פרק א' ב' - רעות שכטר

פרק א' ב'  - רעות שכטר

הוצא' ספרי ניב. דצמבר 2019

371 עמ' מודפסים

רומי, רווקה נאה בת 26, עובדת חדשה במגזין אינטרנט,  נמצאת בזוגיות עם אילן אהובה,במהלך  ארבע השנים האחרונות.

אילן, קצין בשירות קבע בצה”ל משתחרר ועומד לצאת לטיול הגדול במזרח הרחוק, בלעדיה.

גם אם נסיעתו אינה עולה בקנה אחד עם מה שחשבה שיקרה לאחר השיחרור, ולמרות שכל מי שקרוב אליה- משפחה וחברים חושבים שהגיע הזמן שאילן יענוד טבעת על אצבעה, היא מתעלמת מהתזמורת שסביבה, ומשחררת אותו עם ברכת הדרך להגשים את חלומו . היא נשארת מאחור וממשיכה בחייה על אף הקושי והגעגועים, תוך התעלמות מנסיונות פלירטוט של גברים אחרים כולל אלה של מאמן הכושר החתיך, דימה.

ארבע שנים חיה רומי בצל השירות הצבאי של אילן כשהיא מתאימה את עצמה לרצונותיו , מוותרת כמעט לחלוטין על האני שלה ומצפה. כשמגיעה ההצעה המפתה של אילן להצטרף אליו למשך שלשה שבועות ולטייל יחד בוייטנאם היא הופכת עולמות ונוסעת ,  בטוחה שמחכה לה הפתעה -  ההצעה המיוחלת.

בוייטנאם... אכן חכתה לה הפתעה מאילן.

הפתעה שהפכה לסיוט של חייה, ורומי חוזרת לארץ ומתחילה לאסוף את השברים.

היא חוזרת לשוק הדייטים ומגלה ברשתות החברתיות עולם זר ולא מוכר, מקבלת החלטה בינה לבין עצמה  ונענית לפלירטוטיו של דימה , כשהכוונה היא לקשר זמני, ללא רגשות רומנטיים, או מחויבות כלשהי, מה שנקרא “יזיזים”. לאט לאט נחשפים פרטי חייו הלא פשוטים של דימה, אופיו הנהדר, אישיותו החמה, אך מעל לכל מאפילה הידיעה שדימה גרוש צעיר + שלשה ילדים קטנים.

כשדימה נכנס לראשונה לחייה, רומי היתה בזוגיות של פרק א’ ולא עלה על דעתה שהוא יפרוץ אי פעם אל חייה בסערה ויהפוך לגבר איתו היא רוצה להיות לעולם ועד. בלי להבין איך, רומי נשאבת לסיפור אהבה. הזוגיות של פרק ב’ היא לא רק הוא והיא ביחד עם ניצוצות האהבה, כי לדימה 3 ילדים, ולשניהם רקע, נסיון ושריטות שצברו במהלך השנים, ושני הצדדים יודעים מה מתאים להם ומה לא על סמך אירועי פרק א’ , חוששים מהתחייבות, מתעלמים מדיבור על העתיד ,והקשר החדש לא חף מקשיים ובעיות, והדרך לזוגיות השנייה מורכבת ורצופת קשיים.

המשפחה התומכת, המחבקת והאוהבת שעטפה את רומי הפגועה מתנגדת נמרצות לקשר עם דימה, קשר שהולך ומתפתח לאהבה גדולה, מערימה קשיים ומפעילה לחצים

“אמא שלי בטוחה שהשתגעתי,אני פשוט חושבת שהתבגרתי.זה כל הזמן חוזר לאותה נקודה,שאני לשם שינוי יודעת מה אני רוצה. כל החיים שלי ידעתי מה אחרים רוצים בשבילי,או מה אחרים רוצים שאעשה כדי שיהיה להם טוב. מה עם מה שעושה לי טוב? לשים את עצמי במקום הראשון…לחשוב על עצמי לשם שינוי, לסנן את כל הרעשים מסביב ופשוט… פשוט לחיות, להינות ולהיות מאושרת”(עמ’ 163)

רומי עומדת בפני השאלה הגורלית האם להיכנע לרצון משפחתה ולהמשיך ללכת בתלם או לעמוד לראשונה על שלה ולעשות מה שעושה לה טוב…היא מבינה שפרק ב׳ הוא הזדמנות לאהוב יותר את עצמה, את בן הזוג החדש גם עם הוא לא עונה על כל הפרמטרים שברשימה. זו הזדמנות להשתנות לטובה, להתנתק מאמונות שהיו לה על עצמה, ממה נכון וממה שחשבה שנכון לה. רומי מבינה שאם היא תהיה חדורת מטרה להצליח, אז המציאות הזו תתרחש עם הזמן.

הספר מסופר מנקודת מבטה של רומי, בשפה ברורה , יומיומית, מתובלת בסלנג ומשובצת במילים ומשפטים באנגלית, ובהרבה מאד שמות מותגים(אם לומר את האמת ענין המותגים די צרם לי).

הוא קליל ונחמד, והעלילה מתקדמת מנקודת המשבר של רומי במהירות עד כדי כך שקשה להניח מהיד.

הספר מתאר רגעים של משבר, רגעים רומנטיים, רגעים מצחיקים,רגעים עצובים והוא אמיץ, חכם, נוגע ללב וחושני במידה מכובדת. הוא שזור תובנות אהבה, הכלה וסליחה ואיך להתייחס אל מה שהחיים מזמנים לנו.

 ***

רעות שכטר, 31, רמת גן, מייסדת ומנכ”לית של Turbo for Biz. הכינוי שלה הוא “טורבו”.
רעות כותבת מגיל צעיר סיפורים קצרים ושירים, וגם היום הכתיבה משמשת אותה ביום יום כדי להעביר מסרים וליצור תוכן.

הספר “פרק א’ ב’ ” הוא הבייבי שלה.
אחרי שקיבלה אינספור תגובות על ההחלטות שעשתה בחייה ואחרי שצפתה בהחלטות של אחרים, רעות הבינה שאנשים מפספסים את האפשרות לאושר אמיתי, רק כי הם מקשיבים לרעש מסביב, רק כי הם מפחדים ממה יגידו.
את המסר הזה, רעות בחרה להעביר בספרה.

אוריגמי מקפלים בכיף

אוריגמי מקפלים בכיף 

תרגום: חגי ברקת

הוצא' דני ספרים.  2020. 32 עמ'

ספר אוריגמי לילדים ומבוגרים שעושים צעדים ראשונים בהכרת האוריגמי.

גם מי שניסה בעבר קיפולי אוריגמי  וחשב שיש לו שתי ידיים שמאליות יוכל להצליח בעזרת הספר  וההדרכות שבו ליצור דגמים פשוטים ומשביעי רצון.

יצירות האוריגמי הגיעו אלינו מיפן ומשמעות המילה אוריגמי היא - קיפול פיסת נייר.

באמצעות נייר מרובע לא עבה, וקיפולים, יוצרים בכיף 12 דגמי בעלי חיים, החל מהיונה סמל השלום והאהבה, אל הברבור , הינשוף סמל החכמה והידע, השועל הערמומי, הנחש, דב הפנדה ,דג הזהב, דולפין מזנק, כלב הים, ועד לחתול המתפנק, לארנב השובב ולצב.

הספר נפתח בהקדמה בה מסבירים את: אופן הקיפולים, מפתח הסימנים, והכל בתרשימים גדולים  וצבעוניים. ההוראות ברורות ומפורטות, קלות למעקב.  אין ספק, שעל ידי לימוד ושינון ההוראות הבסיסיות לומדים את היסודות לדגמים אחרים וטכניקות אחרות.

רוב הדגמים בספר הם בסיסיים אך פותחים צוהר להבנה שיש אין סוף אפשרויות שניתן ליצור מפיסות נייר פשוטות, והתוצאות מרשימות.

היצירה באוריגמי מעבירה את הזמן בצורה מהנה והתוצאות בהחלט מצדיקות את עצמן.

ספר טוב למתחילים, שיצליח להעסיק ילדים שעה ארוכה בכל פעם...

מומלץ לגילאי  5+

האי של נשות הים- ליסה סי

האי של נשות הים- ליסה סי

תרגום: דורית בריל-פולק

הוצא' מודן. דצמבר 2019.

עותק דיגיטלי אתר E-vrit

באי הזעיר ג’ג’ו בדרום קוריאה, גרות “נשות הים”, ההניו ( Haenyeo).  החל מגיל צעיר, בנות עוברות הכשרה קפדנית ולומדות את רזי הצלילה אל מעמקי האוקיאנוס כדי לקצור קיפודי ים, תמנונים ומעדנים אחרים מקרקעיתו. הנשים באי שחיות בחברה מטריאכלית, עושות את העבודות הקשות והמסוכנות במשפחה, הן אלה שדואגות לפרנסה ולכן חייבות להיות בכושר גופני מעולה, לפתח שרירים חזקים וגמישים, ללמוד איך לעצור את נשימתם לפרק זמן ארוך, ולפתח את האינסטינקטים שלהם לסכנות שהים מזמן בהפתעה. הן עושות זאת במים קפואים כשהן לובשות בגד כותנה דק תוצרת בית, ללא מיכל חמצן או חליפת צלילה.

והגברים?  נשארים בבית כדי לטפל בילדים.

לב הסיפור הזה, שנמשך 70 שנה, הוא הידידות בין שתי צעירות, יונג-סוק ומי-ג’ה, והוא מסופר מנקודת המבט של יונג-סוק. לסיפור שני צירי זמן.

בציר הזמן העכשווי, יונג-סוק היא אישה זקנה שאליה פונה משפחה קוריאנית אמריקאית שבאה לג’ג’ו ומתענינת במי-ג’ה. יונג-סוק מכחישה כי הכירה את מי-ג’ה. המפגש הזה מעורר בה זכרונות מהעבר ואלה נמצאים על  ציר הזמן ההיסטורי ואיתם אנו מתוודעים אל הקשר המיוחד שנרקם בין  יונג-סוק ומי-ג’ה והאירועים שהרחיקו אותן אחת מהשניה.

הקשר בין הילדות מתחיל בגיל 7.

מי-ג’ה היא יתומה שגרה עם דודה ודודתה. היא הייתה מהעיר ג’ג’ו, הוריה היו אמידים מבחינה כלכלית ואביה היה ידוע כמשתף פעולה עם היפנים, דבר שישאיר את חותמו עליה, לנצח. היא הייתה רגילה לאורח חיים עם שמלות יפות, בית נחמד וכו ‘. הדודה והדוד מתייחסים אליה נורא, מכריחים אותה לעשות את כל עבודות הבית והשדה ומתעללים בה פיסית. היא מבקשת מאמה של יונג-סוק ללמד אותה לצלול, למרות ההתנגדות בשל עברו של אביה  ומתוך רחמים למצבה מצרפים אותה לקבוצה.

יונג-סוק היא בתה של ראש קולקטיב הצוללים המקומי,  ומיועדת לעמוד יום אחד בראש צוללי הכפר שלה כשתהיה מבוגרת מספיק, כפי שעשו אמה וסבתה. משפחתה גרה על האי במשך דורות ואינה יודעת הרבה על העולם “החיצון”. בשלב זה הם נמצאים תחת שליטה יפנית והם חוששים מאוד מהחיילים היפנים הידועים בטיפולם האכזרי בנשים ובשלטונם המושחת.

הבנות הופכות להיות החברות הכי טובות  ויש ביניהן קשר חזק כמו בין אחיות.  הן חולקות סודות, חלומות, משאלות ותוכניות לעתיד כמו גם את אהבתן לצלילה ומחכות להיות מבוגרות מספיק כדי להצטרף לקבוצת הצלילה. בין היתר הן נדרו להישאר יחד. אך לחיים ולנסיבות יש דרך לשנות את מיטב התוכניות. כוחות חיצוניים יעמידו את חברותן של נשים אלו למבחן.

האם הקשר שלהם יספיק בכדי למנוע מהם להתנתק אחת מהשניה?

תהפוכות פוליטיות קובעות בסופו של דבר את חייהן ואחת הבנות מבצעת מעשה בלתי נסלח, שמנתק את מערכת היחסים במשך עשרות שנים.

אהבתי את הנושאים של חברות, בגידה, אשמה וסליחה ששתי הנשים הללו חוו. הן גדלו וחיו בתקופה המסומנת על ידי כאב, סבל וטרגדיה ונשארו חזקות, נחושות ובלתי מנוצחות, מסוגלות להוביל את משפחותיהן דרך תלאות ומאבקים לריפוי ותקווה.

הרומן משתרע על פני עשרות שנים, מציג סיפור עשיר ומלא אמוציות, ולוקח את יונג-סוק בת ה 80+ למסע אישי של התבוננות פנימית , המגלה סודות אודות מערכת היחסים שלה ושל מי-ג’ה. בנוסף, הרומן בוחן חברויות של נשים, יחסים משפחתיים, ואת הקשר בין אם לבת, והכל על רקע היסטורי של אי-שקט פוליטי בקוריאה שכולל את הכיבוש היפני של האי בשנות ה -30 וה -40, מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה, ההתקוממות הקומוניסטית, וההתקוממות ב -3 באפריל 1948 שהובילה לטבח של עשרות אלפים.

“האי של נשות הים”  כתוב היטב, נחקר היטב והפרוזה נפלאה.

זהו סיפור מרתק של כוח, גבורה ועוצמה שפתח צוהר לעולם שלא ידעתי עליו. ההיסטוריה קמה לתחייה, ארוגה בצורה חלקה בסיפורן של הנשים. סימתי את הקריאה ונשארה בי יראה והערצה כלפי נשות הים הללו וכוחן הפיזי והנפשי. היו תיאורים קשים לקריאה, ממש קורעי לב, על התנאים המחרידים ועל האכזריות שבעטיים נאלצתי להשהות את הקריאה כדי לספוג את הזעזוע של מה שעבר על הדמויות שלמדתי לאהוב. יחד עם זאת זוהי עדות ומחווה לחוסן של הרוח האנושית ,שתישאר בלבי לנצח, ואין ספק שחשוב מאד להכיר את ההיסטוריה.

ספר בלתי נשכח שקריאתו משאירה רושם עמוק .

גם אם אינכם מתכננים לקרוא ספר זה (אם כי אני ממליצה  עליו מאד)  בקרו באתר של ליסה סי (ללא ספוילרים) בו תוכלו לעקוב אחר קישורים המראים את המחקרים שהיא ביצעה לפני כתיבת הספר.

צפו בתמונות, ובסירטון, ותוכלו לקרוא על המסורת העתיקה של האינהו, מסורת שעדיין קיימת אך הולכת ונעלמת:

http://www.lisasee.com/islandofseawomen/

וגם כאן:

ההניו

הספר נקרא באפליקציית “עברית”, לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:

האי של נשות הים - ליסה סי פרק ראשון

כל המשפחות המאושרות - אן פאצ'ט

כל המשפחות המאושרות - אן פאצ'ט

תרגום:עידית שורר

הוצא' עם עובד. דצמבר 2019. 302 עמ'

“כל המשפחות המאושרות” הוא רומן מרגש על שתי משפחות שמתערבבות בעקבות נישואים שהתפרקו, וטרגדיה אחת שהשפיעה על כולם.

הרומן נפתח באחר צהריים של יום ראשון  אחד, במסיבת הטבלה, שנערכת בביתם של פיקס ובוורלי קיטינג, בראשית שנות השישים, בלוס אנג’לס. אלברט קאזינס ממשרד התובע המחוזי שלא הוזמן למסיבת ההטבלה של פראני קיטינג, מגיע עם בקבוק ג’ין. הוא למעשה מחפש להימלט מאשתו ההרה ומשלושת ילדיו. בהשפעת האלכוהול הוא נושק לבוורלי קיטינג . ההחלטה של אלברט קאזינס להביא בקבוק ג’ין למסיבה ומה שקורה בעקבותיה, גורמת לו להבין שהוא רוצה יותר מחייו, יותר ממה שתפקידו כסגן או ממה שאשתו ההרה ושלושת ילדיהם יכולים להציע לו.

במילים פשוטות, הוא רוצה את חייו של פיקס קיטינג, או ליתר דיוק, את אשתו של פיקס, בוורלי.

ואחה”צ הופך להיות גורלי…

הנשיקה הזו, מובילה לפירוק מערכות הנישואין של שתי המשפחות ויש לה השלכות על ארבעה מבוגרים  ושישה ילדים  שתימשך במשך שנים ארוכות, ו”כל המשפחות המאושרות”  עוקב אחריהם כאשר הם מנסים לתמרן דרך הקשיים והטרגדיות הרבות שהגורל מזמן להם בחיים.

אלברט ובוורלי שהתגרשו מבני זוגם, התחתנו, והפכו למשפחה מעורבת. הם עוברים מקליפורניה לווירג’יניה עם שתי בנותיה של בוורלי. אשתו לשעבר של אלברט וארבעת ילדיו , ובעלה לשעבר של בוורלי נשארו בלוס אנג’לס.

במהלך חודשי הקיץ, ארבעת ילדיו של אלברט  מגיעים לווירג’יניה, וששת הילדים המעורבבים מנישואיהם הקודמים, היו הופכים ל”שבט” קטן ומגובש בפני עצמו. הם חווים הרפתקאות, סכסוכים ומריבות של ילדים, ורוב הזמן הם ללא השגחת המבוגרים, אך כבר מילדותם ם יוצרים ביניהם קשרים חזקים, בלתי צפויים, נוגעים ללב ואמיתיים שנמשכים גם בבגרותם. אירוע טרגי שהם עוברים ביום קיץ אחד, הופך את אותו יום, ליום שקושר את כל הילדים בסוד שהם נשבעו שלא לשתף, וההשלכות של הסוד הזה הם ליבת הסיפור.

שנים לאחר מכן, פראני מנהלת מערכת יחסים עם הסופר לאון פוזן. היא משתפת אותו בסיפור של משפחתה, והוא מנכס ללא רשותה  את ההיסטוריה המשפחתית שלה, וכותב ספר שהופך לרב מכר. החשיפה הזו פותחת מחדש פצעים שפראני חשבה שנרפאה מהם, ובין היתר חושפת הרבה אמיתות מעבר למה שהילדים נשבעו שלא לחלוק.

הסיפור משתרע על פני פרק זמן של 50 שנה, ונוגע ללב בדרך בה הוא מתאר את כל מי שנפגע בעקבות השינוי שנכפה עליהם ועל חייהם היציבים, בעקבות ההחלטה של בוורלי ואלברט לעזוב את בני זוגם.  ששת הילדם נאלצים ללמוד להתמודד עם החיים החדשים, עם הטרגדיות שעוברות עליהם, והכיוונים השונים שהחיים לקחו אותם אליהם במהלך השנים שחלפו, כשהם בוחנים את ניצחונותיהם וכישלונותיהם, אהבותיהם ואבידותיהם.

הפרקים מתמקדים במערכות יחסים משפחתיות ואחרות  ובעיקר בחייה של פראני עד שההורים נפטרים. והקוראים זוכים לראות איך כל אח מפרש וחווה מוות, נישואין, הורות, קריירה ונוחות כלכלית בחיים.

אן פאצ’ט מספרת סיפור אמין ומעניין. הסיפור  נע קדימה ואחורה בין הדמויות, כאשר המיקוד הגדול ביותר הוא על פראני. הוא  עוקב אחרי הדמויות מאז שהילדים היו צעירים, דרך גיל העשרה, עובר להיותם מבוגרים צעירים ועד גיל העמידה. חלק מהדמויות היו חביבות, אחרות הרבה פחות, ובעוד חלק הצליחו לא רע בחיים, אחרות ממש לא.  עם 4 הורים, 6 ילדים, אינספור בני זוג ונכדים, יש הרבה מה להתעדכן, ופאצ’ט עושה עבודה נהדרת בלהראות מי חשוב ומי לא, מה שמקל מאוד על מעקב אחר כולם.

“כל המשפחות המאושרות” מעניק לנו מבט אנושי ותובנה על המורכבות של משפחה מודרנית לא מתפקדת. יש הרבה הומור לצד צער וטרגדיה. הסופרת מעלה שאלות מעניינות בספר,כשהיא בוחנת את השפעת הנאמנות להורים, של ילדים להורים גרושים ונשואים בשנית, ומציגה את הקושי שחלק מהם חווים במציאת דרכם בחיים.

זהו ספר של רגעים גדולים וקטנים כאחד, עם מבט מרתק ומרגש, על האופן בו משפחות מעורבבות מנסות לדור בכפיפה אחת, ועל הקשר המוזר והחזק שקיים בקרב הילדים במשפחות כאלה.

יפה ומלא לב … ומומלץ בחום.

                

כתוב בכוכבים – מיני דארקי

כתוב בכוכבים – מיני דארקי

תרגום:נעמה תורן

הוצא’ כתר. נובמבר 2019. 416 עמ’ מודפסים.

מיני דארקי כותבת סיפור רומנטי עכשווי שמתרחש באוסטרליה.

האמהות של ג’סטין קרמייקל ושל ניק ג’ורדן הן חברות הכי טובות והשניים שנולדו בהפרש של עשרה חודשים אחד מהשני, גדלו יחד באדנווייל עד שהוריו של ניק עברו דירה למקום מרוחק עקב אילוצי פרנסה, ובאופן טבעי המרחק הג”ג השפיע על החברות. המשפחות נפגשות שנית אחרי כחמש שנים שם שני בני העשרה חווים מפגש רומנטי קצר שמסתיים לאחר שכל משפחה חוזרת לביתה.

ג’סטין (מזל קשת), בוגרת תואר בתקשורת, עובדת כשנתיים בכתב העת ״אלכסנדריה פארק סטאר״  כנערת שליחויות. היא חולמת להיות עיתונאית מן השורה ולהתקדם, אבל הכותבים הנוכחיים ותיקים, והסיכויים שלה שהם יפנו את מקומם והיא תתקדם נראים עגומים.

כשג’סטין (מזל קשת) נתקלת, במקרה, בחבר ילדותה ואהבת נעוריה ניק (מזל דלי), אחרי יותר מעשור, היא מוצאת את עצמה מאוהבת שוב, למרות שהיא חשבה שהיא התגברה על כך לפני שנים. היא תוהה האם זה יד המקרה, עניין של צירוף מקרים או משהו נוסף,שאולי היה כתוב בכוכבים …

ניק הוא שחקן, שנאבק לפרוץ ולהצליח בקריירה שבחר. בינתיים הוא עובד בעבודות מזדמנות להשלמת שכר,ובין היתר נפרד מחברתו הדוגמנית הזוהרת, לורה מיטשל.

ג’סטין רואה במפגש המחודש הזדמנות עבורם להיות יחד, ובעוד שהיא בחורה פרקטית, מאורגנת ומסודרת בעבודה ובחיים, היא סקפטית בכל הנוגע לאסטרולוגיה.  ניק לעומתה, פתוח הרבה יותר, וממש מכור לקריאת ההורסקופ בכתב העת שג’סטין עובדת בו. הוא עוקב אחרי ההורסקופ שלו בנאמנות ומשתמש באסטרולוגיה כדי להנחות  את החלטותיו בחיים.

כשהגורל  “מתערב”  וג’סטין זוכה לקידום, בתפקיד “עורכת המדורים”, אחד מתפקידיה הוא לתמלל את טור האסטרולוגיה החודשי. היא רואה בכך הזדמנות לבצע כמה שינויים מינוריים בתחזיותיו האסטרולוגיות של כותב הטור האסטרולוגי המתבודד, ליאו תורנברי, לפני שהוא יורד לדפוס, ומתחילה לשכתב את התחזיות של מזל דלי, כדי שיפקחו את עיניו של ניק ואת ליבו.

אחרי הכל, כמה נזק עשויים לגרום כמה שינויים קטנים?

ובכן, כמו הפרפר שנפנף בכנפיו בצד אחד של העולם וגרם לצונאמי בצד השני, מסתבר שהתשובה היא “לא מעט”.

להתערבות שלה יש השלכות לא מכוונות ולעתים קרובות מצערות, על העוקבים הרבים של טור האסטרולוגיה שגם הם מזל דלי, שמקבלים החלטות משנות חיים, דבר המוביל לא אחת לקומדיה של טעויות, אך לחלק מהדמויות ההשלכות חמורות משמעותית.

ג’סטין מוצאת שדרכה לאהבה אמיתית עם ניק המבולבל זרועה מכשולים מכיוון שלרוב הוא לא מצליח לפרש את ההורסקופ, באופן שישביע את רצונה, ולא אחת הוא מקבל החלטות שמייאשות אותה.

האם ניק יבין את הרמזים?

האם הכוכבים של שני האוהבים יצטלבו אי פעם כך שיצליחו למצוא את דרכם זה לזה?

“כתוב בכוכבים” הוא רומן שובה לב שמסופר בעיקר מנקודת המבט של ג’סטין במהלך שנה בחייה בה אנו צופים במאבקיה באהבה, במשפחה, בקריירה.

הספר כתוב היטב וקל לקריאה. הוא כתוב בפרקים כשכל פרק הוא על שם אחד המזלות בהם אנו עוקבים אחר סיפור האהבה החביב והמשעשע של ג’סטין וניק, ובין לבין מתוארים חייהם הצבעוניים של דמויות מישנה רבות המושפעות מ”תוכנית האהבה” של ג’סטין. הדמויות המשניות מוזרות ומקוריות. למשל,  יש מספר פרקים מנקודת המבט של הכלב בראון הודיני-מלארקי, וג’סטין מנהלת באופן קבוע ויכוחים עם המוח שלה (או המצפון הפנימי) כשהיא מועדת בניהול חייה, ומתקנת את הדקדוק בשלטים עם עט השארפי שלה… למרות האנשים הרבים המאכלסים את הסיפור, הסופרת מצליחה לשרטט כל אחד מהם במספר משפטים שהעניקו לכל אחד מהם אישיות אמינה וייחודית. וככל שהספר מתקרב לסיומו, קשרים מתחילים להתגלות בין כל הדמויות שנראה היה שאינן קשורות, והמקריות וצירופי המקרים ממלאים תפקיד עצום בהתרחשות האירועים.

רומן צ’יק ליט משעשע, שנון ודי מפתיע, מעט עמוס בפרטי אסטרולוגיה ודמויות משנה, אוסטרלי להפליא, גם בנוף אך גם בשפה שאני ממליצה עליו בשמחה למי שמחפש קריאה קלה וקלילה

***

מיני דארקי – ילידת טזמניה, עיתונאית בעברה, מאמינה גדולה באסטרולוגיה. כתוב בכוכבים הוא ספרה הראשון.

עפיפון של געגוע – דורית רותם

עפיפון של געגוע – דורית רותם

איור: מור בן דרור

הוצא' טפר. 2019. 26 עמ' לא ממוספרים

הסיפור מתחיל בעופר שמספר על עצמו מהרגע שנולד. הוא נזכר בכל הסיפורים ששמע מאותו רגע מרגש  ומוסיף אליהם זכרונות שהוא זוכר בעצמו מחויות שחווה עם סבתו שהיתה במשך מספר שנים חלק מאד משמעותי בחייו.

סבתא השגיחה עליו “מסביב לשעון”, ליוותה כל שלב בהתפתחות שלו, זחלה איתו על הרצפה, סיפרה לו סיפורים, על חיות ,על ספינות ועל אינסוף דברים, היתה מקבלת אותו מהגן, ודואגת לו לארוחות…

עומר נזכר איך הוא וסבתא אספו חוויות משותפות כמו ליסוע אחרי אוטו-זבל ולחלק לו הוראות, לשחק מחבואים ולהסתתר טוב טוב, ובין היתר, חויה בלתי נשכחת – להישאר ללון בביתה של סבתא

“הִיא מַרְשָׁה לִי לִקְפֹּץ עַל הַמַּטֶּה.

אַחַר כָּךְ הִיא עוֹשָׂה לִי חִידוֹן,

וַאֲנִי לֹא מַזְכִּיר לָהּ שֶׁצָּרִיךְ כְּבָר לִישֹׁן.

בַּבֹּקֶר הִיא מְטַגֶּנֶת פַּנְקֵיְק טָעִים,

עִם צוּרוֹת מַצְחִיקוֹת וְרֵיחַ נָעִים.

בְּסָלוֹן הִיא בּוֹנָה לִי אֹהֶל זָעִיר…”

בין מעשה קונדס אחד לשני מבינים הקוראים עד כמה גדולה האהבה בין עומר וסבתו. הוא מכנה אותה בכינויים: ננה, טטוש, סבתאלולי, סבתוש ספתא ועוד.

לקראת סוף הסיפור מתברר שעומר כבר לא רואה את סבתא כל יום כפי שהיה רגיל, אך  הקשר ביניהם לא נותק אלא נשמר באמצעות הטלפון, וניתן לחוש באופן פיזי ממש את הצער והקושי שבסיטואציה כשעומר אומר:

“כְּשֶׁסָּבְתָא אָמְרָה לִי

שֶׁהִיא עֲצוּבָה,

הִרְגַּשְׁתִּי קְצָת רַע

עַל מַצָּבָהּ.

שָׁאַלְתִּי אֶת כֻּלָּם

לָמָּה רָחוֹק מַרְגִּישׁ גָּרוּעַ?

וְכֻלָּם אָמְרוּ לִי שֶׁזֶּה פָּשׁוּט גַּעְגּוּעַ.”

סבתא עצובה ועומר מרגיש געגועים.

הוא  מנסה למצוא פתרון לגעגוע ונזכר בעפיפון שקבל פעם מתנה מסבתא.

למה עומר לא מתראה עם סבתו כמו תמיד?

מה הקשר של העפיפון לפתרון הגעגועים?

על כך תקראו בספר !

בעולם שבו מתרחש הסיפור מתקיימים רק שניים: הסבתא, והנכד.

סבתא ממלאת תפקיד חשוב בחייו של עומר אבל הספר אינו מתמקד רק בה אלא מותיר את עומר כדמות חשובה בסיפור. גם האוכל הוא כבר לא הדבק שמחבר את סבתא לנכד, כמו פעם. הכיף אצל סבתא הוא בהנאה ההדדית, בחויות שהם חווים יחד.

הסיפור מסופר מנקודת מבטו של עומר, בשפה ובתאור שילדים יכולים להזדהות איתם בקלות, כשחוט של הומור שזור בין הזכרונות.

“עפיפון של געגוע” הוא סיפור מחמם לב על הגעגוע שנובע מניתוק וריחוק מסבתא.

סיפור עם מסר  לילדים צעירים שאומר, שכל עוד אנחנו נאהבים על ידי מישהו אז לעולם איננו לבד באמת.

הכתיבה משעשעת ובעיקר אמיתית, ופונה למבוגרים לא פחות מאשר לילדים, ומתארת בחיוך את האהבה הגדולה  החפה ממגבלות ומגינונים חינוכיים, אלא מבוססת על חוויות ועל כיף יחד, שבין סבתא לנכדה האהוב.

העפיפון מסמל את הרעיון שהאהבה אינה קשורה למראה או למגע והיא מחברת את מי שאוהבים, בכל מקום ובכל זמן, ומאפשרת להתגבר על דאגה וגעגוע אליהם. האנשים שאוהבים אותך הם לעולם לא רחוקים וגם אם רואים אותם לעתים רחוקות עדיין יכולים לאהוב אותם ולדאוג להם. אבל באמצעות העפיפון הם יכולים להעביר את רגש האהבה שבליבם.

ישנן סיבות רבות שאהבתי את הספר הזה, אך הסיבה העיקרית היא ש”עפיפון של געגוע”  הוא ספר מנחם שמתאים לכל גיל בכל סיטואציה בה רוצים לשרש את הרעיון שאנחנו לעולם לא לבד באמת. הוא יכול לשמש כמתנה לילדים העוסקים בפרידה מכל סוג, והוא מושלם לילדים העוברים דירה.

האיורים שנעשו בטכניקת הקולאז’ על ידי המאירת מור בן דרור מיוחדים, והצבעוניות שנבחרה משרה אוירת רוגע, והם  מדגישים וממחישים את הטקסט.

מומלץ לבני 4-7