מתובל באהבה – לורי גילמור

מתובל באהבה – לורי גילמור

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת ידיעות ספרים

אפריל 2025. 296 עמודים

הסיפור מתמקד בג'יני, צעירהה די נוירוטית, שמחליטה לעזוב את עבודתה המשרדית המלחיצה בעיר בוסטון ולעבור לעיירה דרים הרבור הקטנה והמגובשת, כדי לנהל את בית הקפה של דודתה. היא רואה בכך הזדמנות להתחלה חדשה. חיש קל היא כובשת את ליבם של תושבי העיר בידידותיותה ובקפה הטעים שלה. רק לוגן, החקלאי החתיך והרווק, שנכווה בעבר ויש לו בעיה עם אהבה, מהסס ליפול בקסמה, ולפתוח את ליבו שוב, זה די אתגר בשבילו .הוא סולד מרכילות אנשי העיר, אך מגלה שעולמו מתהפך עם הגעתה של ג'יני.

לעיירה יש קבוצה של חברים מאוחדים, קצת מוזרים אבל די כיפיים, עם מועדוני הספרים שלהם, או חוגי התפירה שלהם, ועם ההרגל להתערב בעניינים של אחרים, גם אם הם עושים זאת מתוך כוונות טובות.

בין הקפה לבין המסתורין המקיפים את בית הקפה שלה, ג'ני הצעירה מנסה לכבוש את ליבו של לוגן.

האם היא תצליח?

 

כשראיתי את הכריכה היפה, אמרתי, בטח מחכה לי רומן חמוד, קליל ורומנטי, אבל כשהתחלתי לקרוא לא הצלחתי להבין את ה"הייפ" שיש סביבו.

הספר מאמץ את כל המאפיינים של הז'אנר, ביניהם אווירה של עיירה קטנה, אהבה מיידית, משפחה שנמצאה, וגבר רגזני, אך בשורה התחתונה התפתחות הדמויות די  שטחית, במיוחד הרומנטיקה, שלא הרגישה אמינה. שני הגיבורים (לוגן וג'יני) מתאהבים זה בזה תוך רגעים ספורים, רק מיצמצתי  והם מאוהבים?  לא היו רגעים רומנטיים במיוחד לאורך הסיפור, ונראה שהקשר ביניהם בנוי יותר על רצון ל"התנפל" זה על זה מאשר על רגש אמיתי.

לוגן, הוא גבר שמצולק מטראומה, מתאהב בג'יני כמעט מיד. למרות שאני מבינה שזה חלק מהסיפור, זה הרגיש מאולץ, לא מציאותי, במיוחד כי הקשר הופך להיות כל כך אינטנסיבי תוך זמן קצרצר. גם הקנאה שלו בגלל שג'יני מחייכת לחבר שלו, עד כדי כך שהוא רוצה להכות אותו, היתה תגובה מוגזמת, ולפעמים גם רעילה, שגרמה לי לאבד קצת אהדה כלפיו. מעבר לכך, לוגן מפקפק כל הזמן בג'יני, למרות שהיא הבהירה לו מספר פעמים את כוונותיה. מערכת יחסים בנויה על אמון, וחוסר האמון של לוגן די מעצבן. ואם לומר את האמת, העובדה שלשתי הדמויות הראשיות יש  אפס כישורי תקשורת, גרמה לי לגלגל עיניים לא אחת.

 

 

התעלומה שמתעוררת, אם אפשר באמת לקרוא לה כך, לא מעוררת הרבה סקרנות. היא בקושי מכסה עשרים עמודים של הרומן כולו והיא בנאלית באופן מטריד. אני חושבת שממש חבל שהמחברת לא ניצלה אותה במלואה. למעשה, לאחר פרק שהוקדש ל"חקירה" משותפת, התעלומה נפתרת כמעט לחלוטין, והפתרון נראה מהיר מידי וחסר מתח.

 

בנוסף, דמויות המשנה. נראה שכל העיירה מתערבת כל הזמן בחייהם של ג'יני ולוגן, וגם אם זה חלק מה"קסם" המאפיין עיירה קטנה, לי זה הפריע, מאד.

הדבר החיובי היחיד בעיני הם התיאורים בסיפור שיוצרים אווירה נעימה, האופיינית לסתיו. תיאורי העיירה הקטנה המקסימה הזכירו את הסידרה "בנות גילמור". בתי הקפה, מזג האוויר, חגיגות ליל כל הקדושים והאווירה הנעימה כתובים יפה, ואולי הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה בסתיו ולא בחום הגדול של אוגוסט, כדי להפיק ממנו את המירב.

 

למרות הנקודות השליליות הללו, לאפילוג יש נגיעה עדינה, שבה לוגן פונה לבסוף לעזרה מקצועית, שכל כך מתבקשת. יש גם כמה רגעים רומנטיים, כמו: "אני רוצה אותך בדיוק כמו שאת. (...) אני רוצה את ג'יני שכמעט הורידה לי את הראש, אני רוצה את ג'יני שמאמינה ברוחות, שמדברת עם התרנגולות שלי ורודפת בגשם אחרי אוהל משוק האיכרים..." (פרק 30)

רגעים כאלה מוסיפים טיפה רגש לסיפור, אבל זה לא הספיק כדי לפצות על ההיבטים האחרים שצרמו לי.

 

לבסוף, אני יכולה לומר שלספר היה פוטנציאל להיות רומן סתווי נחמד, אבל חוסר העומק בעלילה, הרומנטיקה החפוזה והמסתורין הבינוני הופכים אותו  לספר קריאה שבהחלט אפשר לוותר עליו. בעיני הוא כמו קנקן יפה מבחוץ אבל ריק מבפנים, והקוראים נשארים בלי תוכן אמיתי.

מבחינתי, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. לא נראה שאמשיך לספר השני.

לשיקולכם.ן

כל המקומות המוארים‏ - ג'ניפר ניבן

כל המקומות המוארים‏ - ג'ניפר ניבן

תרגום :יעל אכמון

הוצאה: כנרת זמורה דביר

דצמבר 2017. 336 עמודים

 

תיאודור פינץ' מתמודד עם דיכאון, חושב כל הזמן על דרכים בהן הוא יוכל להתאבד. אבל בכל פעם, משהו טוב, קטן ככל שיהיה, עוצר אותו. לא כל כך ברור מה לא בסדר איתו, אבל ברור שהוא לא יציב. הייתה לו ילדות קשה, הוא גדל עם אב מתעלל ואם ש"התאבלה" על הגירושים מבעלה המתעלל, שלא הסס להראות את "אהבתו הגדולה" לבנו הבכור, על ידי פגיעה פיזית בו. היה מתסכל מאוד לקרוא על התנהגותה הפסיבית, בזמן שילדיה זקוקים לה' כשעולמם הפנימי שברירי ביותר.

 

למרות הבעיות שלו, פינץ' ספונטני וכייפי, הוא רואה את הטוב בדברים והופך את החיים להרפתקה. הוא דמות משכנעת, אינטליגנטי ובוטה. הוא לא יודע מי הוא, אז הוא מנסה כל מיני סגנונות. מפינץ' של שנות ה-80 ועד פינץ' הקשוח. הוא לא נותן לשמועות להשפיע עליו, הוא לוקח כל יום בפני עצמו והוא בהחלט יודע לדאוג לעצמו, גם אם הוא לפעמים קצת קיצוני.

 

ויולט מארקי סובלת מאשמת הישרדות. היא סופרת את הימים עד סיום הלימודים, מחכה לרגע שתוכל לברוח מהעיירה בה היא חיה באינדיאנה, ומיגונה הכואב בעקבות מותה של אחותה. הוריה האוהבים של ויולט עושים כמיטב יכולתם לעזור לה,  גם אם הם נוקטים בהגנת יתר.

 

פינץ' וויולט נפגשים בראש מגדל הפעמונים של בית הספר שלהם, כאשר פינץ' משכנע את ויולט לרדת מהמעקה שהוא עצמו חשב לקפוץ ממנו. מרגע זה מתחילה ביניהם חברות נפלאה שהופכת לרומנטית, מלאה בהרפתקאות ותגליות. לא ברור מי מציל את מי. אך כשהם חוברים יחד לפרויקט לגילוי "פלאי הטבע" של אינדיאנה, הם מגלים שפינץ' יכול להיות הוא עצמו רק עם ויולט, בחור מוזר, מצחיק, חי, שאינו כזה פריק אחרי הכל, נער שרואה את הדברים היפים בעולם, ומסרב בתוקף להיכנע לדברים המכוערים, שמקשים על חייו, וויולט מבינה שרק עם פינץ' היא יכולה להפסיק לספור את הימים ולהתחיל לחיות אותם. פינץ' מעורר את ויולט הישנה ומצית בה כמה תשוקות חדשות. הוא עוזר לה להרגיש דברים ולעשות ולראות דברים שמעולם לא חשבה שהם אפשריים, אך ככל שעולמה של ויולט גדל, עולמו של פינץ' הולך ומתכווץ.

 

העלילה מסופרת מנקודות המבט המתחלפות של פינץ' וויולט ומטפלת בנושאים חשובים תוך נסיון להעלאת המודעות אליהם. סוגיות הקשורות ברשתות החברתיות, התעללות, מין, בריונות, מוות, התאבדות, הפרעות אכילה, הזנחה הורית, סטיגמות חברתיות, דיכאון ועוד.

 

הספר מתאר, בצורה צינית, את אכזריותם של הילדים ואת "העיוורון" של המשפחות, רשויות בית הספר והחברה כולה, לנוכח בעיות משמעותיות שיכולות להתגלות כקטלניות.

זהו סיפור על אובדן, דיכאון, אהבה והמאבק לקבל את העבר, לקבל את מי שאתה או מי שהפכת להיות כדי להמשיך בחיים.

ג'ניפר ניבן מספרת לנו סיפור על נערה שלומדת לחיות מנער שמתכוון למות. סיפור על שני בני נוער שנאלצים לעבור דרך כל המקומות האפלים כדי להגיע לצדדים הבהירים של החיים.

 

האם כדאי לקרוא אותו?

בהחלט!

ספר מרתק, מורכב, עוצמתי, מלא תקווה ומחמם לב, גם אם מתסכל, על כוחה של אמפתיה, ש"אומר" לבני נוער במצוקה רגשית, שהם לא לבד, שהם לא צריכים להתבייש במה שהם עוברים או מרגישים, שיש תקווה למחלות נפש וניתן לטפל בהן.

 

.מומלץ

 

חנות הספרים במגדלור – שרון גוסלינג

 חנות הספרים במגדלור – שרון גוסלינג

תרגום: שאול לוין

הוצאת תכלת

ספטמבר 2023. 362 עמודים

חנות ספרים במגדלור... כמה מקסים זה נשמע.

המגדלור, שבכלל לא היה מגדלור אלא יותר מגדל, ממוקם הרחק מהים, בכפר ניוּטוֹן דאנבַּר בצפון מזרח סקוטלנד, מקום קטנטן, חבוי ולא מוכר, במידה רבה בלתי ראוי לציון. 

במקור שימש המגדלור כספריה הפרטית של ג'יימס מקדונלד, בעל הקרקע המקומי, וכשרייצ'ל הופיעה בכפר לפני כחמש שנים, קאלן, יורשו הערירי של ג'יימס, שגר במגדלור, מתקשה להתנהל בו עם המדרגות הלולייניות, ומחליט לעזוב אותו ולעבור לגור בבית שמתאים לשנותיו. הוא מאפשר לרייצ'ל לגור במגדל ולנהל את חנות הספרים שבו. החנות מושכת אליה קבוצה קבועה של אנשים, בנוסף ללקוחות מזדמנים, שקופצים לעיין בספרים ולהעביר את שעות היום, עם כוס קפה, כוס תה ופינוק מתוק, ואפילו משחק שח.

רייצ'ל הגיעה לכפר כשהקראוון שלה שבק חיים למרגלותיו. אף אחד לא יודע מהיכן היא באה ואף אחד גם לא שואל שאלות. היא שומרת את העבר שלה לעצמה. כלפי חוץ היא מאופקת, רגועה וחייכנית, לא מחפשת להתבלט, אבל עמוק בפנים היא חיה בחרדה מתמדת, ועומדת על המשמר. היא יותר מאסירת תודה לקאלן, על המגורים והעבודה, שכן המגדלור הוא המקום בו היא מרגישה בטוחה.

ניוטון דאנבר היא אולי קהילה קטנה אבל יש לה שלל דמויות מעניינות. לכל דמות יש בעיה, אבל הודות לאחווה בין תושבי הכפר הקטן כולם דואגים אחד לשני.  רייצ'ל זוכה לרוב תשומת הלב כגיבורה, אבל המחברת מספקת דמויות משנה מפותחות, אנושיות  וחביבות, כל אחת מהן  ייחודית ומביאה היבט אחר לסיפור. 

טוֹבּי הוֹלינגווּד הוא עיתונאי שמסקר ארועים בזירות מלחמה ברחבי העולם. במשימה האחרונה שלו הוא נפצע ברגלו ונאלץ לעזוב את עבודתו. הוא סובל מסיוטים בעקבות הדברים הנוראים שראה. הוא מחפש מקום מרוחק ושליו בו יוכל לכתוב את זיכרונותיו. הוא חושב שניוטון דאנבר מושלם עבורו, אך בפועל נראה שהשקט רחוק ממנו, וההשראה או המוטיבציה להתחיל לכתוב חומקים ממנו. תחושת הנחת היחידה שלו מושגת מעצם ביקוריו בחנות הספרים, מהחברויות החדשות שנוצרות ומההשתלבות שלו בחיי הקהילה.

שני הקשישים והחברים הוותיקים קאלן מקדונלד ורון פורסטר וכלבו בוקובסקי, מחוברים לא רק על ידי חנות הספרים במגדלור, אלא גם על ידי התשוקה שלהם למשחק השחמט.

עובד אסדת הנפט לשעבר, עזרא ג'ונס, ואמנית חיתוכי העץ והדפסי הלינוליאום אדי סטראנג שגרים זה ליד זה, מסוכסכים במשך 15 השנים האחרונות ואף אחד כבר לא זוכר מה השתבש ביניהם ואיך או למה הוא התחיל. למרות ניסיונות חבריהם לתווך בין השניים, האינטראקציות שלהם זה עם זו מתאפיינות בסלידה הדדית, בעוינות ובוויכוחים.

החברה הצעירה ביותר בקהילה הקטנה הזו היא ג'ילי, מתבגרת שתקנית שבורחת מבתי אומנה רבים, בחורה קוצנית, שאינה רוצה לחשוף דבר על עצמה, ואינה רוצה עזרה מאף אחד. כל רצונה הוא להגשים את חלומה כאומנית. נראה שימי הנדודים חסרי המנוחה שלה עומדים להסתיים בניוטון דאנבר.

אשת הנדל"ן העקשנית והמתנשאת דורה מקרידי מנסה להשתלט על כל חלקת קרקע פנויה, בית, גינה או שטח מרעה שבניוטון דאנבר והיא אחראית לארועים לא נעימים ולכמה צרות, ומשמשת כדמות ה"נבל הרע" בעלילה.

על ערש דווי, קאלן מקדונלד, הצאצא האחרון של המשפחה שבנתה את המגדלור, ממלמל באוזני רייצ'ל רמז לא ברור. וכשהוא נפטר, מתחילים מאבקי ירושה ועולמה של רייצ'ל מתהפך. כל מה שסיפק עבורה ביטחון מתערער. רייצ'ל דואגת מה יעלה בגורל ביתה ועבודתה ותוהה מי ישתלט על חנות הספרים. במהלך ההכנות שהיא עושה לקראת עזיבתה את המגדלור היא מגלה מטמון בעליית הגג, וככל שהיא מתעמקת בו יחד עם טובי העיתונאי, עולות עוד ועוד שאלות, והמרוץ נגד הזמן שהם מנהלים כדי לגלות את האמת, והתשובות שמתגלות, מדהימים את רייצ'ל ומשנים את עתידה.

מהו הסוד שמסתיר המגדלור?

איזה סודות שומרות לעצמן רייצ'ל וג'ילי?

מי יירש בסופו של דבר את המגדלור?

על כך ועד הרבה יותר תגלו אם תקראו.

"חנות הספרים במגדלור" הוא ספר קריא ומהנה. הוא אנושי, חם ונוגע ללב עם דגש על כל המשתמע מקהילה כפרית, מסבירת פנים, אכפתית ותומכת. הוא מכיל שפע של דמויות, גילאים וקולות, ונקודת המבט של הקורא משתנה כל פעם מחדש, כשמתגלה עוד רובד בכל אחת מהדמויות. אמנם במרכז העלילה עומד הסיפור ההיסטורי של המגדלור המוזר, המרוחק קילומטרים מהים, אבל השאלה למה הוא שם היא חלק נכבד מהסיפור. תוסיפו לזה כמה טוויסטים מפתיעים בעלילה ואת תיאורי הנוף הפראיים של סקוטלנד, ותקבלו ספר שלא ניתן להניח מהיד.

חברות, אמון, עזרה והשלמה עם העבר, כמו גם האומץ להתחיל מחדש לא משנה מה גילך, הם חלק מהנושאים בהם עוסק הספר. יש רומנטיקה שמתפתחת לאט, רמזים על הזדמנות שהוחמצה וחרטות. הגילוי ההדרגתי של העבר והסודות הקשורים בו הכניסו מתח לספר, אבל גם כשהדברים "התחממו" תמיד נשארה אותה תחושה של כפר מנומנם, כאילו כלום לא בוער.

 

אני אהבתי.

ממליצה בחום.

מוזיקת לילה – ג'וג'ו מויס

מוזיקת לילה – ג'וג'ו מויס

תרגום – אסנת הדר

הוצאת ידיעות ספרים

ספטמבר 2022 . 386 עמודים מודפסים

נקרא כעותק דיגיטלי.

 

זהו רומן מוקדם של ג'וג'ו מויס, שיצא לאור בשנת 2008,  שמספר על חייהן של מספר דמויות, ובראשן משפחת דלאנסי המתגוררת בלונדון, ועל איך מותו הפתאומי של לורן, בעלה של איזבל, מותיר אותה עם הר של חובות , הרוסה, אבלה ובמצוקה כלכלית קשה.

 

אורח החיים אליו התרגלה איזבל נמצא כעת הרבה מעבר להישג ידה, וקשה לה להסתגל לנסיבות החדשות. איזבל היא היא אם לשני ילדים, קייטי ותיירי, והיא כנרת ראשית בתזמורת סימפונית, שהקריירה המוזיקלית שלה היא מרכז חייה, בעוד בעלה המצליח טיפל בכספים, ומטפלת טיפלה בילדים ובשאר מטלות הבית. היא חייתה ללא דאגות פרנסה ומעולם לא התעניינה בניהול הפיננסי של הבית.

היא יורשת בית מוזנח ורעוע באזור הכפרי, מקרוב משפחה רחוק. 

מבלי לראות את הבית או לדעת מה מצפה לה היא מוכרת את הבית היוקרתי בלונדון כדי לכסות את החובות, ועוקרת את משפחתה לשם. איזבל צריכה ללמוד להיות אמא ולהסתדר ללא כל תמיכה כלכלית. הבית הספרדי שירשה, נראה כחבל ההצלה היחיד שלה,  הסיכוי להתאושש כלכלית, לפרוע את חובותיה ולפרנס את ילדיה, אך עד מהרה היא מבינה שהוא ממש לא.

קייטי בת ה -15 נאלצת להתבגר מהר, היא מצטיירת כנערה אחראית ורציונאלית, ומרגישה שחובתה לשמור על המשפחה, להחליף את אמה כשזו נסוגה אל עולמה. ותיירי בן ה- 9 לא אמר מילה מאז מות אביו.

 

איזבל נאלצת להתמודד עם מכשולים רבים כשהעיקרי שבהם הוא ההתמודדות מול מאט, ואשתו, לורה. מאט ולורה חושקים בבית כבר שנים. שניהם טיפלו בשכנם הקשיש, לא מטוב לבם, אלא מתוך ציפייה לרשת את הבית הישן, ויש להם תכניות אדריכליות מוכנות לאיך הם רוצים לשפץ אותו. על פניו מאט, קבלן בניין,  נראה כבחור טוב ובעל רצון לעזור לאיזבל בשיפוץ הבית המט ליפול, ואיזבל הפגיעה וחסרת הנסיון מפקידה בידיו את עבודות השיפוץ, מבלי לדעת שהוא מתכוון לגרום לה לוותר ולעזוב. כשהחסכונות שלה מתדלדלים במהירות, היא נאלצת להתאים את עצמה למציאות החדשה, והיא לומדת בעזרתו של ביירון השקט והמסתורי, איך להפיק את המירב מהשטחים שסובבים את הבית, ולספק את מרבית המזון שהם זקוקים לו כדי לשרוד.

 

 

"מוזיקת לילה" הוא סיפור על אהבה, על אובדן, על נישואין וסודות שמתגלים.

ההתחלה קצת קשה ומבלבלת אבל החל מהפרק הרביעי דף רודף דף ומבלי להרגיש נכבשים בקסם העלילה. צריך קצת סבלנות כדי לאהוב את איזבל, כי בהתחלה היא בלתי נסבלת. אובדן בעלה והעובדה שהיא מרוכזת בעצמה, שלא הייתה לה שום אחריות כלפי משפחתה לפני התאונה, הופכים אותה לחסרת אונים, עד כדי הזנחת ילדים קשה. ולמרות שמאט מתגלה כפסיכופט מוחלט, דמותו נוצרה היטב והסיפור כולו זרם וסחף.

נהניתי לקרוא על משפחת דלאנסי ועל איזבל המתפקחת מאשליות, מסתגלת למציאות והופכת לאמא לביאה. אהבתי את החיים של המשפחה בקהילת הכפר הקטנה.

סיפור מקסים שמתאר התפתחות אישית וצמיחה מרגשת של הדמויות, שמפתיע עם הטוויסטים שלו, עם סוף בלתי צפוי.

ממליצה 

שדכנות למתחילים – מדי דוסון

שדכנות למתחילים – מדי דוסון

תרגום: דנה טל

הוצאה ידיעות ספרים 

מאי 2021. 392 עמודים

לכל משפחה יש כבשה שחורה אחת. בליקס הולידיי החופשיה היא הכבשה השחורה של משפחתה, אבל מה שהם חושבים עליה ממש לא מפריע לה בגלל שהיא ממילא לא אוהבת אותם.

בליקס, בשנות השמונים לחייה חולה במחלה סופנית. היא רוצה לחיות את הזמן שנותר לה בתנאים שלה, כשהיא מוקפת בשמחה ובמי שהיא אוהבת. בליקס מאמינה שלכל אחד יש את האחד שמתאים רק לו באופן מושלם, יש לה יכולות מיסטיות לקרוא את ההילה שמקיפה אנשים והיא מאמינה שבכוח המחשבה דברים עשויים להתגשם.

כשהיא פוגשת את מארני, ארוסתו של אחיינה, היא מרגישה מיד שמארני יוצאת דופן ושגם לה יש יכולות מיסטיות כמו שלה. אלא שמארני רק רוצה חיים נורמליים, בעל, ילדים, בית בפרברים, כך שהיא לא מייחסת משמעות ולא מאמינה כאשר בליקס אומרת לה שמחכים לה חיים גדולים ומרגשים הרבה מעבר לנוחיות שהיא חושקת בה.

הנישואין של מארני מסתיימים שבועיים לאחר שהחלו. לאט לאט, היא אוספת את השברים, ומתחילה לסמוך על לבה.  כאשר נודע לה כי בליקס נפטרה והורישה לה את ביתה בברוקלין ואת כל הפרויקטים הלא גמורים האהובים עליה, בתנאי שתעבור לשם למשך שלשה חודשים לפחות,  מארני מקיימת את הצוואה למרות שהיא לא מאמינה שהיא משהו מיוחד, כפי שבליקס חשבה.

מארני מוצאת את עצמה בברוקלין, מחפשת פתרון מהיר לכל מה שהותירה לה בליקס, כדי שתוכל לחזור לפלורידה ולתוכניות שתכננה לגבי עתידה. כשהיא מתמקמת בברוקלין ומתמודדת עם כמה הפתעות ואתגרים לא צפויים, היא מתחילה להבין שאולי היא באמת צריכה להמשיך בעבודתה של בליקס, והאתגר שבאמת היא עומדת בפניו מסתכם בכך שהיא בעצמה זקוקה למעט "מהעבודה" הזו בעצמה.

 

מדי דוסון יצרה דמויות מוזרות ומורכבות. לא כולן חביבות ולא כולן טובות במאה אחוז או נטולות אנוכיות. כותרת שמבטיחה רומן קליל , עטיפה מפתה...אבל עלילה שטותית שמציגה סיפור לא ברור, מבולבל,  ודמויות בלתי נסבלות. הכתיבה הרגישה חובבנית, והדיאלוגים לא היו מלוטשים והרגישו די מאולצים.

"שדכנות למתחילים" התחיל טוב, מסקרן, ובהמשך הלך לאיבוד. בהחלט היווה אכזבה גדולה עבורי. ציפיתי לקריאה קלילה עם מעט קסם. אך למעשה זה לא קרה. הסיפור די דמיוני ובליקס שהיתה הדמות המעניינת הלכה לעולמה די בהתחלה.  אהבתי את מחשבותיה על קסם האהבה, אהבתי את שכניה ואת כישורי השידוך שלה.לעומתה, מארני היתה בלתי נסבלת ולעתים אף טיפשה. דמות כל כך לא עקבית, פאסיבית וחסרת תועלת שלא לדבר על מעשיה שהיו בלתי מובנים לחלוטין. באשר לקסם, היו רק אזכורים וניצוצות.

רציתי לאהוב את הספר הזה, ואין ספק שלסיפור היה פוטנציאל, אך למרבה הצער בסופו של דבר הוא לא גרם לי להרגיש כל הזדהות.

אני יודעת שאני בדעת מיעוט אבל בעיני הספר הזה היה ארוך ומשעמם. פשוט בזבוז זמן.

לשיקולכם.ן 

הדרך הביתה -הילה ארוון

הדרך הביתה -הילה ארוון

הוצאה הילה ארוון

ספטמבר 2016

“נקרא” כספר שמע ב Icast

https://katzr.net/0548d6

קריינות: הילה ארוון

גאיה הדר בת ה 26 היא בחורה דעתנית, עקשנית, ובעלת בטחון עצמי. היא בטוחה שהיא בכיוון הנכון. היא עזבה לאחר שירותה הצבאי את רננים, המושב הדרומי המנומנם שבו גדלה, גרה בדירה שכורה ברמת גן, ועובדת בתל אביב במשרה נחשקת בחברת היי-טק, כמנהלת יחסי ציבור בכירה. בשנתיים האחרונות היא בזוגיות  שאינה מתקדמת לשלב הבא, עם רונן, עו"ד נאה ומצליח.

ביקור אצל הוריה במושב, מעלה זכרונות בלתי נשכחים ונסלחים מהעבר, כשהיא נפגשת בחצר בית הוריה בסער רוזן, החתיך עם עיני הטורקיז המהפנטות, של ימי בית הספר וכיום אב חד הורי לדפי, ילדה קטנה ומתוקה, המנהל את הרפתות של הוריו והמחלבה. המפגש עם סער מתחיל רצף של התרחשויות בחייהם, שמסיט במיוחד את גאיה מהמסלול הבטוח והידוע מראש. במהלך חופשתה היא לוקחת חלק בפעילויות חברתיות שונות המתרחשות במושב, לצד בילוי בבריכה וקטיף עגבניות בחממות של משפחתה, שם היא נפגשת עם סער, אך כל פגישה מסתיימת ביניהם באקורד צורם, וגורמת לגאיה לעשות חשבון נפש.

כשגאיה מחליטה לקצר את חופשתה ולחזור לביתה ברמת גן, כל מה שהכירה וידעה עד עכשיו משתנה. היא חווה טלטלה בחייה ונאלצת לקבל החלטות הנוגעות לעתידה המקצועי והחברתי.

 

האם האהבה תוכל להתגבר על כל המחסומים?

 

"הדרך הביתה" הוא סיפור סוחף וממכר על צמיחה מתוך רגעי משבר, התגברות על דעות קדומות ובעיקר סיפור על אהבה בלתי צפויה. הגיבורים מיוחדים ומייצגים את הישראלי המצוי, גאיה הנהנתנית שחיה את הרגע בעיר הגדולה, לעומת סער השורשי, השקול, והקצין הכריזמטי, והעלילה מתרחשת על רקע המציאות בארץ בשנת 2014 , חטיפת הנערים ותקופת "צוק איתן" והכניסה לעזה. בין האזעקות והפחד, המלחמה והאבדות, אנחנו קוראים על גאיה וסער, גיבורים מנוגדים שנמשכים אחד לשני, כשרומן אהבה מתפתח ביניהם בצעדים קטנים, ומגלים את כוחה של האהבה לגשר על פני דעות שהשתרשו בעבר.

הסיפור אינו רק רומן על אהבה, אלא תאור פסיפס רחב של הרקמה האנושית המרכיבה את תושבי הארץ. חקלאים לצד אנשי הייטק, אנשי כוחות הביטחון , חיילי צה"ל ואנשי המילואים.

 

האם הסיפור היה צפוי ? כן.

האם הסוף היה מסודר מדי ?כן.

האם הצלחתי לעצור את ההאזנה? לא.

 

מפגש לא צפוי, חילופי מבטים שגורמים לזמן לעמוד במקום ומאחד שני אנשים שונים לחלוטין. ניצוץ, וחוסר וודאות מניעים את הדמויות ושום דבר לא נראה בלתי אפשרי.

 

אני נהניתי. (גם לשמוע את ההקראה של הילה עצמה.)

הספר היה  בדיוק מה שהייתי צריכה בשבוע האחרון.

ממליצה בחום. 

רומן – מיכל קובזמן

רומן – מיכל קובזמן

הוצאת כנרת זמורה-דביר

אוגוסט,2019 . 304 עמ'

 

"ערב טוב.

 כיף לראות את כולכם. זה תמיד מרגש, להכיר קבוצה חדשה של כותבים.

בואו נתחיל בסבב היכרות. אבל חכו, אל תציגו את עצמכם באופן אוטומטי, כמו שהעולם מכיר אתכם, כמו שאתם רגילים. יש לכם פה הזדמנות חדשה, חד־פעמית, להיות מי שהייתם רוצים להיות."

 

כך נפתח ספרה הנפלא של מיכל קובזמן "רומן".

 

קבוצה של אנשים, זרים אחד לשני, נפגשת ל-10 מפגשים בסדנת כתיבה, כל אחד מסיבה אחרת ולא כולם מתוך כוונה לכתוב ספר. באמצעות הנחיות הכתיבה ושעורי הבית של מנחה הסדנה אנו מתוודעים למסע הפנימי שעוברות  שתי הדמויות העיקריות בספר, איה ומיקי.

לאיה הנשואה, יש עבודה טובה, ובעל איכפתי, מתחשב ועוטף. הוא לא חוקר ולא מפשפש בעברה של אשתו. הם חיים על מי מנוחות, בשקט ובלי ריגושים מיוחדים. אך מתחת לפני השטח, השקט מסתיר אי שקט שקשור בעברה של איה, בשלדים מודחקים שקבורים עמוק, אך מאיימים לסדוק את מראית העין של השלווה בחיים שבנתה, איתם היא מנסה להתמודד בטיפול פסיכולוגי ממושך.

איה מגיעה אל הסדנה בהמלצת הפסיכולוג שלה. לדעתו איה תצליח לפרוץ את המחסום המונע ממנה להתמודד עם עברה, באמצעות הכתיבה, כי הכתיבה היא מעין טיפול פסיכולוגי שעושה הכותב בינו לבין עצמו.

מיקי,נשוי ואב לשני בנים, מגיע אל הסדנה בהמלצת רעייתו המצליחנית, זו שמכתיבה את קצב העניינים בבית על פי מילוי רצונותיה ושאיפותיה. מצד אחד היא תומכת ומעודדת את מיקי ומצד שני די מסרסת אותו. כולם חושבים שהוא חווה את משבר גיל  40 . אך האמת אחרת. הוא מתעורר בלילות. המחשבות לא נותנות לו מנוח. הוא בוחן את עצמו, את חייו את נישואיו, מה השיג, מה הספיק, לאן הגיע. התשובות לא מעודדות אותו. הכול בינוני. פעם הוא עשה משהו טוב עם החיים שלו...ועכשיו ?

 

"רומן"  בנוי מעשרה פרקים, כמספר מפגשי הסדנה. בכל אחד מהפרקים מתואר השיעור ומה שקורה אחריו מנקודת המבט של איה ושל מיקי.  שניהם עוברים תהליך נפשי עמוק, מסע שמעיר את זכרונות העבר המטלטלים, וחושף ארועים מכאיבים, ובו זמנית מתאר מערכת יחסים שנרקמת מחוץ לנישואים.

הסיפור קולח, הכתיבה נהדרת, והסופרת טווה ביד אמן סיפור עם עלילה מרתקת. הפרקים קצרים ונעים בין הווה לעבר וההיפך, והסיפור עובר לסירוגין בין הדמויות, כך שכל פרק מגלה לנו טפח נוסף מאותו עבר חבוי, והשפעתו על חיי היום יום בהווה והתפתחות הקשר  ביניהם.

 

אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יתפתח?

תחשבו טוב.

ברור שלא אגלה...

 

רק אוסיף ואומר שקשה שלא להיות מרותק לסיפור. הוא הצליח לרגש אותי, ואין ספק שמיכל קובזמן בהחלט יודעת לספר סיפור ולהניע אותו.  יש בו מתח, יש בו סערת רגשות, פגיעות, אומץ ופחד, קודים מוסריים, נאמנות משפחתית, והדמויות בלתי נשכחות.

 

אם לא קראתם את הספר,  אני ממליצה עליו בחום!