נוסחת הנשיקה – הלן הואנג

נוסחת הנשיקה – הלן הואנג

תרגום: ארז אשרוב

הוצא’ כנרת זמורה-ביתן. 2019.

עותק דיגיטלי אתר אינדיבוק

“נוסחת הנשיקה” הוא רומן  ייחודי שובר סטריאוטיפים. סקסי, מצחיק, עצוב, כבד ומתוק, כשהכל עטוף ברומנטיקה, סקס ומשפחה.

הלן הואנג נותנת בסיפרה “נוסחת הנשיקה” קול לתסמונת שעד כה נעדרה בז’אנר הרומנטיקה. באמצעות הדמויות היא בוחנת את חשיבות הקבלה העצמית של יוצא הדופן  ואת הרצון של כולנו למצוא את ה”אחד” הגורם לנו ליצור קשר אינטימי ללא מאמץ.

“נוסחת הנשיקה” מציג לקורא את סטלה ליין, כלכלנית חכמה בשנות השלושים לחייה, שחיה עם תיפקוד גבוה של אספרגר. מערכות יחסים רומנטיות הן תעלומה מבלבלת עבורה, במיוחד כשמדובר במין. האוטיזם של סטלה יכול להפוך כל מערכת יחסים לקשה לניווט מאחר והיא לא תמיד מבינה דקויות חברתיות. כשהיא מרגישה לחץ מאמה להינשא ולהביא לה נכדים, סטלה מבינה שתינוקות קשורים לאינטימיות וסקס, ואם היא מתכוונת להתייחס ברצינות לבקשת אמה, היא צריכה ללמוד את הפרטים הקטנים והסקסיים של המין שישפרו את כישוריה בחדר השינה.

אז איך אפשר להשתפר בסקס?

אני מניחה שאם אתה עשיר וחסר כישורים חברתיים, אתה שוכר מלווה זכר שילמד אותך כמה דברים.

ממי עדיף ללמוד ?

ברור שממקצוען. למזלה  של סטלה, האיש המתאים ללמד אותה הוא מייקל. האיש היפה שבהחלט מבין בסקס. הוא מקבל שכר כדי לפתות נשים ולענג אותן. אז סטלה שוכרת אותו.

מה כבר יכול להשתבש?

בעולם האמיתי, כנראה הרבה, אבל הספר הוא בדיה ולכן הכל.

להיות נער ליווי בשכר לא היה מעולם בתוכנית החיים של מייקל פן, אבל החיים סיפקו לו מזל ביש וערימת חובות משפחתיים. הלילות היחידים בשבוע, בהם הוא עוסק במלאכת הליווי הם ערבי שישי, ולעולם הוא לא נפגש יותר מפעם אחת עם אותה לקוחה. כל זה משתנה כשהוא פוגש את סטלה. מעולם לא היתה לו לקוחה כמוה. בקשתה של סטלה מפרה הרבה מהכללים שהוא קבע לעצמו, אך הוא לא יכול שלא לומר לה כן. היא יפה, מסורבלת וכנה, כמו משב של אוויר צח, והוא יודע שהוא בצרות כשהוא מרשה לעצמו להיקשר אליה. ההשפעה שהוא חש בזמן הקצר שהוא מבלה עם סטלה לא דומה לשום דבר שאי פעם הרגיש בעבר. הוא יודע שהוא צריך להתגבר  על הרגשות האלה כי הוא לא מתאים עבורה. היא חכמה, עשירה ויפה, ומגיע לה הרבה יותר. לא אדם כמוהו, אדם שבורח מעברו. אך הסידור העסקי שלהם מתפתח במהרה למשהו שאיש מהם לא יכול היה לצפות לו. וכשהם ממשיכים עם אהבה ויחסים, סטלה ומייקל לומדים הרבה יותר ממה שאמור לקרות “בתוכנית השיעורים” שלהם. הם לומדים אחד על השני, ושניהם אוהבים את זה מאוד.

אחד הדברים האהובים עלי בספר היה לראות איך מייקל מטפל בסטלה, בסבלנות ובעדינות. הדרך בה הוא מחבק את המוזרויות שלה ומתמודד עם כל מה שהפך אותה אחרת. הוא הקדיש זמן כדי שסטלה תרגיש איתו בנוח, הוא השתדל מאד לכבד את גבולותיה, לאפשר לה לקבוע את קצב מערכת היחסים המזויפת שלהם. היה כיף לראות את סטלה חודרת אל מתחת לעורו, לראות איך הוא מבין אותה, ואיך הם הצליחו ליצור קשר אחד עם השני.

סטלה היא דמות משכנעת, חזקה וחביבה, אדם נחמד באמת, מתחשב באחרים. והואנג עושה עבודה נאה להראות לנו מיהי האישה הזו ואיך היא מנהלת משא ומתן עם עולם שלא כל כך מקבל אותה בברכה כמו שמגיע לה.

לסטלה יש בעיות הקשורות באינטראקציות חברתיות שיכולות לפעמים ליצור רושם לא נכון בעיני אחרים. זה לא משהו שהיא עושה בכוונה, והיא משתדלת כמיטב יכולתה להיות מודעת למילים ולמעשים כדי למנוע התרחשויות כאלה. עצוב היה לקרוא איך היא צריכה להסתיר את מצבה, מפחד שאנשים יראו ויתייחסו אליה אחרת. אבל החרדה החברתית, הרגישות לרעש, לריח, לעומס גירוי, גם גרמו לא אחת למצבים מביכים ומצחיקים יותר.

הסיפור הזה ייחודי, ומציג דמות נשית שנאבקת למצוא את הנישה שלה בעולם שמחבק קונפורמיות ואחידות. מבין כל הדברים הנפלאים המוצגים בספר, הדבר הראוי לציון הוא חשיבות ההסכמה המינית, המילולית וגם זו שלא מבוטאת במילים כמו גם הטיפול בתופעת האוטיזם, בצורה בוגרת, מציאותית וראויה לשבח.

הפורמט, בבסיסו, אינו שונה בהרבה מכל ספרי הרומנטיקה העכשווית. הוא מכיל די הרבה תאורים אירוטיים אך הם מתוארים בעדינות ומתוך אהבה תמימה. הוא משעשע וסקסי. מה שבכל זאת מבדיל את “נוסחת הנשיקה” מספרים אחרים בסגנון,  זו ההעזה להעמיד דמות נשית עם אספרגר כמובילה בקומדיה רומנטית. האיזון העדין של התייחסות לתסמונת בכבוד וברצינות הראויים לה, תוך הוספת הומור ורגשות, נעשה היטב. מנקודת מבט זו הסיפור מאוד מקורי, ייחודי ומרענן!

התענגתי על המסע של סטלה ומייקל, המהמורות, המאבקים -הכל.

ספר מקסים, רגיש ונוגע ללב. מומלץ בחום!

נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק .לטעימה מן הספר לחצו כאן:

נוסחת הנשיקה- פרק ראשון

הכל בגלל רוזי - גרהם סימסיון

הכל בגלל רוזי -גרהם סימסיון

תרגום :דנה טל

ידיעות ספרים, אחוזת בית .ספטמבר 2019 . 380 עמ'

זהו הספר שלישי והאחרון בסידרת הספרים שכתב גרהם סימסיון המספרת על דון  מ"פרויקט רוזי".

ב"הכל בגלל רוזי" הטילמנים חזרו למלבורן, אוסטרליה, שם דון מקבל תפקיד כפרופסור לגנטיקה באוניברסיטה ורוזי הופכת לחוקרת הראשית בפרויקט לבריאות הנפש. האדסון, בנם של דון ורוזי נמצא במרכז הסיפור. הוא בן 11,  תלמיד בבית ספר יסודי במלבורן, ומראה רבים מהמאפיינים שהקשו על ההתבגרות אצל אביו. האדסון, ילד דעתני עם אישיות חזקה מאד, מתקשה להתערות בבית הספר החדש. יש התפרצויות, משברים, קושי להתחבר עם חברים, הצקות למורה וכו '. 

הטילמנים מוזמנים לבית הספר כדי לדון בסוגיות ההתנהגות של האדסון. רוזי מתעמתת עם המנהלת וצוות בית הספר, דון עושה כמיטב יכולתו לפתור את המצב, אבל מביא לעוד ועוד הסתבכויות. ואם לא די בכל אלה, דון נקלע לשערורייה באוניברסיטה ומואשם (שלא בצדק) בגזענות, דבר שמוביל לאובדן מקום עבודתו, ואילו האדסון מואשם בהריגת ציפור, וצפוי להיות מסולק מבית הספר.  ההמלצה הגורפת מצד כל צוות המורים והעוסקים בחינוך היא לחפש הערכה מקצועית לאוטיזם. דון ורוזי מתנגדים לכך והם חלוקים בדעתם על צוות המורים, בעיקר משום שזה לא ישנה שום דבר אך גם בגלל שזה עשוי להשפיע לרעה על בנם. מכאן ואילך משפחת טילמן מתמודדת עם כמה אמיתות קשות, עם תוצאות מצחיקות אך מחממות לב.

דון מנסה להקל על חייו של  האדסון בבית הספר ולוקח שנה חופשה ללא שכר. הוא יוצר את פרויקט האדסון, ממש כמו שיצר במקור את "פרויקט רוזי".  הוא בונה תכנית בעלת גישה שיטתית וההגיונית להשגת תוצאות. הוא אבא מאוד מעורב ונחוש בדעתו להביא לשינוי בחייו של האדסון ולסייע לו להתגבר על הליקויים שלו. הוא מתאר את התחומים בחיי בנו שצריך לשפר, ומתכוון ללמד אותו מיומנויות חברתיות, לרכוב על אופניים, לברך אנשים, ספורט קבוצתי, להתמודד עם כעס / קונפליקט וכו '.

כשדון לומד איך להיות אביו של ילד מאוד אינדיבידואלי כהאדסון , הוא מבין מהר מאוד שהמומחיות שלו בהתבגרות על סמך נסיונו האישי לא תספיק, והוא צריך לתגבר את פרויקט האדסון  ב"קבלני משנה". הוא כבר למד על בשרו את החשיבות של מערכת תמיכה טובה והוא מנצל את הכישורים והמומחיות של חבריו. לשם כך הוא מזמן אותם (את כל השישה) והם תורמים ברצון ומוכיחים את אמירת הפתגם "דרוש כפר לגדל ילד".

בעודו מסייע לבנו, דון מתמודד עם משבר מקצועי, מסייע לאשתו רוזי להתגבר על סוגיית עבודה לא הוגנת, מסיים תהליך של בדיקה עצמית ומגלה על עצמו לא פחות מאשר מגלה בנו, שמבין שהעולם, למרבה הצער, מחייב את אלו השונים להתאים את עצמם, ושואל האם זה באמת צריך להיות כך?

גרהם סימסיון שוזר במיומנות  את דרכו בין סוגיות כמו האם יש לתייג ילד שיש לו אוטיזם,האם מדיטציה היא התשובה, האם צריך לגרום לאדם הסובל מאוטיזם "להשתלב" או שהחברה צריכה לקבל אותו כמו שהוא.

הסיפור מסופר מנקודת המבט של דון.  לראשונה דון לא מנסה להיות ערמומי או לעשות דברים שלעולם לא היה מנסה בספר הראשון. בספר הזה דון ורוזי שותפים יותר ושניהם מנסים להתמודד עם עבודה והורות.

ל"הכל בגלל רוזי" יש הרבה מה לומר על הספקטרום האוטיסטי והוא עושה זאת בדרך ידידותית לקורא. תוך כדי קריאה לומדים על כך ומתעוררת אמפתיה כלפי מי שנמצא על הספקטרום. הספר מכסה הרבה נושאים חשובים, אך האוטיזם הוא הבולט ביותר ונדון באופן מפורש וישיר יותר בספר זה, מאשר בספרים הקודמים. וכשזה משתלב עם בעיות נוספות הקשורות בתפקידי מגדר, בבריונות, באימהות וקריירה במשרה מלאה, אלכוהוליזם, מחלוקות על חיסונים, אלימות במשפחה ומדעים לעומת רפואה אלטרנטיבית, יש לקורא הרבה חומר למחשבה.

שני הספרים הראשונים היו ממש מעניינים ומהנים לקריאה.

"הכל בגלל רוזי" מרגיש לפעמים יותר כמו הוראות או עבודת גמר על ילד עם אספרגר. הכתיבה טובה, זורמת, קל לעקוב אחרי הסיפור, אבל העלילה בינונית, סופר איטית וארוכה.

המטרה החברתית של הספר ברורה מלכתחילה: לשנות תפיסות שגויות נפוצות מדי ודעות קדומות לגבי המשמעות של להיות "על הספקטרום". מטרתו של סימסיון היא דבר ראוי לשבח, וספר זה עוסק בהקפדה על היתרונות והחסרונות של אבחון פורמלי,  האופן שבו נתפסת שוֹנוּת אישיותית, ועל התוויות שהחברה ממהרת להצמיד לאנשים שלא עומדים בנורמות המקובלות, אך משהו בכל זאת חסר. 

היו לי הרבה תקוות וציפיות  והספר קצת אכזב אותי.

"הכל בגלל רוזי" הוא סיפור על הורות, חברות, על לדעת מי אתה, על התמודדות עם מה שאחרים חושבים שאתה, או רוצים שתהיה, על להיות שונה, ועל להתקבל. אבל הספר הוא בעיקר על שני הורים שאוהבים את הילד שלהם ורוצים את הטוב ביותר בשבילו.

אם אתם כמוני משתדלים להשלים סדרות, כי אתם חייבים לדעת איך זה נגמר, אני חושבת שזו סיבה מספיק טובה כדי לקרוא את הספר.