סוסים איטיים –
מיק הרון
תרגום: נעה שביט
הוצאת לסה
פברואר 2021
350 עמ' מודפסים
(נקרא כעותק דיגיטלי)
פרק הפתיחה של הספר "סוסים איטיים" (הראשון
בסדרה) היה קצת מבלבל. ברור שיש מרוץ נגד הזמן כי פעולת טרור גדולה עומדת להתרחש, אך לא הייתי בטוחה מה
בדיוק קורה, או מי האנשים ששם.
בהמשך מתגלה מי הם "הסוסים האיטיים",
ומהו בית סלאו Slough House)=
בית הנשכחים).
"הסוסים האיטיים" הם אנשי צוות MI5 שרות
הביון הבריטי שנכשלו בפעולות מבצעיות במהלך עבודתם. ברור שלא כל הכשלים פורסמו. אבל הם אלה שגרמו
למבוכה כשהשאירו דיסק "סודי ביותר" בתחנת הרכבת התחתית או סגרו את תחנת קינגס קרוס
בתרגיל אימונים. וכשהם מגורשים מפארק
ריג'נט ומועברים לבית סלאו, הם מבלים את כל זמנם בכמיהה לחזור לשטח, כשבפועל הם מבלים
את ימיהם בעבודת ניירת לא חשובה, כאשר מטרת
בעלי הסמכות היא, שבסופו של דבר הם ישתעממו ויעזבו את עבודתם ובכך ימנעו משירותי הבטחון את הצורך
להתמודד עם קיומם.
הצוות הנוכחי
ששוהה בבית סלאו, מקבל מהבוס שלהם, ג'קסון
לאמב משימות "מרתקות" כסריקת עדכוני טוויטר, מעקב אחר נוכחות סטודנטים
מעבר לים, תימלול שיחות טלפון נייד , השוואת רכישות נדל"ן עם רשומות הגירה, מעקב
ואיסוף זבל מפחים או מינוי כאחראי על מכונת הצילום. הם מתוסכלים ממצבם, הם בקושי
סובלים אחד את השני, וסלידתם מהבוס שלהם מוסווית בקושי רב.
בינתיים,
במפקדת MI5 מישהו בעל סמכות מבקש להחזיר את אמון הציבור הבריטי בשירות המודיעין
, הידוע יותר בכישלונותיו מאשר בהצלחותיו. אבל משהו משתבש, כשעיתונאי פרילנסר חטטן
מגלה את האמת מאחורי חטיפתו של צעיר בריטי ממוצא פקיסטני, והאיום לערוף את ראשו של
החטוף בשידור חי באינטרנט. "הסוסים
האיטיים" מקבלים הזדמנות להראות שהם לא חסרי תועלת לחלוטין, ו"סוס איטי" ריבר קרטרייט יוצר מיד קשר עם עיתונאי הימין לשעבר , וכמי
שרעב לפעולה הוא מחליט שעליו לעשות משהו,
אך המעקב הסמוי שלו לא מסתיים טוב. תוך זמן לא רב, צוות בית סלאו מוצא את עצמו במירוץ נגד הזמן להציל את הבחור
(עם הכישרון שלהם? לא סביר!) ולהימנע מלהיות שעיר לעזאזל.
ככל שהסיפור מתקדם,
אנו מתוודעים לדמויות המעורבות, ביניהן האיש החטוף, שלושת שוביו, "הסוסים
האיטיים" שבבית סלאו, ואנשי המקצוע במפקדת ה- 5MI . שתי הקבוצות שואפות
להצליח בפעולה, אך יש הרבה טעויות, זיגזג וכסת"ח ומנסים להטיל את האשמה לטעויות
על מישהו אחר. במקרה הזה נראה ש"הסוסים האיטיים" יהיו השעיר לעזאזל לכל
מה שהשתבש, אך הבוס שלהם הוא ג'קסון לאמב, אדם ערמומי וחכם ובעל תושיה בלתי נגמרת,
שמסתיר את מוחו החד כתער. הוא זאב אנושי שהתחפש לכבש, אדם גס ושמן, חסר פשרות,ויש
לו רעיונות אחרים... וכך, מהתחלה איטית ומתפתלת, מתפתחת העלילה עד שהסיפור מגיע לסופו.
"סוסים
איטיים" הוא ספר שנון הודות לכישרון הכתיבה של מיק הרון. הוא מתאר את הדמויות , שהן למעשה
אנטי-גיבורים, במדויק ולפרטי פרטים כך שברגע המפגש של הקורא איתם אין ספק בזיהוים גם
כשהם אומללים, כועסים, מרירים ואכזריים. לטעמי, ההתמקדות הזו בדמויות נמשכת יותר
מדי גם אם יש לכך מטרה, אבל אני חושבת שאפשר היה לקצר.
בית סלאו, ביתם של "הסוסים האיטיים",
מתואר בצורה נהדרת. אני יכולה לדמיין בדיוק איך הוא נראה מבפנים, איך זה מרגיש
להיות שם, ואיך הבניין מושפע מדייריו.
ולונדון, פרושה לנגד עינינו ומתוארת בצורה נפלאה.
שינויים מהירים באירועים, "סכינים בגב",
בגידות, תימרונים פוליטיים וחצאי משפטים, הופכים את הכתיבה ללקונית ויבשה אך קריאה,
עם קו סיפור מעניין ועכשווי. העלילה חכמה
ומורכבת ומשלבת אירוניה, הומור שהוא לעיתים הומור שחור. אהבתי את סגנון הכתיבה הערמומי, ואת הרמזים
המפוזרים בעלילה.
בהתחשב בעובדה שהספר פורסם בשנת 2010, מצאתי אותו
נבואי במקצת ביחס לכמה דברים שקרו בעולמנו לאחרונה. הברקזיט, עליית הימין הקיצוני
וחלק ממעשי הטרור שהפכו נפוצים מדי בבתקופות האחרונות.
והמשפט שמתמצת עבורי את המהות של העלילה הוא-:
"אם חוקי
מוסקבה אומרים שמור על הגב שלך, חוקי לונדון אומרים שמור על התחת שלך. חוקי מוסקבה
נכתבו ברחובות, בעוד שחוקי לונדון נהגו במסדרונות וסטמינסטר, והגרסה המקוצרת גרסה:
מישהו תמיד משלם, ודא שזה לא יהיה אתה." (פרק 15)
אני לא קוראת
ספרי מתח או ספרי ריגול. הם לא ה Cup Of Tea שלי, אבל מודה שנהניתי לקרוא את "סוסים איטיים",
ואהבתי את הדינמיקה בין הדמויות כפי שהבטיח לי @Shai
Sendik
לקח לי זמן
להיכנס לסיפור ולא אחת נאלצתי לחזור לאחור ולקרוא קטעים מסוימים שוב ,אבל ככל שהמשכתי
לקרוא שקעתי יותר ויותר בעלילה.
לאוהבי ספרי מתח וריגול מומלץ ביותר.
סוסים איטיים. לקריאת פרק ראשון חינם:
https://lesabooks.com/product/slowhorses
