שרירי ליבה – מרב עוזיאל רפטוב

שרירי ליבה – מרב  עוזיאל רפטוב

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 298 עמודים

 

"שרירי ליבה" הוא רומן הביכורים של מרב עוזיאל רפטוב, במרכזו עומדת אפרת, בת דמותה הספרותית של המחברת.

העלילה עוקבת אחרי אפרת, שמוצאת את עצמה לבד, עם ילדה בת שש, חתולת רחוב, מינוס בבנק וערימות של כביסה שלא נגמרות, אחרי עשור של זוגיות מושלמת.

בעלה, רועי, נפטר בפתאומיות, והיא נאלצת להתמודד עם מציאות חדשה, כאלמנה ואם חד-הורית, להבין מי היא ללא השותף שלה לחיים.

 

תוך כדי התמודדות בין עבודה משרדית, גידול הילדה, התמודדות עם פועלי בניין בבית שעובר תמ"א וניסיונות דייטינג מביכים ומשעשעים, היא מתבוננת בסיטואציות הקשות של חייה מבעד למשקפיים אירוניים, ובמקום לשקוע ברחמים עצמיים, היא נעזרת בהומור כמנגנון הגנה וככלי להישרדות נפשית.

בתה, נועה בת ה -6, מתמודדת עם אובדן של דמות אב מגינה ומחבקת בגיל שבו קשה מאוד לתפוס את המושג "מוות".  אפרת נאלצת לנווט בין האבל הפרטי שלה לבין הצורך לתווך לנועה את המציאות החדשה, לענות על שאלות קשות ולספוג את ביטויי הכאב והחרדה של בתה. היא שמה את האבל שלה בצד כדי לשמר את הזיכרון של רועי כמקור של אור, ביטחון ואהבה עבור בתה. יחד עם זאת,  בצד הדאגה האימהית לנועה, לעיתים די קרובות היא נשענת על נועה, באופן לא מודע. הילדה הקטנה הופכת ל"מבוגר האחראי" שמבחין בעצב של אמה, מה שמאלץ את אפרת לנסות לאסוף את עצמה כדי לא להעמיס על בתה, אך גם לחלוק איתה רגעים של כנות.

המפגשים של אפרת עם גברים באפליקציות היכרויות מתוארים כמביכים, לעיתים פתטיים ולעיתים קרובות מצחיקים. דרך הדייטים הללו אפרת בוחנת את הנשיות שלה, את האשמה שהיא חשה כלפי בעלה המנוח, ואת הרצון שלה באהבה חדשה.

 

שם הספר משקף את התהליך הפנימי שאפרת עוברת. היא נאלצת לחזק את שרירי הליבה הנפשיים שלה, ומגלה תעצומות נפש שלא ידעה שקיימים בה, והיא הופכת מאישה שבורה למישהי שמצליחה לעמוד איתנה על רגליה.

 

למרות שהנושא המרכזי הוא אובדן ושכול, הספר אינו מדכא אלא מלא בחיוניות, אירוניה והומור עצמי. אין בו ניסיונות לייפות את המציאות הלא פשוטה של אלמנות צעירה והורות יחידנית, והוא מספק הרבה חמלה ותקווה ליכולת של הלב לצמוח מחדש. ומאחר והספר מבוסס על חייה האמיתיים של מרב עוזיאל רפטוב, הדינמיקות, הדיאלוגים והסיטואציות הם החיים עצמם, מה שהופך אותם לאמינים מאד. אלמנטים כמו פרויקט התמ"א בבניין שמחרב לה את הבית הפיזי במקביל לזה הנפשי, החטטנות הישראלית המוכרת, וזירת הדייטינג בתל אביב, מעניקים לספר אופי ישראלי וביחד עם הקול הייחודי של הכותבת, הכנות וההומור הציני הופכים את חווית הקריאה לאותנטית.

הספר משלב סלנג, שפת יומיום וביטויים מתוך עולם הדיגיטל והרשתות החברתיות. 

הקצב מהיר, קולח וממכר. הפרקים קצרים. 

בכל פעם שכובד האלמנות מאיים להאט את הספר ולהפוך אותו לטרגי, המחברת עוברת לספר על סיטואציות בהומור ציני, כך שהמעברים בין המציאות קורעת הלב לסיטואציות מביכות ומצחיקות מייצרים קצב דינמי שגורם לקוראים להזדהות  ומונע מהם ליפול לעצב עמוק.

"שרירי ליבה" הוא ספר מרגש, קולח וחשוף מאוד העוסק באפרת, אישה די צעירה המגלה שהקרקע תחתיה רועדת. הוא עוקב אחר ההתאוששות האיטית שלה, הוא כתוב ברגישות עצומה, בשנינות ובהמון הומור. סיפור שלמרות נקודת המוצא הדכאונית שלו, מדגיש את היכולת של הלב להירפא, לפתוח דלת חדשה ולמצוא נחמה.

 

אני אהבתי.

ממליצה מאד!

 

הספר זכה לשבחים והועמד לפרס ספיר

סדקים בזהב – מיכל שלו

סדקים בזהב – מיכל שלו

הוצאת כנרת זמורה דביר

מרץ 2018 . 416 עמודים

בזמנו, קראתי ביקורות שגרמו לי להעדיף ספרים אחרים על פניו, אבל נוכחתי לדעת שזו ללא ספק הדוגמה הטובה ביותר לאופן השונה שבו ספר עשוי להשפיע על כל אחד מאיתנו ועל חוות הדעת שלנו, ושביקורת פחות מחמיאה לא אמורה להרתיע אף אחד, במיוחד אם זה ספר מאת סופרת שמאד אוהבים, ואני כבר אמרתי, לא אחת, שספריה של מיכל שלו אהובים עלי.

 

עלילת הספר משתרעת על פני כשלושים שנה, ונודדת בין יבשות, מדינות, וארועים היסטוריים, ומכילה מספר סיפורים השזורים אחד בשני ומתחברים אחד לשני בחוטים נסתרים. הסיפור לא מסופר בסדר כרונולוגי, והפרקים עוברים מעבר להווה, לפעמים באותו פרק, והסיפורים עוברים לסירוגין בין הדמויות ושופכים אור על כל אחת מהן ועל פצעי העבר שכל אחד מהם מדחיק עמוק בתוכו.

 

הסיפור מתחיל בתחנת הרכבת התחתית בניו יורק ומפגיש את נוגה ויהונתן, כשגבר מבוגר, שיכור או אולי מסומם, נופל אל פסי הרכבת התחתית בניו יורק ושניהם נחלצים לעזרתו ומצילים אותו ממוות. המיפגש הזה יהווה נקודת תפנית עבור השניים.

יהונתן יפה התואר, הוא ישראלי שחי בניו יורק שנים רבות, ונוגה נמשכת אליו ומתאהבת בו ממבט ראשון. הם שומרים על קשר, בתחילה מתוך התעניינות בגורלו של קזיק, הקשיש שהצילו , ואחר כך ממשיכים להיפגש ולבלות אחד בחברתו של השני,  אך לא מתפתח ביניהם קשר רומנטי.  נוגה מבינה שיהונתן לא מעונין בה מעבר לקשר חברי, ידידותי, והיא מקבלת את זה.

 

נוגה לומדת בישול בבית הספר היוקרתי "קולינרי סקול"  שם היא מכירה את טומי, שהגיע לניו יורק מנורבגיה. טומי הוא החבר הכי טוב שלה. יש לו קעקוע ענק של נשר על הגב, שמאחוריו סיפור לא פשוט. הוא שף מבריק שגורם לנוגה לסיים את הלימודים בגאווה, ודוחף אותה להתחבר לשורשיה, אם זה מבחינת הבישול, המקום שבו גדלה, משפחתה, ובעיקר אל האני הפנימי שלה, לעצמה.  

נוגה מכירה אצל טומי את ידידתו קסיה, בחורה יפהפיה שהגיעה לניו יורק מפולין, והיא עוזרת להם לתקשר עם קזיק. נוגה מחברת את קסיה למשפחתו של קזיק ואלה מבקשים ממנה לתרגם להם מפולנית את סיפור חייו הטרגי. לאט לאט קסיה ונוגה מתחברות, קסיה נפתחת בפני נוגה ומספרת לה את סיפור חייה הלא פשוט, והשתיים הופכות לחברות אמת.

יהונתן מתוודע למעגל החברים של נוגה, מתקרב לקסיה, לה הוא מספר על הפצע שלו, ונוגה מגלה שיהונתן הלום קרב ממלחמת יום כיפור.

הקשר בין הארבעה לא ניתן להתרה, ובסופו של דבר, טומי הוא החוט המקשר ביניהם והוא זה שעוזר להם לאחות את הסדקים שלהם, אם בדרך ישירה או  עקיפה.

אם אתם סקרנים לדעת מה הסיפור שמסתיר כל אחד מהם ומה עלה בגורל כל אחת מהדמויות, קיראו את הספר.

 

"סדקים של זהב" , מספר על ארבעה אנשים שמנסים לתקן את הסדקים בחייהם לאחר טראומות שונות.

לדברי הסופרת הוא נקרא כך על שם אמנות יפנית עתיקת יומין המכונה קינצוגי.  "בחרתי במטאפורה הזו לגיבורי הספר שנושאים שריטות וצלקות, מפני שאני מאמינה שגם אם עברת הרבה בחייך, אתה זה שקובע לאן תיקח את המשקעים מעברך".

הספר מספר את סיפורם של נוגה, יהונתן, קסיה, טומי וקזיק, שכל אחד מהם מגיע מרקע שונה, אך בהחלט מספר את סיפורם של הרבה משפחות במדינה שלנו. אמנם העלילה עמוסה באירועים, בעלילות מישנה  ובדמויות מישנה שלכל אחת מהן סיפור משלה, (הלם קרב, שואה, חטיפת ילדי תימן, ניכור הורי,ועוד) מה שדי מסרבל את הקריאה, אך היא עוקבת אחרי הדרך שבה הדמויות האלו עוברות תהליך של השלמה עם חיים מלאי אובדן וטרגדיה, לצד חברות אמיצה, ומחברת את כל הקצוות.  

זהו ספר שדורש ריכוז, מאריך בפרטים, מתפתל כמו בייגלה בין פולין, נורווגיה, יפן וארה"ב, בין זמנים ובין הדמויות. בכישרון רב מיכל שלו לוקחת אותנו יד ביד למסע  מכמיר לב וכואב של התמודדות עם טראומות, עד למציאת משמעות חדשה לחיים והחלמה.

 

שמעתי ב"ליבי" בהמשכים, ואני בהחלט ממליצה.

 

אש הכוכבים – אניטה שרב

אש הכוכבים – אניטה שרב

תרגום: דלית כהן

הוצאה: ידיעות ספרים

יולי 2022

282 עמ' מודפסים

אוקטובר 1947.

לאחר בצורת קשה, שריפות ענק מתלקחות לאורך חופי מיין, והורסות מאתיים אלף דונם ומוחקות תשע עיירות שלמות של בתים וקוטג'ים, ומותירה אלפי אנשים חסרי בית, רבים פצועים נפשית ופיסית. 

זו השריפה הגדולה ביותר בתולדות המדינה.

גרייס הולנד, אישה צעירה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, בהריון בחודש חמישי,  נמצאת לבדה בבית עם שני ילדיה הפעוטות, כאשר בעלה ג'ין מצטרף למתנדבים הנלחמים באש.

גרייס היא עמוד התווך של המשפחה. היא מטפלת בבית, דואגת שכולם יהיו מרוצים. עם זאת, נישואיה אינם המאושרים ביותר. היא מתמודדת עם בצורת מסוג אחר, ולוקח לה הרבה זמן להבין שחיי הנישואים שלה אינם אידיאליים. אמנם ג'ין חתיך, מפרנס טוב ומקסים עם ילדיהם, אבל הוא מאהב אכזרי, מגושם ומחוספס, גס רוח ומרוחק. הם בקושי מתראים, הם כמעט ולא מתקשרים או  מנהלים חיי אישות. בשיחותיה עם חברתה, רוזי, היא מבינה שיש נישואים אחרים, עם אהבה, תשוקה, התחשבות, ודאגה אחד לשני. גרייס לא מקנאה ברוזי ומקבלת בהשלמה את חייה, אבל האירוע הנורא של  האש המשתוללת במיין, הוא אירוע שישנה את חייה לנצח.

כשהאש מתקרבת לביתן של גרייס ורוזי הן מתבוננות בה באימה, וכמפלט אחרון הן בורחות לחוף הים כדי לתפוס מחסה.

הן מבלות שם את הלילה ועם עלות השחר, מגיעה עזרה, והן וילדיהם שורדים בנס, אבל חייהם משתנים. הן נותרו חסרות בית, חסרות פרוטה להתמודד עם עתיד לא ברור, בעיירה שאינה קיימת עוד.

כשהיא שואלת על ג'ין נודע לה שבפעם האחרונה שראו אותו, הוא נכנס לתוך קיר של להבות.

לעולם אל תטיל ספק באהבתה העזה של אמא לילדיה. 

אבל של אישה לבעלה? 

זה יכול להיות משהו אחר, במיוחד אם הבעל הוא כמו ג'ין. שאלת גורלו של ג'ין נותרת פתוחה בחלק גדול מהספר, מה שאומר הרבה על רצונה של גרייס למצוא אותו... אבל, בזמן שהיא ממתינה לחדשות על גורלו של בעלה, היא נאלצת להתמודד בעצמה, ולהתחיל מאפס. היא חייבת למצוא בית ועבודה כדי לפרנס את ילדיה. בעיצומו של האובדן ההרסני, גרייס מגלה עוצמות חדשות שמעולם לא ציפתה שיהיו בה לאור חייה הצרים עם ג'ין. היא עושה כמיטב יכולתה, לוקחת סיכונים, מנצלת מצבים, ונעזרת באנשים טובים ובחברים נפלאים לאורך כל הדרך. גם כשנדמה שהיא נופלת לתחתית, בלי שום מוצא מהאומללות שלה, היא קמה נחושה להתגבר על המצב אליו נקלעה.

ואז קורה הבלתי מתקבל על הדעת, ואומץ ליבה של גרייס נבחן כפי שלא היה מעולם.

 

"אש הכוכבים" הוא רומן היסטורי המבוסס על אירועי חיים אמיתיים, שריפה איומה שתפסה את מיין בשנת 1947. האירוע הנורא הזה הוא המסגרת לסיפור הראשי, סיפור של אובדן, תקווה, הישרדות והתחלות חדשות.

לפני השריפה, גרייס חושבת שהמשפחה שלה מושלמת. יש לה שני ילדים יפים, בעל שעובד קשה בעבודה שלו ולא מתנגד למטלות בבית. היא אסירת תודה על ביתה שקרוב  לים ועל בריאות משפחתה. היא מבקשת מעט ולא מתלוננת. ובכל זאת, היא מבינה שהחיים שלה מוגבלים וימשיכו להיות כאלה, שסביר להניח שלעולם לא תהיה לה עבודה או אפילו תלמד לנהוג במכונית. ולמרות שהיא יודעת בתוכה שיש לה פוטנציאל בלתי מנוצל ורצון לרומנטיקה, אין לה את ההשכלה או ההכנסה להגשים את חלומותיה. היא משלימה באומץ עם חייה וגם עם ה"צרות" בחדר השינה. לכן, כשהשריפות פורצות והורסות כל כך הרבה, הן גם משאירות מקום לצמיחה חדשה.

אהבתי איך גרייס משתנה, איך היא צומחת מהאשה הכנועה בת ה-23 כעקרת בית חסרת חשיבות, לאישה חזקה ובטוחה, לשורדת עצמאית, מלאת אתגרים, שיוצרת חיים טובים יותר מאלה שהיו לה. אנחנו תמיד מודעים למחשבות שלה, גם כשהן מאירות אותה באור פחות חיובי, ובגלל זה, היא מרגישה אנושית, מעוררת השראה, הנחושה לחיות את החיים בתנאים שלה, ומסרבת לאפשר למוסכמות להכתיב את גורלה.

 

עלילת הרומן מספרת את סיפור השריפות הגדולות של מיין מנקודת המבט של גרייס. העלילה מרתקת, ואי אפשר לעצור את הקריאה. גרייס נאלצת להתמודד עם מצב קטסטרופלי, ואניטה שרב בוחנת אותה באמצעות שאלות חברתיות ומוסריות, רוע מאיים וסודות מהעבר. דמותה של גרייס והתנהלותה מצליחים להעביר מסרים נהדרים, כמו חשיבות ההבנה בנישואים, הצורך לסמוך אחד על השני בזמנים של אסון, מהי אהבה, אמהות, המשמעות להיות אישה באותן שנים, ואיך אדם גדל בזמנים הקשים ביותר.

 

מאד אהבתי .

ממליצה בחום.

 

כשהחיים קורים לך - מור רמות

 כשהחיים קורים לך - מור רמות

הוצאת שתים

אפריל 2023

224 עמודים

הספר נפתח בשאלה:

"אז מה עשית ברילוקיישן?"

"כביסה", עונה המספרת.

"זה הכול?" 

"לא, גם ניקיתי כל היום אחרי בעלי והילדים, קצת בישלתי, קניות, הרבה סידורים, אבל כן, המון כביסה, לא יודעת איך, פשוט כביסה".

 

גיבורת הספר היא אישה ללא שם בת 43, נשואה לעמוס ואם לשניים, יהונתן ומיה, שניהם עם הפרעות קשב. הם נמצאים ברילוקיישן בברלין, וזכרונותיה כילדת מפתח מובילים אותה לקבל את ההחלטה להיות אמא במישרה מלאה. היא מקדישה את עצמה להורוּת, חיה בשיגרה סזיפית  של כביסות, הסעות, נקיונות, בישולים ומריבות עם ילדיה, ומרילוקיישן שהיה אמור להיות רק לשנתיים היא מוצאת את עצמה כבר 8 שנים בעיר המנוכרת,  זרה למקום, זרה לתרבות ולא פחות מכך, זרה לעצמה. היא מרגישה איך היא הולכת ומאבדת את עצמה כשהיא חווה בדידות חברתית, ניכור וריחוק זוגי, ותלישות.

 

היא מזניחה את עצמה, את הבית, מאבדת שליטה על מה שקורה בחייה, כולל ההתנהלות מול ילדיה. יחסיה עם בעלה שנעדר מהבית עקב עבודתו לא מוסיפים לה בריאות, הריחוק ביניהם הולך וגדל, ולמרות הרווחה הכלכלית שעבודתו הקשה מספקת להם, היא מרגישה בלתי נראית.

ההתמודדות שלה לבד, מול הקשיים איתם עליה להתמודד מערערים אותה, וכשהיא ממיינת כביסה ומוצאת עגיל קטן ויוקרתי בבגדים של בעלה, חשדות לבגידה מתעוררים. היא מנסה להבין מאין הוא הגיע ולמי הוא שייך, ותוך כדי צפים ועולים זכרונות העבר הקשורים בהוריה ואלה מטריפים את מחשבותיה.

 

מיואשת מחייה היא מחליטה לעשות מעשה, אבל לפני, היא רוצה לארגן את הבית ולהשאיר "הוראות הפעלה" למשפחתה. היא מסדרת ארונות, מגרות, מארגנת קלסרים ותוך כדי השלכת חפצים מיותרים היא עוברת מסע אישי ששזורים בו כל הארועים הטראומטיים שעברה בחייה.

כמו בצל, נחשפת כל פעם שכבה נוספת מעברה, והקורא עובר יחד איתה את המסע שהיא עוברת, את התובנות והשינויים הקטנים שהיא עושה, עד  שבסופו של דבר היא משנה את עולמה.

 

הבסיס לסיפרה הראשון של מור רמות נובע בחלקו מחויות אישיות הקשורות בהריון ולידה מוקדמת, זכרונות כואבים מהפגייה, בהפרעת קשב של ילדיה, בבדידות ובתלישות שנשים רבות חוות במהלך הרילוקיישן, ובעובדה שרבות מהן לא עובדות במקום החדש וקיומן מצטצמם לתפקיד של אמא של, אשתו של, ובת של...

 

העלילה מובאת בגוף ראשון. הכתיבה רגישה, סוחפת ומרתקת, ומתרחשת בו זמנית בברלין, בישראל ובעולמה הנפשי של הגיבורה. הפרקים קצרים, רבי משמעות ומתארים בגובה העיניים את הדמויות והארועים בשבריריות המאפשרת לקורא להיכנס לראשה ומחשבותיה של הגיבורה ומותירים אותו במתח,  כאילו הכל עומד להתמוטט בכל רגע.

 

ספר נהדר שאי אפשר להפסיק לחשוב עליו. 

 

מומלץ מאד!

הצמה – לטישיה קולומבני

 הצמה – לטישיה קולומבני

תרגום: אביגיל בורשטיין

הוצאת כנרת זמורה דביר

אוקטובר 2018. 192 עמודים

 

 

לטישיה קולומבני כותבת על שלוש נשים בשלוש יבשות בעולם, מרוחקות זו מזו בכל מובן אפשרי, אך בסופו של דבר לשלושתן מכנה משותף.

 

הסיפור הראשון הוא של סמיטה, והוא מתרחש בהודו.

סמיטה היא אישה צעירה שחיה בבדלפור, כפר קטן בהודו, והיא בת לקאסטה הדלאית. זוהי הקאסטה הנמוכה ביותר, קאסטה של מנודים, ותפקידה לאסוף בסלה את הצואה של בני הכפר שאין להם שירותים בבית.

סמיטה נחושה בדעתה לשנות את גורל בתה בת ה – 6  לליטה. היא נשבעת שלליטה לעולם לא תעשה את מה שהיא עושה. היא רוצה שהבת שלה תרכוש השכלה ותלמד קרוא וכתוב. בעלה מתרצה למשאלתה, ומשלם כסף למורה, אבל למורה, הברהמין, אין כוונה לאפשר ללליטה ללמוד. הוא דורש ממנה לבצע עבודות נקיון,  ומשפיל אותה מול  כולם. לליטה לא נענית לדרישתו והוא מצליף נמרצות על גבה. זה הקש ששובר את גב הגמל, סמיטה מחליטה לברוח באישון לילה.

 

הסיפור השני, הוא של ג'וליה והוא מתרחש בסיציליה.

אביה של ג'וליה הוא בעל בית מלאכה, הוא יוצר פאות לנשים ולגברים משיער איטלקי משובח. בגיל שש עשרה בחרה ג'וליה לעזוב את בית הספר ולעבוד במשרה מלאה עם אביה במפעל המשפחתי. ג'וליה מתאהבת בקאמאל, פליט סיקי והיחסים ביניהם חשאיים. כשאביה נפצע בתאונת דרכים ומאושפז ללא הכרה בבית החולים,  ג'וליה לוקחת על עצמה את ניהול את בית המלאכה. ג'וליה מגלה עד כמה קרוב בית המלאכה לפשיטת רגל, ומתלבטת האם לסגור אותו. היא  מקבלת מקאמאל רעיון שעשוי להציל את בית המלאכה ועובדיו המסורים, ולמרות ההתנגדות הנמרצת של אמה ואחותה, היא משנה כיוון, ומצליחה להביא את בית המלאכה לשיגשוג והצלחה.

 

הסיפור השלישי הוא של שרה כהן והוא מתרחש במונטריאול, קנדה.

לשרה שלושה ילדים משני בעלים שונים. היא עובדת בכירה במשרד עו"ד יוקרתי, ואמורה להפוך לשותפה במשרד. היא משקיעה את כל כולה בקריירה שלה,  לא נותנת לשום דבר לעצור אותה בדרך אל הפסגה. שמה הולך לפניה והיא זוכה להצלחה רבה. אך שרה חצויה בין ההשקעה בקריירה לבין הרצון להיות אם לילדיה. תחושת האשמה לא מרפה ממנה.

כאשר היא מגלה שהיא חולה מאד היא מסתירה את דבר מחלתה בעבודה כדי לא להיחשב חלשה, אך זמן לא רב עובר עד שסודה מתגלה והיא נדחקת ממקום עבודתה באגרסיביות רבה. היא מרגישה נבגדת על ידי עמיתיה, והבוס שלה. עכשיו היא מבינה מה מרגישים אלה שנאבקה בהם בבתי המשפט, וניצחה. היא מרגישה כמו אותם החלשים שצריכים הגנה וליווי ומקבלים כתף קרה.

 

כיצד נקשר סיפורן של שלוש  הנשים אחד בשני?

מה מחבר ביניהן?

התשובה, תימצא בסוף הספר.

למרות ששלוש הנשים באות מרקע שונה, וחיות בארצות הרחוקות זו מזו , שלושתן מתמודדות עם אתגרים ומשברים הקשורים לקיומן, ומתגברות עליהם. חייהן מורכבים ומסובכים, ולכל אחת מהן רשת של מחויבויות שמאלצת אותה לבחור בין הצורך לעמוד בציפיות הסביבה ובין הרצון לשנות את גורלה. הן לא נכנעות אלא עושות הכל כדי לשנות אותו, ומתמודדות עם המציאות הלא צפויה שנכפתה עליהן. למרות שאינן מכירות אחת את השנייה, סיפורי חייהן נשזרים כמו  שקולעים צמה.

 

"הצמה" הוא סיפור מרגש, אנושי ומעורר השראה.  ספר מלא כאב, חמלה התמודדות ותקווה, שמוקדש לכל מי שמבקש לקבוע את גורלו במו ידיו. חייהן של שלוש הנשים מוצגים  דרך המכשולים הגדולים בחייהן: עוני, מחלות ואימהות כבלם להתפתחות מקצועית. השלוש עוברות מסע מרגש ומטלטל לאחר שכל עולמן מתהפך עליהן ביום אחד, וההחלטה האמיצה שהן מקבלות מאלצת אותן להותיר מאחור את החיים שהכירו ולפתוח בהתחלה חדשה.

הכתיבה נהדרת , הדמויות מרתקות, והנושאים כבדים, אך מטופלים בעדינות.

 

מומלץ מאד.

זריחה במליבו – טיילור ג'נקינס ריד

זריחה במליבו – טיילור ג'נקינס ריד

תרגום: דנה אלעזר הלוי

הוצאת כתר

ספטמבר 2023. 399 עמודים

ב -27 לאוגוסט, 1983, ארבעה אחים מפורסמים עורכים מסיבה כדי לחגוג את סוף הקיץ, ובמהלך עשרים וארבע שעות, חייהם ישתנו לנצח.

 

כולם רוצים להיות במסיבת סוף הקיץ השנתית של דוגמנית־העל והגולשת נינה ריוָוה הנערכת  באחוזה המפוארת שלה במליבו. כולם רוצים  להסתופף בצילם של נינה ואחיה המפורסמים: ג'יי והָאד, אחד גולש מקצועי זוכה פרסים, והאחר צלם נודע, וקיט, אחותם הקטנה אף היא גולשת מוכשרת שמחכה לבקוע מהקליפה. ארבעת האחים הידועים מעוררים בתושבי מליבו ובעולם כולו סקרנות רבה ,  בייחוד מפני שהם הצאצאים של הזמר האגדי מיק ריווה, זה שנטש את אמם כשהיו קטנים והשאיר אותה ואותם שבורי לב.

היחידה שאינה מצפה למסיבה היא נינה עצמה, שמעולם לא רצתה להיות במרכז תשומת הלב, ושרק לא מזמן ננטשה באורח פומבי על ידי בעלה, שחקן טניס מקצועי. גם האד די לחוץ לקראת הערב , עליו להתוודות על משהו באוזני אחיו, שהוא חברו הקרוב ביותר, והאדם שהכי ייפגע מהסוד שהוא מסתיר. ג'יי, לעומת זאת, סופר את השניות עד לרדת הערב, כי הבחורה שהוא לא מפסיק לחשוב עליה הבטיחה שתבוא. לקיט האחות הצעירה, יש כמה סודות משלה, כולל אורח שהיא הזמינה בלי להתייעץ עם אף אחד מאחיה.

בחצות המסיבה מאבדת שליטה, (כבר בפרק הראשון אומרים לקורא שהיא הולכת לעלות בלהבות תרתי משמע) ושעות ספורות אחר כך, הבית של נינה נשרף עד היסוד והאש מתפשטת לאורך קו החוף של מליבו, ושורפת את כל מה שבדרכה. אבל עוד לפני שהניצוץ הראשון נדלק, בשעות שלפני עלות השחר, האהבות והסודות שעיצבו את משפחת ריווה לאורך 30 שנה עולים ומבעבעים אל פני השטח.

 

לסיפור שני קווי עלילה עיקריים: האחד מספר על ההיסטוריה של משפחת ריווה החל מאמצע שנות ה-50 והשני עוסק בחייהם בהווה, ובהכנות למסיבה.

הפרקים כתובים כך שכל פרק מתאר שעה אחת בודדת במהלך 24 השעות המרכיבות את אותו יום באוגוסט 1983, החל משעה 7:00 של אותו בקר ועד למחרת באותה שעה. בין פרקי ההווה שזורים פרקים החושפים בפלשבאק את העבר של משפחת ריווה במהלך שלושים השנה האחרונות, ומתארים את מערכת היחסים הרעילה והעצובה של ג'ון ומיק, הוריהם של ארבעת האחים, איך הם נפגשו ובסופו של דבר נישאו והולידו ילדים, בעוד קריירת השירה של מיק ו"פינוקים אחרים", הרחיקו אותו ממשפחתו, ואת ההשלכות של אב נעדר על כל אחד מהם ובעיקר על אמם.

מנגד מתוארים החיים הלא קלים שיש לילדי ריווה, משפחה של אחים שדואגים אחד לשני, שאוהבים אחד את השני, שעומדים יחד מול כל צרה ומתמודדים איתה. הנאמנות והמסירות שלהם אחד לשני היתה מרגשת. הם מתמודדים עם בעיות העבר וסודות משפחתיים בצורה בוגרת ואחראית, כשעל הכל מנצחת נינה האחות הבכורה, שמקריבה את עצמה והופכת לאם לאחיה כדי שלא יופרדו על ידי הרשויות וישארו יחד.   ג'יי והאד עשו הכל כדי להיות גברים הגונים יותר מאבא שלהם, ולמרות שהתהילה שלו מלווה אותם כצל, הם זוכים להצלחה ולהכרה בזכות עצמם ומנהלים למעשה אורח חיים די צנוע.

 

המסיבה בביתה של נינה זוכה במהלך השנים למוניטין רב ומושכת אליה סלבריטאים וגם אנשים מקומיים. נינה פותחת את ביתה לאירוע סוף הקיץ השנתי הזה, ובכל שנה המסיבה נהיית קצת יותר גדולה, קצת יותר הוליוודית, קצת יותר פרועה, מאבדת יותר שליטה, עם סמים קשים יותר, סקס פרוע, והתנהגות גרועה יותר.

בעקבות עימות במהלך המסיבה נחשפים הסודות של כל אחד מהאחים, והם מנצלים אותו כדי לנסות ולצמוח מהמשבר, לבחור מה להשאיר מאחור ומה לשמור מהעבר שעיצב אותם, לעתיד.

 

"זריחה במליבו" הוא סיפור על לילה אחד בלתי נשכח בחייה של משפחה מפורסמת. העלילה עוסקת בנושאים של אהבה בין אשה לגבר, אהבת אם לילדיה, אהבת אחים, בגידה, הקרבה, התמכרות והוא מדגיש מה זה באמת אומר להיות משפחה, ומה זה אומר להיות אחראי. ספר שהוא רכבת הרים רגשית עם דמויות צבעוניות ותוססות.

 

יש משהו בכתיבה של טיילור ג'נקינס ריד שפשוט מושך פנימה. היא מספרת סיפור כך שמיד הרגשתי כאילו אני שם בקליפורניה עם השמש הזורחת וחול הים בין האצבעות. לבי יצא אל משפחת ריווה הצעירה. על פניו, אין משהו מיוחד ויוצא דופן בסיפור הזה, שעלילתו מתארת מערכות יחסים במשפחה שננטשת על ידי אב לא מתפקד, החיפוש אחר אהבה ושייכות, הצורך להניח בצד את התשוקות שלך למען מחויבויות משפחתיות, הדחף לאהוב מישהו שלא תמיד יכול להיות שם כשאתה צריך אותו. כבר כתבו על נושאים כאלה לא מעט, אלא שהכתיבה האיכותית של טיילור ג'נקינס ריד הופכת את הקריאה למרתקת מהמשפט הראשון ועד האחרון.

 

אני אהבתי ואני ממליצה בחום♥

לשחות את הים – מיה הוד רן

 

לשחות את הים – מיה הוד רן

הוצאת ספרי ארוך

2023.

384 עמ' מודפסים

מאיפה להתחיל?

אפשר לומר שבשבועות האחרונים הייתי בסוג של משבר קריאה. אף אחד מהספרים שקראתי לא העיף אותי או גרם לי לרצות להשקיע בו זמן קריאה.  

עד הספר הזה.

העלילה מספרת על  אלה פלורנטין, אשת קריירה מצליחה שמנהלת אולם וגן אירועים מרחק צעדים מחוף הים. בן זוגה התומך והאוהב, עופר, מגיע ממשפחה עתירת נכסים, הוא עו"ד מצליח, ויש להם תאריך לחתונה. אלה שהתמודדה בשנה האחרונה עם מחלת הסרטן, היא צינית, כוחנית, וישירה. היא רוצה להקים עם עופר מיזם תיירות על החוף שרכשו. כל האישורים מטעם הרשויות קיימים, אלא שקהילת פעילים סביבתיים מפרדס חנה, בהנהגתו של איציק,  מתנחלת על החוף ומרימה מאהל מחאה, במטרה לסכל את המהלך.

איציק, האיש והראסטות, הוא טיפוס כריזמטי, לא חף מפגמים, לא יודע  שאלה היא זו שהצילה אותו מטביעה בזמן שהצטלמה לאלבום החתונה שלה.

השכנות בין הקרוואן של אלה ועופר למאהל המתנגדים לפרויקט, מעוררת בשני הצדדים מגוון רגשות ודיאלוגים, קנאה וזעם, אך גם סקרנות ומשיכה. אלה לומדת להכיר את הטיפוסים במאהל, צופה ולעיתים לוקחת חלק בטקסים שהם עורכים, רואה את הגישה  החינוכית ואת החיבור לטבע, את היחסים בין  הורים-ילדים, נמשכת אל איציק והוא אליה, וכל אלה ועוד חושפים בפניה אפשרות לחיים שונים מאלה שהיא מכירה, חיים פשוטים ובעלי משמעות שבהם לא כמות הכסף בחשבון הבנק או ברכוש הם מדד להצלחה, ולא מידת הקשרים שמאפשרים "לצנוח" אל תפקיד כזה או אחר.  

מי ינצח במאבק על פיסת החוף?
מה יעלה בגורל מערכת היחסים של אלה ועופר?
מה הסוד הגדול שמסתירים דיה ואיציק?
ומה תלמד אלה על פורטונה?

כל זאת ועוד הרבה תגלו כשתקראו את הספר.

 

בזמן שקראתי הרגשתי את עצמי שם, עם כל האנשים האלה, בקראוון ובמאהל, הרגשתי את הכאב שלהם, הבנתי את המחאה שלהם, את מערכות היחסים המשפחתיות הפגומות, ואיכשהו למרות הכל, מתחת לכל העלילה הסבוכה הורגשה אהבה.    

הדינמיקה בין הדמויות היתה נהדרת, וכל אחת מהדמויות היתה מאוד אנושית, עם פגמים ותכונות מאפיינות אמיתיות. זה סיפור על אנשים שמתחברים לטבע ופועלים לשמירה עליו, לא בסיסמאות, אלא מאמצים את האמונה שלהם לחיי היומיום יום, סיפור שמראה כיצד מערכות היחסים שלהם מעצבות אותם ומעשיהם משפיעים עליהם ועל הסביבה. לאט לאט לומדים להכיר כל אחת מהדמויות, את רחשי הלב שלה, הספקות וההתלבטויות ומצאתי את עצמי מחוברת אליהם, מנסה להכיל את אלה ועוברת איתה את מסע התובנות שהיא אוספת אל חיקה, כואבת עם אלונה את הדיכאון שלאחר לידה, נפרדת מחיים, ומנסה להבין את איציק ואת עופר, עד כדי כך שבסוף הספר קשה היה להיפרד מהם.

 

הכתיבה קולחת  וישירה, המילים זורמות, מעוררות הזדהות ונכנסות ללב.

העלילה רציפה ומעניינת.(ההוכחה לכך היא שלא יכולתי להפסיק למרקר אין ספור פיסקאות.)

מיה הוד רן כותבת בפשטות וברגישות, וגורמת לשפה פשוטה להישמע נפלאה, ולמרות מספרם הרב של תתי-עלילה, הכל מתחבר. דפים בודדים לתוך הספר, ונשאבתי. היא מספרת את הסיפור, לא מתאפקת, ממלאת בתכנים רגישים, מלאי חמלה אך גם פוגעניים ובעייתיים, עד כדי כך שהסיפור הזה הוא באמת משהו שאפשר לראות בעיניים, ולהרגיש בלב. הוא אותנטי, ישראלי,  ומכיוון שהכל מרגיש כל כך אמיתי, ההשפעה שלו על הקורא  מלאה, וכל אחד עם לב יתאהב בו.

 

סיפור נהדר על אמיתות, נאמנות, יחסי משפחה, מאבק על איכות הסביבה, אהבה והחלמה.

הספר הזה ליווה אותי במחשבות עוד כמה ימים אחרי שסיימתי אותו. אצלי לפחות, זה אחד מהסימנים המובהקים לספר טוב. נהנתי ממנו מאד. מהמסע הפיזי והנפשי, מהיחסים המתפתחים בין האנשים, מהעליות והמורדות ביחסים בין אלה ועופר, בין האחיות אלה ואלונה, מאבא/סבא חיים, ובהחלט מכמה דמויות צבעוניות השוהות במאהל.

 

אני ממליצה.