ממלכת
הטווסים – ג'וג'ו מויס
תרגום: מור רוזנפלד
הוצאה: ידיעות ספרים
נובמבר 2024. 462 עמודים
הסיפור מתרחש בשתי מסגרות זמן. הראשונה בשנות ה-60 והיא עוסקת בעיקר בגורלה של משפחת פיירלי-האלם, כשהיורש הצעיר דאגלס מתאהב
בטירוף באתנה פורסטר, היפה והזוהרת, אבל גם אנוכית ומעט פראית לפי אמות המידה של אותם ימים. דאגלס
מתחתן איתה, אך עד מהרה מתפכח, כאשר אתנה עוזבת אותו לנהל רומן עם איש מכירות,
למרבה המבוכה והאימה של משפחותיהם.
מסגרת הזמן השנייה מתרחשת כ- 35 שנים אחרי. הדמות הראשית בסיפור היא סוזנה פיקוק, בתה של אתנה. היא מרגישה לכודה בנישואים "חסרי ברק" לניל מזה עשר שנים, ובגיל
34 מוצאת את עצמה משועממת מהחיים. היא לא מוכנה להרות, למרות שבעלה משתוקק לילדים,
וכשהוא מפוטר מעבודתו, חייה מתהפכים. מסיבות כלכליות הם נאלצים לעזוב את לונדון, ואת
סגנון החיים האהוב עליה, ולחזור לעיירת הולדתה, דיר המפטון, לגור בקירבת משפחתה.
זה לא משהו שסוזנה השתוקקה לעשות, ומצב רוחה ירוד ביותר. היא מעולם לא הרגישה שייכת למשפחתה
מאחר וגדלה עם הידיעה שלידתה הובילה למותה של אמה, האשה שאביה אהב עד כלות, וזה כשלעצמו סיבה מספיקה שלא לאהוב אותה, למרות שויוי, אשתו השנייה של דאגלס, גידלה אותה כאמה האמיתית, והעניקה
לה אהבה רבה, שווה לזו שהעניקה לשני ילדיה הביולוגיים. זה, לא שינה את המחשבה
שמלווה אותה כל חייה.
הכל משתנה כשסוזנה מחליטה לנסות לעשות משהו למען
עצמה, ובעצמה, ללא עזרה מאף אחד מבני משפחתה, משהו שיעניק משמעות לחייה המשמימים
בעיירה. היא מחליטה להגשים את חלומה ופותחת חנות בשם "ממלכת הטווסים". לאט לאט החנות והאנשים
שהיא פוגשת וההשפעה שיש להם עליה ועל ההערכה העצמית שלה משנים את השקפותיה על
החיים, וכשהיא מגלה את האמת על אמה הביולוגית, היא מוצאת את מקומה בתוך
המשפחה, ומוצאת בתוכה תחושה אמיתית של הערכה ובטחון בעצמה ושל מה שהיא באמת רוצה
מהחיים. היא לומדת מי היא, היא מבינה מה שגוי בחייה, היא מוצאת חברות אמת ואהבה, ולומדת
ליהנות מחברתם של אחרים.
הפרקים הראשונים של הספר היו קשים לקריאה. קו העלילה קפץ מסיטואציה אחת
לאחרת, העבר והווה התערבבו זה בזה ולא הצלחתי להבין אחרי מי או איזה דמות הוא ניסה
לעקוב. מויס לוקחת את הזמן לתאר את "ההיסטוריה" שמאחורי הדמויות תוך
יצירת עלילה רב-שכבתית. החל מהפרק השישי הדברים הסתדרו. הצלחתי להבין את החיבור
בין הדמויות, וסוזנה שהצטיירה בהתחלה כנהנתנית חסרת התחשבות, התגלתה כמי שחיי המשפחה שלה והתנהלותה מושפעים מהעבר שרודף אותה וזו הסיבה לקצוות החדים בה.
הקורא עובר יחד עם סוזנה רכבת הרים רגשית של עליות ומורדות שמסתיימת באמונה המחודשת שלה בעצמה ובחיים. הספר מכיל דמויות אותנטיות ומערכות יחסים מצולקות, שפע של רגשות אנושיים ומערכות יחסים מסובכות. סוזנה והאנשים שהם חלק מחייה, הצער שלה, השמחות הקטנות שלה, הייסורים שלה, הטעויות שלה, הכל מתואר על ידי ג'וג'ו מויס בסגנון האופייני לה. העלילה עוקבת אחרי דאגלס, אשתו ויוי, אמו המזדקנת של דאגלס רוזמרי, ג'סי התוססת, אתנה, ואלחנדרו, מיילד זכר שעבר מארגנטינה לעבוד בבית חולים אנגלי. יש מתח, יש הפתעות, יש מסרים העוסקים בהבדלי דורות, התעללות, סודות במשפחה, המקום שממלאים כסף ומעמד ברשת החברתית ובמסגרת הנישואים המורכבת, ובניית אמון. האחרון קשה במיוחד לאחר חיים שלמים של הכחשה ובדיה. כל דמות היא ייחודית, וככל שהסיפור מתפתח, ה"תעלומה" נפתרת, הסודות נפרמים ותובנות חדשות משפיעות על מערכות היחסים.
היו בספר כמה תפניות שלא ציפיתי להן. יש טרגדיה
בעבר וטרגדיה בהווה, שבה חיים ואהבות מתנגשים, חלקם עם תוצאות קשות, אחרים עם
תקווה, אבל בסופו של דבר זה סיפור על איך אנחנו מבינים וזוכרים את העבר, ואיך הוא משפיע על מי שאנחנו. איך משפחה מעצבת
את האמונה שלנו בעצמנו, ואת הסיבות שמובילות אנשים לקבל החלטות כפי שהם מקבלים.
הספר פורסם לראשונה בשנת 2004 וכבר אז ניתן היה לראות את דפוס הכתיבה האופייני לג'וג'ו מויס, שמשלבת בעלילה סיפור מהעבר שמצטלב ומשפיע על ההווה, חשיפת החוזקות של הדמויות הנשיות ועוד. מאוד אהבתי את הרגישות ואת הדרך שבה מויס מספרת את הדברים הדרמטיים ביותר מבלי להפוך אותם לטרגדיה יוונית. ולמרות שלקח לי קצת יותר זמן מהרגיל להיכנס לספר, בסופו של דבר נכבשתי. אפשר לחשוב שרומן עם כל כך הרבה רבדים עלול לסבך את הדברים ולהפריע לתהליך הקריאה, אבל אני יכולה לומר בכנות שלי זה לא הפריע. בסופו של דבר אהבתי אותו והוא הצליח לעורר בי הזדהות.
אולי לא הספר הכי טוב של ג'וג'ו מויס, אך למי שאוהב לקרוא אותה, מומלץ
בחום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה