בין שלום ולהתראות – אמה סקוט

בין שלום ולהתראות – אמה סקוט

תרגום: כנרת היגינס-דוידוי

הוצאת בוקטיק

נובמבר 2024. 346 עמודים

פיית' היא תושבת סיאטל, חובבת מסיבות, שאוהבת מימוזה בבראנץ' ומרטיני בהאפי האוור, שלא לוקחת את החיים ברצינות, גם לא את הגברים בחייה. אורח חייה חסר הדאגות מאיים לסכן את עבודתה בסוכנות פרסום מובילה בעיר, למרות שאין אף אחת טובה כמוה בהשגת לקוחות גדולים. 

פיית' נמצאת בצומת דרכים: האם להפוך לשותפה בחברה, או לוותר, מה שיוביל לניתוק הקשר המקצועי ולפיטוריה. כאשר הבוס שלה דורש ממנה לקחת פסק זמן כדי להעריך מחדש את המשך דרכה בחברה, היא נוסעת לאי ההוואי המרוחק, קאואי, מתוך כוונה להעביר את הזמן בהתבוננות פנימית ובהתנזרות מגברים. אבל כבר ביום הראשון לשהייתה במקום, היא נפצעת ברגלה ומחולצת על ידי יחידת החילוץ של האי, שבראשם עומד אשר, כבאי שמעורר רגשות בליבה.

אשר הוא כבאי באחד האיים היותר קטנים של הוואיי. 

נסיבות ילדותו אילצו אותו לפעול כהורה וכתמיכה בלעדית לאחיו הצעיר. נחוש לשלוט ולהגן על המעגל הקטן של יקיריו, הוא חי כל הזמן עם הפחד שיאבד את השליטה הזו ויאכזב את אלה שהוא הכי אוהב. הוא  לא נותן מקום בליבו לאהבה ולא מסתבך עם תיירות שמגיעות לאי, מעבר לבילוי לילה בודד איתן. הוא מקדיש את חייו לבטיחות ולדאגה לכל מי שסביבו, חוץ מאשר לעצמו, עד שהוא פוגש את פיית' בנסון, שיופייה הפנימי והתוסס מושך אותו  והוא מבין  עד כמה החיים שהוא חי בטוחים, אך ריקים. הוא מוצא את עצמו מתנדב כמדריך טיולים מקומי שלה, ועד מהרה השניים נתקפים בחיידק האהבה, אך על פניו נראה שלאהבתם אין עתיד. אשר לא מנהל מערכות יחסים, ופיית' נשבעה להתנער מגברים בזמן גלותה בהוואי. הם יודעים שאוקיינוס חוצה ביניהם ומנסים לשמור על מרחק פיסי אחד מהשני, אך למרות מאמציהם, הם מתקשים לעמוד מול מה שהם מרגישים ולהתרחק זה מזה. כשפיית' עוזבת כדי לחזור הביתה לסיאטל, הם עומדים בפני החלטה קשה. לאשר אין שום כוונה לעזוב את האי המבודד ואת אחיו ומשפחתו האהובים, ופיית' מתגעגעת לחיי העיר הגדולה ולקריירה שלה.

 

הזמן בנפרד גורם לשניהם לתהות מה הם באמת רוצים ולאן הם לוקחים את אהבתם. הם לא יכולים לתחזק זוגיות משני צידי האוקיינוס לאורך זמן, לחיות בין שלום ולהתראות.

 האם הם ימצאו את הכוח להילחם זה למען זה, או שמא המרחק יהפוך את אהבתם לבלתי אפשרית עבורם?

פיית' ואשר הם דמויות מורכבות ופגומות. לכל אחד מהם רקע משפחתי פוגעני,רעיל. המסע ששניהם עוברים נכתב במיומנות והרגיש מציאותי. אמנם סיפור האהבה שלהם היה מורכב ומאתגר ועבר עליות ומורדות, אך הוא הראה שהתאהבות היא רק חצי מהסיפור. כשהאהבה הזו עמדה למבחן, הרגשתי את הסערה וכאב הלב יחד איתם.

אמה סקוט לא נרתעת מלספר סיפור טרגי על כל השלכותיו. אמנם יש בסיפור אובדן ואבל, אך היא דואגת שהקורא יקבל תזכורת לכך, שגם אחרי הימים האפלים ביותר, עדיין יש אור, אהבה ושמחה.

כדאי מאד לקרוא את "הערה מאת המחברת" בסוף הספר, בה אמה סקוט מספרת בהרחבה שהיא כותבת "על טראומה, על אנשים ששורדים, ובסופו של דבר לומדים להירפא ולצמוח מהטראומה, כי ככה נראים החיים שלי מאז שאיבדתי את בתי ב -2018" . אם תקראו את הספר בהחלט תרגישו שהסיפור הגיע מתוך הלב והנשמה שלה.

 

"בין שלום ולהתראות" הוא רומן  אסקפיזם מרגש על אהבה, אובדן, ריפוי וגילוי עצמי על רקע נופי הוואיי היפים.

מומלץ בהחלט.

שמרי נפשך – קמה ורדי טהרלב

שמרי נפשך – קמה ורדי טהרלב

הוצאת עם עובד

ינואר 2025. 256 עמודים

העלילה מספרת את סיפורה של תמר בת ה 16, שמאשימה את עצמה במותו של אביה הלום הקרב. עשרים שנה חלפו מאז הארוע הטראומטי, ותמר נזכרת איך שתקה במשך חודשים לאחר שהתאבד עד ליום שבו היא משאירה פתק קצר לאימה ועוזבת את הבית. היא נוסעת צפונה שם היא פוגשת את הולי הג'ינג'ית שהגיעה מדורסט שבאנגליה, לחפש את אביה. מפגש לא צפוי בין נערה שמחפשת את אביה לבין נערה שאיבדה את אביה מאחד וקושר את שתי הנערות השונות לחלוטין, והשתיים מגיעות בטרמפ לבניאס.

 

הולי כריזמטית, דעתנית, עצמאית, שתלטנית, עושה מה שבראש שלה ולא סופרת אף אחד ממטר. אין לה מעצורים והיא אומרת כל שעולה בדעתה בלי לחשוב האם דבריה יפגעו בשומע. היא גם משקרת בלי להניד עפעף. יש בה אי שקט והתפרצויות המעידות על חוסר יציבות נפשית.

תמר לעומתה, נערה שקטה, מופנמת, נאיבית, נגררת, שמתנתקת מכל מה שמוכר לה בחייה, יוצאת אל העולם שמחוץ לחממה הביתית, והולכת אחרי הולי "בעיניים עצומות". היא בוחנת בשתיקה את התנהלותה של הולי שמנהלת אותה, כאילו אין לה רצון משלה, ומשתדלת לרצות כל גחמה שלה.

 

השתיים מקימות להן בין העצים ליד הבניאס הזורם מין "זולה" משלהן, ומתחברות לקבוצה של אנשים שבורחים מהחיים ומהמציאות כמותן, ביניהם כאלה שמזדמנים למקום לפרק זמן קצר וכאלה שהפכו את המקום לביתם הקבוע, כמו נוח בן ה 67, יסמין בשנות השלושים שלה שלא מוצאת אהבה יציבה בחייה, ודנידין הרואה ואינו נראה, חייל שמסתתר ועוקב אחריהן כרוח רפאים מתוך הסבך. הולי מאמצת את שיפסי, והשתיים מתנתקות מהעולם וחיות שם מספר חודשים.

התקף הרסני של הולי מאלץ את השתיים לעזוב את הבניאס. הולי נעלמת, תמר מקבלת עבודה וזוכה להכנסת אורחים אצל בעלת המכולת במקום,  וכאשר היא נאלצת לעזוב גם את הבית הזה, היא מגלה שהולי השאירה לה מכתב עם הוראות איך למצוא אותה בדורסט, אנגליה.

 

מה מגלה תמר על חייה של הולי כשהיא מגיעה לדורסט?

מה יעלה בגורל החברות בין השתיים?

כל זאת ועוד הרבה, יתברר ויתבהר כשתקראו את הספר.

 

רומן הביכורים של קמה ורדי טהרלב מתאר בשלושה חלקים את מערכת היחסים של הולי ותמר, והוא כמו פאזל ענק שמתפתח חלק אחר חלק עד שמתגלה התמונה המלאה.

החלק הראשון ראשיתו באביב וסופו בשלהי הסתיו,  ושני החלקים הבאים מתרחשים באנגליה. לאט לאט האיזון בין הדמויות משתנה, והייתי סקרנית לדעת מה עומד לקרות, למרות הרמזים שנשתלו במהלך הסיפור. הספר מנכיח את ההשפעה של נפגעי הלם קרב על בני המשפחה, תחושת האובדן והאשמה, ונותן במה למערכת יחסים פוגענית, רעילה, בתוך המשפחה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בזו של הולי.

דמויות המישנה היו הדובדבן שבקצפת.

 

בכתיבה מהפנטת, אותנטית ונוגעת ללב קמה ורדי טהרלב לוקחת אותנו למסע מכמיר לב וכואב של שתי נערות שתוך כדי תהליך ההתבגרות נאלצות להתמודד עם עולם פנימי לא יציב, עם טראומה והרס עצמי.

הספר כתוב ברגישות רבה, הדמויות מרתקות והעלילה רציפה וזורמת. המשבר האחרון שהשתיים עוברות מוביל כל אחת מהן לכיוון אחר, כשתמר מתחזקת, מגלה את עצמאותה ואת יכולת ההישרדות שלה ללא החסות של הולי, ומצליחה סוף סוף לכתוב בשקיקה במחברת שקבלה ממנה ומספרת בה את סיפורן.  

 

רומן ביכורים מרתק .

ממליצה מאד.

י' כמו ים – גולי פורת

י' כמו ים – גולי פורת

הוצאת שתים

ינואר 2025. 247 עמודים

"שירה היא צלמת שמהגרת לארצות הברית. שם היא מתאהבת בעמית, רופא ישראלי שהיגר לאמריקה בילדותו. הם חיים יחד ומקימים משפחה קטנה ומאושרת, שלרגעים נדמית כהתגשמות חלום. אולם הבית שהקימה שירה בעמל רב הולך ונסדק נוכח המרחק שלה מהארץ, ובעקבות ההתרחקות שלה ושל עמית זה מזה. שירה מחליטה לחזור לארץ כדי לטפל באימה החולה, ובכך, למעשה, עוזבת את עמית, בתחושה שדווקא היא זו שנעזבה." (תקציר, כריכה אחורית)

האם עמית יזכה במשפחתו בחזרה?

האם האהבה שלהם חזקה מספיק כדי להתמודד עם המשבר שהם עוברים?

 

"י' כמו ים" הוא ספר מרגש, עצוב עד דמעות, שנע בין ארה"ב לישראל ועוקב אחר שירה שנושאת את עברהּ וגעגועיה כמישקולת, ומספר על זוגיות בניכר, על קשר בין הורים-ילדים ובני משפחה, וההשפעה של תחושת תלישות, אובדן וגעגוע אל הבית שהשאירו מאחור.

שירה עוברת מסע במהלכו היא מתבוננת על חייה, על הקשר שלה עם מרים, אמה החולה, ותוך כדי טיפול בה, זכרונות העבר עולים וצפים. אהבתה ליאיר, אהבתה לעמית והזוגיות שנמצאת במשבר, זכרונות מבחור כריזמטי בשם דייגו, אביה האהוב שהלך לעולמו ואמה שהתקשתה להיפרד מהשפה הערבית, ולא למדה קרוא וכתוב בעברית. דרך עיניה של שירה, אנו עדים לתהליך שהיא עוברת, כשהיא מיטלטלת בין הזכרונות, כשהיא נותנת למחשבותיה לנדוד ללא הפרעה, כשהעבר וההווה מתערבבים.

 

לאורך הספר שזורים סיפורי המשפחה, המספרים על הוריה של שירה שעזבו את ארץ הולדתם ועלו לארץ, ואת סיפור העזיבה של שירה שבחרה בעמית לבעל, וחיה בארה"ב, הקשיים, ההתמודדויות, הגעגוע לכל מה שהיה מוכר, לבית שעזבו מאחור. דרך זכרונותיה הקוראים זוכים להכיר עולם שהולך ונעלם, סירים מהבילים המבעבעים על הכיריים, ריחות, טעמים, וצלילים  של שפה ומוסיקה, חיים בניכר, ואהבה שמנסה להתמודד עם המציאות.

בכתיבה עדינה, קולחת ורבת תובנות, גולי פורת מאפשרת לקוראים הצצה אל השכבות הגלויות והנסתרות בעולמה של שירה, בת של, רעיה ואם, וגורמת לקורא להזדהות איתה. מבעד לעומס הזכרונות, כשהיא מתמודדת עם הידרדרות במצבה הבריאותי של אמה ומתוך התבוננות בחייה בהווה, היא צוללת לעברה, מתמודדת עם הרצון להרגיש שייכת, להרגיש בבית,  ועם כאב הנובע מתחושת הניתוק והריחוק. היא בוחנת את מקומם של משפחתה, של  שנות ילדותה ונעוריה, והשפעתם על חייה.

 

ספר ביכורים שאי אפשר להניח מהיד.

מומלץ.

סופי לעת עתה – שרון גרינברג ליאור

סופי לעת עתה – שרון גרינברג ליאור

הוצאת שתים

יולי 2024. 244 עמודים

בלב הספר עומד משבר הכרוך בבעיות פריון, נוגע בכאב של כישלון ההריונות, ופותח חלון אל מה שמתחולל בנפשה של תמי כשהיא רתומה לרצונו העז של יואל, בעלה, להביא ילד ביולוגי משלהם.

כמו מרבית הנשים בעולם אחד מהחלומות הגדולים של תמי הוא להיכנס להריון, ללדת ולהיות אמא. היא מוכנה לעשות הכל, והרבה מעבר לכך על מנת להרות. בכל פעם שההריון לא נקלט או מסתיים טרם זמנו היא חווה מחדש את תחושת האובדן, האבל וההשפלה. כולם מפנים אצבע מאשימה כלפיה, מתוך מחשבה שהבעיה אצלה, למרות שלא כך הוא, ומדברים על האושר והשמחה שתביא לבעלה אם תהרה בעזרת טיפולי הפוריות, כי מגיע לו להיות אבא. אלא שתמי עוברת ארוע שכמעט מביא למותה, וכל מה שהיא רוצה זה שיניחו לה, שיעזבו אותה מטיפולים, שיואל יסכים לאמץ, ובעיקר, שהלוואי והיתה יכולה להביא חיים לעולם מבלי שחייה יהיו בסכנה.

 

"סופי לעת עתה"  מתחיל בלוויה של לאה, אמה של תמר, ובשבעה של המשפחה, שהוא גם נקודת ההתחלה ממנה מתחיל סיפור הזוגיות של תמי ויואל, בהווה, והוא חוזר לאחור אל תחנות בחייה ובחייהם, וכמו בצל, כל פעם נגלית שכבה נוספת, שמאירה באור אחר את אישיותם, ואת הקשר הזוגי והמשפחתי של כל אחד מהם, ומשלימה את חלקי הפאזל לתמונה הכמעט שלמה של הזוגיות המורכבת שלהם.

זהו מסע של גילוי עצמי המעביר את הקורא מנעד רחב של רגשות, והוא רצוף בתובנות, בסודות שקשה לשמור, בקשיים וזיכרונות ילדות מכאיבים של תמי, המלווים אותה ומשפיעים על חייה, ומתעוררים על רקע מותה של אמה.

מה שהתחיל כאהבה הגדולה של חייה, הופך למורכב בעקבות התנהלותו העיקשת של יואל, וזה כשלעצמו מוביל אותה לפרשת דרכים רגשית, שכמו רכבת דוהרת, רצופה עליות ומורדות בהן תמי נעה בין אהבתה לבעלה ומחויבותה כלפיו, לבין  המחשבה על הסבל שהיא נאלצת לעבור, הרצון לאימהות, משבר הזוגיות, יחסיה עם אמה, משפחתה ועוד.

 

שרון גרינברג ליאור כותבת על נושא טעון ורגיש בצורה הכי פשוטה ובגובה העיניים,  בשפה בהירה ומדויקת, כזו שמצליחה להעביר את הכאב, הספק, השבר, הקשיים היומיומיים, וגם רגעים של אהבה גדולה, חמלה וחוזק. זהו ספר שלא מפחד לדבר על הפשרות שנשים עושות כדי לספק את רצון בן הזוג, על הדרך הקשה שהן עוברות, המחיר שהן משלמות  תוך סיכון חייהן.

ספר מעורר מחשבה ונוגע ללב שממשיך להדהד הרבה אחרי הקריאה.

מומלץ מאד.