דיאנה ודויד - שירה כרמי

דיאנה ודויד - שירה כרמי

הוצאה: אחוזת בית

מאי 2021. 216 עמ'

"ערב אחד התחלתי לחשוד שלדויד יש מאהבת." 

כך נפתח סיפורה של דיאנה, מתווכת דירות בת ארבעים ושלוש מצפון תל אביב, שחיה ברווחה ובנוחות כלכלית לצד דויד, בעלה הפסיכולוג שמבוגר ממנה ב 12 שנה, ובנם בן ה 14. ההתרחשות מתחילה בצלצול טלפון שבוקע מהנייד של דויד באמצע ארוחת ערב שבת המשפחתית. דויד  ממהר לקום מהשולחן ולענות מחוץ לטווח שמיעתה של דיאנה, וכשהוא מתחמק מלענות לשאלותיה מתעורר בלבה החשד שבעלה בוגד בה עם אישה אחרת. 

נשים לא צריכות עיניים כדי לראות, הן מרגישות.

יותר מהכל, הן חשות בסכנה.

דיאנה בטוחה שהיא הזיוף הכי גדול בעולם. כשדויד הכיר אותה היא הייתה קולנוענית צעירה, מבטיחה ועטורת פרסים, יפהפיה שחורת שיער עם גוף של שחקנית טניס. כעת נותרה ממנה סתם נדל"ניסטית משועממת עם חלומות מנופצים. דויד, לעומת זאת, לא איבד את הצ'ארם הצרפתי שלו כהוא זה.

כששיחות הטלפון חוזרות על עצמן מתעצמים החשדות של דיאנה והופכים לאובססיה. הדחף לגלות אם זו רק פרנויה שלה,  או שדויד באמת בוגד בה, משתלט עליה, והיא מחטטת ללא היסוס בפלאפון שלו, מגלה שהוא מוחק את השיחות שהיא יודעת עליהן, עוקבת אחריו ומגלה דברים לא ממש מפלילים, אך בהחלט משונים, התנהגויות אינטימיות נסתרות שחושפות בו צדדים נעימים פחות, ובעקבות המעקב היא בעצמה עוברת מהפך ושוברת את כל הכבלים שכבלה בהם את עצמה מאז היותה ילדה ומשחררת את השד הפנימי אותו הסתירה ונגררת לארועים  שפיתויים בלתי צפויים צצים בו ויצרים מתגברים.

"דיאנה ודויד" הוא סיפור שמתאר חיי נישואים תקינים-לכאורה שמשבר אמון בין בני הזוג עומד בו למבחן.  סיפור שמתעמק באשה בוגרת שכל חייה כבלה את רצונותיה ותשוקותיה, שסובלת מדימוי והערכה עצמית נמוכים, שחשבה שהיא מכוערת וסוטה וארועי ההווה והמשבר בזוגיות שלה מובילים אותה להתמודד עם הכבלים שהיא כבלה בהם את עצמה לאורך השנים ופגעו בה כאשה. דמותה של דיאנה מתפתחת לאורך הסיפור והקורא מגלה את שורש מצוקותיה, את התשוקה שלוחת הרסן, שברגע ש"שוחרר הפקק מעל הבקבוק" אי אפשר לעצור אותה. 

האם דויד אכן בוגד בדיאנה? ובעצם, מי בוגד במי? 

 

קשה שלא להתאהב בסיפור. 

שום דבר אינו שחור ולבן, והוא מראה עד כמה אמון ופתיחות חשובים במערכות יחסים ומה קורה כשהם מתערערים ומושכים את השטיח מתחת לרגלי הדמות עד שאין באפשרותה לפעול באופן הגיוני.

קשה שלא להיות מרותק לסיפור. העלילה והדמויות ממש משכו אותי לתוכו.

הוא מסקרן ורומנטי, יש בו מתח, יש סערת רגשות, להט יצרים, והוא נקרא בשקיקה.

את סופו של הסיפור אני לא יכולה לגלות, אבל יכולה להבטיח לכם שזה היה סיפור אמוציונלי אדיר שסופר היטב ושישאר אתי עוד הרבה זמן.

 

 

במקום הכי יפה בחוף – אלעד וינגרד

במקום הכי יפה בחוף – אלעד וינגרד

איורים: ענת ורשבסקי

הוצאת אגם

אוגוסט, 2021

"במקום הכי יפה בחוף" הוא סיפור אלגורי נחמד על העולם שלנו שהולך ומשתנה ומראה שאפילו צעדים קטנים יכולים לעזור ולהוביל לשינוי בחשיבה.

העלילה מספרת על השועל שמקבל החלטה גורלית, בהסכמת רוב בעלי החיים,  החלטה שמובילה את מתנגדיה לנקוט בצעדים הולמים הקשורים לנושא שינויי סביבתי והמאבק למנוע אותו.

 

"חַיּוֹת יְקָרוֹת, גּוּרִים מְתוּקִים!

כָּאן, בַּמָּקוֹם הֲכִי יָפֶה בְּחוֹף, אֲנִי עוֹמֵד לְהָקִיםשֶׁבִּקַּשְׁתֶּם

מֶרְכָּז קְנִיּוֹת עֲנָקֵי עִם הֲמוֹן פִּנּוּקִים.

יִהְיֶה בּוֹ כֹּל מָה שֶׁרְצִיתֶם וְלֹא הֲעַזְתֶּם לְבַקֵּשׁ,

כָּל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם וְלֹא הִצְלַחְתֶּם לְמַמֵּשׁ..."

 

השועל מייצג את בעלי ההון והנדל"ן שמנסים להפוך כל חלקה טובה למקור הכנסה, שפועלים בכוחנות וללא התחשבות באחרים. הוא  מחליט להקים מרכז קניות בחוף, ולשם כך עורך אספה בה הוא מודיע על הקמת מרכז קניות בחוף. הוא מהלל ומשבח את היתרונות שמרכז כזה יקנה לבעלי החיים ולא מתייחס לנזק שייגרם לג’ירף, צבת הים והקוף שמבינים שהמרכז החדש יפגע באיכות חייהם: לצבה לא יהיה מקום להטיל את ביציה, לקוף ייהרס הבית שעל העץ, ולג’ירף המרכז יסתיר את הנוף.

 

"אֵיפֹה אַטִּיל עַכְשָׁו בֵּיצִים? צַבַּת הַיָּם שָׁאֲלָה.

מָה יִהְיֶה עַל הַבַּיִת שֶׁלִּי? נִתְקָף הַקּוֹף בְּבֶהָלָה

וְלִי הַמֶּרְכָּז יַחְסֹם אֶת הַנּוֹף, מִלְמֵל הַגִּ'ירָף, וּבְלִבּוֹ

חָשַׁב כַּמָּה נִפְלָא הַטֶּבַע שֶׁהוּא רוֹאֶה עַכְשָׁו סְבִיבוֹ."

 

על אף שהם במיעוט, הם לא נכנעים להחלטה ולהסכמה של בעלי החיים האחרים. הם מנסים לדבר על ליבו של השועל אך זה מבטל את טענותיהם ושולח אותם לחיות במקום אחר. לכן, הם מחליטים לצאת למאבק כדי לעצור את הבנייה. הם מנסים לעורר מודעות לכך שהבניה שהשועל יזם תשפיע על חייהם של כל בעלי החיים שנהנו לחיות בו, אך בעלי החיים לא מצטרפים אליהם.

 

מה קורה במהלך ההפגנה?

מה קורה במקום החדש?

האם השועל יצליח ויגשים את תכניתו?

האם יימצא פתרון שיספק את כל הנוגעים בדבר?

על כך אתם מוזמנים לקרוא בסיפור .

 

הסיפור האלגורי הזה, מקל על הילדים להבין את הרעיון של מאבק סביבתי, והוא מעודד שיחה על מאבק לשמירה על הטבע, התחשבות באחר, והשפעתה של מחאה.

אהבתי את המסר שהסיפור מעביר,  שלא צריך להמתין ולקבל את הגזירה, אלא שניתן לעשות שינוי באופן מקומי באמצעות מחאה. אין ספק שהמחאה של הג’ירף, צבת הים והקוף מעוררת השראה כי הם מציגים לקורא את מידת ההרס שתיגרם לחוף והנזק שיגרם לבעלי החיים בעקבות החלטת השועל הכוחני.

יחד עם זאת,  יש לי "תלונה" אחת לגבי הספר הזה, והיא, שהסוף מרגיש לא ריאלי. 

למרבה הצער, במציאות, תאוות הבצע חזקה מכדי לדאוג לכלום חוץ מאשר לרווח כספי, והיא גורמת לכל כך הרבה נזק, וברור שיש צורך ביותר מכמה מפגינים כדי לשנות את דעתו של מישהו, על אף העובדה שעדיף לעשות משהו מאשר לא לעשות כלום.

 

ספר נהדר, קצבי ומחורז בחן. לא ארוך מדי, אבל מספיק כדי להעביר את המסר, והאיורים היפים והצבעוניים מלווים את הסיפור המקסים שכתוב היטב ובצורה נגישה ומהנה לילדים.

כולנו צריכים להיות "גרטה", וכולנו צריכים לתרום את חלקנו.

ממליצה לילדי גן וראשית קריאה.

 

 

****

אלעד וינגרד הוא סופר, מחזאי ותסריטאי לילדים. ספריו מתורגמים לשפות שונות.

בין ספריו: "בטח יש ילד"  – אשר נבחר למצעד הספרים של משרד החינוך ומופץ גם בסין.

"דברים שגורמים לי לחשוב" ו"בדיוק בשנייה הזאת" שראו אף הם אור בהוצאת אגם,

ו"איפה המפלצת" – אשר תורגם לספרדית ולערבית בהוצאת קלאסיקות.

כמו כן אלעד הוא מחבר המחזמר "בטח יש ילד".

הוא כתב שירי ילדים לרחוב סומסום ולתוכניות טלוויזיה נוספות לילדים.

האישה עם המזוודה הכחולה – ואלרי פרין

האישה עם המזוודה הכחולה – ואלרי פרין

תרגום: אביגיל בורשטיין

הוצאת תכלת

אוגוסט 2021. 334 עמודים

זהו הרומן הראשון של ואלרי פרין. הוא קדם ל"להחליף את המים של הפרחים" וכמוהו, ברגע שהתחלתי, אי אפשר היה להניח אותו עד העמוד האחרון .ספר רגיש ועדין שעוסק בנושא המוות והאבל מזוית אחרת. פלאשבקים, סיפור אינטנסיבי, סודות משפחה, אלמוני חמקמק שבא לעזרתם של נשכחי יום ראשון ושחף הופכים אותו לרומן מרגש ויפהפה שאני ממליצה עליו בחום.

 

ז'וסטין, בת עשרים ואחת, מתגוררת עם סבה וסבתה ועם בן דודה ז'ול, אליו היא מתייחסת כאילו הוא אחיה, מאז מות הוריהם בתאונת דרכים. בהיותה רגילה לאנשים מבוגרים טבעי בעיניה לעסוק בעבודה סיעודית עם אנשים מבוגרים והיא עובדת בבית האבות "פריחת ההורטנזיה" ככוח עזר ונהנית להקדיש את זמנה לטפל ולהקשיב לקשישים המספרים את זכרונותיהם. היא עושה זאת בלב רחום  ואוזן קשובה

.

ז'וסטין חיה חיים פשוטים ללא ריגושים. היא מבלה את זמנה בין בית האבות שבו היא עובדת, לבין פאראדיי, מועדון לילה אליו היא יוצאת לרקוד וכל פעם מחדש מוצאת את עצמה בין זרועותיו של זר חתיך שהיא אינה זוכרת את שמו הפרטי...

 

הדיירת החביבה עליה ביותר היא אלן, מחדר 19, הגברת שמתקרבת לגיל 100,  זו שכולם קוראים לה "הגברת מהחוף" . אלן יושבת רוב הזמן ומסתכלת מבעד לחלון, מדמיינת את עצמה על החוף, ממתינה בקוצר רוח לשובה של בתה, רוז, שהלכה לשחות עם אביה, לוסיאן. היא מספרת לז'וסטין את סיפור חייה ואת סיפור האהבה הנפלא שלה עם לוסיאן , וז'וסטין המרותקת מחליטה לתעד אותו במחברת כחולה קטנה. תוך כדי שמיעה וכתיבה היא מרכיבה את קטעי הסיפור כפי שמרכיבים פאזל, ובהדרגה נחשפים סודות מהעבר, ודרך שברי חייה של אלן, ז'וסטין נאלצת להתמודד עם סודות משפחתה שלה.

 

חיי השלווה בבית האבות מופרים יום אחד, כאשר אלמוני מסתורי מתחיל להתקשר באופן קבוע למשפחות הדיירים וגורם להם להאמין שבן משפחתם השוהה בבית האבות נפטר. הוא עושה זאת במטרה לעורר אותם לבקר את בני משפחתם הנשכחים והנטושים שאפילו בימי ראשון(=שבת) אינם טורחים לבקרם. מי זה? (האמת שזה ממש לא מעניין את ז'וסטין ,כל עוד זה מביא מעט שמחה לדיירי הבית).

 

"האישה עם המזוודה הכחולה" הוא  רומן מבריק, אנושי, מרגש ושובה לב שמתמודד עם נושא שכמעט ולא מדברים עליו בספרות של היום.  הגיל השלישי  והקשישים שנשכחים בבתי אבות, על ה"אין" ביקור בימי ראשון ועל המשפחות שנוטשות. היא מספרת בחמלה על הזקנים, חלקם דמנטיים, שרואים איך ימיהם האחרונים חולפים לאט, במונוטוניות, בבדידות, מנותקים מהעולם שבחוץ.

החיבור המיוחד בין ז'וסטין הרגישה והנחושה לאלן שתמיד חלמה ללמוד לקרוא, מתגלה בהדרגה, דרך עיניה של ז'וסטין, והוא מסופר בשני צירי זמן, שמצטלבים. בית האבות בהווה, ומלחמת העולם השנייה, באמצעות פלשבקים, ותוך "הקשבה" לזיכרונותיה של אלן. מצד אחד, אלן הצעירה בין המלחמות, נלחמת בדיסלקציה, מוצאת אהבה מטורפת, מאבדת אותה במהלך המלחמה, מסתובבת בשמלות תפורות בעבודת יד, מצד שני, ז'וסטין בין מטופלים לריקודים, אשליות של אהבה וחיפוש אחר האמת על מות הוריה, תקועה בשתיקות ובשגרה של סבה וסבתה ובן דודה.

 

ואלרי פרין עושה כבוד לעבודה הנהדרת שמתבצעת ברחבי העולם על ידי אותם מטפלים העובדים בבתי אבות. הקורא עוקב ז'וסטין, אחרי חיי היומיום שלה כמטפלת, מערכת היחסים שלה עם הדיירים, יחסי האהבה שלה, החיפוש אחר האמת על מות הוריה, החיפוש אחר האלמוני המתקשר למשפחות, העבודה הסזיפית, אך מעל לכל, מציף את הערכים החשובים שלעיתים קרובות אנחנו דוחקים או מדחיקים כמו קשרי משפחה חזקים, חברות אמיתית, ועזרה הדדית.

 

רומן שובה לב ובלתי נשכח. יפה בפשטותו, עצוב בריאליזם , כובש רגשית. 

כמו נוצה שנוגעת בלב.

מומלץ בחום!

בצרפתית הספר נקרא "הנשכחים של יום ראשון". 

 

כשהכוכבים נופלים - אמרי רוז

כשהכוכבים נופלים - אמרי רוז

תרגום: ענבל מלכה

הוצאה: ספרות שנוגעת

יוני 2021. 438 עמ

מה קורה כשהכוכבים נופלים, ג'וד?"

"אני אחזיר לך אותם לשמיים ..."

 

"כשהכוכבים נופלים" מאת אמרי רוז הוא ללא ספק אחד הרומנים היפים, הכואבים ושוברי הלב בז'אנר הרומן הרומנטי, שקראתי בזמן האחרון. הקורא מתוודע ולומד לאהוב את ג'וד, את ליילה ואת ברודי, מילדות ועד בגרות , כשהם גדלו והתמודדו עם העליות והמורדות בחייהם, עם אהבה, אובדן וטרגדיה.

החברות של ליילה, ג'וד ובן דודו ברודי מתחילה כשליילה בת  9  וג'וד וברודי בני  10, כאשר ליילה עברה לגור לידם, בעיירה הקטנה בטקסס. השלשה מבלים את הקיץ בחופשיות, משתוללים, מעזים, והופכים לבלתי נפרדים. לילה שהייתה ילדה עקשנית, מעולם לא נסוגה מאתגר,  וג'וד אהב לאתגר אותה. קשרים נוצרו, והשלושה הפכו לחברי אמת, אך ניכר כי לג'וד וליילה יש רגשות אחד אל השני מעבר לחברות. 

אהבה שאין כמותה מתחילה לפרוח ביניהם גם אם הם לא מודים בה, במילים.

ג'וד היה נער הזהב של העיירה, כוכב פוטבול מצטיין ומוביל שיכול היה להתקדם לליגה מובחרת. הוא היה טוב בהכל וליילה נהגה לומר שיש לו את המגע של מידאס. אבל החלום של ג'וד מגיל צעיר היה להתגייס למארינס " כדי להגן על החופש שלנו ולשרת את ארצנו" בדיוק כמו שאביו עשה לפניו.

לילה, סבלה הרבה אובדן כבר בחייה הצעירים. היא היתה ילדה חזקה ואמיצה מאוד, מעולם לא רצתה שיתייחסו אליה כאל "ילדה" והיא מעולם לא אמרה לא לאתגר, ומעולם לא חששה מהנערים איתם גדלה. היא דמות חזקה וכריזמטית, שנתנה בדיוק כמו שקיבלה.

ברגע שג'וד מסיים את התיכון הוא מתגייס למארינס לתקופה של חמש שנים ומשאיר את ליילה מאחור. ליילה לומדת בקולג' ולמרות המרחק ביניהם אהבתם ונאמנותם אחד לשני נותרת כשהיתה.

חמש שנים מאוחר יותר, ג'וד חוזר הבייתה כדי להיות עם אהבת חייו ולחיות את החיים שהם תמיד חלמו עליהם. אבל הג'וד שחזר הוא לא אותו הנער שהלך להילחם עבור ארצו. המלחמה שינתה אותו ואי אפשר למחוק את הדברים שהוא חי ואת הזוועות שראה. ג'וד שליילה מכירה נעלם אי שם באזור הלחימה באפגניסטן, ובמקומו חזר אדם שבור.

ג'וד וליילה חשבו שאהבתם תהיה חזקה מספיק כדי להתמודד עם כל קושי שיצוץ בדרכם, הם חשבו ששום דבר לא יוכל לשבור אותם ולהפריד ביניהם, אבל בסופו של דבר הטראומה ממנה ג'וד סובל חזקה משניהם. ג'וד מחליט לשחרר את ליילה, הוא נעלם מחייה כשהוא משאיר אחריו מכתב פרדה, ובמקום לשים לה את הכוכבים בשמיים ... הוא גרם להם ליפול.

 

שש שנים מאוחר יותר ג'וד חוזר הביתה. הוא מתכוון להתמודד עם כל מה שהשאיר מאחור. הוא הצליח להתגבר על השדים שלו אבל הדברים השתנו. ליילה היא כבר לא הילדה שהוא הכיר,  והוא כבר לא האחד והמיוחד שלה.

 

אמרי רוז היא מספרת סיפורים נפלאה.  הספר מסופר מנקודת המבט של ג'וד וליילה לסירוגין , ומחולק לשלושה חלקים . כל חלק מספר על תקופת חיים אחרת של השלושה. בדרך הזו התוודענו אל הדמויות ועקבנו אחריהם החל מהשנים שהם ילדים צעירים, גדלים ומתפתחים לבני נוער, והופכים למבוגרים. זו הייתה דרך מצוינת עבור הקוראים לראות את היקף מערכת היחסים שלהם לאורך שנים, ולעקוב אחר אהבתם והמסע הנוגע ללב שהם עברו, מסע של חברות, אהבה, תמיכה, אובדן וסליחה שהחל מילדותם ועד לבגרותם. אהבתי איך שניהם גדלו להיות חזקים, איך הם התגברו על כל מכשול שנקרה בדרכם, איך הם תמכו אחד בשני...

הסופרת מטפלת בתופעת הפוסט טראומה ומצליחה להראות באמצעות ג'וד עד כמה החיים קשים לא רק לג'וד אלא לאהוביו ולאנשים שסביבו. לא משנה כמה הקרובים אליו היו שם בשבילו ורצו לעזור, התברר שאהבה, היא לא התרופה לכול. ג'וד נדרש להרבה אומץ ועבודה קשה יחד עם עזרה מקצועית טובה כדי ללמוד לחיות עם הפוסט טראומה ממנה סבל ולקבל כלים שיעזרו לו להתמודד בשעת לחץ, כדי שיוכל לחיות חיים טובים.

"כשהכוכבים נופלים" הוא סיפור שבמובנים מסוימים, משקף באופן טבעי את המציאות. נשאבתי לתוכו ולא יכולתי לעצור עד סופו. למרות הקשיים הוא סיפור מלא אהבה. הוא הדגיש נושאים אמיתיים באופן אותנטי וגרם לי לצחוק ולהזיל דמעה במידה הנכונה.

ממליצה♥

44 פרקים על 4 גברים - ביבי איסטון

44 פרקים על 4 גברים - ביבי איסטון

הוצאת ספרות שנוגעת

ספטמבר 2017 . 524 עמ

אני לא בטוחה אם זה באמת סיפור אמיתי, אני חושבת שכן, כי ביבי איסטון מעידה שהיא כותבת את האמת על ארבעת הגברים בחייה שעשו שינוי בחייה. שלשה חברים לשעבר והרביעי הוא בעלה. אבל יש מצב שהיא  הקצינה (exaggerate) אותו כדי לעשות אותו עסיסי ומושך. 

ביבי היא פסיכולוגית בבית ספר, נשואה לבעלה קן כעשור. יש להם שני ילדים והם מנהלים חיים מאוד יציבים. קן הוא גבר נאה וחטוב, גבר אחראי שמתרחק מצרות, ישר ונאמן. הוא רואה חשבון מבריק שדואג לכל מחסורה של ביבי שלקחה פסק זמן מהעבודה כדי להתמסר לגידול הילדים, אך יש לו בעיה עם מגע אנושי ואין לו שום צורך, רצון או יכולת לאינטימיות. בהתאם לכך מתנהלים חיי המין שלהם. פושרים. ולמרות הכל ביבי אוהבת אותו ובתשעים אחוז מהזמן היא חושבת שהוא הגבר המושלם בשבילה.

אלא שבזמן האחרון עשרת האחוזים החסרים מנהלים אותה.

שישה חודשים אחרי לידה, ביבי לא מרגישה הכי סקסית בעולם. היא יכולה להתגבר על כל זה אם בעלה היקר היה קשוב לצרכיה יותר, גורם  לה להרגיש יפה ונחשקת. היא רוצה ששמה יקועקע על ליבו והיא צריכה שהוא יחמיא לה מרצונו החופשי. אבל למרבה הצער, זה לא מה שקורה. קן מרוחק ממנה פיסית ולא מבין את הסערה הרגשית שהיא חווה.

 

ביבי מתחילה לכתוב יומן שבו היא מתארת את כל הדברים שהיתה רוצה להגיד לקן מבלי שהוא ייעלב.

לילה אחד גורם לה להבין שקן קרא את היומן שלה ובמיוחד על מה שקרה בינה ובין החבר הראשון שלה כשהיתה בת 15. איך היא מבינה את זה? כי קן עושה משהו שהיא עשתה, שמעולם לא סיפרה לו עליו ושהוא מעולם לא עשה.

היא מתרגשת מהעניין החדש שקן מגלה במין ומבינה שאולי זה המפתח לגרום לקן לשנות את הגישה שלו  אל הסקס ביניהם, ויחד עם חברתה הטובה הן רוקחות רעיון: לכתוב  יומן על החברים לשעבר שלה, בו היא מתארת פנטזיות מיניות לוהטות וזיכרונות על הסקס שהיה מטורף ופרוע מכל בחינה, והיא דואגת "להסתיר" את היומן בתיקייה במחשב עם כותרת ש"תמנע" מקן למצוא אותו, אבל ברור שהכוונה שלה בהחלט הפוכה והוא בהחלט יכול למצוא.

כל אחד מחבריה בעבר היה מקסים, מסוכן, מתוק וסקסי בדרכו שלו. אהבתי את תיאורי האהבה הראשונה בגיל ההתבגרות וההתייחסויות משנות ה -80 היו יקרות מפז. התיאורים שלה על חיי הנישואין והתינוקות מדויקים. וחלק ניכר מהספר היא חיה בתקווה שבעלה המרובע יקעקע את שמה על גופו. ובאמת, מה היא רוצה בסך הכל? היא רק רוצה שהוא יהיה קצת יותר יצירתי. היא לא חושבת שהיא מבקשת יותר מדי!

עכשיו יש לנו 2 יומנים, אחד שמיועד לעיניו של קן, ואחד שמספר את האמת לקוראים,  והמרחק בין הדיווח ה"כנה" על מה שהתרחש באמת לבין זה  שמסופר לקן, הופך את הסיפור למשעשע ומצחיק.

ברור שזה לא ספר לפרס נובל, ולא היו לי שום התנגדויות מוסריות למה שהיא עושה/ עשתה בעבר, אבל היה משהו קצת מבלבל בעובדה שהיא רצתה שבעלה יהיה יותר דומה לאקסים שלה, ומאד לא ראוי או מכבד בעיני שקן חודר לפרטיותה וקורא את היומן גם אם זה מכוון מצידה.

 

44 פרקים על 4 גברים הוא ספר סקסי, מקורי ושנון, וללא ספק הכי מצחיק ומרענן שקראתי לאחרונה.

התיאור של מערכות היחסים בעבר ובהווה מגלה לא רק אומץ אדיר מצד ביבי איסטון "לתלות את הכביסה לעיני כל" במילים, הוא גם מכיל הרבה מודעות עצמית.  הוא נכתב ברגישות רבה ובעין חדה לפרטים. מי שחושב שהוא הולך לקרוא רק ספר אירוטי סופר לוהט, טועה. מתחת לפני השטח מתוארת אישה שמרגישה מאוד לא מסופקת, בחדר השינה או מחוצה לו. ומה שמתחיל כניסוי לשנות את קן מצליח במובנים מסוימים, אך לא בכולם.

מאד אהבתי את הכנות בהיבט הביתי של חייה.  היא מדברת על כך שהקשר שלה לא היה מושלם, אבל היא אוהבת את בעלה. היא מדברת על כמה קשה להביא ילדים לעולם, אבל גם על כך שהם מדהימים. כן, זהו סיפור על איך היא רוצה להפוך את בעלה לשונה כדי להפוך את עצמה למאושרת, אך לא חוסכת מאיתנו את המחיר שהיא משלמת כאשר מערכת היחסים ביניהם מתערערת בעקבות קריאת היומן, אבל מתארת באומץ  את המאבק לא לוותר עליה.

הכתיבה זורמת, והמונולוג הפנימי מצחיק וביבי היא הראשונה שמטילה ספק בסיכוי שלה לזכות בפרס "האמא של השנה" .

 

ובשבילי, כל מי שיכולה לצחוק על עצמה כמו שביבי איסטון עושה מגיע לה שאפו.

 

הספר עובד לסדרת טלויזיה בנטפליקס שנקראת  סקס/לייף 

 

כשהיינו בנות ים – ברברה או'ניל

כשהיינו בנות ים – ברברה או'ניל

תרגום: שרית פרקול

הוצאת קוראים

מרץ, 2020. 352 עמודים

העלילה מספרת על שתי אחיות והצלקות שהן חולקות, הטראומה שרודפת אותן ,והדרך שהן עוברות כדי  להתגבר על משקעי העבר.

קיט, רופאה בחדר מיון בסנטה קרוז, קליפורניה, יודעת שאחותה,  ג'וזי ביאנקי, נהרגה לפני חמש־עשרה שנים בפיגוע טרור ברכבת, בזמן ששהתה בצרפת. אבל כשהיא צופה בשידור טלוויזיה על שריפה במועדון לילה באוקלנד, ניו זילנד, היא רואה מישהי שדומה דמיון מדהים לאחותה המתה. הדמיון כל כך גדול, שאפילו אמה של קיט מזועזעת ומפצירה בה לקחת פסק זמן כדי לבדוק את האפשרות שג'וזי עדיין חיה.

 

קיט טסה לניו זילנד, והחיפוש אחר אחותה מוביל אותה לגילויים מפתיעים שמעוררים זכרונות עבר על הימים שבהם היא ואחותה היו שתי ילדות קטנות, שגדלו בבית על הצוק עם הורים מאוהבים זה בזה עד כדי כך  שהזניחו את בנותיהן והותירו אותן רוב הזמן ללא השגחה. באחד הימים בזמן שפוקדת את האזור סערה, מופיע בדלת ביתם, דילן, נער מתבגר יפה תואר, שעבר הזנחה והתעללות. הוא הופך לחלק ממשפחתן ולמבוגר האחראי, ומעניק להן ביטחון ויציבות ומלמד אותן לגלוש. נראה שהוא המלאך השומר שלהן.

כשקיט מגיעה לניו זילנד היא פוגשת מוזיקאי לטיני מסעיר, ומערכת היחסים המתפתחת ביניהם תופסת מקום גדול בעלילה במקום המקום שהיה צריך להיות מוקדש לדרמה המשפחתית. הקשר ביניהם די פגם בנחישותה של קיט לאתר את אחותה ודי גרע מהעלילה. אבל כשהעבר התחיל להתמזג עם ההווה והחלקים של מערכות היחסים הפכו ליחידה מגובשת, מערכת היחסים הזו קבלה צביון אחר.

 

הסיפור מסופר מנקודת המבט של שתי הדמויות הראשיות ומסגרת הזמן מתחלפת בין ההווה לעבר. לכל אורכו יש פלאשבקים שנותנים תובנות לשנות ילדותן, להזנחה, להתעללות, להתמכרויות, לצד האהבה שהיתה להן זו לזו, לקירבה שחלקו, עד שהכל השתבש, וככל שהסיפור מתקדם הקורא מבין את שתי הדמויות טוב יותר כמו גם את המניעים שלהן. כל אחת מהאחיות הגיבה אחרת לכאב ילדותן שהותיר אותן מצולקות רגשית. קיט, צמצמה את חייה לעבודתה כרופאה, לגלישה בים ולחתול שלה. וג'וזי, שבחרה להיעלם ולבנות חיים חדשים לגמרי, זו שלכאורה יש לה הכל, מבודדת על ידי סודותיה. אף אחד לא מכיר את האני האמיתי שלה.

 

דמותה של ג'וזי שהשאירה את עברה מאחור כאשר עברה לניו זילנד והמציאה את עצמה מחדש כמארי היא דמות מאוד אנוכית. יש לה חיים טובים עם בעלה ושני ילדיהם. היא יודעת שיש סיכון שעברה יתגלה, וכאדם בוגר, היה לי קשה להבין איך היא יכלה להתרחק ממשפחתה במשך חמש עשרה שנים ללא חרטה, לשקר לבעלה במשך יותר מעשור ולחשוב שתוכל להיחלץ מזה. כל מה שהיא עושה זה להצטער בשקט על הדברים ולא להתאמץ לתקן אותם.

התיאורים המפורטים של שיפוץ ביתה של מארי, עד לרמה של ידיות לארונות , לא הוסיף דבר והאט את הסיפור(וזו רק דוגמא אחת). ויותר מהכל, ההיבט הרומנטי בסיפור בלט הרבה יותר מקו הסיפור העיקרי של מציאת ג'וזי.

 

"כשהיינו בנות ים" הוא  רומן שמזכיר לנו שמשפחה היא משפחה, וכי קשרים מסוימים, מסובכים או קשים ככל שיהיו, אינם ניתנים לשבירה. לאט לאט מתגלים סודות שהיו קבורים עמוק, ואמיתות כואבות צפות על פני השטח, וקיט משנה לנצח את תפיסותיה על העבר, ההווה, על משפחתה, ועל עצמה.

 

מה קורה כשכל מה שאתה חושב שאתה יודע הוא שקר?

 על כך  ברומן של ברברה אוניל על אחיות, סודות והזדמנות שנייה.