יום רביעי, 31 ביולי 2019

סיפורי הבניין הקטן - דבורה בושארי

סיפורי הבניין הקטן - דבורה בושארי

איורים: נועה קלנר
כנרת זמורה-דביר . יולי 2019 .  
ספר קרטון לפעוטות





















"סיפורי הבניין הקטן" מתרחש בגן השעשועים השכונתי. גילי מבלה לבדה בגינה שליד הבית. היא יושבת על נדנדת הצמיג התלויה על ענף ומתנדנדת, בעוד הבובה שלה מתבוננת בה ממקומה על העץ. כשסופי באה לגינה, גלי מקדימה ומכריזה שהיא לא יכולה לשחק איתה כי אין מקום לשתיים.

"גִּילִי הִתְנַדְנְדָה
בַּנַּדְנֵדָה הַתְּלוּיָה.
ווהה-ויייי!
בָּאָה סוֹפִי.
"אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְשַׂחֵק אִתָּךְ!" אָמְרָה גִּילִי.
"אֵין מָקוֹם בַּנַּדְנֵדָה לַשְּׁתַּיִם!"


סופי לא נעלבת וחיש קל מוצאת פתרון ובוחרת נדנדה עולה יורדת המיועדת לשניים, ומזמינה את גילי להצטרף וראה זה פלא – שתיהן נהנות!

כשמופיע עוד ילד בגן, גילי שוב מכריזה:

"אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלוֹת לְשַׂחֵק אִתְּךָ!"

שוב, סופי יודעת מה צריך לעשות כדי שגם הילד החדש יוכל להשתתף. כך מנסים את מזלם עוד ילדה וילד, ובכל פעם סופי מוצאת פתרון, עד שבסוף אפילו גילי מציעה פתרון הולם למשחק עם כולם.

גילי, מופיעה לאורך הסיפור מקושטת בכתר קטן על ראשה ומצטיירת כילדה חסרת התחשבות ולא חברותית במיוחד. אפילו אנוכית. בכל פעם שמופיע ילד/ה ומבקש להצטרף, גילי מסרבת וסופי מציעה פתרון. רק בפעם האחרונה גילי מגיבה אחרת. היא עוברת תהליך, שבאמצעותו היא לומדת להבין כמה חשובה החברות, ואיך להתגבר על הבעיה ולמצוא פתרון.

היא מפנימה ומאמצת את הגישה החיובית של סופי אחרי שהיא רואה ומבינה את היתרון במשחק הקבוצתי. כך מתגלה לנו בסופו של דבר ילדה נבונה שמצליחה להתגבר על קושי מסוים. שמבינה שצריך לשים את האגו בצד, ושצריך לחיות בשלום עם כולם, כי  לשחק לבד זה לא אותו הדבר כמו  השמחה של משחק קבוצתי עם חברים.

הסיפור קצר, זורם מסקרן ומענין, מדבר לילדים בגובה העיניים. בצורה עדינה מעלה הסופרת נושא מחיי היומיום הקשור בחברות ובשיתוף, שהילדים נתקלים בו בגן ובגינת השעשועים.

האיורים היפים של נוֹעָה קֶלְנֶר ממחישים את הטקסט ותורמים להבנתו. תענוג להשמיע את הספר המתוק הזה לקטנטנים ולהתלהב ביחד איתם מהאיורים הצבעוניים.

סיפורי הבניין הקטן מתאימים לבני שנתיים עד ארבע

בגן המשחקים הוא הספר הראשון בסדרה לפעוטות מאת הסופרת דְּבוֹרָה בּוּשֵׁרִי  


מה עוד ראית חפושית? – ג'וליה דונלדסון

מה עוד ראית חפושית? – ג'וליה דונלדסון
איורים: לידיה מונקס
מאנגלית: רמונה די-נור
הוצא' כנרת.























זהו ספר המשך לספרה הראשון של ג'וליה דונלדסון שנקרא "חיפושית חפושית ,מה שמעת? מה ראית?" אך ניתן בהחלט לקרוא אותו כיחידה עצמאית.

"מה עוד ראית חפושית?" הוא  סיפור מחורז שמתרחש בחווה, בה גרים יחדיו פרה ברפת, סוס באורווה, חתולות על הגדר, כבשים, כלב , דגים וברווזים,דבורים בכוורת, חזיר בדיר, אווזה במכלאה וגולת הכותרת...בלול, תרנגולת אדומה מופלאה שמטילה המון ביצים.























"אַךְ אוֹי! לֹא בָּרוּר, לֹא יָדוּעַ מִי מָה מוּ-

אֵיךְ כָּל הַבֵּיצִים כָּל בֹּקֶר נֶעֶלְמוּ..."





















החפושית  הקטנטנה, שקטה וחכמה, יוצאת לברר מה פשר התעלומה ולמרבה המזל, היא עדה לשיחה בין שני גנבים,שני נוכלים שהשתחררו מהכלא, רוץ וגוץ,  שזוממים לגנוב את הביצים וחמור מכך לגנוב את התרנגולת האדומה, כדי להרוויח יותר כסף לעצמם:
"בּוֹא וְנִגְנֹב עוֹד בֵּיצָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם."
"בְּעֶצֶם...
לָמָּה לֹא לִגְנֹב אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת בְּעַצְמָהּ?"

החפושית מבינה מה עומד לקרות ומחליטה להערים על החמדנות של שני הנוכלים. היא מספרת לכל בעלי החיים מה שמעה וכולם נרתמים לתכנית שתעזור להגן על התרנגולת ולהכשיל את הגנבים, עד שיִתָּפסו, והעלילה המחורזת מספרת על איך הם מקבלים בדיוק את מה שמגיע להם...

ג'וליה דונלדסון היא סופרת ילדים מבריקה, ואני אוהבת את ספריה.
בחריזה קצבית נפלאה, רבת חן והומור, היא מתארת את התכנית, את התגובות של החיות את הביצוע עד ההשפלה של הגנבים בסוף המוצלח.
"מה עוד ראית חפושית?" הוא ספר ילדים יפהפה עם איורים מקסימים, צבעוניים וידידותיים.
הסיפור מאוד משעשע ומאפשר לשתף את הילדים בסיפור, אם  על ידי השמעת הקולות שמשמיעים בעלי החיים, אם על לימוד מקומות המגורים של כל אחת מחיות המשק, ובעיקר באיתור החיפושית הקטנטנה ש"משחקת" מחבואים עם הקוראים בכל אחד מהדפים.





















וכמובן, ספר שמתחיל ב"היה היתה...", כבר לוכד את תשומת הלב

"הָיֹה הָיְתָה חַוָּה, וְחִפּוּשִׁית הָיֹה הָיְתָה

וּמָה שָׁמְעָה וּמָה גִּלְּתָה הַחִפּוּשִׁית הַפָּעוֹטָה?"


ואי אפשר להתעלם מהמסר הברור בספר, שמאפיין את אגדות "היה היה פעם..." שהטוב תמיד מנצח וגובר על הרע.

ממליצה בחום! לגילאי 3-6 ,כולל ראשית קריאה.


יום שלישי, 30 ביולי 2019

טיפ טיפה אמיץ - ניקולה קינר

טיפ טיפה אמיץ - ניקולה קינר
איורים: ניקולה קינר
הוצא' אגם.2019. 34 עמ'




















"טיפ טיפה אמיץ" הוא סיפור שמעביר  מסר חשוב באמצעות הסיפור והאיורים הנפלאים שבו. האם ארנב קטן וחששן יכול לאזור טיפ טיפה אומץ?


"טיפ טיפה אמיץ" מתרחש ביער סתיו יפהפה, ומספר את סיפורו של נבי, ארנב ביתי , שמעולם לא עזב  את ביתו שבעץ. הוא אוהב להישאר בבית, לקרוא, לסרוג ולשתות משקה חם. כל ההרפתקאות שחברתו לונה עוברת בחוץ, נשמעות לו מפחידות מדי, ותמיד הוא מסרב להצעותיה לצאת החוצה ואף אינו חושש לספר לה שהוא מפחד לצאת. עד שללונה נמאס,והיא מאבדת את הסבלנות כלפיו ואומרת לנבי:

"לִפְעָמִים, נָבִי, צָרִיךְ לִהְיוֹת טִיפּ טִפָּה אַמִּיץ!"


ויוצאת החוצה בכעס, בלעדיו.





















נבי ממשיך בשיגרת יומו, משקה את העציצים, מנקה אבק מהצדפים, אופה עוגיות בתנור, אבל כל הזמן לונה במחשבתו והוא עצוב. לונה אף פעם לא כעסה עליו כמו עכשיו והוא מבין שהוא צריך להשלים איתה.
אך יש בעיה...לונה בחוץ ונבי הרי מפחד לצאת!

בסופו של דבר נבי עוזר אומץ, מבין שהגיע הזמן שהוא יהיה קצת אמיץ ויתמודד עם הפחדים שלו , אורז בתיק מספר חפצים ובלב הולם מהתרגשות יוצא החוצה לחפש את לונה ביער.
הוא פוגש את כל החברים של לונה , שומע את קולות היער וציוץ הצפורים,ומתחיל מסע הרפתקאות תמים ומחמם לב בחיפוש אחר לונה. בכל הרפתקאה הוא מגלה דברים חדשים על העולם החדש והמרתק שבחוץ אבל גם על עצמו.




















"אִלּוּ רַק לוּנָה הָיְתָה רוֹאָה אוֹתִי. .. הִיא הָיְתָה גֵּאָה בִּי כֹּל כָּךְ"

עד לרגע שהוא שומע את זעקות הפחד של חברתו...

האם נבי יתגבר על פחדיו?
האם יאבד את האומץ החדש?
האם ימצא את לונה חברתו הטובה?


"טיפ טיפה אמיץ" הוא ספר מתוק ונפלא ובעיקר אופטימי ומשרה בטחון, שמעורר בפשטותו את נושא הפחד ואומץ הלב בילדים וההתמודדות איתו. הוא מראה שכולנו הרבה יותר אמיצים ממה שאנחנו חושבים.  כולנו נאלצים לפעמים להתמודד עם הפחדים שלנו ,להתעמת עם הלא ידוע שמפחיד אותנו כל כך ,לבטוח בעצמנו, ולהתגבר. וכשמצליחים, מבינים שבכלל לא הייתה סיבה לפחד.



האיורים יפהפיים, צבעוניים ומפורטים מה שהופך את הספר לספר ויזואלי שמאפשר להבין את הסיפור בעזרתם בלבד, דבר שימושי לילדים הצעירים שעדיין לא יכולים לקרוא, אם כי ברור שהטקסט מוסיף עניין רב יותר.




המסדרת - איילת ברוש

המסדרת - איילת ברוש
ידיעות ספרים . מאי 2017 . 246 עמ'
עותק דיגיטלי אתר E-vrit























שמרית מסדרת בתים של אנשים שעוזבים את ביתם או נפטרים,ונשארים מאחור החפצים שלהם שיש לפנות מהדירה שהתייתמה מיושביה.

"אני מסדרת בתים של אנשים מתים. עוזרת ליקיריהם להיפטר ממצבורים מיותרים. אני נכנסת לתוך החדרים האישיים של אנשים זרים, נוברת בגיבוב של חפצים, מחלצת סודות משפחתיים ומזקקת מתוכם תמצית של זכרונות. זו העבודה שלי.
אני מסדרת בתים של אנשים מתים כדי למצוא בהם את חפציה האבודים של סבתא שלי, שלעולם לא אזכה להכירה..." (עמ' 7).


שמרית היא אם לחמישה ילדים, אך אין לה משפחה מורחבת. לא הכירה את סבתה מעולם. אמה, בתיה, ניצולת שואה, שהייתה ילדה מאומצת, שומרת בקנאות על שתיקה בכל הקשור לתקופת השואה, ולמה שעבר עליה בתור ילדה בשואה.

הגר היא אדריכלית צעירה שגרה עם סבתא הניה וסבא מרדכי. הוריה גרים בארצות הברית.  כשסבתא הניה הולכת לעולמה היא מזמינה את שמרית, שתעשה סדר בחפצים שהותירה סבתה. סבתא הניה היתה תופרת מוכשרת, אישה צנועה אך עצמאית ונחושה :

" סבתא שלי הסתפקה במועט, אבל כל פריט שעיצבה לעצמה היה ללא דופי. הארון שלה היה כמו תיק עבודות, הוא מכיל רק את היצירות הטובות ביותר. (עמ' 15)


המפגש המקצועי ביניהן מוביל לקרבה ולידידות אישית שמניעה את העלילה, והמסע המשותף מחבר בין שתיהן.
דרך מיון החפצים שתיהן עוברות מסע שלוקח אותן אל העבר הרחוק והרחוק פחות, וחושף את הקורא לחייהם של שלשה דורות לשואה, ומאפשר לכל אחת מהן להתבונן אל חייהן בהווה ובעבר ולנסות להבין את השתיקות והדממה בבית. 
סיפור שמתחיל בשנות השלושים ומתאר את החיים בעיירה היהודית חלם,בפולין, שלפני מלחמת העולם השנייה, שם נישאה סבתא הניה למרדכי ונולדו להם שני ילדים, ציפורה ודוד. אל שנת 1939 כשהגרמנים פולשים לאדמת פולין והם נאלצים לברוח מפולין לערבות רוסיה הקפואה ולהשאיר מאחור את בתם ציפורה.

"העגלה היטלטלה וחרקה עם כל פיתול בשביל, אבל היא שמעה רק את יבבת בתה כשלייב עקר אותה מזרועותיה והעבירה עטופה בשמיכה לידי סבתה. כל חייה הדהדה היבבה בראשה, חיטטה בכוויות הקור של סיביר, חרצה חריצים בפניה בפולין שלאחר המלחמה, עקצצה בעקביה הסדוקים בין גרגירי החול על חופה הזהוב של תל אביב ונדחקה לגרונה בין כסתות הפוך בלילות עד יום מותה. "(עמ' 109).

חייהם של הניה ומרדכי עוברים טלטלה נוראית. הם נאבקים לשרוד במחנה עבודה בסיביר, את הקור, הרעב והרוע של החיילים הרוסים, והאסירות בתא, לצד אי הוודאות על גורלה של בתם הקטנה. בהמשך מתאר הסיפור את חייהם של הניצולים בתל אביב הצעירה בימיה הראשונים של המדינה.




"המסדרת" הוא ספר שקיבל את השראתו מסיפור הישרדותה בתקופת השואה של חמותה של איילת ברוש, שושנה, הנקראת בו הניה.


הסיפור נע קדימה ואחורה בזמן. יש בו שילוב של  רומן היסטורי שמתאר תקופה מהעבר עם המציאות העכשווית,  בין ישראל של אז וישראל של היום.  הוא כתוב ברגישות לפרטים הקשים, משני החיים, ולשיאים כאחד. זה סיפור שקווי גבול עוברים אותו וחוצים לכל אורכו, והם מסופרים בקול מקרב ובעין מפוכחת.זהו ספרה הראשון של איילת ברוש, נשואה ואם לארבעה ילדים, המתגוררת בקריית אונו.
על גב הספר, לצד תמונתה, ברוש כתבה שמאחוריה מסלול מקצועי עשיר ומגוון הכולל בין היתר עסק עצמאי לארגון בתים.
תחילתו של הספר איטית מעט אך כשהספר תופס תאוצה לא ניתן להפסיק לקרוא בו.

ספר נפלא! מומלץ מאד!