לב המאהב – לילי קינג

  לב המאהב – לילי קינג

תרגום: מעין זיגדון

הוצאת פן, ידיעות ספרים

ינואר 2026. 222 עמודים.

"ידעת שיום אחד אכתוב עליך ספר".

כך מתחיל הספר שהפך להיות הספר האהוב עליי השנה, שהתמכרתי לקריאתו מהשורה הראשונה.

המספרת, קייסי פיבודי, שלאורך כל הרומן שמה אינו גלוי לקוראים, היא סטודנטית שנה אחרונה לתואר ראשון באנגלית. היא מתיידדת עם שני סטודנטים מצטיינים, סאם ויאש, באחד משיעורי הספרות שלה. הם מאמצים אותה במהירות למעגל הקטן שלהם, נותנים לה את הכינוי "ג'ורדן" (על שם ג'ורדן בייקר מ"גטסבי הגדול") ועד מהרה היא מבלה בביתם, יותר מאשר בביתה שלה. הם הופכים לחברים קרובים, חולקים סודות אינטימיים, מנהלים דיונים אקדמיים, משתעשעים במשחקי קלפים קולניים, פלירטוטים ובילויים, וחולמים על הצלחה בעתיד. על הרקע הזה מתפתח משולש אהבה אמיתי ועדין, מלא באותם רגעים מבלבלים של שנות הנעורים.

ג'ורדן מוצאת את עצמה בין שני גברים שונים לחלוטין: סאם השמרן והדתי, שמעניק לה יציבות אך מגביל אותה רגשית, ויאש הכריזמטי והחופשי, שאליו היא חשה משיכה עוצמתית וקשר אינטלקטואלי עמוק. מערכות היחסים שלה עם השניים משתנות במהלך השנה, ומגיע הרגע שהיא צריכה לקבל החלטה גורלית, והיא עושה זאת. שנים מאוחר יותר, כשהיא חיה את החיים שחלמה עליהם, ונראה שהחלטות נעוריה נותרו הרחק בעבר, ביקור מפתיע וחדשות בלתי צפויות מאלצים אותה להתקרב מחדש אל יאש וסאם, והחלטות העבר צצות ואין להם ברירה אלא להתעמת עם עברם והסודות ששמרו.

 

העלילה מתפתחת בשלושה חלקים ללא פרקים, ומסופרת בצירי זמן של עבר והווה. הקורא פוגש את ג'ורדן בשלוש נקודות שונות בחייה.

הראשון מתרחש במהלך שנת הלימודים האחרונה של הקבוצה בסוף שנות ה-80. הוא מתאר את היווצרותו של משולש האהבה המורכב בינה לבין סאם גלאגר ויאש ת'אקר ומספר על תקופת הבגרות המוקדמת, בוחן את הבחירות שהיא עשתה בשנות העשרים של חייה וכיצד הן השפיעו עליה, לטוב ולרע, למשך שארית חייה. אלה השנים בהן העיסוק הוא בנושאים של אהבה ואובדן, כמו גם התבגרות וזהות. בצד החיובי, יש את הריגוש של ההתאהבות, קביעת מטרות לעתיד, להט הנעורים, ואת השמחה של המרדף אחר החלומות, אך מצד שני, הקורא נחשף להשפעה שיש לתיפקוד לקוי של המשפחה, לחרטות, לאובדן והמאבק לסלוח.

החלק השני מתרחש כשני עשורים לאחר אירועי הקולג'. ג'ורדן היא סופרת מצליחה, נשואה לסילאס ואם לשני בנים, חיה חיים יציבים במיין.

החלק השלישי מתרחש מספר שנים מאוחר יותר ומתאר מפגש טעון רגשית בין שלושת הגיבורים, בנסיבות טרגיות ועצובות. זה החלק בו מתבהרות אי-הבנות מהעבר,  ומתרחשת סגירת מעגל רגשית.

 

למרות שהדמויות פגומות, ולעיתים קשה לחבב אותם, במיוחד את סאם הדתי והשמרן מבחינה מוסרית, שהקשר שלו עם ג'ורדן רצוף במתח ורגשות אשמה, יאש הופך לדמות הכי מרתקת, נוכחת ומשמעותית  של הרומן.

ג'ורדן הופכת מנערה אימפולסיבית ופגיעה לאישה נשואה ואם לשניים, המתמודדת עם משברים משפחתיים.  היא שאפה להיות סופרת, והשקיעה את כל כולה בלימודים ובכתיבה, לעיתים על חשבון נוחות אישית. היא מימנה את לימודיה בעצמה באמצעות הלוואות ועבודה כמלצרית, ללא עזרה ממשפחתה. היא דמות נחושה ומציאותית, היא שנונה ומלאת שאיפות, ודרכה בוחנת לילי קינג את המעבר המטלטל בין נעורים לבגרות, וכיצד האהבות של שנות העשרים מעצבות את האישה שהיא הפכה להיות בגיל ארבעים.

 

"לב המאהב"  הוא סיפור יפהפה על חברות ואהבה, שריגש אותי עד דמעות. הוא ממוקד, עדין, כן, וקל להזדהות איתו. לפעמים הוא מתסכל ולפעמים פשוט שובר לב. הוא עוצמתי, סוחף, מעורר מחשבה, מלא כאב, לפעמים שנון, לפעמים מכעיס, אך תמיד אנושי. הוא מתאר את רגעי  השמחה והעצב, העליות והמורדות  שהופכים את החיים למה שהם.

 

זה הרומן הראשון של לילי קינג שקראתי, אבל בודאות לא האחרון.

אני ממליצה בחום♥

האישה ששבה לחיים – בת מילר

האישה ששבה לחיים – בת מילר

תרגום:רחל פן

הוצאת פן, ידיעות ספרים

נובמבר 2022. 367 עמודים

פרל פלאוורס בת ה- 52 גרה בבקתה מקסימה בלב יער בצרפת, עם בעלה, שבנה אותה בשתי ידיו. פרל "מעצבת שיער" לכמה לקוחות בעיירה, ובשאר הזמן מבלה זמן ביצירת האמנות שלה. בעלה דני, שומר עליה ובונה רהיטים יפהפיים בהתאמה אישית.

חייה של פרל צנועים, קפדניים ובטוחים. כל יום מתוכנן: בימי שני היא הולכת בשביל האמצעי שביער, ביום רביעי בשביל הימני, ובימי שישי, היום המיוחד שלה, היא הולכת בשביל השמאלי, הארוך מבין השבילים, אל העיירה. אם היא מקפידה לשמור על שגרת יומה, היא מצליחה להימנע מלחשוב על העבר.

 

שיחת טלפון בלתי צפויה מאחיה הגדול גרג, שחי בבריטניה, מערערת את שיגרת חייה, ומציבה בפניה דילמה גדולה. אביה, פרנסיס, שנטש את משפחתו הראשונה לטובת אשתו השנייה, כשפרל היתה נערה צעירה, גוסס. הניכור בין האב לפרל ושני אחיה, גרג ובנג'י, נמשך למעלה מ-30 שנה, וכעת שהוא גוסס, אחיה מאיץ בה להגיע ולהיפרד ממנו. באופן בלתי צפוי, פרל שלא ראתה את אביה במהלך כל אותן שנים, נוסעת, אבל כשהיא מגיעה זה מאוחר מדי. אביה נפטר ומתברר שהוריש לה דבר מה שהיא יכולה לתבוע רק אם תסכים לבוא להלוויה שלו, ולאחריה לפגישה אצל עורך דינו, לקריאת הצוואה. אין לה מושג מה זה יכול להיות והיא המומה כאשר עורך דינו של אביה מוסר לה אוסף של יומנים שכתב אביה. הם כתובים בקצרנות שלימד אותה כשהייתה עדיין ילדה. כמובן, שאשתו ובתו החורגת מזועזעות ומנסות בכל דרך לשים עליהם את ידן, מודאגות ממה שכתוב בהם.

אילו סודות כתובים בתוכם?

כשפרל מתחילה לקרוא את היומנים, היא מבינה שהאמת שחשבה או ידעה על אביה רחוקה מאוד ממה שציפתה. העובדה שכל עמוד מופנה אליה, הבת שאהב, גורמת לה להטיל ספק בכל מה שחשבה שידעה על עברה. עכשיו היא רואה את חייו כפי שהיו באמת ויודעת שאביה נתן לה מתנה, גם אם זה מאוחר מדי.

נראה שלכל אחד במשפחתה של פרל יש סודות, חלקם חשובים יותר חלקם פחות. גם לפרל יש סוד גדול משלה, שהיא שמרה עליו כל כך הרבה זמן שהיא לא חושבת שתוכל אי פעם לדבר עליו. אבל במותו, אביה פותח בפניה דרך שפרל מעולם לא דמיינה שהיא אפשרית, ועליה להתמודד בפעם הראשונה מזה שנים רבות עם סודות שהוסתרו.

 

האם היא מוכנה סוף סוף להתעמת עם האמת על מה שקרה?

האם דני בעלה באמת מגן עליה או שמא אהבתו היא חומה שסוגרת אותה?

האם פרל תנצל את ההזדמנות השנייה לאושר, עכשיו כשהוא סוף סוף בהישג יד?

 

"האישה ששבה לחיים" עוסק ברבדים של דינמיקה משפחתית מורכבת, ומגוון סודות ורגשות מודחקים. משפחתה של פרל היא משפחה מרוסקת מנטישה ומערכות יחסים סודיות. אחרי שברון לב אחד יותר מדי, פרל ובעלה דני מצאו מקלט בבית הנופש המרוחק שלהם בצרפת, תוך שהם מסתגרים מהעולם בכלל וממשפחתה בפרט, אבל נוכחותה בהלוויה של אביה פותחת תיבת פנדורה.

העלילה מתארת את  הקשיים, שברון הלב, האובדן, ההזדמנויות שהוחמצו, ואלה משולבים עם הומור שמגיע בעיקר מבנג'י, שמדבר בכנות וללא מסיכות. הדמויות, כמו מערכות היחסים ביניהן, מורכבות. לכולן יש מטען, כולן פגועות, כואבות בצורה כזו או אחרת, וחלקן כועסות.

הסיפור מתאר את התקופה שבין השנים 1981 ל-2018, אבל לא כתוב בסדר כרונולוגי. למרות זאת, קל לעקוב אחריו. הוא מסופר מנקודת מבטה של ​​פרל, ודמות נוספת שלא הייתה מוכרת בתחילה בשם קארי. לוקח קצת זמן עד שהקשר בין שתי הדמויות הללו נחשף, אבל זה שווה את ההמתנה. אנחנו גם זוכים לקרוא קטעים מיומניו של פרנסיס, מה שמאפשר לפרל לראות את תהליך החשיבה של אביה ולהתחיל להבין את מניעיו וכוונותיו האמיתיות.

אין כמו מוות כדי לטלטל את הדינמיקה המשפחתית והספר הזה מוכיח זאת בצורה יוצאת דופן.

לעולם אי אפשר לדעת מה עובר בראשו של אדם אחר או מה כוונותיו האמיתיות. לעיתים קרובות מתקבעת דעה שהיא פרי הדמיון . קשה לדעת מהם הקשיים והאתגרים העומדים בפני בן משפחה, אלא אם הוא פותח את ליבו ומספר עליהם, ועל פי רוב, הדברים שכואבים ביותר, הם אלה שנסתרים הכי עמוק מהעין, וכשהאמת מתגלה, היא מתגלה כשכבר מאוחר מדי.

 

אהבתי את האופן שבו הסופרת, בת מילר, לקחה מצבים שכל אחד מאיתנו עלול להתמודד איתם ונתנה להם פרשנות אמפתית וריאליסטית. אהבתי איך היא טיפלה בכל הרגשות  שפרל חווה ובמסע שהיא עוברת.

כצפוי, לספר יש הרבה מה לומר על מה זה אומר להיות הורה. יש לו גם הרבה מה לומר על איך צריך לחיות את החיים האישיים ולהתמודד עם אתגרים.

אני ממליצה בחום על הספר הזה. הוא מחמם לב באותה מידה שהוא קורע לב, ומספר על רגעים רגישים, התמודדות עם העבר וחיבור מחדש עם המשפחה

מומלץ מאד♥

חתונה של אחרים – אליסון אספק

חתונה של אחרים – אליסון אספק

תרגום: אורית הראל

הוצאת תכלת

אפריל 2025. 424 עמודים

פיבי סטון היא פרופסורית לספרות בת ארבעים שחיה בסנט לואיס, מיזורי. נישואיה של פיבי, בני 12 השנים, הסתיימו כאשר בעלה מאט, פרופסור לפילוסופיה, עוזב אותה לטובת מיה, שילדה לאחרונה תינוק. הגירושים הגיעו לאחר שנים של טיפולי הפריה כושלים.

מעבר לדיכאון הגירושים, פיבי בילתה עשר שנים בניסיון לכתוב את הספר של עבודת הדוקטורט שלה על "ג'יין אייר", כדי שתוכל להגיש מועמדות לקביעות, אך היא לא מצליחה להתקדם איתו. היא עייפה מללמד את אותם שיעורים שוב ושוב, לסטודנטים שלא ברור אם אכפת להם או לא. והחתול שלה, הארי, גוסס מסרטן. אז, ביום הראשון של הסמסטר אחרי חופשת הקיץ, פיבי לובשת את שמלתה הירוקה הכי טובה, נוסעת לניופורט, רוד איילנד, ומתמקמת במלון "קורנוול אין" היוקרתי, שם קיוותה בעבר, לנפוש עם בעלה. עכשיו היא מתכננת להירגע בחדר שלה שעולה 800 דולר ללילה, לאכול ארוחת ערב טעימה, ולהתאבד עם כדורי הכאב של החתול שלה.

מיד עם הגעתה, היא מבינה שכל חדרי המלון תפוסים לחתונת פאר שעומדת להימשך במהלך ששת הימים הקרובים. כשפיבי מוצאת את עצמה במעלית עם הכלה, לילה בת ה- 28 וזו שואלת אם היא חלק ממשפחתה או ממשפחת החתן, פיבי מסבירה שהיא לא זה ולא זה, אלא אורחת במלון שמתכננת להתאבד.

לילה, מזועזעת. זה לא משהו שהיא לקחה בחשבון במהלך ההכנות לחתונתה, וברור שהיא לא תתן לארוע כזה להרוס אותה. היא עוקבת אחר פיבי, ומנסה לשכנע אותה לרדת מהתוכנית.

מרגע זה תוכניותיה של פיבי מתחילות להשתנות.

פיבי הופכת מאישה הבורחת משברי חייה למטפלת מאולתרת שמוזמנת לכל האירועים בשבוע החתונה והופכת לשושבינת הכבוד. היא מגלה שקל לה יותר לדבר על רגשות עם זרים ללא צורך בהעמדת פנים, מאשר להודות בפני חברים שמשהו לא בסדר, ומבינה שהיא יכולה להיות בלתי מסויגת, חופשייה ופתוחה. כולם מפציצים אותה בתסכוליהם, בדעותיהם האמיתיות על כולם, בסודותיהם החבויים עמוק, ונראה שהיא יודעת מה הדבר הטוב ביותר לעשות או לומר. (בעיני, חצי מצירופי המקרים נראו מפוברקים, ורוב מערכות היחסים שנוצרו היו מוגזמות.)

 

אליסון אספק משתמשת בחופש הזה, לומר כל מה שרוצים ללא צורך בפילטרים, כדי לאחד שתי נשים שונות מאוד אחת מהשנייה, במה שעשוי להיות השבוע החשוב ביותר בחייהן. חברותן המתפתחת מובילה אותן לקבל את מה שהן צריכות, את מה שהן באמת רוצות, להציל את עצמן.

הספר עמוס בדיאלוגים והעלילה די הדוקה. למרות הטון המלנכולי, הספר בוחן נושאים כמו נישואין, הזדקנות, יחסי הורים-ילדים ודיכאון, ואלה משולבים בהומור וברגעים נוגעים ללב.

אהבתי את ההתייחסות למשבר אמצע החיים של פיבי ותחושת התבוסתנות שלה, כשהיא מגיעה לגיל שבו כל החלומות והתוכניות לחיים לא מתגשמות, לא משנה כמה קשה היא עבדה. אהבתי את ההתייחסויות הספרותיות, שלקוחות מסופרות וסופרים משובחים מהספרות הבריטית.

מה שלא אהבתי היה שפיבי "ניצלת" ממצבה הנפשי הירוד על ידי גבר, במקום שזה יקרה מתוך עצמה. הרומן מרבה להתייחס לגברת דאלוויי וג'יין אייר, אבל פיבי לא מתקרבת להשגת המימוש העצמי והטענות החזקות שלהן , בגלל סוף הספר.

שמעתי כל כך הרבה על הספר הזה שהייתי חייבת לקרוא אותו. ולמרות שהוא נבחר כרב־מכר של הניו יורק טיימס, הגארדיאן, השיקגו טריביון, ואחרים,  הייתי ממש קרובה לוותר עליו, אבל המשכתי עד סופו. מבחינתי, הוא היה בסדר. לא מעבר. אני אולי בדעת מיעוט, אך כנראה לא כל ספר מתאים לכל אחד.

בתוך המילים בתים – דנית גולד

בתוך המילים בתים – דנית גולד

הוצאת פטל

אוגוסט 20224. 246 עמודים.

 

התקציר והכריכה היפה של הספר "בתוך המילים בתים" כבשו אותי. לרגע אחד התבוננתי בכריכה ושאלתי את עצמי: האם לקרוא? האם אוהב?

האמת היא שמהרגע שהתחלתי לקרוא, הבנתי שאני קוראת משהו אחר.

הספר הזה כשמו הוא.

חייה של הגיבורה חולפים בין הזמנים, בין הבתים, רצופים אסוציאציות ונעים בין המציאות של חייה באותה נקודת זמן לבין זכרונות העבר.

במהלך הקריאה הקורא נחשף לתהיותיה של הגיבורה על אהבה, זוגיות, חלומות, משפחה ואובדן, והתחושה היא כשל מי שמתבונן באלבום תמונות משפחתי, שעובר בין התמונות, או כמי שקורא ביומן, בו היא מדווחת על מה שקורה וקרה.

הקורא עובר בין תחנות חייה של הגיבורה, וכמו בהרכבת פאזל, כך לאט לאט נחשף עוד רובד ואלה מצטרפים לתמונה הגדולה, ומסעה המרגש למצוא בית, מקום עוטף,מנחם ואוהב, בו תגשים את חלומה לכתוב סיפורים, מתואר בין השורות.

דמותה של הגיבורה נוגעת ללב. חלומה להיות סופרת מתנגש בעוצמה במציאות. החיפוש שלה אחרי המקום שבו המילים ינבעו מתוכה מוביל אותה למקומות אחרים, לערים אחרות בארץ ובעולם, למיפגש עם אנשים שהופכים להיות חלק מחייה נכון לפרק זמן מסוים, לעיסוקים שונים, ובסופו של דבר כל אלה מעצבים את חייה מחדש. 

במהלך נסיונות התאקלמותה בכל אחד מהמקומות בהם היא שוהה, קלפים נפתחים, חשבונות ישנים עולים, וכולם מכילים את הרגש והכאב שחוותה, את המחשבות והתובנות שעולים בה, במבט מפוקח לאחור.

בסגנון יוצא דופן ובכתיבה קולחת, דנית גולד מצליחה לבחון  את היחסים הסבוכים שבין החלום למציאות, כשהגיבורה חוצה גבולות פיסיים, מוסריים ורגשיים, בין אם חצתה אותם מרצונה ובין אם אולצה לעשות זאת, ולרתק אליה את הקורא.

העלילה בנויה מקטעים, לפעמים די קצרים, ולכל אחד מהם כותרת המציינת את שם הרחוב/ השכונה/ העיר/ המדינה בה היא נמצאת או נזכרת, ובכל אחד מהם זכרון הקשור בילדותה, נעוריה, ביחסיה עם הוריה ואחיה, בני זוג, חברות וחברים, ידידים ויזיזים, ובכולם ניכר הרצון שלה לחופש ולחיפוש עצמי, גם אם לפעמים היא הולכת לאיבוד. מרבית הדמויות פגומות, והעלילה עוסקת במסע שהגיבורה עוברת כאשר כל פעם דמות אחרת נוכחת בחייה, ההחלטות שהיא מקבלת והטעויות שהיא עושה.

האם תצליח הגיבורה לתקן את משגי העבר?

האם היא תגשים את חלומה הגדול?

 

לא אספר לכם דבר מעבר לכך שהסיפור מתחיל בחיפה, בשכונותיה הרבות כקרית שפרינצק, בת גלים, רמות ספיר ושכונת דניה, כולם מקומות מוכרים לי ואהובים עלי.  

את מה שקורה בהמשך, ולאן העלילה לוקחת את הגיבורה ואיתה את הקוראים, תצטרכו לקרוא בעצמכם.

דנית גולד בהחלט יודעת להניע סיפור. בסקרנות, ברגישות ובתנופה, היא בודקת איזה כוח מעניקה השייכות המשפחתית, אילו מחירים תובעים הסודות המשפחתיים, וכיצד הם משפיעים על מהלך חייהם של בני המשפחה ובעיקר על הגיבורה.

 

כובש.סוחף.מרתק.נוגע.

ממליצה בחום♥

  

להיכנס לנעליה - ג'וג'ו מויס

להיכנס לנעליה - ג'וג'ו מויס

תרגום: דלית כהן

הוצאה: ידיעות ספרים

יולי 2923. 416 עמודים

"להיכנס לנעליה" מספר על ארבע נשים, רובן בסביבות העשור הרביעי לחייהן שטעות שנעשתה בהיסח הדעת, משלבת את גורלן, והופכת את חייהן של שתיים מהן, על פיהן. האחת עשירה שרגילה לקבל הכל לידיה, והשנייה ממעמד הביניים, שנאלצת להילחם בשיניים על כל דבר בחייה.

סאם קמפ לא מוערכת  ותקועה בעבודה שהיא לא נהנית ממנה, נשואה לבעל השרוי בדיכאון קליני, הורים מחרידים וכלב קשיש, לא מתפקד, כשהיא עוברת ארוע שעשוי לאפשר לה להמציא את עצמה מחדש. לאחר שלקחה בטעות את התיק הלא נכון מחדר ההלבשה שבמכון הכושר, לא נותרה לה ברירה אלא לנעול לפגישה שלפניה את נעלי הסטילטו האדומות של לובוטין, הנמצאות בתיק שברשותה. הצעדים הראשונים על עקבים בגובה 15 ס"מ קשים וסאם מתנדנדת כמו שיכורה, אך ההפתעה שלה מגיעה כשהיא מבינה שהנעליים האלה מביאות לה יותר מעיסקת מכירה חשובה אחת. הזדמנויות חדשות נפתחות עבור סאם כשהיא מציגה את עצמה עם המראה החיצוני הנוצץ הזה.

 

לעומתה, נישה קנטור שחיה את החיים של עשירים "כבדים" ממש לא נהנית מהמצב.

היא נכנסה לחדר הכושר כאשתו המפונקת של בעל עשיר,  אבל כשהיא יוצאת היא מגלה שהנעליים היקרות שלה נגנבו מחדר הכושר, ויותר מכך, שבעלה החליט להתגרש ממנה. הוא מנתק אותה מחשבונות הבנק,  מכרטיסי האשראי וקשריה החברתיים, ולא מאפשר לה להיכנס לסוויטה בה הם משתכנים במלון בנטלי בלונדון. הוא מותיר אותה בחלוק רחצה בלבד. נישה אינה מצליחה ליצור איתו קשר אלא אם תמלא את התנאי שהציב, ותחזיר לו את נעלי הלובוטין. נחושה להיאחז בחייה הזוהרים, היא חייבת להתרוצץ כדי להתמודד ולמצוא איך וממה להתקיים.  כך מתחיל מצוד אחר הנעליים הנעלמות שלה, כבודה ומקומה בעולם, ואחרי האישה שלקחה את התיק שלה, וכששתי הנשים נפגשות לבסוף, הן מגלות שכל אחת מהן זקוקה לשנייה כדי לתקן את העוולות שנגרמו להן ולנשים המקיפות אותן.

 

ההתחלה רוויה בהרבה עצב,תחושת יאוש על סף דיכאון, אך לאט לאט מתחילים לראות את האור בקצה המינהרה. נישה וסאם עוברות משבר קיומי באמצע החיים, והן נאלצות "להרים" את עצמן ולחשוב איך הן מתגברות על הצרות שנחתו עליהן. נישה שהייתה הדמות המעצבנת והאנוכית ביותר, מתגלה כמי שמסתגלת הרבה יותר מהר מסאם חסרת הביטחון העצמי  לנסיבות חייה החדשות, וסאם  שנאבקת לתמוך במשפחתה, מאבדת את עצמה בתהליך, אך בשיתוף פעולה ותמיכה מהסובבים אותה מצליחה להתעלות על פחדיה.

 

הכתיבה של ג'וג'ו מויס שנונה, מצחיקה, דרמטית ומסקרנת עם קמצוץ רומנטיקה.

הדמויות הנשיות מענגות. הן מתגלות כנשים אמיתיות עם פגמים, סודות ובעיות. התפתחות הדמויות נפלאה, ואי אפשר שלא לפתח אמפתיה כלפיהן, בגלל שהן הרבה יותר מורכבות ממה שהן נראו על פני השטח.

"להיכנס לנעליה"  הוא ספר על הבחירות שאדם עושה כאשר חייו משתנים בחטף, וההחלטות שהוא צריך לקבל, השונות בתכלית השינוי מכל מה שהוא רגיל אליהן.

לסם ולנישה אין דבר במשותף מלבד זוג נעליים, והמסע שהנעליים לוקחות אותן, מסקרן, והופך את הקריאה למשעשעת ומחממת לב. העלילה עוסקת בין היתר בהורות, חברות, השפעות של דיכאון על בן/בת זוג יחסי משפחה, יחסי עבודה, מעמד חברתי, העצמה נשית, והזדמנות שנייה.

 

קראתי בהנאה רבה  ואני ממליצה בחום!

שד יהיר – ר. ס. גריי

שד יהיר – ר. ס. גריי

תרגום: דינה עזריאל

הוצאת אהבות

יוני 2019. 320 עמודים

מרדית' בת ה -28 , גיבורת "שד יהיר" נמלטת מבעלה המתעלל לחווה מרוחקת, שם היא מתחילה לעבוד כעוזרת בית אצל ג'ק, גבר מחוספס ויהיר, שמאמין שהיא ילדת עירונית, נסיכה  עשירה ומפונקת שקבלה מקטנות הכל על מגש של כסף, ולפיכך מתייחס אליה בגסות. 

מרדית', שהגיעה ממשפחה עם אמצעים ונישאה למפיק סרטים אמיד מיד לאחר סיום לימודיה בקולג', לא נאלצה לעבוד עד היום/הלילה שבו היא מחליטה לעזוב את בעלה המתעלל, השפל והמניפולטיבי ולברוח לטקסס, שם גרה אחותה החורגת,הלן. 

כשהיא מגלה שהלן, יצאה לחופשה ממושכת באירופה, והבית שלה לא זמין למגורים בעקבות שיפוץ שהוא עובר, היא נאלצת לעבוד בחווה "בלו סטון" של ג'ק. אבל ג'ק מעדיף שמרדית' לא תהיה בסביבה. הוא שמע מהלן שמרדית' מעולם לא נאלצה לעבוד  ושהבריחה הזו היא כנראה גחמה חולפת, חיפוש תשומת הלב של בעלה, ושהסבירות גבוהה שתוך מספר ימים מרדית' תשוב לבעלה ולחייה בקליפורניה. הוא מקשה עליה מהרגע הראשון, מעמיס עליה את העבודות הבזויות ביותר בבית, ומשכן אותה בצריף חצי הרוס. מרדית' נחושה להוכיח את עצמה, על אף ההנחות של ג'ק ואחותה לגביה, והיא לא מפחדת ללכלך את ידיה ולעבוד קשה. כשהימים חולפים והשניים מתוודעים לסיפורים של כל אחד מהם,הם מבינים את אי ההבנות וגודל ההנחות השגויות, והכל משתנה.

 

"אין איש בסידר קריק, טקסס, שלא יודע שג'ק מק'נייט הוא שחצן יהיר. 

זאת אומרת, אני מבינה את זה: הוא שזוף וחטוב, שיערו שחור כמו זפת שנצרבה באש הגיהנום. אה, והאישיות שלו? בוערת באותה הלהבה.

שהופעתי על סף דלת חוות בלו סטון, מובסת ולובשת עליי את זוג התחתונים האחרון שנשאר לי, קיוויתי למושיע שלי, אבל במקומו, מצאתי אותו.

הדעה שלי על ג'ק נצרבה בעקבות מפגש ראשון מהגיהנום. אבל הדעה שלו עליי, רעה אף יותר, גובשה עוד לפני שפגש  אותי.

הוא שמע שאני נסיכה מפונקת שמגיעה לנצל את 'טוב ליבו'. בשבילו, אני יותר בעיה מפתרון.

ההתנצחות שלנו, כשאנחנו לוחצים על הכפתורים זה של זו, חדרה לי מתחת לעור. אני יודעת שהיהירות שלו אמורה להיות הסיבה העיקרית לדחייה שלי ממנו. 

הבעיה היא, ששדים ידועים ביכולת הפיתוי שלהם."

 

סיפור העלילה אינו משהו חדש.

גיבורי הקומדיה הרומנטית הזו מגיעים משני עולמות שונים. עלמה במצוקה בורחת מבעלה עם הבגדים שלגופה. בלי כסף ובלי מטען, היא צריכה מקום לינה ועבודה. היא נעזרת באחותה החורגת ומוצאת עבודה בחווה של גבר יהיר ועקשן.

מרדית' היא דמות נהדרת, ראויה להערצה בעיקר בזכות הכוח והנחישות המדהימים שלה. אהבתי איך היא סירבה לוותר או להיות מאוימת. היא הייתה חביבה, מצחיקה, חזקה, חצופה, חסרת פחד ומהנה. בדיוק כמו שדמות ראשית צריכה להיות.

ג'ק היה זכר האלפא המעצבן ודי מבזה בהתחלה, יהיר ושיפוטי, שנלחם קשה במשיכה שלו כלפי מרדית', אבל למעשה  כל הנ"ל הם מנגנוני ההגנה שלו ,כשלמעשה הוא מחביא בתוכו לב זהב.

המשיכה בין שני הגיבורים היא כמעט מיידית, אבל שום דבר לא קורה ביניהם פרט לזרמים שמתחת לפני השטח. אהבתי את המתח המיני בין שניהם, את התפתחות הרומנטיקה ביניהם, את שביתת הנשק ואיך הם מנווטים את רגשותיהם ומעריכים מחדש את הרושם הראשוני שלהם אחד מהשני.

הסופרת מתמקדת בהשלכות של מערכת יחסים רעילה, שבדרך כלל היא בלתי נראית לזרים. חבריה ובני משפחתה של מרדית' שפטו אותה כשהם מתבססים על הנחות עיוורות וקנאה חומרנית, ולא חסכו ממנה את דעתם.

אבל מעבר לכך, לספר מסר אופטימי . הרעיון שקיימת הזדמנות שנייה, שאהבה יכולה להיות בריאה ועוצמתית אם אתה עם האדם הנכון.

ואם כל זה לא מספיק אז כדאי שתדעו שיש את אלפרד, גולדן רטריבר מקסים, ואת אדית, הסבתא שלא חוששת להשתמש ברובה ציד, דמות מצחיקה ומענגת באמת, בעלת ברית מאוד אנושית ומלאת הבנה כלפי מרדית', שממלאה בנאמנות את תפקיד קופידון... היא וכל אנשי סידר קריק, טקסס, היו חבורה של אנשים נחמדים, מקסימים וידידותיים שהיו מוכנים לעזור בכל מה שהם יכולים והם בהחלט הוסיפו הרבה חום ואהבה.

בשורה התחתונה:

"שד יהיר" הוא קומדיה רומנטית מאד נעימה לקריאה, כתוב מצוין והעלילה משעשעת. הסגנון קולח, הרגשות מבעבעים, הדיאלוגים שובי לב, והכל מסופר בפרקים המתחלפים בין ג'ק ומרדית' ומנקודות המבט של כל אחד מהם. אך בעיקר, המוטיב של משנאה לאהבה הופכים את "שד יהיר" לספר קליל, חושני, רומנטי, מצחיק ושנון החל מהקואובוי הסקסי, ועד הסבתא המגניבה.

היה לי ממש כיף לקרוא את הספר הזה. לא הצלחתי למחוק את החיוך מהפנים שלי.

ממליצה בחום כשאתם.ן במצב רוח למשהו קליל ומצחיק.

 

דירת שותפים - בת׳ אולירי

דירת שותפים - בת׳ אולירי

תרגום: שאול לוין

הוצאת כנרת זמורה-דביר

נובמבר 2019 . 432 עמ

טיפי וליאון חולקים דירה

טיפי וליאון חולקים מיטה

טיפי וליאון מעולם לא נפגשו...

 

טיפי מור צריכה דירה זולה ומהר. ליאון טומיי עובד בלילות וזקוק להכנסה נוספת. החברים שלהם חושבים שהם משוגעים, אבל זה עשוי להיות הפתרון המושלם. ליאון ישהה בדירה, שיש בה מיטה אחת, בשעות היום, בזמן שטיפי בעבודה, וטיפי תשהה בדירה החל מסיום יום העבודה ועד למחרת בשעה 8:00 בבקר. בסופי השבוע הדירה תעמוד לרשותה של טיפי וליאון ישהה אצל קיי, בת זוגו.

 

הסדר יוצא דופן אך הכללים ברורים.

אלא ש..

עם בני זוג  "לשעבר" אובססיביים, לקוחות תובעניים בעבודה, אח שנכלא בטעות וכמובן העובדה שהם עדיין לא נפגשו, הם עומדים לגלות שהכללים שקבעו כ"ספר החוקים" עומדים לעוף מבעד לחלון .

הרבה לפני שהרומנטיקה נכנסת לתמונה, טיפי משאירה פתק המזכיר לליאון להשאיר את מושב האסלה למטה, ומבלי להתכוון היא פותחת פתח קטן של תקשורת בין שניהם, פתח שהופך להתכתבות אינטנסיבית, שמתפתח בהדרגה לאינטימיות עמוקה יותר והם מוצאים את עצמם תוהים הרבה על האדם השני. הם משאירים פתקים במקומות שונים בדירה, פתקים שמלמדים על האינטראקציה ביניהם ועל סיפורי הרקע שלהם.

הפתקים מתארים את  ההתמודדות עם השדים הפנימיים שלהם כשהם נלחמים לשרוד את תלאות היומיום, להחלים ממערכת יחסים פוגענית רגשית, ולהתמודד עם בן משפחה שנכלא על לא עוול בכפו. באמצעות הפתקים מתפתחת ביניהם חברות, בה הם תומכים ומעודדים אחד את השני.

האם אהבה יכולה לפרוח כששני אנשים מבלים יותר זמן בנפרד מאשר ביחד, וכשהם כל כך שונים זה מזה?

"דירת שותפים" הוא סיפור מאופק שהבסיס לעלילה קשור להנחה שהפכים נמשכים.

טיפי היא טיפוס יוצא דופן. היא אישה גבוהה שמתלבשת איך שבא לה ולא אכפת לה מה חושבים עליה, היא תוססת, פעלתנית, חברותית מאד, בעוד ליאון שקט, איש של מילים מעטות, מבין ואיכפתי על גבול מתבודד. הדבר בא לביטוי בפתקים הקצרים והממוקדים שהוא כותב, בעוד שאלה של טיפי אישיים וארוכים.

הסיפור כתוב משתי נקודות מבט, בפרקים מתחלפים, בקולו של כל אחד מהם, מה שמאפשר להכיר את סיפור הרקע של כל אחד מהם לעומק.  

ציפיתי שזו תהיה קריאה קלילה.

היא היתה, והיא גם לא היתה.

כשהתחלתי לקרוא, כמעט ויתרתי. טיפי הרגישה כמו עוד דמות מוחצנת, קלישאתית, ודמותו של ליאון מופנמת. אך ככל שהמשכתי לקרוא הבנתי שיש בסיפור שלהם הרבה יותר ממה שנדמה. גיליתי ששתי הדמויות הרבה יותר מורכבות והיו מספר נושאים די רציניים שנדונו בו.

זה לא הספר הכי טוב שקראתי. הוא היה בסדר. לא מעבר.  

מתאים לקריאה כספר טיסה או חופשה.

 

לשיקולכם.ן

יש דברים שלא מוכרחים לנסות - ענת לוי

יש דברים שלא מוכרחים לנסות - ענת לוי

הוצאת אנא

2021. 272 עמודים

כבר ממבט ראשון תפסה את העין הכריכה בוורוד בוהק שכאילו צועקת תראו אותי, אני כאן, ועליה פרח חרצית עם עלים תלושים, שעורר בי זכרון ילדות על איך כשהיינו ילדות היינו תולשות מהפרח את עלי הכותרת אחד אחד, ואומרות עם כל עלה שנתלש, "אוהב, לא אוהב..." עד אחרון העלים, כדי לדעת אם הבן שאהבנו אוהב או לא.

כשסיימתי את הספר התבוננתי שוב בכריכה והבנתי עד כמה היא מדויקת לסיפור העלילה. השאלה הזו מלווה כחוט השני את ילדותה ונעוריה של רונית בבית הוריה  וחוזרת אל חייה אחרי עשרים שנות נישואים כשחוסר הבטחון והערכה עצמית נמוכה, שליוו אותה שנים זוקפים שוב את ראשם ומצטרפים אל אי הוודאות לגבי אהבת חייה ומערערים את עולמה ולא נותנים לה מנוח. וכמו הכריכה הבולטת כך רונית מתחילה תהליך שבו היא שמה את עצמה בקידמת הבמה, בודקת את הגבולות ומעזה לעשות דברים, שלא היה עולה בדעתה לנסות, וכאילו אומרת עכשיו אני!

האהבה בין רונית לאבישי פרחה בתקופת שירותם הצבאי. כבר באותם ימים הניגודים ביניהם היו בולטים אך האהבה חיפתה על הכל. לאורך 20 שנות נישואיהם הם רחשו אהבה,כבוד ואמון אחד לשני וחייהם התנהלו כמו כלים שלובים, רונית מתמסרת לבית ולגידול הילדים לצד עבודתה כמורה לגיל הרך ובכך מאפשרת לאבישי להתקדם בסולם הדרגות, לשרת בגיזרת עזה הבוערת, ולהיעדר מהבית ימים כלילות.

לרונית לא היתה שום סיבה לחשוד בחוסר נאמנות מצד אבישי. היא חשה אהובה ומוערכת, והמשפחה שבנתה איתו היתה כל מה ששאפה אליו בחיים. 

אך כל זה משתנה באותו רגע, שבו היא מגלה על צג הנייד של אבישי את ההודעה שלא הותירה בלבה ספק, או מקום לדמיון, וברגע אחד, ללא הכנה, ללא סימנים מקדימים, עולמה מתהפך וחרב עליה. אבישי, שהיה מקור של תמיכה וחוף מבטחים לכל צלקות ילדותה, האיש שאיתו הרגישה אהובה, ראוייה ורצוייה נעלם, ובמקומו מגיע  צונאמי של רגשות שמשאיר את רונית פצועה וחבולה, מרומה, שבורה ומבולבלת,  והבסיס שעליו נבנו יסודות נישואיה ונמשך לאורך עשרים שנות חיים משותפים, מתפרק. יש בה כעס חזק ורצון לפרק את הזוגיות, להכאיב לאבישי, לצד חיפוש הוכחות ועיסוק אובססיבי במשבר, מה ששואב את שניהם למערבולת של כאב וחוסר אונים.

רונית  יוצאת למסע שבמהלכו היא עוברת אירועים שמעולם לא חשבה שתתנסה בהם, ומצוקות שהושתקו הקשורות ביחסיה עם אמה ואחותה, מוצפות ואי אפשר יותר להתעלם מהן. היא ואבישי פונים לעזרת מטפל מתוך נסיון להבין את הגורמים שהובילו למשבר, וגם כדי לנסות לשקם את הקשר הזוגי ולבנות ממנו משהו שיאפשר לזוגיות להמשיך, אך כל האירועים שעוברים על רונית ועברו על אבישי הם בהחלט לא דברים שמוכרחים לנסות גם אם הם משמשים כלי באמצעותו ,בעיקר רונית, לומדת צעד אחר צעד איך להכיל ולעבד את כל מה שארע. על אף הכאב העצום, על אף הריחוק שנוצר באופן טבעי, רונית מנסה לשקם את ההריסות ולבנות משהו חדש בזוגיות שאולי יוביל לחידוש האמון.

 

"יש דברים שלא מוכרחים לנסות" הוא בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לצאת ממשבר הקריאה בו הייתי. הוא קולח באופן טבעי  ומסופר היטב.

הדמויות שלמות ובעלות עומק והעלילה רציפה ומרתקת. הכתיבה הנהדרת מתארת באומץ משבר זוגי שהרגיש מאד אותנטי וגרם לי לצחוק ולהזיל דמעה במידה הנכונה. העלילה חושפת ללא כחל וסרק את הזעזוע שהבגידה מחוללת במערכת היחסים הזוגית ואת רעידות המשנה שהיא מפעילה על המשפחה כולה. סיפור פגישתם הראשונה של רונית ואבישי והאהבה ביניהם היה מרגש ומלא קסם ורוך, באותה מידה  מערכת היחסים בין רונית ואמה, נגעה ללב, ולמרות שהספר אינו חף מבעיות, הוא הצליח לעורר בי הזדהות ואפילו לרגש.

זה אינו רק הסיפור של רונית ואבישי.

זה סיפור שימצא הד בליבם של זוגות רבים שעברו משבר בזוגיות.

זה סיפור שכולנו שמענו עליו. סיפור שקרה לשכן, לבן משפחה, לידידים או חברים.

 

אם לא קראתם, אני ממליצה בחום!