שנה שבע – מיכל קרייטלר

שנה שבע – מיכל קרייטלר

הוצאה: התחנה

מרץ 2025. 212 עמודים

סיפור עדין אך בועט על הקרבה, אשמה, אובדן, ומערכת יחסים בין אחיות

גילי ואור הן שתי אחיות שונות זו מזו, בכל היבט. אחוות האחיות שנוצרה בין השתיים, הקירבה שניצחה את כל הקשיים, את יחסי הכוחות והקנאה ביניהן, התמצתה לרגע השמחה בו גילו שהן עוברות הריון בו זמנית, וזו הפכה לחלק מחייהן לאחר שילדו וגידלו את ילדיהן יחד. אך בעקבות אירוע דרמטי שהן עוברות, אותה אחווה התמוססה והפכה לשתיקה רועמת.

ההבדלים ביניהן צפים, והפערים הולכים ומתחדדים. עד לא מזמן נהנו שתיהן מחיים מסודרים, ותוכניות לעתיד, אך תפנית פתאומית של הגורל, מותירה את אור חסרת כול, ואת גילי שבורת לב, מנסה לנהל שיגרת חיים למען בנה. זו כבר לא גילי התוססת, הבליינית מלאת האנרגיות ושמחת החיים. זו גם לא אותה אור. הכאב והכעס גורמים לאור להיעלם מחיי משפחתה, ומובילים אותה הרחק מהם, כשבליבה מקננת ההחלטה לנקום באחותה שאיכזבה. אחרי היעדרות של שמונה שנים היא חוזרת בחשאי, רוקמת תוכניות, טורפת בסערה את חייה של גילי וזורעת בהם כאוס.

 

האם מה שנראה כמו סוף יתברר כהתחלה חדשה?

האם  המיפגש ביניהן יחליק ולו במעט את צלקות העבר?

האם תיתכן סליחה והכלה?

 

 

"שנה שבע" הוא סיפור מסעה הפנימי של גילי שמתבוננת בחייה מתוך מקום מפוקח וכואב.  

הסיפור נחשף שכבה אחר שכבה, מערבב בין עבר והווה, ומספר על לפני ובעיקר על אחרי אותו אירוע טראומטי שמערער את עולמה ושהוביל לנתק בין האחיות. הוא חושף אותנו לתובנות, להקרבה, לתחושת אשמה, ליריבות בין אחיות, לאימהות, אך בעיקר להתנגשות בין הנאמנות של אדם לעצמו, לנאמנות שלו לאהובי לבו.

קשה להכיל את האובדן ולעכל את הסבל של כל אחת מהאחיות, אך באותה מידה אי־אפשר שלא לחוש הזדהות ואמפתיה כלפיהן.

 

אהבתי מאד את סיפרה הקודם של מיכל קרייטלר "קצוות שרופים"  ושמחתי ש"שנה שבע" אינו נופל ממנו, וכמוהו, כתוב בכתיבה בוטחת, עם דמויות מסקרנות ומעוררות רגש והזדהות.

ראויה לציון העטיפה הייחודית שמכילה רמזים ופרטים קטנטנים על העלילה ומהווה חלון ראווה מושך את העין לספר. הצלליות שמצויירות מספרות סיפור, כך גם העורב ושפע הפרפרים, וברור שאחרי קריאת הספר, המשמעות העמוקה שלהם מתגלה.

 

סיפור אנושי עצוב מאד, נוגע ועמוק, מרגש ומסקרן, מלא חמלה, שנקרא בנשימה עצורה.

♥מומלץ מאד

 

ספר לי שלושה דברים – ג'ולי בקסבאום

ספר לי שלושה דברים – ג'ולי בקסבאום

תרגום: גליה אלוני-דגן

הוצאה: ידיעות ספרים

דצמבר 2023. 340 עמודים.

ג'סי בת ה- 16 משיקאגו, שאמה נפטרה לפני כשנתיים, נאלצת לעבור לחיות בלוס אנג'לס, בעקבות נישואי אביה לרייצ'ל, לגור בביתה המפואר איתה ועם בנה, תיאו.  

אף אחד לא שאל לדעתה, אף אחד לא התחשב ברצונותיה, והיא מלאת כעס על אביה שמאלץ אותה להיפרד מבית ילדותה, להשאיר מאחור את הבית עם זכרונות מאמה האהובה, מחברתה הכי טובה, ומכל מה שהיא אוהבת ומכירה. 

ג'סי מתחילה ללמוד בתיכון ווד ואלי, בית ספר פרטי יוקרתי. היום הראשון שלה בבית הספר הוא אסון.  היא מוקפת בילדים עשירים ומפונקים, נאבקת להשתלב בחברויות שכבר נוצרו, והדברים בבית לא הרבה יותר טובים. אביה טרוד בחיפוש עבודה, עסוק עם אשתו החדשה ולא שם לב כמה קשה לג'סי. בבית הספר כן שמים לב לכך, במיוחד, בחור המכנה את עצמו "מישהו אף אחד"(מא"א) , ששולח לג'סי מייל אנונימי, מציע לעזור לה לנווט בחיי בית הספר, ולעודד אותה. ג'סי חשדנית, היא אינה יודעת במי מדובר. כשהיא מתחילה להחליף איתו רשימות של שלושה דברים באמצעות מיילים והודעות טקסט, היא מוצאת שקל לה לשוחח איתו באופן וירטואלי ולשתף אותו במחשבותיה. לאט לאט ג'סי נפתחת אל מא"א, מוצאת בעצתו חברה שהופכת להיות חברת נפש, מוצאת עבודה בחנות ספרים, וככל שהימים עוברים, הוא מקור נחמה עבורה, וההסתגלות לבית הספר החדש הופכת קלה יותר.

בהתבסס על הקשרים החדשים של ג'סי, יש שלושה בחורים שהופכים לחלק מחייה וכל אחד מהם עשוי להיות מא"א. ג'סי רוצה לפגוש אותו, אבל חוששת מה יהיה אם הוא לא מי שהיא אוהבת בחיים האמיתיים. היא עוסקת במשחק ניחושים לגבי מי הוא מא"א, והספקולציות לגבי זהותו משעשעות ומסקרנות. יחד איתה הקורא מחכה לגלות מי הוא הבחור שהפך לחבר הכי טוב שלה בלוס אנג'לס.

 

"ספר לי שלושה דברים" הוא ספר שבני נוער וגם מבוגרים יזדהו איתו כי הוא עוסק בהתמודדות עם סביבה חדשה ותחושת בדידות. ג'סי היא דמות מאוד פשוטה (במיוחד בהשוואה לסנובים שבתיכון ווד ואלי). היא אינטליגנטית, נחושה, צנועה, כנה, חסרת ביטחון ודי מצחיקה, שמנסה לנווט בבית ספר חדש ובמשפחה חדשה, כשהיא מרגישה שאף אחד לא לצידה. הכאב, הכעס והתסכול שלה הרגישו אמיתיים. האבל של ג'סי על אובדן אמה נוכח ומוחשי, אבל הוא לא משתלט על הסיפור, אלא מתאר התמודדות עם תוצאות המוות וקבלת העובדה שהחיים לא עוצרים עבור אף אחד. ג'סי עושה כמיטב יכולתה להמשיך הלאה ולהסתגל לחייה החדשים, אבל היא לא יכולה לשכוח את אמה, וזה טבעי.  אמה החורגת, רייצ'ל, עסוקה ולעתים קרובות מרוחקת, ואחיה החורג, תיאו, מבולבל באותה מידה מהשתלשלות האירועים, שבה הוא נמצא עם אב חדש ואחות חורגת. 

העלילה פשוטה ונעימה לקריאה בזכות סגנון הכתיבה, ולמרות שחלק ממנה וגם הסוף צפויים, היא סוחפת כי היא מציעה הרבה יותר עומק ממה שמצפים מספר לנוער בוגר. היה קל להזדהות עם ג'סי, שכמו כל נערה אחרת בגילה מנסה להבין מי היא,  שמחשבותיה מכילות רבים מהרצונות, הפחדים והתקוות של צעירים, ועוסק בנושאים חשובים לגיל הזה, כמו אהבה, חברות ואבל. לאבד אמא בגיל כה צעיר ולהסתגל לחיים חדשים ששונים מאוד ממה שהיא הכירה , עיר חדשה וזרה, בית ספר חדש, בית חדש שהיא לא מרגישה שהוא הבית שלה, אם חורגת חדשה ואח חורג, זה לא משהו שיכול לעבור ללא קשיים. ג'סי מתגלה כדמות חזקה ומעוררת השראה, והרומנטיקה ממש מתוקה, בלי שום אינטימיות פיזית, למרות שיש מספר רב של דיונים על יחסי מין שמתקיימים בין ג'סי לחברותיה החדשות, דרי ואגנס מווד ואלי, או סקרלט משיקגו.

 

ספר  שובה לב, מהנה, שהפתיע אותי לטובה ובהחלט סיפק הפוגה נחוצה בתקופה הלא קלה שאנחנו עוברים.

ממליצה בחום

המתכונים הסודיים של סופי – סמנתה וראנט

 המתכונים הסודיים של סופי – סמנתה וראנט

תרגום: שירי פינקמן

הוצאת ידיעות ספרים

ספטמבר 2024. 330 עמודים

סופי היא שפית אמריקאית שנולדה בצרפת. חלומה להיות אחת מהשפיות הבודדות במסעדה בעלת שלושה כוכבי מישלן, עומד להתגשם.  היא למדה לבשל מסבתה הצרפתייה ולמדה במכון הקולינרי של אמריקה. היא עובדת כשפית דה פארטי בסנדרילון ניו יורק, מסעדה בעלת שני כוכבי מישלן. השף דן אושיי וצוותו מאמינים שהמסעדה עומדת לזכות בכוכב שלישי, אך מגלים להפתעתם שהמסעדה איבדה כוכב.

אריק, שף עמית ואקס של סופי, שניסה ללא הצלחה לפתות אותה להצטרף למיזם חדש בראשותו, מחבל בעבודתה ובמהלך מניפולטיבי משכנע את שף אושיי שזו אשמתה של סופי. אושיי מפטר אותה מבלי לתת לה הזדמנות להסביר. חלומה של סופי מתמוטט ברגע אחד. היא נכנסת לרשימה השחורה והקריירה והמוניטין שלה נהרסים.

 

במשך שבועות סופי אבודה בערפל הכישלון, והסיכון להפוך לאישה שבורה, כמו אמה, נראה לפתע אמיתי. היא לא מסוגלת להרים את עצמה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה. בגלל המניפולציה שחוותה, היא לא סומכת אפילו על כישוריה הקולינריים, ולמרות ניסיונות העידוד של חבריה הטובים והתומכים אתם היא חולקת דירה, היא פשוט קורסת.

 

כאשר היא מגלה שסבתה האהובה שחיה בכפר קטנטן בדרום מערב צרפת, עברה שבץ מוחי, היא חוזרת לטירה שנמצאת בבעלות משפחתה במשך דורות, ובה בילתה את קיצי ילדותה. מאז מות אמה, סופי דחקה את זיכרונותיה המאושרים מהקיצים בצרפת לירכתי תודעתה, אבל החזרה לטירה אחרי היעדרות של 13 שנים, והמפגש המחודש עם הפנים המוכרות מילדותה מחיה את הזכרונות והיא מגלה שכל מה שזכרה וידעה על הטירה השתנה לחלוטין. מתברר שסבתה מנהלת מלון ושתי מסעדות מצליחות ובמצבה הנוכחי זקוקה לעזרתה של סופי.

 

סופי זהירה. החיים עם אמה המנוחה לא היו קלים והותירו צל אפל מעליה. כדי להתקדם היא צריכה להבין מה קרה בעבר. יחד עם סבתה, היא חושפת את החלקים החסרים בחייה. לא כולם מרוצים מהגעתה הפתאומית, ולוקח לה זמן להחזיר את ביטחונה ולהוכיח את מקומה בטירה. 

 

האם זו תהיה ההזדמנות עבור סופי להשיב לעצמה את חייה והקריירה שקרסה?

 

"המתכונים הסודיים של סופי " הוא ספר עם כריכה יפה, תקציר מפתה ועלילה שכתובה בסגנון די חובבני. הוא מתמקד בסופי שמגלה את עצמה מחדש כדי להחזיר את חייה למסלול הנכון, מעין סיפור "התבגרות",  דרכו היא מגלה מה באמת חשוב, ולאן היא באמת שייכת.

 

עבורי זו היתה קריאה מאכזבת. לסיפור העלילה היה פוטנציאל. הוא התחיל טוב אבל בהמשך הלך לאיבוד ובסוף כבר די ריפרפתי, כי לא מצאתי בו ענין. היה קשה לפתח סימפטיה כלפי הדמויות השטוחות, לא הצלחתי להתחבר לסופי או למצוקה שלה, או למצוא אותנטיות בדיאלוגים הרדודים. העלילה היתה מתישה וצפויה. יותר ממאה וחמישים עמודים הקורא מבלה עם סופי כשהיא הרוסה לחלוטין, שקועה ברחמים עצמיים, מיבבת פרק אחרי פרק על כך שאינה מסוגלת לבשל יותר. בעיני, זה כשלעצמו הוא מעבר למה שעשוי לעודד את הקורא הממוצע לשמור על עניין בו. הסבתא חולה אבל מושכת בחוטים, הסודות הם לא כאלה סודות, הקונפליקטים לא כאלה קונפליקטים, ג'יין עצבנית וסנובית, ורמי רגזן ומרוחק. ואז, כמעט ברגע אחד, הכל מתהפך, ואמור להתקבל סיפור רומנטי, אלא שהוא כל כך מאולץ, ואין בו קמצוץ של כימיה.

החלק הטוב בו, שגם אותו אפשר היה לקצר, היה תיאור הטירה, השווקים ורחובות טולוז. היה ניתן  להריח את ריחות המטבח ואת התוצרת מהגינה והכרמים, לדמיין את המנות שהוכנו, וכבונוס להכיר כמה מהמתכונים האהובים על סופי.  

זה ספר שאולי יגרום הנאה לחובבי אוכל צרפתי, או כאלה המתעניינים בבישול צרפתי.

בעיני, אפשר לוותר.

לשיקולכם.ן

בין שלום ולהתראות – אמה סקוט

בין שלום ולהתראות – אמה סקוט

תרגום: כנרת היגינס-דוידוי

הוצאת בוקטיק

נובמבר 2024. 346 עמודים

פיית' היא תושבת סיאטל, חובבת מסיבות, שאוהבת מימוזה בבראנץ' ומרטיני בהאפי האוור, שלא לוקחת את החיים ברצינות, גם לא את הגברים בחייה. אורח חייה חסר הדאגות מאיים לסכן את עבודתה בסוכנות פרסום מובילה בעיר, למרות שאין אף אחת טובה כמוה בהשגת לקוחות גדולים. 

פיית' נמצאת בצומת דרכים: האם להפוך לשותפה בחברה, או לוותר, מה שיוביל לניתוק הקשר המקצועי ולפיטוריה. כאשר הבוס שלה דורש ממנה לקחת פסק זמן כדי להעריך מחדש את המשך דרכה בחברה, היא נוסעת לאי ההוואי המרוחק, קאואי, מתוך כוונה להעביר את הזמן בהתבוננות פנימית ובהתנזרות מגברים. אבל כבר ביום הראשון לשהייתה במקום, היא נפצעת ברגלה ומחולצת על ידי יחידת החילוץ של האי, שבראשם עומד אשר, כבאי שמעורר רגשות בליבה.

אשר הוא כבאי באחד האיים היותר קטנים של הוואיי. 

נסיבות ילדותו אילצו אותו לפעול כהורה וכתמיכה בלעדית לאחיו הצעיר. נחוש לשלוט ולהגן על המעגל הקטן של יקיריו, הוא חי כל הזמן עם הפחד שיאבד את השליטה הזו ויאכזב את אלה שהוא הכי אוהב. הוא  לא נותן מקום בליבו לאהבה ולא מסתבך עם תיירות שמגיעות לאי, מעבר לבילוי לילה בודד איתן. הוא מקדיש את חייו לבטיחות ולדאגה לכל מי שסביבו, חוץ מאשר לעצמו, עד שהוא פוגש את פיית' בנסון, שיופייה הפנימי והתוסס מושך אותו  והוא מבין  עד כמה החיים שהוא חי בטוחים, אך ריקים. הוא מוצא את עצמו מתנדב כמדריך טיולים מקומי שלה, ועד מהרה השניים נתקפים בחיידק האהבה, אך על פניו נראה שלאהבתם אין עתיד. אשר לא מנהל מערכות יחסים, ופיית' נשבעה להתנער מגברים בזמן גלותה בהוואי. הם יודעים שאוקיינוס חוצה ביניהם ומנסים לשמור על מרחק פיסי אחד מהשני, אך למרות מאמציהם, הם מתקשים לעמוד מול מה שהם מרגישים ולהתרחק זה מזה. כשפיית' עוזבת כדי לחזור הביתה לסיאטל, הם עומדים בפני החלטה קשה. לאשר אין שום כוונה לעזוב את האי המבודד ואת אחיו ומשפחתו האהובים, ופיית' מתגעגעת לחיי העיר הגדולה ולקריירה שלה.

 

הזמן בנפרד גורם לשניהם לתהות מה הם באמת רוצים ולאן הם לוקחים את אהבתם. הם לא יכולים לתחזק זוגיות משני צידי האוקיינוס לאורך זמן, לחיות בין שלום ולהתראות.

 האם הם ימצאו את הכוח להילחם זה למען זה, או שמא המרחק יהפוך את אהבתם לבלתי אפשרית עבורם?

פיית' ואשר הם דמויות מורכבות ופגומות. לכל אחד מהם רקע משפחתי פוגעני,רעיל. המסע ששניהם עוברים נכתב במיומנות והרגיש מציאותי. אמנם סיפור האהבה שלהם היה מורכב ומאתגר ועבר עליות ומורדות, אך הוא הראה שהתאהבות היא רק חצי מהסיפור. כשהאהבה הזו עמדה למבחן, הרגשתי את הסערה וכאב הלב יחד איתם.

אמה סקוט לא נרתעת מלספר סיפור טרגי על כל השלכותיו. אמנם יש בסיפור אובדן ואבל, אך היא דואגת שהקורא יקבל תזכורת לכך, שגם אחרי הימים האפלים ביותר, עדיין יש אור, אהבה ושמחה.

כדאי מאד לקרוא את "הערה מאת המחברת" בסוף הספר, בה אמה סקוט מספרת בהרחבה שהיא כותבת "על טראומה, על אנשים ששורדים, ובסופו של דבר לומדים להירפא ולצמוח מהטראומה, כי ככה נראים החיים שלי מאז שאיבדתי את בתי ב -2018" . אם תקראו את הספר בהחלט תרגישו שהסיפור הגיע מתוך הלב והנשמה שלה.

 

"בין שלום ולהתראות" הוא רומן  אסקפיזם מרגש על אהבה, אובדן, ריפוי וגילוי עצמי על רקע נופי הוואיי היפים.

מומלץ בהחלט.

שמרי נפשך – קמה ורדי טהרלב

שמרי נפשך – קמה ורדי טהרלב

הוצאת עם עובד

ינואר 2025. 256 עמודים

העלילה מספרת את סיפורה של תמר בת ה 16, שמאשימה את עצמה במותו של אביה הלום הקרב. עשרים שנה חלפו מאז הארוע הטראומטי, ותמר נזכרת איך שתקה במשך חודשים לאחר שהתאבד עד ליום שבו היא משאירה פתק קצר לאימה ועוזבת את הבית. היא נוסעת צפונה שם היא פוגשת את הולי הג'ינג'ית שהגיעה מדורסט שבאנגליה, לחפש את אביה. מפגש לא צפוי בין נערה שמחפשת את אביה לבין נערה שאיבדה את אביה מאחד וקושר את שתי הנערות השונות לחלוטין, והשתיים מגיעות בטרמפ לבניאס.

 

הולי כריזמטית, דעתנית, עצמאית, שתלטנית, עושה מה שבראש שלה ולא סופרת אף אחד ממטר. אין לה מעצורים והיא אומרת כל שעולה בדעתה בלי לחשוב האם דבריה יפגעו בשומע. היא גם משקרת בלי להניד עפעף. יש בה אי שקט והתפרצויות המעידות על חוסר יציבות נפשית.

תמר לעומתה, נערה שקטה, מופנמת, נאיבית, נגררת, שמתנתקת מכל מה שמוכר לה בחייה, יוצאת אל העולם שמחוץ לחממה הביתית, והולכת אחרי הולי "בעיניים עצומות". היא בוחנת בשתיקה את התנהלותה של הולי שמנהלת אותה, כאילו אין לה רצון משלה, ומשתדלת לרצות כל גחמה שלה.

 

השתיים מקימות להן בין העצים ליד הבניאס הזורם מין "זולה" משלהן, ומתחברות לקבוצה של אנשים שבורחים מהחיים ומהמציאות כמותן, ביניהם כאלה שמזדמנים למקום לפרק זמן קצר וכאלה שהפכו את המקום לביתם הקבוע, כמו נוח בן ה 67, יסמין בשנות השלושים שלה שלא מוצאת אהבה יציבה בחייה, ודנידין הרואה ואינו נראה, חייל שמסתתר ועוקב אחריהן כרוח רפאים מתוך הסבך. הולי מאמצת את שיפסי, והשתיים מתנתקות מהעולם וחיות שם מספר חודשים.

התקף הרסני של הולי מאלץ את השתיים לעזוב את הבניאס. הולי נעלמת, תמר מקבלת עבודה וזוכה להכנסת אורחים אצל בעלת המכולת במקום,  וכאשר היא נאלצת לעזוב גם את הבית הזה, היא מגלה שהולי השאירה לה מכתב עם הוראות איך למצוא אותה בדורסט, אנגליה.

 

מה מגלה תמר על חייה של הולי כשהיא מגיעה לדורסט?

מה יעלה בגורל החברות בין השתיים?

כל זאת ועוד הרבה, יתברר ויתבהר כשתקראו את הספר.

 

רומן הביכורים של קמה ורדי טהרלב מתאר בשלושה חלקים את מערכת היחסים של הולי ותמר, והוא כמו פאזל ענק שמתפתח חלק אחר חלק עד שמתגלה התמונה המלאה.

החלק הראשון ראשיתו באביב וסופו בשלהי הסתיו,  ושני החלקים הבאים מתרחשים באנגליה. לאט לאט האיזון בין הדמויות משתנה, והייתי סקרנית לדעת מה עומד לקרות, למרות הרמזים שנשתלו במהלך הסיפור. הספר מנכיח את ההשפעה של נפגעי הלם קרב על בני המשפחה, תחושת האובדן והאשמה, ונותן במה למערכת יחסים פוגענית, רעילה, בתוך המשפחה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בזו של הולי.

דמויות המישנה היו הדובדבן שבקצפת.

 

בכתיבה מהפנטת, אותנטית ונוגעת ללב קמה ורדי טהרלב לוקחת אותנו למסע מכמיר לב וכואב של שתי נערות שתוך כדי תהליך ההתבגרות נאלצות להתמודד עם עולם פנימי לא יציב, עם טראומה והרס עצמי.

הספר כתוב ברגישות רבה, הדמויות מרתקות והעלילה רציפה וזורמת. המשבר האחרון שהשתיים עוברות מוביל כל אחת מהן לכיוון אחר, כשתמר מתחזקת, מגלה את עצמאותה ואת יכולת ההישרדות שלה ללא החסות של הולי, ומצליחה סוף סוף לכתוב בשקיקה במחברת שקבלה ממנה ומספרת בה את סיפורן.  

 

רומן ביכורים מרתק .

ממליצה מאד.

י' כמו ים – גולי פורת

י' כמו ים – גולי פורת

הוצאת שתים

ינואר 2025. 247 עמודים

"שירה היא צלמת שמהגרת לארצות הברית. שם היא מתאהבת בעמית, רופא ישראלי שהיגר לאמריקה בילדותו. הם חיים יחד ומקימים משפחה קטנה ומאושרת, שלרגעים נדמית כהתגשמות חלום. אולם הבית שהקימה שירה בעמל רב הולך ונסדק נוכח המרחק שלה מהארץ, ובעקבות ההתרחקות שלה ושל עמית זה מזה. שירה מחליטה לחזור לארץ כדי לטפל באימה החולה, ובכך, למעשה, עוזבת את עמית, בתחושה שדווקא היא זו שנעזבה." (תקציר, כריכה אחורית)

האם עמית יזכה במשפחתו בחזרה?

האם האהבה שלהם חזקה מספיק כדי להתמודד עם המשבר שהם עוברים?

 

"י' כמו ים" הוא ספר מרגש, עצוב עד דמעות, שנע בין ארה"ב לישראל ועוקב אחר שירה שנושאת את עברהּ וגעגועיה כמישקולת, ומספר על זוגיות בניכר, על קשר בין הורים-ילדים ובני משפחה, וההשפעה של תחושת תלישות, אובדן וגעגוע אל הבית שהשאירו מאחור.

שירה עוברת מסע במהלכו היא מתבוננת על חייה, על הקשר שלה עם מרים, אמה החולה, ותוך כדי טיפול בה, זכרונות העבר עולים וצפים. אהבתה ליאיר, אהבתה לעמית והזוגיות שנמצאת במשבר, זכרונות מבחור כריזמטי בשם דייגו, אביה האהוב שהלך לעולמו ואמה שהתקשתה להיפרד מהשפה הערבית, ולא למדה קרוא וכתוב בעברית. דרך עיניה של שירה, אנו עדים לתהליך שהיא עוברת, כשהיא מיטלטלת בין הזכרונות, כשהיא נותנת למחשבותיה לנדוד ללא הפרעה, כשהעבר וההווה מתערבבים.

 

לאורך הספר שזורים סיפורי המשפחה, המספרים על הוריה של שירה שעזבו את ארץ הולדתם ועלו לארץ, ואת סיפור העזיבה של שירה שבחרה בעמית לבעל, וחיה בארה"ב, הקשיים, ההתמודדויות, הגעגוע לכל מה שהיה מוכר, לבית שעזבו מאחור. דרך זכרונותיה הקוראים זוכים להכיר עולם שהולך ונעלם, סירים מהבילים המבעבעים על הכיריים, ריחות, טעמים, וצלילים  של שפה ומוסיקה, חיים בניכר, ואהבה שמנסה להתמודד עם המציאות.

בכתיבה עדינה, קולחת ורבת תובנות, גולי פורת מאפשרת לקוראים הצצה אל השכבות הגלויות והנסתרות בעולמה של שירה, בת של, רעיה ואם, וגורמת לקורא להזדהות איתה. מבעד לעומס הזכרונות, כשהיא מתמודדת עם הידרדרות במצבה הבריאותי של אמה ומתוך התבוננות בחייה בהווה, היא צוללת לעברה, מתמודדת עם הרצון להרגיש שייכת, להרגיש בבית,  ועם כאב הנובע מתחושת הניתוק והריחוק. היא בוחנת את מקומם של משפחתה, של  שנות ילדותה ונעוריה, והשפעתם על חייה.

 

ספר ביכורים שאי אפשר להניח מהיד.

מומלץ.

סופי לעת עתה – שרון גרינברג ליאור

סופי לעת עתה – שרון גרינברג ליאור

הוצאת שתים

יולי 2024. 244 עמודים

בלב הספר עומד משבר הכרוך בבעיות פריון, נוגע בכאב של כישלון ההריונות, ופותח חלון אל מה שמתחולל בנפשה של תמי כשהיא רתומה לרצונו העז של יואל, בעלה, להביא ילד ביולוגי משלהם.

כמו מרבית הנשים בעולם אחד מהחלומות הגדולים של תמי הוא להיכנס להריון, ללדת ולהיות אמא. היא מוכנה לעשות הכל, והרבה מעבר לכך על מנת להרות. בכל פעם שההריון לא נקלט או מסתיים טרם זמנו היא חווה מחדש את תחושת האובדן, האבל וההשפלה. כולם מפנים אצבע מאשימה כלפיה, מתוך מחשבה שהבעיה אצלה, למרות שלא כך הוא, ומדברים על האושר והשמחה שתביא לבעלה אם תהרה בעזרת טיפולי הפוריות, כי מגיע לו להיות אבא. אלא שתמי עוברת ארוע שכמעט מביא למותה, וכל מה שהיא רוצה זה שיניחו לה, שיעזבו אותה מטיפולים, שיואל יסכים לאמץ, ובעיקר, שהלוואי והיתה יכולה להביא חיים לעולם מבלי שחייה יהיו בסכנה.

 

"סופי לעת עתה"  מתחיל בלוויה של לאה, אמה של תמר, ובשבעה של המשפחה, שהוא גם נקודת ההתחלה ממנה מתחיל סיפור הזוגיות של תמי ויואל, בהווה, והוא חוזר לאחור אל תחנות בחייה ובחייהם, וכמו בצל, כל פעם נגלית שכבה נוספת, שמאירה באור אחר את אישיותם, ואת הקשר הזוגי והמשפחתי של כל אחד מהם, ומשלימה את חלקי הפאזל לתמונה הכמעט שלמה של הזוגיות המורכבת שלהם.

זהו מסע של גילוי עצמי המעביר את הקורא מנעד רחב של רגשות, והוא רצוף בתובנות, בסודות שקשה לשמור, בקשיים וזיכרונות ילדות מכאיבים של תמי, המלווים אותה ומשפיעים על חייה, ומתעוררים על רקע מותה של אמה.

מה שהתחיל כאהבה הגדולה של חייה, הופך למורכב בעקבות התנהלותו העיקשת של יואל, וזה כשלעצמו מוביל אותה לפרשת דרכים רגשית, שכמו רכבת דוהרת, רצופה עליות ומורדות בהן תמי נעה בין אהבתה לבעלה ומחויבותה כלפיו, לבין  המחשבה על הסבל שהיא נאלצת לעבור, הרצון לאימהות, משבר הזוגיות, יחסיה עם אמה, משפחתה ועוד.

 

שרון גרינברג ליאור כותבת על נושא טעון ורגיש בצורה הכי פשוטה ובגובה העיניים,  בשפה בהירה ומדויקת, כזו שמצליחה להעביר את הכאב, הספק, השבר, הקשיים היומיומיים, וגם רגעים של אהבה גדולה, חמלה וחוזק. זהו ספר שלא מפחד לדבר על הפשרות שנשים עושות כדי לספק את רצון בן הזוג, על הדרך הקשה שהן עוברות, המחיר שהן משלמות  תוך סיכון חייהן.

ספר מעורר מחשבה ונוגע ללב שממשיך להדהד הרבה אחרי הקריאה.

מומלץ מאד.