הדלת – מגדה סאבו

הדלת – מגדה סאבו

תרגום מהונגרית: מרים אלגזי

הוצאת כתר

2007. 270 עמ'

"הדלת" הוא רומן בלתי נשכח העוסק במערכת היחסים התלותית בין שתי נשים שונות מאד: עוזרת בית בשם אמרנץ ומעבידתה הסופרת, שצעירה ממנה בשנים רבות. כבר בתחילת הקריאה ברור לקורא שיש איזושהי תעלומה סביב שתי הנשים השונות כל כך זו מזו. הסופרת מודה:  "אני הייתי זו שהרגה את אמרנץ. וזה לא משנה שלא להרוג אותה רציתי אלא להצילה" (עמ' 7).

Top of Form

הסופרת, דמות מפורסמת בהונגריה, היא זו שמספרת את הסיפור שמתרחש בהונגריה בשנים 1960-1980. היא גרה בדירה גדולה עם בעלה, וכלב. הם עסוקים מאד וזקוקים לעוזרת בית. הם מקבלים המלצה על אמרנץ, הבלתי נלאית עם כוח וסיבולת כמעט על אנושיים שעובדת בשירותם של אחרים

מגדה משערת שאמרנץ  נולדה בסביבות 1905. חייה של אמרנץ מלאי סודות ויש המון שמועות מעוררות דמיון, הנוגעות לרקע ממנו באה.(השמועות אומרות שהיא מסתירה אוצר שאותו גנבה מהיהודים בזמן מלחמת העולם השנייה).  היא שומרת בקנאות על פרטיותה, לא מכניסה אנשים לביתה ומקבלת אורחים ברחבה שלפני דירתה. החלונות בביתה סגורים היטב בפני עיניים חטטניות. אף בן-אדם לא ניסה מעולם לפרוץ את חומות ההגנה או להפר את רצונותיה. הייתה לה קהילה שלמה שאהבה אותה, אבל באותה מידה נזהרה מפניה, וכל עוד השכנים ומעסיקיה אפשרו לה לתפקד בגבולות הבטוחים שלה, היא התנהגה כרגיל.

אמרנץ היא קשישה שלא השלימה את השכלתה, אך היא אינטליגנטית מאד ומתפרנסת מעבודה קשה. היא מטאטאה את השלג מספי הבתים, משמשת כחצרנית ודואגת לכל צרכיה של הסופרת ובעלה. למרות שהיא עובדת אצל מגדה למעלה מעשרים שנה ונראית חסרת גיל, מגדה מתקשה לחדור מבעד "השריון" שאמרנץ עוטה ולהכיר אותה לעומק. ההבדל במעמד החברתי בין שתיהן  מונע מהן להתחבר, אך בפועל, הן בדיוק עושות את זה. במהלך השנים אמרנץ חולקת פרטים מחייה בעזרתם מתגלה האישיות יוצאת הדופן, החזקה והגדולה שלה. מתברר לסופרת שאמרנץ נושאת עמה חיים שלמים של צער ואובדן בצל טראומות ילדות. היא איבדה את אביה כשהיתה ילדה צעירה, יחסיה עם אמה היו די בעיתיים, היא היתה אחראית ועדה למותן של אחיותיה התאומות במהלך סערה ומיד אחרי, אמה התאבדה. שנות היתמות היו קשות ואם לא די בכך היא עברה את הזוועות והאכזריות של מלחמת העולם השנייה.

מסירותה הבלתי פוסקת של אמרנץ  לנזקקים , לנרדפים, לחולים ולבעלי חיים חסרי בית מדגישה את כוחה של האהבה שהיא חשובה בעיניה לאין שיעור מאשר קיום כללי הכנסייה.  נראה שיש לה צורך כפייתי לשרת. היא אינה מבקשת דבר בתמורה מלבד הכבוד לפרטיותה. היא מתגלה כבעלת כוח פיזי ואינטואיציות חדות וביכולתה לגרש או לגנות את אלה הסובבים אותה על פי אמונותיה, מצבי רוחה וגחמותיה. היא בזה לאלה שעבודתם נעשית בידי אחרים, היא מסתערת נגד אלוהים ודתות, שונאת כל סוג של סמכות, לועגת לכל סוג של אמנות ותרבות, מסרבת לקבל כל עזרה לשיפור חייה, ומעדיפה להישאר אדם שמרוויח את לחמו מעבודת ידיו. כוחה וכוח הסיבולת שלה הפכו לאגדה אצל שכנותיה, ורצון הברזל והנחישות שלה הפכו אותה לבלתי נסבלת. היא לא בקשה טובת הנאה לעצמה או לקחה דבר מאיש והיא לא תלויה באיש. היא ספגה אליה את התלאות והנטל של כולם בלי לדבר מעולם על שלה. היא אכפתית וסומכת רגע אחד ומרוחקת ועוינת ברגע הבא. היא הר געש שמחכה להתפרץ.

בעלת הבית, נתונה לרצונותיה של אמרנץ. לפני שהיא לוקחת על עצמה את העבודה אצל הסופרת היא מראיינת את בני הזוג יותר מאשר הם אותה. היא צריכה לראות את הבית כדי להחליט אם היא מוכנה לעבוד בו, ולוקח לה זמן להחליט אם הם יתאימו לה. יש לה רשימה ארוכה של דברים שהיא מוכנה לעשות וכאלה שהיא לעולם לא תעשה.

בעלת הבית,  ששמה מתגלה לקראת סוף הספר, נאבקת בריחוק ומשתוקקת ללמוד את סודותיה העמוקים ביותר של אמרנץ. כדי לפתוח את דלת הבית, היא צריכה תחילה למצוא את המפתח ללבה וככל שעובר הזמן, אמרנץ קולפת שכבות לעיניה בלבד, ואנחנו כקוראים לומדים אט אט עליה. שתיהן  זקוקות אחת לשניה  אך שתיהן מסוגלות להתנהג בעיוורון ובאכזריות מזעזעת.

ברגע אחד המספרת בוגדת באמון של אמרנץ, על אף שכוונותיה טובות, אך למעשה שעשתה, השלכות איומות.

מהם הסודות של אמרנץ?

מה היא מסתירה?

האם הדלת תיפתח?

יכולתי להמשיך ולכתוב עוד ועוד על אמרנץ המדהימה. אבל הכי טוב שתקראו ותגלו  בעצמכם.

לשם הספר "הדלת" הרבה משמעויות בסיפור.

המשמעות הפשוטה, המילולית, מתייחסת לדלת ביתה של אמרנץ, שמאבטחת את ביתה, תמיד סגורה ואף אחד לא ראה אותה פתוחה. איש מעולם לא הוזמן פנימה או בקר בביתה.

השניה, מחסום שמשמש חוצץ  אל חייה, אל עברה, אל נבכי נפשה.

משמעות אחרת יכולה להיות הדלת בין מי שאתה חושב שחושבים שאתה לבין מי שאתה באמת.

הסופרת מגדה סאבו (1917-2007) מתגלה ב"הדלת " כסופרת מדהימה. לאחר התחלה מרתקת, היא בונה את המתח ומקלפת את השכבות הרבות המכסות את המציאות, תוך שליטה על התקדמות העלילה, כשהיא חושפת בהדרגה את הפרטים החשובים. מערכת היחסים של 20 שנה בין שתי הנשים מרתקת, מלאת חמלה ועצובה. סיפור חייה של אמרנץ מתברר אט אט, והחלקים מתגלים ומתחברים כמו בפסיפס מורכב. אמרנץ היא אחת הדמויות החזקות, המסקרנות והנוגעות ללב שקראתי עליהן. האישיות שלה ממגנטת, למרות שהיא מעוררת רגשות מנוגדים.

זהו סיפור הבוחן שאלות על חברות ונאמנות, השפעות של טראומות ילדות על החיים, על היכולת לאהוב, על מוות, כבוד האדם ורוח האדם.

הסיפור מתאר את הונגריה הקומוניסטית בשנים 1960-1980 אולם סיפור ילדותה ונעוריה של אמרנץ מתרחש הרבה קודם לכן, בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה. ניתן לפרש את כל הסיפור כמטאפורה של המשטר הקומוניסטי המדכא,  מאחר ועבודותיה של מגדה סאבו צונזרו בעידן הסטליניסטי בין השנים 1949 - 1956, והתפרסמו רק בעשורים האחרונים לחייה.

ספר מהפנט שהוא חוויה מדהימה ובלתי נשכחת. כתוב בצורה מבריקה, מעורר מחשבה, ושובר לב.

 ספר שלא יישכח בקלות.

****

מגדה סאבו, ילידת 1917, היא מחשובות הסופרות בהונגריה. סאבו החלה את דרכה הספרותית כמשוררת. בשנות החמישים והשישים, בתקופת השלטון הקומוניסטי בארצה, נאסרו יצירותיה לפרסום. אז גם החלה לכתוב פרוזה. סאבו זכתה בפרסים רבים על כתיבתה, בהונגריה ומחוצה לה. ספריה תורגמו לעשרות שפות וזכו לשבחים רבים.

אור בין האוקינוסים – מ.ל. סטדמן

אור בין האוקינוסים – מ.ל. סטדמן

תרגום: ברוריה בן ברוך

הוצאת כתר

2012. 393 עמ'

כשחזר טום שֶרבּורן ממלחמת העולם הראשונה, הוא היה אדם מרוסק נפשית. הוא היה גיבור מלחמה מעוטר, ובכל זאת מעולם לא רצה לפגוע במישהו בחייו. הוא היה זקוק למקום שקט כדי לאסוף את שבריו, להרגיע את עצמו, מכיוון שהוא האמין שהוא לא היה צריך לשרוד את המלחמה, כאשר חבריו לא שרדו אותה. כל מה שרצה היה להתרחק מבני אדם, להתרחק מהזיכרון, בתקווה שהזמן יעשה את שלו.

במשך השנים הבאות הוא עשה את עבודתו, כשומר מגדלור יחד עם אחרים עד שקיבל את תפקידו של שומר המגדלור באי הקטן והנידח, סחוף הרוחות והמבודד ג'אנוּס רוֹק, שהיה הסימן האחרון של אוסטרליה כמסמן הנתיב לספינות בין האוקיינוס ההודי לאוקיינוס הדרומי. 

העיירה הקטנה פוינט פרטג'ז הייתה המקום בו טום שהה במהלך השבוע לפני שיצא לג'אנוס רוק, ובה הוא פגש את איזבל. בחודשים הבאים התנהל ביניהם חיזור שקט, באמצעות מכתבים שהועברו הלוך ושוב ע"י  ראלף ובלואי, שהיו מגיעים בספינתם הקטנה אחת למספר חודשים אל האי ג'אנוס עם אספקה, ציוד, ודואר. איזבל הצעירה, נועזת ויפה יודעת מה היא רוצה. היא רוצה להתחתן עם טום ולהקים משפחה גדולה. גם אם היא מעולם לא שהתה באי ג'אנוס, היא לא חוששת לחיות בו עם טום למרות הבידוד הקשה.

 

לאחר נישואיהם, בשנת 1926, היא מצטרפתאל טום בג'אנוס רוק, ושניהם מאושרים, מרוצים ומבודדים משאר העולם. עם זאת, אושרם לא שלם, שכן איזבל סבלה מהפלות ודיכאון, וטום נאבק לנחם אותה.

בוקר אחד באפריל, כשהרוח נשבה בעוצמה, איזבל שעסקה בטיפוח קברו של הילד השלישי שאיבדה כתוצאה מלידה מוקדמת, שמעה בכי של תינוק. טום ואיזבל מגלים סירה שנשטפה לחוף האי, בתוכה מצאו גבר מת ותינוקת בוכה. איזבל מאמצת את התינוקת אל ליבה, מיניקה אותה וקוראת לה בשם לוסי. רגשות שמתעוררים ומחשבות מתעתעות מביאים אותם לקבל את ההחלטה לגדל את התינוקת כשלהם ולא לדווח ​​לרשויות על הסירה ומה שהיה בה וההשלכות של הבחירות שעשו באותו יום גורלי יילוו אותם לנצח,  ויובילו במהלך השנים הבאות לתוצאה הרסנית.

 

הסיפור כתוב בצורה מדהימה. הוא נע  הלוך ושוב בין השנים, ומביא מספר נקודות מבט של מספר דמויות. הוא קולח והעלילה ממוקדת למרות עלילות הביניים והכאוס שבחייהם של טום ואיזבל. הוא מאוד אמוציונלי, מורכב ומטלטל מבחינה מוסרית. אנו לומדים להכיר את המחשבות הפנימיות, הרגשות וההיסטוריה של רוב הדמויות

הסופרת מתארת איך אושרו של אדם אחד גורם סבל למישהו אחר. זהו נושא שמאלץ את הקוראים להרהר בו ולחשוב כיצד הם היו נוהגים. לבדוק האם להטיל ספק במעשה של טום ואיזבל מבחינה מוסרית גם אם ההחלטות שקבלו והאפשרויות שנבחרו  נעות בין נורא ואיום לאיום ונורא...

מה הדבר הנכון לעשות?

לתום ולאיזבל יש תשובות שונות לשאלה זו, ולהתנהגותם השלכות חמורות.

 

הנוף של  גבעת הטרשים בה נמצא המגדלור, וחיי הבדידות ללא נפש חיה סביבם כמו היופי הבלתי סלחני של הים, והקסם של עיירה אוסטרלית מנומנמת על שפת הים, מכתיבים את הקצב.

"אור בין אוקיינוסים" הוא סיפור עם דילמה אפלה ושנוייה במחלוקת. סיפור מסובך רגשית על אהבה, אובדן והקרבה. הוא קשור לבחירות שהחיים מעמידים אותנו בפניהם, לחולשות שמנהלות אותנו, לייסורים שמעיבים על שיקול דעתנו, וגם על התוצאות הנובעות מכך.

הסיפור קורע הלב ישבור את לבכם, הוא ממש משפט שלמה,  ואי אפשר להימנע מלשאול האם המעשה שנעשה היה נכון או לא נכון,  אך כל מי שמשתוקק לילד משלו ומתקשה להרות, או כל הורה שאבד את ילדו או שילדו נלקח ממנו לא יכול לשאת צער כזה ואין מצב שהלב לא ישבר עבור לוסי הקטנה ואמה הביולוגית, או איזבל, בין אם היתה לה זכות או לא, לעשות את מה שעשתה. אהבתם ללא תנאי של איזבל וטום מובילה אותם להחלטה שגויה, ממנה אין חזרה.

 

מומלץ בחום!