תרגום: אילן פן
הוצאת פן,ידיעות אחרונות,ספרי חמד
מאי 2026. 295 עמודים.
הסיפור מתמקד באלפרד, אלמן קשיש המוצא נחמה באיסוף חפצים מפחי אשפה וקניה מחנויות צדקה, ובקיאן, צעיר בן 17 מלא בכעס על העולם, מאז שאמו נטשה אותו ואת אחיו התינוק, כשהיה בן 8.
חלונות ביתו של אלפרד מכוסים בנייר עיתון כדי
למנוע מאנשים להציץ לתןך ביתו המלא עד אפס מקום, במגוון חפצים אינסופי, כשגבול דק
עובר בין היותו אספן לאגרן. מאז מות אשתו לפני חמש שנים, זה הפך לאובססיה. אלפרד
אומר לעצמו שזה לא זבל כי הוא אוסף דברים שמספרים לו סיפור, שמדברים אליו, אך האמת
שהדברים יצאו משליטה עד כדי כך שהוא בקושי יכול לזוז בביתו. כאשר קיאן הנסער זורק
לבנה דרך חלונו של אלפרד, אלפרד מאושפז בבית החולים עם התקף לב, עובדת סוציאלית
נכנסת לתמונה, וקיאן נקלע לצרה חדשה. רשויות הרווחה והמשפט מחליטות על טיפול לשניהם בתכנית שנקראת "צדק משקם"
במהלכו על קיאן לעזור לאלפרד לפנות את הבית מהחפצים הנאגרים, כך שיהיה ראוי
למגורים. קיאן מוצא את עצמו תחת עינו הפקוחה של קצין מבחן די מאיים, שבסוף התהליך אמור
לכתוב חוות דעת שתקבע אם הוא יכנס לכלא או לא.
קיאן הוא נער פרובוקטיבי, שהחיים לא חייכו
אליו. הוא ננטש בילדותו על ידי אימו שעקבותיה נעלמו, והוא גדל במשפחות אומנה מאז שהוא זוכר את עצמו, וכך
גם אחיו הקטן, דן, איתו הוא שומר על קשר הדוק. מאחר והוא בן 17 הוא אינו יכול לקבל
משמורת על דן. אין לו עבודה, הוא חי בדירת
חדר ומתקיים מקיצבה. הוא עזב את בית הספר עם מעט מאוד כישורים ואין לו מושג מה הוא
רוצה לעשות עם חייו מלבד דבר אחד. הוא רוצה לדאוג לאחיו, להפוך לאפוטרופוס החוקי
שלו ושהם יחיו יחד. אך החלום הזה חסר סיכויים. בלי עבודה, בלי דירה נאותה ועם הרבה
צרות שהוא מוצא את עצמו מעורב בהן, הוא אובד עצות כיצד יממש את חלומו.
אלפרד וקיאן נאלצים לשתף פעולה זה עם זה. ההתחלה
לא קלה, היא מלווה בהתנגדות ובטינה. קיאן מזועזע מהמחשבה על כך, וכך גם אלפרד. לכל
אחד מהם יש סיבות משלו לא לרצות זאת למרות לחצים מצד עובדי הרווחה ובני משפחה. נראה
שמערכת ה"צדק משקם" שנכפתה על שניהם לא תעזור, במיוחד כשהם נלחמים קשה
מאוד כדי לא לאפשר זאת. אלפרד הנאחז ב"אוספים" שלו כדרך להתמודד עם אבל,
לא רוצה שזר יגע בהם, אך יודע שאם לא ישתף פעולה יועבר לדיור מוגן. הוא נאלץ להתמודד
עם המציאות הקשה של אגרנותו והפחד מהמעבר לדיור המוגן, וקיאן לא רוצה לדרוך בבית,
אבל יודע שהאפשרות השניה היא כלא, שימנע את סיכויו לקבל משמורת על דן.
בין השניים מתפתח "קרב" רצונות. בזמן
שקיאן מעביר חפצים לפח האשפה ביום, אלפרד מחזיר אותם למקומם בלילה, וממשיך להוסיף עוד
חפצים לאוסף.
בלית ברירה, השניים יוצרים ברית בלתי צפויה,
שבמהלך הסיפור הופכת לידידות בלתי צפויה. וככל שהסיפור מתקדם, מה שהיו פעם שני אנשים
אבודים, שנאלצים לחיות את החיים עם הקלפים שחולקו להם, מגלים שהם דומים יותר אחד
לשני ממה שהם מוכנים להודות. השניים עוברים שינוי במערכת היחסים שלהם, מתסכול, לחברות
עמוקה ואמיתית, להבנה ואמפתיה. הקשר ביניהם מתעלה על פער הדורות ומוכיח שהבנה
הדדית יכולה ליצור קשרים משמעותיים. גם אלפרד וגם קיאן מתמודדים עם אובדן אישי
ומאבקים רגשיים, והשניים לומדים בהדרגה להתעמת עם המציאות של חייהם, לפתוח את ליבם
לאחרים ולמצוא אפשרויות חדשות.
אביגיל ג'ונסון מתמודדת עם נושאים כואבים כמו נטישה,
אובדן, בדידות ותקווה . היא כותבת ברגישות שגורמת גם לאלפרד וגם לקיאן להרגיש
אמיתיים. מאבקיהם, האחד עם אבל ובידוד, השני עם כעס ונטישה, מטופלים בעדינות, מה
שגורם למסע שלהם להרגיש אותנטי. גם לאלפרד וגם לקיאן היו פגמים. אלפרד גאה, עצמאי,
ערמומי ועקשן, בעוד שקיאן עקשן, פזיז ובעל הערכה עצמית נמוכה. נקודת המבט הכפולה, עוזרת לחשוף כל פעם חלק
מהעבר, הקשר שלה להווה, עד שמתקבלת התמונה המלאה.
"אספן התקוות" הוא יותר מסתם סיפור על אדם זקן ונער בעייתי, זה
ספר ביכורים נהדר עם סיפור מחמם לב על הזדמנויות שניות, על בידוד חברתי, על חברות
בין-דורית, על עזרה הדדית וקהילה. סיפור מכמיר
לב וכואב של התמודדות עם טראומה והרס עצמי של אנשים שחיים ב "בתי כלא" שונים, והדרך
בה הם מסכנים את החופש שלהם, במו ידיהם. אבל לפעמים החיים מפתיעים, ואנחנו פוגשים אנשים
ומוצאים תקווה במקומות בלתי צפויים,
ומגלים שלב
פתוח וחברות בלתי צפויה יכולים לשנות את חיינו בדרכים בלתי נתפסות.
מומלץ מאד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה