‏הצגת רשומות עם תוויות מומלץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מומלץ. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 12 ביולי 2026

מיזוג נישואים – ג'ניפר פרובסט

מיזוג נישואים – ג'ניפר פרובסט

נישואים למיליארדר: ספר 4

הוצאת אהבות

דצמבר 2019. 320 עמודים


"מיזוג נישואים" הוא הספר הרביעי והאחרון בסדרת נישואים למיליארדר.

הסיפור עוסק בג'ולייטה קונטה, המנכ"לית המצליחה של המאפייה המשפחתית "לה דולצ'ה פמיליה".

ג'ולייטה היא אישה חכמה, חרוצה, בטוחה בעצמה, נחושה, שאפתנית, עצמאית ומסורה לעבודתה. בעקבות אכזבות שחוותה במערכות יחסים קודמות, והחשש להיפגע שוב, היא בנתה לעצמה חומות רגשיות, ולמדה להסתמך בעיקר על עצמה, ולהשקיע את האנרגיה שלה בקריירה ולא באהבה. מבחינתה, הצלחה מקצועית היא דבר שניתן לשלוט בו, בעוד שאהבה עלולה להביא כאב ואכזבה. היא מאד אסרטיבית ולא נרתעת מלהביע את דעתה לטוב ולרע, אך כשהיא משחררת את ליבה היא אוהבת בכל רמ"ח איבריה.

חייה משתנים כאשר סוייר וולס,  יזם עשיר, כריזמטי, מצליח ובטוח בעצמו, שבנה את הקריירה שלו בכוחות עצמו, מציע לג'ולייטה שותפות עסקית שתאפשר למוצרי המאפייה המשפחתית להימכר במלונותיו ברחבי העולם.

בניגוד לרושם הראשוני שסוייר יוצר, הוא לא רק מיליארדר כריזמטי ובטוח בעצמו, אלא גבר פגוע שמסתיר עבר אפל מאחורי החליפה והגישה הסקסית. חוויות ילדותו גרמו לו להאמין שאי אפשר לסמוך על אנשים ושמערכות יחסים עלולות להסתיים באכזבה. לכן הוא מסתמך רק על עצמו ונמנע ממחויבות רגשית עמוקה או קשר מחייב. הוא גבר שיודע מה הוא רוצה, ואיך להשיג את מה שהוא רוצה, הוא גם גבר שאוהב שליטה, בתוך ומחוץ לחדר הישיבות.

במהלך העבודה המשותפת ג'ולייטה מנסה לשמור על יחסים מקצועיים בלבד, אבל אינה יכולה להתכחש למשיכה שהיא מרגישה לנוכחותו העוצמתית והיהירות הסקסית של סוייר. היא נאבקת בין הרצון לשמור על עצמאותה לבין הרצון לפתוח את ליבה ולהתאהב. לאט לאט היא עוברת שינוי משמעותי,  ולומדת שלא כל קשר מוביל לאכזבה, ושכדי לבנות מערכת יחסים אמיתית עליה להיות כנה, לסמוך על בן הזוג ולהרשות לעצמה להיות פגיעה.  כך גם סוייר. הקשר שלו עם ג'ולייטה מאלץ אותו להתמודד עם הפחדים שלו, להיות כן, לחשוף את רגשותיו ולתת אמון.  השניים מתמכרים לרומן לוהט, ומנסים לשלב בין השותפות העסקית לבין מערכת היחסים,  לומדים לבטוח זה בזה ולמצוא איזון בין אהבה לקריירה.

 

מלבד סוייר וג'ולייטה, ליבי יצא אל וולף. אני אתן לכם לגלות מי הוא, בעצמכם.

אי אפשר שלא להתייחס למאמא קונטה שדואגת לשמר את ערכי המשפחה האיטלקית המסורתית: אהבה, נאמנות, חום ודאגה לילדיה. למרות שילדיה כבר מבוגרים ומצליחים, היא ממשיכה להיות מעורבת בחייהם ומאמינה שלכל אחד מהם מגיע למצוא אהבת אמת. היא מחברת בין בני המשפחה, מארחת מפגשים משפחתיים ומזכירה לכולם שהצלחה אמיתית אינה נמדדת רק בכסף או בקריירה, אלא גם באהבה ובקשרים אנושיים. היא מבינה שג'ולייטה מגינה על עצמה מפני אהבה בגלל אכזבות העבר, ומעודדת אותה להיפתח ולא להסתתר מאחורי העבודה. אמנם היא אינה כופה את דעתה, אך היא מעניקה לבתה עצות, תמיכה ולעיתים גם דחיפה עדינה כדי שתיתן הזדמנות לקשר עם סוייר. 

 

"מיזוג נישואים" הוא רומן רומנטי המספר על שני אנשי עסקים מצליחים שנאלצים להתמודד עם הפחדים והפצעים מהעבר שלהם. דרך מערכת היחסים המתפתחת ביניהם הם לומדים שאהבה אמיתית דורשת אמון, כנות ואומץ רגשי, ושאפשר לשלב בין הצלחה מקצועית לבין חיים אישיים מאושרים. הסיפור מדגיש את חשיבות המשפחה והקשרים המשפחתיים, את התמיכה ההדדית, ואת הצורך להתמודד עם טראומות מהעבר, כדי לצמוח ולהיפתח מבחינה  רגשית.

 

הסיפור היה הפתעה נעימה. מהנה וקצבי, עם סצנות לוהטות והרבה רומנטיקה. למרות שהרומן די קלישאתי הוא ממכר. הדמויות נחושות, אך משלימות אחת את השנייה, והדינמיקה המשפחתית ומערכות היחסים בין האחים והאחיות מחממת לב. הם אוהבים זה את זה מאוד, אך אינם חוששים להביע את דעתם או להתווכח. הם מקניטים אחד את השני, אך ברגעי משבר הם מתלכדים ומעניקים עזרה ללא תנאי.


נשאבתי לתוך העולם של משפחת קונטה האיטלקית, למילאנו וברגמו, ונהניתי ממשב רוח מרענן וקליל ביום קיץ חם.

יום ראשון, 5 ביולי 2026

סערות הקיץ – שרה מק'לין

סערות הקיץ – שרה מק'לין

תרגום: נעה שביט

הוצאת אהבות

אוגוסט 2025. 398 עמודים


הספר נפתח עם אליס סטורם, בת למשפחת מיליארדרים מניו אינגלנד הנוסעת ברכבת מניו יורק לרוד איילנד, לאחר שאביה המיליארדר נפטר בפתאומיות. לידה מתיישב גבר זר, ובסופו של אותו ערב היא מעבירה את הלילה איתו.

פרנקלין סטורם, איל הטכנולוגיה הגאון, היה כל חייו אדם תחרותי, שתלטן, מניפולטיבי, שאהב לקחת סיכונים בעסקים וגרם לילדיו להתחרות אחד בשני באמצעות תחרויות קשוחות. הוא עסק בספורט אקסטרים ובו מצא את מותו.

 

כאשר גרטה, סם, אליס ואמילי ובני זוגם, האח והאחיות למשפחת סטורם, חוזרים לאחוזת משפחתם באי הפרטי שלהם, הם מתפלאים לראות את אליס בבית. הם לא ראו זה את זה זמן רב, שכן אליס גורשה מהאי על ידי אביה לפני חמש שנים, לאחר שחשפה בניגוד לדעתו, ארוע לא מוסרי שהוסתר. הוא ראה בכך בגידה מוחלטת. בעקבות החשיפה, הוא החרים את אליס וגירש אותה, ושאר בני המשפחה, אמה ואחיה הפנו לה עורף וניתקו עמה את הקשר.

בנוסף הם מגלים שיד ימינו ואיש סודו של אביהם, ג'ק דין, נשלח עם הוראות ברורות לגבי צוואתו, בה הוא משאיר להם אתגר אחרון הנוגע לירושה, ובכך ממשיך לשלוט בהם מעבר לקבר. מיותר לציין את ההלם של אליס, שמגלה מיהו הזר איתו בילתה עד השעות הקטנות של הלילה.

מה שבא בעקבות גילוי הצוואה, הופך לשבוע של מוקשים רגשיים, טינות ישנות שעולות, סודות שנחשפים, ומתגלה משפחה עם תיפקוד לקוי מאוד, אפילו הרסני, גם מצד אמם המנוכרת, שמתנהלת כלפי חוץ כאילו הכל מושלם. האובססיה לכסף מניעה אותם, וצעד אחרי צעד מתגלה מי הם האנשים האלה באמת, כשהכוח והכסף נשלל מהם.

מה היו תנאי הצוואה?

אלו סודות מסתיר כל אחד מבני המשפחה?

מי ירוויח את המיליארדים בירושה ומי ימצא בסופו של דבר אושר מחוץ למשפחה המפורסמת הזו?

 

לאחר שסולקה על ידי אביה, אליס עזבה, ולא הביטה לאחור. כל מקורות המימון שהיתה רגילה להם נחסמו בפניה, ואף אחד מבני משפחתה לא יצר איתה קשר. היא בוחרת להחליף את שם משפחתה, ולאט לאט ובכוחות עצמה היא מפלסת את דרכה בעיר הגדולה, בונה לעצמה חיים עצמאיים, ושורדת. עכשיו כל מה שהיא רוצה זה לעבור את ההלוויה ולעזוב את האי בהקדם האפשרי. אבל משחק הירושה משבש את תוכניתה, והיא נאלצת להישאר שבוע שלם עם משפחתה המתנכרת והמנוכרת, ועם ג'ק דין שבגד באמון שלה.

 

אהבתי את אליס כדמות ראשית, את האינטראקציות שלה עם אחיה ואחיותיה, שהם דמויות מאד מורכבות ובעייתיות. יש רגעים שממש שנאתי אותם ובו זמנית חשתי חמלה כלפיהם, כי התכונות הלא מושלמות שלהם וההתנהלות שלהם אחד עם השני, הופכת אותם לאנושיים. למעשה, הם מצטיירים כחבורה של ילדים עשירים שהוריהם מימנו אותם ואת גחמותיהם כל חייהם ועכשיו הם בוכים על מי מקבל מה. יוצאת הדופן היא אליס, שהכסף לא מעניין אותה, ושלא מעוניינת להיות חלק מהמשפחה הרעילה שלה.

כל עמוד מציע תפנית חדשה הנוגעת לאחים, חושף סוד חדש מעברם, או מציע הפוגה רומנטית מקסימה. ולמרות שהספר לא התמקד ברומנטיקה, היא נמצאת ברקע. ג'ק היה לוהט, גבר גבוה וחסון, שקט, יציב ומקצועי, וככל שהימים עוברים, הדינמיקה בינו לבין אליס משתנה והופכת למרגשת, בוגרת ומגוננת, למרות תפקידו הדו-משמעי במהלך המשחק. הוא התגלה כגבר נאמן, מסתורי, רגוע, מישהו שאפשר להישען עליו, המקום הבטוח עבור אליס, שמקשיב לה ומבין את הכאב שלה על הגירוש, ולא אחת הוא  מוצא את עצמו נקרע בין חובתו המקצועית למלא את הצוואה, לבין המשיכה שלו לאליס והגילוי על גודל הנזק שאביהם גרם להם, שגורמת לו לרצות להגן עליה ולעזור לאחים.

 

האם אני ממליצה על הספר? כן.

ברגע שהתחלתי לקרוא, לא רציתי להפסיק.

 

"סערות הקיץ" הוא רומן אנושי, מרגש, מבדר וקריא.

סיפור שמשלב רומנטיקה, מסתורין ודרמה משפחתית על סטרואידים שפותחת מחדש, במהלך שבוע אחד מתוח, פצעים ישנים ועניינים לא גמורים, שמאיימים לקרוע את המשפחה לגזרים.

 בואו להכיר את בני משפחת סטורם...

מומלץ!

יום שני, 27 באפריל 2026

חיים יפים – וירז'יני גרימאלדי

חיים יפים – וירז'יני גרימאלדי

תרגום: מיכל אילן

הוצאת כתר

ינואר 2026. 328 עמודים


 

זהו סיפורן של שתי ילדות קטנות שגדלות באבל ואלימות, באלכוהוליזם ובהתעללות של אמם, שתי נערות שבונות את עצמן למרות משפחתן השבורה. זהו סיפורה של סבתא, מימה, שאהבה את נכדותיה יותר מכל דבר אחר, אך לא יכלה להגן עליהן מפני העולם, כי לפעמים האלימות הגרועה ביותר נמצאת בתוך הבית.

סיפור על משפחה, המתמקד באַגָאת וְאֶמָּהּ, שתי אחיות לבית דלורם. בצעירותן הן היו קרובות מאוד, אך ככל שהשנים עוברות, המשפחה מתפרקת וכך גם הקשר בין האחיות.

אמה היא הבכורה מבין השתיים, זו שמגוננת תמיד על אגאת, שכאחות הצעירה, תמיד הרגישה פחות מובנת על ידי כולם. היא מאורגנת, מסודרת, נשואה ואם ונראה שיש לה הכל. אגאת פזיזה, תזזיתית, כל חייה עברו עליה בעליות ומורדות.  התחילה עבודות ופרויקטים רבים, ניהלה מערכות יחסים אך תמיד איבדה בהם עניין.

 

מי שתומכת בהם לאורך השנים, ומקיפה אותן באהבה עד אין קץ,  זו מימה, סבתן האהובה, שחיה בחבל הבסקים, ושביתה היה המקום היחיד בו הרגישו בטוחות, וזכו לחום ואהבה וארוחה טעימה וחמה.

 

בהווה, סבתא מימה הלכה לעולמה, ביתה עומד להימכר, ושתי הנשים הבוגרות, שבחמש השנים האחרונות היו בנתק מוחלט,  מחליטות לבלות שבוע יחד בבית סבתן, לפני שהוא נמכר. הן חוזרות לבית המכיל את מרבית זיכרונות ילדותן הטובים, אך יחד איתם צפים הזיכרונות הרעים והצלקות שמלוות אותן מאז.

הרומן מסופר בפלאשבקים, מילדותן ועד ימינו, ואנו פוגשים דמויות אמיתיות, מצולקות, שאפשר להזדהות איתן, וקוראים על נושאים שמשקפים את החיים. אנו נחשפים לתפקוד לקוי של המשפחה, מחלות נפש, אבל, אלכוהוליזם, התעללות ואלימות הורית. למרות כל אי ההבנות, הקשר בין האחיות חזק, והן מבינות כמה הן בנות מזל שהיה להן אחת את השנייה.

יש הרבה כאב ברומן הזה, אך יש גם תחושה של אהבה, אחווה, גם אם בצידה תסכול, צער ואשמה . זה לא סיפור על אהבה רומנטית, למרות שיש קצת מזה, אבל זה לא המוקד. זהו סיפור החוקר את תהפוכות המשפחה, את התסכולים, את הכאב ושברון הלב של צפייה במישהו אהוב מתפרק, וחוסר האונים של מה צריך לעשות כדי לעזור לו. אמה ואגאת  לומדות כיצד לקבל את הדברים שאינן יכולות לשנות, להתעמת עם עבר רווי טרגדיה ושברון לב, להכיר ולתקן מערכות יחסים מתוחות ארוכות שנים, ובסופו של דבר להבין שיש תקווה, שחיים יפים מחכים להן ושעליהן ללמוד ליהנות מכל רגע.

 

ההתחלה היתה איטית, הסיפור מסופר מנקודות מבט מתחלפות, ונע הלוך ושוב בזמן. למרות שכל קטע מגיע עם כותרת משייכת, התקשיתי לפעמים לזכור איזו אחות מספרת, אבל לאט לאט הספר מצא את דרכו אל הלב, והכל נעשה ברור.

אהבתי את תיאורי הנוף של חבל הבסקים, כפי שנראה דרך זיכרונותיהן וחוויותיהן של אגאת, אמה ומימה, וללא ספק שלישיית הנשים הזו כבשה את ליבי , הן בזכות סיפורן והן בזכות אישיותן, מערכות היחסים שלהן וכל מה שניתן ללמוד מהן. למרות ההבדלים ביניהן, שתיהן הצליחו לגעת בי, לרגש אותי, במיוחד על ידי הבנת ההקשר שבו הן גדלו.

 

על וירז'יני גרימאלדי אין צורך להמליץ. כל אחד מספריה הקודמים נפלא. "חיים יפים" הוא עוד פנינה פרי עטה, סיפור מתוק-מריר רגיש, קולח,עם פרקים קצרים, על קשרי משפחה וכיצד הם משפיעים על מהלך חיינו.

ממליצה מאד.

 

יום שני, 20 באפריל 2026

הפרי הזר – ג'וג'ו מויס

הפרי הזר – ג'וג'ו מויס

תרגום: אביגיל בורשטיין

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 408 עמודים


 

"הפרי הזר" פורסם לראשונה בשנת 2003 ומתרחש בשתי תקופות זמן,האחת  בתחילת העשור הראשון של המאה ה- 21 והשנייה בשנות ה-50. 

הספר זכה בפרס ספר השנה של איגוד הסופרים הרומנטיים (RNA) לשנת 2004.

 

הסיפור מחולק לשלושה חלקים.

החלק הראשון מתרחש בשנות ה-50, בעיירת החוף השמרנית מראהם, הרחוקה כמה שעות נסיעה מלונדון, והוא מתאר אירועי קיץ אחד שישנו את חייהן של שתי נערות בגיל העשרה.

אנו פוגשים את לוטי, נערה שגדלה עם משפחת הולדן מאז שפונתה מלונדון במהלך המלחמה, ואת סיליה, בתם המרדנית של משפחת הולדן, שמרגישה מוגבלת על ידי החוקים השמרניים של משפחתה והעיירה בה היא גרה, וכל רצונה הוא להתנתק. ההזדמנות מגיעה מוקדם מהצפוי כאשר בית ארט-דקו משנות ה-30, המכונה ארקדיה, שעמד ריק במשך שנים, נרכש על ידי קבוצת בוהמיינים שמערכות היחסים המשפחתיים ביניהם לא ברורים. 

הקהילה בעיירה סוערת, אבל סיליה הולדן בת ה-18 וחברתה לוטי סוויפט, מוקסמות. הן עומדות לפרוץ את הכבלים והמיגבלות שמוטלים עליהן על ידי אמה הלחוצה של סיליה. השתיים מתחילות לבקר את הדיירים החדשים, מרותקות מהדרך האקזוטית בה הם חיים, ומחוסר העכבות שלהם. אך לאחר שאמה של סיליה מגלה על הקשר שנוצר בין בתה לדיירים החדשים, היא מרחיקה את סיליה מהעיירה ושולחת אותה ללונדון. לוטי נשארת עם משפחת הולדן. שמונה שבועות לאחר מכן סיליה חוזרת מלונדון לבקר את המשפחה עם ארוסה, גיא בנקרופט, והמיפגש הזה מוליד שורה של בעיות, ומשנה הכל עבור שתי הבנות ובמיוחד עבור לוטי, שנאלצת לעזוב את העיירה.

 

החלק השני, מתרחש חמישים שנה מאוחר יותר ואנו עוקבים אחר דייזי פרסונס, מעצבת פנים שנשכרה לשקם את ארקדיה ולהפוך אותו למלון.  דייזי, בת ה- 28, ננטשה על ידי אבי בתה בת הארבעה חודשים. היא  נאלצת להשלים עם העובדה שאין באפשרותה להמשיך לחיות בלונדון ללא אמצעים, ולוקחת על עצמה את שיפוץ המלון. כל עתידה תלוי בהצלחתה לשחזר את ימי תפארתו של המלון. היא מגיעה למרהאם, ופוגשת את לוטי ובני משפחתה. כשהיא משפצת את בית ארקדיה וחושפת את סודותיו, בעיות ישנות צצות יחד איתו, ודייזי מוצאת את עצמה מעריכה מחדש את חייה ואת בחירותיה.

במהלך תקופת שיפוץ בית ארקדיה דייזי עוברת מסע אישי,  והקורא רואה כיצד היא הופכת מאם חד הורית פגועה לאישה חזקה המסוגלת להתמודד בבטחון ובנחישות עם כל אחד, בין אם זה בוס שתלטן, אזרח עסוק, מאהב לשעבר, או מטפלת תקיפה.

 

בחלק השלישי של הספר, הסיפורים של הדמויות משני החלקים הראשונים מתאחדים ויוצרים שילוב מעניין. אהבתי איך דייזי השפיעה ועזרה ללוטי, באותה מידה שלוטי עזרה לדייזי. היה להם כל כך הרבה במשותף, למרות הנסיבות השונות שהן חוו, אך היה מעניין לראות כיצד שני הסיפורים שלהן השתלבו זה בזה ובסופו של דבר נפתרו.

נהניתי מהתיאור של כמה דמויות בעיירת החוף שתושביה רוצים לשמר אותה, שבה רכילות והתערבות בעניינים של כולם היא לא דבר חריג, ומספקת מעט בידור והקלה מהמונוטוניות של חיי היומיום.

 

ג'וג'ו מויס היא מספרת סיפורים מצוינת וסוחפת, וכמו תמיד, מושכת את הקורא פנימה עם עלילה מעניינת ומורכבת ששומרת על עירנות וסקרנות הקורא. אמנם ההתחלה הייתה קצת איטית, היו הרבה דמויות שצריך היה להבין את ההקשר ביניהן,כמו גם  עלילות משנה, אבל ברגע שנכנסתי לתוך העלילה, הסיפור קיבל תאוצה ולא יכולתי להניח את הספר מהיד. בשני צירי הזמן הדמויות מעניינות אך פגומות, יש עיסוק בשאלות הקשורות למוסר חברתי, סודות משפחתיים ואהבה בלתי אפשרית. 

קראתי את רוב הרומנים שג'וג'ו מויס כתבה, ולמרות ש"הפרי הזר" אינו הספר האהוב עליי מבין הרומנים שלה שקראתי, הוא עדיין סיפור מעניין, מלא חום ורגש.

 

אם אתם מחפשים קריאה רומנטית עם נגיעה היסטורית, שבה אהבה חורגת מהזמן, אני ממליצה


 

יום שבת, 21 במרץ 2026

אם הוא רק היה איתי – לורה נולין

 

אם הוא רק היה איתי – לורה נולין

תרגום: דורית בריל-פולק

הוצאת כתר

מאי 2024. 376 עמודים



אם הוא רק  היה איתי, הכל היה נראה אחרת...

 

"לא הייתי עם פִינִי בלילה ההוא באוגוסט, אבל הדמיון שלי צרב את ההתרחשות במוחי עד כדי כך שאני מרגישה כאילו זה זיכרון.

ירד גשם, כמובן. הוא היה עם החברה שלו, סִילְבי וַייטְהָאוּס, נהג בגשם במכונית האדומה שקיבל מאבא שלו ליום הולדת שש־עשרה. הוא עמד להיות בן תשע־עשרה בעוד כמה שבועות.

הם התווכחו. אף אחד לא אומר על מה הם התווכחו. אנשים חושבים שזה לא חשוב לסיפור. מה שהאנשים האלה לא יודעים זה שיש סיפור נוסף, סיפור שחבוי בין העובדות הגלויות לעין ומתחת להן. מה שהם לא יודעים זה מה הייתה הסיבה לוויכוח, והיא מכריעה לגבי הסיפור שלי." (פרק ראשון)

כך נפתח הסיפור שעוקב אחר אוטום ופיני, שמיום שנולדו גדלו זה לצד זה והפכו לחברים הכי טובים. בשנים שהם לומדים בתיכון היחסים ביניהם משתנים, הם מתרחקים, לא מתוך כוונה, זה פשוט קורה, אך הם נשארים מחוברים בלב ונמצאים תמיד במחשבות אחד של השני. חייהם, השזורים על ידי משפחותיהם, נמצאים בלב הסיפור,  שמתעד את העליות והמורדות של שנות התיכון שלהם, שמלאות ברגעים של שמחה, בלבול, כאב והחמצה של הזדמנויות. 


הסיפור מתפתח לאט והוא מלא ברגעים שבהם פיני ואוטום כמעט מתחברים מחדש. נסיעות שקטות במכונית, מבטים שמצטלבים, שברי העבר שעדיין נותרים ביניהם. הם ממשיכים להעמיד פנים ששניהם המשיכו הלאה, אבל האמת היא שהמשיכה ביניהם אף פעם לא באמת נעלמה.  ככל שהזמן עובר, שניהם מתחילים למצוא את דרכם חזרה זה לזה. לא בהצהרות גדולות, אלא בדרכים קטנות ועדינות, כמו להישאר עד מאוחר אחרי בית הספר, לקרוא יחד, לדבר כמו פעם, ובדיוק כשמרגיש שסוף סוף הם יודו במה שתמיד היה ביניהם,קורה הבלתי נמנע.

לורה נולין מעבירה בצורה מושלמת וכנה את המסע שלהם בתיכון והמורכבות של שנות ההתבגרות. זהו סיפור על "מה שיכול היה להיות" ועל טבעם השברירי של החיים ומערכות היחסים, עם כל המאפיינים של הגיל הזה. המחשבות והחרדה מהמעבר לתיכון, הדינמיקה המשפחתית, אי ההבנות בין בני נוער, החלומות, הספקות,  האהבה הראשונה,  הסקרנות לגבי סקס והעתיד הלא ודאי, לצד  בעיות של בריאות הנפש.

 

אהבתי את אוטום. היא אאוטסיידרית, דמות פגומה, מופנמת, אך מרגישה אמיתית. חלק מהדברים שהיא חשבה או עשתה עשויים להיתפס כטיפשיים או לא בוגרים, אבל אני חושבת שזה נעשה כדי ללכוד את גיל ההתבגרות שבו הורמונים ורגשות לעתים קרובות מעיבים על שיקול הדעת. אהבתי לעקוב אחרי העליות והמורדות בחייה, מערכת היחסים שלה עם ג'יימי, שהייתה בפירוש "דגל אדום". הלחץ המתמיד שהוא הפעיל עליה, והגישה המזלזלת שלו כלפיה היו מרגיזים, ורק רציתי שאוטום תתאפס על עצמה, ולא תעשה את מה שהיא עושה כדי להשתלב. ההתמודדות עם הדיכאון, מערכת היחסים המורכבת שלה עם אמה, והמשקל של התחושה שאף אחד לא באמת מבין אותה.

הסיפור מסופר מנקודת מבטה של ​​אוטום, וכל הזמן  שומעים את מחשבותיה, מה שגורם להכל להרגיש אינטימי וכנה. אמנם היא מלאת ניגודים, אבל באותה מידה היא מהממת, נועזת ושונה, ואהבתי לראות את העולם מבעד לעיניה. שום דבר לא היה אצלה שחור ולבן. אהבתי את כל גווני האפור ברגשותיה ואת כל מה שקרה בעולמה. אהבתי את ניסיונותיה להתמודד עם המציאות, את אהבתה לקריאה ואת עמידתה הבלתי מתפשרת לגבי מי שהיא, גם כשהיא בעצמה ניסתה להבין מי היא.

 

פיני המתוק והאכפתי, מצטייר כאילו הוא לא יכול להרוג אפילו חרק. אנשים נמשכים אליו, והוא מאד פופולרי בלי להתאמץ. למרות שהוא נראה בטוח בעצמו, הוא מאד רגיש ותמיד מסתיר את רגשותיו, שומר אותם לעצמו. הלוואי והוא היה עומד על שלו ומדבר על מה שקורה.

הקונפליקט הפנימי של אוטום בנוגע לבריאותה הנפשית, מאבקיה להיות שייכת והכמיהה הנסתרת לפיני מתוארים ברגישות. גם פיני היא דמות שמסתיר הרבה מתחת לפני השטח, וככל שהסיפור מתפתח, אנו מבינים את מורכבות מערכת היחסים ביניהם ואת המשקל הרגשי ששניהם נושאים. 

הספר אינו נרתע מלעסוק בנושאים קשים כמו הריון בגיל ההתבגרות, לחץ מיני ומשקלם של רגשות שלא מדברים עליהם. אלה מוסיפים עומק לסיפור, אך לעיתים, היחסים הלא פתורים בין אוטום לאנשים בחייה היו מתסכלים,  בפרט,  "אי ההבנה" שהיתה יכולה להתבהר בקלות בשיחה פשוטה.

הכתיבה הייתה טובה, אינטנסיבית, רגשית וישירה, הפרקים קצרים, וכבר מהפיסקה הראשונה, ברור שמשהו רע עומד לקרות, מה שמגביר את הסקרנות והמתח. הקצב והעלילה משתנים באופן דרמטי בעמודים האחרונים, כאשר לכל אורך הסיפור פזורים רמזים קטנים שמבשרים שהטרגדיה בלתי נמנעת.

 

"אם הוא רק היה איתי"  הוא סיפור התבגרות מטלטל, המתאר מערכות יחסים מורכבות, חברות, אהבה, אובדן וההשלכות של בחירות. סיפור קורע לב, המתמקד במחשבה "מה היה קורה אילו" אוטום ופיני היו נשארים קרובים, מדברים בכנות על הרגשות שלהם, והיו עושים בחירות אחרות.  העלילה משקפת את טבעה המריר-מתוק של האהבה ואת האופן שבו הזמן יכול לחמוק לפני שאנו מבינים את ערכו.  הסיפור שלהם היה מלא בזמן מבוזבז, עד שהיה מאוחר מדי. המסע של אוטום כואב ומלא ברגעים של גילוי עצמי, והערכתי את הכנות שבה תיארה המחברת את צמיחתה, את הבלבול הרגשי של שנות העשרה, ואת העובדה שחברויות ילדות עמוקות יכולות להפוך לאהבה רומנטית.


זהו ספר ביכורים , הראשון מתוך דואט. הספר השני "אם רק הייתי מגלה לה", מספר את הסיפור מנקודת המבט של פיני.


♥ממליצה


 

יום רביעי, 4 במרץ 2026

מרגו צריכה כסף – רופי תורפ

מרגו צריכה כסף – רופי תורפ

תרגום: לי עברון

הוצאת מטר,אגם

ספטמבר 2025. 336 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי


למען האמת, כמעט כל הסיפור מסופר בתקציר...

אחרי רומן קצר עם מארק, הפרופסור שלה לספרות, גבר בשנות השלושים המאוחרות לחייו, נשוי עם ילדים, מרגו  בת ה 19, מוצאת את עצמה בהריון,  גרה עם עוד 3 שותפות . היא מחליטה ללדת את התינוק.

הפרופסור מתנגד, רוצה שתעבור הפלה, וכשהיא מסרבת הוא מנתק את הקשר איתה.

אמה,שייאן, שגידלה אותה כאם חד הורית מסרבת להיות שותפה למה שהיא מכנה "הרס חייה" של מרגו, ומתנגדת לא תמיד מהסיבות הנכונות.

תוך שבועות מלידת בנה בודהי מרגו עוזבת את הקולג', מפוטרת מעבודתה כמלצרית, שתיים מהשותפות לדירה עוזבות, ואבי התינוק שלה הפך אותה ל"רוח".

מרגו מגלה שלהיות אם חד הורית זה לא קל וזה לא זול. היא נואשת להרוויח כסף, אך היא במילכוד. אין מי שישמור עבורה על בודהי.

אביה, ג'ינקס, מתאבק בדימוס, נכנס במפתיע אל חייה, אחרי שנישואיו מתפרקים, והופך להיות שותף פעיל בדירת השותפים שבה היא גרה. ג'ינקס שיש לו בעיות התמכרות לסמים ומשככי כאבים, בדיוק יצא מגמילה ומחפש מקום לגור בו. הוא הופך להיות התומך העיקרי של מרגו, הן כלכלית והן מעשית בעזרה יומיומית עם בודהי, עבודות הנקיון בבית, קניות ובישול, אך מעבר לכך, הוא תומך במרגו כשהיא מקבלת החלטות כיצד לפרנס את עצמה.

כך מתחיל הסיפור הסובב סביב ההתבגרות של מרגו כשהיא מנסה לזגזג בין לחץ כלכלי תוך שמירה על שפיותה. הסופרת, מצליחה להעביר איך זה באמת מרגיש לדאוג כל הזמן לכסף, וכיצד חרדה כלכלית יכולה להשפיע על  כל תחום בחיים. מרגו פותחת חשבון מעריצים ככוכבת באתר "אונליפאנס" שמספק תמונות/סרטוני עירום. היא מעלה תמונות של עצמה חשופת חזה כדי להשיג מנויים בתשלום, מתוך הבנה שבנקודה הזו של חייה זה עשוי להיות מקור ההכנסה הנחוץ לה ולבוהדי.  

מרגו צעירה, אמיצה, חכמה, מצחיקה ומודעת לעצמה, ליתרונותיה וחסרונותיה. היא מנסה להרוויח כסף כך שתוכל לטפל בבנה, ולהיות נוכחת בחייו. ככוכב היאבקות מקצועי בעבר, יש לאביה הרבה ידע לתרום בקידום מכירות, והוא עוזר לה לבנות את דמותה הוירטואלית.

 

הצעדים שמרגו נוקטת כדי לשרוד פועלים כ"אפקט הדומינו", והקוראים עדים כיצד בחירה אחת מובילה להשלכות קשות, במיוחד כשאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. העלילה מתפתחת וצוברת תאוצה כאשר אבי התינוק דורש לפתע משמורת מלאה ולתמונה נכנסות פסיכולוגית שאמורה לבחון אם מרגו כשירה להיות אם ושהמשמורת על בוהדי תישאר בידיה, ועובדת סוציאלית די תוקפנית, מהמחלקה לרווחת הציבור. הספר אינו נרתע מנושאים קשים, ומציג את הדרך שבה החברה שופטת בחומרה נשים צעירות, אך מעלימה עין מגברים בוגרים/מבוגרים, שמודעים היטב למה שהם עושים.


המסע של מרגו היה מלא במכשולים, ניצחונות, כאב לב ורגעים מחממי לב. אהבתי אותה ואת תהליך הצמיחה שהיא עוברת עד שהיא מבינה שזה בסדר להיות מי שהיא, ושעליה להתמקד באהבת עצמה כדי שיאהבו אותה.  המונולוג הפנימי שלה שנון ומצחיק כאחד, אפילו כשהיא מתמודדת עם דברים רציניים וקשים.

אהבתי את ג'ינקס שלמרות שלא היה אב נוכח בילדותה ונעוריה, ולמרות בעית ההתמכרות שלו, הוא היה לצידה ותמך בה ללא היסוס. ואפילו חבריה בעסקי "תמונות העירום" והטיקטוק היו מקסימים.

 


"מרגו צריכה כסף" הוא ספר שעוסק בנושא רגיש של "עבודות מין" וחוקר כיצד אנשים כמו מרגו נשפטים בחומרה. נושאים נוספים שהספר עוסק בהם קשורים להפלות, אמהות בגיל צעיר, פורנו ונשים. יש גם שימוש בסמים, התמכרות וחיים עם כאב, יחסי הורים - ילדים, וניכור.


ת'ורפ בראה דמויות ייחודיות ופגומות, בלי לאבד את הקסם והייחוד של כל אחת מהן. כל מה שהן עשו היה בלתי צפוי, ובכל זאת הן הרגישו אמיתיות, והעבירו מסר על צמיחה, תמיכה, קבלה ולמידה. הספר לא מנסה להצדיק או לגנות את מרגו, אלא מציג את המציאות שלה כפי שהיא. הגישה הזו גרמה לי להרהר על כמה אנחנו שיפוטיים בכל מה שקשור למראה חיצוני, למצב משפחתי, לסוג עבודה, במקום להתמקד במה שחשוב באמת. יש בעלילה הרבה דברים שקורים מתחת לפני השטח שסובבים סביב שיפוטיות, בושה, ובמי החברה מוכנה לתמוך או לא. והיו בהחלט רגעים שבהם מצאתי את עצמי מתנתקת לרגע רק כדי לעבד את מה שקראתי.

אני מקווה שאנשים יקראו את הספר בראש פתוח, למרות שהכתיבה בוטה וישירה וכוללת תיאורים גרפיים של איברי מין, תוכן מיני, סלנג מיני ושימוש בסמים.

 

מומלץ.


יום רביעי, 18 בפברואר 2026

דרור חייב למות – רז קלמנוביץ'

דרור חייב למות – רז קלמנוביץ'

הוצאת התחנה- בית הוצאה לאור

נובמבר 2025. 191 עמודים


דליה, מירה ושמיל חוברים יחד כדי לעקוב אחרי דרור, בנה היחיד של דליה, שלהבנתה מנסה להשתלט על רכושה. השלושה נוקטים בכל דרך אפשרית כדי להגיע לחקר האמת, ולמצוא ראיות נגד דרור. לשם כך הם עוקבים אחריו, פורצים לדירתו, ואפילו חוטאים בחטיפה.

דליה אלמנה כשנה, היא מורה לספרות בגמלאות, בת 74. היא צינית, מתנשאת, ולא מוותרת על אף הזדמנות להעביר ביקורת. בגילה המופלג היא לא סופרת אף אחד ממטר, ולא מסננת את מה שעובר לה בראש. יש לה אפס תקשורת עם דרור, קשה לה להכיל אותו, את התנהלותו הבטלנית, את האכילה הוולגרית שלו, וכשהיא מבינה שהוא רוקם מזימה נגדה היא לא שוקטת על שמריה. היא לא תשב בשקט ותחכה לראות את תוצאות תכנוניו מתגשמים.

חברתה הטובה מירה, פרודה מבעלה, גם היא מורה וגמלאית, היא ההפך מדליה. טיפוס אופטימי, צבעוני, תוססת ומלאת חיים למרות "הצרות" שלה. היא חברה מסורה בלב ובנפש של דליה, דואגת לה ומקפידה על הקשר ביניהם.

שמיל הוא בעל חנות הירקות החדשה בשכונה. השמועה מספרת שהיה קצין בסקוריטטה, שירות הביטחון של רומניה בתקופה של צ'אושסקו, הדיקטטור שנודע לשימצה. הוא לא מסתיר את אהבתו לטיפה המרה, ואת רגשותיו כלפי דליה.

דרור, בנה של דליה, הוא גבר בן 41, טיפוס בלתי נסבל, מוזנח ובטלן, שמתנהג כלפי אמו בגסות רוח. הוא נוקט בצעדים דרסטיים כדי לנשל אותה מרכושה, גם אם  יצטרך להכריז עליה כמי שסובלת מדמנציה, לא שפויה ומסוכנת לעצמה ולסביבתה. הוא פועל כדי לקבל עליה אפוטרופסות, בניגוד לרצונה, ואולי גם להרוג אותה. "ילד הקינמון", האהוב שלה, הפך לגבר נוראי חסר התחשבות וחמלה כלפי אימו הקשישה.



דליה מירה ושמיל, מחליטים להקדים תרופה למכה ופועלים לפי הביטוי של חז"ל "הקם להורגך השכם להורגו".  הם עסוקים בתיכנון מתקפת נגד, אך מתגלים כחבורת שלומיאלים, הנכשלים בכל מהלך שהם מבצעים. לצד רגשות של כעס, אכזבה ומרירות שמניעים את העלילה מתרחשים ארועים שהופכים להיות קומדיה של טעויות משעשעות.

אהבתי את האופן שבו חלקי הפאזל התחברו בחוכמה, בין האירועים לדמויות  אף על פי שאי אפשר שלא לחוש חמלה כלפי דליה הדעתנית, חיבבתי כמה מן הדמויות המשניות. חופית, שמצטיירת כ"עמך" ומתגלה כדמות רבת חסד וחמלה, ההיפך מדליה בכל פרמטר, ועומר, חברו של דרור, הוא גבר נעים הליכות שמוצא דרך אל ליבה של דליה ואינו מאפשר לה להרגיש שמתעלמים ממנה.


"דרור חייב למות" הוא סיפור מפתיע אך כובש, עם דמויות ותעלומה שמניעים את העלילה.  קשה שלא להיות מרותק לסיפור, אבל זה לא סיפור שדורש הרבה מחשבה. זה סוג הספר שמתאים אם מחפשים לברוח לכמה שעות . הסיפור מכיל נגיעות של הומור, לעיתים ציניות, אך בו זמנית, הוא עצוב, עם הרבה תובנות על החיים ועל הזיקנה בפרט. בין היתר הוא מתמודד בכנות עם בעית הדמנציה וההזדקנות לצד קשרי חברות וידידות, ומצליח ליצור תמונה של קבוצת אנשים "קשישה" המצליחה לתמוך אחד בשני ועוזרת לשכך את תחושת הבידוד והבדידות. ולמרות שהיו רגעים שתיאורי הזיקנה כואבים, כמו הנסיון לקחת ממך את הכוח כאדם להחליט על עתידך, או תעתועי הזיכרון שמשטים בך, השנינות של דליה והדמויות הקרובות לה ממלאים את הקורא ברגעים נפלאים שמתארים חמלה, חסד והומור, בגיל השלישי.

הספר מסופר בגוף ראשון, הוא קליל, זורם ומעורר מחשבה על יחסים בין הורים לילדים, תיקשורת בינדורית, מיגדר, חברות אמת, ומה קורה בעקבות  אי הבנות, שמועות ורכילות.

 

ספר כייפי שנהניתי לקרוא.

ממליצה בחום.