מוות זה לא סוף העולם – מלאני קנטור

מוות זה לא סוף העולם – מלאני קנטור

תרגום: דלית כהן

הוצאת ידיעות ספרים

מאי 2022. 392 עמודים

ספרה של מלאני קנטור בוחן את תגובתה של אישה אחת מרגע שהיא מקבלת את החדשות שנותרו לה רק שלושה חודשים לחיות.

ג'ניפר קול, היא גרושה בת 43, שעובדת במשאבי אנוש.

היא חוזרת אל ד"ר מקנזי כדי לקבל את תוצאות הבדיקות האחרונות שעברה. החדשות שבפיו אינן טובות. בדיקות הדם שלה מראות שיש לה מחלת דם נדירה, שאינה ניתנת לריפוי, והטיפול היחיד מתמקד רק בתרופות להקלת הכאבים.

מה עושה אדם כשהוא שומע שזמנו קצוב?

באופן טבעי, מכין רשימה של כמה שיותר דברים לעשות במהלך תשעים הימים שנותרו לו.  אולי יבחן לעומק את החיים שניהל עד אותו רגע, הדברים הטובים והרעים?

לג'ניפר לוקח קצת זמן לעבד את המידע הזה והיא מתרעמת על גורלה, אך ברגע שהיא קולטת, היא יודעת שאין לה שום רצון לערוך רשימת דברים שדחתה במשך השנים במטרה להספיק ולבצע אותם, או לנסוע לבקר מקומות נחשקים בעולם. היא מקבלת החלטה, שכל עוד היא יכולה, היא רוצה להתנהג כאילו הכל כרגיל, להמשיך בעבודתה עד לרגע שלא תוכל לעשות זאת, ובעיקר לנקוט בגישה חיובית ולהימנע כל עוד היא יכולה, מתרופות משככות כאב. 

הדבר היחיד שהיא כן רוצה לעשות, הוא להתייחס לשלוש מערכות יחסים, לשלושה אנשים שהיו מאד משמעותיים בחייה ואיכזבו אותה. מערכות יחסים שבהן היא מעולם לא הצליחה לומר את דעתה ולהיות אמיתית לגבי מחשבותיה ורגשותיה.

בעידודה של חברתה הטובה, אוליביה, היא מחליטה לכתוב מכתבים לשלושה אנשים. היא תכתוב להם על  האבחנה שקיבלה, מה היא מרגישה לגבי מערכת היחסים שהיתה לה איתם,  ואיך היא הרגישה לגבי הדרך בה מערכת היחסים הסתיימה.

אחרי הכל, היא גוססת ולא תצטרך להתמודד עם ההשלכות, נכון?

אבל יש כמה הפתעות.

 

ג'ניפר כותבת מכתבים ל-:

- בעלה לשעבר, אנדי, שאיתו חוותה את השלכות הטראומה של שלוש הפלות, בעל שבגד בה עם אליזבת הקנאית וחסרת הביטחון, ועזב אותה.

- להארי, בן זוג לשעבר שאהבה מאד, שלא נלחמה עליו כשעזב אותה בשביל מליסה. חבריה של ג'ניפר שנאו את הארי בלשון המעטה, אבל עד היום, היא מעולם לא הצליחה לשחרר אותו רגשית. היא תמיד הייתה עבורו סאלי, מהסרט "כשהארי פגש את סאלי", הסרט האהוב עליה, שבו הם צפו בשנתיים שחגגו יחד את השנה החדשה.

- האדם האחרון שג'ניפר כותבת לו היא אחותה, איזבל הבוגדנית והיפהפייה, שנשואה כעת לאדם עשיר, עם שני ילדים. מי שהיתה אמורה להיות הנפש הכי קרובה אליה, תמיד פגעה בה, התעמרה בה, וג'ניפר לא יודעת למה היא נתנה לאחותה להתחמק, ולא הביעה את מחאתה.

ג'ניפר "שופכת" את אשר על לבה לשלושה שאיתם חלקה אהבה, בגידה, כאב לב ומחלוקת. הבעת רגשותיה האמיתיים, היא שבירת הרגלים הדורשת ממנה אומץ פנימי שלא מאפיין את אישיותה, אבל היא שואבת אותו מהידיעה שלאור מצבה אין לה מה להפסיד.

 

האם ג'ניפר תשמע מכל הנמענים שכתבה להם?

מה יעבור עליה בהמשך?

שם הספר עשוי לגרום לקורא לחשוב שמדובר בעלילה מדכאת ועצובה, אבל היא ממש לא. הספר הופך את הטרגי לאושר, מראה איך הדבר הגרוע ביותר שקורה לך יכול להיות גם הדבר הטוב ביותר. האבחנה שג'ניפר מקבלת גורמת לה להגיד את כל הדברים שהיא פחדה להגיד לאנשים שפגעו בה, היא גורמת לה לעשות דברים שהיא מעולם לא הייתה עושה בחייה לפני האבחון, והכי טוב, זה מקרב אליה חברים.ות ואנשים בלתי צפויים אחרים. דמותה של ג'ניפר, מענגת. כבר מהפרק הראשון ידעתי שאני הולכת לחבב אותה למרות מגרעותיה וחולשותיה, למרות שהחדשות שקיבלה קורעות לב. היה משהו באישיות שלה שמיד משך אותי אליה.

הרומן של קנטור מעצים את הנשים והחֲבֵרוּת שלהן שמספקת את התמיכה הדרושה כאשר החיים מזמנים אירועים מאתגרים. יש שיעורי חיים, יש שמחות ואמיתות כואבות שג'ניפר צריכה להתמודד איתם, אבל גם הזדמנות להיות גמישה יותר, לעשות "ריסטארט" למערכות יחסים, ללמוד להיות ולקבל את מי שהיא, להיות אמיתית באופן לא מתנצל, ולהביע את עצמה כשארוע פוגעני מתרחש.  היא לומדת לחיות את החיים כאילו כל יום הוא יומה האחרון, מבינה שאסור להשאיר שום דבר שלא נאמר, לא שוכחת שגם לאדם השני יש רגשות ומעל הכל ביא לומדת לאהוב את עצמה, כי רק כך היא תוכל לתת אהבה ותשומת לב לאחרים ולהרגיש טוב עם עצמה.

 

ספר מתוק ומעורר מחשבה, מלא בחום, הומור ושנינות בריטית, שעוסק  במערכות יחסים, חברות, חיים וחרטות, עם גיבורה ראשית חביבה מאוד.

הבלדרית מפריז – מג וייט קלייטון

הבלדרית מפריז – מג וייט קלייטון

תרגום: עידית שורר

הוצאת מטר

נובמבר 2024. 456 עמודים.

אשת החברה, הטייסת האמריקאית והיורשת העשירה נֶניי גולד חולמת על חיים חופשיים ומלאי הרפתקאות. היא עזבה את חייה המיוחסים באמריקה כדי להפוך את פריז לביתה, והיא גרה בה במשך שנים, יחד עם הכלב שלה.  כמי שתמיד התעניינה באמנות, רבים מחבריה הם אינטלקטואלים ואמנים סוריאליסטים.  בתערוכה בה היא מבקרת היא פוגשת את אדוארד מוס, צלם ואלמן יהודי שנאלץ לברוח מגרמניה, וכדי להציל את בתו הקטנה משליחה למחנות הריכוז, מגיע לפריז. החיבור ביניהם מיידי, אבל זמן קצר לאחר מיכן אדוארד עוזב לדרום צרפת עם בתו והקשר ביניהם ניתק

כשהגרמנים פולשים לצרפת נני, בעלת הדרכון האמריקאי, יכולה לחזור לארה"ב, למקום מבטחים. אך במקום לעשות זאת, היא מצטרפת למחתרת הצרפתית.  כאישה צעירה מושכת ויפה עם דרכון אמריקאי, היא יכולה להסתובב בקלות יחסית. עד מהרה היא נודעת כעובדת דואר, היא מעבירה הודעות חשובות ומשימותיה הופכות למסוכנות יותר ויותר. אבל המשימה הכי גדולה שעומדת לנגד עיניה עדיין לא התחילה. היא משתפת פעולה עם העיתונאי וריאן פריי, שנשלח על ידי ועדת ההצלה האמריקנית לשעת חירום, ויחד איתו מסכנת את חייה כדי לסייע לחברי קהילת האמנות להימלט מרדיפת הנאצים.

גם אדוארד נעצר ונכלא במחנה המעצר קאמפ דה מיל. בתו מוסתרת אצל חברים. נני פועלת להצלתו, ומקווה לאחד אותו עם בתו הצעירה. היא משתמשת בעושרה כדי לשכור וילה גדולה במרסיי שהופכת למקום מקלט לאמנים וחברי הרזיסטנס הנרדפים, שעלייתו של היטלר לשלטון, ושלטון וישי מסכנים את חירותם.

הסופרת מציגה את החיים במהלך המלחמה, הסכנה והאימה של אותה תקופה דרך נקודות המבט המשתנות של הדמויות הראשיות. נני היא אישה אמיצה ולוחמנית שלא מוותרת על האידיאלים שלה ולא מפחדת לסכן את חייה למען מטרה טובה. אדוארד חייב לנסות לשרוד בתנאים קשים, עמוס ברגשות אשמה, מייחל למפגש מחודש עם בתו. נקודת המבט של בתו הקטנה מרגשת במיוחד, היא מפחדת אבל חזקה, היא מרגישה לבד אבל ממשיכה לקוות שיום אחד היא תראה שוב את אביה, היא מסתגלת ומעבדת אירועים ורגשות שונים על ידי דיבור אל הצעצוע המחבק שלה.

 

ההשראה לכתיבת "הבלדרית מפריז" הגיעה מהסיפור האמיתי והמדהים של מרי ג'יין גולד, והוא מתרחש בימים הראשונים והאפלים של הכיבוש הגרמני בצרפת. הספר כולל רבים מהאנשים שעבדה איתם בפועל במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל וריאן פריי ודניאל בנדיט יחד עם דמויות מהחיים האמיתיים מתנועת האמנות הסוריאליסטית, מקס ארנסט ואנדרה ברטון.

יש הרבה מאוד רומנים על מלחמת העולם השנייה, על ההתנגדות הצרפתית ועל הצלת נרדפי הנאצים, שנכתבו מנקודת מבט של אישה, או כאלה שמציגים תפקיד במלחמה שבוצע על ידי נשים. חשבתי שקראתי הרבה. לשמחתי גיליתי את סיפורם האמיץ של היורשת האמיתית של שיקגו, מרי ג'יין גולד, ושל  העיתונאי האמריקאי וריאן פריי, שמביא פרספקטיבה נוספת. וריאן פריי והארגון שלו שהוציאו מעל 1,500 אנשים מצרפת לפני שנעצר. הוא מת לבדו בקונטיקט בספטמבר 1967. עד אז עדיין לא קיבל מילת הוקרה אחת על פועלו. הוא היה בן 59.

 

אני אוהבת רומנים היסטוריים המספרים על מלחמת העולם השנייה אבל מבחינתי הספר הזה החמיץ את המטרה.

פרקי הפתיחה של הספר מציגים בפנינו את שתי הדמויות המרכזיות בעלילה, את הניצוצות ביניהם, כמו גם את האופי האמנותי של הספר. אלא שההתחלה הזו מתנהלת באיטיות ומכילה תיאורים רבים ומפורטים, מה שמקשה על הקריאה. ברור שהסופרת עשתה מחקר מעמיק, אבל העלאת שמות ושיתוף פיסות של פרטים שלמדה במחקר שלה, גרע מפיתוח הסיפור האמיתי. כל כך הרבה הושקע בכלב שלה (למי אכפת ממנו?), בההתרחשויות במסיבות וכו'. כל אלה לדעתי, לא הוסיפו כלום לסיפור. חלק מהאירועים נעים מהר בעוד שמרכיבי סיפור אחרים מתארכים ללא צורך. רציתי לצלול לתוך ה"אקשן" של הספר, אבל גם כשהוא מגיע הסופרת עוצרת בדרך כדי לחקור נושאים אחרים כמו האהבה בין הורה לילד, אובדן יקיריהם ועוד. יש הרבה דמויות משניות והעלילה מתארכת ומתארכת. הייתי רוצה לקרוא יותר על נני ועל וריאן פריי, ואולי קצת פחות על האינטראקציות בין האמנים.

בנוסף, שם הספר מטעה. הפרקים הראשונים מתרחשים בפריז, אבל עיקר העלילה מתרחשת במרסיי, ולמעשה יש רק שתי "סצנות" בהן אנו רואים את נני מבצעת את תפקידה כבלדרית.

 

במחצית השנייה של הספר, וככל שהוא מתקדם,  יש יותר איזון בין הדמויות והעלילה, והוא נקרא בצורה חלקה יותר. אהבתי שהוא התמקד במנגנוני התמודדות, הישרדות, זהות אישית ומערכות יחסים, בעיקר מערכת היחסים היפה של אדוארד ובתו.

ללא ספק היה לספר פוטנציאל מבחינת העלילה, אבל בעיני הוא הלך לאיבוד . למרות שאינו חף מבעיות היו רגעים שהוא הצליח לרגש אותי, בכך שסיפק מבט נוסף על ההתנגדות הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה.

לקריאה נוספת על מרי ג'יין גולד 

מרי ג'יין גולד - ויקיפדיה

לקריאה נוספת על וריאן פריי

וריאן פריי - ויקיפדיה

 לשיקולכם.ן

הספר נקרא באפליקציית "עברית", לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:

הבלדרית מפריז, פרק ראשון

מורשת הותורן 1 - משחקי הירושה - ג'ניפר לין ברנס

מורשת הותורן 1 - משחקי הירושה - ג'ניפר לין ברנס

תרגום: ענבל מלכה

הוצאה: ידיעות ספרים

מרץ 2023. 368 עמודים

"משחקי הירושה" עוקב אחר אייברי גרמבס, ומסופר מנקודת המבט שלה. אייברי, נערה יתומה מאם בת כ 17 ואב שלא נוכח בחייה, היא נערה נבונה מאד, שלא צריכה להשקיע כדי להצליח בלימודים אך מכורח המציאות חיה חיי עוני ונאלצת לדאוג לעצמה. יש לה תוכנית מסודרת לעתיד, הכוללת קבלת מילגה לקולג' טוב כדי שתוכל להשאיר את חייה העלובים מאחור. ברגע השפל של חייה, כשהיא נאלצת לישון במכוניתה, אייברי ו"חצי" אחותה מגלות שהמיליארדר טוביאס הות'ורן שהלך לעולמו השאיר צוואה בה הוא מוריש כמעט את כל הונו לאייברי. אייברי ההמומה ובני משפחתו של טוביאס ההמומים אפילו יותר, לא מבינים מדוע הוא הוריש את הונו למישהי שהוא מעולם לא פגש, מעולם לא ראה, ולפי מה שאייברי טוענת, אין לה שום קשר אליו.

הצוואה מכילה שורה של דרישות. אחת מהן היא שאייברי חייבת לשהות לפחות שנה אחת באחוזת הות'ורן, ושהיא חייבת לאפשר למשפחתו המנושלת של טוביאס לגור שם איתה. 

 

בית הות'ורן הוא אחוזה רחבת ידיים של מעברים נסתרים וסודות אפלים. ככל שאייברי מבלה שם יותר זמן, כך היא משתכנעת שהצוואה והמכתב שקיבלה מטוביאס יחד עם הצוואה הם רמזים למשהו גדול יותר, ושטוביאס הות'ורן הידוע באהבתו לחידות, מבוכים וצפנים, ממשיך לשחק אפילו אחרי מותו, כפי שעשה בימי חייו, כאשר העמיד את ארבעת נכדיו המתבגרים זה מול זה במשחקים תחרותיים הכוללים קודים ומשחקי מילים וסודות, רק שעכשיו אייברי גרמבס הזרה,  היא עוד חידה שעל הבנים לפצח.

בנותיו של טוביאס זועמות על נישולן מהצוואה, התקשורת לא עוזבת את אייברי במנוחה, וארבעת הנכדים של הות'ורן - נאש, גרייסון, ג'יימסון ואלכסנדר המבריקים והכריזמטיים, שגדלו בציפייה לרשת מיליארדים, תוהים האם אייברי היא נוכלת שבאה לגנוב את הונם העצום. בלית ברירה אייברי נאלצת להשתתף במשחק והם חוברים יחד כדי לנסות ולפתור את החידה שהשאיר להם סבם. גרייסון וג'יימסון, שני האחים היפים דואגים להעסיק אותה במהלך שהותה בבית הות'ורן, ואייברי, שלא מבינה איך היא נקלעה לסיטואציה הזו , מוצאת את עצמה לכודה בעולם מסוכן של עושר, פיתויים ותככים, כשהסכנה אורבת לה בכל פינה, והיא מנסה רק  לשרוד.

מאוד אהבתי את אייברי בתור דמות. היא הייתה מעשית, אמיצה, חביבה ומאד חכמה, והקריאה מנקודת המבט שלה הייתה ממש מהנה. למרות שהיא "ה"גיבורה של הסיפור, היא בשום פנים ואופן לא הכוכבת שלו אלא ארבעת הנכדים המרשימים של טוביאס הות'ורן...

 

"משחקי הירושה" הוא הספר הראשון בטרילוגיית "מורשת הותורן".

העלילה מסופרת בפרקים קצרים, ומתארת  דרמה משפחתית, סודות, "סכינים בגב", מזימות, נקמה, ווידויים. אהבתי את החידות, את הטוויסטים,  והדמויות לא אכזבו. נאש הוא הקאובוי החתיך, גרייסון איש העסקים הקר והמחושב ממש לוהט, ג'יימסון עושה הצרות והתחבולן, ולבסוף, אלכסנדר הצעיר האובססיבי למאפינ'ס וסקונס, הוא המוזר ובעל חוש הומור נהדר. על פניו נראה שמתבשל כאן משולש אהבה, ונראה שיש משהו בין אייברי ליותר מאחד מהאחים הות'ורן.

הרבה שאלות נותרו ללא מענה, ויתכן שעל חלק מהן נקבל תשובה בספר השני בסידרה.

הז'אנר הזה הוא לא "כוס התה שלי" אבל נשאבתי לתוכו והרגשתי  כאילו אני נמצאת בחדר בריחה עם טוויסטים מרתקים. 

הקריאה מהירה, סוחפת ומהנה, ואני בטוחה שמבוגרים ונוער בוגר יהנו ממנו.

בהחלט כדאי לנסות. מומלץ♥