מלאכי הלילה – וויינה דיי רנדל

 מלאכי הלילה – וויינה דיי רנדל

תרגום: צילה אלעזר

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2025. 352 עמודים

"מלאכי הלילה" מאת וויינה דיי רנדל הוא רומן היסטורי המבוסס על סיפורו האמיתי של ד"ר הו פנג-שאן, דיפלומט סיני שעזר לאלפי יהודים להימלט מאוסטריה, הכבושה על ידי הנאצים, במהלך מלחמת העולם השנייה.

הספר מתחיל בשנת 1938.

ד"ר הו פנג-שאן נשוי לגרייס, צעירה סינית-אמריקאית, ביישנית, שעברה ילדות טראומטית, ומרגישה זרה ומנוכרת בוינה. כאשת דיפלומט, היא צריכה ללוות את בעלה למפגשים חברתיים ולאירועים רשמיים, אך  למרות היותה חצי סינית, היא לא דוברת סינית וגם לא גרמנית. היא מוצאת את מילוי החובות החברתיות הללו כמשימה קשה ומאתגרת כאחד.

פנג- שאן, שדובר גרמנית שוטפת בעצמו, מעונין שאשתו תלמד את השפה. למרות ניסיונותיו להכיר לה מספר מורים פרטיים, היא מצליחה להימנע מכולם עד שנגמרים לה התירוצים. בלית ברירה היא מסכימה לפגוש את לולה שניצלר, יהודייה צעירה מווינה, איתה היא יוצרת חברות קרובה.

למרבה הצער, התזמון לשיעורי הגרמנית לא טוב. אוסטריה נמצאת תחת שליטת הרייך השלישי, והחברות בין גרייס ללולה מהווה בעיה עבור פנג-שאן. מדיניותו של הפיהרר מתנגדת ליחסים בין סין לגרמניה, אך הממונה על פנג-שאן מורה לו לשמור על קשר דיפלומטי תקין עם המשטר החדש, והמשמעות של הוראה זו היא הימנעות ממגע עם יהודים.

ארוע מכונן מתרחש וקושר את גרייס ולולה בעבותות חזקים, ובהיעדר חברים אחרים בווינה, גרייס מסרבת לנטוש את לולה. פנג-שאן עומד בפני קונפליקט עמוק. מצד אחד הוא שליח דיפלומטי של ממשלת סין, שמורה לו לא לקיים קשר עם היהודים, מצד שני, הוא עד מידי יום לרדיפה האכזרית של היהודים בוינה, להתפשטות והשתלטות החוקים האנטישמיים, למעשי הטרור שעוברת הקהילה היהודית, לעובדה שכספם ועסקיהם נגנבים על ידי הגרמנים, שאנשים נאלצים לעזוב את ביתם ונזרקים לרחוב חסרי כל, או גרוע מכך, נלקחים ונעלמים. הוא נאלץ להעריך מחדש את נאמנותו. הוא נקרע בין חובתו לסין, אהבתו לאשתו והעוול הגובר כלפי היהודים, ואינו יכול לעמוד מנגד. ד"ר הו מבין שהוא לא יוכל לעצור את הטירוף שמשתולל סביבו, אך הוא יכול לנסות להציל חיים. הוא מחליט לפעול לפי צו מצפונו, ולעשות את מה שהוא חושב שנכון לעשות מבחינה מוסרית. הוא מסכן את תפקידו, את שמו, ואת חייו, ומתחיל להנפיק אלפי ויזות לשנגחאי, אחד המקומות הבודדים שלא דרשו אשרת כניסה או ערבויות כספיות, וסופג ביקורת מצד עמיתיו, בידוד דיפלומטי,ועוד. 

מעשיו של ד"ר הו לוכדים את תשומת ליבו של אדולף אייכמן. הוא נוקט צעדים והופך אחראי ישירות לרדיפה של לולה ומשפחתה ,מתעמר בגרייס, לוחץ עליה פסיכולוגית, מאיים על ד"ר הו, מפעיל כוח, ולעיתים קרובות רומז שיפגע בו ובמשפחתו אם לא יפסיק את פעילותו הדיפלומטית המוסרית.

(ראוי לציין שד"ר הו פנג-שאן מעולם לא פגש את אייכמן במציאות ההיסטורית, והאירועים האלה הם פיקציה בדיונית שנועדה להעצים את המתח הדרמטי של העלילה.)

העלילה מסופרת באמצעות שלוש נקודות מבט שונות. גרייס ולולה בגוף ראשון, והפרקים של ד"ר הו בגוף שלישי. הסיפור מתחיל לאט יחסית, יש הרבה רקע היסטורי, תיאורי מקומות, דיפלומטיה, התרבות הסינית, ואירופה של ערב מלחמת העולם השנייה, אבל ככל שהעלילה מתפתחת הוא הולך ונעשה סוחף.

דרך הדמויות ומה שהן עוברות, המחברת לוכדת את האווירה בעיר הנשלטת על ידי פחד ופרנויה, והקוראים מקבלים מבט עמוק על ההשפעה שהייתה לאוסטריה הנאצית על הווינאים.

על רקע עוינותו הגוברת של היטלר כלפי האוכלוסייה היהודית, המחברת שילבה את מעשיו ההרואיים של ד"ר הו פנג-שאן האמיתי עם סיפור בדיוני של שתי נשים, מרקעים שונים מאוד, שחברותן האסורה משפיעה בסופו של דבר על חייהן. השילוב של עובדות ודמיון יוצר קריאה מרגשת, מעוררת השראה על האומץ העצום של אלו שנלחמו כדי לעשות את הדבר הנכון, וקורעת לב נוכח הרוע שבורות ושנאה גורמים. ולמרות שהסיפור מסתיים בנימה מרירה–מתוקה, שבה שזורים כאב, תקווה וגבורת היחיד מול הרוע, גורלה של לולה נותר לא ודאי ושובר לב, השתקפות של אינספור חיים שנקטעו או הושמדו במהלך השואה. 

בתו של ד"ר הו מספרת את סיפורו של אביה לעולם, ומעשיו זוכים לשבח לאחר מותו בשנת 1997 כאשר בשנת 2000, הוא הוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם" על מעשיו האמיצים ותושייתו להציל כמה שיותר יהודים מזרועות הנאצים.

חשוב לציין שמשפחתו של ד"ר הו העבירה ביקורת על אי הדיוק ההיסטורי, על כך תוכלו לקרוא באמצעות חיפוש בגוגל.

 

"מלאכי הלילה" הוא רומן היסטורי מרגש ובעל עומק מוסרי יוצא דופן, ששם דגש על דמות בלתי-שגרתית וסיפור מופלא של גילוי אומץ תחת לחץ, ומזכיר לקורא שהבחירה להיות "מלאך של לילה", אדם שמאיר באפלה, פתוחה בפני כל אחד מאיתנו.

ספר לא קל לעיכול, אך מאיר עיניים ומומלץ בחום.

מען לא ידוע – טיילור קרסמן

מען לא ידוע – טיילור קרסמן

תרגום: אשר טרמון

כנרת זמורה-דביר .2001.  64 עמ’

“מען לא ידוע” הוא רומן מכתבים בדיוני המתאר 19 מכתבים שנכתבו מנובמבר 1932 עד תחילת מרץ 1934,  בין שני חברים טובים מילדות.

מרטין שולץ, בן 40,  גרמני,  נשוי ואב לשלושה בנים,  ומקס אייזנשטיין, גם בן 40, רווק, ממוצא יהודי. שניהם שותפים מצליחים וותיקים בעסק מצליח של מסחר ביצירות אמנות בסן פרנסיסקו, והם הבעלים של הגלריה שולץ-אייזנשטיין.

ב-1932, מחליט מרטין יחד עם אשתו אלזה והבנים, לחזור למינכן. מקס, הרווק היהודי, נשאר בסן פרנסיסקו וממשיך לנהל את הגלריה ולשלוח למרטין, מדי חודש, המחאה, על חלקו ברווחים, ומכתב שהופך לשרשרת התכתבויות.

בינתיים, מרטין הופך להיות פטריוט גאה, מסור ונאמן לנאציזם, מתקדם בחברה הגרמנית שתחת המשטר הנאצי, עד שבשנת 1933 הוא מתחיל להכחיש את ידידותו עם מקס.

הוא כותב למקס מכתב  ומודיע לו שהוא לא יכול ולא רוצה יותר להתכתב איתו ומציין שזה בגלל שהוא יהודי, בגלל נאמנותו המתחדשת  לאשתו, ובין השאר בגלל הצנזורה הנאצית שעורכת ביקורות בדואר.

“עלי לעמוד על כך שלא תכתוב לי עוד. הידידות שהיתה בינינו איננה עוד, ועל כך יכולים כעת שנינו להעיד“.

“עכשיו אני מוכרח לדרוש בתקיפות שלא תכתוב לי עוד… גרמניה החדשה מתעצבת כאן עכשיו. בקרוב נראה לעולם כולו את הדברים הנעלים שנעשים בחסותו של המנהיג הנשגב שלנו”.( דצמבר 33)

אחותו של מקס, גריזל,  שחקנית תיאטרון שמופיעה בוינה, אמורה להגיע להופעה בברלין.  היא הייתה המאהבת של מרטין. ולמרות  בקשתו של מרטין , מקס כותב למרטין מכתב ומבקש ממנו שישגיח על אחותו, שכן המכתב האחרון שהוא שלח אליה חזר אליו עם הכיתוב “מען לא ידוע”, מה שמעלה חששות בליבו.

בתשובה כותב לו מרטין שאחותו נהגה בטיפשות, כי כשהנאצים ניסו לעצור אותה בגלל יהדותה,  היא ניסתה להימלט אל ביתו אך הוא סירב להכניסה והציע לה לברוח דרך הפארק. החיילים הגרמנים השיגו אותה שם  ורצחו אותה.

כשמקס שומע את זה,  גומלת בליבו ההחלטה לנקום את מות אחותו . איך הוא עושה זאת? תגלו כשתקראו.

בסגנון מינימליסטי, כתבה קתרין קרסמן מסמך מרשים ורב עוצמה בו כל מילה מקבלת חשיבות ומשקל על אנשים רגילים,ליברלים, נבונים ותרבותיים שנסחפו אל רעל ההטפות של התנועה הנאצית , אל אנטישמיות עוד לפני גל הפוגרומים האלימים שהתרחשו בליל הבדולח.

כשנשאלה הסופרת מה הביא אותה לכתוב בשנת 39 את הספר הזה, ענתה:

“באותה תקופה התחילו להסתנן לאמריקה מעט חדשות על רדיפות היהודים על ידי הנאצים בגרמניה. רק פירורים, שברירי אינפורמציה שלא טופלו כמעט בכלל על ידי התקשורת ואף אחד לא התייחס אליהם ברצינות. ואני נבהלתי. כי ידעתי שגרמניה היא מדינה תרבותית, שיש שם מוסיקה טובה, שהגרמנים הם אנשים מחונכים השייכים לגוש המדינות המערביות ואם זה קורה שם, זה יכול לקרות גם אצלנו. זה הפחיד אותי עוד יותר”.

אך בעיקר בגלל נסיונה האישי:

“היו לי חברים יקרים מאוד שחזרו באותה תקופה לחיות בגרמניה והפכו להיות נאצים. בשבילי זאת היתה חידה. לא יכולתי להבין מה קרה להם. כעבור כמה זמן הם באו לביקור בסן פרנסיסקו. היה להם שם חבר קרוב מאוד, יהודי, שהיה גם חבר שלי. החבר הזה היה מבלה איתם את כל סופי השבוע, לפני שהם חזרו לגרמניה, הוא היה כמו דוד לילדים שלהם. כאשר הוא ראה אותם ברחוב ופרש לקראתם את ידיו כדי לחבק אותם, הם סובבו את הראש ולא דיברו אליו. זה היה כל כך אכזרי. מזה התחלתי להבין איזה שנאה עמוקה שררה בגרמניה”.

הספר הקטן והחשוב הזה עורר תדהמה כשהתפרסם לראשונה בארצות הברית בשנת 1938, ושוב הסעיר את הקוראים – הפעם גם באירופה – כשנדפס שוב ב-1992.

הסופרת הצליחה, כבר ב-1938, לתפוס את תמצית הרוע שבנאציזם, והוציאה תחת ידיה סיפור שסיומו המפתיע והמזעזע עושה אותו ליצירת מופת.

כשיצא בארה”ב הגדיר אותו ה”ניו יורק טיימס” כ”כתב האישום המרשים ביותר נגד הנאציזם שהופיע בספרות”.

(כריכה אחורית)

אם אתם מחפשים ספר קצר רב עוצמה, אינטנסיבי, מטלטל  ומזעזע המתעד כ”כ הרבה בכ”כ מעט עמודים את התפוררות ידידותם ארוכת השנים של שני חברים כתוצאה מהרעל  האידיאולוגי של הנאציזם כשהוא מלווה בפחדנות, זמן קצר לפני שהיטלר עולה לשלטון, עד לסוף שנגמר בנקמה מרה ודוממת – זה הספר בשבילכם.

והמלצה שלי- קראו את ההקדמה לספר רק אחרי שתסיימו אותו!