יום רביעי, 25 בינואר 2017

העיניים הצהובות של התנינים – קתרין פנקול

העיניים הצהובות של התנינים  – קתרין פנקול

תרגם : עדינה קפלן

הוצאת כתר

2012. 546 עמ' מודפסים



















"העיניים הצהובות של התנינים" הוא הרומן הראשון מתוך טרילוגיה מאת הסופרת קתרין פנקול.

כשז'וזפין, עקרת בית כבת 40 מגלה שבעלה המובטל אנטואן מנהל רומן עם מילן הספרית, היא זורקת אותו מדירתם ומקווה שהיא תצליח להסתדר, עם שתי בנותיה, לבד. יש לה משכורת קטנה מעבודתה כהיסטוריונית של המאה ה-12 במרכז הלאומי דה לה רזריי סיינטיפיק בפריז, והיא נחושה לעשות הכל כדי לשמור על יציבות ולמנוע מהמשפחה להתפרק.

ז'וזפין התמימה נותרת לגדל לבד את שתי בנותיה. הבת הגדולה, אורטנס, בת ה -14 היא ילדה מרושעת שמתענגת על ייסורי אמה. היא שונאת אותה על היותה כנועה, מפוחדת, לא מטופחת, לא מאורגנת ופתטית. הבת הצעירה, זואה, בת ה-10 היא ילדה מתוקה ורגישה. גם למנהל הבנק יש עבורה הפתעה לא נעימה. כאשר אנטואן ופילגשו, עוזבים את פריז כדי לנהל חוות תנינים בקניה, ז'וזפין יודעת שההישרדות של בנותיה תלויה רק בה. אנטואן שמתכנן להתעשר בגידול תנינים, מרוקן את חשבון הבנק המשותף שלהם ולוקח הלוואה עליה ג'וזפין חתמה בתמימות.

מתוך ייאוש ותחושת נאמנות לאחותה, איריס היפה והמניפולטיבית, שבצילה היא חיה כל חייה, היא מסכימה לעסקה מפוקפקת שהיא מציעה. איריס שנשואה לעורך דין מצליח שכל פריז מחפשת להיות בקרבתו, ויש להם בן, לא עושה משהו משמעותי בחייה. קסמה החברתי קצת דהה והיא משועממת.

איריס מציגה תכנית שלדעתה תפתור את הבעיה של שתי האחיות. היא מציעה שז'וזפין תהיה סופרת צללים ותכתוב רומן היסטורי שמתרחש במאה ה- 12 ומאחר וז'וזפין ביישנית ונאלמת דום כשהיא צריכה לדבר אל קהל, איריס היפה והכריזמטית תיקח על הספר קרדיט כמי שכתבה אותו ותהיה זו שתעשה כל מה שצריך כדי לקדם את הפירסום הנדרש מסופר שמנסה למכור ספר. איריס תקבל את כל התהילה, וז'וזפין תקבל את כל העמלות הכספיות.

העלילה עוסקת בהשפעת השקר של האחיות על ז'וזפין וילדיה, על איריס ומשפחתה ומכילה סיפורים ותת סיפורים עם טוויסטים  שונים הקשורים לבני המשפחה המורחבת, ומתארת שנתיים מחייה של ז'וזפין על רקע דרמות משפחתיות.

האם ציינתי שכל זה מתרחש בפריז וסביבתה?

קתרין פנקול היא סופרת צרפתיה והרומן הזה צרפתי מאוד בתפיסתו והשקפתו. מאופנה, לאוכל, לאמונות בנישואין ופילגשים. הספר בוחן את הפן האישי של הדמויות, האינטראקציות האנושיות שלהם, הפחדים, התסכולים, העוולות, החלומות, הסיכונים, והטעויות שנעשו.

פנקול מביאה דמויות מגוונות, כולן פגומות, כולן אנושיות עם נקודות חוזק וחולשה, אין טובות או רעות לחלוטין. לכולן סודות, חלקן ראויות לבוז,  אחרות זוכות לאהדת הקורא. התככים מבדרים וז'וזפין שבתחילת הסיפור היא דמות מתסכלת, חסרת ביטחון וחלשה, עוברת שינוי מרענן בהערכה עצמית, מאבדת את תמימותה וביישנותה לוקחת פיקוד על חייה ומפתחת עמוד שדרה, גם מול אחותה העשירה והמניפולטיבית.

מצאתי את עצמי צוחקת, מופתעת, רוצה לרצוח כמה מהדמויות, מרגישה אהדה עמוקה כלפי ז'וזפין וגם מכבדת אותה. היו הרבה הפתעות ברומן הזה. דמויות שנראות כאילו הן דבר אחד התבררו כשונות לחלוטין. נסיבות שהצביעו על התפתחות אחת בסופו של דבר היו שונות לחלוטין.

"העיניים הצהובות של התנינים" הוא ספר על הבחירות שאנשים עושים כשבאמצע החיים הם מוצאים את עצמם בחיים שהם לא ציפו שיהיו כפי שהם. חלק מהדמויות מוצאות את הכוח להמציא את עצמן מחדש ואחרות שוקעות תחת כובד האתגר. הסופרת נותנת לדמויותיה לבצע את הבחירות שלהן, טובות ורעות, והתוצאה היא לא תמיד מה שהקורא מצפה מהן שיקרה.

העלילה קולחת, הוא בנוי היטב. 

הוא  מצחיק, מרגש ומבדר מאוד, והקריאה בהחלט מהנה .

 

מומלץ!




יום חמישי, 12 בינואר 2017

שבוע בחורף - מייב בינצ'י

שבוע בחורף - מייב בינצ'י

תרגום: אורית הראל

הוצאת כתר

2014. 339 עמ'



















בדרכה המיוחדת, מייב בינצ'י לוקחת את קוראיה ברומן האחרון שלה "שבוע בחורף", לחוף המערבי של אירלנד, לכפר סטוניברידג', ואל ג'רלדין "צ'יקי" ראיין שחוזרת לעיר הולדתה כצ'יקי סטאר, כדי לפתוח מלון נופש.

סטוניברידג' הוא  כפר טיפוסי שהצעירים כמהים לעזוב. צ'יקי ראיין לא הייתה שונה, ובניגוד לרצונם של הוריה, היא מתאהבת באמריקני ובורחת איתו לניו יורק. כדי לשמור על שמה הטוב  ועל כבודם של בני משפחתה היא בודה נישואין וחיים שונים מאוד מאלה שהיא באמת חיה. למרבה הצער, הרומנטיקה מתפוגגת די מהר, אבל צ'יקי ממשיכה לחיות את חייה בניו יורק וכשהיא מגיעה לביקוריה השנתיים באירלנד או במכתבים שהיא שולחת הבייתה, היא ממשיכה לשקר בנוגע לחייה.

באחד מביקוריה היא רוכשת את הבית הגדול והמתפורר של האחיות שיידי ומחליטה להפוך אותו למלון וכך אחרי 20 שנות היעדרות היא חוזרת לעיר נעוריה כדי לשפץ ולנהל אותו. אהובה נעלם מזמן, צ'יקי ממציאה למשפחתה תאונה טראגית שקרתה לו, הופכת ל"אלמנה" , ויוצאת למסע לשינוי גורלה.

התהליך לא קל ופתיחת המלון מתרחשת בחורף, תקופה לא קלה לאיכלוס בעיירת חוף. אך האנשים שסביבה תומכים ועוזרים לה להגשים את חלומה. יש את ריגר, הילד הרע שהפך לאדם טוב, אורלה, אחייניתה המבריקה של צ'יקי, ​​בעלת כישורי מחשב,העלמה קוויני, אם הבית שהשמחה שהיא מפיצה סביבה הופכת את כל התהליך למענג.  וכך, אחרי ימים של עבודה קשה, המטבח החמים, האח המבוערת והחדרים המזמינים מוכנים לקבל את פניהם של האורחים הראשונים. את הלבבות השבורים שאולי יתאחו כאן, השקרים שאולי ייחשפו, האהבות שאולי ינבטו.

האורחים שעושים דרכם בחורף לבית סטון, מגיעים בשבוע העסקים הראשון לפעילותו, והם אלה שמחממים את הלב. בינצ'י מגלה קשרים משפחתיים וסודות קבורים, אך בית האבן מלא בחמימות ובחמלה שמקל על הכאב של מרבית האורחים.

ג'ון, כוכב הקולנוע האמריקאי הגולש בעילום שם, ויני וחמותה לעתיד ליליאן ,אנדרס, איש העסקים ההולנדי העומד בפני צומת דרכים בחייו, הזוג וולס, שזוכים בפרס אך אינם מרוצים איתו, פרדה, הספרנית, ונל, מנהלת בית הספר הפורשת, האשה הכי לא נעימה שמישהו פגש אי פעם.

לכל אחד מהם סיפור אישי שמעניק את החמימות והחמלה שספריה של מייב בינצ'י ידועים בהם. יש אפילו אזכורים קצרים בספר, לכמה דמויות ומקומות מהרומנים הקודמים שלה.  כל פרק מוקדש לאדם אחד (או לזוג אחד) ולקראת סוף הפרק מתוארת הדמות בבית הנופש והאינטראקציה עם שאר חברי הצוות, או האורחים, כך שגם אם הפרק מתרכז בחיים של דמות אחת, כולם בסופו של דבר, קשורים אחד לשני בין אם כבעלים, חברי צוות או אורחים בבית המלון.

 

בינצ'י תמיד עטפה את קוראיה בעדינות וסיפרה סיפורים על אנשים ומקומות שמעוררים עניין כבר מהשורה הראשונה.  וכמו ספריה הקודמים גם הספר הזה זורם מפרק אחד למשנהו בקלות רבה עם תיאורי נוף של החוף האירי,  הטיולים הארוכים ותיאורי מזג האוויר ...

 

בינצ'י מעולם לא אכזבה אותי, החל מהספר הראשון שלה, "מעגל חברים", שקראתי בשנות העשרים לחיי. דרכה היכרתי את אירלנד, ומאז ועד היום אני אוהבת לקרוא עליה.  תמיד רציתי למצוא את העיירות הקטנות האלה בהן גרים אותם אנשים מסבירי פנים האוהבים את עיר הולדתם, עם הנופים המקסימים שגרמו לי להרגיש שדלתם פתוחה להיכנס לבתיהם, לשבת איתם ולשוחח איתם.

בינצ'י היתה מספרת סיפורים נפלאה אבל לצערי הספר הזה היה חלש בעיני אולי בגלל העובדה שהוא מורכב מסיפורים קצרים השזורים זה בזה ומה שמחבר ביניהם היא השהות של כל הדמויות באותו הבית, באותו הזמן.

האם הספר עמד בסטנדרטים של יצירותיה הקודמות? לא.

האם היה שווה לקרוא אותו ? כן.

 

היה עצוב לסיים את הספר בידיעה שלא יהיו יותר ספרים חדשים של מייב בינצ'י. משהו בכתיבה שלה נגע בי בצורה שמעט ספרים אחרים עושים, וכמו רבים ממעריציה, קראתי כל ספר שהיא כתבה אי פעם.

אין ספק שאתגעגע לאירלנד של מייב בינצ'י.

 


יום שני, 9 בינואר 2017

רשימת המשאלות – לורי נלסון ספילמן

רשימת המשאלות – לורי נלסון ספילמן

תרגום: שרון פרמינגר

הוצאת ידיעות ספרים

2013. 375 עמ'



















סיפור מקסים על ההחלטות שאנו מקבלים בחיים, החיפוש אחר האושר ומה באמת חשוב בסופו של דבר.


הדמות הראשית, ברט בולינג'ר, בת 34, היא מנהלת מצליחה בעסקי הקוסמטיקה הפורחת של אמה. יש לה דירה באזור נחשק בעיר, חבר מצליח שאפתן ולוהט, ופריטים מעוררי קנאה. כלפי חוץ, לברט יש חיים מושלמים. כשאמה האהובה, אליזבת, הולכת לעולמה ממחלת הסרטן , ברט מרגישה אבודה. ההורה האחד שאהב אותה באמת, האדם עליו יכלה לסמוך, לענות על כל שאלה ולתקן כל בעיה, נלקחה ממנה בפתאומיות. ברט נחושה בדעתה לגרום לאמה להיות גאה בה כמנכ"לית החדשה של החברה המשפחתית, תפקיד שממלא אותה בתערובת של מוטיבציה וחרדה. משמעות תפקידה הצפוי, כמנכ"ל החברה, תהפוך אותה לבוס של גיסתה השאפתנית והמושלמת, תוביל אותה לנהל חברה בהיקף של מיליוני דולרים והיא שואלת את עצמה אם היא בכלל מתאימה ומוכנה לתפקיד בו אין לה ביטחון ביכולתה להצליח.

 

מכה נוספת נופלת עליה, כשקוראים את הצוואה שהותירה אמה. בעוד ששני אחיה יורשים מליונים, מתברר לברט, שבמקום הירושה ותפקיד מנכ"לית החברה שהיא מצפה לו, הירושה שלה מתעכבת ומותנית. אמה שולחת אותה להשלים רשימת משאלות שברט כתבה כשהייתה בת 14 ועליה לעשות זאת במהלך השנה הקרובה. ברט עומדת בפני אתגר ותאריך יעד. שניהם מפעילים עליה כמויות שונות של לחץ. הרשימה כוללת 10 דברים כמו: לקנות סוס, להתאהב, ללדת תינוק או שניים, להפוך למורה, להופיע אולי על במה, ליסוע לפריז, לעזור לעניים,  לנהל מערכת יחסים תקינה עם אביה ועוד .

 

הרומן עוקב אחר ברט כשהיא נאבקת למלא את רצונה של אמה ולהשיג את כל הפריטים שרשימה. אחרי כל משימה שהיא ממלאה היא מקבלת מכתב שהשאירה אמה.  המכתבים מלאים במילים אוהבות, המעניקות לברט חשיפה לתובנה של אמה. האם רוצה שחייה של ברט יהיו הגשמת כל מה שברט אי פעם חלמה עליו, והיא לא רוצה שבתה תחכה אפילו דקה נוספת. היא רוצה הכל לבת שלה, והיא רוצה את זה עכשיו. וברט  הבת שהיתה צייתנית תמיד ממשיכה לציית גם לאחר מותה והדבר אינו גורע מאהבתה לאמה .

 

בסופו של התהליך ברט לומדת להבין שיש ברכה בכך שלא תמיד מה שחשבת שאת רוצה להיות, מתגשם. ולאט לאט  המיקוד בחייה משתנה והיא מוצאת דברים שמביאים לה שמחה, דברים שלעולם לא הייתה מצפה להם. היא מגלה מחדש את  הבחורה האופטימית שהיא הייתה בעבר, ונפרדת מהאשה המפחדת משינוי, בהווה.

בצוואתה, אמה השאירה לה את המתנה הגדולה ביותר שאמא יכולה להעניק - מפת דרכים, שננטשה מזמן, של הדברים הפשוטים ביותר בחיים, אלה שיביאו את האושר הגדול ביותר. היא השאירה לבתה שיעור אחרון, שמשמעותו ללכת אחרי חלומותיה ולא להתפשר, ושאף פעם לא מאוחר לחיות את החיים שחלמת לחיות,החיים שמרגישים אמיתיים ומביאים השראה ותשוקה. ברט לומדת את אחד השיעורים הכי עצובים כשהיא מבינה שאי אפשר להציל את כולם. אמנם  יש כמה שהיא יכולה לעזור להם בדרך, כולל  לעצמה, אך היא לומדת לא להתפשר על אהבה, חברות ומשפחה, ואם אתה מגלה שאתה בודד למרות שאתה מוקף באחרים, אולי מדובר באנשים הלא נכונים שאתה מוקף בהם.

 

הקונפליקט בסיפור ברור. ברט נמצאת בצומת דרכים. אך היא נשארת אמיתית מכל בחינה. היא לא יכולה שלא לקנא, היא לא יכולה שלא להרגיש לבד, היא לא יכולה שלא לחוש כל כך קרועה בין אכזבה, תקווה ואהבה לאמה. היא צומחת ככל שהעלילה מתפתחת והיה נהדר לעקוב אחרי צמיחתה, לעבור איתה את המסע ולראות איך היא מקבלת החלטות ואיך היא חיה עם הבחירות שעשתה.

הספר מכיל  רגעים עצובים ורגעים  מצחיקים, והוא מלא רגש ותקווה. הוא נוגע במיתרי הלב  ומהווה אסקפיזם טהור. ספר מהנה, מרגש, עם תובנות רבות על גילוי עצמי ומציאת משמעות.

 

ממליצה בחום!