‏הצגת רשומות עם תוויות ניכור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניכור. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 4 במרץ 2026

מרגו צריכה כסף – רופי תורפ

מרגו צריכה כסף – רופי תורפ

תרגום: לי עברון

הוצאת מטר,אגם

ספטמבר 2025. 336 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי


למען האמת, כמעט כל הסיפור מסופר בתקציר...

אחרי רומן קצר עם מארק, הפרופסור שלה לספרות, גבר בשנות השלושים המאוחרות לחייו, נשוי עם ילדים, מרגו  בת ה 19, מוצאת את עצמה בהריון,  גרה עם עוד 3 שותפות . היא מחליטה ללדת את התינוק.

הפרופסור מתנגד, רוצה שתעבור הפלה, וכשהיא מסרבת הוא מנתק את הקשר איתה.

אמה,שייאן, שגידלה אותה כאם חד הורית מסרבת להיות שותפה למה שהיא מכנה "הרס חייה" של מרגו, ומתנגדת לא תמיד מהסיבות הנכונות.

תוך שבועות מלידת בנה בודהי מרגו עוזבת את הקולג', מפוטרת מעבודתה כמלצרית, שתיים מהשותפות לדירה עוזבות, ואבי התינוק שלה הפך אותה ל"רוח".

מרגו מגלה שלהיות אם חד הורית זה לא קל וזה לא זול. היא נואשת להרוויח כסף, אך היא במילכוד. אין מי שישמור עבורה על בודהי.

אביה, ג'ינקס, מתאבק בדימוס, נכנס במפתיע אל חייה, אחרי שנישואיו מתפרקים, והופך להיות שותף פעיל בדירת השותפים שבה היא גרה. ג'ינקס שיש לו בעיות התמכרות לסמים ומשככי כאבים, בדיוק יצא מגמילה ומחפש מקום לגור בו. הוא הופך להיות התומך העיקרי של מרגו, הן כלכלית והן מעשית בעזרה יומיומית עם בודהי, עבודות הנקיון בבית, קניות ובישול, אך מעבר לכך, הוא תומך במרגו כשהיא מקבלת החלטות כיצד לפרנס את עצמה.

כך מתחיל הסיפור הסובב סביב ההתבגרות של מרגו כשהיא מנסה לזגזג בין לחץ כלכלי תוך שמירה על שפיותה. הסופרת, מצליחה להעביר איך זה באמת מרגיש לדאוג כל הזמן לכסף, וכיצד חרדה כלכלית יכולה להשפיע על  כל תחום בחיים. מרגו פותחת חשבון מעריצים ככוכבת באתר "אונליפאנס" שמספק תמונות/סרטוני עירום. היא מעלה תמונות של עצמה חשופת חזה כדי להשיג מנויים בתשלום, מתוך הבנה שבנקודה הזו של חייה זה עשוי להיות מקור ההכנסה הנחוץ לה ולבוהדי.  

מרגו צעירה, אמיצה, חכמה, מצחיקה ומודעת לעצמה, ליתרונותיה וחסרונותיה. היא מנסה להרוויח כסף כך שתוכל לטפל בבנה, ולהיות נוכחת בחייו. ככוכב היאבקות מקצועי בעבר, יש לאביה הרבה ידע לתרום בקידום מכירות, והוא עוזר לה לבנות את דמותה הוירטואלית.

 

הצעדים שמרגו נוקטת כדי לשרוד פועלים כ"אפקט הדומינו", והקוראים עדים כיצד בחירה אחת מובילה להשלכות קשות, במיוחד כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. העלילה מתפתחת וצוברת תאוצה כאשר אבי התינוק דורש לפתע משמורת מלאה ולתמונה נכנסות פסיכולוגית שאמורה לבחון אם מרגו כשירה להיות אם ושהמשמורת על בוהדי תישאר בידיה, ועובדת סוציאלית די תוקפנית, מהמחלקה לרווחת הציבור. הספר אינו נרתע מנושאים קשים, ומציג את הדרך שבה החברה שופטת בחומרה נשים צעירות, אך מעלימה עין מגברים בוגרים/מבוגרים, שמודעים היטב למה שהם עושים.


המסע של מרגו היה מלא במכשולים, ניצחונות, כאב לב ורגעים מחממי לב. אהבתי אותה ואת תהליך הצמיחה שהיא עוברת עד שהיא מבינה שזה בסדר להיות מי שהיא, ושעליה להתמקד באהבת עצמה כדי שיאהבו אותה.  המונולוג הפנימי שלה שנון ומצחיק כאחד, אפילו כשהיא מתמודדת עם דברים רציניים וקשים.

אהבתי את ג'ינקס שלמרות שלא היה אב נוכח בילדותה ונעוריה, ולמרות בעית ההתמכרות שלו, הוא היה לצידה ותמך בה ללא היסוס. ואפילו חבריה בעסקי "תמונות העירום" והטיקטוק היו מקסימים.

 


"מרגו צריכה כסף" הוא ספר שעוסק בנושא רגיש של "עבודות מין" וחוקר כיצד אנשים כמו מרגו נשפטים בחומרה. נושאים נוספים שהספר עוסק בהם קשורים להפלות, אמהות בגיל צעיר, פורנו ונשים. יש גם שימוש בסמים, התמכרות וחיים עם כאב, יחסי הורים - ילדים, וניכור.


ת'ורפ בראה דמויות ייחודיות ופגומות, בלי לאבד את הקסם והייחוד של כל אחת מהן. כל מה שהן עשו היה בלתי צפוי, ובכל זאת הן הרגישו אמיתיות, והעבירו מסר על צמיחה, תמיכה, קבלה ולמידה. הספר לא מנסה להצדיק או לגנות את מרגו, אלא מציג את המציאות שלה כפי שהיא. הגישה הזו גרמה לי להרהר על כמה אנחנו שיפוטיים בכל מה שקשור למראה חיצוני, למצב משפחתי, לסוג עבודה, במקום להתמקד במה שחשוב באמת. יש בעלילה הרבה דברים שקורים מתחת לפני השטח שסובבים סביב שיפוטיות, בושה, ובמי החברה מוכנה לתמוך או לא. והיו בהחלט רגעים שבהם מצאתי את עצמי מתנתקת לרגע רק כדי לעבד את מה שקראתי.

אני מקווה שאנשים יקראו את הספר בראש פתוח, למרות שהכתיבה בוטה וישירה וכוללת תיאורים גרפיים של איברי מין, תוכן מיני, סלנג מיני ושימוש בסמים.

 

מומלץ.


יום שני, 24 בנובמבר 2025

ארבעה אבות – אמיר זיו

ארבעה אבות – אמיר זיו

הוצאה: עם עובד

פברואר 2017. 313 עמודים.

הקראה: ישראל גור אריה


ספר הביכורים של אמיר זיו, ארבעה אבות, הוא קובץ של שלושה סיפורים, שכל אחד מהם מתרחש בציר זמן שונה, ולכל אחד סגנון כתיבה שונה.

הסיפור הראשון מתרחש בתחילת שנות השישים, ומסופר באמצעות חליפת מכתבים. הוא מספר על אליהו בוכמילר, גבר בשנות השישים לחייו, שכן נודניק, אובססיבי, מציצן, המתלונן על גזוזטרה (=מרפסת), שבנתה ללא אישור, שכנתו, קלרה היפה, שגרה בדירת הגג מעליו. הוא שולח מכתב לעיריית תל-אביב, לסגן מהנדס העיר, ברוך דומיני.

בין השניים מתנהלת חליפת מכתבים בה מגלים שדומיני הגיע בעצמו לבדוק את מהות התלונה, אך נישבה בקסמיה של קלרה, והקורא נחשף לרומן המתפתח בין דומיני והשכנה. הדבר מעורר את כעסו של אליהו בוכמילר, שממשיך את התיכתובת עם דומיני, ומהתכתבות תמימה לכאורה שהתחילה כתלונה על מרפסת לא כשרה, היא עוברת לפסים אישיים, ששופכת אור על אליהו בוכמילר, סיבת כעסו, והמניעים להתנהלותו והתהגותו בכל הקשור ליחסים בין השניים, וכך נחשפים סודותיהם של ארבע דמויות המנהלות מערכות יחסים של אהבה ותשוקה הרסנית, שקלרה היא החוט המקשר ביניהן.

 

הסיפור השני, מתרחש כשלושים שנה אחר כך, בשנת 1993, ומסופר בגוף שלישי על ידי מספר יודע כל. הוא מספר על גיורא, וטרינר, המתמחה בטיפול בפילים וקרנפים שנשוי לשרון. גיורא אוהב חיות, אוהב מאד את אשתו, אך מתקשה להסתדר עם בני אדם. את עיקר הבנתו על החיים ועל חייו הוא מפרש על בסיס נסיונו עם התנהגות החיות במיכלול מצבים. שרון אשתו, עו"ד מבריקה, אוהבת את מיכה העיתונאי, שפגשה בסמינר ואיתו היא מנהלת רומן ארוך שנים, שלגיורא אין שמץ של מושג לגביו. היא שולחת שירי אהבה לעיתון נוער, בשם בתה הפעוטה נירה, שירים שהם מַרְאָה לאהבה העמוקה והנואשת שלה ולחייה המתפרקים, אותם היא מסתירה, אך בעל כורחה נחשפים. בעקבות גילוי בגידתה, גיורא מאבד את עשתונותיו, וארוע טראגי שמתרחש באותו יום, מונע ממנו להיות אב ראוי לבתו, שאמורה לחגוג את יום הולדתה ה-6 והוא אינו פועל בשיקול דעת.

 

הסיפור השלישי מתרחש בשנת 2004 ומספר על נירה בת ה 17, שננטשה ביער במבואות ירושלים, בהיותה בת 6. במהלך יומיים רצופים היא כותבת בלוג, המכיל עשרים פוסטים,  מבטיחה שכולו יהיה על בסיס עובדות, כדי שתעשה סוף סוף סדר לעצמה, כך שתוכל לפתור את השאלה למה קרה לה מה שקרה, ולמה עשו זאת האנשים שאחראים למצבה.

 

מה הקשר בין שלושת הסיפורים?

מה הקשר של משפחת בוכמילר לדורותיה אל שלושת הסיפורים?

את זאת תגלו אם תקראו, וגם את מה שמסתתר מאחורי תמונת הכריכה המסקרנת.

 

"ארבעה אבות" הוא ספר עצוב וכואב על בדידות, על נטישה, על ניכור ועל שקרים. על אהבה נואשת, בגידה, כאב, תשוקה, רצון לנקמה, על מציצנות ועל כל הדבש והמר, ומה שביניהם

על אנשים בודדים שמנסים לנווט את חייהם בין משולשי אהבה, על הורות, על יחסי הורים-ילדים, על אחריות הורית, על המחיר שאנשים משלמים בגלל ההחלטות שאחרים מחליטים, מבלי לקחת אחריות על הפגיעה ועל גורלם וגורל אלו שקרובים אליהם.

 

ספר קריא מאד, מסקרן, לעיתים מותח, מכמיר לב, שאי אפשר היה לעצור.  ההקראה של ישראל גור אריה נהדרת.

 

מומלץ מאד.

יום רביעי, 20 במאי 2020

רשימת המשאלות האחרונה של אמא - קאתי הופקינס

רשימת המשאלות האחרונה של אמא - קאתי הופקינס
תרגום:  ניצן לפידות
הוצאה: הוצאת הכורסא, מודן
פברואר 2020.
עותק דיגיטלי - אינדיבוק



















"רשימת המשאלות האחרונה של אמא" הוא ספר שמספר על ניכור, בדידות, אהבה והתמודדות של שלוש אחיות בגיל העמידה, שונות מאוד אחת מהשניה, כל אחת עם בעיות וסודות משלה.

שלוש האחיות נקראות על שם פרחים.

רוז, בת 51, יעילה, ביקורתית, נוקשה ועקשנית, גרה בלונדון נשואה +2 , עובדת בתחום ההוצאה לאור.

דייזי שמעדיפה להיקרא די, בת 49, גרושה ופנויה, אם לבת שחיה באוסטרליה. היא אמנית שמתגוררת בבית שכור בקורנוול ונאבקת לגמור את החודש. היא רגישה ועצמאית.

פלר, בת הזקונים, גרושה פעמיים ופנוייה, מנהלת תיק נכסים משגשג ומתגוררת במקומות שונים בעולם אך יש לה דירה בחלק היוקרתי של לונדון. היא  עשירה, יפה ואנוכית.  

האם, אייריס פרקר, שהלכה לעולמה בגיל 87, מותירה אחריה את שלוש בנותיה המנוכרות, להתמודד עם צערן ועם רגשי אשמה. בשלש השנים האחרונות שורר ביניהן נתק בעקבות חילוקי דיעות ואופיין השונה לא תרם ליחסים ביניהן, כך שכעת, בצערן ואבלן הן לא שם כדי לתמוך אחת בשניה. כשהן מגיעות למשרד עורכי הדין לשמיעת הצוואה שכתבה אמן, הן נדהמות לגלות שאמן הציבה תנאי בצוואתה שעליהן לממש, אם הן רוצות לקבל את חלקן בירושה.

אייריס שידעה על הנתק ביניהן ולא הצליחה לגשר עליו בהיותה בחיים, מנסה לעשות זאת לאחר מותה באמצעות שורה של פעילויות משותפות, שיתבצעו במהלך 12 חודשים. התקווה האחרונה שלה היא, שרשימת המשאלות האחרונה שלה תקרב בין בנותיה, ותאפשר להן לשים את העוינות והזרות מאחריהן. לשם כך עליהן לבלות ששה סופי שבוע ביחד במשימות שונות שהציבה להן. בכל המשימות שהיא תכננה יחד עם שתי חברותיה, יש מעבר לבילוי זמן יחד,  נסיון לגרום להן להבין ולהעריך את הדרכים השונות בהן אנשים יכולים לחוש אושר וסיפוק כדי להגשים את עצמם. היא מינתה את דניאל, כדי לוודא שתנאי צוואתה יתקיימו במהלך השנה. מיותר לציין שהבנות אינן ששות למיפגשים היזומים אך האהבה לאמן וסכום הירושה המצפה להן מביאים אותן להרהר בעניין ביתר רצינות והסכמה להתחייב.

האם הן תלמדנה משהו על החיים בעקבות המשימות שאמן הותירה ?

האם הן תתגברנה על משקעי העבר ויחסיהן יחודשו?

כשהתחלתי לקרוא אמרתי לעצמי, נו יופי, כבר קראתי ספרים שיש בהם רשימות לביצוע של אחרי המוות ("נ.ב. אני אוהב אותך") מה כבר הספר יכול לחדש. אך להפתעתי הרבה הספר כבש אותי עם כל דף שהעברתי. התחושה היתה די אמוציונאלית. הדינמיקה בין האחיות היתה מסקרנת. לצד הזיכרונות המשמחים והבדיחות המשפחתיות, ישנם כאבים ישנים שנערמים יחד עם ויכוחים  וקנאה. הסופרת הצליחה להעביר  את הכעס, החששות והניכור, את אי ההבנות, הפגיעה והקנאה בדיוק כמו שזה קורה בחיים האמיתיים. האופן בו הן לקחו מילה או שתיים ובחרו להבין אותה בדרך לא נכונה, הדרך בה קפצו למסקנות היתה מציאותית וכנה. 
יכולתי לדמיין איך הן הרגישו לאחר מות אמן, כששמעו אותה מדברת ישירות אליהן, באמצעות סרטוני הוידיאו. במובנים מסוימים, אולי היה בכך קורטוב של  נחמה, אך סביר להניח שזה דווקא הזכיר להן את אובדן אמן. מעבר לכך, במהלך תקופה זו אנו מגלים את התכונות השונות שלהן, את הבעיות השונות שלהן ואת מערכות היחסים הנפרדות שלהן.

רוב הסיפור מסופר בגוף ראשון בעיקר מנקודת מבטה של ​​דייזי, אך ישנם חלקים המסופרים על ידי פלר ורוז, שמשנה את התמונה הכוללת, תלוי מי מהן "מדברת", כך אנחנו מקבלים הזדמנות להכיר אותן ולהבין אותן הרבה יותר טוב, במיוחד את רוז.

אהבתי ששלוש האחיות הן נשים בשנות החמישים המוקדמות לחייהן. זה כשלעצמו שינוי נחמד לעומת מרבית הספרים שהדמות הנשית היא בשנות העשרים+ לחייה. כאן מדובר בנשים בוגרות שכבר חיו חיים מלאים ועדיין יש להן שיעורים ללמוד.

היו קטעים שגרמו לי ממש לצחוק, ואחרים לדמוע, והיו את אלה שדברו על חשיבות מערכת היחסים המשפחתית, ועל כך שעל פי רוב אנחנו לא יודעים באמת מה קורה בחייהם של אלה הקרובים אלינו, ושאסור לקחת שום דבר כמובן מאליו. בעיקר הרגשתי עצב על כך שכל אחת מהאחיות מנסה בנפרד להתמודד עם טעויות שנעשו, אכזבה ובדידות.

"רשימת המשאלות האחרונה של אמא"  הוא  סיפור עם המון תובנות על החיים, מרבית התובנות ידועות ומוכרות. אין חידוש בתובנה, שהכסף הוא לא הכל בחיים, שצריך לחפש אושר בדברים הקטנים, וללמוד להעריך את מה שיש לנו, כי בסופו של יום, החיים הפכפכים ולא צפויים והכל יכול לקרות ופתאום לא יהיה את מה להעריך.


ההווה הוא הזמן האמיתי היחיד, ורק שם שוכן האושר," אמרה אמא. "אנחנו חושבות, אוי, כמה הייתי מאושרת פעם, בתקופה הזאת והזאת, אבל הזמן ההוא חלף לבלי שוב. אנחנו חושבות, אוי, אהיה מאושרת בעתיד אחרי שאעשה ככה, אשיג את זה, אקנה את ההוא, אצא לחופשה, אפגוש את האחד וכולי וכולי, וכך מבזבזות את חיינו במשאלות, אבל העתיד הוא וילון סגור. ההווה הוא הזמן האמיתי היחיד]...] אז בנותי היקרות, היו נוכחות," המשיכה אמא. "היו כאן ועכשיו, חיו את חייכן במלואם ובמודע ובחרו במחשבות שיסבו לכן אושר


סיפור מקסים, חם ומומלץ!


הספר נקרא כספר דיגיטלי מאינדיבוק. לקריאת הפרק הראשון: