ממלכת הטווסים – ג'וג'ו מויס

ממלכת הטווסים – ג'וג'ו מויס

תרגום: מור רוזנפלד

הוצאה: ידיעות ספרים

נובמבר 2024. 462 עמודים

הסיפור מתרחש בשתי מסגרות זמן. הראשונה בשנות ה-60 והיא עוסקת בעיקר בגורלה של משפחת פיירלי-האלם, כשהיורש הצעיר דאגלס מתאהב בטירוף באתנה פורסטר, היפה והזוהרת, אבל גם אנוכית ומעט פראית לפי אמות המידה של אותם ימים. דאגלס מתחתן איתה, אך עד מהרה מתפכח, כאשר אתנה עוזבת אותו לנהל רומן עם איש מכירות, למרבה המבוכה והאימה של משפחותיהם.

מסגרת הזמן השנייה מתרחשת כ- 35 שנים אחרי. הדמות הראשית בסיפור היא סוזנה פיקוק, בתה של אתנה. היא מרגישה לכודה בנישואים "חסרי ברק" לניל מזה עשר שנים, ובגיל 34 מוצאת את עצמה משועממת מהחיים. היא לא מוכנה להרות, למרות שבעלה משתוקק לילדים, וכשהוא מפוטר מעבודתו, חייה מתהפכים. מסיבות כלכליות הם נאלצים לעזוב את לונדון, ואת סגנון החיים האהוב עליה, ולחזור לעיירת הולדתה, דיר המפטון, לגור בקירבת משפחתה. זה לא משהו שסוזנה השתוקקה לעשות, ומצב רוחה ירוד ביותר. היא מעולם לא הרגישה שייכת למשפחתה מאחר וגדלה עם הידיעה שלידתה הובילה למותה של אמה, האשה שאביה אהב עד כלות, וזה כשלעצמו סיבה מספיקה שלא לאהוב אותה, למרות שויוי, אשתו השנייה של דאגלס, גידלה אותה כאמה האמיתית, והעניקה לה אהבה רבה, שווה לזו שהעניקה לשני ילדיה הביולוגיים. זה, לא שינה את המחשבה שמלווה אותה כל חייה.

הכל משתנה כשסוזנה מחליטה לנסות לעשות משהו למען עצמה, ובעצמה, ללא עזרה מאף אחד מבני משפחתה, משהו שיעניק משמעות לחייה המשמימים בעיירה. היא מחליטה להגשים את חלומה ופותחת חנות בשם "ממלכת הטווסים". לאט לאט החנות והאנשים שהיא פוגשת וההשפעה שיש להם עליה ועל ההערכה העצמית שלה משנים את השקפותיה על החיים, וכשהיא מגלה את האמת על אמה הביולוגית, היא מוצאת את מקומה בתוך המשפחה, ומוצאת בתוכה תחושה אמיתית של הערכה ובטחון בעצמה ושל מה שהיא באמת רוצה מהחיים. היא לומדת מי היא, היא מבינה מה שגוי בחייה, היא מוצאת חברות אמת ואהבה, ולומדת ליהנות מחברתם של אחרים.

 

הפרקים הראשונים של הספר היו קשים לקריאה. קו העלילה קפץ מסיטואציה אחת לאחרת, העבר והווה התערבבו זה בזה ולא הצלחתי להבין אחרי מי או איזה דמות הוא ניסה לעקוב. מויס לוקחת את הזמן לתאר את "ההיסטוריה" שמאחורי הדמויות תוך יצירת עלילה רב-שכבתית. החל מהפרק השישי הדברים הסתדרו. הצלחתי להבין את החיבור בין הדמויות, וסוזנה שהצטיירה בהתחלה כנהנתנית חסרת התחשבות, התגלתה כמי שחיי המשפחה שלה והתנהלותה מושפעים מהעבר שרודף אותה וזו הסיבה לקצוות החדים בה.

 

הקורא עובר יחד עם סוזנה רכבת הרים רגשית של עליות ומורדות שמסתיימת באמונה המחודשת שלה בעצמה ובחיים. הספר מכיל דמויות אותנטיות ומערכות יחסים מצולקות, שפע של רגשות אנושיים ומערכות יחסים מסובכות. סוזנה והאנשים שהם חלק מחייה, הצער שלה, השמחות הקטנות שלה, הייסורים שלה, הטעויות שלה, הכל מתואר על ידי ג'וג'ו מויס בסגנון האופייני לה. העלילה עוקבת אחרי דאגלס, אשתו ויוי, אמו המזדקנת של דאגלס רוזמרי, ג'סי התוססת, אתנה,  ואלחנדרו, מיילד זכר שעבר מארגנטינה לעבוד בבית חולים אנגלי. יש מתח, יש הפתעות, יש מסרים העוסקים בהבדלי דורות, התעללות, סודות במשפחה, המקום שממלאים כסף ומעמד ברשת החברתית ובמסגרת הנישואים המורכבת, ובניית אמון. האחרון קשה במיוחד לאחר חיים שלמים של הכחשה ובדיה. כל דמות היא ייחודית, וככל שהסיפור מתפתח, ה"תעלומה" נפתרת, הסודות נפרמים ותובנות חדשות משפיעות על מערכות היחסים.

היו בספר כמה תפניות שלא ציפיתי להן. יש טרגדיה בעבר וטרגדיה בהווה, שבה חיים ואהבות מתנגשים, חלקם עם תוצאות קשות, אחרים עם תקווה, אבל בסופו של דבר זה סיפור על איך אנחנו מבינים וזוכרים את העבר, ואיך הוא משפיע על מי שאנחנו. איך משפחה מעצבת את האמונה שלנו בעצמנו, ואת הסיבות שמובילות אנשים לקבל החלטות  כפי שהם מקבלים.

 

 

הספר פורסם לראשונה בשנת 2004 וכבר אז ניתן היה לראות את דפוס הכתיבה האופייני לג'וג'ו מויס, שמשלבת בעלילה סיפור מהעבר שמצטלב ומשפיע על ההווה, חשיפת החוזקות של הדמויות הנשיות ועוד. מאוד אהבתי את הרגישות ואת הדרך שבה מויס מספרת את הדברים הדרמטיים ביותר מבלי להפוך אותם לטרגדיה יוונית. ולמרות שלקח לי קצת יותר זמן מהרגיל להיכנס לספר, בסופו של דבר נכבשתי. אפשר לחשוב שרומן עם כל כך הרבה רבדים עלול לסבך את הדברים ולהפריע לתהליך הקריאה, אבל אני יכולה לומר בכנות שלי זה לא הפריע. בסופו של דבר אהבתי אותו והוא הצליח לעורר בי הזדהות.

 

אולי לא הספר הכי טוב של  ג'וג'ו מויס, אך למי שאוהב לקרוא אותה, מומלץ בחום.

זרות – ליהיא לפיד

זרות – ליהיא לפיד

הוצאת כתר

פברואר 2021. 300 עמ' מודפסים

זהו סיפורה של נינה, בת ה-18 , שיופיה יוצא הדופן מושך אליה את כולם. היא חיה בדרום הארץ עם אמה, אירינה, שהיא אם יחידנית ממוצא רוסי.  העוני, הוא דייר קבוע בביתם, ואירינה עובדת כמנקה בבתים של אחרים כדי לפרנס את שתיהן בכבוד. הקשר בין האם לבת חם, קרוב ואוהב עד לאותו יום בו נינה נסחפת ומתפתה ללכת אחרי מי שמבטיח לה הרים וגבעות ומאפשר לה לטעום מחיי העיר הגדולה, כשהוא מרעיף עליה מכל טוב. נינה רוצה לחיות חיים אחרים.  רוצה עתיד שונה משל אמה. חולמת על לצאת ממעגל העוני, ואירינה שיודעת מנסיון חייה מה יעלה בגורל בתה אם תלך אחרי ג'וני,  מנסה למנוע זאת אבל לא מצליחה לעצור את נינה. נינה הכועסת בורחת מהמילים של אמה, ושברו של חלומה לא מאחר להגיע, והיא לומדת בדרך הקשה על גודל הטעות שעשתה כשהאמינה למילים של ג'וני הפושע. לאחר פרק זמן היא מצליחה לברוח ממנו, אבל מבינה שעליה להסתתר מפניו ולשמור על פרופיל נמוך, אחרת הוא ימצא אותה וישתיק אותה.

 

זהו גם סיפורה של כרמלה, הקשישה. אם שכולה, אלמנה, שבן זקוניה האהוב, איתמר, לוקח את רעייתו ובתם דנה ועושה רילוקיישן לארה"ב. שברון הלב של כרמלה ובעלה איציק, אינם ניתנים לתאור. ההבטחה שהמעבר הוא רק לשנה לא מתממשת, ועם כל שנה שחולפת כרמלה הבודדה, מאבדת תקווה. היא נאחזת בזכרונות על דנה, על אורי בנה שנהרג במלחמה, על בעלה איציק שהלך לעולמו זמן מה אחרי שלאיתמר נולד בן בארה"ב, ומחלת השכחה בה לקתה מחריפה ומשתלטת על פרקי זמן ארוכים יותר. התקווה שדנה תגיע לבקר אותה מפעמת בלבה ברגעי ההכרה הצלולים שהולכים ופוחתים. וכך, באחד הבקרים היא מוצאת את נינה בחדר מדרגות וטועה לחשוב שזאת דנה נכדתה. היא מכניסה את נינה-דנה לביתה , ועם כל יום שחולף מתפתח ביניהן קשר נפלא. כרמלה היא תחליף לבבושקה של נינה שהלכה לעולמה, ונינה היא התחליף של דנה לכרמלה. הן משמשות עוגן אחת לשנייה והרבה רוך וחמלה שזורים ביחסים ביניהן.

דמויות המשנה בעלילה המורכבת כוללות את-:

איתמר ונפתולי נפשו, דאגתו לאמו ממרחקים, שבוי בחובות עבודתו ובחיי היומיום הקשורים בילדיו שהפכו אמריקאים לכל דבר, געגועיו לבית, לים ולפאלפל. כבר לא בטוח שהחלום האמריקאי הוא פסגת שאיפתו, לעומת רעייתו הקיבוצניקית שחושבת בדיוק ההיפך ממנו ונהנית ממנעמי החיים באמריקה וכל מחשבה על לחזור לארץ מעוררת בה חששות.

אירינה, שסוף סוף תופסת יוזמה ומוצאת לעצמה מישרה בקבוצת גני ילדים כמבשלת ומנקה מתגלה כנשמה חמה ואהובה על הילדים והמבוגרים. בעלת יושרה שהדאגה לנינה ורגשי האשמה אינם נותנים לה מנוח עד שהיא עושה מעשה.

ג'וני שמואלי, שמתעסק בסמים, בזנות ועוד הוא פושע  שמגיע ל"הבנות" עם המשטרה שמתגלה באוזלת ידה.

ויש את חגית, ובנה רועי השכנים הדואגים, ואת השכונה והמכולת שהופכת למינימרקט שכונתי, בה כולם מכירים את כולם, דואגים ופוקחים עין וכולם יחד משתלבים בעלילה ויוצרים פסיפס מושלם.

 

 

"זרות" מאת ליהיא לפיד הוא אחד מספרי המקור המרגשים שקראתי לאחרונה. הוא כתוב ברגישות ובעומק והעלילה מרתקת. הוא קולח וכובש ומסקרן כבר ממשפט הפתיחה:

 

"רחש צעדים מעיר אותה. אין לה מושג איפה היא, אבל היא מבינה שעדיף לא לזוז. החושים שלה מתחדדים. הריח לא מוכר לה. בזהירות היא פוקחת חרך צר בעין אחת ורואה נעלי בית רכות אדומות ומעליהן כותונת, יורדות לכיוונה במדרגות. היא מצטנפת בדממה בפינה ומנסה להיזכר איך הגיעה לחדר המדרגות הזה. .."

 

ליהיא לפיד מצליחה להעביר את השמחה והעצב, כאבי השכול והנטישה, באופן קולח ומסקרן, ולספר סיפור חיים כואב ונוגע ללב. דמותה של כרמלה ממש נגעה לליבי ומי כמוני יודעת מה זה להתגעגע  לנכדים ולילדים שמעבר לים.

העלילה מתפתלת כמו בייגלה אבל קשה ללכת לאיבוד. הפרקים עוברים מהווה לעבר ובחזרה באמצעות פלאשבקים והסיפור מתחלף לסירוגין בין הדמויות, וכל פיתול בעלילה מוסיף עוד מידע עליהן.

זהו סיפור על מספר משפחות ומערכות היחסים המורכבות בהן, יחסים בין אם ובת, בעל ואשה, בן ואם. סיפור על הגירה, על התבגרות, על ניצול מיני והתעללות, על נטישה, על שכול, פשע, עולים ועובדים זרים, יחסי שכנים ודאגה לזולת, סיפור מלא רגש ומעורר מחשבות על מה שבאמת חשוב בחיים.

 

ספר שאי אפשר להניח מהיד♥

אל תהססו,אל תחכו,תקראו!