ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

תרגום: עידית שורר

הוצאת מטר

יולי 2026. 384 עמודים

"ארמון המגנוליות" הוא רומן היסטורי המשלב בין עובדות היסטוריות ודמויות אמיתיות, לבין עלילה בדיונית עשירה באמנות, אופנה וסודות מן העבר.

העלילה מתרחשת בניו יורק, ונעה בין שני צירי זמן, שניהם קשורים ל"בית פריק" המפואר,שלימים הפך למוזיאון "אוסף פריק" המפורסם.

 

ציר הזמן של שנת 1919

במשך שש שנים הייתה ליליאן המוזה הבלתי מעורערת של גדולי האמנים והפסלים בניו יורק. פסלים שגולפו בדמותה מעטרים את האתרים האייקוניים ביותר בעיר, כמו מלון פלאזה וגשר ברוקלין. למרות שפניה וגופה חקוקים בכל פינה במרחב הציבורי, היא עצמה נותרה אלמונית לחלוטין מאחורי השם הבדוי "אנג'ליקה".

נקודת המפנה בחייה מגיעה כאשר אמה נפטרת ממגפת השפעת הספרדית. חסרת משענת ובשברון לב עמוק, מקורות הפרנסה שלה כמודל מתייבשים. המצב מחמיר כששערורייה חמורה וחשד לפלילים מאיימים על חירותה. היא נאלצת לברוח מביתה כדי למצוא מקלט, במהלכה, היא מגיעה לאחוזה המפוארת של תעשיין הפלדה הנרי קליי פריק. למרבה האירוניה, האחוזה עצמה מלאה בפסלים ויצירות אמנות שגולפו בדמותה מימיה כדוגמנית. בשל טעות בזיהוי, חושבים שהיא הגיעה להתראיין לתפקיד המזכירה של הלן. ליליאן מחליטה לזרום עם הטעות, מאמצת זהות בדויה מול המשפחה ומקבלת את המישרה כדי להסתתר מהמשטרה ומהעבר שלה.

הלן, בתו של איל ההון, מתוארת כאישה שתלטנית, קפריזית, תובענית וקשה מאוד. היחסים בין הלן וליליאן מתוחים ומלאי חרדה מצד ליליאן, שחייבת לרצות אותה בכל מחיר כדי שלא תגלה את סודה ותפטר אותה. עם זאת, המגורים המשותפים חושפים בפני ליליאן את המורכבות והבדידות של הלן, ואת הדינמיקה המשפחתית הרעילה והסודות האפלים שהנרי קליי פריק, אבי המשפחה, מסתיר מילדיו ומאשתו.

למרות שליליאן מנסה לשמור על פרופיל נמוך, היא נסחפת לקשר רומנטי סודי ואסור בתוך כותלי הבית, והאהבה הזו, בשילוב הלחץ הכלכלי והרצון לברוח לצמיתות, מובילים אותה להיות מעורבת בגניבת תכשיט יקר ערך ובדרמה משפחתית מסוכנת שחורצת את גורלה.

 

ציר הזמן של שנת 1966

חמישים שנה מאוחר יותר אנחנו עוקבים אחרי ורוניקה, דוגמנית אופנה אנגלייה, שהגיעה לניו יורק לא רק כדי להתפרסם, אלא מתוך צורך נואש בכסף כדי לתמוך במשפחתה שנותרה בלונדון ונמצאת בקשיים כלכליים עצומים. למרות שהיא דוגמנית מבוקשת ומצטלמת למגזינים נחשבים, חייה רחוקים מלהיות נוצצים.

במהלך יום צילומים במוזיאון "אוסף פריק", ורוניקה נקלעת לעימות עם ברנבי סטון, צלם אופנה קפריזי ויהיר.העימות מסלים במהירות, והוא מפטר אותה ומסלק אותה בזעם מהסט. ורוניקה הנסערת מסתובבת באולמות האחוזה כדי להירגע ולחשוב על צעדיה, וכשהיא חוזרת לבסוף אל אזור הצילומים, היא מגלה כי צוות ההפקה, הדוגמניות האחרות והצלם כבר ארזו את הציוד ועזבו את המקום.

באותן שעות בדיוק, מתרחשת הפסקת החשמל הגדולה של ניו יורק ואיתה סופת שלגים כבדה בעקבות צניחה חדה בטמפרטורה, וורוניקה וג'ושוע, עוזר ארכיון ומתמחה באוצרות במוזיאון פריק, ננעלים בתוך המוזיאון. בעודם לכודים בין האולמות, הם מגלים סדרת רמזים המובילים אותם למסע חיפושים שעשוי לחשוף את האמת מאחורי תעלומת היעלמה של סיכת הקמע החבויה ובתוכה יהלום המגנוליה האבוד וגם פרשת רצח ישנה במשפחת פריק.

 

אז מי היה זה שגנב ורצח?

מה עלה בגורלה של ליליאן?

כל זאת ועוד תגלו כשתקראו את הספר.

 

"ארמון המגנוליות", עוסק בנושאים מורכבים כמו הישרדות, אובדן, ניצול של נשים בעולם האמנות והאופנה, גזענות (דרך דמותו של ג'ושוע) ובדידות. הוא משלב בין ציפיות חברתיות  למודעות עצמית, נאמנות משפחתית, פער כלכלי לעומת חמדנות.

פיונה דיוויס משלבת בין דמויות היסטוריות אמיתיות (הנרי קליי פריק ובתו הלן קליי פריק), לבין דמויות בדיוניות (ליליאן קרטר / "אנג'ליקה")  שלמעשה מבוססת על אישה אמיתית בשם אודרי מונסון, דוגמנית העל הראשונה של אמריקה שפסליה באמת מעטרים את ניו יורק. היא שוזרת יחד אלמנטים של סיפורת היסטורית, רומנטיקה ומסתורין, תוך כדי שהיא עוסקת גם בנושאים חברתיים של התקופה.

הקצב של הספר אינו אחיד, והוא משתנה בהתאם לצירי הזמן. לכל אחד מהם היו חלקים מרתקים וחלקים משעממים.

בציר הזמן של 1966 (ורוניקה וג'ושוע), הקצב מהיר, ממוקד ומותח כי הוא מתרחש על פני לילה אחד. בציר הזמן 1919 (ליליאן), ניו יורק של תחילת המאה ה-20 מתעוררת לחיים. למדתי על משפחת פריק בעידן הרוקפלר, ונדרבילט, קרנגי, ועל פער מעמדות קיצוני.

הסיפור מתאר בהרחבה את האחוזה, את מערכות היחסים המורכבות ומאבקי הכוחות, ומציג את עולם האמנות של ראשית המאה. הערת המחברת היא תוספת מרתקת להיסטוריה שמאחורי מה שנקרא כיום "מוזיאון פריק" בניו יורק. היה מעניין לקרוא את ההיסטוריה של הדוגמנות והתגובות החברתיות אליה.

 

למי הספר יתאים?

לכל מי שנהנה מספרות היסטורית שאינה מלחמתית, ולכל מי שמתעניין בעולם האמנות

איך לחסל אהבה – קתרין סנטר

איך לחסל אהבה – קתרין סנטר

תרגום יובל בוקמן

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 325 עמודים

קייטי ווהן עומדת על סף אובדן מקום עבודתה לאחר שהוחלט על פיטורים של 50% מעובדי החברה. העמית הבכיר שלה, קול, היה אמור לבצע משימה מיוחדת, אך הוא מציע לה לצאת במקומו.  קייטי צריכה להכין סירטון פרופיל על טום "האץ'" האצ'ינסון, שחיין חילוץ של משמר החופים בקי וֵסְט, שהפך לסנסציית אינטרנט ויראלית, לאחר שהציל את הכלבה של ג'ניפר אניסטון על צוק, אך מאז אינו מוכן להיחשף לתקשורת. קייטי צריכה לשכנע את האץ' העקשן לשתף את אחד מסיפורי ההצלה ההירואיים שלו.

אלא ששתי בעיות עומדות בפניה:

-כדי לבצע את הכתבה עליה לקחת חלק בכל  מה שהאץ' ויחידת החילוץ עושים, אבל היא מסתירה את העובדה שכישורי השחייה שלה לוקים בחסר, היא לא יודעת לשחות, ויש לה פחד ממים.

-האץ' וקול הם אחים והם לא ביחסים טובים אחד עם השני.

 

מה כבר יכול להשתבש?

 

קייטי אורזת את המזוודות שלה ונוסעת לקי ווסט. היא אפילו לא לוקחת בגד ים. לזה היא תדאג כשהיא תגיע לשם.  לרוע מזלה היא מגיעה לקי ווסט בלי המזוודה שלה, אך למרבה המזל, המארחת שלה, רו, נמצאת שם כדי לקבל את פניה. רו לוקחת את קייטי תחת חסותה, ממקמת אותה בבקתה נעימה בפונדק שלה, מספקת לה בגדים מהחנות שבבעלותה ודואגת לכך שהאץ' יקדיש לקייטי  סוף שבוע של שיעורי שחייה.  קייטי כבר לא יכולה לשמור בסוד את העובדה שאינה יודעת לשחות, אבל מסכימה לנסות עד שמתברר לה שמדריך השחייה שלה הוא לא אחר מאשר האץ'.

 

קייטי מתקשה עם חשיפת הגוף שלה. יש לה בעיה של דימוי גוף, והעובדה שהיא צריכה ללבוש בגד ים מציפה אותה בזכרונות מפרידה קודמת שבה היא הרעיבה את עצמה, וספרה קלוריות. בגדול העיסוק בדימוי הגוף הוא נושא שחשוב להביא אותו לקידמת הבמה, וקייטי עשתה דרך כדי לקבל את גופה ולהרגיש יותר בנוח בתוך עורה, לאהוב את מה שהיא רואה במראה,  אך הוא נעשה בדרך לא נכונה. במקום לנסות לאמץ את הפגמים שלה ולאהוב את עצמה מבפנים, היא הרגישה יפה רק כשגבר אמר לה שהיא יפה, והדבר הנוסף הוא שקייטי התגברה על קשיי החשיפה שלה תוך שבועיים כאשר ידוע שזה תהליך ארוך ומורכב במציאות.

 

הסיפור מסופר מנקודת המבט של קייטי, והכתיבה הרגישה מאוד ילדותית ונערית עבור דמות שאמורה להיות בסוף שנות העשרים או תחילת שנות השלושים לחייה. אנחנו מקבלים את המחשבות הפנימיות שלה אבל העלילה לא הופכת לעמוקה יותר. אולי אם היה נכתב משתי נקודות מבט היה מעניין יותר.

חוסר הביטחון המתמשך של קייטי התיש אותי. גם החלק הרומנטי של הספר לא ממש היה רומנטי. קייטי היתה שם  ימים ספורים, והיה קשה לדמיין אותה ואת האץ' מתאהבים עד מעל הראש בפרק זמן כה קצר, ומתחייבים למערכת יחסים ארוכת טווח. הכימיה ביניהם היתה פושרת. חיכיתי לקצת אש, ניצוצות וברקים, למשהו שיגרום לי להרגיש כאילו זו הסיבה שהם נועדו להתאהב, אבל מה שקורה ביניהם בפעל, הרגיש כמו להבה קטנטנה ואיטית שמעולם לא נדלקה במלואה. אפילו הבדיחות הרגישו מאולצות.

 

היו דברים שנהניתי מהם.  הכלב השמח, האנרגטי ואוסף הקרפדות של האץ', ג'ורג' ביילי, דודה רו וחברותיה שגנבו את ההצגה. הן היו תוססות וחמות, ולמען האמת, הן היו מעניינות הרבה יותר מאשר הדמויות הראשיות. וקיי ווסט ואוירת הקיץ היו קסומים.

 

הסופרת משתפת בהערת המחברת שהיא אוהבת לכתוב סיפורים על ריפוי, והיא רואה בסיפור האהבה של קייטי והאץ', סיפור אהבה בין קייטי לגופה. קייטי לומדת לשחרר את השנאה למה שהיא רואה במראה ולומדת מחדש לאהוב את מה שהיא רואה במקום זאת.

 

הרבה שבחים חלקו לספר הזה, וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה. 

חשבתי שזו תהיה קומדיה רומנטית, קיצית וכיפית, עם אימוני משמר החופים, מבצעי הצלה, אהבה ורומנטיקה  אך למרות שהרעיון בבסיס העלילה טוב, למרבה הצער הסיפור קפץ מסיטואציה אחת לאחרת, והתחושה היתה שהוא הלך לאיבוד.

אמנם הספר קריא, אבל אני פחות התחברתי.

לשיקולכם.ן

אולי עכשיו - תמי לאור אראל

אולי עכשיו - תמי לאור אראל

הוצאת מישמוש

מרץ 2026. 272 עמודים

כמה חיכיתי לספר חדש של תמי.

מי שקרא.ה את ספריה הקודמים יודע איך תמי נוגעת ברגישות בנושאים מורכבים. ציפיתי שגם הפעם היא תעשה את זה, וללא ספק היא הצליחה לסחוף אותי.

 

העלילה עוקבת אחרי דנה, גרושה מאדי, בת 31, אם חד הורית לעומר בן ה- 7.

אדי נישא מחדש, עבר לגור בדרום, נולדו לו תאומים, והוא אב לא נוכח בחייו של עומר. אב שמבטיח לבוא ולבקר אך לא מגיע, מאכזב את עומר כל פעם מחדש.

דנה ועומר שמחים רוב הזמן במשפחתם הקטנה, אבל מאוחר בלילה, כשהבית שקט, דנה מודה בסתר ליבה שהיתה רוצה זוגיות חדשה, משפחה וילדים.

כאשר עומר חוזר מבית הספר ומספר בהתרגשות על דריה, הילדה החדשה שהצטרפה לכיתה,  דנה לא מעלה על דעתה, שחייה עומדים בפני טלטלה.

 

הסיפור חוזר לאחור, זכרונות מהעבר עולים, והעלילה שוזרת את אירועי העבר עם אירועי ההווה, את סיפור אהבתם הראשונה של דנה ועידן. השניים מכירים זה את זו כבר קרוב לעשרים שנה, או לפחות הכירו. בילדותם הם היו החברים הכי טובים, בנערותם הם ישבו שעות ותכננו איך יחיו חיים מלאים ומרגשים, עם תכניות לטיול אחרי צבא, ותכניות להקמת משפחה בעתיד. אבל החיים משתנים, ועידן חותך את הקשר ביניהם באיבחת סכין, ודנה נותרת עם לב שבור, בלי לדעת למה. עשור חלף מאז הנתק ביניהם, כל אחד מהם הלך לדרכו, אבל גם אם יעברו מאה שנים, הם לא מצליחים להתגבר על הגעגוע אחד לשני.

 

בהווה, ההיסטוריה כאילו חוזרת על עצמה, כשדריה ועומר הופכים לחברים טובים, ואבא של דריה נכנס לתמונה.

האם האהבה תתגבר על כל המחסומים?

"בריקוד" עדין, תוך שזירת העבר וההווה יחד, נגלים בפנינו ההיסטוריה של דנה ועידן ורגשותיהם זה כלפי זה.

אני לא יכולה לגלות את סוף הסיפור.אבל...

אם אתם סקרנים, קיראו את הספר ותדעו.

 

"אולי עכשיו" הוא ספר קריא, אנושי, כן ונוגע ללב על אהבה ואכזבה, על אימהוּת וחברוּת, על הזדמנות שנייה והיכולת להתחיל מחדש.  

 

האם הוא היה צפוי .... כן.

האם אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יסתיים... ברור.

האם זה משנה... אני לא חושבת...

למרות שהכל היה די ברור ולא היו הפתעות נהניתי לקרוא את הספר

שרירי ליבה – מרב עוזיאל רפטוב

שרירי ליבה – מרב  עוזיאל רפטוב

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 298 עמודים

 

"שרירי ליבה" הוא רומן הביכורים של מרב עוזיאל רפטוב, במרכזו עומדת אפרת, בת דמותה הספרותית של המחברת.

העלילה עוקבת אחרי אפרת, שמוצאת את עצמה לבד, עם ילדה בת שש, חתולת רחוב, מינוס בבנק וערימות של כביסה שלא נגמרות, אחרי עשור של זוגיות מושלמת.

בעלה, רועי, נפטר בפתאומיות, והיא נאלצת להתמודד עם מציאות חדשה, כאלמנה ואם חד-הורית, להבין מי היא ללא השותף שלה לחיים.

 

תוך כדי התמודדות בין עבודה משרדית, גידול הילדה, התמודדות עם פועלי בניין בבית שעובר תמ"א וניסיונות דייטינג מביכים ומשעשעים, היא מתבוננת בסיטואציות הקשות של חייה מבעד למשקפיים אירוניים, ובמקום לשקוע ברחמים עצמיים, היא נעזרת בהומור כמנגנון הגנה וככלי להישרדות נפשית.

בתה, נועה בת ה -6, מתמודדת עם אובדן של דמות אב מגינה ומחבקת בגיל שבו קשה מאוד לתפוס את המושג "מוות".  אפרת נאלצת לנווט בין האבל הפרטי שלה לבין הצורך לתווך לנועה את המציאות החדשה, לענות על שאלות קשות ולספוג את ביטויי הכאב והחרדה של בתה. היא שמה את האבל שלה בצד כדי לשמר את הזיכרון של רועי כמקור של אור, ביטחון ואהבה עבור בתה. יחד עם זאת,  בצד הדאגה האימהית לנועה, לעיתים די קרובות היא נשענת על נועה, באופן לא מודע. הילדה הקטנה הופכת ל"מבוגר האחראי" שמבחין בעצב של אמה, מה שמאלץ את אפרת לנסות לאסוף את עצמה כדי לא להעמיס על בתה, אך גם לחלוק איתה רגעים של כנות.

המפגשים של אפרת עם גברים באפליקציות היכרויות מתוארים כמביכים, לעיתים פתטיים ולעיתים קרובות מצחיקים. דרך הדייטים הללו אפרת בוחנת את הנשיות שלה, את האשמה שהיא חשה כלפי בעלה המנוח, ואת הרצון שלה באהבה חדשה.

 

שם הספר משקף את התהליך הפנימי שאפרת עוברת. היא נאלצת לחזק את שרירי הליבה הנפשיים שלה, ומגלה תעצומות נפש שלא ידעה שקיימים בה, והיא הופכת מאישה שבורה למישהי שמצליחה לעמוד איתנה על רגליה.

 

למרות שהנושא המרכזי הוא אובדן ושכול, הספר אינו מדכא אלא מלא בחיוניות, אירוניה והומור עצמי. אין בו ניסיונות לייפות את המציאות הלא פשוטה של אלמנות צעירה והורות יחידנית, והוא מספק הרבה חמלה ותקווה ליכולת של הלב לצמוח מחדש. ומאחר והספר מבוסס על חייה האמיתיים של מרב עוזיאל רפטוב, הדינמיקות, הדיאלוגים והסיטואציות הם החיים עצמם, מה שהופך אותם לאמינים מאד. אלמנטים כמו פרויקט התמ"א בבניין שמחרב לה את הבית הפיזי במקביל לזה הנפשי, החטטנות הישראלית המוכרת, וזירת הדייטינג בתל אביב, מעניקים לספר אופי ישראלי וביחד עם הקול הייחודי של הכותבת, הכנות וההומור הציני הופכים את חווית הקריאה לאותנטית.

הספר משלב סלנג, שפת יומיום וביטויים מתוך עולם הדיגיטל והרשתות החברתיות. 

הקצב מהיר, קולח וממכר. הפרקים קצרים. 

בכל פעם שכובד האלמנות מאיים להאט את הספר ולהפוך אותו לטרגי, המחברת עוברת לספר על סיטואציות בהומור ציני, כך שהמעברים בין המציאות קורעת הלב לסיטואציות מביכות ומצחיקות מייצרים קצב דינמי שגורם לקוראים להזדהות  ומונע מהם ליפול לעצב עמוק.

"שרירי ליבה" הוא ספר מרגש, קולח וחשוף מאוד העוסק באפרת, אישה די צעירה המגלה שהקרקע תחתיה רועדת. הוא עוקב אחר ההתאוששות האיטית שלה, הוא כתוב ברגישות עצומה, בשנינות ובהמון הומור. סיפור שלמרות נקודת המוצא הדכאונית שלו, מדגיש את היכולת של הלב להירפא, לפתוח דלת חדשה ולמצוא נחמה.

 

אני אהבתי.

ממליצה מאד!

 

הספר זכה לשבחים והועמד לפרס ספיר

עד שייגמר האוויר - ג'נבייב וילר

עד שייגמר האוויר - ג'נבייב וילר

תרגום: נעה בן פורת

הוצאת אריה ניר, מודן

מאי 2026. 367 עמודים

אדלייד ויליאמס היא צעירה אמריקאית בת 26 המתגוררת בלונדון. היא מוכשרת ומוערכת בעבודתה.  יש לה חברים נהדרים, חיי עיר מדהימים והרבה סטוצים חסרי משמעות עם רווקים אחרים. יש לה עבר כואב שאינו מרפה ממנה, עד שהיא פוגשת את רורי יוז דרך אפליקציית היכרויות.

רורי יוז הוא בחור אנגלי כריזמטי, מקסים אך מרוחק, ויש לו את השדים שלו. אדלייד מוצאת אותו מתאים למה שהיא מחפשת בגבר, וחושבת שמצאה את הנפש התאומה שלה. היא אוהבת את רורי, אבל רורי לא אוהב אותה. היא משקיעה את כל האנרגיה שלה בלתמוך בו והוא מנצל את טוב ליבה, נעלם לעיתים קרובות, לא עונה על הודעות הסמס שהיא שולחת לו, נהנה מארוחות שהיא מכינה לו, כולל יחסי מין, אבל לא באמת אכפת לו ממנה. רורי מתקרב כשנוח לו, אך מתרחק, נעלם ומנתק מגע כשהדברים הופכים למחייבים או מורכבים מדי, מה שמשאיר את אדלייד במצב תמידי של חרדה וציפייה.

כשהיא נתקלת ביחסו חסר הרגישות כלפיה, היא מאמינה שאם היא תאהב אותו מספיק חזק, תהיה מסורה לו, הוא יבין שהיא האחת והיחידה בשבילו.  אך מחשבות לחוד ומציאות לחוד. רורי מתחמק ממחויבות, ואדלייד , מרוב התמקדות ברורי ובבעיות שלו, מאבדת את הקשר עם מי שהיא, עם השאיפות שלה ועם החברים שלה, ואלה  מובילים אותה לשבר עמוק ולפגיעה קשה בבריאותה הנפשית.

אדלייד מתוקה, אדיבה, יש לה לב ענק, והיא די אובססיבית כלפי רורי. היא מאמינה שרק היא יכולה להציל אותו מהדיכאון והשדים שלו, והופכת את זה למטרת החיים הבלעדית שלה. סביר להניח שאם היא היתה בריאה בנפשה, היא היתה מזהה שרורי לא ראוי לה, ושהיא מאבדת שליטה על חייה. אך למרות הבעיות שלה, והתנודות הקיצוניות במצבי רוחה,  היה בלתי אפשרי שלא להעריץ אותה ולהעריך את מי שהיא.

חשבתי שאני עומדת לקרוא ספר קליל, רומנטי אבל מסתבר שספר הביכורים "עד שייגמר האוויר" הוא ספר רגיש, ובהחלט לא סיפור אהבה רומנטי טיפוסי.

זה ספר עמוק ונוגע ללב, המכיל הרבה רבדים ורגעים מעוררי מחשבה,עם מסר חשוב על בריאות נפשית וריגשית לקויה, שמוסווית על ידי קסם אישי והצלחה מיקצועית. הסיפור לוקח את הקוראים ללונדון של לפני מגפת הקורונה, ועוקב אחר המסע הנפשי המטלטל של אדלייד בין ייאוש לתקווה, כשהיא חולמת להגשים את מטרותיה, חלומותיה, ציפיותיה, והכל תוך כדי שהיא נותנת את כל כולה למערכת יחסים רעילה עם רורי, ומוצאת אהבה זרועה באכזבות, במאמץ חד צדדי, בחוסר תקשורת ושברון לב.

הרומן עוסק בהדגשת המאבק בדיכאון, חרדה וחוסר ערך, יצירת חברויות, התעללות רגשית, מחשבות אובדניות ובעיות נפשיות אחרות. רבים יזדהו עם אדלייד, יתמכו בה, ויכעסו בכל פעם שרורי ממזער אותה. לעומת זאת, החברים הטובים שהולכים איתה ולצידה הם השתקפות לכך שמגיע לה משהו יותר טוב, שמגיע לה להיות נאהבת "על מלא". אמנם הדמויות פגומות והסיפור כואב ועצוב, אך בסופו של דבר הוא מלא תקווה, כי אדלייד לומדת לאסוף את עצמה ולאהוב את עצמה, אחרי שאיבדה את עצמה במערכת יחסים שלא טובה לה.

אהבתי את החיוביות האינסופית של אדלייד ואת התשוקה שלה לחיים,  ועוד יותר שמחתי שהיו לה חברים טובים בתקופות הכי קשות שלה.

 

מומלץ בחום!

נוּרָא ובַּארוּד - אושרת מזרחי שפירא

נוּרָא ובַּארוּד - אושרת מזרחי שפירא 

הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ 

מאי 2025. 319 עמודים

 

"נוּרָא ובַּארוּד" הוא ספר ביכורים נהדר, מרתק ומלמד, רגיש ונוגע ללב, שנכתב בהשראת סיפור חייה של סבתה של אושרת מזרחי שפירא, שעלתה מכורדיסטן לאשקלון ומשם עברה לליפתא, בירושלים, מקום שמזכיר מעט את הכפר שלה בכורדיסטן.

 

הסיפור נפרש על פני שבעה עשורים, ומגולל את סיפורה של זריפה בת ה 13, ילדה אוהבת טבע, חיות, ואת חברותיה הטובות.

כאשר חברתה הטובה, כְוָונזָא, נעלמת באופן פתאומי, קשר השתיקה סביב היעלמותה לא נותן לזריפה מנוח עד שהיא מגלה שכוונזא נמסרה/"נמכרה" לגבר המבוגר ממנה בשנים רבות. זריפה חוששת שזה יהיה גם גורלה, ומחליטה לקחת על עצמה את כל עבודות הבית, כדי שהוריה יבינו שבלעדיה חייהם יהיו קשים, וכך היא תצליח להימלט מגורל דומה לזה של  חברתה.

אך כאשר הוריה מחליטים לחתן אותה עם שלום, גבר המבוגר ממנה בשנים רבות, עולמה הפנימי והחיצוני קורס. אמה אינה נעתרת לבכיה ולתחנוניה, שתעזור לה להסיר את רוע הגזרה שגזר עליה אביה, והיא נתלשת מילדותה ומבית הוריה ועוברת לבית בעלה,שבו הוא גר עם אחיו. היא שונאת את אמה, את אביה, את בעלה ואת אחיו, את כולם.

החיים ומנהגי התקופה, שלפיהם נשים חוסות תחת אביהן או בעליהן, כמעט מכריעים אותה, היא אפילו חושבת לברוח. ולמרות ששלום מתגלה כבעל מסור, תומך ומפרגן, ואבא טוב, אוהב ומיטיב לילדיהם, זריפה נאלצת להתמודד עם  החיים הקשים שנכפו עליה. היא לא  נכנעת להם ונלחמת בהם כדי להשיג את מה שהיא רוצה. שיכלה החריף, תושייתה ונחישותה מסייעים לה להתמודד עם הקשיים שבהם היא נתקלת בכל מקום שאליו היא מגיעה, ובעזרת חושיה המחודדים ואמונתה, היא מצליחה לשרוד את החיים החדשים, ולסלול את דרכה בעולם הנשלט בידי גברים, גם אם המחיר כבד.

 

הרומן מתאר את סיפורה האישי של זפירה ואת קורות משפחתה, וגם את חייהן של הנשים שנולדו וגדלו בסביבה המרסנת והמדכאת שבה האבא או הבעל קובע את גורלן. כמו כן הוא מתאר את סיפורם המרתק של עולי כורדיסטן שעלו למדינת ישראל והיו צריכים להסתגל למקום חדש ושונה מכל מה שהכירו עד כה.

קראתי את הספר בנשימה עצורה. למדתי על חיי היום יום של היהודים בכפרים בהם הם התגוררו, על הנופים, על סגנון החיים שלא השתנה הרבה גם כשעלו לישראל, על המסורת, המנהגים, המאכלים, הלבוש, האמונות התפלות, החגיגות, הריקודים והשירים. למדתי על הקשר הבין דורי, על יחסי הורים בינם לבין עצמם, בינם לבין ילדיהם, ויחסי אמהות-בנות. למדתי על ימי הצנע של קום המדינה, הרצון של העולים להשתלב בחברה, על הרצון להינשא מאהבה.

 

"נוּרָא ובַּארוּד" הוא סיפור עוצמתי קריא וזורם על דור של נשים בימים שבהם אף אחד עוד לא שמע על זכויות נשים. הוא  מאפשר הצצה לתקופה מורכבת ושונה מהחיים שלנו היום, דרך סיפור החיים של זריפה, שם וכאן,  בשנים של קום המדינה ואחרי.  

זריפה סחפה אותי לתקופה ולמקומות שהיא עברה בהם. כעסתי איתה ועליה, דמעתי איתה ועליה, התרגשתי מהעוצמות הנפשיות שלה, ולרגעים הרגשתי שאני ממש לידה ובא לי לחבק אותה. הסיפור שמופנה אל אמה של זריפה, הוא כן, מרגש ולעיתים כאוב, והוא מסופר ברגישות ובחמלה.

 

אז מה המשמעות של נוּרָא ובַּארוּד?

קיראו את הספר ותבינו.

 

יש ספרים שפשוט נשאבים לתוכם.

זה בדיוק מה שקרה לי עם הספר הזה. סיפור חייה המורכב של זריפה הלך איתי במחשבות תוך כדי הקריאה ואחריה. זהו סיפור נשי עוצמתי על אישה אחת שלא התקפלה ולא התנדנדה, עמדה איתנה כנגד כל הסיכויים וכנגד כל טלטלות החיים.

 מומלץ מאד!

לשחרר את העבר – ר"ס בלדט

לשחרר את העבר – ר"ס בלדט

הוצאה: ידיעות ספרים

תרגום: ערן בן יעקב

נובמבר 2025. 293 עמודים

פוסטר קוואנו הוא חייל לשעבר ששרת ב"אריות הים". הוא גבר כריזמטי וסקסי ויש לו חוש הומור. מאז שחזר הביתה משירותו הצבאי, הוא מנהל חברת אבטחה משלו, עם כמה מחבריו מהצבא. נשים עומדות בתור כדי להיות איתו, אך הוא לא מעוניין באהבה או במערכת יחסים ארוכת טווח.

נואל דיוויס, מנהלת  המשרד החדשה והיעילה  שלו, אינה דומה לאף אישה שהוא פגש אי פעם. מהרגע הראשון שהם נפגשו, הם נמשכו אחד לשני אך בחרו לשמור על יחסי עובד מעביד, ולהסתיר את המשיכה הלוהטת שלהם מאחורי עקיצות. כל מי שסביבם מנסה לדחוף אותם אחד אל השני, כי גם מבלי לדבר על כך, ברור מה שניהם רוצים. אבל אף אחד לא מצליח.

מערכת היחסים "הלוחמנית" שלהם מקבלת תפנית רצינית כאשר פוסטר מגלה שמישהו עוקב אחרי נואל ומתנכל לה. האקס האלים והאובססיבי מעברה מאיים להרוס את החיים החדשים שהיא עבדה קשה מאוד לבנות בפרננדינה ביץ'.  הדבר האחרון שהיא רוצה הוא לגרור את הבוס שלה לתוך הבלגן שלה, אבל אין שום סיכוי שגיבור המבצעים המיוחדים לשעבר, יתן לבלונדינית הסקסית הזו להסתדר בעצמה. הוא מחליט שהוא האחד שמתאים להגן עליה, ולשמור עליה בטוחה בכל מחיר.

 

אבל מי ישמור עליה מפניו?

 

יש בפוסטר הרבה יותר מגוף בנוי לתלפיות ומושך מינית. מתחת לקול הגבר המאצ'ואיסטי שלו ולתדמית של בוס מהגיהנום, יש בו הרבה עומק ונשמה. כחייל לשעבר באריות הים, הוא מצא דרך חדשה לשרת את ארצו על ידי ניהול חברת ייעוץ ביטחונית פרטית, בה הוא מעסיק בעיקר אנשי צבא לשעבר. הגישה הישירה והקרה שלו מסתירה צלקות פסיכולוגיות מתקופת השירות, אבל גם את הלב החם והפועם של לוחם פצוע שעדיין מנסה למצוא את שיווי המשקל שלו לאחר שחזר הביתה משירות בחו"ל. חבריו מהצבא מהווים  מערכת תמיכה עבורו  יחד עם הארלי, כלב השירות האינטואיטיבי שלו, ועדיין הוא מרגיש לא ראוי לאהבה ומעדיף את אורח החיים שלו ללא מחויבות. הוא בהחלט מאמין שהוא לא ראוי להיות עם נואל, אבל לא מצליח להרחיק את ידיו ממנה או לעמוד בפני הפיתוי, וכאשר הניצוץ נדלק, רומן לוהט מתפתח ביניהם.

כדי לסבך את העניינים, האישה שהוא חושק בה בסתר בנתה חומות הגנה סביב ליבה הפצוע והפגיע. לא משנה כמה היא נמשכת לפוסטר, הדבר האחרון שהיא רוצה הוא להיות הכיבוש האחרון שלו. אך פוסטר, שיודע לקרוא אנשים באופן יוצא דופן, מזהה את האישה המפוחדת והפגיעה שמאחורי ההערות הקלילות והתדמית העצמאית שהיא מציגה כלפי חוץ. האישה שגורמת לו להרגיש חי שוב, מעוררת את כל האינסטינקטים המגינים שלו, והיא כמהה למגעו המנחם בדיוק כפי שהוא כמה למגע שלה.

 

הדמויות הראשיות טובות מאוד זו לזו. אהבתי את נואל, שהייתה אמיצה מספיק לפתוח את ליבה אל פוסטר אחרי כל מה שהיא עברה, ולא נתנה לאף אחד לדרוך עליה. ופוסטר הוא דמות מורכבת, שרגשותיו כלפי נואל עזים ורכושניים באופן משעשע, אך מסתבכים בגלל טראומות עבר. הדינמיקה ביניהם סקסית בטירוף, האינטראקציות המצחיקות והלוהטות ביניהם שזורות ברגשות אמיתיים, וההקנטות המילוליות המתמשכות, הן מסווה למה שמתפתח בליבם מתחת לפני השטח.

יחד הם עוברים מסע של שינוי במהלכו הם לומדים איך לקבל את העבר כחלק ממי שהם מבלי לאפשר לזיכרונות או לתחושות הלא נוחות שצצות ברגעים הפחות מתאימים להשפיע על ההווה  שלהם. הם לומדים  לא להילחם או לנסות למחוק אותם, אלא ללמוד לקבל אותם כחלק מהמסע, ולפנות מקום לחיים מלאים בהווה. 

"לשכוח את העבר" הוא סיפור פשוט וצפוי,  מהנה, זורם, סוחף, מצחיק, סקסי, דרמטי ורומנטי.

קחו חייל לשעבר של "אריות הים" עם פוסט-טראומה ובעיית מחויבות, קשוח מבחוץ ורך מבפנים, הוסיפו בחורה שהאקס שלה עוקב אחריה ומתנכל לה, ובו זמנית היא כמהה לחייל הזה, שהוא הבוס שלה, ומה תקבלו?

קריאה רומנטית מהנה!