מה שאינך רואה - דריה מעוז

מה שאינך רואה - דריה מעוז

הוצאה: יצירה עברית

יולי 2024. 301 עמודים

 

איימי, קארין ועומר מנהלים משולש אהבה, והעלילה סובבת סביב שלושתם כשכל אחת מהנשים מושכת בדש מעילו של עומר.

 

עומר, גבר בשנות ה-50, מרצה לפסיכולוגיה, אב למייקי בן ה 12 ולאחינועם בת ה-6, נמצא בהליך פרידה מאיימי אשתו, מנהל זוגיות חדשה עם קארין הצעירה ממנו בכ-15 שנה. למרות מקצועו כמומחה לנפש האדם, הוא מתגלה כעיוור לכל מה שקורה סביבו. הוא מנסה לשמור על מרחק מאיימי, ולהתקדם בחייו, אך יש לו רגשות אשם בכל הנוגע לילדיו. ומאחר ואינו מצליח להתנתק ולהציב גבולות, הוא מאפשר לדברים להתפתח לכיוון קיצוני.

 

איימי היא כתבת תרבות, חולת שליטה, שסובלת ממצבי רוח קיצוניים וחרדות קשות. מגפת הקורונה שפורצת, והסגר שמתלווה אליה מחריפים את מצבה הנפשי. היא פגועה מפירוק התא המשפחתי, ומהעזיבה של עומר את הבית, וכשהיא מבינה שלעומר זוגיות חדשה, היא מפתחת אובססיה כלפיו. היא מסרבת לקבל את הגירושים, רואה אותם כנטישה שהיא צריכה להילחם בה, וכל מניפולציה שתצליח להחזיר אותו אליה, כשרה בעיניה. היא מנהלת מאבק מתוכנן ומחושב למען השבתו, ולא בוחלת לערב את בנם במאבק.

 

קארין, בת ה 35 היא המאהבת הצעירה של עומר, שרואה בקיומה של איימי איום. היא בטלנית שחיה על חשבון הוריה, היא פתיינית, צעירה, ויש לה "נכסים פיסיים". מבחינתה, עומר העשיר הוא הבעל הפוטנציאלי, הכלי באמצעותו היא תמשיך בחיי הנוחות שסיפקו לה הוריה עד כה, והיא מתבייתת עליו. לקארין אינסטינקטים של חתולת רחוב, והיא משתמשת בגופה כדי לקבל כל מה שהיא רוצה. חמדנותה לרכושו של עומר, לתיק הנכסים שלו ולדירה ברמת גן הם אלה שמניעים אותה. אין בליבה טיפת אהבה אליו. היא רק חושבת איך להוציא ממנו עוד ועוד, ומשתמשת בכל טריק כדי לתמרן אותו, והוא הולך אחריה ואיתה, כעיוור. אך כאשר איימי נכנסת לחייהם עם המניפולציות שלה, קארין מפתחת אובססיה כלפי עומר, כשמטרתה הסופית היא לנתק אותו מאיימי ומילדיו. השהייה המרובה יחד בתקופת הקורונה פוקחת את עיניה להבין שעומר אינו מסוגל להתנתק מאיימי, והיא מרגישה שהיא חיה בתוך חלום רע.

 

דמויות מפתח נוספות בעלילה הם אביה המתעלל רגשית של קארין, פסיכיאטר עם בעיה ביחסי אנוש , שמספר לבתו שכבר בילדותה אובחנה כפסיכופתית, והשכן שלומי, חבר לשעבר שלה, שהוא  פסיכולוג ילדים, מטפל במייקי, בנם של איימי ועומר, אך מתפקד כסוכן כפול של קארין, שמנצלת אותו. הוא מועל בתפקידו כמטפל, רק כדי לרצות אותה ולשמור אותה קרובה אליו. גם הוא אינו רואה את מה שעליו לראות בכל הקשור אליה.

 

העלילה מסופרת משלוש נקודות מבט. הקורא נחשף לאותם ארועים מבעד לעיניה של כל אחת מהדמויות, והתמונה שהוא מקבל רחבה הרבה יותר מאשר של כל אחת מהן. הדמויות כולן, בלתי נסבלות, כאילו כל הרע והשלילי התכנס בספר אחד. 

אומרים "קשה כשאול קנאה" , אז איך ייפתר המשולש הזה?

קיראו את הספר ותגלו.

 

"מה שאינך רואה" הוא מותחן פסיכולוגי על בית שמתפרק, על אשה עם דיכאון ונטיות אובדניות, על אשה עם נטיות רצחניות ועל גבר שמיטלטל בין שתיהן, כמו בובת סמרטוטים, שלא המוח הוא האיבר המוביל אותו.

העלילה טובה, מתרחשת בתקופה פחות טובה, הקורונה, שמוסיפה ללחץ של אנשים שגם בזמנים טובים יותר אינם בריאים בנפשם, והיא מתמקדת  בפער המסוכן בין מה שנדמה לנו שאנחנו יודעים על האנשים הקרובים לנו, ועל מה שאנחנו לא רואים.

השפה קולחת וישירה, ומסופרת בגוף ראשון, הקצב מהיר, כי החילוף בין הקולות לא מאפשר אחרת. כבר מהעמודים הראשונים, הקורא נחשף לכך שעומר עזב את הבית ונמצא בזוגיות חדשה עם קארין, בעוד איימי נתונה בעיצומו של התקף קנאה ואובססיה. כל הסודות, השקרים והחולשות נפרשים בפני הקורא ולאור אופיין והתנהלותן של שתי הנשים נשאלת השאלה האם זה יגמר בבכי או בטוב.

למרות שהפרקים קצרים ומתחלפים, יש בספר הרבה פרטים, הרבה חזרות, הוא מסקרן, גם אם הדמויות גורמות לאי-נוחות, ולכל אורכו ניסיתי לנחש מה עומד לקרות. וכשהגעתי לעמוד האחרון, חזרתי לפרק הראשון

זה לא הספר הראשון של דריה מעוז שאני קוראת, וכמו בספריה הקודמים קראתי בהנאה.

 

שאנטראם – גרגורי דיוויד רוברטס

שאנטראם – גרגורי דיוויד רוברטס

תרגום אינגה מיכאלי

הוצאת כנרת זמורה דביר

  שנת 2009. 990 עמודים

 

"נדרשו לי זמן רב ועולם שלם כדי ללמוד את מה שאני יודע על אהבה, על גורל ועל הבחירות שלנו, אבל את המהות קלטתי בהרף עין, בעת שהייתי כבול לקיר ומעונה." 

כך נפתח הרומן המהפנט הזה, המתרחש בעולם התחתון של בומביי בת ימינו.

לין הוא אסיר שהורשע על מעשי שוד מזוין, ונידון לתשע עשרה שנות מאסר. הוא נמלט מהכלא השמור ביותר באוסטרליה והפך להיות מבוקש ברשימת האינטרפול. שנתיים לאחר הבריחה הוא מגיע באמצעות דרכון ניו זילנדי מזויף, אל רחובות בומביי ההומים, לרעש, לחום וללחות, לבליל השפות ולריחות, מקווה להיעלם בין מליוני האנשים שחיים בה.

כבר בשעה הראשונה לבואו, לין פוגש את פּרַבָּקֶר, מדריך טיולים הודי, בעל חיוך שובה לב וממיס, והחיבור ביניהם הוא מיידי. פּרַבָּקֶר הופך להיות המלווה והמנחה של לין בכל צעדיו, עוזר לו ודואג לו כאילו הוא בן משפחה. פּרַבָּקֶר מכיר את כולם, יודע ממי לין צריך להתרחק ולהיזהר, מסייע ללין ליצור קשרים בתוך העיר ומחוצה לה, והוא מתוודע לעולם של קבצנים וגנגסטרים, זונות ואנשי דת, חיילים ושחקנים, הודים וגולים מארצות אחרות, המחפשים את מה שאינם יכולים למצוא בשום מקום אחר. מהר מאד הוא מבין את גודל ההבדלים התרבותיים, מעמדיים וכלכליים, בין הודו ואוסטרליה, אבל למרות שהודו היא "חיה" שונה מכל הבחינות, היא הפכה לביתם של רבים כמוהו, שמסתתרים מעברם הפלילי.

מספר שעות לאחר הגעתו הוא ניצל מדריסת אוטובוס על ידי קרלה סאראנֶן היפיפיה, שווייצרית-אמריקאית יפהפייה, מסתורית וחמקמקה, בעלת כוח עצום והשפעה.שחיה בבומביי. לין מתאהב בה קשות מהרגע הראשון שהוא רואה אותה., אך היא מונעת מסודות אפלים ואינטרסים מורכבים.

כאדם נרדף, חסר בית, משפחה או זהות, לין מנסה למצוא משמעות לחייו בעודו משוטט ברחבי העיר. בעקבות שוד שבו הוא מאבד את כל כספו, לין נאלץ לעבור לגור בשכונת עוני, בה גר פּרַבָּקֶר, ולין מוצא את עצמו פותח "מרפאה" בחינם ומעניק טיפול רפואי להמוני התושבים העניים, מה שהופך אותו לדמות אהובה ומוערכת בקהילה. חייו בשכונות העוני של בומביי לא רק פוקחים את עיניו, אלא משנים את חייו.

במהלך מסעו, האירועים והאנשים הסובבים אותו מובילים את חייו לכיוונים מפתיעים וסוערים. הוא יוצא לסדרת הרפתקאות מסוכנות. לין מסתבך עם העולם התחתון המפוקפק, הוא מעורב בהברחות, זיוף דרכונים, עבודה בתעשיית הקולנוע של בוליווד, ריצוי מאסר, מלחמת כנופיות, ואף מוצא את עצמו נלחם לצד המוג'אהדין באפגניסטן נגד הצבא הסובייטי. הרצון שלו לטפל בחולי משכנות העוני, קושר אותו לשוק השחור, כדי להשיג תרופות. ובהיותו לבן הוא בולט ומועד לפורענות. הוא  נרדף על ידי המשטרה ההודית האכזרית והסדיסטית, במיוחד כאשר זהותו מתבררת ונשקלת הסגרתו.

המפתחות לפענוח התעלומות והתככים הכובלים את לין נמצאים בידי שני אנשים: 

הראשון הוא קאדר חאן, ראש מאפיה כריזמטי, פילוסוף ואיש רוח שהופך עבורו לדמות אב, ומשמש כמנטור ללין בעולם התחתון של "עיר הזהב". 

השנייה היא קרלה. 

בסופו של דבר, לין לומד את השפות הנפוצות ביותר בבומביי ורוקם קשרים קרובים עם הסובבים אותו. כאשר הוא יוצא לביקור בכפר קטן, מקום הולדתו של חברו פּרַבָּקֶר, הוא נחשף לאורח חייהם ומתגורר עמם למשך תקופה מסוימת. שם הוא מקבל את השם "שאנטארם", שמשמעותו "איש השלום". שם זה מהדהד בקרבו ונראה כרמז לגורלו.

סגנון הכתיבה הפשוט, ישיר ובוטה, זורם וסוחף, חי ומתעורר לנגד העיניים. רוברטס לוכד את הדקויות הקטנות ביותר, במחוות, בשפה ובערכים של התרבות ההודית, כפי שהן נתפסות בעיניו של זר. אנו עדים להלם התרבות שהוא חווה בתחילת הדרך, ורואים כיצד הוא לומד להבין אותה ולהטמיע אותה בתוכו. התיאורים של העיר ושל האירועים שהוא עובר, חיים וצבעוניים, והדמויות מרגישות אמיתיות, פגומות ופגיעות, בלתי נשכחות, עשירות בסיפורי רקע המשתלבים בעלילה. 

הספר עוסק במגוון רחב של נושאים. חברות, גלות, נקמה, פשיעה, עוני ותקשורת, בחירה באהבה על פני שנאה, וההכרה בכך שכל אדם יכול לשנות את גורלו. כל קורא יוכל למצוא בו משהו לעצמו. במהלך העלילה מתרחשים אירועים רבים הפורשׂים בפני הקורא את מלוא קשת החוויה האנושית. שכונות עוני עלובות לצד מלונות פאר, אהבה רומנטית לצד ייסורי כלא, מלחמות פשע לצד סרטי בוליווד, גורואים רוחניים לצד לוחמי גרילה ועוד, כל אלה משנים את חייו של לין מן הקצה אל הקצה, ומביאים אותו להבנה עמוקה יותר של עצמו.

העלילה מתרחשת בתחילת עד אמצע שנות ה-80 ושוזרת אוסף של קטעים אוטוביוגרפיים מחייו של לין יחד עם בדיון, בעיקר במערכות היחסים ורוב הדמויות. הוא אינו מסתיר דבר בתיאור "חייו במנוסה", וקשה להאמין שאלה היו חייו, כמה מזה האמת וכמה ומה החלק הבדיוני. 

 

"שאנטראם" הוא סיפור פנומנלי, מבריק, רחב יריעה, עשיר ומדהים. 

רומן פשע, סיפור אהבה טראגי, וגם מסע פילוסופי המספק חווית קריאה יוצאת דופן, מרתקת, וסוחפת.

נשאבתי אליו כבר מהמשפט הראשון, ונשארתי מרותקת עד למילה האחרונה. לא היה רגע אחד שבו השתעממתי, כיוון שראיתי והרגשתי הכל דרך עיניו, כאילו חייתי בתוך אותו רגע ממש. זה אחד הרומנים המרגשים והסוחפים ביותר שקראתי לאחרונה, וסביר להניח שיהיה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתם אי פעם.

תקראו אותו. פשוט תקראו אותו.

מומלץ מאד מאד.

 

ארבעה גברים טובים – שרה גודמן קונפינו

ארבעה גברים טובים – שרה גודמן קונפינו

הוצאת:  פן,ידיעות ספרים

תרגום: רחל פן

ספטמבר 2026. 304 עמודים

 

העלילה מתרחשת בתחילת שנות ה-60 ומספרת על ברברה פלדמן, אלמנה מזה שנתיים, שגרה בפרברי וושינגטון הבירה. בעלה, הארי פלדמן, נפטר בטרם עת ובנסיבות טרגיות. היא מגדלת את שני ילדיהם הקטנים, סוזי ובובי, ונעזרת באמא שלה מאז מותו. ברברה אסירת תודה על עזרתה, אך מרגישה מוכנה לנסות לחיות בכוחות עצמה. אלא שיום לאחר שהיא שולחת את אמה חזרה לביתה, חמותה, רות, מופיעה בפתח הדלת עם חמש מזוודות ותיק נסיעות גדול.

כלה וחמות שגרות תחת אותה קורת גג?? אני כבר רואה צרות באופק

רות היא אישה דומיננטית, דעתנית ושתלטנית. היא נכנסת לבית כמו בולדוזר, ומשבשת את חייה של ברברה בדרכים רבות. היא מזיזה רהיטים, מדביקה טפטים במטבח, בשלנית גרועה, שמצליחה לגרום לתנור להתפוצץ, וברברה מחליטה להגביל את שהותה לשבועיים בלבד.

האם לרות יש תוכניות אחרות? סביר להניח שכן

האם ברברה תצליח  לשלוח את רות מביתה?

האם שתי הנשים, הקשורות זו לזו דרך האובדן המשותף, יצליחו למצוא מכנה משותף?

 

היה מרתק לעקוב אחר התהפוכות במערכת היחסים הקוצנית ומלאת החיכוכים, בין ברברה לחמותה. אין יום אחד ללא בעיות שצצות עקב התערבותה של רות וברברה מרגישה מוצפת. לעומתה, ילדיה של ברברה מאושרים עד הגג כשהסבתא עוברת לגור איתם. זה בהחלט לא אורח החיים שברברה ייחלה לו, אך היא מודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה, גם אם מדובר בפתרון זמני.

השתיים צריכות ללמוד לחיות יחד ולסייע זו לזו להמשיך הלאה בחייהן. כמובן שמעורבים בסיפור גם גברים. באין ברירה, ברברה לומדת להישען על אחרים ולהפך, ופותחת פתח לחיבור אמיתי ולקשרים משמעותיים.

 

כל הדמויות בנויות היטב, מערכות היחסים שנרקמות והקשרים שמתחזקים לאורך הסיפור מחממי-לב, והיה קל לחבב את רובן. הצלחתי להזדהות עם התסכול של ברברה, ובו-זמנית התחלתי לחבב את רות, שלמרות שכל פעולותיה מסתיימות באסון, הם נבעו מהדאגה שלה לברברה ולילדים.

אי אפשר שלא להזכיר את ג'ורג' ואדי גרין, שמנהל את חנות המכולת השכונתית. הניסיונות של ג'ורג' לזכות בליבה של רות היו מקסימים, ואדי מתגלה כבחור נהדר ואהוב שאי אפשר שלא לחבב אותו. אחותו של אדי ובתו של ג'ורג' ,ג'נט, היא החברה הכי טובה של ברברה,אשת סודה והמקום בו היא יכולה לפרוק את כל תסכוליה.

 

הספר מעביר היטב את אווירת התקופה. הוא מזכיר אירועים כמו מותו של הנשיא קנדי ​​ודמויות כמו אד סאליבן, אך הוא בדיוני לחלוטין. הוא מצליח להעביר את היחס למעמדן של נשים בחברה ולנשים עובדות, בפרט נשים יהודיות, בשנות ה-60.  אהבתי את האופן שבו הזהות היהודית של המשפחה שולבה לאורך הסיפור.

הופתעתי לפגוש דמויות אחדות מסיפרה "מאחורי כל גבר מוצלח", מגיחות לרגע בספר הזה.

הספר כתוב בגוף ראשון, כולו מנקודת מבטה של ​​ברברה, ובזמן עבר. הפרקים ממוספרים בצורה פשוטה(1,2,3...48).

אני אוהבת את הכתיבה של קונפינו ואת העלילות המתרחשות בשנות ה-60. כמו תמיד, הכתיבה שלה קולחת מעמוד לעמוד ומפרק לפרק, הדמויות מלאות חיים ומציאותיות, והעלילה מהנה, שנונה, משעשעת ושובת-לב. אמנם הספר עוסק באבל ובחיים שאחרי האובדן, אך הוא שזור עם לא מעט אירועים משעשעים, שמץ של רומנטיקה, ותקווה. בסופו של דבר רות עוזרת לברברה להבין עד כמה היא חזקה, וכיצד להתמודד עם החיים כאלמנה ואיך להיאבק למען ילדיה.

 

"ארבעה גברים טובים" הוא סיפור מתוק ומצחיק על אלמנה צעירה וחמותה הדעתנית, בעודן לומדות להתמודד עם האובדן המשותף ולחיות מחדש. כמו ספריה האחרים, הוא כתוב בצורה שגורמת לקורא לרצות לקרוא עוד ועוד, והוא בהחלט מעניק לקורא חומר למחשבה.

אני אהבתי וממליצה בחום. 

ד"ר בואי אצלי – מירה מגן

ד"ר בואי אצלי – מירה מגן

הוצאת כנרת זמורה-דביר

אפריל 2025. 256 עמודים

 

העלילה מתמקדת בד"ר גליה אושרי, רופאה המטו-אונקולוגית המתמודדת מדי יום עם חיים ומוות. 

חייה של ד"ר גליה אושרי נעים במסלול יומי קבוע ועמוס, בין עבודתה בבית החולים ובין זוגיות עם פרופסור ענר, שעובד איתה במחלקה. העבודה המשותפת והאינטנסיבית תחת השחיקה היומיומית של טיפול בחולים קשים קושרת ביניהם, אך גם מייצרת ערבוב בין החיים המקצועיים לאישיים. מערכת היחסים ביניהם די מורכבת, די מאופקת, ללא דרמות גדולות וחסרה בהם תשוקה מסעירה. למרות זאת, זוהי זוגיות שמהווה עוגן יציב ושגרתי בחייה של גליה, אך היא גם מקור לתסכול.

ענר, אלמן ואב לשתי בנות צעירות, חובש כיפה קטנה ואפורה הנטמעת בשערותיו. הוא עושה זאת לא בגלל אמונתו אלא מפני שאשתו המנוחה ביקשה ממנו, ולמרות שיש לו ולגליה חיבור מסורתי-דתי, (גליה דתל"שית) הקשר שלהם מתנהל ברובו באורח חיים חילוני, ואין כל עדות שהם  שומרים משהו מן הדת.

 

העלילה מתרחשת לאורך מספר חודשים והיא עוסקת בעולם הרפואה, בשחיקה הרגשית של גליה כרופאה, וההתמודדות עם חולים אנושים. היא מתמקדת בעיקר בארבעה אירועים שמתרחשים במקביל בחייה, כולם קשורים למקצועה אך אין בין אחד לשני שום קשר פרט לגליה שקשורה לכל אחד מהם בנפרד. דרך האירועים האלה אנחנו עוקבים אחרי גליה כשהיא מתמרנת בין דרישות החולים, הוריהם, דרישות אחיותיה, בן זוגה ואחרים, לבין העומס הרגשי שהיא מוצפת בו  כשהאירועים האלה משבשים את חייה.

 

הזוגיות של גליה וענר עומדת למבחן כאשר למחלקה מגיע עציון, נער חולה אנוש ודויד, אביו הכריזמטי. גליה חשה משיכה עזה ואסורה כלפי האב שדמותו החריגה והעוצמתית מטלטלת את חייה המיקצועיים ואת מה שהיא חשה כלפי ענר. היא נאלצת לבחון את רגשותיה באופן עמוק ומפוכח, להתבונן מחדש על כל הבחירות שעשתה בחייה, ובעיקר, האם שואלת את עצמה אם היא מוכנה להסתפק בביטחון המאופק שענר מציע לה, או לפרוץ את מערכת היחסים הבטוחה, לבחור בלהיות לבד, ולחפש זוגיות שתסעיר אותה.

 

בו זמנית גליה מתמודדת עם אודרי, אימו של גבריאל הצעיר, שחלה ואושפז במחלקה תחת טיפולה, ונפטר למרות מאמציה. אודרי אינה מצליחה למצוא מנוחה לכאבה על אובדן בנה היחיד, ומשליכה את כל כעסה, אבלה והתסכול שלה, על גליה. היא מגיעה אל החדר בו גליה מקבלת חולים, ותיקים וחדשים, ומאשימה אותה ישירות ובאופן פומבי במותו של בנה. גליה מנסה להכיל את האבל הקשה של האם, אך נוכחותה והאשמותיה מעיבים על חייה, מערערים את יציבותה הנפשית, שייסורי מצפון על אוזלת ידה של הרפואה להציל ממוות, חוזרים על עצמם עם כל חולה שנפטר.

 

כאשר פורץ משבר במשפחתה, וכשאחיותיה, עטרה ותהילה, נקלעות למצוקה, גליה נאלצת לתמרן ולשמש נגד רצונה כמכבת שריפות עבורן. היא מגלה שאחותה הבכורה, תהילה, אישה דתייה, אם לשישה ילדים, מנהלת רומן אסור מאחורי הגב של בעלה, עם לא אחר מאשר גיסה, ובנוסף מתמודדת עם בעיית אלכוהוליזם קשה. במקום להתמודד עם האמת, האחות הנבגדת עטרה, נכנסת להריון שנועד לכפות על בעלה הבוגד להישאר בבית. השתיים דורשות את התערבותה של גליה, מה שמוסיף עוד נדבך לעומס הרגשי שהיא נושאת איתה. למרות שחיי אחיותיה חשופים בפני גליה על כל הטוב והרע שבהם, גליה מתקשה לשתף את אחיותיה במשיכה האסורה כלפי אביו של המטופל שלה, והיא מתמודדת עם הדילמה המוסרית והסערה הרגשית, לבד, מה שמדגיש את בדידותה גם ביחסיה עם משפחתה, שבין היתר מביעה התנגדות לנישואיה עם ענר.

כיצד גליה מגלה ומגיבה על המשבר של אחיותיה?

מה השפעת המשבר על הקשר שלה עם ענר?

קיראו את הספר ותגלו...

 

"דוקטור, בואי אצלי" כתוב בשפה רהוטה, ללא קלישאות והוא קריא, זורם ומרגיש אמיתי ואותנטי מאוד.  מגן שוזרת ביטויים ודימויים מקראיים וארמיים, בעזרתם היא מראה  שגם אם אדם משנה את אורח חייו מדתי לחילוני, השפה  והתרבות שעליה גדל, ממשיכים לעצב את הדרך שבה הוא חושב, מרגיש ומפרש את העולם.

 

הספר כולל דילמות מוסריות ותכנים שעלולים להיות מטלטלים ומורכבים רגשית עבור קוראים מסוימים. יש תיאורים של נערים וילדים חולים אנוש, יש תיאורים של פחדי ההורים המתמודדים עם מחלת ילדיהם, יש תיאורים של גסיסה ומוות, התמודדות עם שכול, משברים בזוגיות, בגידות, ויש מאבק מוסרי בין נאמנות לבן זוג ותשוקה לגבר זר.

 

בשורה התחתונה - ספר משובח, אנושי,מלא חמלה.

 

מומלץ מאד מאד

ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

תרגום: עידית שורר

הוצאת מטר

יולי 2026. 384 עמודים

"ארמון המגנוליות" הוא רומן היסטורי המשלב בין עובדות היסטוריות ודמויות אמיתיות, לבין עלילה בדיונית עשירה באמנות, אופנה וסודות מן העבר.

העלילה מתרחשת בניו יורק, ונעה בין שני צירי זמן, שניהם קשורים ל"בית פריק" המפואר,שלימים הפך למוזיאון "אוסף פריק" המפורסם.

 

ציר הזמן של שנת 1919

במשך שש שנים הייתה ליליאן המוזה הבלתי מעורערת של גדולי האמנים והפסלים בניו יורק. פסלים שגולפו בדמותה מעטרים את האתרים האייקוניים ביותר בעיר, כמו מלון פלאזה וגשר ברוקלין. למרות שפניה וגופה חקוקים בכל פינה במרחב הציבורי, היא עצמה נותרה אלמונית לחלוטין מאחורי השם הבדוי "אנג'ליקה".

נקודת המפנה בחייה מגיעה כאשר אמה נפטרת ממגפת השפעת הספרדית. חסרת משענת ובשברון לב עמוק, מקורות הפרנסה שלה כמודל מתייבשים. המצב מחמיר כששערורייה חמורה וחשד לפלילים מאיימים על חירותה. היא נאלצת לברוח מביתה כדי למצוא מקלט, במהלכה, היא מגיעה לאחוזה המפוארת של תעשיין הפלדה הנרי קליי פריק. למרבה האירוניה, האחוזה עצמה מלאה בפסלים ויצירות אמנות שגולפו בדמותה מימיה כדוגמנית. בשל טעות בזיהוי, חושבים שהיא הגיעה להתראיין לתפקיד המזכירה של הלן. ליליאן מחליטה לזרום עם הטעות, מאמצת זהות בדויה מול המשפחה ומקבלת את המישרה כדי להסתתר מהמשטרה ומהעבר שלה.

הלן, בתו של איל ההון, מתוארת כאישה שתלטנית, קפריזית, תובענית וקשה מאוד. היחסים בין הלן וליליאן מתוחים ומלאי חרדה מצד ליליאן, שחייבת לרצות אותה בכל מחיר כדי שלא תגלה את סודה ותפטר אותה. עם זאת, המגורים המשותפים חושפים בפני ליליאן את המורכבות והבדידות של הלן, ואת הדינמיקה המשפחתית הרעילה והסודות האפלים שהנרי קליי פריק, אבי המשפחה, מסתיר מילדיו ומאשתו.

למרות שליליאן מנסה לשמור על פרופיל נמוך, היא נסחפת לקשר רומנטי סודי ואסור בתוך כותלי הבית, והאהבה הזו, בשילוב הלחץ הכלכלי והרצון לברוח לצמיתות, מובילים אותה להיות מעורבת בגניבת תכשיט יקר ערך ובדרמה משפחתית מסוכנת שחורצת את גורלה.

 

ציר הזמן של שנת 1966

חמישים שנה מאוחר יותר אנחנו עוקבים אחרי ורוניקה, דוגמנית אופנה אנגלייה, שהגיעה לניו יורק לא רק כדי להתפרסם, אלא מתוך צורך נואש בכסף כדי לתמוך במשפחתה שנותרה בלונדון ונמצאת בקשיים כלכליים עצומים. למרות שהיא דוגמנית מבוקשת ומצטלמת למגזינים נחשבים, חייה רחוקים מלהיות נוצצים.

במהלך יום צילומים במוזיאון "אוסף פריק", ורוניקה נקלעת לעימות עם ברנבי סטון, צלם אופנה קפריזי ויהיר.העימות מסלים במהירות, והוא מפטר אותה ומסלק אותה בזעם מהסט. ורוניקה הנסערת מסתובבת באולמות האחוזה כדי להירגע ולחשוב על צעדיה, וכשהיא חוזרת לבסוף אל אזור הצילומים, היא מגלה כי צוות ההפקה, הדוגמניות האחרות והצלם כבר ארזו את הציוד ועזבו את המקום.

באותן שעות בדיוק, מתרחשת הפסקת החשמל הגדולה של ניו יורק ואיתה סופת שלגים כבדה בעקבות צניחה חדה בטמפרטורה, וורוניקה וג'ושוע, עוזר ארכיון ומתמחה באוצרות במוזיאון פריק, ננעלים בתוך המוזיאון. בעודם לכודים בין האולמות, הם מגלים סדרת רמזים המובילים אותם למסע חיפושים שעשוי לחשוף את האמת מאחורי תעלומת היעלמה של סיכת הקמע החבויה ובתוכה יהלום המגנוליה האבוד וגם פרשת רצח ישנה במשפחת פריק.

 

אז מי היה זה שגנב ורצח?

מה עלה בגורלה של ליליאן?

כל זאת ועוד תגלו כשתקראו את הספר.

 

"ארמון המגנוליות", עוסק בנושאים מורכבים כמו הישרדות, אובדן, ניצול של נשים בעולם האמנות והאופנה, גזענות (דרך דמותו של ג'ושוע) ובדידות. הוא משלב בין ציפיות חברתיות  למודעות עצמית, נאמנות משפחתית, פער כלכלי לעומת חמדנות.

פיונה דיוויס משלבת בין דמויות היסטוריות אמיתיות (הנרי קליי פריק ובתו הלן קליי פריק), לבין דמויות בדיוניות (ליליאן קרטר / "אנג'ליקה")  שלמעשה מבוססת על אישה אמיתית בשם אודרי מונסון, דוגמנית העל הראשונה של אמריקה שפסליה באמת מעטרים את ניו יורק. היא שוזרת יחד אלמנטים של סיפורת היסטורית, רומנטיקה ומסתורין, תוך כדי שהיא עוסקת גם בנושאים חברתיים של התקופה.

הקצב של הספר אינו אחיד, והוא משתנה בהתאם לצירי הזמן. לכל אחד מהם היו חלקים מרתקים וחלקים משעממים.

בציר הזמן של 1966 (ורוניקה וג'ושוע), הקצב מהיר, ממוקד ומותח כי הוא מתרחש על פני לילה אחד. בציר הזמן 1919 (ליליאן), ניו יורק של תחילת המאה ה-20 מתעוררת לחיים. למדתי על משפחת פריק בעידן הרוקפלר, ונדרבילט, קרנגי, ועל פער מעמדות קיצוני.

הסיפור מתאר בהרחבה את האחוזה, את מערכות היחסים המורכבות ומאבקי הכוחות, ומציג את עולם האמנות של ראשית המאה. הערת המחברת היא תוספת מרתקת להיסטוריה שמאחורי מה שנקרא כיום "מוזיאון פריק" בניו יורק. היה מעניין לקרוא את ההיסטוריה של הדוגמנות והתגובות החברתיות אליה.

 

למי הספר יתאים?

לכל מי שנהנה מספרות היסטורית שאינה מלחמתית, ולכל מי שמתעניין בעולם האמנות

איך לחסל אהבה – קתרין סנטר

איך לחסל אהבה – קתרין סנטר

תרגום יובל בוקמן

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 325 עמודים

קייטי ווהן עומדת על סף אובדן מקום עבודתה לאחר שהוחלט על פיטורים של 50% מעובדי החברה. העמית הבכיר שלה, קול, היה אמור לבצע משימה מיוחדת, אך הוא מציע לה לצאת במקומו.  קייטי צריכה להכין סירטון פרופיל על טום "האץ'" האצ'ינסון, שחיין חילוץ של משמר החופים בקי וֵסְט, שהפך לסנסציית אינטרנט ויראלית, לאחר שהציל את הכלבה של ג'ניפר אניסטון על צוק, אך מאז אינו מוכן להיחשף לתקשורת. קייטי צריכה לשכנע את האץ' העקשן לשתף את אחד מסיפורי ההצלה ההירואיים שלו.

אלא ששתי בעיות עומדות בפניה:

-כדי לבצע את הכתבה עליה לקחת חלק בכל  מה שהאץ' ויחידת החילוץ עושים, אבל היא מסתירה את העובדה שכישורי השחייה שלה לוקים בחסר, היא לא יודעת לשחות, ויש לה פחד ממים.

-האץ' וקול הם אחים והם לא ביחסים טובים אחד עם השני.

 

מה כבר יכול להשתבש?

 

קייטי אורזת את המזוודות שלה ונוסעת לקי ווסט. היא אפילו לא לוקחת בגד ים. לזה היא תדאג כשהיא תגיע לשם.  לרוע מזלה היא מגיעה לקי ווסט בלי המזוודה שלה, אך למרבה המזל, המארחת שלה, רו, נמצאת שם כדי לקבל את פניה. רו לוקחת את קייטי תחת חסותה, ממקמת אותה בבקתה נעימה בפונדק שלה, מספקת לה בגדים מהחנות שבבעלותה ודואגת לכך שהאץ' יקדיש לקייטי  סוף שבוע של שיעורי שחייה.  קייטי כבר לא יכולה לשמור בסוד את העובדה שאינה יודעת לשחות, אבל מסכימה לנסות עד שמתברר לה שמדריך השחייה שלה הוא לא אחר מאשר האץ'.

 

קייטי מתקשה עם חשיפת הגוף שלה. יש לה בעיה של דימוי גוף, והעובדה שהיא צריכה ללבוש בגד ים מציפה אותה בזכרונות מפרידה קודמת שבה היא הרעיבה את עצמה, וספרה קלוריות. בגדול העיסוק בדימוי הגוף הוא נושא שחשוב להביא אותו לקידמת הבמה, וקייטי עשתה דרך כדי לקבל את גופה ולהרגיש יותר בנוח בתוך עורה, לאהוב את מה שהיא רואה במראה,  אך הוא נעשה בדרך לא נכונה. במקום לנסות לאמץ את הפגמים שלה ולאהוב את עצמה מבפנים, היא הרגישה יפה רק כשגבר אמר לה שהיא יפה, והדבר הנוסף הוא שקייטי התגברה על קשיי החשיפה שלה תוך שבועיים כאשר ידוע שזה תהליך ארוך ומורכב במציאות.

 

הסיפור מסופר מנקודת המבט של קייטי, והכתיבה הרגישה מאוד ילדותית ונערית עבור דמות שאמורה להיות בסוף שנות העשרים או תחילת שנות השלושים לחייה. אנחנו מקבלים את המחשבות הפנימיות שלה אבל העלילה לא הופכת לעמוקה יותר. אולי אם היה נכתב משתי נקודות מבט היה מעניין יותר.

חוסר הביטחון המתמשך של קייטי התיש אותי. גם החלק הרומנטי של הספר לא ממש היה רומנטי. קייטי היתה שם  ימים ספורים, והיה קשה לדמיין אותה ואת האץ' מתאהבים עד מעל הראש בפרק זמן כה קצר, ומתחייבים למערכת יחסים ארוכת טווח. הכימיה ביניהם היתה פושרת. חיכיתי לקצת אש, ניצוצות וברקים, למשהו שיגרום לי להרגיש כאילו זו הסיבה שהם נועדו להתאהב, אבל מה שקורה ביניהם בפעל, הרגיש כמו להבה קטנטנה ואיטית שמעולם לא נדלקה במלואה. אפילו הבדיחות הרגישו מאולצות.

 

היו דברים שנהניתי מהם.  הכלב השמח, האנרגטי ואוסף הקרפדות של האץ', ג'ורג' ביילי, דודה רו וחברותיה שגנבו את ההצגה. הן היו תוססות וחמות, ולמען האמת, הן היו מעניינות הרבה יותר מאשר הדמויות הראשיות. וקיי ווסט ואוירת הקיץ היו קסומים.

 

הסופרת משתפת בהערת המחברת שהיא אוהבת לכתוב סיפורים על ריפוי, והיא רואה בסיפור האהבה של קייטי והאץ', סיפור אהבה בין קייטי לגופה. קייטי לומדת לשחרר את השנאה למה שהיא רואה במראה ולומדת מחדש לאהוב את מה שהיא רואה במקום זאת.

 

הרבה שבחים חלקו לספר הזה, וכגודל הציפייה כך גודל האכזבה. 

חשבתי שזו תהיה קומדיה רומנטית, קיצית וכיפית, עם אימוני משמר החופים, מבצעי הצלה, אהבה ורומנטיקה  אך למרות שהרעיון בבסיס העלילה טוב, למרבה הצער הסיפור קפץ מסיטואציה אחת לאחרת, והתחושה היתה שהוא הלך לאיבוד.

אמנם הספר קריא, אבל אני פחות התחברתי.

לשיקולכם.ן