יום רביעי, 24 באפריל 2024

חנות הספרים במגדלור – שרון גוסלינג

 חנות הספרים במגדלור – שרון גוסלינג

תרגום: שאול לוין

הוצאת תכלת

ספטמבר 2023. 362 עמודים


חנות ספרים במגדלור... כמה מקסים זה נשמע.


המגדלור, שבכלל לא היה מגדלור אלא יותר מגדל, ממוקם הרחק מהים, בכפר ניוּטוֹן דאנבַּר בצפון מזרח סקוטלנד, מקום קטנטן, חבוי ולא מוכר, במידה רבה בלתי ראוי לציון


במקור שימש המגדלור כספריה הפרטית של ג'יימס מקדונלד, בעל הקרקע המקומי, וכשרייצ'ל הופיעה בכפר לפני כחמש שנים, קאלן, יורשו הערירי של ג'יימס, שגר במגדלור, מתקשה להתנהל בו עם המדרגות הלולייניות, ומחליט לעזוב אותו ולעבור לגור בבית שמתאים לשנותיו. הוא מאפשר לרייצ'ל לגור במגדל ולנהל את חנות הספרים שבו. החנות מושכת אליה קבוצה קבועה של אנשים, בנוסף ללקוחות מזדמנים, שקופצים לעיין בספרים ולהעביר את שעות היום, עם כוס קפה, כוס תה ופינוק מתוק, ואפילו משחק שח.


רייצ'ל הגיעה לכפר כשהקראוון שלה שבק חיים למרגלותיו. אף אחד לא יודע מהיכן היא באה ואף אחד גם לא שואל שאלות. היא שומרת את העבר שלה לעצמה. כלפי חוץ היא מאופקת, רגועה וחייכנית, לא מחפשת להתבלט, אבל עמוק בפנים היא חיה בחרדה מתמדת, ועומדת על המשמר. היא יותר מאסירת תודה לקאלן, על המגורים והעבודה, שכן המגדלור הוא המקום בו היא מרגישה בטוחה.


ניוטון דאנבר היא אולי קהילה קטנה אבל יש לה שלל דמויות מעניינות. לכל דמות יש בעיה, אבל הודות לאחווה בין תושבי הכפר הקטן כולם דואגים אחד לשני.  רייצ'ל זוכה לרוב תשומת הלב כגיבורה, אבל המחברת מספקת דמויות משנה מפותחות, אנושיות  וחביבות, כל אחת מהן  ייחודית ומביאה היבט אחר לסיפור. 


טוֹבּי הוֹלינגווּד הוא עיתונאי שמסקר ארועים בזירות מלחמה ברחבי העולם. במשימה האחרונה שלו הוא נפצע ברגלו ונאלץ לעזוב את עבודתו. הוא סובל מסיוטים בעקבות הדברים הנוראים שראה. הוא מחפש מקום מרוחק ושליו בו יוכל לכתוב את זיכרונותיו. הוא חושב שניוטון דאנבר מושלם עבורו, אך בפועל נראה שהשקט רחוק ממנו, וההשראה או המוטיבציה להתחיל לכתוב חומקים ממנו. תחושת הנחת היחידה שלו מושגת מעצם ביקוריו בחנות הספרים, מהחברויות החדשות שנוצרות ומההשתלבות שלו בחיי הקהילה.


שני הקשישים והחברים הוותיקים קאלן מקדונלד ורון פורסטר וכלבו בוקובסקי, מחוברים לא רק על ידי חנות הספרים במגדלור, אלא גם על ידי התשוקה שלהם למשחק השחמט.

עובד אסדת הנפט לשעבר, עזרא ג'ונס, ואמנית חיתוכי העץ והדפסי הלינוליאום אדי סטראנג שגרים זה ליד זה, מסוכסכים במשך 15 השנים האחרונות ואף אחד כבר לא זוכר מה השתבש ביניהם ואיך או למה הוא התחיל. למרות ניסיונות חבריהם לתווך בין השניים, האינטראקציות שלהם זה עם זו מתאפיינות בסלידה הדדית, בעוינות ובוויכוחים.


החברה הצעירה ביותר בקהילה הקטנה הזו היא ג'ילי, מתבגרת שתקנית שבורחת מבתי אומנה רבים, בחורה קוצנית, שאינה רוצה לחשוף דבר על עצמה, ואינה רוצה עזרה מאף אחד. כל רצונה הוא להגשים את חלומה כאומנית. נראה שימי הנדודים חסרי המנוחה שלה עומדים להסתיים בניוטון דאנבר.

אשת הנדל"ן העקשנית והמתנשאת דורה מקרידי מנסה להשתלט על כל חלקת קרקע פנויה, בית, גינה או שטח מרעה שבניוטון דאנבר והיא אחראית לארועים לא נעימים ולכמה צרות, ומשמשת כדמות ה"נבל הרע" בעלילה.


על ערש דווי, קאלן מקדונלד, הצאצא האחרון של המשפחה שבנתה את המגדלור, ממלמל באוזני רייצ'ל רמז לא ברור. וכשהוא נפטר, מתחילים מאבקי ירושה ועולמה של רייצ'ל מתהפך. כל מה שסיפק עבורה ביטחון מתערער. רייצ'ל דואגת מה יעלה בגורל ביתה ועבודתה ותוהה מי ישתלט על חנות הספרים. במהלך ההכנות שהיא עושה לקראת עזיבתה את המגדלור היא מגלה מטמון בעליית הגג, וככל שהיא מתעמקת בו יחד עם טובי העיתונאי, עולות עוד ועוד שאלות, והמרוץ נגד הזמן שהם מנהלים כדי לגלות את האמת, והתשובות שמתגלות, מדהימים את רייצ'ל ומשנים את עתידה.


מהו הסוד שמסתיר המגדלור?

איזה סודות שומרות לעצמן רייצ'ל וג'ילי?

מי יירש בסופו של דבר את המגדלור?

על כך ועד הרבה יותר תגלו אם תקראו.


"חנות הספרים במגדלור" הוא ספר קריא ומהנה. הוא אנושי, חם ונוגע ללב עם דגש על כל המשתמע מקהילה כפרית, מסבירת פנים, אכפתית ותומכת. הוא מכיל שפע של דמויות, גילאים וקולות, ונקודת המבט של הקורא משתנה כל פעם מחדש, כשמתגלה עוד רובד בכל אחת מהדמויות. אמנם במרכז העלילה עומד הסיפור ההיסטורי של המגדלור המוזר, המרוחק קילומטרים מהים, אבל השאלה למה הוא שם היא חלק נכבד מהסיפור. תוסיפו לזה כמה טוויסטים מפתיעים בעלילה ואת תיאורי הנוף הפראיים של סקוטלנד, ותקבלו ספר שלא ניתן להניח מהיד.

חברות, אמון, עזרה והשלמה עם העבר, כמו גם האומץ להתחיל מחדש לא משנה מה גילך, הם חלק מהנושאים בהם עוסק הספר. יש רומנטיקה שמתפתחת לאט, רמזים על הזדמנות שהוחמצה וחרטות. הגילוי ההדרגתי של העבר והסודות הקשורים בו הכניסו מתח לספר, אבל גם כשהדברים "התחממו" תמיד נשארה אותה תחושה של כפר מנומנם, כאילו כלום לא בוער.

 

אני אהבתי.

ממליצה בחום.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה