יום שלישי, 26 בדצמבר 2023

קיץ 69 - אלין הילדרברנד

קיץ 69 - אלין הילדרברנד

תרגום: גיא הרלינג

הוצאת כנרת זמורה דביר

יולי 2023. 384 עמודים מודפסים


הילדרברנד מעבירה את הקוראים לננטקט ולמרתה'ס ויניארד במהלך הקיץ של שנת 1969, תקופה מכוננת בחייה של משפחת לוין/פולי.  בעצם, לא רק למשפחה, אלא לאומה האמריקאית בכללותה.

 

הסיפור נפתח בפרולוג שנותן את הטון למה שעומד לקרות בחודשי הקיץ שבפתח. מדי שנה ילדי המשפחה מצפים לבלות בבית ההיסטורי של סבתם במרכז העיר ננטקט. אלא שהשנה המציאות אינה משתפת פעולה כולם עומדים בפני שינוי וכל אחד מבני המשפחה בוחן את השקפותיו על החיים, חושף את סודותיו העמוקים ביותר לאור היום, ומשנה את הדינמיקה הסבוכה של מערכות היחסים במשפחה.

קייט, אמא ל-4 ילדים בת 48, הרוסה בעקבות גיוס בנה היחיד,האהוב לצבא. היא יודעת שהוא יגוייס לוייטנאם והיא מתקשה להתמודד עם העובדה שהוא עלול שלא לחזור הביתה בחיים. היא נאבקת בדאגה מייסרת תמידית לגביו, ומוצאת ששתייה היא הדרך היחידה להתמודד עם זה. היא מאמינה שגיוס הילד האהוב עליה מבין הארבעה הוא עונש על סוד שהיא נושאת במשך זמן רב. קייט סובלת מחרטות עבר, יודעת שהיא שותה יותר מדי בזמן שנישואיה ויחסיה עם בנותיה מתדרדרים. אבל דווקא היחסים האישיים שלה עם כל אחד מילדיה הם שהופכים אותה לדמות כל כך דינמית. אהבתי את החולשה שלה ואת החוזק שלה, אהבתי גם את הפגיעות שלה ואת הנחישות שלה.

 

הבת הבכורה, בלייר, נשואה ובהריון, מצפה ללידת תאומים. היא לא מרוצה מבעלה, אנגוס, שהוא פרופסור פיזיקאי שרוצה שהיא תישאר בבית יחפה ובהריון. היא סובלת מבדידות גדולה כי הוא מגיע מהעבודה מאוחר מאד כל יום, וכשהוא בבית הוא לא רוצה לצאת לשום מקום. היא מתפטרת מעבודתה בהוראה, חושבת שבעלה בוגד בה, ומתעמתת עם העובדה שנישואים הם לא בדיוק מה שחלמה.

 

קירבי, הבת האמצעית, היא סטודנטית לסיעוד, פמיניסטית, נחושה להילחם בעוולות העולם, מפגינה למען זכויות האזרח ושיחרור האשה, מנהלת מערכת יחסים בין-גזעית אבל אמו של אהובה לא מאשרת אותה. היא רוצה להוכיח את בגרותה ועצמאותה בכך שהיא נוסעת למרתה'ס ויניארד במקום לבלות את הקיץ עם המשפחה.

 

טייגר, הבן היחיד של משפחת לוין, הילד היחיד והאהוב על קייט, נקרא להתגייס למלחמה. הוא הולך בעקבות אביו החייל. הוא מוצב בקווי החזית בוייטנאם. אחותו למחצה, ג'סי, היא הנפש הקרובה אליו מכל בני המשפחה, הוא כותב לה מכתבים ומספר לה בהם את האמיתות המכוערות על מלחמה.

 

ג'סי הבת הקטנה, בת ה -13 , היא האחות למחצה, בתה הצעירה של קייט מגבר אחר, מנסה להבין מהו מקומה בעולם. היא נאבקת בבעיות ההתבגרות ושברון הלב הראשון שלה. היא לא ילדה קטנה ומושלמת, אבל היא אמיתית ופגיעה, והדבר האחרון שהיא רוצה לעשות הוא להישאר עם אמה קייט וסבתה, אקסלטה, בננטקט למשך הקיץ. ג'סי היא למעשה הדבק הסודי של המשפחה. היא יודעת את הסוד של כולם והיא מאזינה מושלמת וממש בוגרת לגילה.

 

סבתא אקסלטה השמרנית, השתלטנית, הלא מתקשרת, מנסה לשמור על כל משפחתה ביחד ובמקביל לשמור על סודות משלה. היא נמצאת בבית הקיץ של המשפחה בננקנט ומצפה לבלות אותו כמידי שנה עם כל בני המשפחה.

 

אלין הילדרברנד טווה דרמה משפחתית עם אלמנטים היסטוריים בצורה חיה ומצליחה להחזיר ולהחיות את הקיץ של שנת 69 תוך לכידת כל אחד מהקונפליקטים של הדמויות המייצגות נושא הקשור באותה תקופה. הספר סובב סביב שלוש הבנות ואמם, אך משלב היטב נוסטלגיה והיסטוריה ומתאר את התקופה של מלחמת וייטנאם, כהונתו של ניקסון, נחיתת אפולו 11 על הירח, שערוריית צ'פקווידיק של טדי קנדי, וודסטוק, שיויון גזעי, מחאות סוערות נגד המלחמה ועוד.

 

העלילה מסופרת בפרקים מתחלפים בין הדמויות, ושמות הפרקים הם שמות של שירים. ("שני הצדדים עכשיו"/ ג'וני מיטשלFly Me To The Moon” "/פרנק סינטרה; מחשבות חשדניות"/אלביס פרסלי ועוד) נשאבתי לדינמיקה המשפחתית עם אי ההבנות, הסודות שהם שומרים אחד מהשני,  הבחירות שעשו, והאהבה שלהם למשפחה, הדאגה שלהם לטייגר שנלחם למען ארצם, והמחויבות שלהם לבית שבאי ולזכרונות שהוא טומן בחובו עבורם. מערכות היחסים שלהם מסובכות, אבל הדינמיקה ביניהם לוכדת את הקשר הבל ינתק ביניהם וכולם עוזרים אחד לשני למצוא את דרכם ולתקן את ליבם.

עבורי, הכוכבת של הספר הזה הייתה ג'סי הצעירה. אין כמו לגדול עם אמא מעט נעדרת, סבתא שתלטנית וחבורה של אחים מבוגרים, שאחד מהם במלחמה. היא הייתה משב רוח רענן, וכמובן, הילדרברנד כתבה אותה מנקודת מבט של מתבגרת. אמנם היא מעניקה לכל אחת מבנותיה של קייט קול  ייחודי  כך שכל דמות בולטת בקלות ומובדלת מהאחרות, אך את ג'סי אהבתי מכולם.


"קיץ 69" הוא רומן משפחתי, נוסטלגי, מהנה, נוגע ללב, שנהניתי לקרוא. דמויות מעניינות, עלילה נהדרת ואירועים היסטוריים, שגורמים לקורא להרגיש כאילו הוחזר ל-69'.

מומלץ מאוד לקרוא את "הערת המחברת" בסוף הספר, שבו הסופרת מסבירה מה הקשר שלה לשנת 69 שהיווה השראה לכתיבה.

ממליצה בחום♥



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה