כל הפרחים
בפריז – שרה ג'יו
תרגום: רחלי
לביא
הוצאת תכלת
ינואר 2021. 336 עמודים
"כל
הפרחים בפריז" מאת שרה ג'יו מספר את סיפורן של שתי נשים, קרוליין וסלין, בשני
צירי זמן, ובפרקים מתחלפים. זה אחד מאותם ספרים המתאר את הסבל במהלך הכיבוש
הנאצי, את ההתמודדויות, מלחמת ההישרדות והכיעור באותה תקופה, לצד גילויים של אנושיות.
ציר הזמן
הראשון מתרחש
בשנת 1943 , בפריז הכבושה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
סלין,אלמנה צעירה, גרה יחד עם
אביה ובתה הצעירה קוזי בת ה -8, ומאוהבת בלוק, שוטר צרפתי, שאמו היא הבעלים
של ביסטרו ג'ינטי המפורסם. סלין ואביה מנהלים חנות פרחים. הם
מסתירים את מוצאם
היהודי. כאשר לוק נשלח מפריז, סלין נשארת לטפל במשפחתה לבדה, והדברים משתנים לרעה.
קצין גרמני חסר
רחמים חושק בסלין היפה. הוא מגלה שסבתה של סלין הייתה יהודייה, ו"כוכב צהוב"
כפי שקוזי מכנה את "מגן דויד" מוטבע על החלון בקדמת חנות הפרחים המצליחה שלהם.
בעקבות כך קהל לקוחותיהם מתמעט , הם נאלצים להתמודד עם משאבים מתדלדלים וסכנת חיים
בפריז הכבושה, וסוגרים את החנות. אביה של סלין נלקח על ידי החיילים הנאצים, והקצין
הופך את סלין לפילגשו.
האם סלין החיה
בשבי תוך התעללות נפשית ופיסית תצליח להציל את אביה ובתה?
האם סלין ואהובה
לוק יחזרו אחד לשני או שהמלחמה תגבה מהם מחיר כבד?
ציר הזמן השני מתרחש בפריז בשנת 2009 . קרוליין נפגעת
על ידי משאית כשהיא רוכבת על אופניה. כשהיא מתעוררת בבית החולים היא מגלה שאיבדה
את זיכרונה. היא לא יודעת מי היא ומאין
באה. היא מתיידדת עם בעל ביסטרו, ויקטור, ומגלה שהיא לא אוהבת הרבה ממה שהיא לומדת על
עצמה. הרצון לדעת מי היא ומאין באה גורם
לה לחפש רמזים בדירה בה היא גרה. היא מוצאת בחדר השינה האחורי של דירתה קופסת סיגרים
נסתרת ובתוכה מכתבים משנת 1943 שכתבה מישהי בשם סלין לאהובה,לוק. המכתבים נוגעים לליבה ומסקרנים
אותה, והיא רוצה לחשוף מה קרה לצמד האוהבים הזה במהלך מלחמת העולם השנייה. לשם כך היא
נעזרת בסטודנטית מהסורבון, שחוקרת על הדירה בה היא גרה, ובנוסף היא מתחילה לצייר מה
שמשמש עבורה תרפיה. לאט לאט מתחילים לצוץ בזיכרונה פרטים קטנים בנוגע לחייה, והגילויים
על סלין ועל הדירה בה היא גרה עוזרים לה להתמודד עם החוויות הכואבות שלה.
האם זכרונה של קרוליין יחזור במלואו? אם כן, איך זה ישפיע על חייה שלאחר התאונה?
"כל הפרחים בפריז" מאת שרה ג'יו הוא סיפור על משפחה והישרדות המתרחשים בפריז במרחק של 66 שנים אחד מהשני, סיפור של תקווה ולמרבה הצער רוע. לקראת הסוף שני הסיפורים מצטלבים והקשר ביניהם מתבהר.
אני אוהבת
רומנים היסטוריים אבל אירועי ההיסטוריה ששולבו בספר הזה הם לא העיקר בו, והגילויים
לגבי סלין הם יותר כלי כדי לסייע לקרוליין להשלים עם האובדן הטרגי שלה ולהתמודד עם
עברה הכואב.
לספר היה פוטנציאל להיות ספר טוב, אבל בעיני הוא היה בינוני ומטה. המחצית הראשונה היתה איטית, במחצית השנייה הקצב השתנה ורק הסקרנות לדעת מה מסתתר מאחורי זהותה של קרוליין הם שגרמו לי להמשיך ולקרוא. הקריאה היתה מאד אינפורמטיבית והרגישה כמו דיווח, ומאד הפריע לי היעדר העומק בהתייחסות לאירועים הקשים שהתרחשו באותה תקופה בפריז. יש בו מאפיין שמאד מזכיר את ספרה המעולה של טטיאנה דה רוניי "המפתח של שרה" .
בשורה התחתונה זה אחד מאותם ספרים בודדים שאני מרגישה ממש אשמה על כך שלא אהבתי כי כל כך הרבה אנשים אהבו אותו.. מה שכן, הכריכה יפה ומושכת, אך כמה חבל שסגנון הכתיבה היה הרבה פחות.
אני מקווה שמי
שיקרא את הספר ,יאהב אותו יותר ממני.
