בין שלום
ולהתראות – אמה סקוט
תרגום: כנרת
היגינס-דוידוי
הוצאת בוקטיק
נובמבר 2024. 346 עמודים
פיית' היא תושבת סיאטל, חובבת מסיבות, שאוהבת מימוזה בבראנץ' ומרטיני בהאפי האוור, שלא לוקחת את החיים ברצינות, גם לא את הגברים בחייה. אורח חייה חסר הדאגות מאיים לסכן את עבודתה בסוכנות פרסום מובילה בעיר, למרות שאין אף אחת טובה כמוה בהשגת לקוחות גדולים.
פיית' נמצאת בצומת דרכים: האם להפוך לשותפה בחברה, או לוותר, מה שיוביל לניתוק הקשר המקצועי ולפיטוריה. כאשר הבוס שלה דורש ממנה לקחת פסק זמן כדי להעריך מחדש את המשך דרכה בחברה, היא נוסעת לאי ההוואי המרוחק, קאואי, מתוך כוונה להעביר את הזמן בהתבוננות פנימית ובהתנזרות מגברים. אבל כבר ביום הראשון לשהייתה במקום, היא נפצעת ברגלה ומחולצת על ידי יחידת החילוץ של האי, שבראשם עומד אשר, כבאי שמעורר רגשות בליבה.
אשר הוא כבאי באחד האיים היותר קטנים של הוואיי.
נסיבות ילדותו אילצו אותו לפעול כהורה וכתמיכה בלעדית לאחיו הצעיר. נחוש לשלוט ולהגן על המעגל הקטן של יקיריו, הוא חי כל הזמן עם הפחד שיאבד את
השליטה הזו ויאכזב את אלה שהוא הכי אוהב. הוא לא נותן מקום בליבו לאהבה ולא מסתבך עם תיירות שמגיעות
לאי, מעבר לבילוי לילה בודד איתן. הוא מקדיש את חייו לבטיחות ולדאגה לכל מי
שסביבו, חוץ מאשר לעצמו, עד שהוא פוגש את פיית' בנסון, שיופייה הפנימי
והתוסס מושך אותו והוא מבין עד כמה החיים
שהוא חי בטוחים, אך ריקים. הוא מוצא את עצמו מתנדב כמדריך טיולים מקומי שלה, ועד מהרה השניים נתקפים בחיידק האהבה, אך על פניו נראה שלאהבתם אין עתיד.
אשר לא מנהל מערכות יחסים, ופיית' נשבעה להתנער מגברים בזמן גלותה בהוואי. הם
יודעים שאוקיינוס חוצה ביניהם ומנסים לשמור על מרחק פיסי אחד מהשני, אך למרות מאמציהם, הם מתקשים
לעמוד מול מה שהם מרגישים ולהתרחק זה מזה. כשפיית' עוזבת כדי לחזור הביתה לסיאטל,
הם עומדים בפני החלטה קשה. לאשר אין שום כוונה לעזוב את האי המבודד ואת אחיו ומשפחתו
האהובים, ופיית' מתגעגעת לחיי העיר הגדולה ולקריירה שלה.
הזמן בנפרד גורם לשניהם לתהות מה הם באמת רוצים
ולאן הם לוקחים את אהבתם. הם לא יכולים לתחזק זוגיות משני צידי האוקיינוס לאורך
זמן, לחיות בין שלום ולהתראות.
האם הם ימצאו את הכוח להילחם זה למען זה, או שמא המרחק יהפוך את אהבתם לבלתי אפשרית עבורם?
פיית' ואשר הם דמויות מורכבות ופגומות. לכל אחד
מהם רקע משפחתי פוגעני,רעיל. המסע ששניהם עוברים נכתב במיומנות והרגיש מציאותי. אמנם
סיפור האהבה שלהם היה מורכב ומאתגר ועבר עליות ומורדות, אך הוא הראה שהתאהבות היא
רק חצי מהסיפור. כשהאהבה הזו עמדה למבחן, הרגשתי את הסערה וכאב הלב יחד איתם.
אמה סקוט לא נרתעת מלספר סיפור טרגי על כל השלכותיו.
אמנם יש בסיפור אובדן ואבל, אך היא דואגת שהקורא יקבל תזכורת לכך, שגם אחרי הימים האפלים ביותר,
עדיין יש אור, אהבה ושמחה.
כדאי מאד לקרוא את "הערה מאת המחברת" בסוף הספר, בה אמה סקוט מספרת בהרחבה שהיא כותבת "על טראומה, על אנשים ששורדים, ובסופו של דבר לומדים להירפא ולצמוח מהטראומה, כי ככה נראים החיים שלי מאז שאיבדתי את בתי ב -2018" . אם תקראו את הספר בהחלט תרגישו שהסיפור הגיע מתוך הלב והנשמה שלה.
"בין שלום ולהתראות" הוא רומן אסקפיזם מרגש על אהבה, אובדן, ריפוי וגילוי
עצמי על רקע נופי הוואיי היפים.
מומלץ בהחלט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה