יום שישי, 30 באוקטובר 2020

איפה הבית שלי

איפה הבית שלי

תרגום: מאיה שוהם פלאי

הוצאת שוקן

אוקטובר 2020












ספר חדש בסידרת "לגעת ולהרגיש" בהוצאת שוקן.

גורי החיות החמודים איבדו את דרכם והם יוצאים לחפש את הבית שלהם.

הפלמינגו, הדבורה,השועל,האיל,והחילזון, כל אחד מהם הולך בדרך אחרת עד שהוא מוצא את ביתו.

יש מי שהולך במעגלים, ומי שמתפתל בין העצים...

"איפה הבית שלי" הוא ספר מגע עם חלקים רכים למישוש.

ספר סופר חמוד.  לא גדול מדי ולא קטן מדי, 17X18 ס"מ, מתאים לידיים הקטנטנות של התינוקות, בגילאי חצי שנה -שנה+.

הספר מכיל 6 עמודים קשיחים,כולל הכריכה הפנימית שהיא חלק בלתי נפרד מהפעילות.

הצבעוניות והסקרנות המתעוררת בעקבות המישוש מושכים את תשומת הלב.

דרך נפלאה לעורר מיומנויות חשובות, בגיל הרך, מיומנויות הקשורות בדמיון, בחוש המישוש באמצעות המירקם של הצורות השונות.

אין עומס של מלל ואין עומס של פרטים, האיורים ברורים, ויש הבדל בצבעוניות בכל אחד מהדפים , מה שעוזר לקטנטנים להבחין בין הסיפור של כל אחת מהחיות .


איפה אמא שלי

איפה אמא שלי

תורגם מאנגלית: מאיה שהם פלאי

הוצאת שוקן

אוקטובר, 2020












ספר חדש בסידרת "לגעת ולהרגיש" בהוצאת שוקן.

גורי החיות החמודים איבדו את דרכם והם יוצאים לחפש את אמא.

הארנב מקפץ ומנתר, הסרטן הקטן שוחה,הפילון צועד,הינשופה מעופפת, והטליה הקטנה מתרוצצת.

כל אחד מהם הולך בדרך אחרת עד שהוא מוצא את אמא שלו.

הם הולכים בשבילים אבל כל שביל שונה מזה של חברו. יש מי שהולך במעגלים, ומי ששוחה כמו הגלים, ומי שצועד בשביל זיג-זג ... וכו'

"איפה אמא שלי" הוא ספר מגע עם חלקים רכים למישוש.

ספר סופר חמוד.  לא גדול מדי ולא קטן מדי, 17X18 ס"מ, מתאים לידיים הקטנטנות של התינוקות, בגילאי חצי שנה -שנה+.

הספר מכיל 6 עמודים קשיחים,כולל הכריכה הפנימית שהיא חלק בלתי נפרד מהפעילות.

הצבעוניות והסקרנות המתעוררת בעקבות המישוש מושכים את תשומת הלב.

דרך נפלאה לעורר מיומנויות חשובות, בגיל הרך, מיומנויות הקשורות בדמיון, בחוש המישוש באמצעות המירקם של הצורות השונות.

אין עומס של מלל ואין עומס של פרטים, האיורים ברורים, ויש הבדל בצבעוניות בכל אחד מהדפים , מה שעוזר לקטנטנים להבחין בין הסיפור של כל אחת מהחיות .




יום שני, 26 באוקטובר 2020

פשעים זניחים – ביורן הלדורסון

פשעים זניחים – ביורן הלדורסון

תרגום: שירלי לוי

הוצאת לסה

אוקטובר,2020 .

נקרא כעותק דיגיטלי באתר אינדיבוק












"פשעים זניחים" הוא ספר קצר, המכיל אוסף נפלא של שבעה סיפורים קצרים המשתרעים על על פני כ -140 עמודים.

המונח פשעים זניחים מתייחס לפשעים קלים ללא קורבן בנפש,כגון גניבה, סחיבה מחנויות, הסגת גבול וכד'

הסיפורים בספר מתרחשים בפרברי רייקיאוויק, שם מתקבלות החלטות שנכנסות תחת ההגדרה של פשעים זניחים, החלטות שהחרטה עליהן מהדהדת במבצעיה כל החיים. הדמויות נושאות את אשמתן בשתיקה עד שהיא הופכת לאובססיה, לפצעים רגשיים שאי אפשר לבטא אותם במילים, אי אפשר לסבול אותם ולקבל עליהם מחילה.

הסיפור הראשון "רעש ילדים", הוא על ילדה בת 10 שעברה לשכונה חדשה בה היא לא מכירה אף אחד. המעבר מבית מרווח לבית קטן לא מיטיב עם הוריה והיחסים ביניהם אינם תקינים. היא נחשפת לאלימות מוזרה של ילד שגר בשכנות ונוצרת ביניהם "חברות" באמצעות המעשה שעשו שהופך לסוד משותף שלהם, והמשכו בהיותה עדה למעשה בלתי נסלח של הילד. זהו ללא ספק הסיפור הטוב ביותר בספר. מרשים ומפחיד בפשטותו.

הסיפור השני,"אם רק הייתם מתקשרים"  מספר על סבא ששני נכדיו הבוגרים והמנוכרים באים לבקרו. הוא אינו שמח לבואם והשיחה ביניהם מגלה את הפער בין מה שהוא חושב באמת לבין המילים שיוצאות מפיו. הוא די נוקשה ואינו מתיר לעצמו להתרכך כלפיהם ומעדיף להישאר בבדידותו.

אהבתי במיוחד את הסיפור "מדוזות", שנכתב מנקודת המבט של ילד ומתאר את היחסים בין שתי משפחות על חוף שטוף שמש, בצורה עוצמתית וחדה מאוד.

הסיפורים האחרים מגוונים גם בנושא וגם באופיים. הם כתובים מנקודת מבט של ילדים, מבוגרים וקשישים, בגילאים שונים ובמצבים שונים, וכולם מבוססים על זיכרון שקשור להיסוס, פחדנות, שקר ואלימות בחייהם, כאלה שנחשבים פשעים קטנים שאנשים מבצעים זה כלפי זה וגם נגד עצמם, מעשים שמובילים לתחושת אשמה, שהחוט המקשר בין כולם אלה הדברים שלא נאמרים בקול אלא נמצאים במחשבות,בזכרונות.

 

השימוש בסוף פתוח בסיפורים, משאיר דלת פתוחה אל חיבוטי הנפש של הדמויות, אל אי-ודאות באשר לתוצאות המעשים שנעשו, כך שהרבה שאלות שהתעוררו במהלך הסיפור נשארות פתוחות.

בכתיבה מינורית עדינה, בלי דרמה סוחפת ועוצרת נשימה, ביורן לא משאיר לקורא את האפשרות שלא להישאב לקסמם של הסיפורים, והבחירה בשם הספר "פשעים זניחים" מסכם את תוכנו באופן ברור וחד משמעי.

מומלץ ביותר. 



יום שני, 19 באוקטובר 2020

מחברת האמת -קלייר פולי

מחברת האמת -קלייר פולי

תרגום: סמדר אביב

הוצאת כתר

2020.

נקרא כעותק דיגיטלי באתר אינדיבוק











ג'וליאן הוא אמן מזדקן בודד בן 79 שבערוב ימיו מבין עד כמה אנשים אינם כנים זה עם זה, ובמיוחד עם עצמם. הוא מחליט לכתוב את האמת על עצמו ולספר על בדידותו במחברת ירוקה שהוא קורא לה "מחברת האמת", ומשאיר אותה בבית הקפה המקומי, בתקווה שמי שימצא אותה יקרא את מה שכתב ויאותגר לכתוב את האמת שלו.

מוניקה בת 37, עורכת דין לשעבר,היא הבעלים של בית הקפה בפולהאם, לונדון. כשהיא מוצאת את המחברת היא חולקת את האמת שלה לגבי רצונה להיות אישה ואם, ועד כמה היא חוששת שלעולם לא תמצא אהבה אמיתית. היא משאירה את המחברת בבר בתקווה שמישהו ימצא אותה וימשיך את מה שג'וליאן התחיל.

המחברת עוברת מדמות אחת לאחרת וכל אחת מהן חולקת באמצעותה את המחשבות הכמוסות שלה, את האמת שלה. כל דמות חדשה מניעה את העלילה קדימה כשהיא קוראת את הסיפורים הקודמים, וכל דמות מוסיפה  משהו לסיפור,שמתחלף ביניהם. לאט לאט כל הזרים הללו מתחברים, והקורא מבין שהאמת הפנימית מסובכת הרבה יותר ממה שנדמה, ושהדברים הם לא תמיד כפי שהם נראים,  ובסופו של דבר מַחְבֶּרֶת אַחַת מְחַבֶּרֶת את כל הדמויות זו לזו, וחייהם מתחילים להשתלב אלה באלה.

 

"מחברת האמת" נראה כמו סיפור קליל, אבל יש לו כמה מסרים חשובים. זהו סיפור דידקטי שעטוף באמפתיה ובהומור, ומספר על תקוות, בדידות, דיכאון לאחר לידה, חלומות, התמכרויות, הורות, מדיה חברתית, חברות וקהילה. סיפור שמתאר במדויק את האינטראקציה האנושית ואת הפחדים שלנו להיות פתוחים וכנים באמת.

סיפור שהוא תזכורת לכל אחד מאיתנו שבגילגול הזה יש לנו הזדמנות אחת. שכל מה שקורה, לא קורה סתם ושקודם כל עלינו לבחור את עצמנו. לא לחיות בשקר, וגם לא לשקר לעצמנו. אם אנחנו בודדים, צריך לצאת מאזור הנוחות שלנו, וללכת לפגוש אנשים חדשים. אם אנחנו עצובים, למצוא את הסיבה לכך ולנסות לשנות את המצב כדי להיות מאושרים. אסור לשפוט את האחרים. שום דבר לא נראה כמו שהוא נראה.

כולנו חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר , שחייהם של אחרים טובים יותר משלנו , והסיפור מראה כמה מראה עיניים מטעה. לכל אחד יש את האני האמיתי, מוסתר בפנים, ומה שאנחנו רואים זה לא בהכרח באמת מי שאנחנו רואים.

אהבתי את הדמויות אך בעיקר את ג'וליאן, האיש שהתחיל את הכל. המחשבות, המילים והמעשים שלו ליוו אותי לאורך כל הספר. לכל דמות יש פגמים משלה וכל אחת מהם מתקשרת בדרכה שלה, ללא  הבדל גיל,עיסוק או מין .

אהבתי איך המחברת הראתה באור אחר את חייהם של המכורים, האמהות הטריות, הרווקים והקשישים, כאנשים מן השורה שחיים חיים קשים, אמיתיים.

 

זה לא היה הספר המושלם שציפיתי לו, אבל הוא בהחלט היה ספר שנהנתי לקרוא.


נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק .לטעימה מן הספר לחצו כאן:

. פרק ראשון. מחברת האמת

יום שישי, 9 באוקטובר 2020

איך ללטף קיפוד – מור אסאל

איך ללטף קיפוד – מור אסאל

הוצאת נופך ספרים

יולי,2020. 301 עמ












יש ספרים שכבר מהמשפט הפותח לוכדים את הלב שלי ועושים לו מין קווץ' כזה שעוצר את הנשימה ואני יודעת שהנה הוא הגיע, הספר שאוהב, הספר שלא אוכל להתנתק ממנו.

זה מה שהרגשתי כשהתחלתי לקרוא את "איך ללטף קיפוד" שכתבה מור אסאל, ואם להיות כנה, אני עדיין מחפשת את המילים כדי לתאר את חווית הקריאה יוצאת הדופן שחוויתי.

הספר מספר על נוגה, בת 46 נשואה ואם לשני ילדים בשנות העשרה, מורה לקרמיקה, שעומדת על רציף הרכבת ומחכה לרכבת שלה, כשלפתע לוכד את עיניה, בקרון רכבת אחרת, מישהו שנראה כמו אוהד, אהוב נעוריה, שממנו נפרדה לפני 25 שנים,  זה שהפרידה ממנו שברה את חייה לשניים:

 "לפני ואחרי.

היא חוזרת הביתה, אל ברק, בעלה ואל צליל ושי, ילדיה, אבל כל מה שהתאמצה לשכוח חוזר אליה.

היא נאלצת להתייצב מול הנערה שהייתה, בת קיבוץ שהתבגרה בסביבה לא מוגנת, ומול אירועים מטלטלים מעברה שעליהם היא משלמת מחיר כבד עד היום.

מה יקרה לנישואיה ולמשפחתה כשהיא תתעמת עם בחירות העבר?

האם יהיה בה האומץ לשנות את מסלול חייה? " (כריכה אחורית)

 

הספר נע בין עבר והווה, בין אז לעכשיו, חושף סודות שכמו נשמרו בכספת. בין סיפור האהבה בעבר לחייה של נוגה בהווה. חושף צדדים ורבדים שונים בחיים הישראליים, ומתאר מגוון רחב של נושאים, שכל אחד מהם הוא פיסה בפסיפס חייה של נוגה.

הוא דוקר בנשמה ומייסר כמו קוצי הקיפוד כשהוא מתאר את המסע פנימה שהיא עוברת, את החוויה הישראלית הייחודית של ילדות ונעורים בקיבוץ, שירות צבאי, שוק הכרמל והיי-טק, כמו גם את החוויות האוניברסליות של זוגיות דואגת ואוהבת למראית עין, גידול ילדים בגיל ההתבגרות,  קשר רעוע בין הורים וילדים בהווה, וקשר מרוחק ודל עם ההורים שנבע מהאידיאולוגיה של חינוך משותף בקיבוצים, והטראומות של פגיעה מינית בימים של טרום me too  .

ספר סוחף ומרתק, ובעיקר כואב על בחירות, החמצות, אמהות, הורות, ילדות ומשפחה, ובעיקר זכרונות העבר ובחינת מה שהיה ומי שהייתה, שדי בארוע קטנטן כדי לפתוח תיבת פנדורה שתהפוך את חייה  ותיאלץ את נוגה להתמודד.

סיפור מפוכח וכואב שכל אחד עשוי למצוא בו משהו מחייו שלו.

אל תחמיצו! ממליצה בחום!

 

*** 

מור אסאל, בת קיבוץ כברי, הייתה במשך שנים רבות עיתונאית ובלוגרית, ופרסמה שני  ספרי הדרכה להורים. כיום היא מדריכת הורים ומלווה בתהליכי התפתחות אישית. זהו הרומן הראשון שלה.

 


יום שני, 5 באוקטובר 2020

בקצה שביל החלב – טלי ריץ

בקצה שביל החלב – טלי ריץ

איורים: טלי ריץ

הוצאה: חד-קרן

ספטמבר, 2020.





















בת קשת וחד-עין הם שני חייזרים שמחליטים בקר אחד לצאת ולחקור עולמות קסומים שמעבר לשביל החלב, ודמיונם מוביל אותם להרפתקה בין נופים מכושפים וצורות חיים משונות ובין מציאות לדמיון.

 

"וּכְבָר רָאוּ הַרְבֵּה

נוֹפִים מְכֻשָׁפִים

עִם לֶהָבוֹת גְּבוֹהוֹת

וְכוֹכָבִים נוֹפְלִים.

 

וּפֹה וָשָׁם הִכִּירוּ

צוּרוֹת חַיִּים שׁוֹנוֹת

אִתָן שָׁתוּ בְּיַחַד

תֶה וְעוּגִיּוֹת"

 

 

אך מה קורה כשהם רוצים לשוב הביתה והספינה בה הם עפים מתקלקלת?

החיים יכולים להיות כך ... בלתי צפויים!

רק אומר שבת קשת וחד-עין עברו הרפתקה מופלאה ומלאת דמיון, ואתם מוזמנים לגלות כשתקראו בעצמכם.

 

 








טלי ריץ משתמשת בחריזה פשוטה וקלה כדי לספר את הסיפור על טיול בקצה שביל החלב.

האיורים הנפלאים ממלאים את הדף בצבעוניות מתפרצת וברמת פירוט רבה והם ממחישים את הסיפור בצורה מושלמת, כך שגם קוראים שאינם בעלי דמיון מפותח, יכולים בקלות לדמיין את הסיפור, או למקם את עצמם בתוכו  תוך כדי שמיעתו, ולחקור ולגלות כל פרט קטן שמופיע בהם.

"בקצה שביל החלב " הוא סיפור דמיוני קצר וחביב, שיתאים לגילאי ארבע ומעלה.  עם זאת, הרעיון שמאחורי הסיפור(חייזרים, טיסה בחלל, הרפתקה ודמיון)  מוצג בקלילות כך שהוא יתאים לקשת גילאים רחבה יותר.

מומלץ.


***  

טלי ריץ - בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל ובעלת תואר שני בעיצוב תעשייתי בטכניון. נעה בין ציור ואיור, כתיבה ועריכה, שירה וריקוד. תרגמה מאנגלית את הספר הבודהיסטי "חיי מילארפה" חובבת טבע ושמיים זרועי כוכבים. "בקצה שביל החלב" הוא ספר הביכורים שלה.


יום ראשון, 4 באוקטובר 2020

סודות בית השמפניה - קריסטין הרמל

סודות בית השמפניה - קריסטין הרמל

תרגום: ניצה פלד

הוצאת מודן, הוצאת הכורסא 

2020. 374 עמ'












קריסטין הרמל, מחברת "סודות בית השמפניה" חוזרת ברומן המסופר בשני צירי זמן שונים. אחד בסביבות שנת 1940, ואחד בהווה, ב- 2019 , וכמו חלקים בפאזל, השניים משתלבים יחד.

 

ציר הזמן הראשון הוא במהלך כיבוש צרפת על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. הסיפור מתרחש בכרמי השמפניה של חבל שמפאן, בצפון צרפת, מתרכז סביב מישל, הבעלים של "בית שובו", אשתו הצעירה, אינס, והיינן הראשי שלו, תיאו ואשתו סלין.

מישל ואינס, הנשואים הטריים, הם בעלי יקב בשם "בית שובו". ככל שהגרמנים מתקרבים, מישל מתעסק במה שהוא חושב שהוא הדבר המתאים לעשות במהלך המלחמה. כשנודע שסלין אשתו של היינן הראשי ב"בית שובו " היא יהודיה למחצה, הופך הדבר למקור דאגה, במיוחד לאור העובדה שהגרמנים מתחילים לאסוף משפחות יהודיות.

אינס וסלין מספרות את קורותיהן כל אחת מנקודת מבטה בפרקים מתחלפים. ככל שנמשכת המלחמה, סלין הולכת בעקבות אהבתה, ואינס עושה טעות מסוכנת עם משתף פעולה נאצי.

 

בשנת 2019  בניו יורק, ליב קנט, גרושה טרייה מנסה להבין מה לעשות עם חייה כאשר סבתה הצרפתייה, אדית בת 99, שהתגוררה בצרפת בזמן המלחמה מתעקשת לנסוע לצרפת,לאזור ריימס. לאדית יש קשר ל"בית שובו" והיא מרגישה צורך לשתף את אוליביה בסיפור הטרגי שלה.

למדתי דברים חדשים על ייצור יין, אהבתי את התיאורים של מרתפי היין והאזור. אף אחד מאיתנו לא יכול לדמיין את הדם, היזע והדמעות בצרפת של אותן שנים, במהלך מלחמת העולם השנייה, בכרמי השמפניה ובמערות. נקודות המבט של שלוש הנשים, המורכבות של החלטותיהן על רקע בלתי סלחני של הכיבוש הגרמני גרמו לי לרצות  לגלות מדוע הן עשו את הבחירות שעשו. יחד עם זאת, משהו היה חסר.

התקציר עשה רושם של עלילה שתתעמק בתנועת ההתנגדות בצרפת. אך לא כך קרה. מבחינתי לא היו מספיק פרטים היסטוריים על ההתנגדות הצרפתית באזור שמפאן במהלך המלחמה והסיפור הרגיש יותר כמו ספר צ'יק-ליט כשהחלק ההיסטורי בעלילה התמקד בענייני הזוגיות של הדמוית. ציפיתי לאותם סיפורים מעוררי השראה על אנשים שעשו הכל כדי לעמוד מול הנאצים, אבל הרגשתי יותר מפעם אחת שהם היו יותר ברקע.

יחד עם זאת הסיפור קריא, סוחף  וזורם. הכתיבה טובה אבל פיתוח הדמויות לקה בחסר, ועבורי, היה אתגר להתחבר אליהן.

 

"סודות בית השמפניה"  הוא סיפור מורכב על נאמנות, אומץ, בגידות, סודות אפלים, סליחה, אהבה ותקווה. סיפור הממחיש את העובדה שאנשים אינם כפי שהם נראים, ואהבה היא דבר שמשתנה ויש לה הגדרות רבות. השאלה מה נדרש בכדי לפצות או לכפר על טעויות העבר, והאם אפשר בכלל ניתן לעשות זאת, הדהדה בי לאורך כל הקריאה.

 

כשחושבים על חבל שמפאן בצרפת בוודאי לא חושבים על הנאצים, הכיבוש הגרמני, ההתנגדות הצרפתית, ההסתתרות במרתפי יין ובמערות.

 אבל...

"סודות בית השמפניה" מתאר את האימה, את הדמעות, את האהבה, את האובדן ואת האומץ שנדרש להתגבר על חטאי העבר ולסלוח.

 

קראתי הרבה ספרים על תנועת ההתנגדות בצרפת במלחה"ע ה-2 . טובים יותר וטובים פחות. "סודות בית השמפניה" הוא לא הרומן ההיסטורי-רומנטי הטוב ביותר בעיני, אך אני ממליצה עליו לחובבי הסוגה. הכתיבה מקסימה, ואם אתם אוהבים מערכות יחסים מבולגנות וסבוכות על רקע היסטורי בזמן המלחמה, תאהבו גם את הספר הזה.

 


יום חמישי, 1 באוקטובר 2020

חתול אָפֹר – הדס קונלי

חתול אָפֹר  – הדס קונלי

איורים: עוזי בנימין

הוצאת ספרי ניב

2020. 












"חתול אָפֹר"  הוא ספר ילדים שמגולל את ספורם של גילי, חתול צעצוע, בובת פרווה קטנטנה בגודל כף היד, בובה לבנה עם אף ורדרד, המוענק לדנה כשחגגה יום הולדת שנתיים.

דנה מאד אוהבת את גילי החתול והוא הופך להיות חבר אמיתי שלה וחלק בלתי נפרד מההתנהלותה היומיומית. הם תמיד יחד, משחקים יחד, ישנים יחד, מספרים סודות אחד לשני, וגילי מתלווה אליה לכל מקום, פרט לגן הילדים

 

"הוּא גַּם הִתְאִים בְּדִיּוּק לְמָקוֹם בַּמִּטָּה

שֶׁבֵּין הַסּוֹרֵג לַכָּרִית,

וְלַשֶּׁקַע שֶׁבֵּין הַיָּדִית לְבֵין דָּנָה

בַּכִּסֵּא הַשָּׁחֹר בַּמְּכוֹנִית."

 

דנה מתייחסת לגילי החתול כאילו הוא יצור חי. הימים עוברים, היא גדלה אך ממשיכה לשמור על הקשר המיוחד עם גילי, למרות שהוא נשאר באותו גודל, מאבד מהלובן הבוהק ומאפיר, אפו נתלש ואמא תופרת אותו לא בדיוק כמו שהיה. ככל שהוא מאבד מקיסמו החיצוני כך גדלה האהבה של דנה אליו

 

"אֲבָל לְדָנָה בִּכְלָל לֹא שִׁנָּה

שֶׁגִּילִי אָפֹר וּמֻכְתָּם,

הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהוּא

הֲכִי-הֲכִי בָּעוֹלָם"

 

עד שיום אחד גילי הולך לאיבוד.

עצובה, בוכה ומתגעגעת שום דבר לא מנחם את דנה.

 

האם מחכה לדנה הפתעה ? האם העצב יוליד סוף טוב?


את ההמשך אתם מוזמנים לגלות בעצמכם.

 

לכל אחד מאיתנו יש/היה צעצוע אחד אהוב במיוחד שליווה את שנות הילדות וזכור לטוב. וכל אחד מאיתנו בשלב כלשהוא נאלץ לחוות פרידה מאותו צעצוע אהוב, כחלק בלתי נפרד מתהליך טבעי בעקבות "התפתחות והתבגרות".

 

למרות שנושא הקשר בין בובה או חפץ אחר לילד סופר בהרבה ספרי ילדים מצאתי את הספר "חתול אָפֹר" מתוק, מעניין וזורם שמדבר לילדים בגובה העיניים. יש בו אהבה שמחוללת שינוי, אהבה שמצליחה להעביר הן את תחושת השמחה והן את תחושת העצב והאובדן כך שהקוראים מבינים כי גם האושר וגם העצב הם חלק מהחיים.

כתוב במשפטים קצרים ומנוקדים, שגורמים לקורא או לשומע להזדהות עם העלילה, האיורים עדינים ומלאי תמימות, ואינם עמוסים בפרטים.

אמין ורגיש ונוגע ללב.

מומלץ לגילאי 3 ומעלה.