שאנטראם – גרגורי דיוויד רוברטס

שאנטראם – גרגורי דיוויד רוברטס

תרגום אינגה מיכאלי

הוצאת כנרת זמורה דביר

  שנת 2009. 990 עמודים

 

"נדרשו לי זמן רב ועולם שלם כדי ללמוד את מה שאני יודע על אהבה, על גורל ועל הבחירות שלנו, אבל את המהות קלטתי בהרף עין, בעת שהייתי כבול לקיר ומעונה." 

כך נפתח הרומן המהפנט הזה, המתרחש בעולם התחתון של בומביי בת ימינו.

לין הוא אסיר שהורשע על מעשי שוד מזוין, ונידון לתשע עשרה שנות מאסר. הוא נמלט מהכלא השמור ביותר באוסטרליה והפך להיות מבוקש ברשימת האינטרפול. שנתיים לאחר הבריחה הוא מגיע באמצעות דרכון ניו זילנדי מזויף, אל רחובות בומביי ההומים, לרעש, לחום וללחות, לבליל השפות ולריחות, מקווה להיעלם בין מליוני האנשים שחיים בה.

כבר בשעה הראשונה לבואו, לין פוגש את פּרַבָּקֶר, מדריך טיולים הודי, בעל חיוך שובה לב וממיס, והחיבור ביניהם הוא מיידי. פּרַבָּקֶר הופך להיות המלווה והמנחה של לין בכל צעדיו, עוזר לו ודואג לו כאילו הוא בן משפחה. פּרַבָּקֶר מכיר את כולם, יודע ממי לין צריך להתרחק ולהיזהר, מסייע ללין ליצור קשרים בתוך העיר ומחוצה לה, והוא מתוודע לעולם של קבצנים וגנגסטרים, זונות ואנשי דת, חיילים ושחקנים, הודים וגולים מארצות אחרות, המחפשים את מה שאינם יכולים למצוא בשום מקום אחר. מהר מאד הוא מבין את גודל ההבדלים התרבותיים, מעמדיים וכלכליים, בין הודו ואוסטרליה, אבל למרות שהודו היא "חיה" שונה מכל הבחינות, היא הפכה לביתם של רבים כמוהו, שמסתתרים מעברם הפלילי.

מספר שעות לאחר הגעתו הוא ניצל מדריסת אוטובוס על ידי קרלה סאראנֶן היפיפיה, שווייצרית-אמריקאית יפהפייה, מסתורית וחמקמקה, בעלת כוח עצום והשפעה.שחיה בבומביי. לין מתאהב בה קשות מהרגע הראשון שהוא רואה אותה., אך היא מונעת מסודות אפלים ואינטרסים מורכבים.

כאדם נרדף, חסר בית, משפחה או זהות, לין מנסה למצוא משמעות לחייו בעודו משוטט ברחבי העיר. בעקבות שוד שבו הוא מאבד את כל כספו, לין נאלץ לעבור לגור בשכונת עוני, בה גר פּרַבָּקֶר, ולין מוצא את עצמו פותח "מרפאה" בחינם ומעניק טיפול רפואי להמוני התושבים העניים, מה שהופך אותו לדמות אהובה ומוערכת בקהילה. חייו בשכונות העוני של בומביי לא רק פוקחים את עיניו, אלא משנים את חייו.

במהלך מסעו, האירועים והאנשים הסובבים אותו מובילים את חייו לכיוונים מפתיעים וסוערים. הוא יוצא לסדרת הרפתקאות מסוכנות. לין מסתבך עם העולם התחתון המפוקפק, הוא מעורב בהברחות, זיוף דרכונים, עבודה בתעשיית הקולנוע של בוליווד, ריצוי מאסר, מלחמת כנופיות, ואף מוצא את עצמו נלחם לצד המוג'אהדין באפגניסטן נגד הצבא הסובייטי. הרצון שלו לטפל בחולי משכנות העוני, קושר אותו לשוק השחור, כדי להשיג תרופות. ובהיותו לבן הוא בולט ומועד לפורענות. הוא  נרדף על ידי המשטרה ההודית האכזרית והסדיסטית, במיוחד כאשר זהותו מתבררת ונשקלת הסגרתו.

המפתחות לפענוח התעלומות והתככים הכובלים את לין נמצאים בידי שני אנשים: 

הראשון הוא קאדר חאן, ראש מאפיה כריזמטי, פילוסוף ואיש רוח שהופך עבורו לדמות אב, ומשמש כמנטור ללין בעולם התחתון של "עיר הזהב". 

השנייה היא קרלה. 

בסופו של דבר, לין לומד את השפות הנפוצות ביותר בבומביי ורוקם קשרים קרובים עם הסובבים אותו. כאשר הוא יוצא לביקור בכפר קטן, מקום הולדתו של חברו פּרַבָּקֶר, הוא נחשף לאורח חייהם ומתגורר עמם למשך תקופה מסוימת. שם הוא מקבל את השם "שאנטארם", שמשמעותו "איש השלום". שם זה מהדהד בקרבו ונראה כרמז לגורלו.

סגנון הכתיבה הפשוט, ישיר ובוטה, זורם וסוחף, חי ומתעורר לנגד העיניים. רוברטס לוכד את הדקויות הקטנות ביותר, במחוות, בשפה ובערכים של התרבות ההודית, כפי שהן נתפסות בעיניו של זר. אנו עדים להלם התרבות שהוא חווה בתחילת הדרך, ורואים כיצד הוא לומד להבין אותה ולהטמיע אותה בתוכו. התיאורים של העיר ושל האירועים שהוא עובר, חיים וצבעוניים, והדמויות מרגישות אמיתיות, פגומות ופגיעות, בלתי נשכחות, עשירות בסיפורי רקע המשתלבים בעלילה. 

הספר עוסק במגוון רחב של נושאים. חברות, גלות, נקמה, פשיעה, עוני ותקשורת, בחירה באהבה על פני שנאה, וההכרה בכך שכל אדם יכול לשנות את גורלו. כל קורא יוכל למצוא בו משהו לעצמו. במהלך העלילה מתרחשים אירועים רבים הפורשׂים בפני הקורא את מלוא קשת החוויה האנושית. שכונות עוני עלובות לצד מלונות פאר, אהבה רומנטית לצד ייסורי כלא, מלחמות פשע לצד סרטי בוליווד, גורואים רוחניים לצד לוחמי גרילה ועוד, כל אלה משנים את חייו של לין מן הקצה אל הקצה, ומביאים אותו להבנה עמוקה יותר של עצמו.

העלילה מתרחשת בתחילת עד אמצע שנות ה-80 ושוזרת אוסף של קטעים אוטוביוגרפיים מחייו של לין יחד עם בדיון, בעיקר במערכות היחסים ורוב הדמויות. הוא אינו מסתיר דבר בתיאור "חייו במנוסה", וקשה להאמין שאלה היו חייו, כמה מזה האמת וכמה ומה החלק הבדיוני. 

 

"שאנטראם" הוא סיפור פנומנלי, מבריק, רחב יריעה, עשיר ומדהים. 

רומן פשע, סיפור אהבה טראגי, וגם מסע פילוסופי המספק חווית קריאה יוצאת דופן, מרתקת, וסוחפת.

נשאבתי אליו כבר מהמשפט הראשון, ונשארתי מרותקת עד למילה האחרונה. לא היה רגע אחד שבו השתעממתי, כיוון שראיתי והרגשתי הכל דרך עיניו, כאילו חייתי בתוך אותו רגע ממש. זה אחד הרומנים המרגשים והסוחפים ביותר שקראתי לאחרונה, וסביר להניח שיהיה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתם אי פעם.

תקראו אותו. פשוט תקראו אותו.

מומלץ מאד מאד.

 

ארבעה גברים טובים – שרה גודמן קונפינו

ארבעה גברים טובים – שרה גודמן קונפינו

הוצאת:  פן,ידיעות ספרים

תרגום: רחל פן

ספטמבר 2026. 304 עמודים

 

העלילה מתרחשת בתחילת שנות ה-60 ומספרת על ברברה פלדמן, אלמנה מזה שנתיים, שגרה בפרברי וושינגטון הבירה. בעלה, הארי פלדמן, נפטר בטרם עת ובנסיבות טרגיות. היא מגדלת את שני ילדיהם הקטנים, סוזי ובובי, ונעזרת באמא שלה מאז מותו. ברברה אסירת תודה על עזרתה, אך מרגישה מוכנה לנסות לחיות בכוחות עצמה. אלא שיום לאחר שהיא שולחת את אמה חזרה לביתה, חמותה, רות, מופיעה בפתח הדלת עם חמש מזוודות ותיק נסיעות גדול.

כלה וחמות שגרות תחת אותה קורת גג?? אני כבר רואה צרות באופק

רות היא אישה דומיננטית, דעתנית ושתלטנית. היא נכנסת לבית כמו בולדוזר, ומשבשת את חייה של ברברה בדרכים רבות. היא מזיזה רהיטים, מדביקה טפטים במטבח, בשלנית גרועה, שמצליחה לגרום לתנור להתפוצץ, וברברה מחליטה להגביל את שהותה לשבועיים בלבד.

האם לרות יש תוכניות אחרות? סביר להניח שכן

האם ברברה תצליח  לשלוח את רות מביתה?

האם שתי הנשים, הקשורות זו לזו דרך האובדן המשותף, יצליחו למצוא מכנה משותף?

 

היה מרתק לעקוב אחר התהפוכות במערכת היחסים הקוצנית ומלאת החיכוכים, בין ברברה לחמותה. אין יום אחד ללא בעיות שצצות עקב התערבותה של רות וברברה מרגישה מוצפת. לעומתה, ילדיה של ברברה מאושרים עד הגג כשהסבתא עוברת לגור איתם. זה בהחלט לא אורח החיים שברברה ייחלה לו, אך היא מודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה, גם אם מדובר בפתרון זמני.

השתיים צריכות ללמוד לחיות יחד ולסייע זו לזו להמשיך הלאה בחייהן. כמובן שמעורבים בסיפור גם גברים. באין ברירה, ברברה לומדת להישען על אחרים ולהפך, ופותחת פתח לחיבור אמיתי ולקשרים משמעותיים.

 

כל הדמויות בנויות היטב, מערכות היחסים שנרקמות והקשרים שמתחזקים לאורך הסיפור מחממי-לב, והיה קל לחבב את רובן. הצלחתי להזדהות עם התסכול של ברברה, ובו-זמנית התחלתי לחבב את רות, שלמרות שכל פעולותיה מסתיימות באסון, הם נבעו מהדאגה שלה לברברה ולילדים.

אי אפשר שלא להזכיר את ג'ורג' ואדי גרין, שמנהל את חנות המכולת השכונתית. הניסיונות של ג'ורג' לזכות בליבה של רות היו מקסימים, ואדי מתגלה כבחור נהדר ואהוב שאי אפשר שלא לחבב אותו. אחותו של אדי ובתו של ג'ורג' ,ג'נט, היא החברה הכי טובה של ברברה,אשת סודה והמקום בו היא יכולה לפרוק את כל תסכוליה.

 

הספר מעביר היטב את אווירת התקופה. הוא מזכיר אירועים כמו מותו של הנשיא קנדי ​​ודמויות כמו אד סאליבן, אך הוא בדיוני לחלוטין. הוא מצליח להעביר את היחס למעמדן של נשים בחברה ולנשים עובדות, בפרט נשים יהודיות, בשנות ה-60.  אהבתי את האופן שבו הזהות היהודית של המשפחה שולבה לאורך הסיפור.

הופתעתי לפגוש דמויות אחדות מסיפרה "מאחורי כל גבר מוצלח", מגיחות לרגע בספר הזה.

הספר כתוב בגוף ראשון, כולו מנקודת מבטה של ​​ברברה, ובזמן עבר. הפרקים ממוספרים בצורה פשוטה(1,2,3...48).

אני אוהבת את הכתיבה של קונפינו ואת העלילות המתרחשות בשנות ה-60. כמו תמיד, הכתיבה שלה קולחת מעמוד לעמוד ומפרק לפרק, הדמויות מלאות חיים ומציאותיות, והעלילה מהנה, שנונה, משעשעת ושובת-לב. אמנם הספר עוסק באבל ובחיים שאחרי האובדן, אך הוא שזור עם לא מעט אירועים משעשעים, שמץ של רומנטיקה, ותקווה. בסופו של דבר רות עוזרת לברברה להבין עד כמה היא חזקה, וכיצד להתמודד עם החיים כאלמנה ואיך להיאבק למען ילדיה.

 

"ארבעה גברים טובים" הוא סיפור מתוק ומצחיק על אלמנה צעירה וחמותה הדעתנית, בעודן לומדות להתמודד עם האובדן המשותף ולחיות מחדש. כמו ספריה האחרים, הוא כתוב בצורה שגורמת לקורא לרצות לקרוא עוד ועוד, והוא בהחלט מעניק לקורא חומר למחשבה.

אני אהבתי וממליצה בחום. 

ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

ארמון המגנוליות – פיונה דיוויס

תרגום: עידית שורר

הוצאת מטר

יולי 2026. 384 עמודים

"ארמון המגנוליות" הוא רומן היסטורי המשלב בין עובדות היסטוריות ודמויות אמיתיות, לבין עלילה בדיונית עשירה באמנות, אופנה וסודות מן העבר.

העלילה מתרחשת בניו יורק, ונעה בין שני צירי זמן, שניהם קשורים ל"בית פריק" המפואר,שלימים הפך למוזיאון "אוסף פריק" המפורסם.

 

ציר הזמן של שנת 1919

במשך שש שנים הייתה ליליאן המוזה הבלתי מעורערת של גדולי האמנים והפסלים בניו יורק. פסלים שגולפו בדמותה מעטרים את האתרים האייקוניים ביותר בעיר, כמו מלון פלאזה וגשר ברוקלין. למרות שפניה וגופה חקוקים בכל פינה במרחב הציבורי, היא עצמה נותרה אלמונית לחלוטין מאחורי השם הבדוי "אנג'ליקה".

נקודת המפנה בחייה מגיעה כאשר אמה נפטרת ממגפת השפעת הספרדית. חסרת משענת ובשברון לב עמוק, מקורות הפרנסה שלה כמודל מתייבשים. המצב מחמיר כששערורייה חמורה וחשד לפלילים מאיימים על חירותה. היא נאלצת לברוח מביתה כדי למצוא מקלט, במהלכה, היא מגיעה לאחוזה המפוארת של תעשיין הפלדה הנרי קליי פריק. למרבה האירוניה, האחוזה עצמה מלאה בפסלים ויצירות אמנות שגולפו בדמותה מימיה כדוגמנית. בשל טעות בזיהוי, חושבים שהיא הגיעה להתראיין לתפקיד המזכירה של הלן. ליליאן מחליטה לזרום עם הטעות, מאמצת זהות בדויה מול המשפחה ומקבלת את המישרה כדי להסתתר מהמשטרה ומהעבר שלה.

הלן, בתו של איל ההון, מתוארת כאישה שתלטנית, קפריזית, תובענית וקשה מאוד. היחסים בין הלן וליליאן מתוחים ומלאי חרדה מצד ליליאן, שחייבת לרצות אותה בכל מחיר כדי שלא תגלה את סודה ותפטר אותה. עם זאת, המגורים המשותפים חושפים בפני ליליאן את המורכבות והבדידות של הלן, ואת הדינמיקה המשפחתית הרעילה והסודות האפלים שהנרי קליי פריק, אבי המשפחה, מסתיר מילדיו ומאשתו.

למרות שליליאן מנסה לשמור על פרופיל נמוך, היא נסחפת לקשר רומנטי סודי ואסור בתוך כותלי הבית, והאהבה הזו, בשילוב הלחץ הכלכלי והרצון לברוח לצמיתות, מובילים אותה להיות מעורבת בגניבת תכשיט יקר ערך ובדרמה משפחתית מסוכנת שחורצת את גורלה.

 

ציר הזמן של שנת 1966

חמישים שנה מאוחר יותר אנחנו עוקבים אחרי ורוניקה, דוגמנית אופנה אנגלייה, שהגיעה לניו יורק לא רק כדי להתפרסם, אלא מתוך צורך נואש בכסף כדי לתמוך במשפחתה שנותרה בלונדון ונמצאת בקשיים כלכליים עצומים. למרות שהיא דוגמנית מבוקשת ומצטלמת למגזינים נחשבים, חייה רחוקים מלהיות נוצצים.

במהלך יום צילומים במוזיאון "אוסף פריק", ורוניקה נקלעת לעימות עם ברנבי סטון, צלם אופנה קפריזי ויהיר.העימות מסלים במהירות, והוא מפטר אותה ומסלק אותה בזעם מהסט. ורוניקה הנסערת מסתובבת באולמות האחוזה כדי להירגע ולחשוב על צעדיה, וכשהיא חוזרת לבסוף אל אזור הצילומים, היא מגלה כי צוות ההפקה, הדוגמניות האחרות והצלם כבר ארזו את הציוד ועזבו את המקום.

באותן שעות בדיוק, מתרחשת הפסקת החשמל הגדולה של ניו יורק ואיתה סופת שלגים כבדה בעקבות צניחה חדה בטמפרטורה, וורוניקה וג'ושוע, עוזר ארכיון ומתמחה באוצרות במוזיאון פריק, ננעלים בתוך המוזיאון. בעודם לכודים בין האולמות, הם מגלים סדרת רמזים המובילים אותם למסע חיפושים שעשוי לחשוף את האמת מאחורי תעלומת היעלמה של סיכת הקמע החבויה ובתוכה יהלום המגנוליה האבוד וגם פרשת רצח ישנה במשפחת פריק.

 

אז מי היה זה שגנב ורצח?

מה עלה בגורלה של ליליאן?

כל זאת ועוד תגלו כשתקראו את הספר.

 

"ארמון המגנוליות", עוסק בנושאים מורכבים כמו הישרדות, אובדן, ניצול של נשים בעולם האמנות והאופנה, גזענות (דרך דמותו של ג'ושוע) ובדידות. הוא משלב בין ציפיות חברתיות  למודעות עצמית, נאמנות משפחתית, פער כלכלי לעומת חמדנות.

פיונה דיוויס משלבת בין דמויות היסטוריות אמיתיות (הנרי קליי פריק ובתו הלן קליי פריק), לבין דמויות בדיוניות (ליליאן קרטר / "אנג'ליקה")  שלמעשה מבוססת על אישה אמיתית בשם אודרי מונסון, דוגמנית העל הראשונה של אמריקה שפסליה באמת מעטרים את ניו יורק. היא שוזרת יחד אלמנטים של סיפורת היסטורית, רומנטיקה ומסתורין, תוך כדי שהיא עוסקת גם בנושאים חברתיים של התקופה.

הקצב של הספר אינו אחיד, והוא משתנה בהתאם לצירי הזמן. לכל אחד מהם היו חלקים מרתקים וחלקים משעממים.

בציר הזמן של 1966 (ורוניקה וג'ושוע), הקצב מהיר, ממוקד ומותח כי הוא מתרחש על פני לילה אחד. בציר הזמן 1919 (ליליאן), ניו יורק של תחילת המאה ה-20 מתעוררת לחיים. למדתי על משפחת פריק בעידן הרוקפלר, ונדרבילט, קרנגי, ועל פער מעמדות קיצוני.

הסיפור מתאר בהרחבה את האחוזה, את מערכות היחסים המורכבות ומאבקי הכוחות, ומציג את עולם האמנות של ראשית המאה. הערת המחברת היא תוספת מרתקת להיסטוריה שמאחורי מה שנקרא כיום "מוזיאון פריק" בניו יורק. היה מעניין לקרוא את ההיסטוריה של הדוגמנות והתגובות החברתיות אליה.

 

למי הספר יתאים?

לכל מי שנהנה מספרות היסטורית שאינה מלחמתית, ולכל מי שמתעניין בעולם האמנות

נוּרָא ובַּארוּד - אושרת מזרחי שפירא

נוּרָא ובַּארוּד - אושרת מזרחי שפירא 

הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ 

מאי 2025. 319 עמודים

 

"נוּרָא ובַּארוּד" הוא ספר ביכורים נהדר, מרתק ומלמד, רגיש ונוגע ללב, שנכתב בהשראת סיפור חייה של סבתה של אושרת מזרחי שפירא, שעלתה מכורדיסטן לאשקלון ומשם עברה לליפתא, בירושלים, מקום שמזכיר מעט את הכפר שלה בכורדיסטן.

 

הסיפור נפרש על פני שבעה עשורים, ומגולל את סיפורה של זריפה בת ה 13, ילדה אוהבת טבע, חיות, ואת חברותיה הטובות.

כאשר חברתה הטובה, כְוָונזָא, נעלמת באופן פתאומי, קשר השתיקה סביב היעלמותה לא נותן לזריפה מנוח עד שהיא מגלה שכוונזא נמסרה/"נמכרה" לגבר המבוגר ממנה בשנים רבות. זריפה חוששת שזה יהיה גם גורלה, ומחליטה לקחת על עצמה את כל עבודות הבית, כדי שהוריה יבינו שבלעדיה חייהם יהיו קשים, וכך היא תצליח להימלט מגורל דומה לזה של  חברתה.

אך כאשר הוריה מחליטים לחתן אותה עם שלום, גבר המבוגר ממנה בשנים רבות, עולמה הפנימי והחיצוני קורס. אמה אינה נעתרת לבכיה ולתחנוניה, שתעזור לה להסיר את רוע הגזרה שגזר עליה אביה, והיא נתלשת מילדותה ומבית הוריה ועוברת לבית בעלה,שבו הוא גר עם אחיו. היא שונאת את אמה, את אביה, את בעלה ואת אחיו, את כולם.

החיים ומנהגי התקופה, שלפיהם נשים חוסות תחת אביהן או בעליהן, כמעט מכריעים אותה, היא אפילו חושבת לברוח. ולמרות ששלום מתגלה כבעל מסור, תומך ומפרגן, ואבא טוב, אוהב ומיטיב לילדיהם, זריפה נאלצת להתמודד עם  החיים הקשים שנכפו עליה. היא לא  נכנעת להם ונלחמת בהם כדי להשיג את מה שהיא רוצה. שיכלה החריף, תושייתה ונחישותה מסייעים לה להתמודד עם הקשיים שבהם היא נתקלת בכל מקום שאליו היא מגיעה, ובעזרת חושיה המחודדים ואמונתה, היא מצליחה לשרוד את החיים החדשים, ולסלול את דרכה בעולם הנשלט בידי גברים, גם אם המחיר כבד.

 

הרומן מתאר את סיפורה האישי של זפירה ואת קורות משפחתה, וגם את חייהן של הנשים שנולדו וגדלו בסביבה המרסנת והמדכאת שבה האבא או הבעל קובע את גורלן. כמו כן הוא מתאר את סיפורם המרתק של עולי כורדיסטן שעלו למדינת ישראל והיו צריכים להסתגל למקום חדש ושונה מכל מה שהכירו עד כה.

קראתי את הספר בנשימה עצורה. למדתי על חיי היום יום של היהודים בכפרים בהם הם התגוררו, על הנופים, על סגנון החיים שלא השתנה הרבה גם כשעלו לישראל, על המסורת, המנהגים, המאכלים, הלבוש, האמונות התפלות, החגיגות, הריקודים והשירים. למדתי על הקשר הבין דורי, על יחסי הורים בינם לבין עצמם, בינם לבין ילדיהם, ויחסי אמהות-בנות. למדתי על ימי הצנע של קום המדינה, הרצון של העולים להשתלב בחברה, על הרצון להינשא מאהבה.

 

"נוּרָא ובַּארוּד" הוא סיפור עוצמתי קריא וזורם על דור של נשים בימים שבהם אף אחד עוד לא שמע על זכויות נשים. הוא  מאפשר הצצה לתקופה מורכבת ושונה מהחיים שלנו היום, דרך סיפור החיים של זריפה, שם וכאן,  בשנים של קום המדינה ואחרי.  

זריפה סחפה אותי לתקופה ולמקומות שהיא עברה בהם. כעסתי איתה ועליה, דמעתי איתה ועליה, התרגשתי מהעוצמות הנפשיות שלה, ולרגעים הרגשתי שאני ממש לידה ובא לי לחבק אותה. הסיפור שמופנה אל אמה של זריפה, הוא כן, מרגש ולעיתים כאוב, והוא מסופר ברגישות ובחמלה.

 

אז מה המשמעות של נוּרָא ובַּארוּד?

קיראו את הספר ותבינו.

 

יש ספרים שפשוט נשאבים לתוכם.

זה בדיוק מה שקרה לי עם הספר הזה. סיפור חייה המורכב של זריפה הלך איתי במחשבות תוך כדי הקריאה ואחריה. זהו סיפור נשי עוצמתי על אישה אחת שלא התקפלה ולא התנדנדה, עמדה איתנה כנגד כל הסיכויים וכנגד כל טלטלות החיים.

 מומלץ מאד!

ספרייה לאוהבי ספר – מדלן מרטין

ספרייה לאוהבי ספר – מדלן מרטין

תרגום: דפנה לוי

הוצאת מודן

מאי 2025. 360 עמודים

אמה היא אלמנה צעירה, אמא לאוליביה בת ה-8, שחוותה אובדן רב בחייה. היא חיה בנוטינגהאם, המלחמה בפתח, היא צריכה למצוא מקום עבודה ולפרנס את בתה, ומעל ראשה מרחפת הדרישה לפנות את הילדים לאזור הכפרי, כדי להגן עליהם מהתקפות הגרמנים.

בילדותה, הוריה ניהלו חנות ספרים שברבות הימים נשרפה, ולאורך כל חייה, אמה שמרה על אהבתה לקריאה. עכשיו היא מחפשת עבודה בספריית חובבי ספרים, רשת של ספריות השאלה הפועלות מרשת בתי המרקחת "בוטס".

למרבה המזל, המנהלת בספרייה עוצמת עין מאמהותה ושוכרת אותה כספרנית באחת מספריות ההשאלה. התנאי להעסקתה הוא, לא לגלות לאף אחד שהיא אלמנה ויש לה בת. אמה זקוקה להרבה כוחות נפשיים כדי לצאת לעבודה בידיעה שאוליביה נשארת בבית לבדה שעות ארוכות, להסתיר את העובדה שהיא אם חד הורית ואלמנה בתקופה שבה נשללו הזדמנויות תעסוקה מאמהות אלמנות והן נאלצו להתמודד עם סטיגמות רבות.

 

במהלך עבודתה אמה פוגשת מגוון דמויות, חלקן חביבות יותר מאחרות, אך כולן אוהדות, אדיבות, ובעלות כוונות טובות. כך גם בבניין הדירות שבו היא גרה. היא לומדת לסמוך על אחרים ומבינה שאנשים הם אף פעם לא כפי שהם נראים.

הספר עוסק הרבה בקשר החזק של אמה ואוליביה והאהבה שלהן אחת לשניה. הן הכוח אחת של השנייה. ללא ספק אוליביה בוגרת לגילה, אך לעיתים קרובות היא מתנהגת בחוסר אחריות ובפזיזות, דבר שבא לידי ביטוי בדברים שהיא אומרת, בסיבולת שלה, ובהתנהגותה. לצד כל אלה אמה מתמודדת עם החלטות מייסרות. כשהמלחמה מגיעה לאנגליה וההפצצות מתחילות, אמה נדרשת כמו שאר האזרחים לשלוח את אוליביה לאזור הכפרי כדי שתהיה מוגנת מפני התקפות אוויריות אפשריות. ההחלטה האם לשלוח או להשאיר אותה קרובה אליה, קשה מאד והיא מתלבטת רבות.

 

אמה יוצרת קשרים וחברויות עם מרגרט שעובדת איתה בספרייה ועם בעלת הבית שלה גברת פיקרינג, שפותחת את ביתה בפניה, תומכת בה ועוזרת לה. אמה מפתחת מערכת יחסים רומנטית עדינה, עם צ'ארלס פיסק, כבאי מקומי ואחד המנויים בספרייה בה היא עובדת. הקשר ביניהם נבנה דרך אהבתם לספרים, וחוויות משותפות ששניהם חווים בתקופת המלחמה, אך הוא מרגיש מאולץ,  ללא ניצוץ אמיתי, שלא לדבר על רומנטיקה.

במהלך העלילה מתוארים היבטים של החיים טרום המלחמה ובזמן המלחמה, אך המלחמה נמצאת ברקע, ולא יוצרת הרבה מתח.

 

 

אישית פחות התחברתי לספר. למרות שהסיפור היה אמור להתמקד על איך ספרים וקריאה יכולים להיות גלגלי הצלה עבור אנשים בזמן מלחמת העולם השנייה, הספרייה נדחקה במידה רבה אחורה והעלילה התמקדה בעיקר סביב אהבתה של אמה לבתה.

 

סגנון הכתיבה הרגיש כאילו זה יומן שבו אמה מתעדת אירועים, מחשבות ורגשות. התחושה היא שלסופרת היתה רשימה של אירועים שקרו בזמן המלחמה שהיא רצתה לכלול בעלילה ולסמן עליהם וי. ההתייחסויות למלחמה די מדויקות ומוסיפות עניין לסיפור, אך היו צריכות להיות משמעותיות יותר ולא כקישוט לעלילה. לא אחת קרה שבאותה פיסקה היתה קפיצה בזמן מנקודה מסוימת לכמה חודשים קדימה. הקצב היה איטי והסיפור הרגיש מאולץ ומשעמם בחלקים רבים. כמעט ויתרתי. אין מקרי מוות, אין פציעות קשות, יש מונולוגים פנימיים של אמה ושל מרבית הדמויות שחוזרים על עצמם, ועלילות המישנה הם סוג של מיני דרמה שמגיעות אחת אחרי השנייה ונפתרות מהר כמה עמודים מאוחר יותר. מצאתי את עצמי מדלגת על פסקאות רבות.

 

לכל מי שחושב שזה סיפור על "ספרייה לאוהבי ספרים", אל תתנו לכותרת להטעות אתכם. זהו, למעשה, סיפור חייה של אמה, שמדברת על מצוקתן של נשים באנגליה של שנות ה-40. על פי הכריכה, הכותרת והתיאור, חשבתי שזה ספר על ספרייה באנגליה בתקופת הבליץ של מלחמת העולם השנייה, אך בדיעבד, מעט מאוד נכתב על הספרייה וחבל, כי לא ידעתי דבר על ספריות בוטס, והייתי רוצה לדעת על כך יותר. הספרייה סיפקה לאמה דרך לפרנס את עצמה ואת בתה, נתנה לה הזדמנות לפגוש את מרגרט וצ'ארלס, אבל מעט מאוד מהעלילה מתרחשת או מתפתחת שם. ישנן שתי "תעלומות" שמתרחשות בספרייה אך הן נפתרות בשתי פסקאות. אמנם אמה חובבת ספרים וספרים רבים מוזכרים בסיפור, אבל הכותרת מטעה. למען האמת, הדינמיקה בין הדיירים בבית הדירות שבו אמה ואוליביה גרות, היה מעניין הרבה יותר, וכך גם הפעילות של הנשים למען החיילים והקהילה.

 

לשיקולכן.

שפת הפרחים – שרה בליידס

שפת הפרחים – שרה בליידס

תרגום: נגה הראל

הוצאה: דיונה

מאי 2026. 325 עמודים

 

ג'וליה המספרת בהווה, היא  אדריכלית נוף העובדת בשימור גנים היסטוריים. היא מאמצת את סם, אחיינה, לאחר שאחותה מתה. הקריירה שלה בארה"ב קורסת, והיא נואשת לשינוי. היא מקבלת על עצמה את שיחזור הגנים המוזנחים של אחוזת היינוורת' הישנה באנגליה, ומבטיחה להחזיר את הגנים להיות כפי שהיו בשיא תפארתם, בשנת 1940.

בהווה חיים באחוזה מרגרט בת ה 93 ואנדרו, בן סנדקותה הנאה, רופא רווק. מרגרט רוצה שהגנים ישוחזרו למה שהיו לפני המלחמה אך בעיקר היא רוצה לקיים  הבטחה שנתנה  שנים רבות קודם לכן. היא יודעת שסוף חייה מתקרב, והיא רוצה לכבד את הבטחתה. עם זאת, המידע על איך נראו הגנים בעבר מועט, ומרגרט ואנדרו לא ממש גלויי לב.

בעבר חיו באחוזה מרגרט ואחותה למחצה, איירין, עם הוריה. המלחמה רחוקה מהם והם חיים את חייהם ללא זעזועים או צורך בהסתגלות לצורכי השעה. אבל איירין אינה מרוצה. היא מרגישה כמו זרה עם משפחתה, לא מובנת, ונואשת להתרחק מחיים חונקים. אביה נוכח-נפקד מרבית הימים, עקב עבודתו בפיתוח ציוד מכ"ם עבור המטוסים האנגליים. אחותה למחצה, מרגרט, היא ילדה חולנית, ואיירין, שגדולה ממנה בעשור, היא ציירת מוכשרת שאוהבת את הגנים באחוזה, מציירת כל פרח וצמח בדייקנות, ובנוסף מעניקה להם משמעות סמלית.

איירין בת ה 18 מתאהבת בג'יימס, ובסופה של היכרות קצרה היא בורחת איתו, נישאת לו והם חיים בלונדון של תקופת הבליץ. העלילה עוקבת אחר צעדיה השגויים של איירין התמימה בלונדון, כשהיא מסתבכת יתר על המידה בפעילויות הגובלות בבגידה. שם היא מגלה, שג'יימס אינו  מי שהיא חשבה שהוא.  בעקבות ארוע חמור, משפחתה מנתקת את קשריה איתה, ומכאן ואילך עקבותיה נעלמו, ובמשך עשרות שנים לא נוצר אפילו שביב של קשר ביניהם.

בהווה, ג'וליה מוצאת מחברת סקיצות המתעדת ומקטלגת את כל הפרחים שנשתלו בגנים ההיסטוריים. בזמן שהיא עוקרת קוצים בגנים היא מפענחת רמזים באמצעות הפרחים המצוירים, החושפים את סודותיה של איירין, חיפושה אחר חופש וחינוך, ומעורבותה בשותפות לריגול עבור הגרמנים. השערורייה המשפחתית של בגידה, לכאורה, נשמרת בסוד במשך עשרות שנים, ואף אחד לא מדבר עליה. ג'וליה חושפת אט אט את הבטחתה של מרגרט, ויחד עם אנדרו, מגלה את האמת בסיפורה של איירין, ומאפשרת למרגרט סגירת מעגל מעברה קורע הלב.

 

 

העלילה מסופרת בשני צירי זמן וכמו בהרבה ספרים עם שני צירי זמן ,אחד חזק ומעניין יותר מהשני. סיפור מלחמת העולם השנייה של איירין היה מרתק ומסקרן יותר, בעוד שנקודת המבט של ג'וליה בהווה הייתה די משעממת ולא מפותחת. הספר היה צפוי, ופיתוח הדמויות היה מינימלי. היה לי קשה להתחבר אליהן ומצאתי את הסיפור לא ממש אמין. הסוף הרגיש נדוש ומהיר.

אהבתי את ההתמקדות בפרחים ובמבנה הגנים. אהבתי חלק מהזמן שאיירין שהתה בלונדון, ואת המסע שהיא עוברת שם. סם, האחיין בן החמש, לא דומה לשום ילד בן חמש שאני מכירה, שפתו דלה, הוא מעסיק  את עצמו ללא השגחה, ללא לימודים, ללא חברים, ללא צעצועים מלבד פנקס מדבקות, בזמן שדודתו עסוקה בעבודה. גם התמימות של איירין צורמת לאחר זמן מה, והחלק הרומנטי בין ג'וליה לאנדרו סטריאוטיפי מאוד.

לסיפור היה פוטנציאל, אבל הוא לא היה טוב כפי שיכול היה להיות. יש ספרים טובים יותר בז'אנר הזה. לטעמי "שפת הפרחים" הוא רומן צ'יק ליט עם סיפור תעלומה די פשוט.

 

הרומן מספק הצצה לחלק ההיסטורי במלחמת העולם השניה בזמן הבליץ והקיצוב בלונדון, דרך סיפור בדיוני, ומומלץ לקרוא את הערות המחברת  בסוף הספר, שם היא כותבת היכן הסיפור סוטה מאירועים עובדתיים, מאיפה שאבה השראה לכתיבה ועוד.

הפרי הזר – ג'וג'ו מויס

הפרי הזר – ג'וג'ו מויס

תרגום: אביגיל בורשטיין

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 408 עמודים

 

"הפרי הזר" פורסם לראשונה בשנת 2003 ומתרחש בשתי תקופות זמן,האחת  בתחילת העשור הראשון של המאה ה- 21 והשנייה בשנות ה-50. 

הספר זכה בפרס ספר השנה של איגוד הסופרים הרומנטיים (RNA) לשנת 2004.

 

הסיפור מחולק לשלושה חלקים.

החלק הראשון מתרחש בשנות ה-50, בעיירת החוף השמרנית מראהם, הרחוקה כמה שעות נסיעה מלונדון, והוא מתאר אירועי קיץ אחד שישנו את חייהן של שתי נערות בגיל העשרה.

אנו פוגשים את לוטי, נערה שגדלה עם משפחת הולדן מאז שפונתה מלונדון במהלך המלחמה, ואת סיליה, בתם המרדנית של משפחת הולדן, שמרגישה מוגבלת על ידי החוקים השמרניים של משפחתה והעיירה בה היא גרה, וכל רצונה הוא להתנתק. ההזדמנות מגיעה מוקדם מהצפוי כאשר בית ארט-דקו משנות ה-30, המכונה ארקדיה, שעמד ריק במשך שנים, נרכש על ידי קבוצת בוהמיינים שמערכות היחסים המשפחתיים ביניהם לא ברורים. 

הקהילה בעיירה סוערת, אבל סיליה הולדן בת ה-18 וחברתה לוטי סוויפט, מוקסמות. הן עומדות לפרוץ את הכבלים והמיגבלות שמוטלים עליהן על ידי אמה הלחוצה של סיליה. השתיים מתחילות לבקר את הדיירים החדשים, מרותקות מהדרך האקזוטית בה הם חיים, ומחוסר העכבות שלהם. אך לאחר שאמה של סיליה מגלה על הקשר שנוצר בין בתה לדיירים החדשים, היא מרחיקה את סיליה מהעיירה ושולחת אותה ללונדון. לוטי נשארת עם משפחת הולדן. שמונה שבועות לאחר מכן סיליה חוזרת מלונדון לבקר את המשפחה עם ארוסה, גיא בנקרופט, והמיפגש הזה מוליד שורה של בעיות, ומשנה הכל עבור שתי הבנות ובמיוחד עבור לוטי, שנאלצת לעזוב את העיירה.

 

החלק השני, מתרחש חמישים שנה מאוחר יותר ואנו עוקבים אחר דייזי פרסונס, מעצבת פנים שנשכרה לשקם את ארקדיה ולהפוך אותו למלון.  דייזי, בת ה- 28, ננטשה על ידי אבי בתה בת הארבעה חודשים. היא  נאלצת להשלים עם העובדה שאין באפשרותה להמשיך לחיות בלונדון ללא אמצעים, ולוקחת על עצמה את שיפוץ המלון. כל עתידה תלוי בהצלחתה לשחזר את ימי תפארתו של המלון. היא מגיעה למרהאם, ופוגשת את לוטי ובני משפחתה. כשהיא משפצת את בית ארקדיה וחושפת את סודותיו, בעיות ישנות צצות יחד איתו, ודייזי מוצאת את עצמה מעריכה מחדש את חייה ואת בחירותיה.

במהלך תקופת שיפוץ בית ארקדיה דייזי עוברת מסע אישי,  והקורא רואה כיצד היא הופכת מאם חד הורית פגועה לאישה חזקה המסוגלת להתמודד בבטחון ובנחישות עם כל אחד, בין אם זה בוס שתלטן, אזרח עסוק, מאהב לשעבר, או מטפלת תקיפה.

 

בחלק השלישי של הספר, הסיפורים של הדמויות משני החלקים הראשונים מתאחדים ויוצרים שילוב מעניין. אהבתי איך דייזי השפיעה ועזרה ללוטי, באותה מידה שלוטי עזרה לדייזי. היה להם כל כך הרבה במשותף, למרות הנסיבות השונות שהן חוו, אך היה מעניין לראות כיצד שני הסיפורים שלהן השתלבו זה בזה ובסופו של דבר נפתרו.

נהניתי מהתיאור של כמה דמויות בעיירת החוף שתושביה רוצים לשמר אותה, שבה רכילות והתערבות בעניינים של כולם היא לא דבר חריג, ומספקת מעט בידור והקלה מהמונוטוניות של חיי היומיום.

 

ג'וג'ו מויס היא מספרת סיפורים מצוינת וסוחפת, וכמו תמיד, מושכת את הקורא פנימה עם עלילה מעניינת ומורכבת ששומרת על עירנות וסקרנות הקורא. אמנם ההתחלה הייתה קצת איטית, היו הרבה דמויות שצריך היה להבין את ההקשר ביניהן,כמו גם  עלילות משנה, אבל ברגע שנכנסתי לתוך העלילה, הסיפור קיבל תאוצה ולא יכולתי להניח את הספר מהיד. בשני צירי הזמן הדמויות מעניינות אך פגומות, יש עיסוק בשאלות הקשורות למוסר חברתי, סודות משפחתיים ואהבה בלתי אפשרית. 

קראתי את רוב הרומנים שג'וג'ו מויס כתבה, ולמרות ש"הפרי הזר" אינו הספר האהוב עליי מבין הרומנים שלה שקראתי, הוא עדיין סיפור מעניין, מלא חום ורגש.

 

אם אתם מחפשים קריאה רומנטית עם נגיעה היסטורית, שבה אהבה חורגת מהזמן, אני ממליצה