מיזוג נישואים – ג'ניפר פרובסט

מיזוג נישואים – ג'ניפר פרובסט

נישואים למיליארדר: ספר 4

הוצאת אהבות

דצמבר 2019. 320 עמודים

"מיזוג נישואים" הוא הספר הרביעי והאחרון בסדרת נישואים למיליארדר.

הסיפור עוסק בג'ולייטה קונטה, המנכ"לית המצליחה של המאפייה המשפחתית "לה דולצ'ה פמיליה".

ג'ולייטה היא אישה חכמה, חרוצה, בטוחה בעצמה, נחושה, שאפתנית, עצמאית ומסורה לעבודתה. בעקבות אכזבות שחוותה במערכות יחסים קודמות, והחשש להיפגע שוב, היא בנתה לעצמה חומות רגשיות, ולמדה להסתמך בעיקר על עצמה, ולהשקיע את האנרגיה שלה בקריירה ולא באהבה. מבחינתה, הצלחה מקצועית היא דבר שניתן לשלוט בו, בעוד שאהבה עלולה להביא כאב ואכזבה. היא מאד אסרטיבית ולא נרתעת מלהביע את דעתה לטוב ולרע, אך כשהיא משחררת את ליבה היא אוהבת בכל רמ"ח איבריה.

חייה משתנים כאשר סוייר וולס,  יזם עשיר, כריזמטי, מצליח ובטוח בעצמו, שבנה את הקריירה שלו בכוחות עצמו, מציע לג'ולייטה שותפות עסקית שתאפשר למוצרי המאפייה המשפחתית להימכר במלונותיו ברחבי העולם.

בניגוד לרושם הראשוני שסוייר יוצר, הוא לא רק מיליארדר כריזמטי ובטוח בעצמו, אלא גבר פגוע שמסתיר עבר אפל מאחורי החליפה והגישה הסקסית. חוויות ילדותו גרמו לו להאמין שאי אפשר לסמוך על אנשים ושמערכות יחסים עלולות להסתיים באכזבה. לכן הוא מסתמך רק על עצמו ונמנע ממחויבות רגשית עמוקה או קשר מחייב. הוא גבר שיודע מה הוא רוצה, ואיך להשיג את מה שהוא רוצה, הוא גם גבר שאוהב שליטה, בתוך ומחוץ לחדר הישיבות.

במהלך העבודה המשותפת ג'ולייטה מנסה לשמור על יחסים מקצועיים בלבד, אבל אינה יכולה להתכחש למשיכה שהיא מרגישה לנוכחותו העוצמתית והיהירות הסקסית של סוייר. היא נאבקת בין הרצון לשמור על עצמאותה לבין הרצון לפתוח את ליבה ולהתאהב. לאט לאט היא עוברת שינוי משמעותי,  ולומדת שלא כל קשר מוביל לאכזבה, ושכדי לבנות מערכת יחסים אמיתית עליה להיות כנה, לסמוך על בן הזוג ולהרשות לעצמה להיות פגיעה.  כך גם סוייר. הקשר שלו עם ג'ולייטה מאלץ אותו להתמודד עם הפחדים שלו, להיות כן, לחשוף את רגשותיו ולתת אמון.  השניים מתמכרים לרומן לוהט, ומנסים לשלב בין השותפות העסקית לבין מערכת היחסים,  לומדים לבטוח זה בזה ולמצוא איזון בין אהבה לקריירה.

 

מלבד סוייר וג'ולייטה, ליבי יצא אל וולף. אני אתן לכם לגלות מי הוא, בעצמכם.

אי אפשר שלא להתייחס למאמא קונטה שדואגת לשמר את ערכי המשפחה האיטלקית המסורתית: אהבה, נאמנות, חום ודאגה לילדיה. למרות שילדיה כבר מבוגרים ומצליחים, היא ממשיכה להיות מעורבת בחייהם ומאמינה שלכל אחד מהם מגיע למצוא אהבת אמת. היא מחברת בין בני המשפחה, מארחת מפגשים משפחתיים ומזכירה לכולם שהצלחה אמיתית אינה נמדדת רק בכסף או בקריירה, אלא גם באהבה ובקשרים אנושיים. היא מבינה שג'ולייטה מגינה על עצמה מפני אהבה בגלל אכזבות העבר, ומעודדת אותה להיפתח ולא להסתתר מאחורי העבודה. אמנם היא אינה כופה את דעתה, אך היא מעניקה לבתה עצות, תמיכה ולעיתים גם דחיפה עדינה כדי שתיתן הזדמנות לקשר עם סוייר. 

 

"מיזוג נישואים" הוא רומן רומנטי המספר על שני אנשי עסקים מצליחים שנאלצים להתמודד עם הפחדים והפצעים מהעבר שלהם. דרך מערכת היחסים המתפתחת ביניהם הם לומדים שאהבה אמיתית דורשת אמון, כנות ואומץ רגשי, ושאפשר לשלב בין הצלחה מקצועית לבין חיים אישיים מאושרים. הסיפור מדגיש את חשיבות המשפחה והקשרים המשפחתיים, את התמיכה ההדדית, ואת הצורך להתמודד עם טראומות מהעבר, כדי לצמוח ולהיפתח מבחינה  רגשית.

 

הסיפור היה הפתעה נעימה. מהנה וקצבי, עם סצנות לוהטות והרבה רומנטיקה. למרות שהרומן די קלישאתי הוא ממכר. הדמויות נחושות, אך משלימות אחת את השנייה, והדינמיקה המשפחתית ומערכות היחסים בין האחים והאחיות מחממת לב. הם אוהבים זה את זה מאוד, אך אינם חוששים להביע את דעתם או להתווכח. הם מקניטים אחד את השני, אך ברגעי משבר הם מתלכדים ומעניקים עזרה ללא תנאי.

נשאבתי לתוך העולם של משפחת קונטה האיטלקית, למילאנו וברגמו, ונהניתי ממשב רוח מרענן וקליל ביום קיץ חם.

נ“ב, אני שונאת אותך – לורן קונולי

נ“ב, אני שונאת אותך – לורן קונולי

תרגום: קטיה בנוביץ'

הוצאת ידיעות ספרים

מרץ 2026. 384 עמודים

מאדי סנדרסון, בת ה-26 נמצאת בטקס האזכרה לאחיה האהוב, ג'וש, שעדיין לא מלאו לו 30. באופן לא מפתיע, מאדי מתפרקת.

במשך כל חייה מאדי חוותה הזנחה הורית, נטישה רגשית ופיזית ועכשיו נוסף האבל על מות אחיה האהוב. מאדי מסווה כאב ואי נוחות באמצעות הומור, לעתים סרקסטי, כמנגנון התמודדות מפגיעה רגשית, אך הוא אינו מסתיר את השברים העמוקים שהותירו בה ההזנחה המשפחתית ושברון הלב מהעבר.

היא בונה חומות רגשיות, חיה חיים זהירים ונמנעת מלקחת סיכונים, מתרחקת מאנשים ומתנגדת לטיפול או לעצה של אחרים. היא נוטה להסיק מסקנות מהירות, לחסום אנשים שרוצים בטובתה (כמו חבריה או דום) ולהדוף עזרה, ומבטאת את האבל שלה דרך כעס וטינה. היא מתקשה לשחרר רגשות ואפילו לא מצליחה להתאבל ולבכות, אבל תקועה שנים בעקבות סטוץ של לילה אחד עם דום, שהתרחש בשנות העשרה שלה.

 

מאדי סובלת  מאסתמה, וההתקפים שהיא מקבלת  מסמלים את מצבה הרגשי השברירי. אביה מעולם לא רצה אותה, ואמה ססיליה וסבתה פלורנס מאשימות אותה בנטישתו. כל אלה גרמו לחוסר ביטחון ולאמונה השגויה שהיא לא שווה שיאהבו אותה או ישארו שם בשבילה. רק אחיה הגדול, ג'וש, הוא הקבוע היחיד בחייה והוא האדם היחיד שהיא אי פעם יכלה לסמוך עליו בלי לפחד שהוא ינטוש אותה.

 

אלא שעכשיו הוא מת, ומכיוון שמותו הוא תוצאה של מאבק בסרטן, היה לו זמן לחשוב על מה שהוא רוצה להשאיר אחרי לכתו. בצוואתו הוא משאיר הוראות למאדי וחברו הטוב ביותר, דומיניק פרי. הוא משאיר להם שמונה מעטפות, כל אחת עם קואורדינטות מדויקות בשמונה מדינות בארה"ב, שהוא לא הספיק לבקר בהן, ומבקש ששניהם יפזרו בהם את אפרו ויקראו מכתב אחד בכל אחד מהמקומות. מאדי הייתה רוצה לסרב כי דומיניק הוא האיש ששבר את ליבה, כשהיתה בת 19, והיא עדיין שונאת אותו ושומרת בתוכה הרבה כעס עליו, אך למרות מערכת היחסים המעורערת ביניהם, השניים מסכימים בחוסר רצון לכבד את מישאלתו של ג'וש. מה שהיה אמור להיות פרידה מתוקה-מרירה מג'וש, הופך לרכבת הרים כאוטית ורגשית.

 

דום גר בפילדלפיה ומאדי גרה בסיאטל. פעם בכמה חודשים, כשהעונות מתחלפות,  הם נפגשים באחד היעדים, והמיפגשים האלה מעוררים במאדי מחשבות לגבי העבר:

האם העבר יכול להישכח כשהם מנסים לתקן את ליבם השבור, ולמצוא יותר מסתם נחמה זה בזה?

האם הטיול הארוך הזה יהיה ההוכחה שעדיף למאדי להשאיר את רגשותיה כלפי דומיניק נעולים?

ג'וש הוא הלב של הספר. אנחנו יודעים מההתחלה שהוא מת, אבל הסיפור שומר אותו חי בכל עמוד לאורך כל הרומן על ידי העלאת זכרונות מהזמנים הכיפיים שהדמויות היו איתו עד הסוף. לעלילה הבסיסית היה פוטנציאל, ובהחלט נהניתי מדמויות המישנה, אבל היה מתיש להיות בתוך הראש של מאדי במשך קרוב ל-400 עמודים. בערך באמצע הספר, משהו השתנה. הסיפור מצא את הקצב שלו, ורק לקראת הסוף רואים צמיחה של הדמויות.

אני חושבת שאם הספר היה מסופר מנקודת מבט כפולה, גם מהצד של דום, הייתי יכולה להבין את האבל שלו ואת ההיגיון שלו לא להיות פתוח וכנה עם מאדי לגבי הרגשות שלו כל כך הרבה שנים. דום לא דיבר הרבה עד המחצית השנייה של הרומן. אבל ללא ספק הוא היה בדיוק מי שמאדי היתה זקוקה לו ברגעי הפרדה מאחיה. תומך, סבלני ,מרגיע ובעיקר מכיל. ממפגש אחד לשני מתפתחת בין השניים הרומנטיקה, הם מתקרבים אחד לשני והכימיה ביניהם לוהטת.

 

והטוויסט? את זה אשאיר לכם לגלות.

 

"נ“ב, אני שונאת אותך" הוא סיפור שעוסק בריפוי מאובדן, כאב משפחתי, והחומות שאנו בונים כאשר אלה שאמורים לאהוב אותנו, מאכזבים אותנו הכי הרבה. עם טרופ של מאויבים לאוהבים, סיפור אהבה של החבר הטוב ביותר של האח הגדול והזדמנות שנייה, זהו ספר שנקרא מהר ונשכח מהר.

 

לשיקולכם.ן

שומרי הזמן – אליסון ריצ'מן

שומרי הזמן – אליסון ריצ'מן

תרגום: אילן פן

הוצאה: פן, ידיעות ספרים

מרץ 2026. 327 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציה של E-vrit

"שומרי הזמן" הוא רומן המתרחש על רקע מלחמת וייטנאם, השפעותיה, הפצעים הנפשיים והפיזיים שנושאות כמה מדמויותיה.

זהו סיפורם של באו היתום ואן האפוטרופוסית שלו, פליטים מווייטנאם, שברחו וחוו אובדן טרגי במלחמת וייטנאם, הגיעו לארה"ב במסגרת תוכנית אמריקאית להגנה על נפגעים אזרחיים, ומתקשים להסתגל לחיים החדשים בארץ זרה. 

זהו סיפורו של ג'ק, חייל אמריקאי שנפצע בווייטנאם באופן אנוש, ומסתתר מהציוויליזציה כדי להסתיר את פניו המעוותות. 

זהו גם סיפורה של גרייס, שמעורבת בחייהם, ומשפחתה.

הסיפור מתרחש בלונג איילנד, בשנת 1979, ובווייטנאם של 1968 מוכת המלחמה, וכעשור לאחר מיכן, ב-1978, ומתמקד בגרייס, שלאחר ילדות קשה באירלנד, היגרה לארצות הברית, שם היא  נישאה לטום, יהודי בעל  חנות השעונים "שעות הזהב", אותה ירש מאביו, ששרד את מלחמת העולם השנייה. טום גולדן מתואר כאדם שקט, יציב ובעל חמלה עמוקה, יש לו סבלנות אינסופית לתקן שעונים ובאותה מידה יש לו אינסטינקט טבעי לעזור לאנשים "לתקן" את חייהם. הוא מעסיק את ג'ק בחנותו, שהופכת למקום מפלט ומרחב ריפוי עבורו, ולמקום בו הדמויות נפגשות, עובדות ומוצאות מזור לנפשן. למעשה, החנות מייצגת תיקון של מה ש"שבור", ואיך עם טיפול וזמן, אפשר ל"תקן" בחזרה, שעונים וגם אנשים.

 

חייה של גרייס משתנים מאותו רגע שהיא נתקלת בבאו , שברח ממקום המחסה בו הוא שוהה עם אן ופליטים נוספים. כמי שרואה את הטוב באחרים, גרייס טובת הלב ובעלת החמלה, לוקחת אותו לביתה ואחר כך מביאה אותו לתחנת המשטרה שם היא מתוודעת לדודתו, אן. בעקבות המיפגש גרייס מתחילה להתנדב ולהקנות לאן ולפליטים הנוספים את השפה האנגלית ומנסה לסייע להם להסתגל לחיים בארץ החדשה, ולהפוך להיות עצמאיים. למרות ששתיהן באות מעולמות שונים, מתרבות שונה, הן מתקרבות אחת לשניה בזכות אהבתן לבאו, מוצאות חברות וריפוי מעברן הכואב. הקשר ביניהן משקף את אחד הרעיונות המרכזיים של הרומן, שמשפחה אינה מוגדרת רק על ידי דם, אלא על ידי דאגה ואמון משותפים. ובאמצעות מעשיה, גרייס עוזרת לכל הדמויות להתחבר וליצור מעין משפחה.

הספר העביר אותי מאירלנד לווייטנאם ולארה"ב, בין דמויות ומלחמות בתקופות זמן שונות. הגיבורים, רובם, אנשים טובים, אדיבים ורגילים, שחיים עם הגורל שנפל בחלקם, כל אחד בהתאם לזמן, למקום ולתקופה. הם מנווטים את חייהם בין אהבה ואובדן, געגוע וטראומה. לאורך כל הספר עוברת כחוט השני תחושת הבדידות, התקווה לריפוי, למשפחה וחברות .

לא קראתי הרבה ספרים המתרחשים בתקופת מלחמת וייטנאם, ו"שומרי הזמן" התגלה כסיפורת היסטורית שמידע עובדתי שזור בסיפור הבדיוני שבו. אליסון ריצ'מן שוזרת את מסען של הדמויות המרתקות, שממלאות את הלב ושוברות אותו, רק כדי לחשוף  בזהירות ובדיוק של שען מומחה, פרט אחד בכל פעם, תוך שהיא נותנת לקורא פרספקטיבה על מה שחוו חיילים רבים במלחמה ולאחריה, את האבל, האהבה, האובדן, ההגירה, חברים חדשים, בתים חדשים, השפעות המלחמה, ופוסט טראומה.

 

בהשראת סיפורה האמיתי של פליטה וייטנאמית שהפקידה בידי ריצ'מן את תיאורה הדרמטי של בריחתה מוייטנאם, וגם סיפורו של שורד מלחמה פצוע, ריצ'מן שופכת אור על אלו שחייהם הושפעו לנצח מההרס שהביאה המלחמה ההיא.

"שומרי הזמן" הוא  רומן בלתי נשכח, סיפור מתוק-מריר נוגע ללב, המתאר את חייהם של דמויות שונות שחייהם שזורים בכאב העבר ונפשם נושאת צלקות שעדיין כואבות, דמויות שמתמודדות עם אובדן של אדם אהוב ועם תוצאותיה של פציעה קשה, עם דעות קדומות וגזעניות. אך לצד אלה רואים איך התמיכה שהם העניקו זה לזה עזרה להם להתגבר על האובדן והקשיים, ואיך חנות השעונים הפכה למקלט ומקום מפגש שבו הם יכלו למצוא ריפוי לנפשם.

.אני בהחלט ממליצה על הספר הזה

יינקה, איפה הבעל שלך – ליזי דמילולה בלקברן

יינקה, איפה הבעל שלך – ליזי דמילולה בלקברן

תרגום: שי סנדיק

הוצאת אריה ניר, מודן

יולי 2024. 408 עמודים 

יינקה היא אישה בשנות ה-30 המוקדמות לחייה, בריטית ממוצא ניגרי שחיה בלונדון. היא אינה נשואה, היא מובטלת, ולהרגשתה, הבת הפחות אהובה. אמה וכל הדודות שלה לא נותנות לה לשכוח את רווקותה, ומתפללות בשבילה כל הזמן שתמצא האזבנד(=בעל). חבריה לעבודה חושבים שהיא מסורתית מדי, החברות שלה חושבות שהיא צריכה להתגבר כבר על האקס שלה, והגברים בחייה... אלה סיפור בפני עצמו. יינקה מאמינה שאהבה אמיתית תמצא אותה כשיגיע הזמן, ורוב הסיפור היא עסוקה בניסיון לשכנע את משפחתה שהיא בסדר גמור כמו שהיא עכשיו.

 

כשבת דודתה הצעירה מתארסת, הלחץ המשפחתי גובר, ויינקה מתכננת למצוא בן זוג איתו תגיע לחתונה. היא חווה דייטים כושלים, עושה שינויים במראה שלה, ולומדת (לפעמים, בדרך הקשה) איך לאהוב את כל הדברים שהופכים אותה למי שהיא. בסופו של דבר עם קצת עזרה מחבריה, אלוהים והמטפל שלה, היא מוצאת את דרכה חזרה לעצמה והמסע שהיא עוברת אנושי ומחמם לב.

 

יינקה מייצגת הרבה נשים שחוות לחץ חברתי-משפחתי שמוביל לעירעור הביטחון העצמי.

בגלל חוויות שעברה לאורך השנים, היא מאמינה שהיא אשמה ברווקות שלה, ובהיותה בריטית-ניגרית, הרבה מהיבטי התרבות הניגרית שנשזרו בעלילה עזרו להבין את הלחצים הרבים שהופעלו עליה.  היה  מנחם לראות את השינוי שהיא עוברת כשהבינה ששורש הבעיות לא נובע רק מאיך שהיא נראית, או מתנהלת, אלא  גם בגלל האנשים שהיא מוקפת בהם.

 

אהבתי לראות את הדמות של יינקה מתפתחת. האירועים המביכים שאיתם היא מתמודדת, בתוספת ההיבטים התרבותיים לצד האמונה/דת בחייה, האירו את דמותה. גם כשהיא חווה רגעים של חוסר ביטחון לגבי המראה שלה, כשהיא חושבת שאף אחד לא ירצה אותה, ומקבלת החלטות גרועות, המאבק שלה הוא אנושי, במיוחד כשהיא מגיעה לתובנה שהיא לא צריכה לשנות את עצמה כדי למצוא אהבה.

 

סגנון הכתיבה הרגוע והכאילו סתמי מתחזק על ידי תיאורים חיים העוסקים בתרבות הניגרית ובדינמיקה המשפחתית. העלילה מסופרת בפרקים קצרים מנקודת המבט של יינקה, ומשלבת הודעות טקסט, מיילים וכד'. כל אחת מהדמויות בחייה של יינקה ייחודית, צבעונית, עם גוונים וקול משלה, ואלה הוסיפו עומק והומור לסיפור.

 

 

ינקה, איפה ה"האזבנד" שלך? הוא ספר ביכורים  מרענן, משעשע, מלא ברגעים חמים.

זהו סיפור התבגרות של אישה בשנות ה-30 המוקדמות לחייה שלאט לאט מוצאת את דרכה, סיפור על משפחה, חברות, יחסי אם-בת  ואהבה, על לחצים חברתיים משפחתיים ותרבותיים, שמעביר מסר של העצמה ואהבה עצמית,  שמערכת היחסים החשובה ביותר היא זו שיש לך עם עצמך.

 

מומלץ בחום!

ממלכת הטווסים – ג'וג'ו מויס

ממלכת הטווסים – ג'וג'ו מויס

תרגום: מור רוזנפלד

הוצאה: ידיעות ספרים

נובמבר 2024. 462 עמודים

הסיפור מתרחש בשתי מסגרות זמן. הראשונה בשנות ה-60 והיא עוסקת בעיקר בגורלה של משפחת פיירלי-האלם, כשהיורש הצעיר דאגלס מתאהב בטירוף באתנה פורסטר, היפה והזוהרת, אבל גם אנוכית ומעט פראית לפי אמות המידה של אותם ימים. דאגלס מתחתן איתה, אך עד מהרה מתפכח, כאשר אתנה עוזבת אותו לנהל רומן עם איש מכירות, למרבה המבוכה והאימה של משפחותיהם.

מסגרת הזמן השנייה מתרחשת כ- 35 שנים אחרי. הדמות הראשית בסיפור היא סוזנה פיקוק, בתה של אתנה. היא מרגישה לכודה בנישואים "חסרי ברק" לניל מזה עשר שנים, ובגיל 34 מוצאת את עצמה משועממת מהחיים. היא לא מוכנה להרות, למרות שבעלה משתוקק לילדים, וכשהוא מפוטר מעבודתו, חייה מתהפכים. מסיבות כלכליות הם נאלצים לעזוב את לונדון, ואת סגנון החיים האהוב עליה, ולחזור לעיירת הולדתה, דיר המפטון, לגור בקירבת משפחתה. זה לא משהו שסוזנה השתוקקה לעשות, ומצב רוחה ירוד ביותר. היא מעולם לא הרגישה שייכת למשפחתה מאחר וגדלה עם הידיעה שלידתה הובילה למותה של אמה, האשה שאביה אהב עד כלות, וזה כשלעצמו סיבה מספיקה שלא לאהוב אותה, למרות שויוי, אשתו השנייה של דאגלס, גידלה אותה כאמה האמיתית, והעניקה לה אהבה רבה, שווה לזו שהעניקה לשני ילדיה הביולוגיים. זה, לא שינה את המחשבה שמלווה אותה כל חייה.

הכל משתנה כשסוזנה מחליטה לנסות לעשות משהו למען עצמה, ובעצמה, ללא עזרה מאף אחד מבני משפחתה, משהו שיעניק משמעות לחייה המשמימים בעיירה. היא מחליטה להגשים את חלומה ופותחת חנות בשם "ממלכת הטווסים". לאט לאט החנות והאנשים שהיא פוגשת וההשפעה שיש להם עליה ועל ההערכה העצמית שלה משנים את השקפותיה על החיים, וכשהיא מגלה את האמת על אמה הביולוגית, היא מוצאת את מקומה בתוך המשפחה, ומוצאת בתוכה תחושה אמיתית של הערכה ובטחון בעצמה ושל מה שהיא באמת רוצה מהחיים. היא לומדת מי היא, היא מבינה מה שגוי בחייה, היא מוצאת חברות אמת ואהבה, ולומדת ליהנות מחברתם של אחרים.

 

הפרקים הראשונים של הספר היו קשים לקריאה. קו העלילה קפץ מסיטואציה אחת לאחרת, העבר והווה התערבבו זה בזה ולא הצלחתי להבין אחרי מי או איזה דמות הוא ניסה לעקוב. מויס לוקחת את הזמן לתאר את "ההיסטוריה" שמאחורי הדמויות תוך יצירת עלילה רב-שכבתית. החל מהפרק השישי הדברים הסתדרו. הצלחתי להבין את החיבור בין הדמויות, וסוזנה שהצטיירה בהתחלה כנהנתנית חסרת התחשבות, התגלתה כמי שחיי המשפחה שלה והתנהלותה מושפעים מהעבר שרודף אותה וזו הסיבה לקצוות החדים בה.

 

הקורא עובר יחד עם סוזנה רכבת הרים רגשית של עליות ומורדות שמסתיימת באמונה המחודשת שלה בעצמה ובחיים. הספר מכיל דמויות אותנטיות ומערכות יחסים מצולקות, שפע של רגשות אנושיים ומערכות יחסים מסובכות. סוזנה והאנשים שהם חלק מחייה, הצער שלה, השמחות הקטנות שלה, הייסורים שלה, הטעויות שלה, הכל מתואר על ידי ג'וג'ו מויס בסגנון האופייני לה. העלילה עוקבת אחרי דאגלס, אשתו ויוי, אמו המזדקנת של דאגלס רוזמרי, ג'סי התוססת, אתנה,  ואלחנדרו, מיילד זכר שעבר מארגנטינה לעבוד בבית חולים אנגלי. יש מתח, יש הפתעות, יש מסרים העוסקים בהבדלי דורות, התעללות, סודות במשפחה, המקום שממלאים כסף ומעמד ברשת החברתית ובמסגרת הנישואים המורכבת, ובניית אמון. האחרון קשה במיוחד לאחר חיים שלמים של הכחשה ובדיה. כל דמות היא ייחודית, וככל שהסיפור מתפתח, ה"תעלומה" נפתרת, הסודות נפרמים ותובנות חדשות משפיעות על מערכות היחסים.

היו בספר כמה תפניות שלא ציפיתי להן. יש טרגדיה בעבר וטרגדיה בהווה, שבה חיים ואהבות מתנגשים, חלקם עם תוצאות קשות, אחרים עם תקווה, אבל בסופו של דבר זה סיפור על איך אנחנו מבינים וזוכרים את העבר, ואיך הוא משפיע על מי שאנחנו. איך משפחה מעצבת את האמונה שלנו בעצמנו, ואת הסיבות שמובילות אנשים לקבל החלטות  כפי שהם מקבלים.

 

 

הספר פורסם לראשונה בשנת 2004 וכבר אז ניתן היה לראות את דפוס הכתיבה האופייני לג'וג'ו מויס, שמשלבת בעלילה סיפור מהעבר שמצטלב ומשפיע על ההווה, חשיפת החוזקות של הדמויות הנשיות ועוד. מאוד אהבתי את הרגישות ואת הדרך שבה מויס מספרת את הדברים הדרמטיים ביותר מבלי להפוך אותם לטרגדיה יוונית. ולמרות שלקח לי קצת יותר זמן מהרגיל להיכנס לספר, בסופו של דבר נכבשתי. אפשר לחשוב שרומן עם כל כך הרבה רבדים עלול לסבך את הדברים ולהפריע לתהליך הקריאה, אבל אני יכולה לומר בכנות שלי זה לא הפריע. בסופו של דבר אהבתי אותו והוא הצליח לעורר בי הזדהות.

 

אולי לא הספר הכי טוב של  ג'וג'ו מויס, אך למי שאוהב לקרוא אותה, מומלץ בחום.

הבת הסודית - שילפי סומאיה גוודה

הבת הסודית - שילפי סומאיה גוודה

תרגום: ניצה פלד

הוצאת ידיעות ספרים, סימנים

2011. 382  עמ' מודפסים

"הבת הסודית" הוא סיפור שמספר על הדרכים הבלתי צפויות שבהן הבחירות שלנו כמו גם המשפחות שלנו משפיעות על חיינו, ועל כוחה הבלתי יימחה של אהבה על כל צורותיה הרבות.

 

קוויטה וג'אסו חיים בכפר דאהאנו, בהודו,  בחברה שמעדיפה בנים ורואה בבנות נטל. הם עניים, שאינם יכולים להרשות לעצמם לגדל בת. ג'אסו מתפלל שקוויטה תלד לו בן שיעזור לו בשדות. אך לרוע מזלם, קוויטה  יולדת בת. היא קוראת לה אושה. מבועתת שבעלה ירצח את הבת, כפי שעשה לבתם הראשונה, קוויטה בוחרת להציל את חייה של בתה שזה עתה נולדה. היא ואחותה נוסעות בלב כבד למומביי ומביאות את התינוקת לבית יתומים. כל מה שקוויטה יכולה להוריש לבתה הוא צמיד כסף קטן.  בשובן לכפר היא מספרת לג'אסו שהתינוקת מתה בלילה. זו החלטה שתרדוף את קוויטה עד סוף חייה.

בצדו השני של כדור הארץ, מופרדים על ידי אוקיינוסים, אלפי קילומטרים, ויקום שלם של הבדלים תרבותיים, סומר וקרישנאן, שנקרא עכשיו קריס,הם  זוג רופאים נשואים מקליפורניה. אחרי סדרה של הפלות, סומר מגלה שהיא עקרה, ולמרות הישגיה הרבים האחרים, היא מרגישה לא מסופקת. באי רצון, וכהוקרה למוצאו האתני של קרישנאן ולמשפחתו, הם מחליטים לאמץ ילד הודי מבית יתומים במומביי,  ובוחרים את אושה.

קוויטה מתאבלת על בתה הסודית גם בזמן שגידלה את הבן המיוחל שנולד, ותוך כדי לומדת לקבל את בעלה כפי שהוא. התינוקת, שנקראת עכשיו אַשָּׁהּ, גדלה בתנאים נוחים, מוקפת בדאגת הוריה ובחברים, והפכה להיות עיתונאית מבטיחה. היא זוכה במילגה מיוחדת ובוחרת להתמחות בעיתון מרכזי בהודו. סומר חוששת מנסיעתה, אך אַשָּׁהּ נוסעת לארץ הולדתה ומתגוררת עם משפחת אביה. היא מחפשת את הוריה הביולוגיים מתוך תקווה לקבל תשובות לשאלות שיש לה.

האם אַשָּׁהּ תמצא את הוריה הביולוגיים או שכל חייה יעברו מבלי להיפגש?

האם היא תעזוב את הודו עם תשובות ואם כן, האם הן יהיו התשובות שהיא רוצה?

 

אַשָּׁהּ היא זו הקושרת את גורלן של שתי הנשים, ושתי המשפחות, והעלילה  עוקבת אחר הפיתולים בחייהן של דמויות אלו, ובו זמנית שופכת אור על המורכבות של חיי המשפחה המאמצת, ועל הניגוד החד בין העוני והעושר ותנאי החיים הקשים והמנהגים האכזריים של הודים רבים.

העלילה מסופרת לסירוגין בעיקר מנקודת המבט של אַשָּׁהּ, סומר וקוויטה, לאורך תקופה של למעלה מעשרים שנה. כל הדמויות פגומות אך הן עוברות תהליך של צמיחה. כל דמות מציגה את נקודת המבט שלה.

אַשָּׁהּ, שאומצה, נאבקת על זהותה. היא אוהבת את הוריה המאמצים, אבל סקרנית לגבי הוריה הביולוגיים. סומר, רוצה להיות האם המושלמת וחוששת מעצמאות בתה, מה שמקשה על נישואיה, וקוויטה הענייה נאבקת כדי לחלץ את משפחתה מהעוני, וסיפורה מאיר את תנאי העוני של הודו וכיצד הם משפיעים על הבחירות בחיים. בין הצבעים העזים של הסארי, האוכל, המוזיקה והריקוד המסורתיים, החברה ההודית, הלך הרוח, הרואה בבנות נטל, הוצגה היטב. הודו לא זכתה לפאר ולא ללעג יתר על המידה. למעשה, הסופרת ציירה תמונה ריאלית של הודו והחיים מלאי הסתירות שבה, מבלי להיות שיפוטית.

הקורא חווה את התחושות והמחשבות, את ההתפתחות והשינויים של חמשת האנשים וסביבתם. כולם קשורים זה לזה, גם אם חלק מהם לא מכירים אחד את השני באופן אישי.

 

"הבת הסודית" הוא רומן מרגש שכולו מידע תרבותי. נהניתי לחזור אל הודו, אל הצדדים השליליים והחיוביים שבה. בעזרת הדמויות שבספר הסופרת הצליחה לדון בנושאים העוסקים בעוני, זהות, אמהות, מסורת, אהבה, יחסים זוגיים, אובדן, תקווה, משפחה ואימוץ. התיאורים של התרבויות והמסורות השונות טובים ומפורטים, והודו על צבעיה וצליליה תוארו בבהירות רבה. הסופרת גם הצליחה לעבד את הנושא הרגיש של "אימוץ", על כל המשתמע ממנו.

ספר מאוד יפה, נוגע ללב  ומומלץ שמאוד נהניתי לקרוא!

 

חלום על איטליה – ניקי פלגרינו

חלום על איטליה – ניקי פלגרינו

תרגום: שי סנדיק

הוצאת אריה ניר -מודן

מאי 2022. 367 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

האם אי פעם חלמתם להיות בעלים של נדל"ן באיטליה?

מה הייתם עושים  אם הייתם יכולים לרכוש בית תמורת ​​אירו אחד?

סלביו ולנטיני, ראש העיר הצעיר של העיירה הקטנה  מונטנלו השוכנת בהרים בדרום איטליה, יחד עם יד ימינו, אוגוסטו הקשיש, יוזמים תוכנית איך להחזיר את העיירה המזדקנת לחיים אחרי שהצעירים נטשו אותה, ולהזרים בה דם חדש. עם מלאי של בתים עתיקים שאף אחד לא רוצה לקנות, הם מפרסמים 4 בתים נטושים למכירה ברשתות החברתיות ובעיתונים ,תמורת אירו אחד, לכל מי שיהיה מוכן לשפץ אותם תוך שלש שנים ולתרום  לקהילה ולעיירה.

מתוך אינספור הפניות שהתקבלו, נבחרו שלושה מועמדים מאושרים שקיבלו הזדמנות להתחיל מחדש את חייהם בדרום איטליה. לכל אחת מהדמויות יש סיפור רקע משלה וסיבות מורכבות כאלה ואחרות מדוע הם ענו לפרסום.

 

אליס וריצ'ארד מבריסטול, עושים מאמצים לחסוך כסף כדי לרכוש דירה אבל האמצעים העומדים לרשותם לא מאפשרים זאת וכשהם נתקלים במודעה המפתה הם חושבים שאולי זו תהיה ההזדמנות להגשמת חלומם. כאשר ריצ'ארד הפסימי מקבל רגליים קרות, אליס לא מוותרת. היא נענית למודעה, ומתרגשת להיות הבעלים של בית היסטורי, גם אם מוזנח. זה  לא משהו שהיא חשבה שיקרה לה, אבל העלות של אירו אחד היתה בהחלט מפתה, והיא לא רואה שום מיכשול נגד עיניה למרות אמצעיה הדלים.

 

מימי מלונדון, היא גרושה טרייה שחיה בצילו של גבר שקיבל את כל ההחלטות בנישואיהם. המעבר לאיטליה הוא מעשה קטן של מרד, הזדמנות עבורה לשלוט בחייה ולהיות מי שהיא רוצה להיות, ולהצהיר על עצמאותה החדשה. עכשיו, ששני בניה הבוגרים עזבו את הבית, היא רואה בהצעה המפתה שנתקלה בה באקראי, דרך להתחלה מחדש.

אדוארד וג'ינו הם זוג הומוסקסואלים מסידני שבאוסטרליה, שעומדים בפני פרשת דרכים ומחפשים להוסיף ניצוץ לזוגיות ארוכת השנים שלהם. המחשבה להיות בעלים של בית במונטנלו מרגשת מאד את אדוארד כשהוא מבין שזו גם הזדמנות להתחבר מחדש להיסטוריה המשפחתית של ג'ינו, שעזבה את מונטנלו לפני הרבה שנים.

כשכל אחד מהנבחרים מגיע לכפר הקטן והלא מוכר, הם מתוודעים אחד לשני, לאוכל המקומי הנפלא,  ואל הנוף שובה לב.

 

האם כל אחד מהם ימצא אושר במונטנלו?

האם חלומם יתגשם?

 

"חלום על איטליה" מאת ניקי פלגרינו הוא ספר נוסחתי די צפוי, עם כל התבלינים שצריכים להיות בו. הוא מביא את איטליה שטופת השמש אל הקורא ,כך שתוך כדי קריאה מרגישים את השמש על הגב, וטועמים ומריחים  את האוכל והמשקה המתוארים.

כל פרק מסופר מנקודת המבט של אחת הדמויות המרכזיות בעלילה.

זהו סיפור על התחלות חדשות, הזדמנות שנייה, חברות, אהבה, משפחה ותקווה.

נהניתי מהדמויות הצבעוניות, כל אחת והחוזקות והחולשות שלה, ובמיוחד מדמותה של דונה כרמלה, אמו של סלביו, שהיתה בשלנית נפלאה ואדם ידידותי מלא בעצות נהדרות, ועל הדרך חבשה את כובע השדכנית. דונה הביאה חום רב לכל ארוע שהייתה מעורבת בו, ומיותר לציין שהבישולים שלה גרמו לי להזיל ריר....

הנוף היה מרהיב ותאוריו היו מלאים באהבה לעיירה הקטנה והציורית הממוקמת בראש הר. יכולתי בקלות לדמיין את עצמי מטיילת בה או יושבת באחת הטרטוריות, סופגת את השמש, מסתכלת על הבתים המתפוררים, ונהנית מהארוחות הטעימות.

אבל....

הספרים של ניקי פלגרינו הם תמיד קריאה קלה ודי צפויה, ספרים בהם לא נדרשת הרבה חשיבה. אבל תמיד יש בהם שפע מהתרבות האיטלקית ואוכל. אני לא חושבת שהספר הזה שונה מהאחרים במובן הזה, אבל חשוב לי להדגיש שהמחצית הראשונה של הספר הרגישה כמו הקדמה אחת ארוכה לסיפור טוב שלא כל כך הגיע, ומה שכן הגיע היה קלישאתי, רדוד ולפעמים איטי עד שיעמום כך שבסופו של דבר הרגשתי כאילו לא קרה בספר כלום.

ספר קליל וחביב לטיסה או לחופשה.

 

לשיקולכם.ן