השושנה האחרונה של שנגחאי – וויינה דיי רנדל
תרגום: צילה אלעזר
הוצאת ידיעות ספרים
מרץ 2023. 384 עמודים
כבר מהעמוד הראשון, התאהבתי ברומן הזה. קראתי הרבה
רומנים הקשורים במלחמת העולם השנייה וכמי שאוהבת סיפורת היסטורית, אני מאבדת את
עצמי במהלך הקריאה אל מקום וזמן אחר.
הספר הזה שונה מספרים המספרים על מלחמת העולם
השנייה, מאחר והסיפור מתרחש בסין, הדמות הראשית היא אישה סינית ולא אשה לבנה, ובעיקר, סיפור שמדבר על הכיבוש היפני של סין, על
הגזענות והאכזריות התוך-אסייתית במהלך המלחמה, לצד זוועות המשטר הנאצי.
"השושנה האחרונה של שנגחאי" הוא סיפור סוחף ועשיר בפרטים שפתח את עיניי
לפיסת היסטוריה שלא הכרתי.הוא מסופר בפרקים מתחלפים מנקודות המבט המתחלפות של איי וארנסט במהלך המלחמה
והכיבוש, ולאחר מיכן על ידי איי בהווה.
איי היא יורשת סינית צעירה ועשירה עם אהבה לג'אז, בעלת אחד ממועדוני הלילה הפופולריים ביותר בשנגחאי. ארנסט הוא פליט יהודי חסר פרוטה מגרמניה המחפש מקלט מהנאצים בשנחאי.הוא נגן ג'אז מוכשר מאד שהגרמנים התנכלו לו באכזריות רבה.
השניים מתחברים באמצעות מוזיקה, וסיפור גדול של
אהבה והישרדות מתפתח ביניהם. איי שוכרת את ארנסט לנגן בפסנתר במועדון שלה. האהבה
ביניהם גדולה אך אסורה ובעקבות המכשולים המסורתיים שביניהם אהבתם נשמרת בסוד. איי מאורסת מצעירותה לגבר סיני, שאינה אוהבת כגבר, אבל המוטיבציה שלה להתרחק מארנסט קשורה רק במעט במחסומי
הכבוד למשפחתה. כשארנסט בורח מפני חיילים יפנים, שחושדים בו בהרג אחד משלהם,
והמפקד היפני מאיים לסגור את מועדון הלילה האהוב שלה, אלא אם כן היא תסגיר אותו,
היא מבינה שעליה לנתק את הקשר איתו. ארנסט, מנקודת המבט שלו, יודע שהוא לא יכול
להציע לאיי הרבה במונחים של עתיד יציב, ופרנסה נאותה כיאה למעמדה.
המסירות של ארנסט לאחותו הצעירה, מרים, והרצון
שלו לתת לה חיים טובים למרות הנסיבות הנוכחיות שלהם, הופכים לאבן מיכשול גדולה
ביחסים שלו עם איי, עד לרגע הטראגי שבו הם נאלצים להיתנתק אחד מהשני בשיברון לב.
תיאורי החיים בשנגחאי, כולל חיי היוקרה של
מועדוני ג'אז ובתי מלון מפוארים, לצד הגטאות, היו מרתקים ואפשרו לי לדמיין את הזמן
והמקום. ניכר שהמחברת עשתה תחקיר מעמיק על
שנחאי שהיתה נמל מבטחים ליהודי אירופה בתחילת המלחמה. כ-20,000 יהודים התיישבו
בשנגחאי בשנים 1938-1941, אך תנאי החיים של הפליטים היהודים בשנחאי התדרדרו במהלך
המלחמה עקב לחץ על היפנים מבעלי בריתם הגרמנים. המחברת בוחנת את מערכות היחסים
וחוסר האמון בין הסינים, היפנים והזרים, כשכולם מנסים לשרוד בעיר שסועת המלחמה, והמתח
בסיפור נשמר על ידי תיאורי הסבל שגם איי וגם ארנסט חווים בעיר הכבושה, הרדיפה
היפנית אחריהם, הרעב והמחסור, המוות ואובדן הנכסים. גם השינוי של מערכת היחסים בין
השניים, בין אהבה טהורה לאהבה אסורה, מוסיף למתח, אבל הסופרת נמנעת מהפיכת הסיפור
לסיפור זוועה. הקורא מוצא סבל, אך הסבל לבדו אינו משתלט על הסיפור.
איי היא גיבורה מורכבת ומשכנעת, וממש אהבתי
לעקוב אחריה ואחרי השינויים שהיא עוברת. היא נלחמת כדי לשמור על כוחה ועצמאותה
הכלכלית בתקופה שבה נשים עדיין נשלטו על ידי גברים והתמודדו עם רגליים קשורות וציפיות חברתיות לגבי
תפקידן שהוגבל לבית. היא אשת עסקים נבונה שמנהלת משא ומתן עם ששון, היהודי החזק והעשיר,
לא חוששת מהחיילים היפנים, ונאבקת באחיה הבכור השתלטן, כדי להמשיך להחזיק בעסק
שהיא עבדה כל כך קשה כדי לבנות.
ארנסט, הוא דמות חיובית ונחושה למרות סיפור
הרקע המשפחתי הטראגי, הצלקת בידו הימנית, ונחישותו לנגן למרות פציעתו החדשה, רק
כדי לאפשר לאחותו ללמוד בבית ספר, ולצאת מהחדר בו הם נאלצו לחיות. מעשיו בהמשך המלחמה, התנדבותו להצלת וסיוע מעידים על אישיותו יוצאת הדופן.
וויינה דיי רנדל, הצליחה לשזור את ההיסטוריה של
שנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ולחבר אותה עם מערכת היחסים האוהבת, היפה, הקשה אך החזקה שאיי וארנסט חלקו. זהו
רומן בדיוני היסטורי כתוב היטב. הוא עוסק במלחמה, באהבה, במשפחה, טרגדיה, דעות
קדומות, בחירות ומאבקי הישרדות. סיפור עוצמתי ונוקב עם דמויות מורכבות ורגשות
אמינים. קל היה לדמיין את הריחות, המראות, הצלילים, המוזיקה, העצב והתקווה שהקיפו
את שנחאי במהלך המלחמה.
רומן שלא השאיר אותי אדישה, שלקח אותי
לשנגחאי ושקראתי בנשימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
מומלץ מאד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה