ספר השמות האבודים - קריסטין הרמל
The Book of Lost Names -by Kristin Harmel
Published July 21st 2020 by Gallery Books
תרגום: ניצה
פלד
הוצאת הכורסא
2022. 376 עמודים
"ספר השמות האבודים" הוא רומן היסטורי
המסופר בשני ציר זמן.
האחד, בשנת 2005 (אווה בהווה) והשני, שנות הארבעים של
המאה הקודמת, בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה השתלטה על פריז, צרפת. (אווה
בעבר).
פלורידה, מאי 2005.
אווה טראוב אברמס, בשנות ה -80 לחייה, היא ספרנית
במישרה חלקית בספרייה המקומית. בוקר אחד היא נדהמת לראות כתבה בעיתון, ובו תצלום של
ספרן גרמני מחזיק ספר שהוחרם על ידי הנאצים. אווה מזהה מיד את הספר שלא ראתה כששים וחמש שנים. היא קופאת. היא לא חשבה שאי פעם תראה אותו שוב.
הספר שהיא מזהה הוא "ספר השמות
האבודים".
הכתבה המלווה את התצלום בעיתון, דנה בארוע שאווה זוכרת היטב, והוא קשור בהשמדת ספרים יקרי ערך וביזת ספריות
על ידי הנאצים ברחבי אירופה, במהלך מלחמת העולם השנייה. הכתבה מנסה למצוא את האנשים
שהספרים נלקחו מהם, כדי להחזירם. הספר בתצלום, מכיל טקסט דתי מהמאה
השמונה-עשרה, ומשערים שהוא נלקח מצרפת
בימי המלחמה, והוא אחד הספרים המרתקים ביותר. כעת, הספר שוכן בספרייה המרכזית של
ברלין, ונראה שהוא מכיל קוד כלשהו, אך החוקרים אינם יודעים מאיפה הוא הגיע, או
מה משמעות הקוד.
אווה יודעת את התשובה.
האם יהיה לה את הכוח לשחזר זיכרונות ישנים
ולעזור לאחד את אלה שאבדו במהלך המלחמה?
ב-1942, אווה בת ה -23 היא סטודנטית לתואר שני
בפריז.
הוריה עברו לפריז מפולין בחיפוש אחר הזדמנויות
טובות יותר. החיים האירו להם פנים והם היו מאושרים, אבל המלחמה שינתה הכל.
כיהודים, המשפחה הייתה בסיכון, אבל הם האמינו שהם בטוחים. למרות זאת, אביה של אווה
תיכנן עבורן דרך מילוט, וסידר עם מעסיקו
מסמכים מזויפים עבורן. בלילה שאביה נעצר, היא
ואמה, פייגה, מבינות שעליהן לברוח מדירתן בפריז, בפרט כשנודע שהן נוספו לרשימת
היהודים שאמורים להתפנות מפריז במשלוח הבא. הן מוצאת מקלט באוריניון, עיירה הררית
קטנה באזור החופשי של צרפת והופכות לחלק מהעיירה הקטנה, ואווה מגוייסת
על ידי הכומר המקומי לשורות המחתרת. השנים שבהן צפתה באביה
הכשירו אותה ליצור בקלות תעודות זהות מזויפות, תעודות לידה, כרטיסי קצבה, מסמכי
נסיעה וחותמות, והמחתרת משתמשת בכישוריה, כדי לזייף תעודות זהות, עבור ילדים יהודים
כך שיוכלו לעשות את דרכם למקום מבטחים, בשוויץ הנייטרלית.
אלא שלמחיקת שמות הילדים יש מחיר, ואווה מבינה
שרבות מהזהויות החדשות מיועדות לילדים שאינם בורחים עם הוריהם, והם צעירים מכדי
לזכור את שמם האמיתי. ביחד עם בן זוגה רמי, הם מחפשים דרך לשמר את השמות
האמיתיים של הילדים הצעירים כדי שידעו מי הם באמת וכדי שניתן יהיה למצוא אותם
כשהמלחמה תסתיים.
רמי מעלה את הרעיון להשתמש בקוד סודי בשם Fibonacci Sequence))הרצף
הפיבונאצ'י, והם לוקחים ספר דתי מהמאה ה-18 כדי לרשום בתוכו את השמות המקודדים מבלי להעמיד אף אחד בסכנה. הם
מתייחסים אליו כאל "ספר השמות האבודים". אלא שככל שהמלחמה מתקדמת, והנאצים פולשים לאוריניון, עבודת
הזיוף נעשית מסוכנת יותר ומעמידה בסכנת חיים את אווה ואת האנשים הקרובים ללבה, והרישומים
שהם שומרים בספר השמות האבודים הופכים לחיוניים עוד יותר כאשר מתגלה בגידה בתא
ההתנגדות, ורמי נעלם.
אווה צריכה להחליט אם להציל את חייה או להמשיך
להילחם למען הילדים.
למרות שאווה היא דמות בדיונית, היא מייצגת את
אלפי האנשים שנלחמו בחשאי נגד הנאצים תוך שימוש בכישוריהם. נהניתי ללמוד על קבוצת
ההתנגדות שעבדה כל כך קשה כדי להציל את הילדים היהודים, ועל השימוש במלאכת הזיוף.
עם זאת, העלילה ברובה חסרה את העומק הרגשי ומיעטה מלתאר את זוועות מלחמת העולם השניה.
באופן כללי, רציתי לדעת יותר על
הילדים היהודים שהוברחו לשוויץ מתחת לאף הנאצי, ופחות על הזיוף.
ולמרבה הצער, ממש לא סבלתי את אמא של אווה,
שהוצגה כאישה קשה, מרירה, אגואיסטית ומתבכיינת שנזפה בבתה על שהיא התמקדה בהצלת
הילדים ולא בהצלת אביה, למרות שאווה ניסתה בצורה נואשת לחלץ את אביה, אך למרבה
הצער גילתה שהוא נמצא בטרנספורט לאושוויץ ומותו כמעט וודאי.
"ספר השמות האבודים" עוסק במשפחה, הקרבה, חובה, חברות, כבוד, בגידה
ואהבה אבודה. למרות שהעלילה מספרת על תקופה חשוכה בתולדות האנושות, הסיפור לא היה כבד,
כמו שחשבתי שהוא עשוי להיות. הוא היה קליל ורומנטי. סיפור נפלא על גבורתה של המחתרת הצרפתית והחיים הרבים שהם הצילו.
מומלץ!
