הוצאת כתר
נובמבר 2024. 221 עמודים.
עלילת הספר מתרחשת בחיפה ומגוללת את סיפורן של שתי נשים היוצאות למסע נקמה משותף. זהו סיפור על
חברות מפתיעה, התמודדות עם עוולות העבר וחיפוש אחר צדק.
העלילה מתמקדת
בטרודי, אלמנה
ערירית בשנות ה 70 לחייה, ניצולת שואה, שבמשך שנים חושדת שבת דודתה האהובה, דורה, סובלת מהתעללות בידי בעלה, פרדי, שאמנם מצטייר כגבר שרמנטי בעל
עיניים כחולות המשדרות תמימות, אך מסתבר שמאחורי חזות זו מסתתר אדם המטיל אימה על
סביבתו הקרובה, גבר שהפך את חייה של אשתו, ל"גיהינום". פרדי מכור להימורים. ההתמכרות הזו הובילה אותו
להסתבכויות כספיות ואף לבית סוהר. הוא טיפוס מניפולטיבי, שקרן כפייתי, שמצליח
להסתיר את מה שקורה בין ארבעת קירות ביתו. לאחר מותה של דורה, הוא "גועה
בבכי" מול המנחמים כדי לעורר אמפתיה, אבל בו זמנית הוא כבר מתכנן כיצד לנצל
את טרודי.
טרודי ודורה
הן בנות דודות קרובות מאוד. הקשר ביניהן עמוק ומלווה אותן מילדותן
המשותפת, שחלק ממנה עבר עליהן במנזר, בתקופת השואה. מותה של דורה כואב לטרודי. האובדן
והצער ואולי החרטה קשים לה. כשמתבררת סיבת המוות הרשמית כהידרדרות מהירה של מום לב
מולד שלא טופל כהלכה, טרודי מסרבת להאמין לגרסה הזו. היא קובעת בנחרצות: "מום
שמום". היא
משוכנעת שפרדי, "החיש את קיצה". וכשמתחילה להתבהר דמותו המפוקפקת של
פרדי, ונחשפת האמת על חיי הנישואים האומללים של דורה וההתעללות הפיזית והנפשית
שהיא עברה, מותה הופך להיות בלתי נסלח, והקורא מבין מה הסיבה של טרודי בנקמה.
ביום שדורה
הולכת לעולמה, טרודי פוגשת את כוכי, רווקה עם לב רחב בשנות החמישים לחייה. כוכי היא קופאית ברכבל בחיפה, בתחנת
סטלה מאריס. היא אינה נשואה ואין לה משפחה. למרות פער הגילים נרקמת בין השתיים ידידות
אמיצה. הן נפגשות לעיתים קרובות ומבלות אחת בחברת השנייה.
החיבור ביניהן
הופך לציר המרכזי של העלילה. טרודי רוצה לתקן את העוול שנגרם לדורה במשך השנים, וכשהן
מתכננות יחד את הנקמה בפרדי, הן מבינות שכדי להפיל אדם כמוהו, הן לא צריכות כוח פיזי, אלא לנצל את
חולשתו להימורים ולנשים.
תוך כדי
תיכנונים, השתיים עוברות תהליך
של העצמה. מנשים שקופות, שאף אחד לא סופר אותן ומתעלם מהן, אם מפאת גילן, הסטטוס
שלהן, או המראה החיצוני הלא מושך שלהן, הן הופכות לנשים שיוזמות וקובעות את גורלן.
הן מתגלות כנשים חזקות, חכמות, בעלות תושיה, שאין לזלזל בהן, שניצבות מול אתגר
ויכולות לו, ובסופו של דבר מוצאות זו בזו את ה"משפחה" שפרדי הרס לטרודי,
ושלכוכי מעולם לא הייתה.
כבר מהמשפטים
הראשונים מצליחה העלילה ליצור עניין. הספר
פותח בקשייה הפיסיים של טרודי בדרכה אל הסופר, המחשבות שלה על דורה החולה, התחושה
שדורה עומדת למות היום, הלוויה ומה שמתחיל להתגלות אחריה, מציגים גיבורה שמרגישה
שהמשפחה היחידה שלה, בת דודתה האהובה, נלקחה ממנה שלא בצדק.
העלילה מסקרנת,
הקצב דינמי ומשתנה בהקבלה לתכנית הנקמה. השפה קולחת, ישירה ויומיומית, ומשלבת
רגעים קשים של התעללות, מתח, הומור ואופטימיות. טרודי לא פועלת מתוך דחף רגעי. היא
בונה את המלכודת לפרדי בקור רוח ובקפדנות. בפרקים מתחלפים נחשפת כל פעם עוד
פיסה הקשורה לסיפורה של דורה, ואלה מהווים
הצדקה לפעולת הנקמה.
"סטלה
מאריס" הוא ספר מרגש, מעורר מחשבה, שנכנס ללב, אבל גם מותח, כזה שלא יכולים
להניח מהיד. רוב העלילה מתרחשת בהווה, בשנים האחרונות של המאה ה-21, אך היא
שזורה בזיכרונות ואירועים מהעבר הרחוק של תקופת השואה, לצד העבר הקרוב המתאר את
שנות נישואיה של דורה, שקדמו למותה.
הספר עוסק
בנושאים כואבים שעלולים להיות טריגר לקוראים מסוימים, כגון אלימות במשפחה, נטישה
בילדות, התמכרות להימורים, מוות ואובדן .
תיאורי הנוף
החיפאי, הרחובות, בתי הקפה, אפילו חזירי הבר, וסגנון הדיבור של כל אחת מהדמויות, כולל
זו של פרדי, ייחודיים, והאזור של סטלה מאריס, המנזר והרכבל, הם הרבה
יותר מסתם רקע בספר. הם מרכיב פעיל בעלילה ויש להם משמעות סימלית לכל אורכה.
אז איך מתבצעת הנקמה?
ומה המשמעות הסמלית של סטלה מאריס, הרכבל והמנזר?
תקראו את הספר ותגלו.
ספר נפלא.
אני ממליצה
מאד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה