תיאטרון הרפאים - מאט אוסמן

תיאטרון הרפאים - מאט אוסמן 

תרגום:  שי סנדיק

הוצאה: מירבל

יוני 2023. 463 עמ' מודפסים

נקרא עותק דיגיטלי באפליקציה עברית

שיי היא נערת שליחויות שמתחפשת לנער כדי שתוכל להסתובב ברחובות לונדון כשהיא מעבירה הודעות עבור האנשים העשירים שחיים בה, ובמקביל עובדת כמאלפת בזים היודעת לחזות את העתיד על פי דפוסי תנועותיהן של הציפורים. היא שייכת לקהילה הסוגדת לציפורים כאלים.

עם פתיחת הרומן, שיי משחררת כמה ציפורים משבי בכלובים בחנות, והיא נרדפת על ידי הבעלים הזועם. עם אינסטינקטים של ציפור בעצמה, היא בורחת אל הגג, ושם מתרחש המפגש הראשון שלה עם אֵינכּמוֹתי, ילד מסתורי, שנמכר לתיאטרון והפך לכוכב שלו. הוא עוזר לה להתחמק מהמירדף אחריה ומכיר לה את עולם התיאטרון. אינכמותי טוען שהוא בנו החטוף של ג'נטלמן גדול, שנאלץ להופיע בתיאטרון הנערים בלקפריירז(ה-Blackfriars Boys ) הוא מוכשר מאד ויכול להציג כל דמות, בין אם זו דמות נשית כקליאופטרה, פיראט או נשמה שבורה.

בעקבות המיפגש ביניהם, שיי מתאהבת בתיאטרון, ובאינכמותי, וכשהקשר ביניהם מעמיק, הם יוצרים את תיאטרון הרפאים, להקת מחתרת שמציגה במקומות הכי לא צפויים בלונדון, כל מה שאי אפשר לומר באופן ישיר.

בהתחלה שיי מאמינה שהיא חופשית כמו הציפורים להן היא סוגדת, אבל ככל שהסיפור מתקדם היא מוצאת את עצמה "כלואה" ונאלצת להופיע לפי דרישה, אך זה לא מונע ממנה לעשות לעצמה שם בתור "הדרור", והאהדה כלפיה וכלפי אינכמותי גדלה.  ההופעות שלהם, המנצנצות בקסם, במרד ובמהות התיאטרון עצמו, מציתות את לבבות המדוכאים של העיר ובסופו של דבר מעוררות מרד בקרב המנודים של העיר. כשהמצב בלונדון מחמיר ומגפת הדבר מתגברת ומתפשטת ברחבי הארץ, המלכה מבקשת משיי לקרוא לה את העתיד, מה שמוביל לכאוס בחייה של שיי, וברחבי אנגליה כולה, כשהמלכה נוקטת במדיניות אכזרית ומוציאה אותה לפועל.

 

הדמויות, בעיקר אלה של בני הנוער מהמעמד הנמוך המשתוקקים לעתיד טוב יותר, מתוארות במיומנות ותורמות לאותנטיות של אותם ימים אך הרבה מהדמויות אפלות למדי,  ודי שטוחות. הדבר היחיד שהיה לו עומק היה הסוגדים לציפורים והתרבות שלהם. אבל גם במה שקשור אליהם לא מקבלים סיפור רקע מלא, הסבר לכוחות, נימוקים למה או איך הם הגיעו לסגידה לציפורים.

אוונס, המנהל של תיאטרון הילדים, מסרסר את השחקנים-הבנים, לעשירים ולחזקים ומוצג כמאיים ואלים, ורוב המבוגרים מוצגים ככאלה שרק רוצים לנצל את הצעירים להנאתם.

אהבתי את שיי ואת האהבה שלה לתיאטרון, וגם את מערכת היחסים שלה עם אינכמותי,שהקשר ביניהם הניע את הסיפור, למרות שקשה היה להגדיר את הזוגיות שלהם כרומנטית. אהבתי את הקשר שלה לציפורים, ואת הסמליות של הציפורים לצד חוויותיה כיוצאת דופן מבחינת הסגידה שלה ואמונתה.

"תיאטרון הרפאים" של מאט אוסמן הוא לא רומן היסטורי אופייני, וגם לא ממש פנטזיה. הוא ממזג בתוכו עובדות היסטוריות ובדיות יחד עם אלמנטים של פנטזיה ויוצר עולם שהוא גם מוכר וגם חדש.  הוא מתרחש בלונדון של סוף התקופה האליזבתנית, יש התפרצויות של מגיפה, תסיסה חברתית, התנגשויות בין המעמד הגבוה לנמוך, ניסיונות מרידה, בתי זונות ותיאטראות, התייחסויות לענפי ספורט אליזבתניים פופולריים (קרבות תרנגולים ובורות דובים), אבל יש גם כמה אלמנטים דימיוניים כמו פולחן ציפורים.

העלילה עוסקת במוות, בעבדות, באלימות, ברמיזה לתקיפה מינית ואכזריות כלפי בעלי חיים. מגגות לונדון האליזבתנית אל הבטן האפלה שלה, מאט אוסמן מחייה את לונדון האליזבתנית ומתאר את העולם התחתון האפל והקודר של לונדון ולעתים קרובות מוסיף מבט ממעוף הציפור בזמן ששיי מתרוצצת על הגגות. אוסמן מצליח לתאר עיר  שאפשר להריח בה את האוויר המעופש של הסמטאות האחוריות, לשמוע את רפרוף הכנפיים של דוואנה, הציפור של שי, להרגיש את הציפייה עוצרת הנשימה לערב פתיחה, להריח את הנהר והלכלוך, כמו גם להצטמרר בקור על התמזה הקפואה.

 

סגנון הכתיבה והשפה מלאים בתיאורים חיים ודימויים עשירים ומפורטים, שאם לומר את האמת, די הסיחו את הדעת ולפעמים מצאתי את עצמי קוראת מספר עמודים מבלי באמת לקלוט אף אחת מהמילים. בעיני, ההתעסקות בפרטים הקטנים גרם לי להרגיש כאילו אין ממש עלילה, או שהעלילה די קטועה.

 

זה ספר מאד יוצא דופן שצריך לקרוא לאט כדי לספוג ולהכיל את כל מה שמתרחש בו, אך בכל מקרה זה סיפור בלתי נשכח, לעיתים מזעזע, המתאר חיים כפולים, כישוף וקסם, אמנות וכוח, משולבים עם רומן אהבה מר-מתוק. מעל לכל "תיאטרון הרפאים" מדגיש כיצד סיפורים יכולים לעצב חברות, להצית מהפכות ולחשוף את הקשרים העמוקים בין בני אדם.

 

פרחים מוזרים - דונאל ריאן

פרחים מוזרים - דונאל ריאן

תרגום:  שי סנדיק

הוצאה:  מירבל

אפריל 2023. 229 עמ' מודפסים

נקרא עותק דיגיטאלי באפליקצית עברית

דונאל ריאן מתחיל את סיפורו בתחילת שנות ה-70 בכפר קטן באירלנד.

פדי גְלדְני ואשתו, קיט, גידלו את בתם מול בהתאם לציפיות של הכנסייה הקתולית ובהתאם לנורמות החברתיות בכפר. בלי שערוריות, בלי התנהגות מפוקפקת, בלי הרמת גבה.

מול היתה ילדה שקטה מטבעה,  ובת יחידה. היא מעולם לא עשתה גלים. עד אותו יום  בשעת בקר מוקדמת כשיצאה לכביש עם מזוודה קטנה עלתה לאוטובוס ונסעה לדבלין. היא לא הייתה ילדה קטנה, והיא לא נחטפה. היא עזבה. אף אחד בכפר לא ידע על כוונתה, ופחות מכל הוריה שסרקו את הכפר בחיפושים אחריה, ואפילו השאילו מכונית כדי לחפש אחריה ברחובות דבלין. אך מול נעלמה. ושם הסתיימו החיפושים.

חיי הכפר השלווים של פדי וקיט גלדני נעצרים באותו בקר והכאב שנכנס לחייהם כאורח לא קרוא, גדול.

"ביום שבו נעלמה בתו נטש כל האור את עיניו של פדי גְלדְני; כל האושר התפוגג מליבו."

 

הרכילות לא פוסקת, והאנשים תוהים אם היא נכנסה להריון. סקס לפני נישואין באירלנד הקתולית של שנות ה-70 היה שערורייה, שלא לדבר על ילד שנולד מחוץ לנישואים. אך יחד עם זאת הם משתדלים לתמוך בפדי ובקיט תוך שהם מודים בליבם כמה טוב שזה לא קרה להם...

במשך חמש שנים ארוכות הם שומרים על האמונה שמול שלהם תחזור. כולם האמינו שהיא מתה. בלי פתקים, בלי מכתבים, בלי כלום. ואז יום אחד, היא חוזרת הביתה, באותה פתאומיות כשעזבה. היא רחוקה מלהיות אותה ילדה שעזבה.  היא השתנתה, והיא חוזרת עם הרבה סודות, הפתעות ואתגרים. שום הסברים לא ניתנים. שום התנצלות,והיא מתקבלת בזרועות פתוחות ומעט שאלות לגבי היכן הייתה או מדוע היא עזבה.

נראה שהחיים חוזרים לתחושת נורמליות עבור בני הזוג גלדני. עד שיום אחד, אדם זר מחפש את מול. פדי נוסע לבד כדי לברר מה הקשר שלו למול. שום דבר לא מכין אותו למפגש הראשון שלהם.

 

למה מול עזבה ?

האם היא נשארה בדבלין?

מה עבר עליה במהלך חמש שנות היעדרותה?

למה היא חזרה?

מה יקרה בחייה של מולי לאחר חזרתה?

מה מעורר סערה בכפר הקטן והשקט?

מה יקרה למשפחתה?

 

 

דונאל ריאן מתאר בספר את אירלנד הכפרית, אירלנד הקתולית עם הדעות הקדומות וצרות האופקים שאפיינו את אותה תקופה של שנות ה- 70 . הספר בוחן ברכות ועדינות קשרי אהבה בין הורה לילד, בין גבר לאישה, בין שכן לשכן, ועוסק בנושאים של גזע, בעלות על רכוש, אמונה, משפחה, אהבה, שברון לב ונטייה מינית.

התיאורים שלו קמים לתחייה וגורמים לקורא להרגיש כאילו הוא שם, בכפר באירלנד, מריח ומרגיש את אדמת הכבול, גר בקוטג' האבן הצנוע של פדי וקיט, בכנסיה, בין נופי הטבע.

כל הדמויות אמינות, אדיבות וקשובות, מקבלות וסולחות למרות השבריריות שלהם, ולמרות השפעת האמונות והדת.  פדי וקיט אינם מביעים אי שביעות רצון, כעס או מרירות, מקבלים את זה שהם נמצאים במקום שבו הם נמצאים ושיש להם את מה שיש להם. הם שמחים באמונתם השקטה, וגם כשהכל משתנה בחייהם, הם מקבלים ומכילים את זה.

 

הכתיבה היחודית והמזוהה עם דונאל ריאן מאפיינת גם את הספר הזה. המשפטים הארוכים והמורכבים מאד אמנם מקשים לפעמים לעקוב אחרי הסיפור, אך הרבה ממה שאהבתי בסיפרו  "ים שקט ושפל גלים"  נמצא גם כאן. גם אם הרגשתי שהאמצע נגרר קצת והשימוש באלמנט של "סיפור בתוך סיפור" הוא הסחת דעת מיותרת מהדמויות שכבר אהבתי זה לא ממש פגם בהנאה , אלא הוסיף לחשיפה האיטית של הסיפור.

 

זה לא סוד שדונל ריאן הוא הסופר האירי האהוב עלי והוא עשה זאת שוב ב"פרחים מוזרים". הוא יצר סאגה משפחתית המתארת סודות וגעגועים של שלושה דורות, הוא מטפל בנושאים גדולים ברגישות ובאמפתיה, ובוחן כיצד אהבה וטוב לב מתגברים על מצוקה, יכולים לעזור לנו להתגבר אפילו על האובדנים הגדולים ביותר ועל ההבדלים הבסיסיים ביותר.

הוא גרם לי להרגיש את עומק האהבה, את צער האובדן, הקבלה והסליחה ואת החוזק של המשפחה, על רקע הגזענות שהיתה באירלנד.

 

 

"פרחים מוזרים" הוא רומן קצר אך רב עוצמה, כתוב יפה.

סיפור אהבה שכולו לב ונשמה.

 ועוד לא אמרתי מילה על הכריכה המהממת.

מומלץ מאד.

קבלתי עותק דיגיטלי לקריאה מהוצאת "מירבל".

סאל - מיק קיטסון

סאל -  מיק קיטסון

תרגום: שי סנדיק

הוצאה מירבל

ספטמבר 2022 . 270 עמ' מודפסים.

הספר נקרא באפליקציית עברית

אני אתחיל מהסוף. ספר ביכורים נהדר שליווה אותי במשך כמה ימים אחרי שסיימתי לקרוא אותו. זה כשלעצמו אחד מהסימנים המובהקים שקראתי ספר טוב, עמוק ומעורר מחשבה.

"סאל" הוא סיפור מרתק שמלווה את המסע של שתי אחיות צעירות כשהן לומדות לשרוד את הסכנות שנמצאות בשממה הסקוטית, כמו גם את אלה שבביתן.

 

ספר שמסופר מנקודת מבטה של ילדה בת 13,  שמתארת את עולמה בשפה ובמילים פשוטות ולעיתים עם שגיאות, אבל מילים שהתוכן שלהם מטריד, קורע לב ויחד עם זאת יפה בכל מה שקשור לאהבה בין שתי האחיות. הדקדוק והתחביר לא תמיד תקינים,  וקולה של סאל נשמע בהתחלה די מוזר,  אבל ככל שהסיפור מתפתח אנו לומדים להכיר אותה וברור שהקול שלה הוא חלק בלתי נפרד מקסמו של הסיפור, כי הוא כל כך טבעי וכל כך נכון עד שאי אפשר שלא להתאהב בה. היא לא מתכוונת להקסים את הקורא היא לא מחפשת להתחבב על הקורא אבל הסגנון החשוף והישיר של הדיבור שלה נכנס ללב ואי אפשר לעמוד בפניו.

 

סאל בת ה-13 עברה התעללות על ידי רוברט, בן הזוג של אמא שלה, במשך תקופה ארוכה. היא שותקת ולא מספרת לאף אחד על כך כי היא יודעת שאם תספר למישהו מה קורה, יש סיכוי טוב שרשויות הרווחה יכנסו לתמונה, היא ופפה יוצאו מהבית ויופרדו. לכן, כאשר פפה מגיעה לגיל עשר, היא יודעת שהזמן אוזל, ושהיא צריכה להגן על אחותה. אחרי הכל, זה היה הגיל שבו רוברט תקף אותה לראשונה.

אמה האלכוהוליסטית מתעלפת לעתים קרובות, עד כדי כך שהיא אפילו לא מודעת למה שעושה החבר האלכוהוליסט והמכור לסמים שלה. במאמץ להגן על אחותה מפניו, סאל לוקחת את הצדק לידיה ומכינה בזהירות תכנית שתבטיח את בריחתן.  במהלך שנה היא מתמקדת בלימוד מיומנויות הישרדות באמצעות סרטונים ביוטיוב ומתוך מדריך ההישרדות המפורסם שמלמד איך להדליק אש, איך לירות באקדח אוויר, איך להכין מלכודות לארנבות, איך להכין מחסה ביער, איך להשיג מזון ובעיקר איך לדאוג לכל צרכיה של פפה, ואיך להתמודד עם כל בעיה שעשויה לצוץ, וכשהיא מרגישה מוכנה הן נמלטות אל השממה הסקוטית, שם הן צריכות לשרוד בטבע הפראי. הצעד הזה, ההחלטה הזו של סאל משנה את חייהם של כל המעורבים ומתארת אהבת אחיות ללא תנאי. במהלך שהותן ביער הן פוגשות את "שכנתם" אינגריד, אימונולוגית מתבודדת שמתגוררת במחנה כפרי במרחק של כמה קילומטרים משם וצריכה להתמודד עם פצעים משלה. היא מלמדת אותן על אפיית לחם בתנור אבן, הכנת קערות מקליפת ליבנה, חשיבות הסליחה ועוד. המפגש שלהן עם אינגריד הוא בעל השפעה רבה בכל הנוגע לעתידן.

סאל מקריבה את עצמה למען אחותה פפה, ופפה מודה לה בכך שהיא סומכת עליה בעיניים עצומות, מסתכלת עליה ומקבלת אותה כפי שהיא. האינטראקציה בין שתי האחיות יוצרת דינמיקה טבעית ומערכת היחסים שלהן  מחממת את הלב. הרצינות של סאל מתאזנת הודות לפפה והרצון שלה לצחוק, ולמרות שכישורי ההישרדות של סאל יוצאי דופן והתושייה סותרת את שנותיה הרכות, מרתק לראות איך היא מתמודדת עם אתגר ההישרדות, ומגלה, טיפין טיפין, בדיוק מה דרבן אותה לברוח מלכתחילה.

אני חייבת לציין שהעמודים הראשונים היו מרובי  פרטים והרגשתי שהקצב איטי מדי. אך ברגע שהתחברתי לדמויות, מצאתי את עצמי משתוקקת לדעת את כל מה שקרה, קורה ויקרה...

רציתי לדעת איך היא למדה את כל מה שלמדה, רציתי לדעת מה קרה בבית, וכו' . פתאום כל הפרטים הקטנים התחילו להרגיש חשובים לסיפור.

הדמויות שנונות, פגיעות, נאמנות, מלאות תושייה וחביבות,  והעלילה היא סיפור קורע לב על אלכוהוליזם, התעללות מינית, עוני, התבגרות, תמימות, מוסר ואהבה חסרת אנוכיות.

"סאל" הוא סיפור מעורר השראה, שמדגיש את הדינמיקה המורכבת של מערכות יחסים בין אחיות,  מראה את ההשפעות של אלכוהוליזם והתעללות על משפחה, ולוכד רגעים קטנים של אהבה וחסד .

סיפור אמין ורגיש ונוגע ללב. הכריכה היפהפיה מצליחה להעביר את האווירה של הספר כולו, שבהחלט מצטרף לרשימת הספרים הטובים שקראתי לאחרונה.

מומלץ בחום.

 

קבלתי עותק דיגיטלי לקריאה מהוצאת "מירבל".