דברים שלא התגברנו עליהם – לוסי סקור
סידרת נוקמאואט
תרגום: יפעת הדר
הוצאת הספרנית
מרץ 2023. 526 עמודים
מר "באד-בוי" המזוקן והנרגן נוקס, מעדיף
לחיות את חייו כפי שהוא שותה את הקפה שלו: לבד. אלא אם כן סופרים את הכלב שלו,
וויילון.
נוקס לא אוהב דרמה, גם כשהיא מגיעה בדמות כלה
נמלטת, ונעמי לא סתם ברחה מחתונתה. היא נוסעת לנוקמאואט, וירג'יניה, כדי להציל את טינה, אחותה התאומה והמנוכרת, ומגלה עיירה
סוערת שבה סכסוכים מיושבים באמצעות אגרופים ובירה.
טינה גונבת את המכונית של נעמי, עם כל מה שבתוכה, ומשאירה לה
הפתעה בלתי צפויה, את וויילי, הבת שלה בת ה -11, אחיינית שנעמי בכלל לא ידעה שיש
לה. עכשיו היא תקועה בעיירה בלי מכונית, בלי עבודה, בלי תוכנית ובלי בית ועם ילדה
בת 11 לטפל בה.
נעמי וויט, שאוהבת לרצות אנשים, עושה את מה
שהיא עושה הכי טוב. מנקה עוד בלגן שאחותה התאומה השאירה מאחור. אבל להפוך
לאפוטרופוסית של אחיינית שמעולם לא ידעה על קיומה הוא טלטלה גדולה בחייה המבולגנים
ממילא.
נוקס מורגן חושב בטעות שנעמי היא מטרד
העיירה. זו לא כל כך אשמתו כי הוא לא ידע שלטינה הבעייתית יש אחות תאומה. אבל כבר
מהרגע הראשון, וגם אחרי שאי ההבנה טופלה, גם נוקס וגם נעמי לא סובלים אחד את השני.
אז למה הוא לא
יכול להפסיק להתערב בחייה של נעמי כשברור שהיא לא רוצה ממנו כלום?
יש סיבה שנוקס לא מסתבך עם נשים, במיוחד לא עם כאלה
שמחפשות אהבה, מערכות יחסים רומנטיות וכד'. אבל מאחר וחייה של נעמי קרסו ממש לנגד
עיניו, המעט שהוא יכול לעשות הוא לעזור לה לצאת מהצרה. הוא מחכה לרגע שהיא תפסיק
להסתבך בצרות חדשות, אז יוכל להשאיר אותה לבד, ולחזור לחייו השלווים והבודדים.
לפחות, זו התוכנית שלו, עד שהצרה הופכת לסכנה
של ממש.
"דברים שלא התגברנו עליהם" הוא סיפור
רומנטי שמתחיל בעוינות והופך לאהבה. הוא כולל טעות בזיהוי, גבר עצבני, בעיות אמון, והרבה דרמה משפחתית. בהתחשב בכך שהכתיבה פשוטה,
הדמויות לא מתנהגות לפי גילן (בשנות ה-30-40 לחייהן) והספר ארוך, סופר מפורט וחוזר על עצמו יותר ממה שצריך, קראתי אותו עד סופו.
קשה לדמיין גבר בן 43 שמפחד ממחויבות ומתנהג כמו נער בתיכון, מציק לאישה שהוא אוהב. ונעמי, בת ה- 36, מתנהגת כאילו אין לה מושג איך החיים האמיתיים עובדים. לעומתם, וויילי בת ה-11 היתה הבוגרת. יש מצב שאם הדמויות היו צעירות יותר, המעשים שלהם היו יותר אמינים, אך זה לא המצב, ומה שבעיקר הפריע לי, שטינה, האחות והאם הנוטשת, מחוללת הצרות בכל מקום שהיא נמצאת בו, לא סבלה משום השלכות על מעשיה.
דמויות המישנה היו חביבות, אהבתי את האווירה של
העיירה הקטנה, את הדרך שבה כולם קיבלו את נעמי בזרועות פתוחות והגנו עליה ואת הרגעים
שבהם כולם התאחדו כמו משפחה אחת גדולה.
יש עליות ומורדות בחייהם של כולם. יש צחוק,
דמעות, חמימות והכלה, מתח, וגם כמה סצנות אהבה לוהטות מאוד.
למרות שהספר הוא הראשון בסידרת "נוקאמאוט", הוא עומד בפני עצמו.
האם אמשיך לקרוא את הספרים הבאים שבסידרה? לא
חושבת.
לשיקולכם.ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה