לילה אחד על האי – ג'וזי סילבר
תרגום: יואב כץ
הוצאה: דני ספרים
ספטמבר 2022. 392 עמודים
ערב יום הולדתה ה-30, קליאו, בעלת טור בריטית בשם "למצוא את הפלמינגו שלי" שכותבת על מציאת אהבה, אך עדיין לא גילתה אותה בעצמה, נשלחת לאי קטן ויפהפה באירלנד, על ידי הבוסית שלה כדי להתחתן עם עצמה ולכתוב על כך.
למאק סאליבן יש קשר משפחתי לאי, והוא מגיע לשם
כדי לחקור את מוצאו ולצלם את האי עליו שמע כל כך הרבה מאמו וסבתו. הוא בורח מאשתו
המנוכרת ומחייו המתפוררים ומקווה לעבד את רגשותיו המורכבים בכל מה שנוגע לפרדה
מאשתו, אם כי הוא מתגעגע מאד לשני בניו.
במילים אחרות, הוא לא הולך לשום מקום.
רק כשהשניים מגיעים לאי הם מבינים שהם הזמינו
את אותה בקתה בת חדר אחד. נסיונם למצוא מקום אחר עבור אחד מהם, נוחל כשלון. באי הזעיר
אין מקומות לינה אחרים, והם נאלצים לחלוק את הבקתה עד להגעת המעבורת הבאה. השניים מתקשים
להכיל זה את נוכחותו של זה בבקתה, אך ככל שהזמן עובר, הגישה שלהם משתנה.
עד כאן צפוי?
אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יתפתח?
כן.
"לילה אחד על האי" הוא רומן איטי
מאוד, שמתמקד במחשבות וברגשות של הדמויות הראשיות. יש פחות אקשן והרבה דגש על תיאור
האי ויושביו. הנושא המרכזי בעלילה שלו קשור ל "זיווג עצמי". המשמעות של
זה היא, שבמקום חתונה מסורתית, הכלה חוגגת טקס נישואין עצמי, בו היא מתחייבת לעצמה, באופן מלא ומוחלט, שאין לה צורך בבן
זוג כדי להרגיש שלמה. זוהי בדיוק ההזדמנות שקליאו צריכה כדי לצאת משגרת חייה, ומהמציאות
חסרת הברק של חייה הרומנטיים, כדי לגלות מי היא באמת.
הפרקים מתחלפים בין קליאו למאק, וכך נקודות
המבט, אך העלילה עצמה הרגישה מופרכת, ולמרות
שהיא הכילה את כל האלמנטים שאני בדרך כלל נהנית מהם, כמו מקום רומנטי, אי אירי
מרוחק, בלבול בהזמנות, חדר/בית אחד, ועוינות בין הדמויות, למרבה הצער, שום דבר מזה
לא קסם לי.
אם להיות כנה לחלוטין, לא ממש התחברתי לאף אחת
מהדמויות המשניות, הם היו הסחת דעת והסיטו
את ההתמקדות בקליאו ובמאק, ובמהלך הקריאה הרגשתי שאני מתעייפת לשמוע עליהם.
לא התחברתי גם לדמויות הראשיות. לא היה להם מספיק
עומק או כימיה כדי למשוך את תשומת ליבי. מאק שחושב על הילדים שלו כל הזמן, וקליאו
שמתלוננת שהיא מגיעה לגיל שלושים, התישו אותי. הבעיה העיקרית היא שמאק לא באמת
זמין. הוא נשוי, ולמרות שהוא כרגע פרוד מאשתו, מצב מערכת היחסים שלהם תלויה באוויר,
נישואיו לא בהכרח "נגמרו", והוא עדיין מקווה לסדר את העניינים ביניהם,
ולמרות זאת, הוא מפתח רגשות רומנטיים כלפי קליאו?!
קיוויתי שהסוף ירשים אותי קצת יותר ויסטה
מהמצופה בהתבסס על סוג השאלה הפתוחה שהספר מציג, אבל גם כאן נחלתי אכזבה.
ולא, זה לא מתרחש על אי בלילה אחד בלבד, אלא
בלילות רבים. אז הכותרת מאוד מטעה.
גם לא היה משהו אחד מצחיק, וגם לא היתה כימיה אז זה
ממש לא קומדיה רומנטית.
קליאו אומרת שהיא נותנת לרומנים רק 59 עמודים
כדי להרשים אותה.
חבל שלא שמעתי לעצתה.
אני יודעת שאני בדעת מיעוט אבל אני לא מצליחה
לאלץ את עצמי להמליץ על הספר.
החיים קצרים. אז......
לשיקולכם.ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה