הקקטוסית - שרה הייווד

הקקטוסית - שרה הייווד

תרגום: דנה אלעזר־הלוי

הוצאה: דני ספרים

אפריל 2021. 400 עמ'

"הקקטוסית" הוא ספר ביכורים המתאר את המסע הלא שגרתי של סוזן, אשה באמצע שנות ה-40 לחייה, למצוא אהבה, לקבל את עצמה,  ללמוד לשחרר את הצורך להיות בשליטה ולאמץ את הבלתי צפוי.

"אף פעם לא מאוחר לפרוח"

מבחינת סוזן גרין, רגשות מבולגנים אינם משתלבים במשוואת חייה המסודרים. אין לה זמן לחולשות האנושיות של הסובבים אותה, והיא בוודאי לא סובלת אנשים טפשים. אין לה אינטראקציה חברתית, והיא לא נמצאת ברשתות החברתיות. היא יעילה והגיונית, מרוחקת וחסרת רגש ורגישות, היא עצמאית ואינה תלויה באף אחד מבחינה כלכלית. היא עורכת דין בהשכלתה, סגנון הדיבור שלה עוקצני וישיר, היא בעלת דירה לונדונית פונקציונלית  בה היא גרה לבדה, יש לה קריירה ארוכת שנים ומערכת יחסים שיש בה כללי יסוד מחמירים, הכוללים "סידור" המספק יתרונות תרבותיים ואינטימיים. חייה המסודרים בקפידה של סוזן הם בדיוק כמו שהיא רוצה.

אלא שחייה הרגועים והסטריליים מזדעזעים  והכל משתבש כשיום אחד היא מתבשרת על מותה של אמה. בבת אחת החיים של סוזן גרין הופכים להיות מורכבים. היא נקלעת לקרב ירושה עם אחיה ונאלצת להתמודד עם כל מה שמשתמע מכך לצד הידיעה שהיא עומדת להפוך לאם יחידנית, והפחד הגדול ביותר שלה מתממש. היא מאבדת שליטה.

ככל שהספר מתקדם סוזן מסתבכת בסיטואציות שונות ולא צפויות, אנשים נכנסים לחייה, היא נתקלת בחיי היומיום של אחרים ונאלצת להתמודד עם ארועים, מערכות יחסים ורגשות שזרים לה, אך טבעם הטוב של של הסובבים אותה מתחילים להמיס את הקרח.

אנו לומדים יותר על ילדותה ועל חייה של סוזן כאדם בוגר באמצעות הפלאשבקים בעלילה, כמו גם על יחסי הגומלין שלה עם הדמויות האחרות ברומן. מתברר כי סוזן היא אישה מוזרה מאוד אך אין ספק שלעיתים, הנימוקים שלה הגיוניים. אמנם היא נצמדת לשיגרה שגורמת לה להרגיש בטוחה, אך היה מעניין לראות אותה משתחררת מההגבלות האלה.

 

שם הספר מתייחסת לאהבתה של סוזן גרין לצמחי קקטוסים, אותם היא מטפחת במשרד שלה בעבודה. הוא גם מטאפורה לאופייה של גיבורת הסיפור.

הספר מסופר מנקודת המבט של סוזן בגוף ראשון, ומביא את הבחנותיה לגבי הסיטואציות והאנשים הסובבים אותה. הוא דן בזיכרונות, בחינוך, ביריבות בין אחים, באלכוהוליזם, צער, אהבה אבודה, סכסוכי ירושה, בעיות זוגיות, הורות חד הורית, אימוץ והריון בגיל בוגר וכל אלה נבחנים על ידי הסופרת דרך סוזן גרין, הדמות המובילה. ועד כמה שקשה להתחבר ולאהוב את סוזן מיד, או לאהוב בכלל בגלל טבעה הקוצני, הפמיניסטי, ולעתים קרובות מוזר, מי שיתמיד עד סוף הספר יוכל להתרשם מהשינויים שהיא תעבור, ומההבנה שסוזן היא תוצר של גידולה.

 

למרבה הצער, "הקקטוסית" היה סיפור מעניין, אבל אני לא בטוחה שאהבתי אותו, ואני מניחה שהביטוי  "על טעם וריח אין להתווכח" תקף מבחינתי לגבי ספר זה.

התאמצתי למצוא את ההומור, נאבקתי למצוא משהו חביב במוזרויות של סוזן. זה לא היה שם. הדמות של סוזן עצבנה אותי רוב הזמן, היה לי קשה להתחבר אליה ואל האישיות שלה. אני לא ממש בטוחה איך להסביר את זה, אבל הרגשתי שבספר חסר משהו אם כי אני לא בטוחה מה זה היה!

ללא ספק המחצית השנייה הייתה הרבה יותר טובה מהראשונה, אבל לא חייכתי עד לפסקה האחרונה, וזה כבר היה מאוחר מדי.

אחד החסרונות הבולטים בספר היה הקצב שלו. הקריאה בו היתה איטית למדי.

 

לשיקולכם!

איתנו זה נגמר – קולין הובר

איתנו זה נגמר – קולין הובר

תרגום: אסף שור

הוצאת כנרת זמורה-דביר

יולי 2018. 352 עמ'

" לפעמים מי שאוהב אותך הוא מי שהכי מכאיב לך"

"איתנו זה נגמר" מספר את סיפורה של לילי, ילדה שחוותה חיים קשים על רקע בעיות משפחתיות, ואת שתי מערכות היחסים המשמעותיות בחייה, כאשר היא מחליטה לעבור לבוסטון ממש לאחר מות אביה המתעלל. לילי  עברה דרך ארוכה מהעיירה הקטנה במיין בה גדלה וסיימה את לימודיה בקולג ', ועד שעברה לבוסטון והקימה עסק משלה.

לילה אחד על גג של בניין, לילי פוגשת את רייל קינקייד, נוירוכירורג מקסים, שלא מעוניין במערכת יחסים רצינית.  אי אפשר להתעלם מהמשיכה שמתעוררת ביניהם אך לילי לא מעונינת במערכת יחסים ללילה אחד. חודשים עוברים עד שהם נפגשים שוב, והניצוץ שנדלק בעבר הופך את הקשר ביניהם לבלתי נמנע.

רייל הוא אסרטיבי, עקשן, ואולי אפילו קצת שחצן. מצד שני, הוא גם רגיש, מבריק, ומחזר אוהב וככל שלילי ורייל מתקרבים אחד לשני, לילי יודעת מה לבה רוצה.  

עד אותו הרגע שמתגלה צד נסתר באופיו.

 

לאורך הסיפור משובצים פלאשבקים שחושפים את עברה של לילי, באמצעות הקריאה של לילי ביומניה, אותם כתבה כמכתבים אל אלן דג'נרס. הקורא מגלה על האהבה הראשונה של לילי ואטלס,  ועל מערכת היחסים הפוגענית של אביה כלפי אמה. אטלס, הילד חסר הבית , חי בבית נטוש הסמוך לבית ילדותה של לילי,  ללא ריהוט, חשמל  ומים. הם  הפכו להיות המשענת, התמיכה והנחמה הגדולה אחד של השני, כשלילי הושיטה לו יד בימים הקשים ביותר בחייו, ואטלס תמך בה בימים הקשים שלה.  נסיבות החיים מפרידות ביניהם כשאטלס עובר לגור בבוסטון ומתגייס לצבא, ולילי הצעירה נשארת מאחור בעיירה במיין,  מנסה לאחות את הגעגועים אל אטלס, שנעלם לחלוטין מחייה.

שנים אחר כך, כשהיא נמצאת במערכת יחסים עם רייל, אטלס מופיע לפתע  בחייה, וכל מה שהיא בנתה עם רייל מאוים.

"איתנו זה נגמר" הוא ספר חשוב שמעביר מסר חשוב מאוד.

מהרגע שאנחנו פוגשים את לילי, אנחנו חווים הכל דרך העיניים של לילי. כשהיא מתאהבת, אנחנו מתאהבים, כשליבה נשבר, ליבנו נשבר, כשהיא מבינה מה לא בסדר, גם אנחנו. אנחנו מגלים את הסיבות לקשר הרעוע שלה עם אמה, ולשנאה כלפי אביה. לילי לא פוסקת להאשים את אמה על כך שנתנה יד להתנהגות של אביה  במשך שנים ולעובדה שלא עזבה אותו. החיים בבית ילדותה ונעוריה גרמו לה להבטיח לעצמה לעולם לא להישאר במערכת יחסים פוגענית. כמה נורא היה לגלות שנסיבות חייה הובילו אותה בדיוק למערכת יחסים כזו, וגרוע יותר היתה ההבנה שהיא לכודה בדיוק כמו אמה.

הספר מקלף את המסכות מעל הדמויות והיחסים ביניהם כדי לגרום לקוראים  להבין ארועים שקורים בין בני זוג, ארועים שזרים עבור רוב האנשים, ארועים שאין הצדקה להתרחשותם ואין בהם שום היגיון. קולין עושה זאת בצורה ישירה גם אם היא מעוררת עצב וכואבת במיוחד.

למי שמתבונן מבחוץ קל להיות שיפוטי . 

נדמה שקל לעזוב מערכת יחסים פוגענית, אך האמת היא שאין יותר קשה מזה. הספר לא מתרץ התנהגות פוגענית, אלא מכריח את הקורא לצפות במתרחש, לחוש את תחושת המאבק שחשים קורבנות התעללות כאשר המציאות מתייצבת כמו מראה לנגד עיניהם ורגשות אהבה-שנאה מתעוררים. סיפור העלילה פוקח עיניים, מציאותי, ושובר את הלב, כי מערכת יחסים פוגענית אינה בסדר ולא משנה כמה את/ה אוהב/ת את בן / בת הזוג המתעלל שלך, או כמה שבן/בת הזוג המתעלל שלך אוהב/ת אותך, אסור להסכים לחיי סבל של התעללות.

למרות שלילי נגררת על ידי הנסיבות והרגשות, מגיע הרגע בו היא מצליחה לצאת מ"מעגל הקסמים", שוברת דפוס ומקבלת את ההחלטה הקשה והבריאה ביותר בחייה. לילי הבינה, שלא משנה כמה רייל והיא אוהבים אחד את השני, מערכת היחסים שלהם לא בריאה, ועליה לצאת ממנה בכל מחיר. והאמת? הייתי גאה בה ובבחירות שבחרה למען עצמה ולמען בתה. היא לימדה אותנו  "פשוט להמשיך לשחות" ולעולם לא לאבד תקווה.

בסיומו של הרומן, קולין הובר משתפת את קוראיה בסיבות שהביאו אותה לכתוב את הספר הזה. חשוב לא לדלג על קריאת המסר האישי. לפעמים אין מנוס מלאסוף את כל האומץ וכוחות הנפש כדי לצאת ממצבים שאינם בריאים לנו ופוגעים בנו מכיוון שהאושר והרווחה שלנו הם תמיד הדבר החשוב ביותר.

 

"כל בני האדם עושים טעויות. מה שבונה את האופי שלנו הוא לא הטעויות שלנו, אלא איך אנחנו מתמודדים עם הטעויות האלה ולומדים מהן, במקום להצדיק אותן."

מומלץ.

איפה החברות שלנו - חני לרמן

איפה החברות שלנו - חני לרמן

הוצאה עצמית

מאי 2021 . 296 עמ' מודפסים

נקרא כעותק דיגיטלי באתר עברית

לאורך כל קריאת הספר הדהדו בראשי מילות שירו של אהוד מנור ז"ל

"אַתָּה לֹא יָכֹל לִבְחֹר אֶת הוֹרֶיךָ

לֹא אֶת אָחִיךָ וְלֹא אֶת אֲחוֹתְךָ,

אֲבָל אַתָּה יָכֹל לִבְחֹר אֶת חֲבֵרֶיךָ

וְהֵם יְכוֹלִים לִבְחֹר אוֹתְךָ.

 

יֵשׁ לִי חָבֵר וַאֲנַחְנוּ שָׁוִים

שֶׁיֵּשׁ בְּעָיָה אָז שְׁנֵינוּ חוֹשְׁבִים,

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָבֵר לֹא מַרְגִּישׁ לְבַד

וּמָה שֶׁרוֹצִים קוֹרֶה מִיָּד."

 

"איפה החברות שלנו"  מאת חני לרמן הוא ספר עיון שנכתב אחרי מחקר מעמיק שנעשה בעקבות חויה אישית שעברה חני ושגרמה לה לשברון לב כתוצאה מפרידה מחברה טובה ותחושת הבדידות העמוקה שליוותה אותה מאז במשך תקופה ארוכה. התחושה שהיא לא מצליחה ליצור חברות חדשה ואמיתית עם אשה שתהפוך לחלק משיגרת היום יום שלה, איתה תוכל לחלוק דברים אישיים, להתייעץ, לצאת להליכה או לקפה, הטילו צל קודר על חייה במשך שנים, השפיעו על הבטחון העצמי שלה בהקשר החברתי, ועוררו בה רגשות אשמה ובושה, עד שהחליטה לעשות מעשה למען עצמה ולמען נשים רבות כמוה שמעמידות פנים כאילו אינן חשות בחיסרון חברות או בבדידות הנילווית לחיסרון הזה.

חני ראיינה עשרות נשים שפתחו את ליבן ושיתפו את סיפורי החברות שלהן, לצד מאות סיפורי חברות של נשים שמעגלי החיים השונים שלה הפגישו ביניהן. היא חקרה את הנושא גם מההיבט ההיסטורי, גם מההיבט האנתרופולוגי, איך הגדיר האדם הקדמון את קשרי החברות שלו, איך מוזכרת חברות נשית בתנ"ך, בתקופת הפילוסופים היווניים, בתקופת העת העתיקה, ימי הביניים, במאה ה-17, ועד המהפיכה התעשייתית שהובילה לשינוי , וכמובן בימינו, והיא מתארת איך נתפסה חברות נשית לאורך השנים, איזו התהפתחות חלה בה ומה הוביל לשינויים שהפכו אותה למה שהיא כיום.

לאורך הספר משובצים סיפורי הנשים שמספרות בגילוי לב על ערך החברות הנשית כעוגן בזמנים קשים ובזמנים טובים ומשמחים ומנסה להבין למה למרות העובדה שאנחנו כל כך רוצות וצריכות חברות אנחנו למעשה משקיעות כל כך מעט אנרגיה בחברות הקיימות או ביצירת חברויות חדשות.

אין אישה, נערה או ילדה בגיל 6 או 16, 26 או 76 שלא חוותה אובדן של חברה טובה ביותר בתקופות שונות של חייה. חברה שעזבה אותה/חברה שהיא עזבה/ זו שחתול שחור עבר ביניהם/זו ששברה לה את הלב...הנתק מתרחש בעיקר עם היציאה ממסגרות כמו הצבא, אוניברסיטה, קריירה, זוגיות, הולדת ילדים ומעבר דירה. מה שלא מובן בתהליך, זה למה נושא החברות נדחק לתחתית סדר העדיפויות...

 

הספר נקרא לאט, לא כי הוא אינו זורם אלא כי הוא מעורר למחשבה והתבוננות פנימה, לבחון את עצמך ואת החברויות שלך, את הקשר האנושי הנדיר של חברות בין נשים, המאפשרת לכל אחת מהן לגדול ולהתפתח ולהפוך להיות בדיוק היא עצמה.

חני ממליצה לקרוא את הספר עם עט ולסמן בשוליים דברים חשובים ששופכים אור על משהו קיים או משהו שהיית רוצה לשנות, לשפר או לשמר, ואני שקראתי עותק דיגיטאלי של הספר יכולה להעיד שהיו דפים בודדים שלא "הצהבתי" בסימונים שהיו מאד משמעותיים.

 

"יֵשׁ חֲבֵרִים"

מֵאֵת: אוֹרֶה קוסטר

 

יֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁל יוֹם יוֹם

יֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁל שַׁבָּת

יֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁל פִּתְאוֹם

יֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁל תָּמִיד

יֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁל לָקַחַת

יֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁל לתַּת

וּכְשֶׁיֵּשׁ מַזָּל

יֵשׁ חֲבֵרִים שֶׁל אֱמֶת.

 

ספר מעניין מלא תובנות על  חברות נשית בפרט ועל מקומה בחיים בכלל.

 

*****

 

חני לרמן, נשואה ואם לשתיים, התעוררה יום אחד בגיל הנושק ל-40, ושאלה את עצמה: איפה לעזאזל כל החברות שלי?! המסע המרתק שאליו יצאה בעקבות השאלה הזאת הניב מיזם קבוצות נשים ארצי מצליח בשם חוג חברות, ואת הספר שאת מחזיקה כעת.

לרמן, ה"חברולוגית" הישראלית הראשונה, החליטה לחשוף את סיפורה האישי ולהתחקות אחר צמתים מרכזיים בנושא הכה רגיש, חשוב ומורכב בחיי 51% מאוכלוסיית כדור הארץ.

באמצעות תובנות מהמסע האישי שלה ומונולוגים חשופים ואמיצים של מרואיינות בספר, היא מראה, בלי התייפייפות ובכנות רבה - שחברוּת בין נשים היא לא רק חיוכים וחיבוקים בפייסבוק.

 

 

החוק הבוהמי – מיסטי ווקר

 החוק הבוהמי – מיסטי ווקר

(ספר ראשון בסדרת הנוודים)

תרגום שרית פרקול

הוצאת ונוס

יולי 2020. 302 עמודים מודפסים.

"החוק הבוהמי " הוא הספר הראשון בסדרת הנוודים.

כל ספר מספר את סיפורו של זוג אחר ויכול להיקרא כספר יחיד.

 

תיאה בת ה-18 היא בחורה יפהפיה,נשמה חופשייה, חסרת דאגות, פראית וחצופה עם לב גדול.  אבל היא לא באמת חופשייה כפי שהיא רוצה להיות. היא נולדה וגדלה כבת לשבט צוענים, ובעולמה יש הרבה הגבלות ומיגבלות והרבה פחות אפשרויות בחירה .  תיאה חיה בקרוואן עם הוריה וארבעת אחיה ואחיותיה, ויחד עם עוד שש משפחות הם "שבט". היא מתפרנסת משירה ברחוב ומגניבת כסף ומוצרים כמו גם  מאיסוף מזון שנזרק לפחי אשפה, כדי לחסוך בהוצאות קיום.

נישואיה של תיאה נקבעו מראש בשידוך, והחתן המיועד הוא חבר ילדות אך אינו גבר חלומותיה. משפחתה נודדת ממקום למקום ולא נשארת במקום אחד לאורך זמן, כך שתיאה גם לא למדה מעולם בבית ספר. הרבה אנשים לא יוכלו להבין או לקבל את הדרך שבה חייה וחיי משפחתה מתנהלים, אבל זה הבית שלה, אלה החיים שלה, ואלה החוקים.

כשתיאה מתאהבת בגבר "זר"  היא נאלצת לקבל החלטה האם ללכת בדרך שהוריה תכננו עבורה, או להשאיר הכל מאחור, לשבור את הכללים והכבלים כדי להיות חופשייה ומאושרת.

לורנס בן ה-32 הוא  סמנכ"ל הכספים של הקזינו הגדול ביותר ברינו,נבדה.  הוא חולה שליטה ואובססיבי לסדר ונקיון שסובל מ OCD והוא ההיפך המוחלט מתיאה. הוא גבר אמין, עדין, נדיב, חרוץ ומגן על מי שהוא אוהב. כשהוא פוגש את תיאה לראשונה, הוא נדהם ממנה לחלוטין. היא גורמת לו להרגיש דברים שהוא לא רוצה להרגיש. הוא מבין שהיא תהפוך את חייו, אבל לא מסוגל להוציא אותה ממחשבותיו. הוא נלחם במשיכה אליה אך בסופו של דבר הולך אחר ליבו. ותיאה אכן עושה זאת, והופכת עליו את עולמו,  מטלטלת אותו כל פעם מחדש, ומוציאה אותו מאזור הנוחות שלו. היא מכניסה  צבע  ואנרגיה לעולם המאורגן והבודד שלו.

לורנס מקבל את תיאה כפי שהיא באמת. הוא מכבד את מסורות המשפחה שלה. הוא נמצא שם בשבילה כדי לנחם אותה ולעזור לה להבין מה היא רוצה לעשות עם חייה. הצורך שלה בחופש ובאינדיבידואליות חשובים לו לא פחות מאשר לה. היא הסערה שנכנסת לחייו באופן בלתי צפוי וגורמת לו לחיות את החיים. היא מרגיעה אותו, גורמת לו להרגיש חופשי ומקבלת את המוזרויות שלו ואת האובססיביות שלו. יחד הם מאזנים זה את זה, ולמרות שהם שונים מאוד באופים, הם מקבלים אחד את השני ומוכנים לבצע את שינויים הנדרשים כדי להגיע לחיבור מושלם.

"החוק הבוהמי" מסופר בגוף ראשון , פעם בקולה של תיאה ופעם בקולו של לורנס, העלילה  מתקדמת בצעדי צב, ואם להשתמש בלשון המעטה הסיפור לא זרם ואותי לא סחף. היו בו מספר ארועים שגרמו לי להתכווץ (לברוח ממסעדה מבלי לשלם חשבון, לאסוף אוכל מפח האשפה כדי להכין ארוחת ערב, ללמד את בני השנתיים איך לכייס, לפלרטט עם גבר שיכור בקזינו ולגנוב את כספו וכד ') והדבר החיובי ביותר שאני יכולה לכתוב זה שהוא פתח צוהר אל עולמם של הצוענים ומינהגיהם.

בין היתר, מיסטי ווקר עוסקת  גם בסוגיות הקשורות לאלימות נגד נשים, עצמאות האישה, חופש הבחירה כשמעל מסוככת האימרה הידועה ש"הבית הוא המקום בו הלב נמצא".

 

רוב הביקורות לגבי הספר הזה יצאו מגידרן ושיבחו אותו. אבל עבורי הוא לא הצליח להתרומם וכל מה שהרגשתי הסתכם באדישות שלא אחת גרמה לי לרפרף על קטעים  ולגחך או לגלגל עיניים. 

אני כנראה בדעת מיעוט, אך אותי הוא לא טלטל, לא ריתק, לא סחף ולא הדהים, כך שלא אמשיך לספרים הבאים בסידרה.

 

לשיקולכם!

איטלקית למתחילים – קריסטין הרמל

איטלקית למתחילים – קריסטין הרמל

תרגום: ניצה פלד

הוצאה: מודן, הוצאת הכורסא

ינואר 2020. 286 עמ' מודפסים

יש לי רגשות מעורבים לגבי הספר הזה.

קט קונלי לא לוקחת סיכונים. היא די חסרת עמוד שדרה ולא מסוגלת לעמוד על שלה בפני עמיתיה לעבודה או משפחתה, ובמיוחד אחותה הצעירה שמרוכזת בעצמה וחסרת התחשבות. החיים שלה די משעממים, לפחות זה מה שכולם אומרים לה. היא עובדת כרואת חשבון מסורה, היא גרה במרחק ביטחון ממשפחתה במנהטן. היא בת 34 ולא נשואה, ואהבה או רומן לא נראים כמשהו שעומד להתרחש בעתיד הקרוב.

לאחר תקרית משפילה בחתונה של אחותה הצעירה, היא יוצאת לדייט "מושלם"  עם מייקל, בעל מסעדה איטלקית, גבר שחשבה שתוכל להתאהב בו, אך כמובן שיש לו "חמות" ו"ילד "והיא בורחת לפני שהוא מסביר את עצמו. היא סוגרת את "הדלת" בפניו, ובהחלטה של רגע יוצרת קשר עם פרנצ'סקו, הגבר שבו התאהבה שלוש-עשרה שנים קודם לכן בטיול לאיטליה, ומחליטה לטוס אליו לרומא ולחדש את הקשר איתו. האיחוד שלה עם פרנצ'סקו החלקלק והמדהים הוא קצר מועד, והיא מוצאת את עצמה פתאום לבד ברומא. כעת עליה לבדוק אם יש לה את האומץ לחיות בפעם הראשונה מחוץ למסגרת, ולהתמודד עם עבר שמעולם לא הבינה.

מסתבר שזיכרונות ישנים עדיף להם להישאר כזיכרונות, כדי שלא יתקלקלו ​​לאור היום החדש.

 

"איטלקית למתחילים" הוא ספר בינוני, צפוי, עם סיפור פשוט, שלא גרם לי להרגיש מחוברת לגיבורה הראשית. היא היתה נחמדה וחביבה אבל לא מעבר. מה שגרם לי לא לנטוש אותו היה הרצון לדעת מה יעלה בגורלה כי למרות הפחדים שאפפו אותה היא יצאה מאזור הנוחות שלה ועברה ברומא מסע אישי ממנו היא צמחה, לא הודות/בגלל/בזכות גבר, לא בגלל מה שאחרים חושבים עליה, אלא בגלל איך שהיא התחילה לחשוב על עצמה, לאהוב את עצמה ולהבין מה היא רוצה. היא הצליחה ליצור לעצמה ברומא רשת בטחון, ולא היתה לגמרי לבד,  ובעזרתה של מלצרית חד הורית עם דירה פנויה להשכרה, מסעדן יפה תואר שמכנה אותה "הנסיכה אן", וסודות משפחה שנחשפים ברומא, היא מגלה שהחיים לא תמיד מסתדרים כמו שמצפים שיסתדרו, אלא שכדי למצוא את האושר צריך ליפול קודם כדי להתרומם  ואת זה ניתן להשיג כשמוכנים להסתכן ולנסות, והכל על רקע  נופי רומא היפה, אתריה המוכרים,  תיאורי הצילום ובחירת זויות הצילום של קט , ותאורי האוכל, שפשוט גרמו לי להיות רעבה..גם הקריצה אל עלילת הסרט "חופשה ברומא" עם גרגורי פק ואודרי הפבורן, הוסיפה עניין, אבל אי אפשר לומר שאהבתי את דמותה של הגיבורה בסיפור,

יותר מרומנטיקה היה כאן סיפור מעניין על מערכת היחסים בין קט לאמה. על נטישת ילדים, דיכאון ודינמיקה של משפחה לא מתפקדת, סודות מהעבר שמתגלים, שינוי וגילוי עצמי.

קריסטין הרמל לא מתמקדת עפ"ר בספריה ברומנטיקה, אלא בצמיחה האישית ובגילוי העצמי של הגיבור/ה. זה נכון כמעט לכל ספר שלה שקראתי. למרבה הצער, ב"איטלקית למתחילים" מה שהחל כסיפור מעניין הפך לשחוק, שיגרתי, ידוע וצפוי מראש. הספר הזה היה בסדר - ותו לא. הדמויות היו חד-ממדיות מאוד, על אף הנסיון להעמיק אותן ולתת להם תשומת לב מפורטת.

בעיני, הספר הזה הוא לא הטוב ביותר שנכתב על ידי הרמל, וסביר להניח שאם זה היה הספר הראשון שלה שקראתי, הוא כנראה גם היה האחרון. אך מאחר וזהו אחד מספריה המוקדמים, ידוע לנו כבר שהספרים שבאו אחריו (המתיקות שבשכחה, החיים שנועדו לי, כשניפגש שנית, רק עוד יום אחד והדירה ברחוב אמלי) בשלים ומעניינים הרבה יותר.

 

האם הספר הזה הוא ספרות נהדרת?  לא.

האם הדמויות האלה אמינות? לא.

אבל ...

זה לא הספר הגרוע ביותר שקראתי אי פעם, למרות שבעיני, הוא בשום פנים ואופן לא ספר טוב. אני יודעת שהוא היה אהוב על הרבה אחרים.ות (וזה בסדר שאחרים.ות אהבו) והסקירות עליו גרמו לי לבוא עם ציפיות, אך  בשורה התחתונה עבורי הוא היה אכזבה.

לשיקולכם.