איך לאהוב את בתך – הילה בלום

איך לאהוב את בתך – הילה בלום

הוצאת כנרת זמורה דביר

מרץ 2021. 238 עמודים

 

"איך לאהוב את בתך" הוא ספר עמוק ומרגש כאחד. זהו ספר על מסעה מלא הנפתולים של יואלה, שמחפשת תשובה, אולי רגע של נחמה, שתסביר למה בתה נעלמה מחייה.

יואלה בוחנת את מערכת היחסים שלה עם בתה היחידה, לאה, שמיום היוולדה הפכה להיות טוטאלית כלפיה, ורק עסקה באיך לאהוב אותה. כל מה שהיה חלק מחייה עד רגע הלידה הפך חסר משמעות וחשיבות בעיניה. תוך כדי המסע, עולים וצפים זכרונות מחייה שלה  ומחייה עם בתה, ואלה מטילים אור על אִימהוּתה, נישואיה ויחסיה עם בעלה, מאיר, קשריה עם בני משפחתה ובמיוחד עם אימה.

 

הספר נפתח בתיאור של יואלה בעיר חרוניגן בהולנד, עומדת בחושך וצופה בסתר אל תוך ביתה המואר של לאה, בתה היחידה, בו היא מתגוררת עם בעלה ושתי נכדותיה. בת שלא ראתה שנים ונכדות שהיא לא מכירה.

למה יואלה צופה בהם בסתר?

במסעה הארוך של יואלה אחר הנסיון להבין מה הוביל את לאה להתנתק טוטאלית ממנה, צוללת יואלה אל חייה של משפחתה הקטנה, אב, אם ובת, ומעלה זכרונות שעשויים לתת מענה לשאלה שמענה אותה. זכרונות הקשורים באירועים מחיי המשפחה, זכרונות שמתעתעים בה ככל שהם מתרחקים בזמן ומתערבבים בין אירועי ההווה לארועי העבר, עד כמעט אובדן שליטה ודיכאון עמוק. היא עוברת רכבת הרים רגשית שנעה בין תקווה לייאוש, בין עצב לשמחה, בין געגוע לאשמה, בין כעס לסימני שאלה, והקורא יחד עם יואלה שואל את עצמו ומחפש אף הוא רמזים לשאלה: מה גרם לנתק בין השתיים?

הספר כתוב בפרקים קצרים , לפעמים פסקה אחת, עמוד אחד, ועפ"ר לא בסדר כרונולוגי, וחושף לאט לאט את מערכת היחסים בין הבת ואמה. הוא קריא, מסקרן, קשה להניח אותו מהיד, והוא מסתיים ומשאיר אחריו סימן שאלה שממשיך להדהד במחשבות.

בכתיבה עדינה וסוחפת מסופר סיפורה של יואלה, הניצבת במרכזו של משולש משפחתי, שכל צלע שלו חושפת אותה להתמודדות עם פן אחר של אישיותה. הסופרת צוללת לעומקי הנפש, ומביאה את הקורא למסע אישי ונוגע ללב של אהבת אם אובססיבית, אהבה ללא תנאי, מסירות ומחוייבות שעושה חשבון נפש  ומחברת בין עבר להווה.

 האם תצליח יואלה להתגבר על השדים שבראשה ובמציאות חייה?

קיראו ותגלו.

.ספר משובח,  מורכב ומעורר מחשבה, שאני ממליצה עליו בחום

מלאכי הלילה – וויינה דיי רנדל

 מלאכי הלילה – וויינה דיי רנדל

תרגום: צילה אלעזר

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2025. 352 עמודים

"מלאכי הלילה" מאת וויינה דיי רנדל הוא רומן היסטורי המבוסס על סיפורו האמיתי של ד"ר הו פנג-שאן, דיפלומט סיני שעזר לאלפי יהודים להימלט מאוסטריה, הכבושה על ידי הנאצים, במהלך מלחמת העולם השנייה.

הספר מתחיל בשנת 1938.

ד"ר הו פנג-שאן נשוי לגרייס, צעירה סינית-אמריקאית, ביישנית, שעברה ילדות טראומטית, ומרגישה זרה ומנוכרת בוינה. כאשת דיפלומט, היא צריכה ללוות את בעלה למפגשים חברתיים ולאירועים רשמיים, אך  למרות היותה חצי סינית, היא לא דוברת סינית וגם לא גרמנית. היא מוצאת את מילוי החובות החברתיות הללו כמשימה קשה ומאתגרת כאחד.

פנג- שאן, שדובר גרמנית שוטפת בעצמו, מעונין שאשתו תלמד את השפה. למרות ניסיונותיו להכיר לה מספר מורים פרטיים, היא מצליחה להימנע מכולם עד שנגמרים לה התירוצים. בלית ברירה היא מסכימה לפגוש את לולה שניצלר, יהודייה צעירה מווינה, איתה היא יוצרת חברות קרובה.

למרבה הצער, התזמון לשיעורי הגרמנית לא טוב. אוסטריה נמצאת תחת שליטת הרייך השלישי, והחברות בין גרייס ללולה מהווה בעיה עבור פנג-שאן. מדיניותו של הפיהרר מתנגדת ליחסים בין סין לגרמניה, אך הממונה על פנג-שאן מורה לו לשמור על קשר דיפלומטי תקין עם המשטר החדש, והמשמעות של הוראה זו היא הימנעות ממגע עם יהודים.

ארוע מכונן מתרחש וקושר את גרייס ולולה בעבותות חזקים, ובהיעדר חברים אחרים בווינה, גרייס מסרבת לנטוש את לולה. פנג-שאן עומד בפני קונפליקט עמוק. מצד אחד הוא שליח דיפלומטי של ממשלת סין, שמורה לו לא לקיים קשר עם היהודים, מצד שני, הוא עד מידי יום לרדיפה האכזרית של היהודים בוינה, להתפשטות והשתלטות החוקים האנטישמיים, למעשי הטרור שעוברת הקהילה היהודית, לעובדה שכספם ועסקיהם נגנבים על ידי הגרמנים, שאנשים נאלצים לעזוב את ביתם ונזרקים לרחוב חסרי כל, או גרוע מכך, נלקחים ונעלמים. הוא נאלץ להעריך מחדש את נאמנותו. הוא נקרע בין חובתו לסין, אהבתו לאשתו והעוול הגובר כלפי היהודים, ואינו יכול לעמוד מנגד. ד"ר הו מבין שהוא לא יוכל לעצור את הטירוף שמשתולל סביבו, אך הוא יכול לנסות להציל חיים. הוא מחליט לפעול לפי צו מצפונו, ולעשות את מה שהוא חושב שנכון לעשות מבחינה מוסרית. הוא מסכן את תפקידו, את שמו, ואת חייו, ומתחיל להנפיק אלפי ויזות לשנגחאי, אחד המקומות הבודדים שלא דרשו אשרת כניסה או ערבויות כספיות, וסופג ביקורת מצד עמיתיו, בידוד דיפלומטי,ועוד. 

מעשיו של ד"ר הו לוכדים את תשומת ליבו של אדולף אייכמן. הוא נוקט צעדים והופך אחראי ישירות לרדיפה של לולה ומשפחתה ,מתעמר בגרייס, לוחץ עליה פסיכולוגית, מאיים על ד"ר הו, מפעיל כוח, ולעיתים קרובות רומז שיפגע בו ובמשפחתו אם לא יפסיק את פעילותו הדיפלומטית המוסרית.

(ראוי לציין שד"ר הו פנג-שאן מעולם לא פגש את אייכמן במציאות ההיסטורית, והאירועים האלה הם פיקציה בדיונית שנועדה להעצים את המתח הדרמטי של העלילה.)

העלילה מסופרת באמצעות שלוש נקודות מבט שונות. גרייס ולולה בגוף ראשון, והפרקים של ד"ר הו בגוף שלישי. הסיפור מתחיל לאט יחסית, יש הרבה רקע היסטורי, תיאורי מקומות, דיפלומטיה, התרבות הסינית, ואירופה של ערב מלחמת העולם השנייה, אבל ככל שהעלילה מתפתחת הוא הולך ונעשה סוחף.

דרך הדמויות ומה שהן עוברות, המחברת לוכדת את האווירה בעיר הנשלטת על ידי פחד ופרנויה, והקוראים מקבלים מבט עמוק על ההשפעה שהייתה לאוסטריה הנאצית על הווינאים.

על רקע עוינותו הגוברת של היטלר כלפי האוכלוסייה היהודית, המחברת שילבה את מעשיו ההרואיים של ד"ר הו פנג-שאן האמיתי עם סיפור בדיוני של שתי נשים, מרקעים שונים מאוד, שחברותן האסורה משפיעה בסופו של דבר על חייהן. השילוב של עובדות ודמיון יוצר קריאה מרגשת, מעוררת השראה על האומץ העצום של אלו שנלחמו כדי לעשות את הדבר הנכון, וקורעת לב נוכח הרוע שבורות ושנאה גורמים. ולמרות שהסיפור מסתיים בנימה מרירה–מתוקה, שבה שזורים כאב, תקווה וגבורת היחיד מול הרוע, גורלה של לולה נותר לא ודאי ושובר לב, השתקפות של אינספור חיים שנקטעו או הושמדו במהלך השואה. 

בתו של ד"ר הו מספרת את סיפורו של אביה לעולם, ומעשיו זוכים לשבח לאחר מותו בשנת 1997 כאשר בשנת 2000, הוא הוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם" על מעשיו האמיצים ותושייתו להציל כמה שיותר יהודים מזרועות הנאצים.

חשוב לציין שמשפחתו של ד"ר הו העבירה ביקורת על אי הדיוק ההיסטורי, על כך תוכלו לקרוא באמצעות חיפוש בגוגל.

 

"מלאכי הלילה" הוא רומן היסטורי מרגש ובעל עומק מוסרי יוצא דופן, ששם דגש על דמות בלתי-שגרתית וסיפור מופלא של גילוי אומץ תחת לחץ, ומזכיר לקורא שהבחירה להיות "מלאך של לילה", אדם שמאיר באפלה, פתוחה בפני כל אחד מאיתנו.

ספר לא קל לעיכול, אך מאיר עיניים ומומלץ בחום.

פסע - שירז אפיק

פסע - שירז אפיק

הוצאת שממית

יוני 2025. 170 עמודים.

 

הספר בנוי משרשרת סיפורים, שקריאה רצופה מגלה את הקו הייחודי שלהם. הם מטלטלים, מרגשים וסוחפים את הקורא לתוך עולמן הפנימי של הדמויות ומעוררים מנעד רגשות. הסיפורים מחוברים מאוד להוויה הישראלית וחלקם מפנים זרקור לאנשים החיים בשולי החברה.

שבעה  סיפורים, וכל סיפור עולם שלם . 

סיפורים קצרים על אנשים, נשים, וילדים, שהחיים לא הקלו עליהם, המתמודדים עם המורכבויות שהם חווים, אמיתות נסתרות, כשרגעים בלתי צפויים חושפים את נפשם ודילמות הזהות והקיום שלהם. האדמה רועדת מתחת לרגליהם, אבל הפחד, זה שרוחש בתוכם, מסרב להיעלם וממשיך לנשוף בעורפם.

 

אז על מה הסיפורים? מה תוכנם? במה הם עוסקים? 

 

שירז אפיק מספרת ש"הספר הוא הדרך שלי לעבד במידה מסוימת ולהתמודד עם אירועי ה -7 באוקטובר [… ]הפתרון שמצאתי עם עצמי היה לפרק את ה-7 לאוקטובר לאטומים, לרסיסים מאוד קטנים, ועל בסיס כל אחד מהם לכתוב סיפור קצר שלא קשור לכאורה לאותו יום".(מתוך מודיעין ניוז)

קמיל, נהג משאית שתקן לוקח את הטרמפיסט הלא נכון, עובד למחייתו בהתקנת אנטנות לא חוקיות, נאלץ לעשות מעשה כדי שלא יתגלה.

ספי, מאייר מתבודד חי במרתף מתפורר מתחת לאדמה עם חתולה, אינו מצליח לצאת מהדירה, כמו החטופים שנמצאים במנהרות.

נטע, סופרת שאפתנית יושבת בתחנת משטרה, ומקריאה מיילים של ידיד שנעלם;

שכי, יוצא טרי בשאלה מנסה להשתלב בעולם החילוני, לא מצליח לקרוא את הניואנסים ביחסי העובדים. הוא מגלה משהו שהוא מתריע עליו אבל אף אחד לא מקשיב לו. זה מתקשר לתצפיתניות שלא הקשיבו להן.

תכלת, כותבת סיפורי חיים, נושאת באשמת ניצולים  היא הייתה עדה לארוע טראומטי, וניצלה ממנו בשבריר של שהייה. רגשות האשם גורמים לנזק, שזה הדהוד לאשמת הניצולים שחוו שורדי מסיבת הנובה.

אריאלה היא אם חד־הורית שארוע מעברה משכנע  אותה שחברתה החדשה של בתהּ מהווה סכנה.

ובן, עדיין ילד צעיר, מתמודד עם הוראות הוריו על איך להתנהל במקרה של אסון. "אבא אמר שאם האנשים הרעים יגיעו, כל אחד צריך לרוץ לכיוון אחר".  הדהוד לחוגגי הנובה שרצו לכל כיוון רק להימלט מהירי עליהם.

 

כל סיפור הוא עולם שלם ולא חסר בו כלום, בין אם הוא קצר יותר, או ארוך פחות. וכל אחד מהם מחלחל ומאפשר להרגיש מה עובר על הגיבור, שבסופו של דבר הוא בודד ומנוכר גם כשסביבו אנשים.

 

הכתיבה של שירז אפיק מאופקת ומדויקת. היא מנגישה את הכאב של הגיבורים בצורה כנה ואותנטית, חומלת ואמפטית, בלי פילטרים. היא מתעכבת על הפרטים הקטנים שמרכיבים את חיי הגיבורים, כמו שיחות אקראיות, מחוות בלתי מורגשות, שברי זיכרון, ופותחת בפני הקורא חלון אל תוך נבכי נפשם, אל עולמם הפנימי ואל נקודת זמן בחייהם, על השתיקות, הפערים, הפחדים שלא תמיד ניתנים לגישור.

בד״כ אני פחות מתחברת לסיפורים קצרים. תמיד מרגישה כאילו הפסיקו באמצע.  אבל שירז אפיק כותבת כל סיפור קצר כאילו הוא ספר שלם כם אם להרגשתי בכמה מהם היתה תחושה שאין סגירת מעגל. 

קשה לי לבחור איזה סיפור הכי אהבתי, כי כולם נגעו ללבי, כאילו קרו במציאות.

"פסע" הוא ספר שלא רק מספר סיפור, אלא ספר אנושי, מרתק ומיוחד, נוגע ללב שבעיקר לקוח מהחיים עצמם. הוא מעורר מחשבה ונשאר איתי הרבה אחרי שסיימתי לקרא.

 

♥מומלץ בחום

כל מה שלא נכתב – אמה גריי

כל מה שלא נכתב – אמה גריי

תרגום: רנה ורבין

הוצאת ידיעות ספרים

מאי 2025. 352 עמודים

 

הספר מספר על קייט, אלמנה מזה שנתיים, בשנות השלושים לחייה, שמתאבלת על אובדן בעלה, קאם, שמת מאלצהיימר. היא מגדלת את בנם הצעיר, צ'רלי, כאם יחידנית ועובדת במשרה מלאה כמגייסת כספים לאוניברסיטה, וככותבת נאומים עבור ראש ממשלת אוסטרליה.

קייט וקאם היו יחד 17 שנים. הם הכירו בתקופת לימודיהם באוניברסיטה, חלקו אהבה עמוקה, צחוק, וזכרונות משותפים. בצעירותה, קייט היתה מלאת חיים, אימפולסיבית ונלהבת, שותה, רוקדת וחיה חיים מלאים. בעלה, קאם הוא פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטה ועכשיו שצ'ארלי חגג יומולדת שנה היא מרגישה שהגיע הזמן לחזור לעבודה. ביום שהיא מתראיינת לתפקיד, מתברר שהיא פגשה בעבר את הבוס המיועד שלה, יו לנקסטר, במהלך תקרית מביכה בחדר כושר.

קייט מתחילה לשים לב לסימנים קטנים ומדאיגים אצל קאם. שאלות חוזרות ונשנות, שכחה ובלבול. היא מתעלמת מהם ומייחסת אותם למתח או "הזדקנות". אך כשהוא  מאובחן עם מחלה סופנית כשהוא בן 38 בלבד, וככל שמצבו מידרדר, קייט נאלצת לטפל בו. החיים הטובים הופכים לרצף של ארועים שקשה לקייט להתמודד איתם.

לאחר מותו, ימיה של קייט מאופיינים באבל, תשישות ואשמה. היא מתקשה להמשיך הלאה, נאחזת בזיכרונות , במיוחד בפתקיות שקאם השאיר לה, פתקיות מלאות באהבה, הומור ותזכורות יומיומיות. ולמרות שכלפי חוץ היא נראית רגועה, האבל נוכח תמיד, אפילו כשהיא מבצעת  משימות פשוטות כמו קניות במכולת.

עם ילד לטפל בו, אחריות לענייני הבית, התחייבויות משפחתיות, חברויות לתחזק וקריירה לתמרן, אין מקום בלוח הזמנים של קייט למערכת יחסים חדשה, מה גם שהיא חושבת שאם תשחרר את אבלה היא בוגדת בקאם.

בעבודה, לקייט יש מערכת יחסים קרובה ותומכת עם הבוס שלה, יו, שיש לו פצעים רגשיים משלו. ככל שהם מבלים יותר זמן יחד, מתחיל להיבנות מתח רומנטי , אך קייט נאבקת ברעיון לאהוב מישהו אחרי קאם.

מצב חירום פוליטי מאלץ את קייט ויו לצאת לנסיעת עבודה מאולתרת, והם "נתקעים" בדרך בגלל מזג אוויר קיצוני.  קייט סוף סוף מקבלת את הזמן והמרחב שהיא צריכה, כדי להתמודד עם המציאות, קרועה בין נאמנות לזכרו של קאם לבין כמיהה לקשר אמיתי, משיכה ליו, המהווה מקור תמיכה משמעותי, והיא מתחילה לבחון את חייה ורגשותיה, מנסה להבין אם היא רוצה להישאר באותו מצב או לעשות שינוי.

 

יש מעט אנשים בחייה של קייט שהיא יכולה לסמוך עליהם: אמה הפגומה אך בסופו של דבר תומכת, גרייס, חברתה הטובה ביותר, והבוס שלה, יו, שמספק לה תמיכה שלא תסולא בפז. 

 

האם יו יכול לעזור לקייט להחזיר את חייה למסלולם?

איך מתגברים על אובדן של אהבה גדולה ומתחילים מחדש עם ילד שנותר יתום מאב?

זוהי הדילמה שעומדת בפני קייט.

 

המסע הרגשי של קייט הוא מסע של אבל, ולידה מחדש. מערכות היחסים הדינמיות שלה, במיוחד עם קאם ויו , משקפות את המאבק הפנימי בין היצמדות לעבר לבין צעידה אל עתיד חדש. הפתקיות הן יותר מסתם מזכרות. הן מתארות את הדרך הרגשית שקייט עוברת בתהליך הריפוי שלה.

 

הצער מתואר בצורה אותנטית, תוך התייחסות לרגעים הקטנים שהאובדן מכה בעוצמה כל פעם מחדש, ואלה מגיעים תמיד בזמנים בלתי צפויים. קייט לא מנסה להעמיד פנים או להתגבר על הרגשות שהיא חשה. היא מאפשרת לעצמה להיות בתוך החוויה. היא לא רק מתמודדת אלא עוברת שינוי. מאישה קפואה עקב אובדן, היא מתפתחת למישהי שיכולה לכבד את העבר תוך בחירת עתיד מלא אהבה, מטרה, כתיבה ומשפחה.

"כל מה שלא נכתב" עוסק בעיקר באבל, אבל בסופו של דבר הוא  מספר על הדרך שקייט עוברת למצוא את עצמה מחדש ולקבל הזדמנות שניה לאהבה. העלילה מתפתחת לאט, יש הרבה מחשבות, תיאורים ודיאלוגים שחוזרים על עצמם, ויש כמה עלילות צדדיות שלדעתי לא היו ממש נחוצות וקצת גרעו מהעלילה הראשית.

 

אני ממליצה לקרוא את פרק התודות בספר. המחברת מציינת שהספר אישי מאוד, שכן היא איבדה את בעלה הצעיר בשנת 2016, והותיר אותה אלמנה עם ילדים. בעוד שהדמויות והעלילה בדיוניות, תחושת האובדן וקשת הרגשות שהדמות הראשית עוברת, מבוססים על מה שחוותה אמה גריי עצמה, וכתיבת הספר הייתה חלק מתהליך האבל והריפוי שלה. עם זאת, למרות שמדובר בנושא עצוב, הסיפור, שנכתב בגוף ראשון, אינו רק עצוב, ויש בו גם רגעים משעשעים. היה מעניין לקרוא כמה חלקים מאמה גריי עצמה נכללו בו.

 

אל תתנו לכותרת או לכריכה שמעבירה וייב של משהו קליל רומנטי ושמח להטעות אתכם. בסיפור הזה יש הרבה תובנות על אובדן, אבל, נסיון לנווט בתהליך האבל, לצד מסר אופטימי לגבי העתיד.

 

ימי האהבה – דריה מעוז

ימי האהבה – דריה מעוז

הוצאת כנרת זמורה דביר

מרץ 2018. 336 עמודים.

 

תמר, אם לשתי בנות קטנות – נויה ואביגיל, היא מטפלת זוגית, מצליחה ומבוקשת מאד, שמסייעת להרבה זוגות במשבר. לפני כשנה התגרשה, אחרי שניהלה רומן עם החבר הכי טוב של בעלה, אבנר. התקוות שתלתה במאהב שלה התנפצו, והיא חווה משבר אישי עמוק.

 

אורית ואדי, זוג בשנות הארבעים, הם הורים לבת חיילת, שעומדת לעזוב את הבית. עכשיו כשהקן עומד להתרוקן , דברים רבים עולים וצפים בזוגיות שלהם והסדקים הדקים שמילאה נוכחותה של בתם, מתרחבים והם חווים משבר. אדי שהשליטה נשמטת מידיו מציע טיפול זוגי, והם מגיעים אל תמר בנסיון להציל את נישואיהם.

אדי הוא עו"ד עשיר, בעל נוכחות וסקס אפיל מרשימים, ואורית אומנית שסיימה את "בצלאל". היא אשה יפה, מטופחת, שלא חסר לה כלום מבחינה חומרית, אבל לכודה במעגל אהבה הרסני, תלותית,חסרת בטחון והערכה עצמית, בודדה  וחשדנית באופן אובססיבי כלפי בעלה.

בגדי המעצבים והאקססוריז היקרים, נוצצים ומכסים על אישיותו הנרקסיסטית של אדי, על משחקי הפיתוי והכיבוש שלו עם נשים, על השליטה שלו באורית, ובכל תחום בחייו. הם העמדת פנים, שמכסה את האומללות של אורית, שבעבר היתה נערה ואשה עצמאית וחזקה והפכה לאשה כפייתית שמנסה בכל דרך לשמר את נעוריה, יופיה, גיזרתה, כדי להחזיק את בעלה לצידה.

 

הקורא נחשף לעולמם הפנימי, לרגשות ולמחשבות שהמיפגשים האלה מעלים בכל אחת מהדמויות, והעלילה נעה כמו מטוטלת ביניהם, חושפת את העליות והמורדות בינם לבין בני זוגם, את הטריגרים מילדותם, את הדינמיקה המשפחתית, וזו עם חבריהם ובני משפחתם המורחבת.

 

ככל שהטיפול מתקדם, צצות בעיות במערכת היחסים של תמר עם בעלה לשעבר, ואלה מקשות עליה לתפקד. היא מנהלת קשר זוגי לא מספק, אך מוצאת את עצמה חושקת בצורה נואשת באדי, שמפעיל עליה כל מניפולציה אפשרית. ככל שהיא מצליחה לחזק את אורית ועוזרת לה לשנות את דפוס החשיבה המזיק שלה, להבין את המניעים מאחוריהם, לקחת אחריות על עצמה, להעריך את עצמה כדי לצאת ממעגל ההרס העצמי האינסופי בו היא שרויה, כך תמר, האשה העצמאית, הנבונה, שיודעת לפענח את מערכות היחסים של כל מי שסביבה, נופלת קורבן לאהבה אובססיבית ותשוקה אסורה, מתאהבת באדי בעוצמה חסרת שליטה, מתעלמת מסימני אזהרה, "חוצה קווים" אישיים ומקצועיים, נסחפת ומתפתה, והופכת לאשה נואשת ותלותית שמאבדת את עצמה, ומסכנת את עבודתה. עולמה מצטמצם ומתערער והיא חיה בין תקווה לבלבול.

 

מה מסתתר מאחורי התנהלותו של של אדי ויחסיו עם תמר?

האם אורית תצליח לעלות על מסלול עם עתיד בו היא עושה משהו מועיל בחייה?

עד כמה כואבת תהיה ההתפכחות מהאהבה הבלתי-אפשרית הזאת?

 

"ימי האהבה" הוא ספר מרתק, המתמקד בחייהן של שתי נשים, שנתנו לגבר שנכנס לחייהן לגרום להן לוותר על אישיותן ועצמאותן. חלקו הלקאה עצמית, התמודדות אישית עם בדידות בחיי הנישואין, והמסע הלא פשוט לאזור כוח ואומץ כדי להרפות מהאיש שכבש את הלב, למצוא את האני האישי, את  האמת הפנימית, ולהמשיך הלאה. וכמו רכבת הרים דוהרת, הוא מכיל רגשות של עוצמה ופגיעות, תשוקה עזה ואהבה הרסנית. הוא נוגע בדילמות של החיים, עוסק במערכות יחסים, משברים בזוגיות, יחסי מטפל-מטופל, בגידות, קנאה, נרקסיזם, ועוד, והכל מסתכם למסכת כאובה של זוגיות מלאת בדידות.

מעבר לכאב הטמון בו, הוא כתוב נפלא וממחיש את העמדת הפנים כלפי חוץ אך בעיקר את העמדת הפנים האישית, ואת הפוטנציאל לשינוי למרות הכל.

סיפור מעורר השראה מלא בתובנות. אהבתי מאד.

♥מומלץ בחום

כולנו גרים כאן - ג'וג'ו מויס

 כולנו גרים כאן – ג'וג'ו מויס

תרגום: קטיה בנוביץ'

הוצאת ידיעות ספרים

מאי 2025. 384 עמודים

הסיפור סובב סביב ליילה קנדי, סופרת, שסיפרה הראשון הגיע לרשימת רבי המכר ובו היא כתבה על דרכים לשמירה על נישואים טובים. 

באופן אירוני לחלוטין, נישואיה מתפוררים, בעלה עוזב אותה למען אישה שגילה חצי ממנו, הם מצפים לתינוק, והוא דורש לקצץ במזונות. האמהות בבית הספר של בתה מסתודדות מאחורי גבה, והיא מרגישה שגם בנותיה חומקות ממנה. אפילו בעיות האינסטלציה בבית יוצאות משליטה, וכדי להחמיר את המצב, אביה החורג, ביל, התגנב לביתה בלי לשאול, העביר את עצמו ולאט לאט את כל חפציו, והפך לדייר מן המניין, וההרגלים המוזרים שלו הם רק הדובדבן שבעוגת האסון הזו. 

בנוסף, בתה המתבגרת של ליילה, סילי, מוכת חרדה, נאבקת בבית הספר בבריונות מצד חברותיה לשעבר, נמנעת מלהגיע לשיעורים ומעדיפה עישון גראס בפארק. בתה הצעירה של ליילה, ויולט בת ה -8, שרה מילות ראפ מגעילות, מנסה להסתגל לשגרה המתפוררת של המשפחה, ויש בבית גם כלב ששנוא על השכנים.

 

כאילו שהדברים לא היו מספיק כאוטיים עבור ליילה, ביל שוכר גנן בשם ג'נסן, שנוכחותו מעוררת בליילה רגשות שלא ציפתה להם, וכשהיא מנסה להיאחז בשביב של שפיות, ג'יין, אביה הביולוגי, המנוכר, שחקן שמוכר בכל מקום כאייקון מדע בדיוני, שברח מהבית להוליווד לפני יותר משלושים שנה מופיע על מפתן ביתה, זקוק למקום לינה. נוכחותו פותחת פצע ישן אצל ליילה, והתנהלותו מעוררת חיכוכים בינו ובין ביל, שני הגברים המזדקנים.

הרומן בנוי סביב סכסוכים משפחתיים, אך גם סביב האהבה שנשארת מעבר לטעויות, לתוכחות ולריחוק הרגשי. ליילה היא בהחלט דמות אנושית. לא מושלמת, מותשת, אובדת עצות, מרגישה שהיא נסחפת בחיים החדשים שלא ביקשה לחיות, כשבנוסף היא מתאבלת על מותה של אמה, פרנצ'סקה. למרות שהיא עייפה ומוצפת, היא עושה כמיטב יכולתה להתמודד, ונשארת נאמנה לאהוביה. לכודה בין צער, דד-ליין לסיפרה החדש, ואולי אפשרות לרומן חדש עם אדריכל אלמן נאה, ליילה ניצבת בפני השאלה: האם היא יכולה למצוא אושר מחדש, כשהחיים מרגישים כמו ערימה אינסופית של אסונות?!

 

דמותו של ג'יין, "האבא הרע" כביכול, שנטש את משפחתו כדי להפוך לשחקן מפורסם, מביאה תערובת בלתי צפויה של חוכמה, הומור ופרספקטיבה רעננה על העבר. אי אפשר לעמוד בפני הקסם שלו, בעיקר האופן שבו הוא מנסה, לתקן את העבר, באמצעות האינטראקציות המצחיקות והמרגשות שלו עם נכדותיו. למרות פגמיו וטעויותיו בעבר, בסופו של דבר הוא ממלא תפקיד חיוני במסע הריפוי של ליילה.

 

"כולנו גרים כאן" הוא סיפור כן ומרגש על משפחה, על הזדמנויות שניות, על למידה לקבל את העובדה שאנשים מורכבים, ושאהבה לא תמיד מושלמת, אבל יכולה להיות אמיתית ומרפאת. הוא היה ללא ספק אחת מחוויות הקריאה המהנות שחוויתי לאחרונה.

נהניתי מאוד מהדיאלוגים התוססים, מהדינמיקה הבין-דורית ומהאופן שבו המחברת משלבת הומור עם רגעים מרגשים. ליילה לא תמיד עושה את הבחירות הנכונות, מה שמוביל את העלילה לרגעים של דרמה, טינה, שברון לב ועצב. אבל בדיוק כמו בחיים האמיתיים, יש גם רגעים מצחיקים שמסתתרים בתוך הכאוס, הבזקים בלתי צפויים של הומור שגרמו לי להתענג על המורכבות המיוחדת של הסיפור, ובו זמנית לחשוב כמה קשה לשמור על שיווי משקל כשכל מה שסביבך מתפרק.

 

ג'וג'ו מויס כותבת על נושא טעון ורגיש בצורה הכי פשוטה ובגובה העיניים, בשפה בהירה ומדויקת, כזו שמצליחה להעביר את הכאב, הספק, השבר, הקשיים היומיומיים, וגם רגעים של אהבה גדולה, חמלה וחוזק, ומראה שניתן לפתור גם את המצבים המסובכים ביותר באמצעות סבלנות ונחישות.

 

אני אהבתי. 

מומלץ מאד.