חנות ספרים מול האגם - ג'ני קולגן

חנות ספרים מול האגם -  ג'ני קולגן

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת הכורסא

מאי 2024. 448 עמודים

זואי בת ה -28 היא אם חד הורית להארי בן ה- 4 שעובדת קשה כדי לשרוד. היא חיה בתנאים לא תנאים בלונדון. הארי סובל מאילמות סלקטיבית, ואביו של בנה אינו עוזר בגידולו, ולא תומך בהם כלכלית. כשמודיעים לזואי על העלאת שכר דירה שאינה יכולה לעמוד בה, עליה למצוא פתרון. היא פונה לאחותו של אבי בנה, ובסיועה היא מקבלת הצעת עבודה בסקוטלנד, כמטפלת בשלושה ילדים וגם כמוכרת ספרים, ב"חנות הספרים על גלגלים" של נינה, שנמצאת בשמירת הריון.

זואי מחליטה לעשות את הצעד ולעבור עם הארי, בתקווה למצוא אושר ושלווה חדשים. לצערה הרב היא לומדת שהילדים בהם היא אמורה לטפל הבריחו בעבר הלא רחוק לפחות 6 מטפלות, והם נחושים להיפטר ממנה, מטפלת מספר 7,  בהקדם האפשרי.

זואי לא ציפתה למצוא משפחה עם מגוון בעיות כמו הבעיות שיש למשפחה הזו, שלא מנסה אפילו להתמודד איתן, והקוראים לומדים להכיר את ארבעת בני המשפחה שחיים בחוסר תקשורת ובכאוס גדול.

האם האוויר הצח ונופי סקוטלנד היפה ישאירו את זואי בסקוטלנד או שהיא תוותר ותחזור לחייה העלובים בלונדון?

למרות שקשה לה עם הילדים הסוררים שלא סופרים אותה, עוזרת הבית המעצבנת, הלא יעילה והלא מועילה, ואבי הילדים המרוחק מילדיו, יש לה גם לקוחות תובעניים שאינם סומכים על המומחיות שלה, מעסיקה שלא מרוצה מהשינויים שהיא עושה בחנות הספרים הניידת, וחברתו של אבי הילדים  שמנסה לחבל בעבודתה עם הילדים. אבל זואי לא מוותרת, מתמידה ומשיגה לאט לאט ניצחונות קטנים.

 

לחנות הספרים יש תפקיד חשוב בסיפור. מלבד העובדה שהיא מוסיפה כספים לקופת המכירות של חנות הספרים על גלגלים, היא גורמת לזואי והארי לצאת מבית האחוזה, לפגוש אנשים נהדרים בדרך, שנחלצים לעזרתם, ומסייעים לזואי להשתלב ולהרגיש שיש להארי ולה בית. 

חשבתי שאני הולכת לקרוא רומן קליל על אישה שאוהבת ספרים.

כמה טעיתי.

אמנם זה רומן צ'יק ליט, אבל אפשר לסמוך על ג'ני קולגן שתספר סיפור עם דמויות צבעוניות, לא מושלמות עם דילמה אישית, קצת מסתורין, קצת הומור, וסוף "באושר ועושר". לאט לאט למדתי להכיר את הילדים ואת מקור הבעיות של כל אחד מהם, והלב  נפתח אליהם.

אהבתי את העיסוק העדין והרגיש בנושא בריאות הנפש, ואת ההתמודדות עם ההשפעה שלה על הדינמיקה המשפחתית. יש הרבה נושאים נוספים לעבד, כמו אמהות חד הורית, והאופן שבו נטישה משפיעה על ילדים, השמנת יתר בילדים, חרדה, דיכאון ועוד. יש גם שאלות כמו האם חנויות ספרים צריכות למכור "ספרות תיירים" שמשלמת את החשבונות או להתמיד במאמצים למכור ספרים "ספרותיים" בלבד.

 

הספרים של ג'ני קולגן די צפויים, אבל כשאני מחפשת ספר שלא ידרוש ממני הרבה ריכוז ויאפשר אסקפיזם לכמה שעות, הספרים שלה הם בדיוק מה שאני מחפשת. גם אם העלילה צפויה ומתוקה, היא מנחמת,  ואין ויכוח שהעיירה הסקוטית על חוף אגם לוך נס היא בונוס נחמד.

 

אני קראתי בהנאה.

ממליצה.

בית קפה ליד הים – ג'ני קולגן

בית קפה ליד הים – ג'ני קולגן

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת הכורסא, מודן

מרץ 2021. 416 עמודים

פלורה מקנזי בת ה- 26 נולדה וגדלה באי מיור היפה,  האי הצפוני ביותר מול חופי סקוטלנד. לפני שלש שנים, נמלטה פלורה מהאי, השאירה מאחור את שלושת אחיה, את אביה ואת המשק החקלאי שפרנס אותם, וחיפשה את החיים שהיא (ואמה) האמינו שהיא צריכה לחיות. היא עברה ללונדון כדי להגשים את חלומה להיות עורכת דין.

שלוש שנים אחר כך, היא עובדת כעוזרת משפטית במשרד עורכי דין יוקרתי שלא ממש מרגיש בקיומה, מאוהבת בסתר בבוס שלה, ג'ואל, שהוא בהחלט מחוץ לליגה שלה, וגם הוא לא מבחין בקיומה. החיים בעיר הגדולה הם הכל חוץ ממושלמים. היא "טוחנת" שעות בעבודה, בדירה שהיא שוכרת השותפים מתחלפים ללא הרף, וההסתגלות למזג האויר, לצפיפיות ולרעש שבעיר לא קלים לה.

 

קולטון, גבר אמריקאי עשיר כקורח, הוא לקוח של המשרד שרוצה להקים אתר נופש יוקרתי באי מיור וזקוק לייצוג משפטי ועזרה כדי להילחם בתוכנית מקומית לבניית טורבינות רוח, ופלורה שמגיעה ממיור, מתבקשת לחזור אל האי ולעזור בפתרון הבעיה.

אלא שקולטון לא יודע שהאנשים במיור "לא אוהבים" את פלורה, ושפלורה לא הייתה בבית מאז שאמה נפטרה. הוא לא יודע שכולם מכירים אותה כל חייה, ואיש לא ייתן לה לשכוח את העבר. בעוד שבלונדון המוארת וההומה היא יכולה להיות אנונימית, שאפתנית ומאוהבת ללא תקנה בבוס שלה, במיור יבחנו אותה בזכוכית מגדלת, והדבר האחרון שהיא רוצה הוא למצוא את עצמה שם. אבל אין לה ברירה. כדי לשמור על עבודתה, היא נאלצת לבלוע את גאוותה ולחזור הביתה. והחזרה הביתה אינה פשוטה. הכל בדיוק כמו שהיה. אמה עדיין מתה. אביה ואחיה עדיין לא מצליחים להתמודד עם זה. החווה והבית הדרדרו,  אנשי העיר עדיין שופטים אותה, זכרונות העבר מתעוררים, געגועיה לאמה, יחסיה עם אחיה שכועסים שנטשה אותם מאחור, ואביה שהזדקן, מקשים עליה. היא מגלה שתושבי מיור ממש לא אוהבים את הבחור האמריקאי החדש שאפילו לא מנסה להשתלב במיור,  לא קונה את מה שהוא זקוק לו מספקים מקומיים אלא מקבל את הכל במשלוחים ממרחקים, ולא משלב את תושבי המקום ככוח עבודה בעסקיו ובכך דואג לפרנסתם.

 

כדי שלפלורה יהיה סיכוי להצליח במשימה שהוטלה עליה היא צריכה לגרום למהפך בדעת הקהל. לשם כך עליה להתחבר מחדש למשפחתה ולאנשי העיר, להתעמת עם שדים מהעבר ולהשלים עם צערה על מות אמה. היא גם צריכה לקיים אינטראקציה עם אחיה הגדולים והרועשים ועם אביה השותק, שכול אחד מהם מתאבל בדרכו שלו על אובדן האם והרעיה. ספר המתכונים שמצאה, הכתוב בכתב ידה של אמה, מספק לה מוצא. היא מתחילה לבשל ולאפות. בהתחלה לבני הבית, בהמשך היא פותחת בית קפה בבית הורוד שעמד נטוש, פצעי העבר מתחילים להגליד ותושבי האי שזוכרים את המאפים הנהדרים של אמה, מגיעים אליו ונפתחים אליה.

 

ג'ואל מתגלה כעורך דין חכם בעל אישיות קרה ומרוחקת. הוא מבלה עם בלונדיניות צעירות שאף פעם לא אוכלות, הוא מבלה איתן לילה אחד בלבד  ומשאיר אחריו שובל של לבבות שבורים או נשים מייללות. סיפור הרקע שלו מתברר די מאוחר בספר מה שמסביר מהן הסיבות לכך שהוא כמו שהוא. הוא מגיע אל האי מספר פעמים כדי לבדוק את התקדמות התיק המשפטי, מגלה את יופיו של הטבע באי ומגלה את פלורה...

האם פלורה תוכל להשלים עם עברה ולגרום לתושבים המקומיים לסלוח לה על עזיבתה?

האם פלורה תמצא אהבה באי?

האם קולטון יזכה בתמיכת תושבי האי?

 

 

תיאורי האי מקסימים. מוטבע בהם קסם בראשית. הרוחות הפראיות, השמש ששוקעת לעתים נדירות בקיץ, מיתוסים ואגדות, שמנת וחמאה שמגיעות מפרות ממשיות בחווה מקומית, הים, השמיים, החוף. כל אלה שוו את לבי. האי מיור נשמע כמו עולם אחר שהייתי מוכנה לבקר בו כדי לראות את האיים היפים שג'ני קולגן כותבת עליהם באהבה כל כך גדולה.

הדמויות ומורכבות החברויות מחממי לב בכנות ובאמינות שלהם. כולם תמיד נמצאים אחד בשביל השני, ודמותה הרצינית והכבויה של פלורה מהמשרד בלונדון עוברת מהפך משמעותי, כשהיא עומדת בפני החלטות, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. אבל קשה לומר שהספר עסק ברומנטיקה, כי היחסים בין ג'ואל לפלורה הרגישו מאולצים. אפילו קולטון ופינטן היו מרגשים יותר שלא לדבר על הכלבים...

הספר עסק בעיקר בדינמיקה שבין פלורה ובני משפחתה וחבריה הקרובים , בין פלורה ותושבי האי. הוא בודק את יחסה של פלורה אל משמעות "הבית" האמיתי והיכן באמת אתה זוכה להגשים את עצמך. למרות שעל פניו זהו ספר קליל, הסופרת מתחבטת במהלכו בכמה נושאים רציניים. יש בו בעיות משפחתיות, בעיות קבלה, ובעיות של אהבה ומיגדר והכל מתקשר למוטיב אחד שיגרום לדמויות ללמוד להיות מי שהן אמורות להיות ולא מי שאחרים רוצים שהן תהיינה.

בשורה התחתונה "בית קפה ליד הים" הוא ספר  קליל, חביב, שגרם לי להרגיש כאילו אני נמצאת בחופשה על אי סקוטי קסום ומרהיב שקשה לעזוב אותו. למרות שהעלילה צפויה, לא יכולתי שלא ליהנות ממנו. ג'ני קולגן יודעת את הדרך אל לב הקורא, וכשמתכוני האוכל הנפלא שהיא מתארת מובאים בסוף הספר, כך שגם הקוראים יכולים לנסות אותם, לא צריך יותר מזה. יחד עם זאת לא יכולתי להתעלם מהתחושה שליוותה אותי כאילו אני קוראת את אותה נוסחה/עותק של עותק של עותק של ספר. הייתי בהחלט שמחה למשהו שלא מרגיש בדיוק כמו הספר הקודם.

חנות ספרים על גלגלים- ג'ני קולגן

חנות ספרים על גלגלים- ג'ני קולגן

תרגום:ניצן לפידות

הוצא' מודן. הוצא' הכורסא

אפריל 2019.  351 עמודים

נינה רדמונד היא תולעת ספרים בת 29. הספרייה בבירמינגהם, אנגליה, בה היא עובדת כספרנית, עומדת להיסגר כמו עוד ספריות קטנות, ושירותי הספרייה ירוכזו מעכשיו במרכז העיר, ושם יהפכו ל”מרכז”, עם “אזור מולטימדיה חווייתי” ובית קפה, ובניין הספרייה הישן, המלוכלך והמקסים שלה, עם הגג המשופע, יימכר ויהפוך לבניין דירות יוקרה.

נינה מוצאת עצמה בפני עתיד עגום, ללא תמיכה כלכלית או עתיד תעסוקתי ועם כמות אדירה של ספרים הממלאים את דירתה. העבודה שלה היא כל חייה. היא מבלה כל רגע ערות בחברת ספרים, מטפלת בכל ספרי הספריה, ונוהגת להתכרבל עם רומן חדש בכל לילה, והכי חשוב, עוזרת תמיד בהצלחה רבה  למצוא לאנשים את הספר שהם הכי זקוקים לו.

בנוסף, השותפה שלה לדירה מתעצבנת וחרדה מכל הספרים המאוחסנים בדירתם הקטנה, עד שהיא מבקשת מנינה למצוא מקום חדש עבורם. נינה נאלצת לקבל עוד החלטות מעבר לחיפוש תעסוקתי חדש.

מודעה בעיתון, שמציעה למכירה רכב מסחרי גדול, מציתה במוחה רעיון, ולאחר שהיא מעניקה לו מחשבה רבה, היא מקבלת אומץ להתחיל את חייה מחדש, ולנצל את אהבתה לספרים, וחלומה לטפח אהבה זו באחרים, על ידי פתיחת חנות ספרים משלה. היא מחליטה לקנות את הרכב המסחרי ולהפוך אותו לספרייה ניידת, ומאחר והרכב נמצא  בסקוטלנד, היא נוסעת וקונה אותו , משפצת אותו בשארית כספה, הופכת אותו למשהו קסום, ופותחת דף חדש בחייה, בסקוטלנד. חנות הספרים שלה לא קונבנציונלית, וגם הקהילה אליה היא עוברת, אבל נינה מצליחה להשתלב.

המסע שנינה עוברת מלווה בבעיות שמתעוררות חדשות לבקרים, זקוק להתאמות אישיות, והיא חווה סערת רגשות אישית כשהיא מתמקמת בקהילה סקוטית קטנה ומתחילה להפיץ את אהבת הספרים ולקרוא עם האנשים שגרים בה.

נינה חווה “פריחה” אישית בסקוטלנד. היא עומדת באתגרים  בעוצמה גדולה משחשבה שיש בה, ועם הרבה עזרה מחבריה החדשים. יש בסיפור הרבה דמויות יוצאות דופן, כשנינה היא ככל הנראה “הכי נורמלית” בחבורה, אך כולם מוצגים יפה. הרפתקאותיה לעיתים מצחיקות, לעיתים נוקבות, אך טוב לבה וכנותה נוגעות בקהילה שלמה, כמו גם בלבו של ג’נטלמן מסוים.

תיאורי הרמה הסקוטית נפלאים, במיוחד הנוף וההוויי, ריקודי ההיילנד וחגיגות פסטיבל הקיץ. הכפר קיררינליף הוא כמעט דמות בפני עצמו, וכשהוא מתואר בצורה חיה, מי לא ירצה לגור שם?

הסיפור מכיל אירועים ותובנות ומראה בין היתר, איך שיתוף פעולה מוביל לפתרון בעיות, ובהחלט מחזק את העובדה, שאסור לוותר על החלומות אלא צריך לרדוף אחריהם ולנסות להגשימם ולא משנה עד כמה דברים נראים עגומים בזמן מסוים. כמו כן ברקע יש התייחסות למספר סוגיות חברתיות, כמו שירותי הרווחה לילדים,  גירושין ומערכות יחסים חדשות, וכוחה של קהילה מגובשת.

זה ספר על ספרים, ועל גברים סקוטים חרוצים בקילט,  ועל אישה שמאבדת הכל ומצליחה למצוא את הכוחות להתחיל מחדש, ולא רק שהיא מתחילה מחדש, היא מונעת לעשייה של משהו שהיא אוהבת. אשה שמוכנה להסתכן , לקנות רכב מסחרי גדול, לעבור לסקוטלנד ולהפוך לסוג של “פרנסוס על גלגלים” ממונע.

"חנות ספרים על גלגלים" הוא סיפור קליל וכייפי. הסוף צפוי למדי, אבל לא מפריע לקריאה. מתחילים עם נינה במסע, די ברור איך הוא יסתיים,  ולמרות זאת נהנים מהנסיעה, מהדרך,  כשהמסע המהנה והמקסים, מתאר הזדמנות שנייה בחיים ובאהבה, עטופה באהבת ספרים.

מ ו מ ל ץ!