הנערה שנפלה אל מתחת לים – אקסי או

הנערה שנפלה אל מתחת לים – אקסי או

תרגום: עפרה אביעד

אגם הוצאה לאור 

2024. 310 עמודים

סיפור מלא קסם על הרפתקאותיה של מינה בת ה-16 בממלכת הרוחות, המקריבה את עצמה להיות הכלה של אל הים במקום אהובתו של אחיה, שנבחרה להיות הכלה ה-100, בתקווה, שהיא תהיה הכלה האחרונה.

סיפור המבוסס על אגדה קוריאנית/סיפור עממי בשם The Tale of Shim Ch’ong  , על משפחה, תקווה, נאמנות וגורל, עטופים בפנטזיה ודמיון המכילים דוכני שוק תוססים, דגים בצבעים עזים ששוחים ברוח, פנסים צפים במים, נשמות שבחרו לא לעבור הלאה, כלות אחרות של אל הים, דרקונים ושדים, מתנקשים, אלים קטנים ועוד.

במשך דורות, מולדתה של מינה מקוללת בסערות קטלניות שהגורם להם, לדעתם, הוא זעמו של אל הים. הם מאמינים שרק הכלה האמיתית של אל הים יכולה להרגיע את הסערות וההרס שהן גורמות, ולכן מדי שנה הם מקריבים עלמה אחת. השנה הם מקווים שהנערה היפה ביותר בכפר, שים צ'ונג, תהיה זו שתצליח לשים קץ לסבל. שים צ'ונג היא גם אהבתו האמיתית של אחיה של מינה, ג'ון. אבל בלילה שבו עומדים להקריב אותה, ג'ון יוצא יחד עם שים צ'ונג לים. כדי להציל את אחיה, מינה משליכה עצמה למים במקום שים צ'ונג.

ברגע שמינה מקריבה את עצמה לים, גם הקוראים נסחפים איתה לעולם הרוחות הקסום שמתחת למים. היא מחפשת את אֵל הים ובדרך נתקלת בדברים רבים ובהרבה ישויות. כשהיא מוצאת את אל הים היא מגלה שהוא לא כועס אלא מקולל ולכוד בשינה מכושפת. למרות שהוא נוכח פיזית, דעתו אובדת, כאילו מוסתרת מאחורי צעיף.

בהיעדרו, הלורד שין הוא זה שמטפל בענייני הממלכה. אחד מהם הוא לקחת את הנשמה של מינה. הוא נותן לה 30 יום למצוא דרך להעיר את אל הים ולשחרר אותו מקללתו, כך שתחזיר את השלום למולדתה, ותחזור אליה בשלום, אחרת היא תילכד לצמיתות בממלכת הרוחות. עם זאת, בהיעדרו של אל הים, מספר קבוצות החלו במאבקי כוח נגד לורד שין שהגדילו את הסכנה עבור מינה והקשו על משימותיה. למרות שהיא נרתמת למשימה להעיר את אל הים, לדבר על ליבו ולהביא אחת ולתמיד את השקט אל הארץ,  בת אנוש אינה יכולה לחיות לאורך זמן בארץ הרוחות, ויש מי שיעשו הכול כדי למנוע מאל הים להתעורר…

 

כל דמות הצליחה למשוך את תשומת ליבי!

הראשונה כמובן היא מינה, אמיצה ואוהדת, שמניעה את הרומן ועושה הכל למען אלה שהיא אוהבת אבל גם שואפת לבחור את גורלה. היא חביבה, חסרת אנוכיות ומלאת חמלה, אוהבת את משפחתה ואת בני עמה מספיק כדי להקריב את עצמה לסערה המשתוללת, ככלה של אל הים. הנחישות שלה הראתה שאפשר לעשות הכל, כל עוד אתה מאמין בעצמך. היא עברה באומץ את הזמנים הקשים והעריכה את התקופות הטובות בחייה. אהבתי את צניעותה ואת הסיפורים המיתולוגיים שלמדה מסבתא שלה. המפגש הראשון שלה עם שין התחיל ברגל שמאל אך התפתח לאהבה וחברות נפש.

 

ספרי פנטזיה הם לא "כוס התה שלי"  ויש אומרים לא לשפוט ספר לפי הכריכה שלו, אבל, תסתכלו על כריכת הספר הזה. ללא ספק הכריכה היפה סיקרנה אותי ונשאבתי.

לא חשבתי שאהנה מהספר, אבל נהניתי בממלכת הרוחות שיצרה אקסי או עם כל הדברים הקטנים שהופכים אותו לייחודי כמו בריכת סירות הנייר ונהר הנשמות. היה משהו בתיאורים החיים ובאווירה של הספר שעזרו לדמיין את הדברים מתרחשים ואיך נראות הדמויות. אהבתי איך הסופרת שילבה את הפולקלור והמיתוסים הקוריאנייים בסיפור. זה היה מרתק וקסום, ואפילו מצאתי בסיפור פן פמיניסטי והעצמה נשית. לכן, אם אתם מחפשים פנטזיה חמודה ופשוטה שכולה אגדה והרפתקאות, עם הרבה דמויות שקל לעקוב אחריהן אני מציעה שתכניסו את הספר הזה לרשימה שלכם כי ללא ספק הוא יגע בלבכם.

 

"הנערה שנפלה אל מתחת לים" הוא סיפור גדוש אהבה ואומץ, תוסס ,שיתאים לנוער בוגר, גילאי 13-17 

מומלץ.

סקאנדר וגנב החד קרן – א"פ סטידמן

 סקאנדר וגנב החד קרן – א"פ סטידמן

תרגום: מיה אשל

הוצאת כנרת זמורה דביר

דצמבר 23. 338 עמודים

ספרי פנטזיה ומדע בדיוני הם לא "כוס התה שלי" אך מאחר ונכדתי הבכורה מאד מאד מאד אוהבת, החלטתי לקרוא כדי להבין על מה המהומה...

 

העלילה מספרת על סקאנדר סמית ילד חביב ומרתק, שאכפת לו ממשפחתו והוא לא מפחד להראות את רגשותיו. תמיד השתוקק לעזוב את היבשת ולברוח לאי הסודי, שבו חדי קרן פראיים מסתובבים חופשי.

משפחתו של סקאנדר אוהבת לצפות בתחרויות גביע הכאוס מידי שנה. הם מתווכחים ביניהם על הרוכבים וסוסי חד הקרן שלהם, על מי ישלוט בצורה הטובה ביותר בכוחות המיוחדים שלו כדי להביס את יריביו ולנצח במירוץ, וכך להיבחר כרוכב חד הקרן החזק ביותר.

כל ילד/ה בן/ת 13 החיים ביבשת עוברים מבחן מיוחד שההצלחה בו מקנה את האפשרות לבקר באי, להתאמן להיות רוכבי חד קרן. אחותו בת ה-14 של סקאנדר נכשלה בשנה הקודמת, ועכשיו סקאנדר הוא התקווה של המשפחה לחיים טובים יותר.

סקאנדר בילה שנים בלימודים למבחן הבקיעה שלו, אבל ביום הבחינה, הבלתי ייאמן קרה, דברים השתבשו, ותקוותיו התנפצו. הוא לא מאמין ששנות הלימוד שלו היו לחינם ושהחלום שלו לא יתגשם. אך מה שקורה בפועל לא ייאמן. מאותו רגע מתחילה סידרת ארועים מוזרים שהופכים את עולמו ואת כל מה שהוא יודע ומכיר.

כאשר דמות מסתורית מתדפקת על דלת ביתו בחצות, ומאלצת אותו להיענות לקריאה להגיע אל האי בו מתאמנים רוכבי חד הקרן הוא נאלץ לשקר לגבי אופן הגעתו וההתרגשות שלו עצומה מעצם המפגש עם הרוכבים האחרים, היותו חלק מצוות, והכי חשוב,המפגש עם חד הקרן שיועד לו מאז שהוא נולד.

המסע של סקאנדר קשה מכיוון שהוא חייב לשמור בסוד מי או מה הוא וחד הקרן שלו מייצגים, ובכך להונות את מנהיגי רוכבי חד הקרן. הוא נדחף לעולם של קרבות שמיים, התנגשויות מסוכנות עם חדי קרן פראיים ושמועות על אויב מיסתורי שמכין צבא חדי קרן. הוא נחוש להגשים את החלום שלו, ועם חברים חדשים לצדו הוא מתקרב אליו, לומד על אמו האבודה ורוקם מזימות לגבי רוכבי חד-קרן מדורות קודמים. ככל שסקאנדר מתקרב לחבריו החדשים ולקהילת הרוכבים שלו, כך קשה לו יותר לשמור על סודותיו, במיוחד כשהוא מגלה שחייהם וחייו עלולים להיות בסכנה חמורה מכפי שאי פעם תיאר לעצמו.

 

היה מרתק לגלות את העולם החדש הזה יחד עם סקאנדר כיוון שהוא מתמודד עם כל כך הרבה חוקים, מנהגים ואמונות.

מי הביא אותו לאי, מאילו סיבות, ולמה הוא נאלץ לשקר?

האם הוא יוכל להוכיח מי הוא באמת?

האם הוא יוכל להישאר להתאמן על האי רק אם יהיו לו ביצועים טובים במירוץ המבחן האחרון?

מי היתה אמא שלו ומאיפה היא באמת באה?

מה מייחד את סקאנדר מהאחרים?

 

כל כך הרבה שאלות כל כך הרבה סודות שהקוראים יצטרכו לפתור יחד עם סקאנדר וחבריו החדשים וחדי הקרן הייחודיים שלהם. אך אל דאגה. כל השאלות הללו נענות בהדרגה.

 

"סקאנדר וגנב החד קרן" הוא הספר הראשון בטרילוגיה.

זהו סיפור פנטזיה שובה לב ופרוע, מלא הרפתקאות, פיתולים וארועים, עם חדי קרן שאינם מה שאנחנו רגילים לדמיין בדרך כלל. הם לא צבעוניים, חמודים, עדינים וקסומים. הם רציניים, כועסים ואכזריים, ממש מפלצות צמאות דם השולטות בארבעת היסודות – מים,אדמה,רוח ואש.

א"פ סטידמן בראה עולם דימיוני המכיל מעט מכל דבר: סודות, שקרים, בגידה, אהבה, פחד, מסירות, מיתולוגיה, וגם נושאים רציניים יותר כמו דיכאון, בעיות משפחתיות, אפליה בצורותיה השונות ובריונות. היא מאזנת בהצלחה בין כל הנושאים הללו ויוצרת עלילה ייחודית, עם שפה קלה להבנה, אך יחד עם זאת מורכבת מאוד.

סגנון הכתיבה קולח וקל להבנה, יש 4 דמויות ראשיות, ולכל אחת מהן יש קשר ליסוד אחר, אבל זו של סקאנדר מיוחדת. לכל אחת מהדמויות יש את תכונות האישיות שלה שמוגדרות בצורה מאוד ברורה ומוצגות היטב. יש כאן את כל מה שמצופה מפנטזיה. דמויות נהדרות, הסבר על איך עובד עולם חדי הקרן עם רוכבים, קשר ידידות חזק ובעיקר גילוי מזעזע בסוף.

לא רק שהסיפור הזה מעורר את דמיונו של הקורא, אלא שיש בו גם מסרים שונים שקוראים צעירים יכולים ללמוד ממנו. מסרים על איך מתייחסים למישהו כשהוא שונה, באיזו קלות ילד מושפע ממשפחתו לחיוב או לשלילה, ועד כמה חשובה ועוצמתית ידידות בחיינו.

 

מומלץ לנוער צעיר, גילאי 8-12,  ולמבוגרים צעירים ברוחם, אוהבי פנטזיה.

 

אורי מטיל בחלל – יוסי ניר

אורי מטיל בחלל – יוסי ניר

איורים: רמי טל

הוצאת אגם

2023. 40 עמודים

האם אי פעם הסתכלתם אל השמים בלילה ודמיינתם שאתם יוצאים למסע קסום אל הכוכבים?

 

"אורי מטיל בחלל " הוא סיפור הרפתקאות בדיוני שעונה בדיוק על השאלה הזו. הוא עוסק בהכרות עם כוכבי לכת במערכת השמש, ומעביר לילדים ידע כללי על החלל הקרוב אלינו, איזה כוכבי לכת יש במערכת השמש, ממה הם עשויים, מי גדול ומי קטן, משמעות הזמן בכוכב לכת,  ועוד.

 

אורי בן ה -8 מקבל מכתב מסוכנות החלל בו נאמר שהוא נמצא מתאים להיות טיס חלל צעיר, והוא צריך להחליט אם הוא רוצה לצאת למסע בחלל.

אורי שמח מאד על ההצעה ומקבל אותה. הוא מאד נרגש  אך משתדל להסתיר זאת כי יש לו הרבה הכנות לפני שהוא יצא לדרך, הכנות שקשורות בביגוד המיוחד הנדרש לשהות בחללית ובחלל.

מצויד בברכת הדרך של הוריו, אחותו, סבתו ולייקה הכלבה,  במפת הכוכבים, בטלסקופ ובצידה לדרך הוא יוצא אל החללית ומסביר בקצרה מה צריך לקרות כדי שהיא תמריא.

אחרי שהוא חולף על פני הכוכב הכי בהיר בשמי הלילה, הירח, הוא מסתכל על כדור הארץ ממרחק וממשיך במסעו בין כוכבי הלכת נגה, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון, פלוטו ועוד, ובכל פעם שהוא מגיע לכוכב לכת הוא מספר מה מאפיין אותו, מה ההרכב שלו, האם יש בו אדמה, סלעים, מים, גזים, מה גודלו בהשוואה לכדור הארץ ומשתף את הקוראים מה בכוכב הלכת מעורר בו זכרון של חויה, געגוע הביתה ואל המשפחה...

 

"אורי מטייל בחלל" הוא ספר מסקרן ומהנה לילדים, שהמידע בו מונגש בצורה ברורה ובשפה ברורה שמתאימה לגילאים צעירים ובוגרים, ולפיכך מעורר עניין. יש לו בדיוק את כמות המידע הנכונה ואוצר מילים חדש כדי לעניין את הקורא מבלי לתת תחושה של הצפה.

האיורים הנפלאים ממחישים את המושגים השונים, כך שילדים צעירים יכולים להפנים את המידע.

הבחירה בדפים עם רקע כהה, שחור-כחול, מבליטה את הצבעוניות של כוכבי הלכת, הם מושכים את העין  ונותנים תחושה של ריחוף בחלל.

בסוף הספר יש תחרות בין-כוכבית מיוחדת במינה, בה לומדים באיזה תחום מנצח כל אחד מהכוכבים.

ספר נהדר לאוהבי חלל או למי שמתחילים להתעניין בחלל. הוא מעשיר, מלא בצבעים, מעודד לחשוב ולזרום עם הדמיון, ובהחלט יתאים לטווח רחב של גילאים.

אז, בואו לטייל בחלל עם אורי.

תיאטרון הרפאים - מאט אוסמן

תיאטרון הרפאים - מאט אוסמן 

תרגום:  שי סנדיק

הוצאה: מירבל

יוני 2023. 463 עמ' מודפסים

נקרא עותק דיגיטלי באפליקציה עברית

שיי היא נערת שליחויות שמתחפשת לנער כדי שתוכל להסתובב ברחובות לונדון כשהיא מעבירה הודעות עבור האנשים העשירים שחיים בה, ובמקביל עובדת כמאלפת בזים היודעת לחזות את העתיד על פי דפוסי תנועותיהן של הציפורים. היא שייכת לקהילה הסוגדת לציפורים כאלים.

עם פתיחת הרומן, שיי משחררת כמה ציפורים משבי בכלובים בחנות, והיא נרדפת על ידי הבעלים הזועם. עם אינסטינקטים של ציפור בעצמה, היא בורחת אל הגג, ושם מתרחש המפגש הראשון שלה עם אֵינכּמוֹתי, ילד מסתורי, שנמכר לתיאטרון והפך לכוכב שלו. הוא עוזר לה להתחמק מהמירדף אחריה ומכיר לה את עולם התיאטרון. אינכמותי טוען שהוא בנו החטוף של ג'נטלמן גדול, שנאלץ להופיע בתיאטרון הנערים בלקפריירז(ה-Blackfriars Boys ) הוא מוכשר מאד ויכול להציג כל דמות, בין אם זו דמות נשית כקליאופטרה, פיראט או נשמה שבורה.

בעקבות המיפגש ביניהם, שיי מתאהבת בתיאטרון, ובאינכמותי, וכשהקשר ביניהם מעמיק, הם יוצרים את תיאטרון הרפאים, להקת מחתרת שמציגה במקומות הכי לא צפויים בלונדון, כל מה שאי אפשר לומר באופן ישיר.

בהתחלה שיי מאמינה שהיא חופשית כמו הציפורים להן היא סוגדת, אבל ככל שהסיפור מתקדם היא מוצאת את עצמה "כלואה" ונאלצת להופיע לפי דרישה, אך זה לא מונע ממנה לעשות לעצמה שם בתור "הדרור", והאהדה כלפיה וכלפי אינכמותי גדלה.  ההופעות שלהם, המנצנצות בקסם, במרד ובמהות התיאטרון עצמו, מציתות את לבבות המדוכאים של העיר ובסופו של דבר מעוררות מרד בקרב המנודים של העיר. כשהמצב בלונדון מחמיר ומגפת הדבר מתגברת ומתפשטת ברחבי הארץ, המלכה מבקשת משיי לקרוא לה את העתיד, מה שמוביל לכאוס בחייה של שיי, וברחבי אנגליה כולה, כשהמלכה נוקטת במדיניות אכזרית ומוציאה אותה לפועל.

 

הדמויות, בעיקר אלה של בני הנוער מהמעמד הנמוך המשתוקקים לעתיד טוב יותר, מתוארות במיומנות ותורמות לאותנטיות של אותם ימים אך הרבה מהדמויות אפלות למדי,  ודי שטוחות. הדבר היחיד שהיה לו עומק היה הסוגדים לציפורים והתרבות שלהם. אבל גם במה שקשור אליהם לא מקבלים סיפור רקע מלא, הסבר לכוחות, נימוקים למה או איך הם הגיעו לסגידה לציפורים.

אוונס, המנהל של תיאטרון הילדים, מסרסר את השחקנים-הבנים, לעשירים ולחזקים ומוצג כמאיים ואלים, ורוב המבוגרים מוצגים ככאלה שרק רוצים לנצל את הצעירים להנאתם.

אהבתי את שיי ואת האהבה שלה לתיאטרון, וגם את מערכת היחסים שלה עם אינכמותי,שהקשר ביניהם הניע את הסיפור, למרות שקשה היה להגדיר את הזוגיות שלהם כרומנטית. אהבתי את הקשר שלה לציפורים, ואת הסמליות של הציפורים לצד חוויותיה כיוצאת דופן מבחינת הסגידה שלה ואמונתה.

"תיאטרון הרפאים" של מאט אוסמן הוא לא רומן היסטורי אופייני, וגם לא ממש פנטזיה. הוא ממזג בתוכו עובדות היסטוריות ובדיות יחד עם אלמנטים של פנטזיה ויוצר עולם שהוא גם מוכר וגם חדש.  הוא מתרחש בלונדון של סוף התקופה האליזבתנית, יש התפרצויות של מגיפה, תסיסה חברתית, התנגשויות בין המעמד הגבוה לנמוך, ניסיונות מרידה, בתי זונות ותיאטראות, התייחסויות לענפי ספורט אליזבתניים פופולריים (קרבות תרנגולים ובורות דובים), אבל יש גם כמה אלמנטים דימיוניים כמו פולחן ציפורים.

העלילה עוסקת במוות, בעבדות, באלימות, ברמיזה לתקיפה מינית ואכזריות כלפי בעלי חיים. מגגות לונדון האליזבתנית אל הבטן האפלה שלה, מאט אוסמן מחייה את לונדון האליזבתנית ומתאר את העולם התחתון האפל והקודר של לונדון ולעתים קרובות מוסיף מבט ממעוף הציפור בזמן ששיי מתרוצצת על הגגות. אוסמן מצליח לתאר עיר  שאפשר להריח בה את האוויר המעופש של הסמטאות האחוריות, לשמוע את רפרוף הכנפיים של דוואנה, הציפור של שי, להרגיש את הציפייה עוצרת הנשימה לערב פתיחה, להריח את הנהר והלכלוך, כמו גם להצטמרר בקור על התמזה הקפואה.

 

סגנון הכתיבה והשפה מלאים בתיאורים חיים ודימויים עשירים ומפורטים, שאם לומר את האמת, די הסיחו את הדעת ולפעמים מצאתי את עצמי קוראת מספר עמודים מבלי באמת לקלוט אף אחת מהמילים. בעיני, ההתעסקות בפרטים הקטנים גרם לי להרגיש כאילו אין ממש עלילה, או שהעלילה די קטועה.

 

זה ספר מאד יוצא דופן שצריך לקרוא לאט כדי לספוג ולהכיל את כל מה שמתרחש בו, אך בכל מקרה זה סיפור בלתי נשכח, לעיתים מזעזע, המתאר חיים כפולים, כישוף וקסם, אמנות וכוח, משולבים עם רומן אהבה מר-מתוק. מעל לכל "תיאטרון הרפאים" מדגיש כיצד סיפורים יכולים לעצב חברות, להצית מהפכות ולחשוף את הקשרים העמוקים בין בני אדם.

 

ממלכת השינה – לי יאנג

ממלכת השינה – לי יאנג

איורים: דריה סינה

הוצאת אוריון

2020.

 

איזה ילד אוהב ללכת לישון?

 

לי יאנג מספרת את סיפורו של נועם שנוהג ללכת לישון עם כל הצעצועים שלו. 

יחד איתו מתחת לשמיכה מתחבא הצעצוע האהוב עליו, הדובי. אך כשאמא יוצאת מהחדר, נועם יוצא מהשמיכה ומוצא את עצמו יוצא לטיול, יחד עם הדובי האהוב, בממלכת השינה. 

נועם מגלה שבממלכת השינה מתאספים כל הצעצועים יחד בזמן שהילדים ישנים, וכל אחד מהם שומר על הילד שבמהלך היום שחק איתו ולכן אין בממלכת השינה שעת שינה. 

כשהטיול מתארך, נועם מתעייף ומרגיש שעיניו עומדות להיעצם והוא מבקש לחזור למיטה וללכת לישון.

 

איך יקבלו הצעצועים שרוצים שנועם ישאר ער ויארח להם חברה, את בקשתו?

 

מה יעשה נועם?

 

 

הספר הזה מצטרף לספרים רבים שראו אור השנה ועוסקים במאבקי הילדים לפני השינה. הוא מאפשר לילדים הרכים לראות את עצמם ואת ההתנהלות שלהם מנקודת מבט אחרת.

 

סיפור דמיוני קצר וחביב, צפוי לחלוטין, שיתאים במיוחד לגיל הרך ולילדי גן.

האיורים של דריה סינה מענגים כתמיד. הצבעים שנבחרו באיורים מתאימים לאווירה הלילית.

 

  

לוכד הטיגריסים - פאולינה סיימונס

לוכד הטיגריסים - פאולינה סיימונס

תרגום: נורית לוינסון

הוצא' מודן . ספטמבר 2019 . 467 עמ'

"לוכד הטיגריסים” הוא הספר הראשון בטרילוגיה חדשה של פאולינה סימונס.

הספר מחולק לשלושה חלקים והוא מסופר מנקודת המבט של ג’וליאן.  סיפור אהבה שמושתת על מסע בזמן, הרפתקה ותקווה.

עולמו של ג’וליאן, צעיר המתגורר בלוס אנג’לס, משתנה לנצח כשהוא  מתאהב אהבה אובססיבית בג’וזפין קולינס, שחקנית תיאטרון צעירה ולא ידועה.  מהרגע שהוא רואה אותה על הבמה בניו יורק הוא שבוי בקסמה ואין מאושר ממנו כשבמקרה הוא נתקל בה מספר חודשים אחר כך, בחנות ספרים בלוס אנג’לס. ג’וליאן “נופל ברשתה” של  ג’וזפין, אינו מוכן לשמוע לאזהרות חבריו לגבי מערכת יחסיו החדשה, ובנוסף, מתרחק מהמחויבויות המקצועיות שלו כדי להיות עם האישה שהוא אוהב. אבל ג’וזפין מתברר היא צעירה עם שק סודות, שאינה חולקת אותם עם ג’וליאן ובסופו של דבר הם אלה שקובעים את גורל אהבתם.

ספריה של פאולינה סימונס מכילים פיתולים בעלילה, רגשות עוצמתיים, אהבה גדולה מהחיים, צער וחרדה, ו”לוכד הטיגריסים” אינו יוצא דופן במובן הזה.  מבלי לעשות ספוילרים אני יכולה לומר שג’וליאן מוצא את ג’וזפין, אוהב את ג’וזפין, מאבד את ג’וזפין ואז, הולך למצוא את ג’וזפין.

הסופרת לא נרתעת מכתיבת דמויות לא אהובות ובעיתיות, דמויות שמקבלות החלטות גרועות ועושות טעויות טפשיות. אבל היא גורמת לקוראיה לדאוג בגינם. מערכת היחסים של ג’וזפין וג’וליאן לוהטת, לא מאוזנת ובעיקר הרסנית. שניהם פוגעים באנשים אחרים על מנת להיות יחד ונאלצים להתמודד עם השלכות התנהגותם. ג’וזפין מצטיירת כדמות אנוכית, מניפולטיבית ושקרנית, ולא משנה כמה ניסיתי, לא יכולתי לראות מדוע ג’וליאן כל כך אובססיבי כלפיה. אבל האהבה שלהם גדולה, והיא לוקחת אותם למסע על פני מרחב וזמן. במסע הזה הם יצטרכו ללמוד מהטעויות שלהם ולהימנע מאותה תבנית הרת אסון שקרעה אותם זה מזה מלכתחילה.

הספר מכיל מאפיינים של מספר סוגות: מדע  בדיוני, רומנטי, מסע בזמן, רומן היסטורי והרפתקאות. היה קשה להחליט איזה סוגה הכי מתאימה, ואני חושבת שניתן לומר שכל הנ”ל מתאימים. צריך לקחת בחשבון שמדובר בטרילוגיה, לפיכך הכרך הראשון מוקדש ליצירת הרקע ולהיכרות של הקוראים עם הדמויות וסיפורי העלילה שלהם, והירידה לפרטים הקטנים בתיאורים עשויה להיות בעלת משקל ומשמעות אחרת, בהמשך.

אני עדיין לא בטוחה אם אני אוהבת את הספר הזה או לא. ההתחלה היתה איטית ודי משעממת (הספר מתחיל לעניין מחלקו השני), הדמויות הרגיזו אותי, המון מונחים שקשורים במרידיאנים, יחידות זמן, מסה פלנטרית, אנרגיה אלקטרומגנטית כוחות מטאפיסיים ועוד, וכמה שניסיתי להבין פשוט לא נקלט…  אין ספק שהספר הזה שונה מאוד מספריה האחרים של פאולינה סימונס, ולכן קשה ואולי גם לא נכון לשפוט אותו מבלי לקרוא את כל הטרילוגיה.

אלה שמעריצים את “פרש הברונזה” וחושבים שמצפה להם רומן דומה עשויים לחוות אכזבה.

“לוכד הטיגריסים” הוא לא “פרש הברונזה”. והוא לא צריך להיות. יש לנו כבר “פרש ברונזה”  אחד.

הספר הזה הוא משהו אחר לגמרי.

זהו רומן בדיוני,סיפור הרפתקה עם אלמנטים על טבעיים שמאתגר את הקורא ומוציא אותו משיווי משקל, במסע לעבר אהבה אמיתית, שברון לב ותקווה. צריך לבוא עם ראש פתוח לקבל דברים שאולי לא מאמינים בהם.

אם הקורא לא יבין את שתי הנקודות הנ”ל הוא מכשיר את הקרקע לאכזבה.

“לוכד הטיגריסים” מאת פאולינה סימונס סובב סביב סיפורו של ג’וליאן קרוז, בלוגר ושותף בחנות קסומה בלוס אנג’לס שנוסע בזמן ללונדון של 1603. הדמויות מורכבות, וסיפור האהבה הוא בלתי אפשרי לצד מסע בזמן וגלגול נשמות. הקריאה אינטנסיבית, ערמומית ומסקרנת. זהו סיפור של שתי פרשות אהבה בין אותם אנשים במרחק של  מאות שנים. אבל הוא גם ספר שגורם לך לחשוב “על הכוחות המיסטיים שמפגישים בין עולמות שונים אנשים מעבר לחלל ולזמן, על האומץ לעמוד מול הגורל ועל כוחה של אהבת אמת”.(כריכה אחורית)

לאוהבי רומנטיקה, מסתורין, הרפתקה, פנטזיה ומדע בדיוני.

האם אקרא את הכרך השני?

קשה לי לענות. ימים יגידו.

אנשי הצעצועים- רוברט דינסדייל

אנשי הצעצועים- רוברט דינסדייל

תרגום: נעה בן פורת

הוצא' אריה ניר , אפריל 2019 . 456 עמ'

השנה היא 1906.  לונדון, אנגליה. קאתי ריי, כמעט בת 16 רווקה ובהריון.

כשהיא נואשת להימלט מהוריה,שרוצים לשמור בסוד את הריונה ולמסור את התינוק לאימוץ, היא מגיבה להצעת עבודה שמתפרסמת כמודעה בעיתון ובה כתוב:

" הלכתם לאיבוד? אתם מפחדים? נשארתם ילדים בנשמתכם?

                              גם אנחנו...

דרושים עובדים למכירות וסידור מדפים,אין צורך בנסיון קודם

                     כולל מגורים וכלכלה... "

וכך היא מגיעה אל חנות הפלאים של פאפא ג'ק, שממוקמת בלבה של שכונת מייפיר בלונדון, בתקווה למצוא מחסה לה ולתינוקה שטרם נולד,ומגלה שזו אינה חנות צעצועים רגילה.

היא נכנסת אל המקום הקסום ביותר של לונדון , חנות צעצועים, שנפתחת מדי שנה עם גל הכפור הראשון  ונסגרת כאשר מופיעים לראשונה פרחי השַׁלְגִּיָּיה באביב.  חנות, שבה פאפא ג'ק המסתורי ושני בניו,  קספר ואמיל בונים צעצועים קסומים שלוכדים את דמיונם של צעירים ומבוגרים.

עד מהרה מאמצים אותה בני המשפחה לליבם ולביתם והיא מוצאת את השלווה שייחלה לה. קאתי היא החלון שלנו לתוך החנות, ומבעד לעיניה אנו רואים איך החנות נאבקת כדי לשרוד את האתגרים של המלחמה הגדולה, ואת היריבות הרעילה בין קספר לבין אמיל.  אנו עוקבים אחריהם ואחרי תהפוכות הגורל שעוברים עליהם, לאורך  50 שנה: לידות, נישואים, מלחמה, פשיטת רגל וקסם.

ומה שמתחיל כסיפור אגדה מאוחר של קריסטמס, הופך עם השנים לסיפור אפל יותר ויותר.

כל הדמויות בספור מורכבות ויש ביניהם דינמיקה שלא שוקטת על שמריה כך שגם פיתולי העלילה בלתי צפויים.

פאפא ג'ק הוא יהודי. הסלע התומך לאורך כל השנים. רוחו איתנה למרות חייו הקשים ברוסיה, תחת שלטון הצאר, ממנה ברח עם בניו. הוא יוצר צעצועים נפלאים וקסמים מתוך מוחו הקודח רעיונות.

קספר, הבן הבכור, מקסים, מוכשר ובעל דמיון עשיר כמו אביו, שקוע כל כולו ביצירת צעצועים קסומים חדשים.

אמיל , הבן הצעיר, מקנא באחיו הבכור, מרגיש כאילו הוא חי בצילו, מבולבל, חסר בטחון, חסר דמיון.

וקאתי ריי, כמה אמיצה היא היתה בשנות העשרה שלה, וכיצד שינו אותה החנות ויושביה.

הסיפור מכסה תקופה ארוכה, ואנו עוקבים אחרי הדמויות הראשיות משנות העשרה המוקדמות ועד ששערותיהם מאפירות, ומתרכז סביב המאבק של קספר ואמיל על השליטה בחנות , על תשומת ליבו של אביהם, ועל ליבה של קאתי, על אומץ וגבורה מול פחדנות במהלך מלחמת העולם הראשונה .

קספר מתגייס ללחימה יחד עם אלפים מתושבי לונדון, וכשהוא חוזר, דבר לא נותר כשהיה. מלחמת העולם הראשונה שמה קץ לאידיליה. היחסים בין האחים מתערערים במהירות והקרע ביניהם משפיע גם על חייה של קאתי ועל גורלה של חנות הצעצועים. (מה קורה תגלו כשתקראו)

כתיבתו של רוברט דינסדייל מאד ויזואלית, מפורטת לפרטי פרטים ונותנת תחושה של צפייה במופע קסמים, כאילו המילים הכתובות מתפוגגות וחושפות את המראות שהוא מתאר, כאילו מישהו מושיט יד מתוך הספר ומוביל את הקורא בתוכו. היחוד הזה, של פירוט יתר הוא גם החיסרון של הספר . ההתחלה מעולה ומבטיחה, קסומה ומפורטת גם אם היא מאיטה את הקריאה. אהבתי את תיאור הצעצועים, החנות, הרצון לגרום לכל קונה צעיר או מבוגר לגלות את הילד הפנימי שבתוכו, את היריבות (עדיין על אש קטנה) בין האחים, מאבקם להכרה, הצלחה ואהבה מאביהם ומקאתי.  אבל אז הגיעה המחצית השנייה של הספר, שהיתה איטית מדי, אפילה, מדכאת חסרת תקווה ואפילו משעממת מבחינת התפתחות הדמויות והעלילה, עד כדי כך שדי הלכתי לאיבוד, די אבדתי עניין, והיה לי מאד קשה לסיים אותו גם אם כל מה שרציתי היה לדעת מה הסוף.

הייתי כל כך בטוחה שאני הולכת לאהוב את הספר הזה כי  איך אפשר לא לאהוב סיפור על צעצועים שיכולים לגרום לנו להרגיש כמו ילדים שוב, או על הקסם יוצא הדופן של מה שיכול  לקרות אם רק  יום אחד הצעצועים היו באמת מתעוררים לחיים או על הנסיונות של משפחה אחת להביא קצת שמחה לתוך העולם בזמנים קשים.

בשבילי, "חנות הצעצועים" היה ספר עם קסם מסוים שנמוג ככל שממשיכים לקרוא בו. התחיל מבטיח, המשיך קצת פחות, היה ארוך מידי, מפורט מידי, דימיוני מידי.

גם אם הרעיון בבסיסו טוב, ויש בו אמירה אלגורית, היה קשה לצלוח אותו.

ממליצה? כן ולא.

מי שחובב פנטזיה יהנה ממנו ולא יוכל לעזוב אותו לרגע. הזכרון של החלקים הטובים קיים וקשה להתווכח על כך שדינסדייל כותב מוכשר.

ואתם? 
תנסו...מה יכול להיות?