אחותי והים - דונטלה די פייטרנטוניו

אחותי והים - דונטלה די פייטרנטוניו

תרגום יעל קריצוק

הוצאת כנרת זמורה דביר

ספטמבר 2023. 208 עמודים

המספרת, שנישאה בגיל 25 (כיום גרושה) לרופא שיניים השייך למשפחה משפיעה, נזכרת בתקרית שהתרחשה במלאות שלוש שנים לנישואיה, כאשר אחותה התזזיתית מסתערת על דלת ביתה ברגע שלפני עלות השחר, עם תינוק בזרועותיה. היא פונה לאחותה הגדולה ולבעלה שיעזרו לה  ולבנה בן התשעה חודשים, וינצ'נזו,  שנקרא על שם אחיהם הגדול שנפטר.

אדריאנה לא התראתה עם משפחתה די הרבה זמן, ואחותה אפילו לא ידעה שהיא מצפה לילד.

 

ממי היא בורחת?

האם היא באמת בסכנה?

הכניסה של אדריאנה לדירה של אחותה ובעלה, כשהיא פרועה ומבוהלת מביאה איתה שוב את אותו אי סדר, שכבר בילדותן גרמה תמיד לכאוס במערכת היחסים ביניהן. בבת אחת החדרים מתמלאים בקולות, ספקות ושאלות ואלו יצביעו על הסדק עליו נשענים נישואיה (של האחות הגדולה.) פתאום שמים לב להיעדרויות של פיירו, לרוך שלו, לאלגנטיות המנותקת שלו, ואלה נראים שונים ממה שנראו עד בואה של אדריאנה.

 

המספרת שלנו, שגדלה אצל  קרובי משפחה אך הושבה אל בית הוריה בגיל שלוש עשרה, הרגישה תמיד כמו אאוטסיידר בין אחיה והוריה. אדריאנה, אחותה הצעירה ממנה בשלוש שנים, הייתה האדם היחיד שאליו היא הייתה קרובה ושהגן עליה. במהלך השנים המספרת שלנו הצליחה להתוות לעצמה בנחישות דרך שאיפשרה לה להתנתק מביתה, ממשפחתה וממקום מגוריה, ולמרות שהשתיים היו תלויות זו בזו, הן חיפשו בחייהן הבוגרים עצמאות, או לפחות את האשליה שלה. הן בחרו גברים ואורחות חיים שונים לחלוטין,  וכשעלילת הספר "אחותי והים" מתחילה, האחות הגדולה רחוקה מחייה בעבר, מארצה וממשפחתה. היא מלמדת ספרות באוניברסיטה בגרנובל, צרפת. בעקבות שיחת טלפון שמגיעה באמצע השיעור, היא מחליטה לחזור מיד הביתה, לעיר החוף פסקארה במחוז אברוצו באיטליה, שם מתברר שאדריאנה נאבקת על חייה לאחר שנפצעה קשה בבורגו סוד, כפר הדייגים בו התגוררה עם בנה בן השש עשרה.

 

"אדריאנה ידעה להחזיר אותי, לכל מה שרציתי לעזוב".

 

היא יוצאת לדרך ברכבת ולאורך לילה אינסופי צפים ועולים זיכרונות  שמחזירים אותה לפסקארה ובמיוחד  לבורגו סוד. שם, באותו מיקרוקוסמוס כל כך בלתי חדיר אך כל כך מסביר פנים, עם החוקים הבלתי ניתנים לערעור ואנשיו, היא תגלה מה באמת קרה, ואולי תצליח להשלים  עם העבר.

 

דונטלה די פייטרנטוניו חוזרת עם רומן מותח ואינטימי, אינטנסיבי מאד, עם מבט מעמיק פנימה, אל הקשר המסובך, הלא מתפקד אך הבלתי ניתן להתרה בין האחיות, שתי נשים חזקות אך כל כך שונות אחת מהשניה, שמוצאות נחמה ברגעים הקשים ביותר בחייהן. במהלך מסעה, דרך זיכרונותיה של המספרת, אנו מתוודעים לאירועים המשמעותיים שסימנו את חייהן של שתי האחיות וכיצד התפתחה מערכת היחסים ביניהן במהלך השנים. ילדותן בסימן התעללות והזנחה, ניסיונותיהן להימלט מחיי המצוקה הכלכלית בה חיו ומהמשפחה הלא מתפקדת שלהם, האבל המשותף, מערכות היחסים ביניהם, האובדן ושברון הלב שהן מתמודדות איתם, הנתק ביניהן והתלות שלהם אחת בשניה שהמרחק לא יכול להחליש. שתי האחיות מוצאות את עצמן שבורות בשל אהבותיהן העקומות, בשל האובדנים שהן נאלצות לעבור, עם הפחד לאבד זו את זו לנצח.

 

דונטלה די פייטרנטוניו המשיכה את סיפורן של שתי האחיות מסיפרה "אמא של הים". ולמרות הקפיצות המבלבלות של הזכרונות בין צירי הזמן השונים, (היו מקרים שבהם הייתי צריכה לעצור ולחשוב באיזה נקודה בחייהן הן, והאם נמצאים באיטליה או בצרפת), זה סיפור עצוב, עם  קרן של תקווה.

כתוב נפלא.

מומלץ בחום♥

ומי לא בא? – בת' אולירי

ומי לא בא?  – בת' אולירי

תרגום: שאול לוין

הוצאת כנרת זמורה דביר

נובמבר 2022. 320 עמודים

שיבון, מאמנת חיים שהעבודה המוגזמת שלה גורמת לה לשחיקה, חיה בדבלין ומגיעה לעתים קרובות ללונדון לפגישות פנים אל פנים עם לקוחותיה. היא נפגשת עם ג'וזף קרטר בכל פעם שהיא מגיעה ללונדון.

מירנדה, "כירוגית" עצים, מין סוג של יערנית, אשה אחת שמטפסת עם קבוצת גברים על עצים, חותכת ענפים וכו'.

ג'יין, השקטה והיפה,היא צעירה שברירית עם טראומת עבר מסתורית שמתחילה מחדש בווינצ'סטר כמתנדבת חסרת ביטחון בחנות צדקה.

 

שלוש נשים שונות מאוד אחת מהשנייה שלא יודעות שיש להן  דבר אחד משותף: ג'וזף קרטר. 

ג'וזף קרטר הוא גבר מניפולטיבי מקסים עם קוד מוסרי משלו, גבר שמנהל עם כל אחת משלוש הנשים קשר שונה. כמו זיקית הוא משתלב בחייהן ומנסה לתת להן בדיוק את מה שהם רוצות או צריכות.  

הוא מבריז לשלושתן ביום האהבה, והעלילה עוקבת אחר שלוש הנשים הללו, והתפתחות היחסים שלהן  איתו.

 

שיבון, מתרגשת כשג'וזף מזמין אותה לדייט הראשון שלהם, ארוחת בוקר ביום האהבה. עד עכשיו נהגה להיפגש איתו בחדר בבית המלון  ומיפגש איתו בציבור, מרגש אותה.  היא יושבת לבד בבית הקפה שקבעו להיפגש בו, ומחכה לו. האם הוא הבריז לה?

 

מירנדה יוצאת עם קרטר כבר חמישה חודשים. הוא תכנן להם ארוחת צהריים מיוחדת של חג האהבה במסעדה יקרה. אבל ג'וזף  לא מגיע, ולא עונה לאף אחת מהודעות הטקסט שלה. האם היא נזרקה על ידו?

 

החבר של ג'יין, ג'וזף קרטר, שותף למועדון הספרים שלה, ולאט לאט היא מתאהבת בו, אבל היא לא בטוחה אם הוא רואה בה יותר מאשר חברה – ידידה. הוא הבטיח להעמיד פנים שהוא החבר שלה וללוות אותה בערב של חג האהבה למסיבת אירוסין של עמיתה לשעבר. אבל, אין שום סימן לג'וזף, ועמיתיה לעבודה חושבים שהיא המציאה אותו. איפה הוא?

 

שלוש הנשים חוות קשת של רגשות. הן כועסות נעלבות ומודאגות בהתאם לרמת ההערכה העצמית והסבלנות האישית שלהן, וכשהחבר/ דייט שלהם מופיע למחרת, מבולבל ומתחרט, הוא מצליח לשכנע אותן לסלוח לו באמצעות מגוון תירוצים. הן סולחות אבל לא שוכחות וספקות ושאלות שמתעוררות נותרות ללא מענה עבור כל אחת מהן, ויום האהבה שהוחמץ שותל את הזרעים לשינוי במערכות היחסים שלהן עם ג'וזף.

העלילה היא סוג של תעלומה, שכמו  בפאזל צריך להבין את מערכות היחסים האלה, ולמצוא את החלקים המתאימים. אמנם  יש רמזים, אך הם די מטעים ומעניין להבין איך ג'וזף מג'נגל ביניהן. העלילה מסופרת מנקודת מבטן של שלוש הנשים ועוברת ביניהן לסירוגין. בהתחלה לא כל כך ברור מה מחבר ביניהן, והקורא מקבל מושב בשורה הראשונה לתאור חיי האהבה של ג'וזף קרטר, שנשאר חמקמק עד לחלק האחרון של הספר, כך שקשה לאהוב אותו, ולהתייחס אליו, אבל לקראת סוף הסיפור, מבינים שיש בו הרבה יותר מאשר עניין של בגידה. לאט לאט מתחילים להיפרם כל הקשרים ומה שמתגלה זה סיפור די עצוב.

בת' אולירי עוסקת בנושאים כמו בחירות באהבה, בעיות אמון, יחסי משפחה והצלחה מקצועית, היא שוזרת בלב העלילה  גם נושאים "כבדים" שמוסיפים תוכן לסיפור, כמו התמודדות עם בעיות נפשיות, מניפולציות רגשיות, אובססיה, התעללות, אובדן,  ומתמקדת גם בשקרים שאנו מספרים לאחרים ולעצמנו, בבחירה לשמור על שתיקה למעננו או למען אחרים, ובסופו של דבר הזמן שלוקח עד שמקבלים את האומץ והכוח לדבר.

 

 

"ומי לא בא?"  הוא הרומן השני מאת בת' אולירי שקראתי. לא ממש התלהבתי מסיפרה הקודם שתורגם לעברית, "דירת שותפים" , וחשבתי  ש"ומי לא בא" יהיה תיקון לראשון. אך לא כך קרה. לקח לי נצח לסיים אותו. אולי תרמו לכך ארועי ה 7.10.2023  ומה שקרה בעקבותיהם, אבל  די איבדתי עניין ואני מודה שהוקל לי כשסיימתי אותו.

הקצב היה איטי והרגיש לי כאילו לא קורה הרבה, כאילו לא מתקדמים לשום מקום עד לחלק האחרון של הספר, שהיה החלק המעניין ביותר. למרות שמערכות היחסים של הנשים עם ג'וזף עוזרות להן לצמוח ולהחלים,לא הרגשתי שום כימיה או רומנטיקה בין מישהי מהן ובין ג'וזף קרטר.

הדמויות היו מעניינות אבל סופרו בגוף שלישי מה שהיקשה עלי להתחבר אליהן . ולמרות שהספר היה סביר, לא נהניתי ממנו כמו שחשבתי שאהנה, אולי בגלל הציפיות שהיו לי בעקבות הביקורות הנלהבות עליו. אני יודעת שרבות מחברותי הקוראות אהבו את הספר מאד. מבחינתי הוא היה בסדר. לא מעבר.

ציפיתי שהספר יהיה מצחיק, רומנטי ,סקסי אבל זה לא היה אף אחד מהדברים האלה.  רוב הזמן השתעממתי ורק חיכיתי וחיכיתי שמשהו משמעותי יקרה.

 

אז קראתי אותו, ואני שמחה להמשיך הלאה.

לשיקולכן.ם

 

לילה במוזאון – עדית נרובאי

לילה במוזאון – עדית נרובאי

איורים: רונה מור

הוצאת כנרת.

2023. 48 עמודים

רובי הוא חולד קטן וקצת פחדן שגר במחילה חשוכה. כל היום הוא חופר וחופר בלי לדעת לאן ולמה עד שיום אחד הוא מגיע אל מקום מוזר ומסקרן מאוד. ברגע הראשון הוא נבהל, ורוצה לחזור למקום החשוך והמוכר שלו אך מאחר והוא סקרן גדול הוא רוצה להבין לאן הגיע ולמה כולם רוצים לבקר במקום הזה. רובי הפחדן חושש לצאת אל המקום החדש ומחליט לחכות עד אחרי שיעשה קצת התעמלות, אולי ישן קצת, אבל הסקרנות לא נותנת לו מנוח והוא מציץ לשנייה אל העולם החדש.

להפתעה שחיכתה לו שם הוא לא ציפה.

רובי פוגש את לילו, הציפור המצחיקה, שיודעת את התשובות לכל השאלות ולא מפחדת מכלום, מסבירה לו מה זה בני אדם, מה זה מוזיאון, ומגלה לו מתי לא מסוכן להסתובב בו, ואיך להיזהר מהשומר.

באישון הלילה, כאשר המוזאון מתרוקן מאנשים ושומרים, ונשאר רק שומר הלילה, השניים יוצאים לסיור במוזיאון. הם הולכים לחפש את סוד הקסם המתחולל כל לילה. רובי שראייתו מטושטשת לא מצליח לראות דבר ואכזבתו רבה. אך לילו מבטיחה לו שבחצות הלילה הכל ישתנה כי אז מתחולל קסם מיוחד.

 

מה הקסם שמתרחש בלילה, כשכולם ישנים? 

 

עד מהרה מתברר שהם לא לבד במוזיאון. הציורים מתעוררים לחיים,  הם חווים סערה ונתקלים בקובי הנמר, בטלולה הפילה הורודה והביישנית, בליזה ואחרים, ועוברים חוויות משעשעות, מינעד רחב  של רגשות, רוקדים ואוכלים ותוך כדי מגלים, ממקור ראשון, את יצירות המופת של אמנים בולטים כמו "מונה ליזה" של ליאונרדו דה וינצ'י, "סערה טרופית עם נמר" של אנרי רוסו, "רקדנית על במה" של אדגר דגה ועוד, ואלה מוצגים באמצעות ההרפתקאות מושכות תשומת הלב של רובי ולילו.

 

 

"לילה במוזאון" הוא סיפור הרפתקה מופלאה ומלאת דמיון שיעניין את הקוראים.

האיורים נפלאים והם ממחישים את הטקסט.

ללא ספק זהו ספר מעשיר, מלא בצבעים ושמחה, מעודד לחשוב מחוץ לקופסא ולזרום עם הדמיון.

אני חושבת שבפעם הבאה שקוראי הספר יבקרו במוזיאון הם יסתכלו על התצוגה קצת אחרת. 

הספר מתאים לקוראים מגיל 7+ אך גם בני 5-6 יהנו לשמוע אותו כשיקריאו אותו באוזניהם.

יש הסברים על הטכניקות השונות של הציורים, ואלה כתובים בצורה בהירה ובגובה העיניים.

הספר מחולק ל 8 פרקים ובסוף הסיפור יש אחרית דבר המכילה מִקְבָּץ תמונות עם הסבר מפורט של כל אחד מהציירים והיצירה שמוזכרת בסיפור עצמו.

 

סיפור מענג של שני חברים והלילה הקסום ורב האירועים שלהם במוזיאון.

 

מומלץ♥

 

 

כל שנותר לך לתת – אדריאנה טריג'יאני

כל שנותר לך לתת – אדריאנה טריג'יאני

תרגום: עפרה אביגד

הוצאת עם עובד

ספטמבר 2023. 413 עמודים

רומן על שלושה דורות של נשים במשפחה איטלקית מלוכדת המתגוררת בעיירת החוף הים תיכונית היפה ויארג'יו. משפחת אומנים טוסקניים עם סוד אחד יוצא דופן.

העלילה עוסקת בנושאים של זהות ושייכות, ומספרת על מתילדה, המטריארך של משפחת קאברלי, בת ה -82, שהיתה אשה קפדנית ודעתנית מאז ומעולם. כעת, כשהיא מודעת לכך שימיה ספורים, ולפני החתונה של נכדתה אנינה, היא נחושה לחלוק סוד עתיק יומין עם משפחתה, סוד הקשור לסיפור האהבה הגדול של אמה, דומניקה, עם חבר ילדותה, סילוויו, ועם הקפטן הסקוטי ג'ון, האב שמתילדה מעולם לא הכירה.

דומניקה קאברלי חיתה בכפר ויארג'ו השוכן לחוף הים באיטליה. משפחתה עסקה בליטוש ועיצוב אבני חן. היא גדלה בתקופה שבה לנשים אין הרבה אפשרויות מלבד להינשא ולטפל בבית, בבעל ובילדים, אבל זה לא מנע ממנה לחלום בגדול.  כל ילדותה שאפה להיות אחות. החבר הכי טוב שלה, סילוויו, הוא המנודה של העיירה, מכיוון שהוא ממזר, אבל זה לא מרתיע אותה מלהיות חברה טובה שלו. סילוויו ואמו עוזבים את העיירה, אך דומניקה לא שוכחת אותו. היא מתחילה ללמוד להיות אחות וכשהיא מגשימה את חלומה ועובדת במרפאה שבויארג'ו היא נותנת עצה בעניין הקשור למניעת הריון, ומסתבת עם הכנסייה הקתולית החזקה. כעונש, היא מורחקת מהכפר, ונשלחת לצרפת, לעבוד כאחות במנזר במרסיי. עולמה משתנה כהרף עין, אך היא מוצאת נחמה בדאגה לזולת, וכשהיא פוגשת את קפטן ג'ון לורי מק'וויקרס, הסקוטי תכול העיניים, האהבה ביניהם פורחת.

כאשר איטליה נמצאת על סף מלחמת העולם השנייה, מתילדה נאלצת להתרחק מהחופים הסלעיים של מרסיי אל היופי של סקוטלנד והיא מגיעה לגלזגו. היא עובדת כאחות במנזר, שם היא פוגשת שנית את קפטן ג'ון, הם מצליחים להתגבר על המיכשולים (היא קתולית, אמו מתנגדת לנישואים עם איטלקיה) והוא הופך להיות בעלה.

המלחמה שברקע גורמת לבריטים לעצור איטלקים שחיים במדינה, גם סקוטים איטלקיים, והם מובלים בספינות ורכבות לגלות הרחק מסקוטלנד, והיהודים שביניהם להשמדה.

דומניקה חווה אהבה, אובדן ואבל בזמן שהיא כמהה לביתה שבאיטליה. בסופו של דבר, היא חוזרת לויארג'יו אך היא אישה שונה לחלוטין מהילדה שעזבה. החיים שניהלה בחו"ל נשמרו זמן רב כסוד משפחתי, ובתה של דומניקה, מתילדה, מחליטה לחשוף את המורשת המשפחתית באוזני בתה ונכדתה, בימים שלפני מותה, כי חשוב לה שבני משפחתה יכירו ויעריכו את הסיפור המשפחתי, שהשפיע  ועיצב את המשפחה,כך שימשיך לעבור  מדור לדור.

 

אדריאנה  טריג'יאני כותבת בפשטות ובבהירות והדמויות שלה חיוניות ומעניינות למרות החיים הפשוטים שהן חיות. תיאורי המקומות והתרבות מועברים בפרטים קטנים כמו דלת צבעונית, אוכל אהוב, ריח זכור או אינטראקציה אישית, ורוב הנושאים בספר פשוטים אך אוניברסליים: משפחה, בית, אהבה, הזדמנות אבודה, חרטה.

יש ניגוד חזק בין הדמויות הגבריות והנשיות. הנשים כולן חזקות וחרוצות, תמיד נותנות מעצמן, הן חדות לשון ובעלות רצון ודעה עצמית, אבל תמיד אוהבות. הגברים לעומת זאת חלקם עצלנים ורעים, אחרים חרוצים, כנים ואוהבים, אבל גם הטובים שבהם פחות חזקים מהנשים ונותנים לנשים לומר את המילה האחרונה...

דומניקה עצמאית מאוד ובעלת שאיפות. משפחתה ושכניה מטילים ספק בבחירות שלה, אבל היא נשארת נאמנה למי שהיא ולמה שהיא מאמינה בו. למרות שנענשה על מעשיה, אנחנו רואים אותה גם מנקודת המבט של הסובבים אותה, ואי אפשר שלא להעריץ אותה.

גם בתה מתילדה ראויה להערצה. היא עקשנית באותה מידה, ושתי הנשים מסורות לבעליהן ולילדיהן כל אחת בדרכה.

העלילה מסופרת בשני צירי זמן: האחד בעבר, במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה והשני בימינו, הפרקים מתחלפים לסירוגין, עם הרבה פלשבקים לזכרונות מימים אחרים.

חלק מהסיפור מבוסס על אירוע אמיתי וטרגי הקשור באוניית הנוסעים ארנדורה סטאר, שבסוף יוני 1940 הוטלה עליה המשימה לגרש על סיפונה אזרחים אנגלו-איטלקיים ואנגלו-גרמנים ומספר קטן של שבויי מלחמה לגיטימיים, לקנדה.  ב-2 ביולי 1940 היא הוטבעה על ידי צוללת  גרמנית מול חופי אירלנד. 805 איש איבדו את חייהם.

ממליצה♥ 

שבעת הבעלים של אוולין הוגו - טיילור ג'נקינס ריד

שבעת הבעלים של אוולין הוגו - טיילור ג'נקינס ריד

תרגום: דנה אלעזר הלוי

הוצאת כתר

ינואר 2023

400 עמודים

           

"שבעת הבעלים של אוולין הוגו" עוקב אחר אוולין הררה הקובנית-אמריקאית, שמדחיקה את מורשתה כדי להשתלב בסצנת הקולנוע של שנות החמישים והשישים, ומשנה את שמה לאוולין הוגו. העלילה עוקבת  אחריה החל מהימים שהייתה ילדה קטנה שגרה בניו יורק בשכונת הלס קיטצ'ן  ועד שהפכה לשחקנית בעלת השכר הגבוה ביותר בהוליווד, ששלטה במסך הגדול במשך יותר מארבעה עשורים. ומעבר ליופיה יוצא הדופן ולגוף המשגע שלה, שמה הלך לפניה כמי שהייתה נשואה שבע פעמים, וכל אחד מגירושיה, רק הגביר את תהילתה.

כל גבר רצה אותה, וכל אישה רצתה להיות כמוה.

עכשיו, בגיל 79, אוולין מחליטה למכור את השמלות המפורסמות ביותר שלה במכירה פומבית, כדי לסייע במימון המלחמה בסרטן, ומציעה למוניק גרנט, עיתונאית אנונימית, די חסרת נסיון אך שאפתנית, את ההזדמנות של חייה. ראיון בלעדי לכתוב את ספר זיכרונותיה, שיספר את סיפור חייה במלואו , ביושר, מבלי להסתיר דבר על שבע הפעמים בהם נישאה לשבעה בעלים שונים, ועל המסע שלה להפוך לאחת הנשים האיקוניות ביותר.

יש רק תנאי אחד.

מוניק תוכל לכתוב ולפרסם את הביוגרפיה הזו לאחר מותה של אוולין, ביוגרפיה שמבטיחה להיות הדבר השערורייתי ביותר שנכתב בשנים האחרונות, אך כזו שתביא להכרה ועושר למוניק.

מוניק יודעת שזו תהיה טעות לוותר על ההצעה, והמחשבה שזה טוב מכדי להיות אמיתי, ממשיכה להטריד את מחשבותיה. היא מנסה להבין מה המניע של אוולין לבחור דווקא בה.

 

לאורך כל השנים, חייה של אוולין הוגו היו פרוסים לעיני הציבור, אבל למרות זאת היא מלאה בסודות. רק היא יודעת מה קרה מאחורי הקלעים בקריירה הארוכה שלה, הרצופה שערוריות ושברון לב מתוקשרים.

ככל שלמדתי להכיר את אוולין, כך התאהבתי בה יותר. היא לא היתה חביבה, אבל היא חדת לשון, מהירה להגן על עצמה, מחושבת באופן מפתיע ויודעת בדיוק מה עליה לעשות כדי להגיע לאן שהיא רוצה. היא יודעת מה הסיכויים שלה, וכשההזדמנויות מופיעות, היא מנצלת אותן. היא מודעת ליופי שלה, והיא משתמשת בו כיתרון. היא יודעת את ההשפעה שיש לה על גברים וכמה כוח היא מחזיקה בידיה, ומעולם לא הביטה בבושת פנים על מעשיה, מפוקפקים ככל שיהיו, כשהיא השתמשה במיניותה  כדי לקדם את עצמה.

הדמות שלה היתה מורכבת, מלאת כוח ואישיות. היה לה  יופי יוצא דופן, היתה לה חוצפה. היא היתה נחושה. היא קיבלה הרבה החלטות שנויות במחלוקת במהלך הקריירה שלה אבל לא התחרטה עליהם ולא הענישה את עצמה. היא התמודדה עם נסיבות חייה בצורה הטובה ביותר שיכלה נכון לאותה תקופה, באופן שנראה לה הכי הגיוני, ומעולם לא התנצלה. ומאחר והיא זו שמספרת את סיפורה, היא מסבירה מה ולמה הוביל לקבלת ההחלטות שקיבלה, ולכן קשה להאשים אותה. היא שיחקה במשחק ההוליוודי, יצאה עם גברים מפורסמים כדי לקדם את הקריירה שלה, והשתמשה בגופה כדי להשיג את מה שהיא רוצה. היא חוותה את מלוא הכוח של הסקסיזם של התעשייה, ובמובנים מסוימים ניצלה אותו. הכל מתוך מודעות. היא החליפה היבטים חשובים של זהותה תמורת יותר תהילה, יותר תפקידים, יותר כסף. היא עשתה מניפולציות והיא שיקרה.

 

התפתחות העלילה, והדרך בה המידע ניתן במשורה, הספיק כדי לסקרן  אותי לרצות לדעת עוד, על מי היו שבעת בעליה ומה הסיפור המסתתר מאחורי כל אחד מנישואיה. לאורך כל הקריאה, תהיתי מדוע מישהי כמו אוולין הוגו מבקשת עיתונאית חסרת ניסיון כמו מוניק.

מה אוולין מסתירה?

מי הייתה אהבתה הגדולה ביותר?

מה מחבר בין השתיים מעבר לראיון?

 

אהבתי לראות  את הדרך שאוולין עברה מנערה שמשתמשת במין כדי להוציא את עצמה מהמקום בו גדלה ועד להכרה באהבה האמיתית של חייה, שתוארה בעדינות, לצד הפחד והפרנויה הקשורים באותם זמנים.

אהבתי את הארי, את מערכת היחסים שנרקמה בינו ובין אוולין. את החברות היקרה ביניהם,התמיכה והכבוד שחלקו אחד לשני.

הספר מתחלק לפרקים על פי מספר הבעלים, וביניהם קטעי ביניים העוקבים אחר מוניק וחייה האישיים, וכתבות בתקשורת הבידורית (צהובונים) המדווחות על חייה של אוולין וכל מי שקשור אליה.

בעיני,  הסיפור הרגיש אמיתי. (האם ההשראה נלקחה מאליזבת טיילור, לנה טרנר או אווה גרדנר?)

הוא היה מלא באהבה ותשוקה, שברון לב והחלטות שהובילו את אוולין לאבד את כל מי שהיא  הכי אהבה בחייה. הוא עסק במחיר התהילה, בבעיות מיגדר, בלהט"ב, באהבה אמיתית, באהבה מזויפת , בטרגדיה ובמאחורי הקלעים של הוליווד, היה טוויסט בעלילה, וסוף שנוי במחלוקת.

המסר שהוא מעביר הוא תזכורת לכך שהחיים קצרים וצריך לחיות אותם מתוך נאמנות לעצמנו, ולמי שאנחנו, ללא התחשבות בנורמות חברתיות.

בסופו של דבר חיבבתי שלושה מהבעלים, ובזתי לארבעה מהם. 

כדי לגלות מי הם, פשוט תצטרכו לקרוא את הספר...