ארבע הרוחות – כריסטין האנה

ארבע הרוחות – כריסטין האנה

תרגום: אינגה מיכאלי

הוצא' מודן

מאי 2022. 512 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

עלילת "ארבע הרוחות” מתרחשת בטקסס של שנות ה- 30 , בתקופת השפל הגדול, סופות האבק בטקסס, התרסקות שוק המניות, בצורת שהותירה שדות חיטה חרבים, קריסת הכלכלה, והחיים כפי שאמריקה הכירה נעלמו. על הרקע הזה אנו פוגשים את אלזה מרטינלי וילדיה מנסים לשרוד את ההרס המוחלט שנגרם לפיסת גן העדן בה הם חיו עד כה.

חייה של אלזה לא היו אף פעם גן של ורדים. בילדותה היא סבלה מבריאות לקויה, שבעקבותיה הפכה לחריגה בעיני בני משפחתה. היא עבדה קשה כדי לזכות באהבת הוריה, אך הם  גרמו לה להרגיש לא אהובה ונחותה מאחיותיה. היא הפכה להיות ילדה מתבודדת, מופנמת, שסבלה מחוסר מוחלט של אהבה, תשומת לב או כל סוג של חיבה, והדימוי העצמי שלה שאף לאפס. ההנאה היחידה בחייה באה מקריאת ספרים, בעיקר רומנים. ביום הולדתה ה-25 היא מחליטה לצאת ולחגוג. היא פוגשת את רייף מרטינלי, וכשהיא זוכה לתשומת לבו, היא מתמסרת לו.  אלזה מגלה שהיא בהריון, ומובלת על ידי אביה אל בית הוריו של רייף, המתגוררים בחווה מבודדת. אביה כופה עליהם את הנישואים. למרות שרייף כבר מאורס, הוריו מקבלים אותה ללא היסוס, מחתנים אותם והיא יולדת את בתה הבכורה, לורדה, בעזרת חמותה.

אלזה ורייף חיים טוב בחווה עם הוריו, טוני ורוזה, שחיבקו את אלזה ובתם התינוקת. הם אנשים מאוד חמים ואכפתיים ואלזה מרגישה שהיא הרוויחה משפחה אמיתית. בפעם הראשונה היא מבינה מה זה כשאוהבים אותך מעומק הלב. היא מתמסרת לעבודה החקלאית למרות העבודה הקשה ורצופת האתגרים והופכת להיות אמא נהדרת שעושה הכל למען ילדיה.

ואז הקערה מתהפכת.

תנאי החיים הופכים להיות בלתי נסבלים כשמגיע השפל הגדול והבצורת הקשה ביותר בהיסטוריה של המישורים הגדולים. המחסור בגשם, הבצורת הבלתי נגמרת, השמש ששורפת את כל הגידולים, וגורמת לאובדן היבולים, וסופות האבק ההרסניות הביאו אנשים לידי עוני, רעב, ייאוש ואובדן.  אין יבולים, אין אוכל, ואין תקווה. אלה ועוד מובילים למשבר בחיי נישואיה וגורמים לאלזה להתלבטות קשה לגבי ההמשך. היא צריכה לעשות בחירה כמו רבים משכניה. האם להישאר בחווה הביתית עם שני ילדיה ולהילחם על אדמתה, לחכות לגשמים שלא מגיעים ולקוות שיהיה קץ לגיהינום הזה, או לקחת את שני ילדיה ולצאת למסע מסוכן מערבה, כדי להתיישב בקליפורניה, ולנסות את מזלה, מתוך תקווה להזדמנות חדשה שתוביל לחיים טובים יותר. כשהתנאים הופכים להיות מסכני חיים, היא לוקחת את ילדיה ויוצאת למסע למערב,לקליפורניה מתוך תקווה להתחלה חדשה.

אלא שהמציאות טופחת על פניה וקליפורניה רחוקה מלהיות "הארץ המובטחת". הקושי בנסיעה ללא כסף, ללא אוכל וסכנה מתמדת, הם כעין וכאפס לעומת מה שמחכה להם בקליפורניה. אלזה וילדיה נאלצים לחיות בדלות כשהמציאות היומיומית קשה, מחלות ועוני גורמים למותם של רבים סביבם, ותנאי התעסוקה והשכר לא מאפשרים לשרוד. אבל אלזה לא מוותרת, מתמקדת בהישרדות ומגלה תושייה. היא נלחמת למען משפחתה. היא עוברת שבעה מדורי גיהנום וחווה מציאות לא פשוטה. קיום מחריד של עוני, תנאי חיים איומים ותנאי עבודה כמו  של עבדים,  אינסוף דעות קדומות ואי צדק לצד תאוות בצע. יחד עם זאת היא מוצאת ידידות שמעולם לא הכירה, אהבה שחלמה עליה, אך מעולם לא חשבה שהיא אפשרית, ותפקיד במאבק למען זכויות העובדים. היא שורדת את הזמנים הגרועים ביותר ואת הייאוש כנגד כל הסיכויים.

 

 

"ארבע הרוחות" הוא רומן היסטורי לא קל לקריאה. הוא הרגיש כאילו כריסטין האנה לוקחת כל עובדה ואירוע שהיא חשפה בתחקיר לקראת כתיבת הספר ו"זרקה" הכל על אלזה. ולמרות שאין לי ספק שמה שאלזה חוותה ב"ארבע הרוחות" אכן קרה לאלה שחיו במהלך אותה תקופה, זה הרגיש קצת יותר מידי עבור אדם אחד.

התיאורים של כריסטין האנה היו מפורטים ומוחשיים עד כדי כך שיכולתי לדמיין את סופות האבק שחודרות בין הסדקים הכי קטנים בבית, את הרוח הנושבת במהירות אדירה, באותה מידה שיכולתי לדמיין את שדות החיטה הזהובים שהיא תיארה בתחילת הספר, שהשתרעו לאורך דונמים רבים.

 

ספר מטלטל, מטריד, קורע  לב, פוקח עיניים.

עוצמתי, משכנע ומרתק, על נשים ומערכות היחסים שלהן, על משפחה שמנסה לשרוד למרות הייאוש, הרעב וחוסר האונים. על כוחה של הרוח האנושית.

 

ממליצה!

 

אידי ריכטר אינה לבד – רבקה הנדלר

אידי ריכטר אינה לבד – רבקה הנדלר

תרגום: אילן פן

הוצאת ידיעות ספרים, פן

נובמבר 2021. 180 עמודים.

נקרא כעותק דיגיטלי

 

"אידי ריכטר אינה לבד" הוא אחד מאותם ספרים שהמשכתי לחשוב עליו לאחר שסיימתי את העמוד האחרון.

 

העלילה מספרת על אידי ריכטר, בשנות ה-30 המאוחרות לחייה, שמתגוררת בבוסטון עם בעלה מזה עשר שנים. אידי מתמודדת עם אבא חולה אלצהיימר, עם לחצים ועומס הטיפול המאתגר בו, ועל התחושות כשהוא כבר לא מזהה את הסביבה. אביה של אידי מאובחן כחולה אלצהיימר בגיל צעיר יחסית, וזה פוגע בו במהירות ובעוצמה. אידי ובעלה אורן, שהוא דמות תומכת נהדרת, עוברים לסן פרנסיסקו כדי להיות קרובים יותר ולעזור לאמה ולאחותה הצעירה בהרבה, אבי. לאידי קשה להתמודד עם מה שקורה לאביה האהוב ובסופו של דבר היא נוקטת בפעולה דרמטית.  

ההצעה שמקבל אורן לעבור לעבוד בפרת' שבאוסטרליה, (אחת הערים המבודדות במערב אוסטרליה) מעניקה לאידי את המרחק הפיזי המושלם מהטרגדיה המשפחתית שלה, וגם את המרחק הרגשי הנחוץ לה. אלא שכל "המטען" מגיע לאוסטרליה יחד איתה. אידי שומרת על ה"סוד" שהופך את המעבר לפינה המבודדת בעולם לקשה עוד יותר, והיא ממשיכה להיאבק במעשה הנורא שעשתה.

 

אידי היא דמות שקטה מאוד.

לכאורה.

היא זורמת עם מה שקורה בחייה ולא מראה מה מתחולל בתוכה. כשאנחנו נכנסים לראש שלה, אנו רואים את ההתלבטויות שהיא מתמודדת איתן ביום יום. אלה מתגברות כשהיא ובעלה עוברים לאוסטרליה, ואורח חייה משתנה והיא רחוקה מהבית. המחשבות מתעוררות והמתח מתחיל לגבות את מחירו.

השינוי באביה והטיפול בו מייסרים, אבל הטון של המחברת עוזר להקל על הסבל עם קצת הומור. תגובתה של אידי למחלה ולמותו לא פשוטה, אבל מאחר והיא טובה בדיכוי רגשותיה, אף אחד לא מבחין במה שעובר עליה. ההסתרה והבדידות מובילים אותה לאבד שליטה על כל מה שסביבה, מאיימים על המשפחה ועל נישואיה ומטריפים אותה ואת דעתה. במקום להתעמת עם מה שקרה, היא מתמקדת רוב זמנה בהתבוננות באחרים, בג'יימי, מורה הנהיגה שלה, בפיונה השכנה המסוייגת, בסוכן נדל"ן מקומי, ופוסום מת ואלה מאלצים את אידי לפרוץ את החומה הרגשית שלה ולהתעמת עם מותו של אביה.

 

כתיבתה של רבקה הנדלר שקטה, יפה ומתעכלת בקלות גם ברגעים של אי נוחות.  

הספר נוגע ללב, אך יש בו קטעי הומור, לצד מאבק עם נושאים בעלי משקל כמו אנושיות, אשמה ואובדן שצפים ועולים במהלך הפעילויות היום-יומיות בחייה של אידי. שאלות, הנוגעות לערכם של החיים שהתדרדרו קוגנטיבית עד אובדן היכולת לזהות אומנם לא בדיוק מקבלות מענה בעלילה, אך כמי שהתמודדה עם בן משפחה קרוב שחלה באלצהיימר אני יכולה להבין את רגשותיה של אידי ואת ההחלטה שקיבלה. הרגשתי את אידי, הרגשתי את הכאב שלה ואת הטראומה שלה.

 

 

"אידי ריכטר אינה לבד" הוא ספר על אישה ש"עושה בלגן בדברים לפני שהיא מסדרת אותם".

זה לא רומן מתח, זה לא רומן בלשי. "הסוד" של אידי מתגלה בתחילת העלילה.

מה שמייחד את  הסיפור בא לביטוי  בשקיפות  לכל אורכו שמאפשרת לקורא להבין את "הסוד" ולעקוב אחריו, לראות איך הוא מתפתח, מתעצב ובסופו של דבר משפיע על זהותה של אידי ונישואיה.

סיפור עצוב, אינטנסיבי, ריאליסטי, ישיר, כתוב טוב,  שידבר לליבו של כל מי שיש לו הורה שאיבד תפקוד קוגניטיבי.

התיאורים של הנדלר את אוסטרליה, חנויות ומקומות העלו חיוך על פני לצד געגועים,  ויש בו גם את ההקשר היהודי והישראלי ...

 

.אני אהבתי 

החוף האינסופי - ג'ני קולגן

החוף האינסופי - ג'ני קולגן

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת הכורסא,מודן

מאי 2022. 398 עמודים

"החוף האינסופי" הוא ספר המשך ל"בית קפה ליד הים", ואם לא קראתם את הספר הראשון, אני בהחלט מציעה לקרוא אותו קודם.

 

ג'ני קולגן פונה אל הקוראים בפתיחת הספר ומתזכרת את ארועי הספר הראשון, ועושה זאת גם במהלך העלילה, כך שהספר הזה ממשיך מהמקום שבו השארנו את הדמויות בספר הקודם, בו התוודענו אל פלורה מקנזי שעזבה את עבודתה היוקרתית כעורכת דין בלונדון וחזרה לחיות עם משפחתה במקום בו גדלה, באי מיור בהיילנדס הסקוטיים. היא עסוקה בניהול בית קפה שהפך ללב הקהילה, מקום שלא היה רק ​​מקום לשתות בו קפה ולהנות ממאפה טעים, אלא מקום שתושבי האי הלכו אליו בכל פעם שהרגישו בודדים, מתוך ידיעה ברורה שמישהו יקשיב להם. הספר הראשון מסתיים בכך שפלורה נמצאת בשלבי התחלה של רומן עם ג'ואל, הבוס שלה לשעבר.

 

ב"חוף האינסופי" פלורה וג'ואל, נמצאים בזוגיות ונפגשים כשג'ואל מגיע לאי, לטפל בעסקיו של קולטון העשיר. פלורה לא בטוחה ברגשותיו וברמת המחויבות של ג'ואל כלפיה. הוא אמנם עבר למיור כדי להיות איתה, אבל מערכת היחסים שלהם לא חפה מבעיות שכן עבודתו גורמת לו להיות רחוק ממנה פיסית במשך ימים רבים ובנוסף הוא גם מרוחק ממנה רגשית, כי ג'ואל, שגדל כיתום בבתי אומנה הפך לגבר סגור ומופנם שנמנע מלדבר על שנות ילדותו . הוא שומר לעצמו את הזכרונות שהופכים למין סוד שרובץ כענן מעל מערכת היחסים שלו עם פלורה. פלורה יודעת שהיא מאוהבת בו ולא רוצה את הריחוק הזה ולכן, כשג'ואל יוצא לנסיעת עסקים בניו יורק, וחזרתו מתעכבת, פלורה מתכוננת להפתיע אותו.

 

האם נישואים יעלו על הפרק?

 מבחינת ג'ואל זה לא פתוח לדיון.

 מה יעלה בגורלה של מערכת היחסים הטרייה ביניהם?

 

 

מלבד הסיפור של פלורה וג'ואל הספר מתמקד בחייהן של דמויות אחרות שמתגוררות באי, דמויות שהפכו את הקריאה למעשירה ומעניינת יותר, למרות שהם לא השתלטו לחלוטין על העלילה. לאף אחת מהדמויות בספר הזה לא קל, לכולם יש לפחות בעיה אחת או קושי גדול , למי מהן פחות ולמי יותר.

 

הסיפור של פינטן(אחיה של פלורה) וקולטון(המיליארדר האמריקאי שעבר לגור באי). השניים מאוהבים מאד, עומדים להינשא, אך קולטון שומר סוד הרסני והוא מכריח גם את ג'ואל לשמור אותו.

 

יש את הסיפור של לורנה(חברתה של פלורה), שמאוהבת בסאיף. למעשה, הייתי מרותקת לדמותו הנוגעת ללב של סאיף, רופא, פליט סורי שעזב את אשתו ושני ילדיו בסוריה והגיע לאי בחיפושיו אחרי מקום טוב יותר לחיות בו איתם.  הוא אינו יודע מה עלה בגורלם, האם הם עדיין בחיים, והוא מתמודד עם הסיכוי המייסר להתאחד איתם בארץ שהם לא מכירים. זו גם הסיבה שהוא אינו יכול להרשות לעצמו להרגיש משהו כלפי לורנה. בנוסף, לסאיף התמודדות יומיומית להשתלב כאחד מתושבי האי, להתמודד עם שברון הלב שלו ולהסתגל למדינה חדשה.  

 

אם לומר את האמת בזכות סאיף המשכתי לקרוא את הספר...

 

 

פלורה מוצאת הנאה באי ובאנשים החיים בו, וכאשר לוויתן  נדיר נצפה בחופי מיור תושבי המקום לא מתעלמים מהאמונות הטפלות ומרגישים שזה אות מבשר רעות.

 

האם הקיץ יביא אושר או טרגדיה אל האי?

 

בית הקפה, הלווייתנים והאווירה באי מיור נשמעים כמו מקום מרתק ונפלא לחופש. התיאורים הקשורים באי הפכו את הקריאה למושכת ומעניינת אבל אם להיות כנה, יש יותר מדי תתי עלילה, תוספות, ומידע בסוגריים, שהפריעו לקריאה לזרום.

 

"החוף האינסופי" לא היה רומנטי ומתוק כמו הספר הראשון, אבל היה מעניין לקרוא על הקהילה של מיור ולעקוב אחר חייהם של הדמויות הראשיות. הספר התחיל טוב, לקראת האמצע קצת הלך לאיבוד ובסוף השתפר. הוא  יצר בעיות שלא לצורך, לקח את כל מה שהיה טוב בסוף הספר הראשון, ואז פתר אותן בצורה הרבה פחות מספקת.

 .למרות שהיה נחמד לבקר שוב באי, אם אהבתם את הספר הראשון, לטעמי, הספר השני הרבה פחות

 

ד.א. בסוף הספר הקוראים מתוגמלים עם מספר מתכונים טעימים שהוזכרו במהלך העלילה.

לשיקולכם.ן

 

פגישה עם החיים – ססיליה אהרן

פגישה עם החיים – ססיליה אהרן

תרגום: דנה אלעזר הלוי

הוצאת כנרת זמורה דביר

2013. 397 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

מה הייתם עושים אם "החיים" שלכם הוא אדם שקובע איתכם פגישה?

חייה של לוסי בבלאגן אחד גדול אבל היא חיה בהכחשה. היא איבדה את החבר שלה ולא מצליחה להתגבר על זה, היא איבדה את עבודתה הלא מאתגרת, היא גרה בדירה קטנטנה ומלוכלכת, משקרת לחברים ולמשפחתה, ומסתירה חתול מבעל הבית שלה. יש לה עבודה שהיא לא אוהבת. יש לה משפחה שהיא לא רוצה לבקר או לדבר איתה. היא עוזבת כל התכנסות משפחתית, וכל פגישה עם חבריה לפני שהיא מסתיימת. היא מחבלת בכל עבודה שבה היא עובדת, והיא משקרת לעצמה לגבי איך דברים קרו באמת. זה משפיע על כל דבר בחייה, ואף אחד סביבה לא באמת יודע משהו אמיתי עליה. אבל למרות שהיא ויתרה על חייה, החיים לא ויתרו עליה.

יום אחד מגיעה לדלתה הזמנה להיפגש עם "החיים" שלה. היא מתחמקת מהפגישה. היא עסוקה מדי בהסתבכות עם הבלגן של חייה.

ה"חיים" של לוסי לובשים צורה אנושית של גבר שהיא קוראת לו קוזמו בראון. תפקידו היחיד של קוזמו הוא חייה של לוסי. קוזמו נכנס לחיי היומיום שלה וחי איתה ומלווה אותה לכל מקום שהיא הולכת, וכשהיא משקרת הוא חושף את שקריה. הוא  מלמד אותה שהשקרים שהיא מספרת ומאמינה בהם הם הגורם לכך שאין לה קשר עם החיים שלה. הוא דורש ממנה לתקן את חייה ולהתוודות לפני כולם על השקרים שלה ולהתחיל לומר את האמת, כי האמת תשחרר אותה, תקל עליה ותאפשר לה לאהוב את חייה. אבל במקרה של לוסי, האמת גורמת לפיטוריה, והרבה דברים בחייה מחמירים לפני שהם מתחילים להשתפר. השינוי שלוסי עוברת מתבטא במראה החיצוני של קוזמו. בפעם הראשונה שהם נפגשו היא רואה איש עלוב, עייף, עם ריח רע מהפה, בעיות עור ומשעמם.  המראה שלו הוא מעין מראה עבור לוסי, בבואה של חייה, אך כשהיא מתחילה לשים לב לחייה, גם קוזמו עובר שינוי. הוא מתחיל להיראות טוב יותר, לחייך לעתים קרובות ולהתלבש בצורה נאה יותר.

 

ה"חיים" של לוסי המגולמים בגופו של גבר רגיל, מעין "מפקח אדמיניסטרטיבי", ולוסי עצמה, מתפקדים כשני חצאים של אותה ישות, וההתנהגות של האחד משפיעה על האחר ולהיפך. יש ביניהם מריבות, פיוס, הקנטות, התפרצויות עקשניות לצד הבנות, הכלה ותמיכה.

מסופר בגוף ראשון בקולה של לוסי.

לוסי היא אחת מהגיבורות שהיה קשה לאהוב.  היא לא דמות סימפטית במיוחד אבל היא מצחיקה וחלק מהדיאלוגים שלה עם עצמה או עם ה"חיים" שלה משעשעים, על אף הסרקזם שבהם. בהתחלה היא מין נשמה אבודה ובודדה שנאבקת עם המפנה כלפי מטה שהיא חווה בשנתיים ואחד עשר חודשים בחייה. היא מכחישה את היותה תקועה בעבר, והיא לא מודעת למצבה עד שהחיים שלה, מבקשים להיפגש איתה. ככל שהספר מתקדם אהבתי את ההתפתחות שדמותה עוברת, איך היא הבינה דברים בעצמה, איך היא הבינה מה היא באמת רוצה, וכיצד היא למדה להפיק את המרב מחייה כשהיא משלימה עם עברה.

 

"פגישה עם החיים" הוא מעין מדריך לצמיחה אישית, שעיקרו לפגוש את החיים שלנו פנים מול פנים וללמוד להכיר אותם בלי מסיכות ובלי להתחמק מהמציאות גם אם היא לא נעימה לנו. כמו לוסי, גם אנחנו צריכים לבחון את חיינו ולעשות, אם נדרש, שינויים, מכיוון שלא כמו בספר, החיים לא ישלחו לאף אחד מאיתנו הזמנה לפגישה. באמצעות לוסי אנו לומדים להיות כנים, לא רק כלפי אחרים, אלא כלפי עצמנו. "לא להתפשר" רק כי זה קל יותר, ושחובה עלינו להתמודד עם המציאות עד שנלמד להכיר את עצמנו ,נקבל את עצמנו ונשלים עם מי שאנחנו לטוב ולרע.

 

בדרך כלל ספרים שבהם הדמות הראשית מתנהגת כמו אידיוט גמור, מעצבנים אותי ומועדים לנטישה. אבל בספר הזה, הסקרנות גברה. למרות שהסוף היה צפוי, לא יכולתי להניח את הספר מידי. רציתי לדעת  מה יקרה אחר כך, איזה מעשה מטופש תעשה לוסי, האם היא תחזור אל האהבה האבודה, האם היא תאמץ את האהבה שמצאה בטעות, אילו עוד אי הבנות יעמדו בדרכה, ומה יעלה בגורל שקריה.

"פגישה עם החיים"  הוא ספר קליל, מהנה ושנון. מצחיק בלי להיות מגוחך, רומנטי בלי להיות סנטימנטלי יתר על המידה, ריאליסטי מספיק ומשונה לחלוטין, במיוחד כשההאנשה של חייה של לוסי היא גבר.

 

חלום על איטליה – ניקי פלגרינו

חלום על איטליה – ניקי פלגרינו

תרגום: שי סנדיק

הוצאת אריה ניר -מודן

מאי 2022. 367 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

האם אי פעם חלמתם להיות בעלים של נדל"ן באיטליה?

מה הייתם עושים  אם הייתם יכולים לרכוש בית תמורת ​​אירו אחד?

סלביו ולנטיני, ראש העיר הצעיר של העיירה הקטנה  מונטנלו השוכנת בהרים בדרום איטליה, יחד עם יד ימינו, אוגוסטו הקשיש, יוזמים תוכנית איך להחזיר את העיירה המזדקנת לחיים אחרי שהצעירים נטשו אותה, ולהזרים בה דם חדש. עם מלאי של בתים עתיקים שאף אחד לא רוצה לקנות, הם מפרסמים 4 בתים נטושים למכירה ברשתות החברתיות ובעיתונים ,תמורת אירו אחד, לכל מי שיהיה מוכן לשפץ אותם תוך שלש שנים ולתרום  לקהילה ולעיירה.

מתוך אינספור הפניות שהתקבלו, נבחרו שלושה מועמדים מאושרים שקיבלו הזדמנות להתחיל מחדש את חייהם בדרום איטליה. לכל אחת מהדמויות יש סיפור רקע משלה וסיבות מורכבות כאלה ואחרות מדוע הם ענו לפרסום.

 

אליס וריצ'ארד מבריסטול, עושים מאמצים לחסוך כסף כדי לרכוש דירה אבל האמצעים העומדים לרשותם לא מאפשרים זאת וכשהם נתקלים במודעה המפתה הם חושבים שאולי זו תהיה ההזדמנות להגשמת חלומם. כאשר ריצ'ארד הפסימי מקבל רגליים קרות, אליס לא מוותרת. היא נענית למודעה, ומתרגשת להיות הבעלים של בית היסטורי, גם אם מוזנח. זה  לא משהו שהיא חשבה שיקרה לה, אבל העלות של אירו אחד היתה בהחלט מפתה, והיא לא רואה שום מיכשול נגד עיניה למרות אמצעיה הדלים.

 

מימי מלונדון, היא גרושה טרייה שחיה בצילו של גבר שקיבל את כל ההחלטות בנישואיהם. המעבר לאיטליה הוא מעשה קטן של מרד, הזדמנות עבורה לשלוט בחייה ולהיות מי שהיא רוצה להיות, ולהצהיר על עצמאותה החדשה. עכשיו, ששני בניה הבוגרים עזבו את הבית, היא רואה בהצעה המפתה שנתקלה בה באקראי, דרך להתחלה מחדש.

אדוארד וג'ינו הם זוג הומוסקסואלים מסידני שבאוסטרליה, שעומדים בפני פרשת דרכים ומחפשים להוסיף ניצוץ לזוגיות ארוכת השנים שלהם. המחשבה להיות בעלים של בית במונטנלו מרגשת מאד את אדוארד כשהוא מבין שזו גם הזדמנות להתחבר מחדש להיסטוריה המשפחתית של ג'ינו, שעזבה את מונטנלו לפני הרבה שנים.

כשכל אחד מהנבחרים מגיע לכפר הקטן והלא מוכר, הם מתוודעים אחד לשני, לאוכל המקומי הנפלא,  ואל הנוף שובה לב.

 

האם כל אחד מהם ימצא אושר במונטנלו?

האם חלומם יתגשם?

 

"חלום על איטליה" מאת ניקי פלגרינו הוא ספר נוסחתי די צפוי, עם כל התבלינים שצריכים להיות בו. הוא מביא את איטליה שטופת השמש אל הקורא ,כך שתוך כדי קריאה מרגישים את השמש על הגב, וטועמים ומריחים  את האוכל והמשקה המתוארים.

כל פרק מסופר מנקודת המבט של אחת הדמויות המרכזיות בעלילה.

זהו סיפור על התחלות חדשות, הזדמנות שנייה, חברות, אהבה, משפחה ותקווה.

נהניתי מהדמויות הצבעוניות, כל אחת והחוזקות והחולשות שלה, ובמיוחד מדמותה של דונה כרמלה, אמו של סלביו, שהיתה בשלנית נפלאה ואדם ידידותי מלא בעצות נהדרות, ועל הדרך חבשה את כובע השדכנית. דונה הביאה חום רב לכל ארוע שהייתה מעורבת בו, ומיותר לציין שהבישולים שלה גרמו לי להזיל ריר....

הנוף היה מרהיב ותאוריו היו מלאים באהבה לעיירה הקטנה והציורית הממוקמת בראש הר. יכולתי בקלות לדמיין את עצמי מטיילת בה או יושבת באחת הטרטוריות, סופגת את השמש, מסתכלת על הבתים המתפוררים, ונהנית מהארוחות הטעימות.

אבל....

הספרים של ניקי פלגרינו הם תמיד קריאה קלה ודי צפויה, ספרים בהם לא נדרשת הרבה חשיבה. אבל תמיד יש בהם שפע מהתרבות האיטלקית ואוכל. אני לא חושבת שהספר הזה שונה מהאחרים במובן הזה, אבל חשוב לי להדגיש שהמחצית הראשונה של הספר הרגישה כמו הקדמה אחת ארוכה לסיפור טוב שלא כל כך הגיע, ומה שכן הגיע היה קלישאתי, רדוד ולפעמים איטי עד שיעמום כך שבסופו של דבר הרגשתי כאילו לא קרה בספר כלום.

ספר קליל וחביב לטיסה או לחופשה.

 

לשיקולכם.ן