ארבעה אבות – אמיר זיו

ארבעה אבות – אמיר זיו

הוצאה: עם עובד

פברואר 2017. 313 עמודים.

הקראה: ישראל גור אריה

ספר הביכורים של אמיר זיו, ארבעה אבות, הוא קובץ של שלושה סיפורים, שכל אחד מהם מתרחש בציר זמן שונה, ולכל אחד סגנון כתיבה שונה.

הסיפור הראשון מתרחש בתחילת שנות השישים, ומסופר באמצעות חליפת מכתבים. הוא מספר על אליהו בוכמילר, גבר בשנות השישים לחייו, שכן נודניק, אובססיבי, מציצן, המתלונן על גזוזטרה (=מרפסת), שבנתה ללא אישור, שכנתו, קלרה היפה, שגרה בדירת הגג מעליו. הוא שולח מכתב לעיריית תל-אביב, לסגן מהנדס העיר, ברוך דומיני.

בין השניים מתנהלת חליפת מכתבים בה מגלים שדומיני הגיע בעצמו לבדוק את מהות התלונה, אך נישבה בקסמיה של קלרה, והקורא נחשף לרומן המתפתח בין דומיני והשכנה. הדבר מעורר את כעסו של אליהו בוכמילר, שממשיך את התיכתובת עם דומיני, ומהתכתבות תמימה לכאורה שהתחילה כתלונה על מרפסת לא כשרה, היא עוברת לפסים אישיים, ששופכת אור על אליהו בוכמילר, סיבת כעסו, והמניעים להתנהלותו והתהגותו בכל הקשור ליחסים בין השניים, וכך נחשפים סודותיהם של ארבע דמויות המנהלות מערכות יחסים של אהבה ותשוקה הרסנית, שקלרה היא החוט המקשר ביניהן.

 

הסיפור השני, מתרחש כשלושים שנה אחר כך, בשנת 1993, ומסופר בגוף שלישי על ידי מספר יודע כל. הוא מספר על גיורא, וטרינר, המתמחה בטיפול בפילים וקרנפים שנשוי לשרון. גיורא אוהב חיות, אוהב מאד את אשתו, אך מתקשה להסתדר עם בני אדם. את עיקר הבנתו על החיים ועל חייו הוא מפרש על בסיס נסיונו עם התנהגות החיות במיכלול מצבים. שרון אשתו, עו"ד מבריקה, אוהבת את מיכה העיתונאי, שפגשה בסמינר ואיתו היא מנהלת רומן ארוך שנים, שלגיורא אין שמץ של מושג לגביו. היא שולחת שירי אהבה לעיתון נוער, בשם בתה הפעוטה נירה, שירים שהם מַרְאָה לאהבה העמוקה והנואשת שלה ולחייה המתפרקים, אותם היא מסתירה, אך בעל כורחה נחשפים. בעקבות גילוי בגידתה, גיורא מאבד את עשתונותיו, וארוע טראגי שמתרחש באותו יום, מונע ממנו להיות אב ראוי לבתו, שאמורה לחגוג את יום הולדתה ה-6 והוא אינו פועל בשיקול דעת.

 

הסיפור השלישי מתרחש בשנת 2004 ומספר על נירה בת ה 17, שננטשה ביער במבואות ירושלים, בהיותה בת 6. במהלך יומיים רצופים היא כותבת בלוג, המכיל עשרים פוסטים,  מבטיחה שכולו יהיה על בסיס עובדות, כדי שתעשה סוף סוף סדר לעצמה, כך שתוכל לפתור את השאלה למה קרה לה מה שקרה, ולמה עשו זאת האנשים שאחראים למצבה.

 

מה הקשר בין שלושת הסיפורים?

מה הקשר של משפחת בוכמילר לדורותיה אל שלושת הסיפורים?

את זאת תגלו אם תקראו, וגם את מה שמסתתר מאחורי תמונת הכריכה המסקרנת.

 

"ארבעה אבות" הוא ספר עצוב וכואב על בדידות, על נטישה, על ניכור ועל שקרים. על אהבה נואשת, בגידה, כאב, תשוקה, רצון לנקמה, על מציצנות ועל כל הדבש והמר, ומה שביניהם

על אנשים בודדים שמנסים לנווט את חייהם בין משולשי אהבה, על הורות, על יחסי הורים-ילדים, על אחריות הורית, על המחיר שאנשים משלמים בגלל ההחלטות שאחרים מחליטים, מבלי לקחת אחריות על הפגיעה ועל גורלם וגורל אלו שקרובים אליהם.

 

ספר קריא מאד, מסקרן, לעיתים מותח, מכמיר לב, שאי אפשר היה לעצור.  ההקראה של ישראל גור אריה נהדרת.

 

מומלץ מאד.

שמרי נפשך – קמה ורדי טהרלב

שמרי נפשך – קמה ורדי טהרלב

הוצאת עם עובד

ינואר 2025. 256 עמודים

העלילה מספרת את סיפורה של תמר בת ה 16, שמאשימה את עצמה במותו של אביה הלום הקרב. עשרים שנה חלפו מאז הארוע הטראומטי, ותמר נזכרת איך שתקה במשך חודשים לאחר שהתאבד עד ליום שבו היא משאירה פתק קצר לאימה ועוזבת את הבית. היא נוסעת צפונה שם היא פוגשת את הולי הג'ינג'ית שהגיעה מדורסט שבאנגליה, לחפש את אביה. מפגש לא צפוי בין נערה שמחפשת את אביה לבין נערה שאיבדה את אביה מאחד וקושר את שתי הנערות השונות לחלוטין, והשתיים מגיעות בטרמפ לבניאס.

 

הולי כריזמטית, דעתנית, עצמאית, שתלטנית, עושה מה שבראש שלה ולא סופרת אף אחד ממטר. אין לה מעצורים והיא אומרת כל שעולה בדעתה בלי לחשוב האם דבריה יפגעו בשומע. היא גם משקרת בלי להניד עפעף. יש בה אי שקט והתפרצויות המעידות על חוסר יציבות נפשית.

תמר לעומתה, נערה שקטה, מופנמת, נאיבית, נגררת, שמתנתקת מכל מה שמוכר לה בחייה, יוצאת אל העולם שמחוץ לחממה הביתית, והולכת אחרי הולי "בעיניים עצומות". היא בוחנת בשתיקה את התנהלותה של הולי שמנהלת אותה, כאילו אין לה רצון משלה, ומשתדלת לרצות כל גחמה שלה.

 

השתיים מקימות להן בין העצים ליד הבניאס הזורם מין "זולה" משלהן, ומתחברות לקבוצה של אנשים שבורחים מהחיים ומהמציאות כמותן, ביניהם כאלה שמזדמנים למקום לפרק זמן קצר וכאלה שהפכו את המקום לביתם הקבוע, כמו נוח בן ה 67, יסמין בשנות השלושים שלה שלא מוצאת אהבה יציבה בחייה, ודנידין הרואה ואינו נראה, חייל שמסתתר ועוקב אחריהן כרוח רפאים מתוך הסבך. הולי מאמצת את שיפסי, והשתיים מתנתקות מהעולם וחיות שם מספר חודשים.

התקף הרסני של הולי מאלץ את השתיים לעזוב את הבניאס. הולי נעלמת, תמר מקבלת עבודה וזוכה להכנסת אורחים אצל בעלת המכולת במקום,  וכאשר היא נאלצת לעזוב גם את הבית הזה, היא מגלה שהולי השאירה לה מכתב עם הוראות איך למצוא אותה בדורסט, אנגליה.

 

מה מגלה תמר על חייה של הולי כשהיא מגיעה לדורסט?

מה יעלה בגורל החברות בין השתיים?

כל זאת ועוד הרבה, יתברר ויתבהר כשתקראו את הספר.

 

רומן הביכורים של קמה ורדי טהרלב מתאר בשלושה חלקים את מערכת היחסים של הולי ותמר, והוא כמו פאזל ענק שמתפתח חלק אחר חלק עד שמתגלה התמונה המלאה.

החלק הראשון ראשיתו באביב וסופו בשלהי הסתיו,  ושני החלקים הבאים מתרחשים באנגליה. לאט לאט האיזון בין הדמויות משתנה, והייתי סקרנית לדעת מה עומד לקרות, למרות הרמזים שנשתלו במהלך הסיפור. הספר מנכיח את ההשפעה של נפגעי הלם קרב על בני המשפחה, תחושת האובדן והאשמה, ונותן במה למערכת יחסים פוגענית, רעילה, בתוך המשפחה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בזו של הולי.

דמויות המישנה היו הדובדבן שבקצפת.

 

בכתיבה מהפנטת, אותנטית ונוגעת ללב קמה ורדי טהרלב לוקחת אותנו למסע מכמיר לב וכואב של שתי נערות שתוך כדי תהליך ההתבגרות נאלצות להתמודד עם עולם פנימי לא יציב, עם טראומה והרס עצמי.

הספר כתוב ברגישות רבה, הדמויות מרתקות והעלילה רציפה וזורמת. המשבר האחרון שהשתיים עוברות מוביל כל אחת מהן לכיוון אחר, כשתמר מתחזקת, מגלה את עצמאותה ואת יכולת ההישרדות שלה ללא החסות של הולי, ומצליחה סוף סוף לכתוב בשקיקה במחברת שקבלה ממנה ומספרת בה את סיפורן.  

 

רומן ביכורים מרתק .

ממליצה מאד.

פילים בגינה – רומית סמסון

פילים בגינה – רומית סמסון

הוצאת עם עובד

מרץ 2023. 431 עמודים

"פילים בגינה" הוא ספרה השני של רומית סמסון, המשנה ליועצת המשפטית של עיריית נתניה, שספרה "המטבח האחורי" זיכה אותה בפרס ספיר לספר ביכורים.

בספר הזה הקוראים פוגשים שוב את שירה, אלעד, גבי והעובדים האחרים בעירייה הבדיונית. למרות שהספר עומד בפני עצמו, אני ממליצה לקרוא קודם את "המטבח האחורי" ולהתוודע לדמויות בהרחבה.  

 

הסיפור מתחיל שבע שנים לאחר שמסתיים הספר הראשון, בהכנות של שירה לקראת חתונתה עם אלעד. העלילה מתפתלת בדילוגים בין עבר להווה, בין האירועים השונים שמתרחשים בעירייה, ובין הדמויות, ובהתחלה יש תחושה שהקפיצה מפיסקה שעוסקת בהווה לפיסקה שמספרת על העבר, קוטעת את רצף הקריאה, אבל לא כך הוא. הקורא נדרש למידת ריכוז מסוימת, אך הסיפור מתהדק ומתרכז לאט לאט בגיבוריו הראשיים.

העלילה מתארת את חייה של שירה עם "נער הזהב", בעלה של שירה ששמו לא נזכר, שסובל מפוסט טראומה חמורה בעקבות אירוע קשה שהתרחש בעברו הצבאי, ומתארת את  ההשפעה שיש לכך עליו ועל בני משפחתו, על הקשר שמתחדש ומתהדק בין שירה ואלעד, על העליות והמורדות ביחסיהם, ההתנגדויות לקשר הזה כמו גם לתמיכה ולעידוד שהם זוכים. כל אלה מסופרים על רקע  המכרז לפינוי הזבל, שהעירייה עומדת לקיים, ואיתו נחשפים נסיונות שוחד והטייה, כשהדמויות הסובבות אותה מזהירות אותה שהצדדים היריבים במכרז עלולים להגיע גם אליה. ולמרות שהפעם זה מכרז שנחשב לנפיץ במיוחד, שירה מתעקשת לנהוג לפי החוק ולהישאר נאמנה לתפקידה, כיועצת המשפטית של העירייה.

הדמויות הראשיות, שירה ואלעד, שונות אחת מהשניה לא רק באופיים אלא גם במצבם המשפחתי.

לשירה 3 ילדים, יפים ונבונים, בלגניסטים כמו אמם שאינה מקדישה תשומת לב להופעתה החיצונית. לעומתם אלעד רווק פרפקציוניסט עם "הפרעה" לסדר ונקיון, שחי בדירה לבנה, מסודרת ונקייה ללא רבב.

הדמויות המשניות כל אחת ייחודית, צבעונית, עם גוונים וקול משלה, הוסיפו עומק והאירו את שירה ואלעד מזוית אחרת.

שירה אולי חסרת בטחון, נאיבית, אבל מאד אמיתית, כנה ואנושית. היא מתעקשת להתנהג כלפי חוץ כפי שאמה ציוותה עליה על ערש דווי, לעולם לא להראות את האמת הקשה, העגומה, המבאסת של חייה, לאף אחד. ולמרות שהכל הולך לה עקום, למרות שהמציאות לא חומלת עליה, והיא מקבלת מהחיים "סטירות לחי", היא משתדלת להסתכל על החיים באופטימיות מעוררת הערכה.

האם תהיה הכלה של כל השונה בין שתי הדמויות הראשיות המורכבות?

האם הם יִצְלְחוּ את מבחן המציאות היומיומית?

איך הילדים יקבלו את אלעד? 

ומה על ניגוד האינטרסים המקצועי ביניהם, לאן הוא יוביל אותם?

 

הכתיבה נפלאה וסוחפת, הקצב מעולה, והעלילה  מעוררת מחשבה. אנו נחשפים דרך הסיפור של המיכרז, ליחסים בין שירה ואלעד ויחסם  לדמויות האחרות. נושאי הכתיבה, הלקוחים מהעולם הישראלי, מרתקים ומרעננים, מעצם היותם הצצה אל מאחורי הקלעים של מה שקורה בעיריות על הטוב והרע שבהם.

קראתי בשקיקה, והיה לי כייף להישאב ולהתמסר לעלילה, לדמויות, כשלצד תחושת ההנאה, היתה גם תחושת עצב על דמותו של "נער הזהב" הנוגעת ללב, בפרט לאור אירועי השנה האחרונה.

 

אני אהבתי.

ממליצה בחום.

 

לקריאת הסקירה שלי על "המטבח האחורי":

https://efisbooks.blogspot.com/2025/02/blog-post_19.html

 

המטבח האחורי – רומית סמסון

המטבח האחורי – רומית סמסון

הוצאת עם עובד

מאי 2021. 434 עמודים

 

רומן הביכורים של רומית סמסון, זוכת פרס ספיר לספרי ביכורים לשנת 2021, מגולל סיפור השוזר דרמה מישפטית עם סממנים רומנטיים, ומתאר את המציאות הישראלית הכל כך מוכרת (ומכוערת) של הביורוקרטיה העירונית הקושרת הון ושלטון בכל הנוגע  לעסקאות בכלל ואלה העוסקות בנדל"ן, בפרט. 

גיבורי הרומן הראשיים הם אלעד ושירה.

אלעד, עורך דין פיקח בן שלושים ושמונה, רווק, פלרטטן, שובר לבבות נאה מאד, חוזר  לעיר הולדתו אחרי שנים של עבודה בתל אביב, ופותח בה משרד. אלעד גדל בשכונת עוני, היה תלמיד גרוע אך חלם כל חייו להפוך לעורך דין מצליח שעוזר לחלשים. בזמן שירותו הצבאי הוא עבר אירוע טראומטי עליו לא הצליח להתגבר, והוא מתמודד עם פוסט טראומה.

שירה, היא אם לשלושה, מתפקדת כאם חד הורית. יש לה צרות משלה והיא נושאת בתוכה סיפור שיתגלה לקראת סוף הספר. היא חכמה, מוכשרת רצינית וישרה, ועובדת כיועצת המשפטית של העירייה.

העלילה מספרת על אלעד, ששוקל להיכנס לפוליטיקה העירונית, ונקרא לטפל בתביעה נגד העירייה. התביעה מתנהלת בתקופת הבחירות לעירייה, ועוסקת בפרויקט גדול של דיור לצעירים, שנועד למשוך את  הצעירים בני העיר להישאר בה. אבל הפרויקט ננטש בטרם הושלם. הקבלן נעלם, הדיירים שחתמו על חוזי רכישה מתחילים לשלם משכנתא על הבית שאינו ברשותם, ומאחר והעירייה היא זו שנתנה חסות לפרויקט, ושכנעה אותם בכדאיות הרכישה, הם רואים בה אחראית.

מנהיג האופוזיציה בעירייה, שמחפש להפיל את ראש העיר,  פונה אל אלעד, ודבריו מעוררים באלעד חשדות. הוא שואל את עצמו האם יש מצב שראש העיר התחמן והערמומי מעורב בשחיתות הקשורה לפרויקט, האם בגלל מערכת הבחירות המתקרבת הוא מנסה להשתיק את הפרשה, האם המכרז לבנייה היה תקין, בהתחשב בכך שמנכ"ל העירייה הוא חברו של ראש העיר ונשוי לבתו של הקבלן שקבל את הפרויקט הגדול, האם הקבלן הציע הצעה לא ריאלית, ועוד כהנה וכהנה.

כאשר הוא מתחיל "לחפור", הוא מתקרב אל שירה מתוך כוונה לדלות ממנה מידע שיועיל לדיירים אותם הוא מייצג. שירה, היועצת המשפטית של העירייה, שנראית עדינה ושברירית מתגלה כבעלת חוסן נפשי, נאמנה לחוקים, ונזהרת. אבל אלעד מוצא את עצמו מחפש את קירבתה. למרות אי הוודאות שלה לגבי כוונותיו, שירה נותנת בו אמון, קשר חברי נרקם ביניהם, עוצר בתוכו רגשות לא ברורים שנבנים לאט לאט, עד לארוע מכמיר לב.

אז מהו המטבח האחורי, ולמה הספר נקרא כך?
קראו ותבינו. 

אני לא יודעת למה חיכיתי כל כך הרבה עד שהתחלתי לקרוא את הספר הנהדר הזה.

העלילה זורמת, רציפה ומעניינת, המתח נבנה, הסיפור מתפתח וכל פעם נחשף חלק אחר מהעבר שמתקשר להווה. הדמויות מורכבות ואותנטיות, מעוררות הזדהות למרות החולשות והפגמים האנושיים שלהן,  והן ממש משכו אותי  פנימה. קל היה לדמיין את קולות התושבים הכועסים, את המניפולציות של ראש העיר, את התככים, ואת הדמויות המגוונות של עובדי העירייה שהיו הדובדבן שבקצפת .

ספר כן ומרגש שהיה קשה להניח מהיד. אני ממש אהבתי.

ממליצה בחום

כל שנותר לך לתת – אדריאנה טריג'יאני

כל שנותר לך לתת – אדריאנה טריג'יאני

תרגום: עפרה אביגד

הוצאת עם עובד

ספטמבר 2023. 413 עמודים

רומן על שלושה דורות של נשים במשפחה איטלקית מלוכדת המתגוררת בעיירת החוף הים תיכונית היפה ויארג'יו. משפחת אומנים טוסקניים עם סוד אחד יוצא דופן.

העלילה עוסקת בנושאים של זהות ושייכות, ומספרת על מתילדה, המטריארך של משפחת קאברלי, בת ה -82, שהיתה אשה קפדנית ודעתנית מאז ומעולם. כעת, כשהיא מודעת לכך שימיה ספורים, ולפני החתונה של נכדתה אנינה, היא נחושה לחלוק סוד עתיק יומין עם משפחתה, סוד הקשור לסיפור האהבה הגדול של אמה, דומניקה, עם חבר ילדותה, סילוויו, ועם הקפטן הסקוטי ג'ון, האב שמתילדה מעולם לא הכירה.

דומניקה קאברלי חיתה בכפר ויארג'ו השוכן לחוף הים באיטליה. משפחתה עסקה בליטוש ועיצוב אבני חן. היא גדלה בתקופה שבה לנשים אין הרבה אפשרויות מלבד להינשא ולטפל בבית, בבעל ובילדים, אבל זה לא מנע ממנה לחלום בגדול.  כל ילדותה שאפה להיות אחות. החבר הכי טוב שלה, סילוויו, הוא המנודה של העיירה, מכיוון שהוא ממזר, אבל זה לא מרתיע אותה מלהיות חברה טובה שלו. סילוויו ואמו עוזבים את העיירה, אך דומניקה לא שוכחת אותו. היא מתחילה ללמוד להיות אחות וכשהיא מגשימה את חלומה ועובדת במרפאה שבויארג'ו היא נותנת עצה בעניין הקשור למניעת הריון, ומסתבת עם הכנסייה הקתולית החזקה. כעונש, היא מורחקת מהכפר, ונשלחת לצרפת, לעבוד כאחות במנזר במרסיי. עולמה משתנה כהרף עין, אך היא מוצאת נחמה בדאגה לזולת, וכשהיא פוגשת את קפטן ג'ון לורי מק'וויקרס, הסקוטי תכול העיניים, האהבה ביניהם פורחת.

כאשר איטליה נמצאת על סף מלחמת העולם השנייה, מתילדה נאלצת להתרחק מהחופים הסלעיים של מרסיי אל היופי של סקוטלנד והיא מגיעה לגלזגו. היא עובדת כאחות במנזר, שם היא פוגשת שנית את קפטן ג'ון, הם מצליחים להתגבר על המיכשולים (היא קתולית, אמו מתנגדת לנישואים עם איטלקיה) והוא הופך להיות בעלה.

המלחמה שברקע גורמת לבריטים לעצור איטלקים שחיים במדינה, גם סקוטים איטלקיים, והם מובלים בספינות ורכבות לגלות הרחק מסקוטלנד, והיהודים שביניהם להשמדה.

דומניקה חווה אהבה, אובדן ואבל בזמן שהיא כמהה לביתה שבאיטליה. בסופו של דבר, היא חוזרת לויארג'יו אך היא אישה שונה לחלוטין מהילדה שעזבה. החיים שניהלה בחו"ל נשמרו זמן רב כסוד משפחתי, ובתה של דומניקה, מתילדה, מחליטה לחשוף את המורשת המשפחתית באוזני בתה ונכדתה, בימים שלפני מותה, כי חשוב לה שבני משפחתה יכירו ויעריכו את הסיפור המשפחתי, שהשפיע  ועיצב את המשפחה,כך שימשיך לעבור  מדור לדור.

 

אדריאנה  טריג'יאני כותבת בפשטות ובבהירות והדמויות שלה חיוניות ומעניינות למרות החיים הפשוטים שהן חיות. תיאורי המקומות והתרבות מועברים בפרטים קטנים כמו דלת צבעונית, אוכל אהוב, ריח זכור או אינטראקציה אישית, ורוב הנושאים בספר פשוטים אך אוניברסליים: משפחה, בית, אהבה, הזדמנות אבודה, חרטה.

יש ניגוד חזק בין הדמויות הגבריות והנשיות. הנשים כולן חזקות וחרוצות, תמיד נותנות מעצמן, הן חדות לשון ובעלות רצון ודעה עצמית, אבל תמיד אוהבות. הגברים לעומת זאת חלקם עצלנים ורעים, אחרים חרוצים, כנים ואוהבים, אבל גם הטובים שבהם פחות חזקים מהנשים ונותנים לנשים לומר את המילה האחרונה...

דומניקה עצמאית מאוד ובעלת שאיפות. משפחתה ושכניה מטילים ספק בבחירות שלה, אבל היא נשארת נאמנה למי שהיא ולמה שהיא מאמינה בו. למרות שנענשה על מעשיה, אנחנו רואים אותה גם מנקודת המבט של הסובבים אותה, ואי אפשר שלא להעריץ אותה.

גם בתה מתילדה ראויה להערצה. היא עקשנית באותה מידה, ושתי הנשים מסורות לבעליהן ולילדיהן כל אחת בדרכה.

העלילה מסופרת בשני צירי זמן: האחד בעבר, במהלך ואחרי מלחמת העולם השנייה והשני בימינו, הפרקים מתחלפים לסירוגין, עם הרבה פלשבקים לזכרונות מימים אחרים.

חלק מהסיפור מבוסס על אירוע אמיתי וטרגי הקשור באוניית הנוסעים ארנדורה סטאר, שבסוף יוני 1940 הוטלה עליה המשימה לגרש על סיפונה אזרחים אנגלו-איטלקיים ואנגלו-גרמנים ומספר קטן של שבויי מלחמה לגיטימיים, לקנדה.  ב-2 ביולי 1940 היא הוטבעה על ידי צוללת  גרמנית מול חופי אירלנד. 805 איש איבדו את חייהם.

ממליצה♥ 

די-לי-לול – שלומית כהן-אסיף

די-לי-לול – שלומית כהן-אסיף

ציום: רונה יפמן

הוצאת עם עובד

2020

דִּי־לִי־לוֹל הוא סיפור בחרוזים על בַּבָּא־שוּעַ, נכדתו תמר ובובת עץ שהכין לה,  פינוקיה, בובה שהתחילה לפתע לדבר ושיודעת לאהוב ולהיות אהובה.

תמר מאד אוהבת את הבובה. היא  משחקת איתה, ישנה איתה והקשר בין השתיים הוא בלתי נפרד.

אך תמר גדלה, מעגל חבריה גדל, והיא  לא מבינה  למה היא גדלה  והבובה לא, וסבא משיב לה:

 

בֻּבּוֹת וְדֻבּוֹנִים אֵינָם גְּדֵלִים

הֵם עוֹזְרִים לַיְּלָדִים לִגְדֹּל".

 

גם הבובה קצת דואגת אם האהבה של תמר אליה תחלוף והיא תעבור אל מישהו אחר, אך תמר מבטיחה לה שהיא לעולם לא תמסור אותה כי היא החברה הכי טובה שלה.

 

אך מה קורה כש"פינוקיה" האהובה הולכת לאיבוד?

על כך תקראו בספר עצמו.

 

הסיפור מספר על  הקשר החם בין הנכדה לסבא שלה  ולבובה, שחוששת שתמר תוותר עליה כשתגדל. גם לתמר חששות משלה. הסיפור משמר זכרונות ילדות ומשדר כמיהה לילדות שאבדה, מספר על היכולת לקבל ולתת אהבה, וממחיש ארוע די שכיח בחיי היומיום של ילדים, אירוע שמגיע לסיומו המשמח באהבה אין קץ.

הוא כתוב בשפה בהירה ונעימה, ולהבדיל מספרי ילדים הוא מלווה בצילומים של רונה יפמן, אמנית, ציירת, צלמת סטילס וּוידאו, שעבודותיה מוצגות בארץ ובעולם.

 

שלומית כהן-אסיף, מהמשוררות והיוצרות הבולטות בארץ, נולדה בעיראק ב-1948 והגיעה לארץ בהיותה בת שנתיים.  לראשונה ביצירתה  נוגעת בשורשים העיראקיים שלה, וחוזרת לזיכרונות מבית ההורים. היא פרסמה עשרות ספרים, אגדות, שירים וספרים מצויירים לקטנים.  האגדות שלה מופקות להצגות, שיריה מולחנים ומתורגמים לשפות שונות. מאות משיריה משובצים בספרי הלימוד ובאנתולוגיות בארץ ובעולם. 

שקרים הכרחיים – דיאן צ'מברליין

שקרים הכרחיים – דיאן צ'מברליין

תרגום: שירי שפירא

הוצאת עם עובד

יולי, 2020. 415 עמ'

לפני שקראתי את הספר לא ידעתי דבר על תוכנית האאוגניקה, בארה"ב, תוכנית שעִקְּרָה מעל 7,000 אזרחים בצפון קרוליינה בין 1929 ל -1975. הממשלה ראתה בתהליך העיקור "טובת הציבור" ורבים מאותם מעוקרים היו קטינים שעברו את הניתוח מבלי שידעו בכלל מה עשו להם.

איזו זוועה נוראית.

 

אֵאוּגֵנִיקָה היא פילוסופיה ביולוגית⁻חברתית העוסקת בחקר השפעת התורשה על מאפיינים מנטליים והתנהגותיים בבני אדם מתוך שאיפה למצוא וליישם דרכים "להשביח" את המין האנושי, באמצעים כגון הימנעות מהתרבות של  אנשים עם תכונות תורשתיות פחות רצויות או בלתי רצויות, הסובלים ממומים גנטיים (אוגניקה שלילית) או להיפך, עידוד רבייה של אנשים שיש להם תכונות רצויות תורשתית (אוגניקה חיובית). לאֵאוּגֵנִיקָה יש שורשים בשנות ה- 1800 בבריטניה הגדולה, צרפת, גרמניה וארה"ב. (תוכניות האאוגניקה של הנאצים התבססו ברובם על מה שאמריקה עשתה)

זוהי הנחת היסוד העומדת מאחורי הספר "שקרים הכרחיים",  בו נגזר גורלם של אנשים פגומים נפשית או חלשים כלכלית או אפילפטיים לעבור עיקור באמצעות עתירותיהם של עובדים סוציאליים, במיוחד בצפון קרוליינה. אם למדינה הייתה סיבה להאמין שהם כאלה, הם יעברו עיקור, יפסיקו להתרבות ולהיות נטל על עצמם, על משפחותיהם ועל המדינה. במשך כמעט חמישים שנה, המחקר, החקיקה ועיצוב דעת הקהל סביב אאוגניקה נתמכה על ידי אוניברסיטאות בינלאומיות מכובדות, מעבדות מחקר, פוליטיקאים בולטים וסלבריטאים. באמריקה היא מומנה על ידי קרן קרנגי, ובהמשך על ידי קרן רוקפלר. מאמצים אלה זכו לתמיכה של האקדמיה הלאומית למדעים, האיגוד הרפואי האמריקני ומועצת המחקר הלאומית. צפון קרוליינה הפכה למדינה שעיקרה את רוב האנשים בארצות הברית.

 

 

הסיפור נפתח ונסגר בשנת 2011, אך עיקרו מתרחש בשנת 1960, בצפון קרוליינה.

אייבי הארט בת ה-15  גרה עם נוני, סבתה הסוכרתית, עם אחותה היפה מרי אלה, בת 17, בעלת איי קיו נמוך, ובנה הבלתי חוקי של מרי-אלה התינוק ויליאם בן ה-2. הן גרות בבקתה עלובה ובתנאי עוני קיצוני בחוות טבק קטנה במחוז גרייס הכפרי, צפון קרוליינה. אביה נהרג בתאונת עבודה, אמה מאושפזת בבית חולים לחולי נפש עם מאניה-דיפרסיה,  ואייבי נאבקת לטפל במשפחתה. מצבה הבריאותי של סבתה רע, מצבה המנטאלי של אחותה בעייתי, ואחיינה לוקה בהתפתחותו, ומשערים שהוא מפגר. אייבי והחבר שלה רוצים להתחתן והחלום שלה  ללכת לקולג '. אך אייבי  סובלת מהתקפי ניתוק ואפילפסיה היא נתמכת כלכלית על ידי הרווחה, ומכאן שהיא מתאימה לכל הקריטריונים.

 

ג'יין פורסטר בת ה-22 סיימה את לימודיה, נשואה טרייה לרופא ילדים (שובניסט), והיא העובדת הסוציאלית החדשה במחוז גרייס. עד מהרה היא לומדת שתפקידה דורש יותר מסתם מתן עזרה למשפחות נזקקות, וקשה לה להישאר מנותקת רגשית מחיי מטופליה. מדינת צפון קרוליינה העניקה  את הכוח והשיפוט לעובדים הסוציאליים להחליט ולקבוע אם יש לעקר נשים מסוימות שנמצאות על הרף של עוני מרוד, פיגור שכלי, מחלה תורשתית וכו'.

 

ג'יין מתקשה להשאיר את עבודתה מאחור כשהיא חוזרת הביתה לבעלה הטרי, שמתנגד לעבודתה עם צבעוניים/עניים/ just name it , ורק רוצה שהיא תשתלב חברתית ותרכוש חֲבֵרוֹת בקאנטרי קלאב. הוא יותר מאשר ישמח אם היא תעסוק בהתנדבות במועדון הצדקה, תהיה עקרת בית ותוליד ילדים. אבל ג'יין חולמת על קריירה ועזרה לזולת. היא אפילו רכשה את 'הגלולה' ללא ידיעתו. הבוסית שלה נוזפת בה לעתים קרובות בגלל מעורבות יתר וגישתה ההומניטרית בעבודה מותירה אותה עם איבה ודעות קדומות כלפיה מצד עמיתיה לעבודה, שדרשו ממנה לבצע את מדיניות המדינה.

ג'יין אינה יכולה להתעלם מהסודות שהיא לומדת על משפחת הארט. היא מעורבת בלהט עם המשפחה הזו שחייה נמצאים עמוק בתוכנית האאוגניקה עוד לפני שהיא קבלה רשמית את המקרה שלהם. היא הופכת להיות התקווה היחידה למשפחה הזו והיא צריכה לקבל החלטות שנוגדות את דיעותיה, והיא אינה בטוחה שמה שנדרש ממנה הוא הבחירה הנכונה.

 

כבר מהפרק הראשון נמשכתי לחייהם של כל הדמויות.

הסיפור זורם ומסופר בגוף ראשון בפרקים מתחלפים לסירוגין, בין אייבי לג'יין.

דיאן צ'מברליין היא סופרת נהדרת. היא חקרה את הנושא לעומק, והיא עושה עבודה מצוינת תוך התמקדות במשפחה ספציפית אחת וההשפעה שיש לתכנית העיקור על חייהם. למרות שהדמויות בדיוניות, העובדה שהן מבוססות על מקרים אמיתיים מצמררת. ג'יין חוצה את גבולותיה המקצועיים ומפרה את סודיות הלקוחות בכמה הזדמנויות ובהחלט צועדת על חבל דק בין טיפול מועיל לטיפול שמשפיע לרעה. יחד עם זאת היא מראה דרך הסיפור, לא רק את זוועות העבר, אלא גם את התקווה, כשיש גם כאלה שמתייחסים לאחרים בהגינות ובשוויון.

 

"שקרים הכרחיים" הוא סיפור אנושי, מזעזע, עוצמתי, מרתק ומשכנע שלא אשכח.  

סיפור ספוג אמיתות מזוויעות של אלה שלא היה להם קול ולא היתה להם ברירה, מכיוון שנולדו עם חוסר מזל במקום עם כפית של כסף.  יש בו סוגיות גזע, סוגיות חברתיות, סוגיות של שיחרור האשה ובעיני הוא  קריאת חובה!

מומלץ מאד.