רכבת היתומים – כריסטינה בייקר קליין

רכבת היתומים – כריסטינה בייקר קליין

מאנגלית: שרון פרמינגר

הוצאת ידיעות ספרים

נובמבר 2015 . 303 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

רכבות היתומים הייתה תוכנית סיוע ממשלתית מוסדרת שפעלה בין השנים 1854 ל-1929.

יותר מ-200,000 ילדים חסרי בית, יתומים או נטושים נשלחו לאזורים הכפריים של המערב התיכון, רוב הילדים היו אירים וקתולים שהתייתמו והועברו לכאורה לאימוץ. הם נשלחו כדי למצוא בתים אוהבים ותחושת ביטחון, אבל המציאות היתה אחרת לגמרי ולמעשה הם הפכו לעובדים, שהוכרחו לעבוד עבודת פרך בתת תנאים בחוות ובבתים של אנשים שרצו עובד ולא ילד. מיעוט זכה להגיע למשפחה איכפתית ואוהבת.

זו עובדה בהיסטוריה של אמריקה שלא ידעתי עליה.

הסיפור מסופר דרך עיניה הבוגרות של  ויויאן, שם שניתן לה על ידי משפחתה המאמצת. אנו למדים על חייה הקשים כאשר היא מספרת עליהם לנערת האומנה, מולי, ששובצה לעבודה קהילתית עקב עבירה קלה. כשמולי וויויאן ממיינות חיים שלמים של חפצים, שני הסיפורים שלהן מתעוררים לחיים ומולי מסוגלת לראות את קווי הדמיון בין חייה שלה לבין חייה הקודמים של ויויאן.

 

ויויאן היא ניב, מהגרת אירית יתומה בת תשע. היא מוצאת את עצמה על אחת מרכבות היתומים. הספר מספר את סיפור חייה, כשהיא מועברת ממשפחה אחת לאחרת במינסוטה.

בהווה, בשנת 2011 ,  וויויאן היא אישה בת 91 עם עליית גג מלאה בזיכרונות כואבים, הזקוקה למישהו שיעזור לה לארגן ולפנות אותה.

 

מולי היא נערת אומנה בת 17, נערה גותית, מתבגרת מתמרדת, שמחויבת בחמישים שעות שירות לקהילה

אמנם השירות הקהילתי הוא שמפגיש בין השתיים, אבל הפרויקט הבית ספרי הוא זה שבסופו של דבר חושף את הסיפור המלא של כל אחת מהן ומחזק את הקשר ביניהם.

 

הסיפור של מולי מתחיל ב-2011.

אביה נפטר, אמה מכורה לסמים, והיא מעבירה את השנים בבתי אומנה ובאינספור בתי ספר שבהם היא אף פעם לא משתלבת. היא פיתחה מראה גותי קשוח כדי לשרוד. מולי יודעת שמשפחתה הנוכחית שומרת עליה רק ​​תמורת הכסף הנוסף שהם מקבלים. היא מורדת ללא הרף באמצעות התדמית שלה, הגישה שלה ולבסוף, על ידי גניבת ספר מהספרייה המקומית. כשהיא נתפסת ניצבת בפניה בחירה בין שהיה בכלא או שירות לקהילה. מולי בוחרת ב-50 שעות עזרה לקהילה, פוגשת את ויויאן דרך החבר שלה ואימו, והחברות המאוד לא סבירה בין הנערה בת ה- 17 לאישה בת ה-91 באה בעקבותיה. מולי מגלה, שלה ולוויויאן יש יותר במשותף ממה שהיא חשבה אי פעם ושתיהן מספקות אחת לשניה קשר מאד מיוחד.

 

מולי מקבלת משימה בבית הספר ובוחרת לספר את סיפורה של וויויאן, וכשהן ממיינות את הקופסאות בעליית הגג, היא מקליטה את ויויאן. פריטים שונים מסמנים אנשים ואירועים מסוימים בחייה הארוכים והמעניינים של ויויאן שסיפורה מתחיל בשנת 1927 כשהיא בת 7, בזמן שחייתה באירלנד עם משפחתה, ההגירה לניו יורק, שם הם מבינים שניו יורק היא לא סיר הזהב שציפו לו, והמשפחה נאבקת לשרוד. השריפה בה וויויאן מאבדת את המשפחה שהיא אוהבת. איך היא נלקחת לבית יתומים של האגודה לסיוע לילדים, ועד מהרה מוצאת את עצמה על רכבת יתומים שמעבירה אותה ויתומים אחרים למינסוטה, שם "הורים" פוטנציאליים יבחרו "לאמץ" ילד. לאורך הרומן, אנו רואים כמה ויויאן סבלה ומה עבר עליה, איך היא נלקחה כעובדת ופועלת מבלי שניתן לה הטיפול הראוי שילד צריך לקבל, וכשחושבים על העובדה שהיא רק בת 9 נשבר הלב. אחרי שני אימוצים לא מוצלחים, מזלה של ויויאן משתנה, היא נאספת למשפחה שמאפשרת לה סוף סוף חיים מאושרים. אבל, החיים עדיין לא מחייכים אליה.

 

הרגשתי רע עבור מולי, לא רק בגלל מצבה בבית משפחת האומנה בו היא גרה, או הרוע שמפגינה כלפיה האם המאמצת, אלא בגלל איך שראו אותה. הרקע האינדיאני המעורב שלה לא נדון בפירוט, אבל ברור שזה היה חלק ממנה. לא היה לה על מי לסמוך מלבד אביה כדי להבין את הצד הילידי שלה, וברור שזה השפיע לרעה כאשר הוא מת והשאיר אותה עם אמה בלבד.

 

ככל שסיפורה של ויויאן נחשף, מערכת היחסים בין השתיים מתחזקת . שתיהן נאלצו להתמודד עם היותן בלתי רצויות רוב הזמן. שתיהן סבלו מכשלון המערכת. ויויאן סבלה מהרעבה, ממגורים ללא תנאים בסיסיים, וכמוה גם מולי סבלה מהטרדה מצד ההורים המאמצים, רוע ואכזריות לשמה, אך בכל מקום יש גם מי שליבו יצא אליהן. ייחלתי לכך שויויאן תגיע סוף סוף לידיה של משפחה אוהבת, שהיא תוכל לישון בלי לפחד מי צופה בה, לאכול בלי הגבלה ולחיות בחופשיות ובלי דאגות.

 

קליין אורגת את שני הסיפורים בצורה יפה, והופכת את הסיפור לרומן רב עוצמה המתאר טלטלות וחוסן, חברות בלתי צפויה ומעוררת השראה ומספר על הסודות שאנו נושאים. אהבתי את הקול של ויויאן, את האומץ שלה והדרך בה נגעה בחייה של מולי ואיך סיפורה היווה מודל לחיקוי עבור מולי.

 

 

לקראת הסוף נראה היה שהרבה דברים קורים בפרק זמן קצר, והתחושה היתה שהסופרת דחסה פרטים וארועים כדי לקשור קצוות רופפים.

 

אבל בשורה התחתונה מאוד נהניתי מהספר.

הוא מתאר את החיים הקשים של היתומים בעבר, אבל הוא עושה הקבלה יפה לאופן שבו אלה שנקלעים למערכת היום נמצאים באותו סיכון וסובלים מאותו הדבר. דעות קדומות והתעללות, ההעברות ממקום למקום, ניצולם ככוח עבודה או ניצול כספי המערכת.

זה אחד מאותם סיפורים מדהימים השוזרים פרטים היסטוריים בתוך מציאות עכשווית ומלמדים את הקורא על ארועים מזעזעים מהעבר. אהבתי את המסע ששתיהן עוברות וגם  את שיעור ההיסטוריה. נהניתי לראות אותן יוצרות קשר ומעשירות אחת את חייה של השניה. מולי יכולה להיות עצבנית ולא בוגרת, לא מסוגלת לשלוט במילים שלה או לציית לכללים ולקבל משמעת, אבל יש לה גם את האומץ לעמוד על שלה ולסרב להקריב את אמונותיה. באותה מידה, השפעתה של מולי על ויויאן היא גם עמוקה, שכן הקשישה מוצאת שכל עולמה פתוח לאפשרויות חדשות לעתיד, מה שמוכיח שאף פעם לא מאוחר מדי ללמוד משהו חדש או לנסות דברים חדשים, ולעולם לא לוותר, אלא תמיד לְקַווֹת.

 

 

ספר מרגש. נוגע ללב.

 

ממליצה בחום!

 

ג'יני וג'יני המשאלה הראשונה – טריש גראנטד

ג'יני וג'יני המשאלה הראשונה – טריש גראנטד

איורים: מנואלה לופז

תרגום גליה אלוני-דגן

הוצאת מטר

ספטמבר 2022. 121 עמודים

"ג'יני וג'יני המשאלה הראשונה" הוא הספר הראשון בסדרת ג'יני וג'יני, ומספר על התלמידה החדשה ווילו דייויס שמשבשת את שיגרת חייה של תלמידת כיתה ב', ג'יני בל.

עבור ג'יני בל, הדברים בבית הספר ריברטאון נחמדים, נורמליים וממוצעים לגמרי, ללא הרפתקאות, בדיוק כמו שהיא אוהבת. היא מעדיפה ספר טוב על פני רוב הדברים, היא אוהבת ללמוד, להקשיב למורים, לשמור על סדר ונקיון וקצת פחות אוהבת פעילות ספורטיבית.

כשווילו דייויס, מצטרפת לכיתה של ג'יני בל, מתחילים לקרות דברים מוזרים. ווילו התוססת היא פטפטנית גדולה, מבלה את ימיה ללא דאגות, ומכניסה את ג'יני ל"צרות", ולמרות זאת, ג'יני המנומסת והאדיבה,מנסה להיות חברה שלה בעידודם של הוריה, לוקחת אותה לסיור היכרות עם בית הספר, ומשתדלת לעזור לה להרגיש בנוח בסביבה החדשה.

ג'יני בל מרגישה שכשהיא נמצאת עם ווילו קורים דברים מוזרים, וכשהיא בוחנת את האירועים היא מבינה שווילו היא קצת אחרת, לא רק בהתנהגותה אלא ביכולות שלה. 

ג'יני ווילו הן הפכים בלא מעט דברים, האם זה יפריע לחברות שלהם?

מה הסוד של ווילו?

האם היא תגלה אותו לג'יני?

כל זאת ועוד תגלו כשתקראו את הספר.

 

הסיפור כתוב באותיות יחסית גדולות, אידיאלי לקוראים.ות הצעירים.ות בראשית קריאה. 

העלילה כתובה במשפטים פשוטים וקלים לקריאה, מנוקדים ומלווים באיורים פשוטים וברורים.

ספר משעשע וכייפי  למי  שאוהבים קצת קסם דמיוני שמשולב בסיפור חברות ושיתוף פעולה.

מתוק ,מהנה ומחמם את הלב. 

צעירים ללא גבולות - אמנדה לי

צעירים ללא גבולות - אמנדה לי

איור: איימי בלקוול

תרגום: חנה לבנת

הוצאת אגם

2022. 128 עמודים

"האם יש משהו שתמיד חלמתם לעשות אבל חששתם שלא תצליחו? האם שאלתם את עצמכם פעם איך תתמודדו אם תיקלעו למצב של סכנה?" (מתוך ההקדמה )

 

הספר "צעירים ללא גבולות" כשמו כן הוא.

הוא מספר את סיפוריהם האמיתיים של נערות ונערים מרחבי העולם ואת האתגרים יוצאי הדופן איתם הם התמודדו בדרכים מעוררות התפעלות עד שהתגברו עליהם.

הספר כולל 29 סיפורים על נערות ונערים צעירים שנאבקו למען הגשמת חלומותיהם, למען מימוש זכויותיהם, ולמען פתרון בעיות האקלים והחברה בעולם.

חלקם התמודדו עם סכנות של ממש, חלקם נאלצו להתגבר על מגבלות קשות וכל אחד מהם נזקק לכושר המצאה, אומץ ומחויבות, להתמדה, נחישות וגבורה יוצאות דופן עד שהם השיגו את הבלתי נתפס, מהישרדות ממטוס שהתרסק בג'ונגל, הפלגה לבד מסביב לעולם, תקיפה של כריש, היחלצות ממפולת שלגים, ועד לפעילות למען הסביבה ויצירת דעת קהל עולמית שנרתמה למאבק למען שינויי האקלים. יש סיפורים של ניצחון על מחלות ופציעות, וסיפורים של התגברות על בריונות.

 

כל סיפור מסופר בסגנון מרגש ומרתק ומלווה באיורים מרהיבים של איימי בלקוול. כל סיפור משולב עם סיפורי משנה הכוללים כמה עובדות הקשורות בסיפורה של הדמות, ועצות לקורא שיעזרו לו אם יתקל בסיטואציה דומה. לכל אחד מ-29 הילדים מוקדשים ארבעה עמודים צבעוניים (ללא תמונות) הכוללים את סיפורם האישי ומתארים מה הוא/היא עשה כדי להיות "יוצא דופן", ומידע הקשור לסיפורם לדוגמה, בסיפור על הריקוד הדרמטי של ג'ואל קיוקו, מקניה  יש עמוד נוסף המסביר "איך לבצע פירואט בלי לקבל סחרחורת" ו"איך לפתח את הכוח ואת הכושר שלכם" .

בחלק מהסיפורים יש גם אינפורמציה המספרת על "איפה הוא או היא כיום?"

הספר לא התמקד רק בשמות מוכרים או ידועים אלא כלל הרבה אנשים שלא שמעתי עליהם או כאלה שידעתי עליהם רק מעט. הוא כלל מגוון רחב של לאומים ותחומי עשייה.

הסיפורים היו על הילדים שניסו להשיג משהו חשוב כמו גרטה תונברג משודיה שנאבקה למען האקלים, ויליאם קמקוומבה ממלאווי שמצא דרך לייצר חשמל, בויאן סלאט מהולנד שמצא דרך לשמור על נקיון האוקינוס ולהילחם בפלסטיק שמושלך לים, דזמונד דוס מארה"ב שהציל חיים ועשה את הבלתי יאומן , או כאלה שנקלעו לנסיבות יוצאות דופן ,למשל יוליאנה קפקה מגרמניה שניצלה מהתרסקות מטוס. היו גם סיפורים על כמה ילדים שהתגברו על מכשולים של עוני ונאבקו להגשים את החלום שלהם כמו הסיפור של  ג'ואל קיוקו מקניה שלא ויתר על חלומו להיות רקדן בלט, או פיונה מוטסי מאוגנדה שלא ידעה קרוא וכתוב והפכה לשחקנית שחמט.

 

"צעירים ללא גבולות" הוא ספר מתנה מושלם לכל ילד וילדה. הסיפורים המרגשים שבו מתארים את האתגרים שהילדים הצליחו לגבור עליהם, ובעזרתם הקוראים שואבים השראה שעשויה לעודד אותם לחיות חיים משמעותיים יותר. בכל אחד מהם מסר מיוחד, אך המסר החשוב הוא, שלא משנה מי אתה, בן כמה אתה ומה אתה עושה, אם רוצים יכולים לעמוד בפני כל אתגר, ולהצליח.

 

מרתק, מרגש ומעורר השראה. נהדר לילדים אבל גם שובה לב למבוגרים.

 

לגילאי 9-12. לא מנוקד.

 

סאל - מיק קיטסון

סאל -  מיק קיטסון

תרגום: שי סנדיק

הוצאה מירבל

ספטמבר 2022 . 270 עמ' מודפסים.

הספר נקרא באפליקציית עברית

אני אתחיל מהסוף. ספר ביכורים נהדר שליווה אותי במשך כמה ימים אחרי שסיימתי לקרוא אותו. זה כשלעצמו אחד מהסימנים המובהקים שקראתי ספר טוב, עמוק ומעורר מחשבה.

"סאל" הוא סיפור מרתק שמלווה את המסע של שתי אחיות צעירות כשהן לומדות לשרוד את הסכנות שנמצאות בשממה הסקוטית, כמו גם את אלה שבביתן.

 

ספר שמסופר מנקודת מבטה של ילדה בת 13,  שמתארת את עולמה בשפה ובמילים פשוטות ולעיתים עם שגיאות, אבל מילים שהתוכן שלהם מטריד, קורע לב ויחד עם זאת יפה בכל מה שקשור לאהבה בין שתי האחיות. הדקדוק והתחביר לא תמיד תקינים,  וקולה של סאל נשמע בהתחלה די מוזר,  אבל ככל שהסיפור מתפתח אנו לומדים להכיר אותה וברור שהקול שלה הוא חלק בלתי נפרד מקסמו של הסיפור, כי הוא כל כך טבעי וכל כך נכון עד שאי אפשר שלא להתאהב בה. היא לא מתכוונת להקסים את הקורא היא לא מחפשת להתחבב על הקורא אבל הסגנון החשוף והישיר של הדיבור שלה נכנס ללב ואי אפשר לעמוד בפניו.

 

סאל בת ה-13 עברה התעללות על ידי רוברט, בן הזוג של אמא שלה, במשך תקופה ארוכה. היא שותקת ולא מספרת לאף אחד על כך כי היא יודעת שאם תספר למישהו מה קורה, יש סיכוי טוב שרשויות הרווחה יכנסו לתמונה, היא ופפה יוצאו מהבית ויופרדו. לכן, כאשר פפה מגיעה לגיל עשר, היא יודעת שהזמן אוזל, ושהיא צריכה להגן על אחותה. אחרי הכל, זה היה הגיל שבו רוברט תקף אותה לראשונה.

אמה האלכוהוליסטית מתעלפת לעתים קרובות, עד כדי כך שהיא אפילו לא מודעת למה שעושה החבר האלכוהוליסט והמכור לסמים שלה. במאמץ להגן על אחותה מפניו, סאל לוקחת את הצדק לידיה ומכינה בזהירות תכנית שתבטיח את בריחתן.  במהלך שנה היא מתמקדת בלימוד מיומנויות הישרדות באמצעות סרטונים ביוטיוב ומתוך מדריך ההישרדות המפורסם שמלמד איך להדליק אש, איך לירות באקדח אוויר, איך להכין מלכודות לארנבות, איך להכין מחסה ביער, איך להשיג מזון ובעיקר איך לדאוג לכל צרכיה של פפה, ואיך להתמודד עם כל בעיה שעשויה לצוץ, וכשהיא מרגישה מוכנה הן נמלטות אל השממה הסקוטית, שם הן צריכות לשרוד בטבע הפראי. הצעד הזה, ההחלטה הזו של סאל משנה את חייהם של כל המעורבים ומתארת אהבת אחיות ללא תנאי. במהלך שהותן ביער הן פוגשות את "שכנתם" אינגריד, אימונולוגית מתבודדת שמתגוררת במחנה כפרי במרחק של כמה קילומטרים משם וצריכה להתמודד עם פצעים משלה. היא מלמדת אותן על אפיית לחם בתנור אבן, הכנת קערות מקליפת ליבנה, חשיבות הסליחה ועוד. המפגש שלהן עם אינגריד הוא בעל השפעה רבה בכל הנוגע לעתידן.

סאל מקריבה את עצמה למען אחותה פפה, ופפה מודה לה בכך שהיא סומכת עליה בעיניים עצומות, מסתכלת עליה ומקבלת אותה כפי שהיא. האינטראקציה בין שתי האחיות יוצרת דינמיקה טבעית ומערכת היחסים שלהן  מחממת את הלב. הרצינות של סאל מתאזנת הודות לפפה והרצון שלה לצחוק, ולמרות שכישורי ההישרדות של סאל יוצאי דופן והתושייה סותרת את שנותיה הרכות, מרתק לראות איך היא מתמודדת עם אתגר ההישרדות, ומגלה, טיפין טיפין, בדיוק מה דרבן אותה לברוח מלכתחילה.

אני חייבת לציין שהעמודים הראשונים היו מרובי  פרטים והרגשתי שהקצב איטי מדי. אך ברגע שהתחברתי לדמויות, מצאתי את עצמי משתוקקת לדעת את כל מה שקרה, קורה ויקרה...

רציתי לדעת איך היא למדה את כל מה שלמדה, רציתי לדעת מה קרה בבית, וכו' . פתאום כל הפרטים הקטנים התחילו להרגיש חשובים לסיפור.

הדמויות שנונות, פגיעות, נאמנות, מלאות תושייה וחביבות,  והעלילה היא סיפור קורע לב על אלכוהוליזם, התעללות מינית, עוני, התבגרות, תמימות, מוסר ואהבה חסרת אנוכיות.

"סאל" הוא סיפור מעורר השראה, שמדגיש את הדינמיקה המורכבת של מערכות יחסים בין אחיות,  מראה את ההשפעות של אלכוהוליזם והתעללות על משפחה, ולוכד רגעים קטנים של אהבה וחסד .

סיפור אמין ורגיש ונוגע ללב. הכריכה היפהפיה מצליחה להעביר את האווירה של הספר כולו, שבהחלט מצטרף לרשימת הספרים הטובים שקראתי לאחרונה.

מומלץ בחום.

 

קבלתי עותק דיגיטלי לקריאה מהוצאת "מירבל".

אהבה יד ראשונה – מירה מגן

אהבה יד ראשונה – מירה מגן

הוצאת כנרת זמורה דביר

פברואר 2022. 222 עמודים מודפסים.

נקרא כעותק דיגיטלי

"אהבה יד ראשונה" מספר את סיפורן של מספר דמויות, שגרות בבית דירות משותף.

יולה, סופרת מצליחה ומפורסמת, מגיעה לגור בבית משותף, בעיר כלשהי בארץ, בדירה שהושאלה לה לתקופה של ארבעה חודשים. כל עניין הדירה הזאת לא היה נולד אלמלא התחייבה לעורך שלה שעד סוף דצמבר יהיה לה ספר.  היא פורשת מהמוכר והידוע, מבני משפחתה, ומגלה את עצמה לדירה שְאוּלה כדי לנטרל רעשים  ולנסות ולהתגבר על מחסום הכתיבה בו היא שרויה, ולכתוב את הספר הבא שלה.  

הנוכחות שלה "מוציאה לאור" את דיירי הבניין מהשיגרה היומיומית, מיחסים של שלום שלום ולא מעבר, וכשהם מנסים לתהות על קנקנה, היא נאלצת לתהות על קנקנם, ושלא מרצונה היא נחשפת אליהם. הבניין מאוכלס במשפחות שונות ומגוונות. כולם חיים ביחד ולחוד, ולכל אחד יש את הסיפור האישי שלו שלא מוכר לאחרים. לאט לאט נרקמים קורים דקים של אינטראקציה בינה לבינם ובינם לבין עצמם, ומתגלה סיפורם האישי של כל אחד מהדיירים, ואלה טורדים את מנוחתה ואת היכולת לכתוב ולו מילה חדשה אחת.

יולה פוגשת את הדמויות השונות בחדר המדרגות או בחצר לשיחות קצרות.

את סמדר בת ה-64 שהתאהבה באלהים ומתגעגעת נואשות לרפאל בעלה לשעבר. אהבתה  העבירה אותה על דעתה ותקופה ארוכה שהתה במוסד פסיכיאטרי. היא גרה עם שירה הסטודנטית, שבנותיה הביאו שתגור איתה חינם ורק תשגיח עליה. שירה רווקה דתיה בשנות השלושים המתקדמות לחייה מחפשת אהבה, שידוך הולם, יוצאת לדייטים שלא יוצא מהם דבר, די נואשת אך מוכנה להתפשר.

מגי, אם חד הורית, לביאה לוחמת, שפיה וליבה שווים, אהבה עד כלות את הגבר ששיקר, גנב ורימה אותה והשאיר אותה נטושה ללא פרוטה. אחריו לא רצתה שום קשר עם גברים, ואת בנה ילדה מתרומת זרע.על מנת לפרנס את בנה עזבה את עבודתה כאחות והחלה לעבוד ב...."בזק" , מילת כיסוי לעיסוקה במקצוע העתיק ביותר בעולם, ובנה, מחמל נפשה,  ניסו השמן, חווה בדידות כשהיא נעדרת מהבית מספר ערבים בשבוע ותסכוליו מוצאים נחמה באכילה, וסובל בין היתר מהתלמידים בביה"ס.

אורנה ושאול לוי, פסיכיאטר ורופאה, אופירה המוחצנת,בעלת בוטיק בגדים ופרימו בעלה השף שמעריץ את הקרקע שרגלה דורכת עליה, ואחרון, לא בטוח שחביב, נבוקו הגבר, המתנשא והמנותק, שחי לבדו עם כלבו, בפנטהאוז.

שני מוטיבים מאחדים בין כל אחת מהדמויות, השונות כל כך זו מזו.

אהבה.

וסמדר שנוגעת בחיים של כל אחד מהם, בנגיעות עדינות כמו ריפרוף פרפר.

אהבתם הישנה, של יולה ונבוקו, אהבתה של סמדר אל אלהים ואל הבעל שנטש אותה, הכמיהה של שירה להיות נאהבת והצורך להתפשר כי השעון מתקתק, אהבתו האינסופית של פרימו לאופירה, והאהבה המיושבת בין אורנה ושאול. יש בהן מי שמתרפק בגעגוע עז, יש מי שכמֵה לזכות בה סוף־סוף, יש מי שמתכחש לה ויש מי שמתעב אותה.

 

הספר מורכב מפרקים שמסופרים בכל פעם מפיה של דמות אחרת, שמספרת על עצמה ועל נקודת המבט שלה על הדמויות האחרות, והקורא שמתוודע לכל נקודות המבט יכול לחבר אותן ולקבל תמונה רחבה על מה שכל אחת מהדמויות עברה ועוברת בחייה.

 

אני אוהבת את הכתיבה של מירה מגן.

בכתיבה אלגנטית ומעוררת הזדהות, ברגישות ובעומק, היא  מצליחה לתאר את כל הדמויות בצורה מדויקת, שלמה, כך שעל אף שהן לא מושלמות, כל אחת מהן מעוררת סימפטיה. כן, גם זו של נבוקו, המתנשא, שללא היסוס מאפשר לסמדר לצאת אל מרפסת ביתו ולהרגיש קרובה לשמים, וכך מתגלה צד מלא חמלה ורגש בדמותו.

 

וגם אם לכאורה אין עלילה בספר, וגם אם הוא לא חף מבעיות, הדמויות ממש משכו אותי פנימה וקשה היה שלא להיות מרותקת לסיפור. 

מומלץ בחום.