מכתבים מסקאי - ג'סיקה ברוקמול
תרגום מאנגלית ניצה פלד
הוצאת ידיעות ספרים
2013. 285 עמ'
אלספת דאן, משוררת צעירה שמתגוררת באי סקאי בסקוטלנד, נרגשת לקבל במרץ 1912, את מכתב המעריצים הראשון שלה מסטודנט אמריקני בקולג' בשם דייוויד גרהאם, בו הוא כותב לה על ספר השירה שלה שקבל מחבר, ועד כמה שיריה נגעו בו.
אלספת שמרגישה
בודדה בנישואיה המקרטעים, משיבה למכתבו ומספרת על הסנסציה שהמכתב מאמריקה עורר בסניף הדואר,
באי הקטן, ומביעה הפתעה ועונג מכך שמישהו במקום אחר בעולם קרא את שיריה.
הם הופכים
לחברים לעט, חברות שהופכת בסופו של דבר לאהבה גדולה. באמצעות המכתבים הם דוחפים אחד את השני להתמודד עם הפחדים שלהם, החלומות
שלהם, ומנסים למצוא אושר אמיתי, בתקווה שיום אחד הם יפגשו. אבל אהבתם מסובכת, לא
רק בגלל המרחק אלא בגלל נישואיה של אלספת והצורך של דייבי למצוא הרפתקאות וסיפוק.
המכתבים שלהם חמים,
רהוטים ומעניינים וברור שהם חשים הערכה אחד לשני.
הם חולקים במכתבים דברים פרטיים, מספקים הצצה לחייהם, ויש גם דברים שמעולם
לא דיברו עליהם עם נפש חיה, דברים שלא נאמרו ולא הובעו בכתב, אך ניתן היה להבין את
משמעותם.
כאשר פורצת מלחמת
העולם הראשונה פני הדברים משתנים. דייבי הופך לנהג אמבולנס, החיים נעשים נואשים
עוד יותר, אך הם ממשיכים לשמור אחד על השני באמצעות המכתבים. בעלה של אלספת נעדר
בקרב, המכתבים מפסיקים להגיע והאהבה עומדת למבחן.
25 שנים אחר
כך, בתה של אלפסת, מרגרט, נקלעת לסיפור האהבה של אמה כאשר הפצצה אווירית לילית, במלחמת
העולם השנייה, הורסת חלק מביתה של אמה וחושפת מטמון של מכתבי אהבה שכתב אמריקני
בשם דייב, ל"סו" . מרגרט מוצאת את אמה קורסת בין חורבות חדר השינה
שלה, מושכת חופן של מכתבים מצהיבים אל ברכיה, והעבר הנעול, שאלפסת שמרה זמן כל כך ארוך, מערער את עולמה. מרגרט מבולבלת בגלל התגובה הרגשית של אמה שמסרבת לומר ממי הם הגיעו.
למחרת, אלספת
נעלמת.
כשאמה נעלמת, מרגרט
נשארת עם מכתב אחד בלבד ובאמצעותו היא מקווה למצוא לא רק את אמה אלא לגלות את עברה
של אמה.
היא כותבת לדוד שמעולם לא פגשה, ונוסעת
לאי סקאי, לבית סבתה, שם היא מתחילה לחשוף ולפרום את חוטי הטרגדיה המשפחתית
שמסבירה סוף סוף את תעלומת עברה של אמה ושלה עצמה.
אלספת היתה
דמות נפלאה. היא הקדימה את זמנה כמשוררת נשית שהתפרסמה. היא הייתה כנה עם רגשותיה
והיתה לה חוש הומור נהדר. היא עשתה מה שצריך לעשות ולקחה סיכונים בכל מה שקשור
לאהבה, גם כשזה לא תמיד היה הדבר הקל ביותר לעשות. אהבתי גם את דייבי. הוא היה כל
כך אמריקאי והדרך בה תיאר את עצמו הייתה מושלמת. יכולתי בקלות לדמיין אותו עושה את
כל הדברים המטורפים והמסוכנים שהוא כתב עליהם.
"מכתבים מסקאיי" הוא הרומן הראשון של
ג'סיקה ברוקמול. סיפור המשתרע על פני שני דורות, שתי יבשות ושתי מלחמות עולם. הסיפור מסופר כולו באמצעות מכתבים מלאי חיים ונוגעים ללב, החל משנת
1912 ואילך, והוא נע קדימה ואחורה לסירוגין, עד לשנת 1940. הוא מכיל מכתבים שלא הגיעו בזמן והובילו
להחמצת הזדמנויות, מכתבים שבהם סודות שמורים היטב שהובילו לשברון לב לצד שמחה, מכתבים שהמחישו את כוחה של המילה הכתובה להצית אהבה גדולה מהחיים.
הקריאה היתה מענגת. הסיפור בנוי בצורה חכמה גם אם לעיתים צפוי. זה לא סיפור של
מלחמה , אלא סיפור שהתרכז באהבתם של שני אנשים גם בתקופה של מלחמה. זה לא
באותה ליגה כמו " מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפוחי אדמה" של מרי אן שייפר
ואנני בורוז , אבל זהו ספר נפלא שמספר על אהבה שנרקמת באי סקוטי קטן, די מנותק, שאין בו טלפונים, ורק
הדואר מקשר בינו לבין העולם והוא ספר שבהחלט אהבתי לא פחות.
ממליצה מאד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה