מרינה של הים – סנטה מונטיפיורי

מרינה של הים – סנטה מונטיפיורי

מאנגלית: כנרת היגינס-דוידי

הוצאת ידיעות אחרונות/ספרי חמד

2020. 448 עמ'

איטליה, 1966: פלוריאנה בת ה-10 היא בת לאם שנטשה אותה ולאב אלכוהוליסט. היא נשבית ביופיה של "וילה לה מגדלנה" הוילה הטוסקנית המרהיבה המשקיפה על הים ממש מחוץ לכפר העני בו היא חיה. היא מתבוננת בהחבא על הגנים המרהיבים ומדמיינת איך יום אחד היא תברח מחייה העלובים ותגור בוילה בעצמה. יום אחד דנטה, בנו של בעל הוילה העשיר ובעל ההשפעה,  שהוא ומשפחתו מבלים בוילה את חופשת הקיץ, מזמין אותה להיכנס. מאותו היום פלוריאנה וחברתה מבלות את הקיץ יחד עם דנטה ואחותו ואורחיה. פלוריאנה מתאהבת בדנטה, ויודעת שגורלה שם, איתו. מערכת היחסים שלהם עומדת בפני מכשולים רבים מלכתחילה, כולל סוגיות של הבדלי מעמדות, גבר מבית עשיר שיוצא עם ילדה יתומה וענייה, והשפעתו של אב הקשור למאפיה, אבל כשהם גדלים, הם חוצים קו בלתי נראה שמוביל למשבר שמסכן את כל מה שיקר ללב שניהם.

אנגליה, 2009 : המלון הכפרי היפה למרגלות החוף בדבון שבאנגליה נקלע לקשיים כלכליים. מרינה, בעלת המלון, נשואה לגריי, אין להם ילדים משותפים שלהם, וג'ייק וקלמנטיין, שני ילדיו  מנישואיו הקודמים, ובמיוחד קלמנטיין בת ה -23, אינם מתייחסים אליה כאל אם, למרות שהייתה בחייהם מאז שהיו קטנים מאוד.

מרינה וגריי מחפשים דרך להציל את המלון המשפחתי ומרינה מחליטה לשכור אמן שילמד את אורחי המלון ציור במהלך הקיץ.

רפאל(ראפא) סנטורו מגיע מארגנטינה. הוא כריזמטי ונבון, בעל כוח משיכה שקט וממגנט. המשפחה והאורחים מתאהבים בו ועד מהרה הוא מצליח לאזן את חוסר ההרמוניה המשפחתי ולהפוך את מזלו הרע של המלון. 

קלמנטין ,הבת החורגת אינה מכבדת את מריה ורוב הזמן היא ממורמרת ואנוכית, ומקטרת על העובדה שהיא כבר לא יכולה לנסוע ולטייל בהודו על חשבון אביה ועל כך שהיא נאלצת לעבוד ולהתפרנס בעצמה. כשרפאל מגיע היא מתחילה לעבור שינוי משמעותי והקירבה ביניהם ממתנת את התנהגותה ויחסה אל כולם.

אם זאת ראפא אינו מי שהוא נראה. הוא מסתיר סוד עמוק ואפל ויש לו מטרה נסתרת משלו.

האם מטרתו היא להרוס, לפתות, או לאחות את הפצעים? יהיו אשר יהיו כוונותיו, הוא ישנה את חייהם של מרינה ושל בני משפחתה מן הקצה אל הקצה, וישפיע על כולם.

 

הסיפור משתרע על פני ארבעה עשורים, ומספר שני סיפורים. אחד מהעבר והשני מההווה, וברור שיש קשר ביניהם. אלא שהקשר לא ברור עד מעבר למחצית הספר , ויותר מפעם  אחת חשבתי "אני במחצית הספר ו...."

באשר לסיפורים עצמם, סיפור העבר  על אהבתם של יתומה ו"נסיך" ילידי טוסקנה היה מעניין ונוגע ללב, גם אם ליוותה אותו תחושה של סוף רע. בסיפור ההווה, מסופר על משפחה שהקשרים בינם לבין עצמם לא בדיוק עובדים, העלילה היתה מאד מונוטונית והדמויות לא גרמו לי להזדהות אתן. כל אחת מהדמויות מתמודדת עם המהומה הפנימית שלה, ועלילות המשנה הרבות פועלות כנגד קו העלילה, מאיטות את הקצב, והופכות את הספר למעייף ומייגע . 

אני יודעת שרבות מחברותי הקוראות אהבו את הספר מאד. 

אני לא יכולה להבין מדוע. 

לאור הביקורות ציפיתי לאהוב אותו יותר ממה שקרה בפועל. ברור ששני הסיפורים קשורים זה לזה אבל מרבית הזמן התחושה היתה שקוראים שני סיפורים שונים בו זמנית.

מבחינתי הוא נמרח, ועד שהגענו לעיקר יצאה הנשמה...  

 הספר היה בסדר. לא מעבר.

לשיקולכם.ן

הפיתוי של גרייסי - סנטה מונטיפיורי

הפיתוי של גרייסי- סנטה מונטיפיורי

תרגום:כנרת היגינס- דוידי

ידיעות ספרים . יולי 2019 .

ספרה של סנטה מונטיפיורי “הפיתוי  של גרייסי” לוקח את הקורא אל טוסקנה הכפרית כאשר אישה אחת מנסה ליישב את העבר עם ההווה. זהו סיפור על אהבה, על אובדן, על חברות ומשפחה שמתרחש במהלך שבוע חופשה, בטירה יפהפיה, אליה יוצאות הדמויות הראשיות ובו יעברו קורס בישול, ולא רק! הסופרת אורגת את העבר עם ההווה כדי להעביר את הסיפור של גרייסי המתעמתת עם סוד שנשמר חבוי עמוק בתוכה במשך שנים רבות.

הטיול והשהות של שלושתן יחד, יוכיח שלחיים דינמיקה משלהם והם משתנים ביותר מדרך אחת. כל אחת מהדמויות תעבור שינוי והסוד הגדול שנשמר בקפידה, יתגלה, כאשר הקסם של טוסקנה הכפרית יפעל,  וזיכרונות ישנים יתעוררו לחיים ויצאו לאוויר העולם.  גרייסי תגלה שלא ניתן להסתיר משהו לנצח כאשר כל כך הרבה “כוחות חיצוניים” פועלים כדי שהאמת תתגלה.

הסיפור נפתח עם גרייסי, אלמנה בשלהי שנות הששים המתגוררת בכפר החוף הקטן באדלי קומפטון.  זהו מקום יפה לחיות בו, אבל יש בו את המנטליות הזו, שכל אחד יודע על ענייניך עוד לפני שאתה בעצמך יודע מה קורה אצלך…

גרייסי חיה לבדה מאז שבעלה נפטר. היא אשה שקטה ונחבאת אל הכלים, זהירה, ואוהבת להישאר מחוץ לאור הזרקורים. היא שכחה איך זה להיות מאוהבת, צעירה ופזיזה. היא מעדיפה להישאר בחברת עצמה ולשמר על עצמה בטוחה. מבט מקרי בירחון מעורר בגרייסי זכרון. תצלום של טירה טוסקנית ” קַסְטֵלוֹ מוֹנְטֵפוֹסְקוֹ “, מעיר בתוכה געגוע למקום שהכירה היטב בשלב מסוים בחייה ולפני שהיא חושבת על כך לעומק, היא מזמינה מקום בקורס בישול שייערך בוילה. עד מהרה מתפרסמת הידיעה בכפר שגרייסי המתונה,  שמעולם לא הולכת לשום מקום, יוצאת לאיטליה. חברות קבוצת הקריאה של באדלי קומפטון, שגרייסי חברה בה, נדהמות  וכולם מסוחררים מהחדשות. איך הם יצליחו לקיים את האירועים המתוכננים בזמן שגרייסי איננה?

במהלך ההתארגנות, דואגים ליידע את בתה של גרייסי, קרינה, על התכנית של אמה. היא לא בטוחה אם אמה חולה באורח קשה או מאבדת את דעתה. תהיה הסיבה אשר תהיה, היא מחליטה שגרייסי לא יכולה לנסוע לבד, והיא ובתה המתבגרת אנסטסיה מצטרפות לטיול. המסע הבודד של גרייסי הופך למסע בשלושה. הן יוצאות לשבוע של שיעורי בישול, אוכל ויין מענג, באחת הפינות היפות בעולם. שתי הנשים הצעירות אינן קרובות לגרייסי, או זו לזו והטיול מתחיל בנימה מתוחה. אבל בעזרת המתכונים הקסומים של מאמא ברנדטה וחביבותם של חבריה האחרים, ובמיוחד הקסם של טוסקנה, הצינה במערכות היחסים שלהן מופשרת וגרייסי מתחברת מחדש למשפחתה וביחד, שלוש הנשים לומדות שהאהבה שאבדה ברגע לא נעלמת לנצח.

קרינה, תמיד בשליטה, חשה אשמה עמוקה על כך שהזניחה את אמה ובמידה רבה עוד יותר את בתה. בהיותה אובססיבית לעבודתה  היא לא יכולה לעזוב את הטלפון שלה מחשש לפספס דוא”ל או שיחת טלפון חשובה.  האם אור השמש הטוסקנית תשנה אותה?

אנסטסיה הנכדה המנוכרת מעדיפה את חברת אביה או הפלאפון שלה. עבורה החופשה היא הזדמנות לצאת להרפתקאות חדשות ולהיות מעט יותר נועזת בעיקר ב”חקר” הרומנטיקה.

החלק הטוב ביותר בספר היה חשיפת הסוד שגרייסי שמרה ממשפחתה כל כך הרבה זמן.  אפשר להגיד שרומנטיקה, אהבה אסורה, שברון לב ומשחק מסוכן – כל אלה מהווים חלק מהסוד של גרייסי.

היא נזכרת בעבר וחוזרת כ 40 שנה לאחור,  אל לפני שנות החמישים. בימים ההם היא ניהלה חיים שונים מאוד מאיך שהיא חיה ומתנהלת בהווה.

איך מישהו יכול היה להשתנות בצורה כה דרמטית? אם נשות מועדון הספרים היו מכירות את גרייסי האמיתית, זה היה נותן להן חדשות למשך שנים רבות.

מונטיפיורי כתבה סאגה משפחתית רב-דורית, שיש לה בדיוק את הכמות הנכונה של תככים, היסטוריה צבעונית ותשוקה מתמדת שהופכת את הספר למתאים לאוהבי הסיפורת ההיסטורית והרומנטיקה כאחד.

הרומן מעט צפוי מבחינות מסוימות, אך הוא לא קלקל את החוויה, מבחינתי. בסך הכל, הוא היה תערובת מצוינת של עבר והווה, משולב עם הומור, כמו גם אהבה ורומנטיות מתוקה ושוברת לב.

טוסקנה היא זו שהובילה אותי לרומן הזה, והסיפור שמתרחש בעיקר בטוסקנה הוא זה שהשאיר אותי שם.

הסיפור כתוב בטוב טעם (ואני לא מדברת רק על האוכל) תוסס בקולות, צבע וטעם – חגיגה אמיתית לחושים. הכתיבה זורמת. הדמויות חמות, עצמאיות ובלתי נשכחות.

הנוף מהווה תפאורה פנטסטית והעלילה נעה בין עבר להווה ללא מאמץ עם סיפור עדין ומדהים על חיים, אובדן, משפחה, חברות, סודות, אשמה, אהבה אסורה, אמנות, תשוקה ואוכל.

כאמא הרגשתי כל כך עצוב על גרייסי והגעגוע השקט שלה למשפחתה.

כאישה מחאתי כפיים על אומץ לבה המתריס בכך שהיא עושה משהו שיביא לה אושר ולא מתחשבת בדעתם של אנשים אחרים.

“הפיתוי  של גרייסי” מוכיח שאף פעם לא מאוחר ללכת אחר חלומותינו.

הספר נקרא באפליקציית “עברית”. לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:

הפיתוי של גרייסי. פרק ראשון