חיים רחוקים – מ. ל. סטדמן

חיים רחוקים – מ. ל. סטדמן

תרגום: לי עברון

הוצאת כתר

מרץ 2026. 464 עמודים

בשנת 1958 פוקדת טרגדיה את משפחת מקברייד, שמזה דורות מחזיקה בבעלותה תחנת כבשים משגשגת, המשתרעת על פני מיליון דונם, במרדית' דאונס שבאאוטבק של מערב אוסטרליה. מה שנדרש כדי לשרוד באאוטבק, תואם את החוויות הקשות ביותר שחוותה המשפחה הזו.

לורנה מקברייד, אמם של וורן, רוז ומתיו(מאט) היא רעייתו האהובה של פין, אשה מוערכת, אמיצה  ואהובה, מכינה עוגת יום הולדת למאט כששני שוטרים דופקים על הדלת. הם מובילים אותה בחזרה למטבח ומודיעים לה בעדינות ש...

שלושה בני משפחתה, האב, והבן הבכור נהרגו בתאונה, ובדרך נס, מאט בן ה -17, הבן הצעיר שחלם חלומות על העתיד, נפצע אנושות, וסובל מפגיעת ראש קשה ואובדן זיכרון. כשהוא  מתעורר לבסוף בבית החולים, הצעיר המתוק שכולם הכירו, הופך לזר בלתי יציב שאחותו ואמו בקושי מזהות. הוא שוהה חודשים בבית החולים וכשהוא חוזר לבסוף לחווה, רוזי מנסה כמיטב יכולתה לעודד את רוחו, אך אפילו היא לא יכולה להימנע מהתפרצויות הכעס והמרירות הפתאומיים שלו. לאט לאט חוזרות אליו פיסות קטנות של ידע על משפחתו, על התחנה, אבל הוא לא זוכר דבר מהתאונה או למה הוא היה במשאית.

עוד בילדותם, היתה לרוזי שיטה משלה להעלים דברים ולזרז את השיכחה. היא משכללת את השיטה, כותבת סוד על דף, ואז שורפת אותו עם גפרור, וחוזרת על המילים " כֵלֵת, כֵלֵת, כֵלֵת " וכמו במטה קסם הנזק שהסוד עשוי לגרום, נעלם. רוזי משתפת את מאט בשיטה שלה כשהוא רק בן 7, והכוח הזה למחוק את האמת, עומד למבחן באופן נואש במהלך העלילה, כי התאונה הזו מביאה הרבה סודות, וגורמת לאפקט דומינו דרמטי וטראגי.

בעוד מאט מתרפא ובונה מחדש את חייו כאדם עדין, שקט, רוז בוחרת להיפרד, ואנדרו נכנס לחייהם. מאט ולורנה נשבעים לדאוג לו. כבר מקטנות אנדי הוא ילד סקרן שהופך לנער סקרן, שתמיד שואל שאלות. כל אותו הזמן מאט נאבק עם עצמו, ועם  הסוד הנוראי שהוא נושא בתוכו, שמאיים עליו ועל משפחתו אם יתגלה. לפעמים הוא מוצא שלווה, עפ"ר לא.

בין כל האתגרים שעומדים בפני בני משפחת מקברייד הנותרים, כשהם מנסים לשמור על עדר הכבשים שלהם, המונה 20,000 כבשים, מתווסף אתגר חדש כאשר מגיעה חברת כרייה ומתחילה לחפש באדמתם מחצבים. כורים קודחים באזורים שונים ברחבי התחנה, בחיפוש אחר משהו בעל ערך, מטאפורה מבשרת רעות לאמת הקבורה שמאט חושש שתעלה אל פני השטח. ובינתיים, מאט ובוני אדקוויסט, הגאולוגית הראשית של חברת הכרייה, מתקרבים זה לזה, וסמל המשטרה החדש, בנדיקט רנדל, נחוש למצוא את האמת לא משנה מי ייפגע ממנה.

 

יכולתי לדמיין את הבידוד והריחוק של החיים של משפחת מקברייד. הדואר שמגיע במשאית לעתים רחוקות, מקרי חירום רפואיים שנדרש להם שירות הרופא המעופף, הנמצא במרחק של 80-160 ק"מ מהם. 

נוף מערב אוסטרליה מתעורר לחיים בין הדפים. האדמה האדומה יבשה ממים, השמיים הכחולים העצומים ותחושת החום הבלתי פוסק של השמש, חול דק ובוץ ששוקעים על כל משטח לאחר סופת אבק, הריח החריף של הכבשים...

 

מ. ל. סטדמן חוזרת עם רומן היסטורי נפלא, השני שלה אחרי "אור בין האוקיינוסים" שאהבתי מאוד. דמויות המשנה היו מיוחדות, במיוחד פיט פיצ'י, אדם שנושא טראומה וסוד משלו מהתקופה שהיה בשבי היפני במלחמת העולם השנייה, ומקריב את שמו הטוב כדי להגן על אחרים. ומיילס, צעיר אנגלי שמתגורר אצל משפחת מקברייד כדי לרכוש ניסיון בחווה אוסטרלית.

"חיים רחוקים" הוא סיפור רב-דורי, עוצמתי, קורע לב וסוחף על אדם שנקלע לדילמה בלתי אפשרית. סיפור על בחירות שנעשות מתוך נסיבות שלא נחשפות והחלטות שמשנות חיים, כשהמצפן המוסרי מתנדנד לכיוונים שונים עד שלבסוף האחריות גוברת.

סיפור על החיים באזור הקשוח ביותר לחיות בו באוסטרליה המערבית, מקום בו האקלים קשה והאדמה אפילו יותר. אין ספק שאוסטרליה היא מדינה שמגדלת גברים ונשים קשוחים שיכולים לעמוד באקלים, בעבודה הקשה ובשברון הלב. ובכל זאת, בני אדם הם בני אדם, עם חולשות וטעויות שלא תמיד ניתן לתקן, או לחיות איתן.

זה סיפור על אובדן, אבל, סודות משפחתיים, אהבה והקרבה משפחתית, שברון לב, סיבולת, חרטה עמוקה וגורל, במקום שיש בו מעט זמן לאבל, בהתחשב בצרכים הדחופים של החיים.

 

ספר נהדר שיישאר אתי עוד הרבה זמן.

מומלץ מאד

סערות הקיץ – שרה מק'לין

סערות הקיץ – שרה מק'לין

תרגום: נעה שביט

הוצאת אהבות

אוגוסט 2025. 398 עמודים

הספר נפתח עם אליס סטורם, בת למשפחת מיליארדרים מניו אינגלנד הנוסעת ברכבת מניו יורק לרוד איילנד, לאחר שאביה המיליארדר נפטר בפתאומיות. לידה מתיישב גבר זר, ובסופו של אותו ערב היא מעבירה את הלילה איתו.

פרנקלין סטורם, איל הטכנולוגיה הגאון, היה כל חייו אדם תחרותי, שתלטן, מניפולטיבי, שאהב לקחת סיכונים בעסקים וגרם לילדיו להתחרות אחד בשני באמצעות תחרויות קשוחות. הוא עסק בספורט אקסטרים ובו מצא את מותו.

 

כאשר גרטה, סם, אליס ואמילי ובני זוגם, האח והאחיות למשפחת סטורם, חוזרים לאחוזת משפחתם באי הפרטי שלהם, הם מתפלאים לראות את אליס בבית. הם לא ראו זה את זה זמן רב, שכן אליס גורשה מהאי על ידי אביה לפני חמש שנים, לאחר שחשפה בניגוד לדעתו, ארוע לא מוסרי שהוסתר. הוא ראה בכך בגידה מוחלטת. בעקבות החשיפה, הוא החרים את אליס וגירש אותה, ושאר בני המשפחה, אמה ואחיה הפנו לה עורף וניתקו עמה את הקשר.

בנוסף הם מגלים שיד ימינו ואיש סודו של אביהם, ג'ק דין, נשלח עם הוראות ברורות לגבי צוואתו, בה הוא משאיר להם אתגר אחרון הנוגע לירושה, ובכך ממשיך לשלוט בהם מעבר לקבר. מיותר לציין את ההלם של אליס, שמגלה מיהו הזר איתו בילתה עד השעות הקטנות של הלילה.

מה שבא בעקבות גילוי הצוואה, הופך לשבוע של מוקשים רגשיים, טינות ישנות שעולות, סודות שנחשפים, ומתגלה משפחה עם תיפקוד לקוי מאוד, אפילו הרסני, גם מצד אמם המנוכרת, שמתנהלת כלפי חוץ כאילו הכל מושלם. האובססיה לכסף מניעה אותם, וצעד אחרי צעד מתגלה מי הם האנשים האלה באמת, כשהכוח והכסף נשלל מהם.

מה היו תנאי הצוואה?

אלו סודות מסתיר כל אחד מבני המשפחה?

מי ירוויח את המיליארדים בירושה ומי ימצא בסופו של דבר אושר מחוץ למשפחה המפורסמת הזו?

 

לאחר שסולקה על ידי אביה, אליס עזבה, ולא הביטה לאחור. כל מקורות המימון שהיתה רגילה להם נחסמו בפניה, ואף אחד מבני משפחתה לא יצר איתה קשר. היא בוחרת להחליף את שם משפחתה, ולאט לאט ובכוחות עצמה היא מפלסת את דרכה בעיר הגדולה, בונה לעצמה חיים עצמאיים, ושורדת. עכשיו כל מה שהיא רוצה זה לעבור את ההלוויה ולעזוב את האי בהקדם האפשרי. אבל משחק הירושה משבש את תוכניתה, והיא נאלצת להישאר שבוע שלם עם משפחתה המתנכרת והמנוכרת, ועם ג'ק דין שבגד באמון שלה.

 

אהבתי את אליס כדמות ראשית, את האינטראקציות שלה עם אחיה ואחיותיה, שהם דמויות מאד מורכבות ובעייתיות. יש רגעים שממש שנאתי אותם ובו זמנית חשתי חמלה כלפיהם, כי התכונות הלא מושלמות שלהם וההתנהלות שלהם אחד עם השני, הופכת אותם לאנושיים. למעשה, הם מצטיירים כחבורה של ילדים עשירים שהוריהם מימנו אותם ואת גחמותיהם כל חייהם ועכשיו הם בוכים על מי מקבל מה. יוצאת הדופן היא אליס, שהכסף לא מעניין אותה, ושלא מעוניינת להיות חלק מהמשפחה הרעילה שלה.

כל עמוד מציע תפנית חדשה הנוגעת לאחים, חושף סוד חדש מעברם, או מציע הפוגה רומנטית מקסימה. ולמרות שהספר לא התמקד ברומנטיקה, היא נמצאת ברקע. ג'ק היה לוהט, גבר גבוה וחסון, שקט, יציב ומקצועי, וככל שהימים עוברים, הדינמיקה בינו לבין אליס משתנה והופכת למרגשת, בוגרת ומגוננת, למרות תפקידו הדו-משמעי במהלך המשחק. הוא התגלה כגבר נאמן, מסתורי, רגוע, מישהו שאפשר להישען עליו, המקום הבטוח עבור אליס, שמקשיב לה ומבין את הכאב שלה על הגירוש, ולא אחת הוא  מוצא את עצמו נקרע בין חובתו המקצועית למלא את הצוואה, לבין המשיכה שלו לאליס והגילוי על גודל הנזק שאביהם גרם להם, שגורמת לו לרצות להגן עליה ולעזור לאחים.

 

האם אני ממליצה על הספר? כן.

ברגע שהתחלתי לקרוא, לא רציתי להפסיק.

 

"סערות הקיץ" הוא רומן אנושי, מרגש, מבדר וקריא.

סיפור שמשלב רומנטיקה, מסתורין ודרמה משפחתית על סטרואידים שפותחת מחדש, במהלך שבוע אחד מתוח, פצעים ישנים ועניינים לא גמורים, שמאיימים לקרוע את המשפחה לגזרים.

 בואו להכיר את בני משפחת סטורם...

מומלץ!

טעמם המתוק של ענבי המוסקדין – פמלה גרי

טעמם המתוק של ענבי המוסקדין – פמלה גרי

תרגום:דנה אלעזר־הלוי

הוצאה: כתר

יולי 2022. 300 עמודים

כבר משורת הפתיחה הבלתי נשכחת, נשאבתי:

"בפעם הראשונה שאימא מתה ברחתי והתחבאתי בסוכה של גפני המוסקדין."

אין תחושה טובה יותר מלקרוא  ספר שפשוט שואב אותך פנימה וגורם לך לשכוח מהעולם. זה לא קורה לעיתים קרובות, אבל כשזה קורה, החוויה תמיד נהדרת. פחדתי להתאכזב מהתמונה היפה של הכריכה, משם הספר המיוחד, אך "טעמם המתוק של ענבי המוסקדין" עלה על המצופה.

 

הסיפור עוסק בליילה ברוס ברידלאב שעזבה את עיר הולדתה הקטנה ווזליאן, ג'ורג'יה, כשהייתה בת 18 ומעולם לא רצתה לחזור ולחיות לצד אמה המנוכרת ובהתאם לציפיות הגבוהות והמגבלות של החיים בעיירה דרומית קטנה ושיפוטית. למעשה, היא אף פעם לא הרגישה בבית בווזליאן, במיוחד לאחר מות אביה בטרם עת כשהייתה ילדה.  אביה, שהיה כומר בפטיסטי, מת במהלך מלחמת וייטנאם, ולאחר מותו, אמה ג'ניבה התייחסה אליה ואל אחיה הצעיר, הנרי, בריחוק.

בהווה  ליילה אלמנה, מתגוררת באי במיין. היא בעלת עסק אריגה מצליח. אחיה הנרי, עזב אף הוא את הבית כשיצא לקולג', ולא הרגיש בנוח לחזור לווזליאן, בגלל ההומוסקסואליות שלו.  בהווה הוא בעל גלריית אמנות ברוד איילנד, שם הוא גר עם בן זוגו, אנדרו. אחותם הצעירה, אביגייל, הייתה הילדה האהובה על אמם, והיא נשארה בעיר הולדתה עם אמה, מסורה תמיד, שמחה לרצות, וראתה בג'ניבה את חברתה הטובה ביותר.

ליילה והנרי מקבלים שיחת טלפון מאחותם הצעירה אביגייל, המספרת להם שאמם נפטרה באופן בלתי צפוי ובצורה מחשידה בסוכת המוסקדין שמאחורי אחוזת המשפחה. כאשר ליילה והנרי חוזרים לווזליאן, אביגייל "מתחרפנת" בעקבות בקשת אמה שלא לערוך לה הלוויה,  והיא מתנהגת בצורה שפוגעת בכל הנוגע למוניטין שלה ולמעמדה הקהילתי כגברת דרומית ראויה. ככל שהאחים חושפים פרטים נוספים על מותה של ג'ניבה, הם לומדים עוד על ההיסטוריה של משפחתם. הסודות שנקברו נחשפים, והאמיתות שמתגלות מטלטלות את עולמם. ברגע שהם מבינים שמה שידעו על אמם ואביהם היה שקר, ליילה והנרי מתחילים לחפש תשובות לשאלות שמתעוררות, והם יוצאים למסע יוצא דופן במרדף אחר האמת.

 

 

"טעמם המתוק של ענבי המוסקדין" הוא רומן ביכורים נפלא, סיפור שנון, מלא סודות וחמלה, עם כל הטעמים הדרומיים של פאי תפוחים חם, יין מוסקדין ותה קר מתוק.

הכתיבה עשירה וציורית, כתובה ברגישות, עדינות ועומק, ומספרת את סיפור חייהם של בני המשפחה, מהתקופה בו מת אביהם, בתחילת שנות השבעים, ועד מות אמם, כשלושים שנה מאוחר יותר, עם פלאשבקים לזכרונותיה המוקדמים ביותר של ליילה.  הדמויות שלמות, ומצאתי את עצמי אוהבת כל אחד מהאחים ומרותקת לאופן שבו הם התמודדו עם הסוגיות שעלו על הפרק. 

העלילה הרב-שכבתית רציפה ומרתקת, שזורה כמו שטיח קיר ארוג, בין העבר, ההתבגרות וההווה. היא בוחנת את ההשלכות של מסורות וציפיות משפחתיות דרומיות, ההשלכות של בעיות ילדות בלתי פתורות, של התבגרות עם ציפיות בלתי אפשריות, של חיים בהסתרת האני האמיתי, לצד חיים בקהילה שיפוטית, הקשרים והמורכבויות של בית ומשפחה, בחירות ותוצאותיהן, וסודות משני חיים ושוברי לב. סיפור על משפחה שהתפרקה, אבל מגיעה להבנה שדווקא אהבה, סליחה, אמון ואמת, בסופו של דבר קושרים ומאחדים אותם אחד לשני.

 

פמלה טרי היא מספרת סיפורים מחוננת. זהו ספר ביכורים מצוין שאני מקווה שיבואו עוד רבים פרי עטה בעקבותיו.

 

 

אני אהבתי. מומלץ מאד!

דברים שלא אמרנו מעולם – סמנתה יאנג

 דברים שלא אמרנו מעולם – סמנתה יאנג

מאנגלית: תום פררו

הוצאת כנרת זמורה דביר

פברואר 2023. 368 עמודים

דליה ומייקל נפגשים לראשונה, בתחילת שנות העשרים לחייהם, כשדליה עובדת כדוגמנית עירום בגלריה לאמנות.  מהרגע הראשון ברור לקורא שהם נועדו להיות יחד. הכימיה ביניהם מחשמלת. מייקל הוא שוטר צעיר ודליה סטודנטית. הם מפלרטטים, אבל שום דבר לא יוצא מזה כי לדליה יש חבר. מאוחר יותר מתברר שגארי, הוא חברו הטוב ביותר של מייקל. דליה ומייקל מחליטים לשים את הרגשות שביניהם בצד, ולהיות חברים טובים ולא מעבר.

דילן, אחותה הצעירה של דילה, מתוודה באוזניה על אהבתה למייקל,ועל כוונותיה. דליה נסערת אבל שותקת. אחת מהבחירות הגרועות שמייקל עושה, היא לצאת עם דילן, למרות שהוא לא מאוהב בה. בעקבות הבחירה הזו, ארוע הרסני קורע את המשפחה לגזרים.

 

הסיפור קופץ 10 שנים קדימה. דליה עזבה את בוסטון, התמודדה עם אלכוהוליזם, אין לה קשר עם משפחתה, פרט לאביה, וארועי העבר רודפים אותה, במיוחד מות אחותה, דילן.  מייקל גר בבוסטון, נשוי, על סף גירושין. אבל כאשר לאחר 9 שנים דליה רואה את מייקל עם אשתו בעיירה בה היא חיה, מתעוררים רגשות ישנים וזיכרונות כואבים. 

שיחת טלפון מאביה המספר לה על  ההחלטה להתגרש אחרי 40 שנות נישואים, גורמת לה, למרות חששותיה, לחזור הביתה כדי להיות שם עבורו, גם אם זה אומר שהיא תיאלץ להתמודד עם רוחות הרפאים מעברה. כאן הקוראים מגלים סוף סוף מדוע דליה עזבה את משפחתה ומדוע אין לה ולאמה קשר. כשמייקל מגיע לבית הוריה בבוסטון, הוא אינו יכול להסתיר את כעסו כלפיה.

 

הסיפור מסופר משתי נקודות מבט לסירוגין, ובשני צירי זמן, בין ההווה לעשר שנים בעבר, מנקודת מבטה של ​​דליה בגוף ראשון ומנקודת מבטו של מייקל בגוף שלישי. יש קפיצות זמן ופלאשבקים רבים, בהם נחשפים פרטים מהעבר של דליה ומייקל.  הקורא לומד שמייקל ודליה ניהלו מערכת יחסים במשך זמן מה וכי מותה של דילן שינה את מערכת היחסים שלהם, את הדינמיקה המשפחתית, ובעיקר את חייה של דליה. דליה עזבה את בוסטון ועברה להארטוול בדלאוור, עיירת חוף קטנה, שם היא "מסתתרת" ועובדת בחנות שלה שבטיילת, כיוצרת תכשיטים. בחלק הזה של ההווה יש תיאורי אווירה של העיירה הקטנה,  הצצות לחברויות של דליה, הקשר העמוק שנוצר בינה לבין 3 נשים שהפכו לחברות בלב ובנפש, שתומכות אחת בשניה, ונמצאות שם תמיד אחת בשביל השניה. יש תעלומה קטנה, והרבה מהאירועים הרגישו מאולצים ומיותרים. הדגש היה במידה רבה על הדרמה המשפחתית והדינמיקה המשפחתית, ובסופו של דבר סיפור האהבה שיחק תפקיד משני.

 

"דברים שלא אמרנו מעולם"  הוא סיפור אהבה של הזדמנות שנייה, גדוש במערכות יחסים לא תקינות. יש בעלילה התעללות הורית, אלכוהוליזם, יחסים בין אחים ואחיות, שמובילים בסופו של דבר לתוצאה הרסנית. יש חרדה, כעס, שברון לב, תשוקה ובגידה שעוטפים את הזוג כשהם מתמודדים עם האירועים שהפגישו אותם וקרעו אותם זה מזה עשר שנים קודם לכן. גם מייקל וגם דליה עשו טעויות בתחילת שנות העשרים לחייהם אבל אף פעם לא מימשו את אהבתם. כשהם נפגשים בהווה, הם רוצים לעשות את הדברים נכון , למרות רגשות החרטה והאשמה.

 

אהבתי את מערכת היחסים של דליה עם אביה. כעסתי על האופן הרעיל שבו אמה ואחד מאחיה התייחסו אליה, והוסיפו על רגשות האשמה שלה.

 

"דברים שלא אמרנו מעולם"  הוא הספר השלישי בסדרת "טיילת הארט". לא קראתי את שני הספרים הראשונים, אך הספר הזה עומד בפני עצמו, וניתן לקרוא אותו גם ללא קריאת השניים שקדמו לו. 

במבט לאחור, אני חייבת להודות שלמרות שלסיפור היה פוטנציאל הוא לא ממש כבש את ליבי, ובסך הכל, מצאתי את הספר ובעיקר את חלקו השני, ארוך ומייגע מאוד.

 

לשיקולכם.ן

רותירות – יעל משאלי

 רותירות – יעל משאלי

הוצאת כנרת זמורה דביר

ינואר 2026. 240 עמודים

רות ואבנר בעלה, חיים חיים שיגרתיים אפילו די משעממים. היא אחות, מנהלת מרפאה, ואבנר רואה חשבון. רגע לפני יציאתה לפנסיה ויום הולדתה ה-60, הם מתכננים טיול מאורגן ליעד אקזוטי בעולם, הם חושבים על פעילות התנדבותית משמעותית, והמשך חיים משותפים על מי מנוחות, כפי שחיו בארבעים השנים האחרונות. הם הורים לשלוש בנות, נהנים מנכדים, וחיים שנים ארוכות במושב. אבנר הוא בעל תומך, מנסה ללמד את רות להיות עצמאית בכל מה שקשור לתיפקוד תקין של הבית, ולעניני כספים, אך רות סומכת עליו ונותנת לו לעסוק בדברים הקטנים והגדולים.

רגע לפני שהפרק החדש בחייה אמור להתחיל, עולמה של רות מתהפך עליה, וחייה משתנים לבלי היכר.  כשהיא מקיצה בחדר ההתאוששות לאחר בדיקת קולונוסקופיה, היא מוצאת את אבנר מוטל על הרצפה, סביבו רופאים ואחיות. אבנר נפטר באופן פתאומי תוך כדי המתנה לסיום הבדיקה, ורות חווה אובדן אשר משנה את מציאות חייה וגורם לה לתחושת חוסר אונים, בלבול וצער עמוק.

 

מאותו הרגע , הספר עוסק במחשבות ובהחלטות שרות מתלבטת וחייבת לקבל לגבי השנים הבאות בחייה:

האם לעבור לדיור מוגן?

האם להישאר במושב בבית גדול וישן או למכור אותו?

האם להיפתח למערכות יחסים אחרות?

 

המצב החדש שבו רותי נמצאת, בתחילת הגיל השלישי, מאתגר מאד, וקשה ככל שיהיה, הוא מתאר חיים שלחלק מהקוראים היא מציאות מוכרת, לחלק פחות. רות מתמודדת עם האובדן, חווה עליות ומורדות, דכאון, בכי, חוסר אונים אך מתמודדת עם הדברים בצורה מפוכחת, עם טיעונים של בעד או נגד, הרבה התלבטויות והרבה בדידות. בהמלצת אשת נדל"ן שהיתה מקורבת לאבנר, היא מוכרת את הבית במושב, רוכשת דירה במודיעין, מעסיקה את עצמה בשיפוץ מסיבי של הדירה, ועוברת לגור בה. 

עכשיו, כשהיא עומדת ברשות עצמה, יציבה מבחינה כלכלית, היכולת להיות עסוקה עוזרת לה להגיח מהדיכאון שאיים "לקבור אותה" אחרי מותו של אבנר. אומנם היא היתה מעדיפה שאבנר יהיה לצידה אבל לאט לאט היא מבינה שיש משהו לא רע בחיים לבד, כשהיא מארגנת לעצמה סדר יום לפי רצונה, הולכת לישון כשמתחשק לה וקמה בבקר מתי שבא לה, אוכלת מה שהיא רוצה, כשהיא רוצה. 

את הבקרים היא מעבירה בהליכה, נפגשת עם חברות, מדללת את המפגשים עם בנותיה, מתנדבת בבית גיל הזהב, שם היא פוגשת את סופי הקשישה ובנה דן.  היא בונה קשרים חדשים שממלאים אותה, והיא מגלה שעכשיו זה הזמן לעשות רק מה שהיא רוצה ומה שעושה לה טוב. היא לא מחפשת זוגיות אך כשהזדמנות נקרית בדרכה היא לא בוחלת באפשרות, מקווה לחוות אהבה שונה מזו שהיתה לה עם ראובן.

לאחר אירועי ה 7 באוקטובר, היא מגיעה לניחום אבלים אצל עוזי, חבר ותיק מהמושב, שהתאלמן מאשתו ועכשיו הפך לסבא שכול, שאיבד את נכדו האהוב. רות ועוזי  מוצאים שפה משותפת, אהבה לא צפויה ואושר שממלא אותם באופטימיות ותקווה לעתיד.

"רותירות" הוא מסע אל תוך הלב של הזקנה, המתאר את מציאות חייהם של בני הגיל השלישי ובני גיל הזהב, על כל מורכבותם. שמחה, עצב, רומנטיקה, מיניות, זוגיות מאוחרת, ועוד. סיפור מעורר השראה כיצד ניתן לשנות ולהשתנות גם בעשור השביעי לחיים. המשבר בחייה של רותי וההתמודדות עם המוות והלבד, הובילו אותה לצמוח ולעשות רק מה שעושה לה טוב, ולהוכיח שאף פעם לא מאוחר להתחיל מחדש.

כתיבתה של יעל משאלי הצליחה לפרוט על מיתרי ליבי . הקריאה זורמת, ואני מודה שהתחברתי לספר מהמילה הראשונה. מי שרוצה להתנתק מהמציאות של עצמו ולקבל פרספקטיבה על החיים, שיקרא את "רותירות". בעיני הוא קריאת חובה , ואני אמליץ עליו לכל מי שאני מכירה.

 

ספר קריא מאד, מעורר הרבה מחשבות , ומומלץ מאד.

ספרייה לאוהבי ספר – מדלן מרטין

ספרייה לאוהבי ספר – מדלן מרטין

תרגום: דפנה לוי

הוצאת מודן

מאי 2025. 360 עמודים

אמה היא אלמנה צעירה, אמא לאוליביה בת ה-8, שחוותה אובדן רב בחייה. היא חיה בנוטינגהאם, המלחמה בפתח, היא צריכה למצוא מקום עבודה ולפרנס את בתה, ומעל ראשה מרחפת הדרישה לפנות את הילדים לאזור הכפרי, כדי להגן עליהם מהתקפות הגרמנים.

בילדותה, הוריה ניהלו חנות ספרים שברבות הימים נשרפה, ולאורך כל חייה, אמה שמרה על אהבתה לקריאה. עכשיו היא מחפשת עבודה בספריית חובבי ספרים, רשת של ספריות השאלה הפועלות מרשת בתי המרקחת "בוטס".

למרבה המזל, המנהלת בספרייה עוצמת עין מאמהותה ושוכרת אותה כספרנית באחת מספריות ההשאלה. התנאי להעסקתה הוא, לא לגלות לאף אחד שהיא אלמנה ויש לה בת. אמה זקוקה להרבה כוחות נפשיים כדי לצאת לעבודה בידיעה שאוליביה נשארת בבית לבדה שעות ארוכות, להסתיר את העובדה שהיא אם חד הורית ואלמנה בתקופה שבה נשללו הזדמנויות תעסוקה מאמהות אלמנות והן נאלצו להתמודד עם סטיגמות רבות.

 

במהלך עבודתה אמה פוגשת מגוון דמויות, חלקן חביבות יותר מאחרות, אך כולן אוהדות, אדיבות, ובעלות כוונות טובות. כך גם בבניין הדירות שבו היא גרה. היא לומדת לסמוך על אחרים ומבינה שאנשים הם אף פעם לא כפי שהם נראים.

הספר עוסק הרבה בקשר החזק של אמה ואוליביה והאהבה שלהן אחת לשניה. הן הכוח אחת של השנייה. ללא ספק אוליביה בוגרת לגילה, אך לעיתים קרובות היא מתנהגת בחוסר אחריות ובפזיזות, דבר שבא לידי ביטוי בדברים שהיא אומרת, בסיבולת שלה, ובהתנהגותה. לצד כל אלה אמה מתמודדת עם החלטות מייסרות. כשהמלחמה מגיעה לאנגליה וההפצצות מתחילות, אמה נדרשת כמו שאר האזרחים לשלוח את אוליביה לאזור הכפרי כדי שתהיה מוגנת מפני התקפות אוויריות אפשריות. ההחלטה האם לשלוח או להשאיר אותה קרובה אליה, קשה מאד והיא מתלבטת רבות.

 

אמה יוצרת קשרים וחברויות עם מרגרט שעובדת איתה בספרייה ועם בעלת הבית שלה גברת פיקרינג, שפותחת את ביתה בפניה, תומכת בה ועוזרת לה. אמה מפתחת מערכת יחסים רומנטית עדינה, עם צ'ארלס פיסק, כבאי מקומי ואחד המנויים בספרייה בה היא עובדת. הקשר ביניהם נבנה דרך אהבתם לספרים, וחוויות משותפות ששניהם חווים בתקופת המלחמה, אך הוא מרגיש מאולץ,  ללא ניצוץ אמיתי, שלא לדבר על רומנטיקה.

במהלך העלילה מתוארים היבטים של החיים טרום המלחמה ובזמן המלחמה, אך המלחמה נמצאת ברקע, ולא יוצרת הרבה מתח.

 

 

אישית פחות התחברתי לספר. למרות שהסיפור היה אמור להתמקד על איך ספרים וקריאה יכולים להיות גלגלי הצלה עבור אנשים בזמן מלחמת העולם השנייה, הספרייה נדחקה במידה רבה אחורה והעלילה התמקדה בעיקר סביב אהבתה של אמה לבתה.

 

סגנון הכתיבה הרגיש כאילו זה יומן שבו אמה מתעדת אירועים, מחשבות ורגשות. התחושה היא שלסופרת היתה רשימה של אירועים שקרו בזמן המלחמה שהיא רצתה לכלול בעלילה ולסמן עליהם וי. ההתייחסויות למלחמה די מדויקות ומוסיפות עניין לסיפור, אך היו צריכות להיות משמעותיות יותר ולא כקישוט לעלילה. לא אחת קרה שבאותה פיסקה היתה קפיצה בזמן מנקודה מסוימת לכמה חודשים קדימה. הקצב היה איטי והסיפור הרגיש מאולץ ומשעמם בחלקים רבים. כמעט ויתרתי. אין מקרי מוות, אין פציעות קשות, יש מונולוגים פנימיים של אמה ושל מרבית הדמויות שחוזרים על עצמם, ועלילות המישנה הם סוג של מיני דרמה שמגיעות אחת אחרי השנייה ונפתרות מהר כמה עמודים מאוחר יותר. מצאתי את עצמי מדלגת על פסקאות רבות.

 

לכל מי שחושב שזה סיפור על "ספרייה לאוהבי ספרים", אל תתנו לכותרת להטעות אתכם. זהו, למעשה, סיפור חייה של אמה, שמדברת על מצוקתן של נשים באנגליה של שנות ה-40. על פי הכריכה, הכותרת והתיאור, חשבתי שזה ספר על ספרייה באנגליה בתקופת הבליץ של מלחמת העולם השנייה, אך בדיעבד, מעט מאוד נכתב על הספרייה וחבל, כי לא ידעתי דבר על ספריות בוטס, והייתי רוצה לדעת על כך יותר. הספרייה סיפקה לאמה דרך לפרנס את עצמה ואת בתה, נתנה לה הזדמנות לפגוש את מרגרט וצ'ארלס, אבל מעט מאוד מהעלילה מתרחשת או מתפתחת שם. ישנן שתי "תעלומות" שמתרחשות בספרייה אך הן נפתרות בשתי פסקאות. אמנם אמה חובבת ספרים וספרים רבים מוזכרים בסיפור, אבל הכותרת מטעה. למען האמת, הדינמיקה בין הדיירים בבית הדירות שבו אמה ואוליביה גרות, היה מעניין הרבה יותר, וכך גם הפעילות של הנשים למען החיילים והקהילה.

 

לשיקולכן.

אספן התקוות – אביגיל ג'ונסון

אספן התקוות – אביגיל ג'ונסון

תרגום: אילן פן

הוצאת פן,ידיעות אחרונות,ספרי חמד

מאי 2026. 295 עמודים.

הסיפור מתמקד באלפרד, אלמן קשיש המוצא נחמה באיסוף חפצים מפחי אשפה וקניה מחנויות צדקה, ובקיאן, צעיר בן 17 מלא בכעס על העולם, מאז שאמו נטשה אותו ואת אחיו התינוק, כשהיה בן 8.

חלונות ביתו של אלפרד מכוסים בנייר עיתון כדי למנוע מאנשים להציץ לתןך ביתו המלא עד אפס מקום, במגוון חפצים אינסופי, כשגבול דק עובר בין היותו אספן לאגרן. מאז מות אשתו לפני חמש שנים, זה הפך לאובססיה. אלפרד אומר לעצמו שזה לא זבל כי הוא אוסף דברים שמספרים לו סיפור, שמדברים אליו, אך האמת שהדברים יצאו משליטה עד כדי כך שהוא בקושי יכול לזוז בביתו. כאשר קיאן הנסער זורק לבנה דרך חלונו של אלפרד, אלפרד מאושפז בבית החולים עם התקף לב, עובדת סוציאלית נכנסת לתמונה, וקיאן נקלע לצרה חדשה. רשויות  הרווחה והמשפט מחליטות על  טיפול לשניהם בתכנית שנקראת "צדק משקם" במהלכו על קיאן לעזור לאלפרד לפנות את הבית מהחפצים הנאגרים, כך שיהיה ראוי למגורים. קיאן מוצא את עצמו תחת עינו הפקוחה של קצין מבחן די מאיים, שבסוף התהליך אמור לכתוב חוות דעת שתקבע אם הוא יכנס לכלא או לא.

 

קיאן הוא נער פרובוקטיבי, שהחיים לא חייכו אליו. הוא ננטש בילדותו על ידי אימו שעקבותיה נעלמו, והוא  גדל במשפחות אומנה מאז שהוא זוכר את עצמו, וכך גם אחיו הקטן, דן, איתו הוא שומר על קשר הדוק. מאחר והוא בן 17 הוא אינו יכול לקבל משמורת על דן.  אין לו עבודה, הוא חי בדירת חדר ומתקיים מקיצבה. הוא עזב את בית הספר עם מעט מאוד כישורים ואין לו מושג מה הוא רוצה לעשות עם חייו מלבד דבר אחד. הוא רוצה לדאוג לאחיו, להפוך לאפוטרופוס החוקי שלו ושהם יחיו יחד. אך החלום הזה חסר סיכויים. בלי עבודה, בלי דירה נאותה ועם הרבה צרות שהוא מוצא את עצמו מעורב בהן, הוא אובד עצות כיצד יממש את חלומו.

 

אלפרד וקיאן נאלצים לשתף פעולה זה עם זה. ההתחלה לא קלה, היא מלווה בהתנגדות ובטינה. קיאן מזועזע מהמחשבה על כך, וכך גם אלפרד. לכל אחד מהם יש סיבות משלו לא לרצות זאת למרות לחצים מצד עובדי הרווחה ובני משפחה. נראה שמערכת ה"צדק משקם" שנכפתה על שניהם לא תעזור, במיוחד כשהם נלחמים קשה מאוד כדי לא לאפשר זאת. אלפרד הנאחז ב"אוספים" שלו כדרך להתמודד עם אבל, לא רוצה שזר יגע בהם, אך יודע שאם לא ישתף פעולה יועבר לדיור מוגן. הוא נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה של אגרנותו והפחד מהמעבר לדיור המוגן, וקיאן לא רוצה לדרוך בבית, אבל יודע שהאפשרות השניה היא כלא, שימנע את סיכויו לקבל משמורת על דן.

בין השניים מתפתח "קרב" רצונות. בזמן שקיאן מעביר חפצים לפח האשפה ביום, אלפרד מחזיר אותם למקומם בלילה, וממשיך להוסיף עוד חפצים לאוסף.

בלית ברירה, השניים יוצרים ברית בלתי צפויה, שבמהלך הסיפור הופכת לידידות בלתי צפויה. וככל שהסיפור מתקדם, מה שהיו פעם שני אנשים אבודים, שנאלצים לחיות את החיים עם הקלפים שחולקו להם, מגלים שהם דומים יותר אחד לשני ממה שהם מוכנים להודות. השניים עוברים שינוי במערכת היחסים שלהם, מתסכול, לחברות עמוקה ואמיתית, להבנה ואמפתיה. הקשר ביניהם מתעלה על פער הדורות ומוכיח שהבנה הדדית יכולה ליצור קשרים משמעותיים. גם אלפרד וגם קיאן מתמודדים עם אובדן אישי ומאבקים רגשיים, והשניים לומדים בהדרגה להתעמת עם המציאות של חייהם, לפתוח את ליבם לאחרים ולמצוא אפשרויות חדשות.

 

אביגיל ג'ונסון מתמודדת עם נושאים כואבים כמו נטישה, אובדן, בדידות ותקווה . היא כותבת ברגישות שגורמת גם לאלפרד וגם לקיאן להרגיש אמיתיים. מאבקיהם, האחד עם אבל ובידוד, השני עם כעס ונטישה, מטופלים בעדינות, מה שגורם למסע שלהם להרגיש אותנטי. גם לאלפרד וגם לקיאן היו פגמים. אלפרד גאה, עצמאי, ערמומי ועקשן, בעוד שקיאן עקשן, פזיז ובעל הערכה עצמית נמוכה.  נקודת המבט הכפולה, עוזרת לחשוף כל פעם חלק מהעבר, הקשר שלה להווה, עד שמתקבלת התמונה המלאה.

 

"אספן התקוות"  הוא יותר מסתם סיפור על אדם זקן ונער בעייתי, זה ספר ביכורים נהדר עם סיפור מחמם לב על הזדמנויות שניות, על בידוד חברתי, על חברות בין-דורית, על עזרה הדדית  וקהילה. סיפור מכמיר לב וכואב של התמודדות עם טראומה והרס עצמי  של אנשים שחיים ב "בתי כלא" שונים, והדרך בה הם מסכנים את החופש שלהם, במו ידיהם. אבל לפעמים החיים מפתיעים, ואנחנו פוגשים אנשים ומוצאים תקווה במקומות בלתי צפויים, ומגלים  שלב פתוח וחברות בלתי צפויה יכולים לשנות את חיינו בדרכים בלתי נתפסות.

 

מומלץ מאד