‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 9 בדצמבר 2019

אֵם כָּל הָרְגָעִים– אמירה לידר

אֵם כָּל הָרְגָעִים – אמירה לידר
הוצא' ספרי צמרת. 2016 . 49 עמ'



"אֵם כָּל הָרְגָעִים" הוא ספר השירים הראשון של אמירה לידר שיצא לאור  לאחר שנות 
כתיבת "מגירה" מרובות.

הספר מחולק ל"שערים" ומכיל  55 חמשירים ו 20 שירים ארוכים יותר.
קראתי בערב אחד את כולם,קריאה ראשונה. ואז חזרתי להתחלה, לקרוא שיר או חמשיר, כל פעם קצת.
מאד אהבתי את החמשירים.
יש ביניהם את אלה שמיד נכנסים ללב ויש את אלה שפחות, ובכל פעם שקראתי מצאתי עוד ועוד משפטים מעוררי מחשבה,אמיתיים ומרגשים.

"חֲבָל שֶׁלֹּא בֵּרַרְתִּי,
כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ
אֶת כָּל הַפְּרָטִים
בְּכָל הָעִתִּים
עַכְשָׁו, כֻּלָּם כְּבָר מֵתִים"

השירה של אמירה שופכת אור על המציאות, לפעמים היא מחויכת ולעיתים מכמירת לב. היא מזהה מצבי חיים יום יומיים, מתארת במילים שאין בהם התייפייפות או תחכום מטאפורי את השגרה בהתנהלות האנושית כמו בשיר "הדברים השניים" ובעיקר את השגרה הנשית.

"כָּל אַחַת אוֹהֶבֶת
אֶת הַלְּבַד שֶׁלָּהּ,
הַבְּיַחַד שֶׁלָּהּ,
הָאִמָּא שֶׁלָּהּ.
הָאַחַת, הַגְּדוֹלָה שֶׁאִכְפַּת לָהּ" (מתוך "אמא")

קשת הנושאים בהם היא עוסקת רחבה - הרהורים על מהות האושר, דברים שמעציבים אותה,דברים שמשמחים אותה,אהבה לנכדים, לידה, בעיות בריאות,העשור הששי לחייה...ועוד.
"מַבּוּל רוֹפְאִים בְּיוֹמָנִי,
בְּדִיקוֹת מִתְרוֹצְצוֹת בֵּין הַשּׁוּרוֹת
בִּמְקוֹם פְּגִישׁוֹת,
בִּמְקוֹם חֻפְשׁוֹת,
בִּמְקוֹם סְתָם לִהְיוֹת." (מתוך "בראשית השדרה הששית)

היא פונה באופן די אינטימי אל אלוהים:
" תַּגִּיד אֱלֹהִים, אַתָּה לֹא מִתְגַּעְגֵּעַ, לֹא מִשְׁתַּגֵּעַ... "   (מתוך "וידוי")
או
"אֱלֹהִים - לְךָ אֲנִי מוֹדָה
עַל כֹּל הַשְּׁאֵלוֹת עֲלֵיהֶן לֹא עָנִיתָ,
מִשְׁאָלוֹת שֶׁלֹּא מִלֵּאתָ, בְּעָיוֹת שֶׁלֹּא פָּתַרְתָּ בַּעֲבוּרִי,
לִמַּדְתָּ אוֹתִי לַחֲשֹׂב, לִפְתֹּר, לְהִסְתַּדֵּר לְבַדִּי
וְלוֹמַר תּוֹדָה".  (מתוך "עובדת קשה")

תחושת השלמה עם השנים שחלפו והשנים שנוספו:
"יֵשׁ נֶחָמָה פּוּרְתָּא בְּלִהְיוֹת
אַחֲרֵי הָאֲסוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים,
עָבַרְנוּ אוֹתָם,
יָכֹלְנוּ לָהֶם,
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ חַיִּים אִתָּם." (מתוך "בראשית השדרה הששית)

ועם הזדקנות הגוף:
רִאשׁוֹנִיּוּת וּצְעִירוּת
לֹא נִתַּן לְשַׁחְזֵר,
וְהָרִפְיוֹן
הַדִּלְדּוּל הַמָּרוּט
הוּא כָּאן עַל מְנַת לְהִשָּׁאֵר.”

 (מתוך “בראשית השדרה הששית)

                                                                                                                                                                                                                                                        
לא מצאתי בשירים רחמים עצמאיים, או התכנסות בסבל ובכאב. יש השלמה עם המציאות, מחזור החיים מלידה עד מוות, הזדקנות הגוף , כשלאורך השנים מלווה הגעגוע, ליד מלטפת, לאלה שאינם.
יש בשירים אופטימיות, דבקות בחיים וברגעים הפשוטים והקטנים מהם מורכבים חיינו, רגעים בעלי משמעות שמתארים מצבים שונים בחייה, אך אין אלה מצבים פרטיים בלבד אלא מצבים בהם נתון כל אדם... תיאורי העולם שבתוכה,רגשותיה כלפי הזמן החולף, ההזדקנות או האנשים הקרובים אליה – אמנם משקפים התבוננות אישית ופרטית אך הם נאמרים בצורה מפורשת כך שכל אחד יכול להתחבר ולא אחת להזדהות.
והרגעים הם מוטיב חוזר בחלק מהשירים,שמתחבר לשם הספר " אֵם כָּל הָרְגָעִים ".

"החיים קורים בחטף.
מוטב לחשוב פחות
ויותר לחוש,
זה נותן כוח,
מנוחה למוח,
עטיפה לכאב וחיזוק ללב." (ללא ניקוד במקור. מתוך "החיים קורים")

שמחתי לקרוא את שיריה של אמירה לידר. הספר אמנם אישי מאוד אך בחלק משיריה זיהיתי חוויות , רגשות או מצבים שהם לא רק שלה אלא כאלה שכל מי שיקרא אותם ימצא בהם נגיעה לחייו. 



יום שני, 11 בנובמבר 2019

מפתח עם כנפיים – שולמית זילברברג

מפתח עם כנפיים – שולמית זילברברג
איורים: רונה מור
הוצא' צמרת. 2019.





















“מפתח עם כנפיים” הוא ספר שירים לילדים שכתבה שולמית זילברברג. יש בו  24 שירים המתארים חוויות, מחשבות ורגשות שחווים ילדים בני שני המינים בחיי היום יום, וכל אחד יכול למצוא בהם משהו שידבר אל ליבו. השירים כתובים בגוף ראשון,  ומלווים באיוריה המעודנים,  של רונה מור.

שולמית זילברברג מספרת שהשיר הראשון בספר נכתב במהלך מבצע צוק איתן, כשנחשפה לחוויות והתמודדויות של ילדים בעת האזעקות והשהות בממ”ד, ולאחריו כתבה 23 שירים נוספים.

השירים מתייחסים לרצונות שלהם, למשאלות ליבם, לחוויות הפוגשות אותם בחייהם ובהתמודדות שלהם עם בעיות וקשיים יומיומיים. הם מעבירים מסר שאפשר להתגבר על כל בעיה, קטנה וגדולה, ומראים איך הם בעצמם מוצאים את הפתרון באמצעות דמיון, חשיבה יצירתית ואף הומור.

בשיר “אַבָּא וְאַבָּא” מתמודד הילד עם שאלה מציקה ששואל חברו:

“אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלְּךָ? יֵשׁ לְךָ אִמָּא?”

כתגובה הוא עוזב את החבר באמצע המשחק ורץ לשחק עם ילד אחר, אבל מצטער שלא ענה לו מיד, ומחליט שבפעם הבאה שתישאל השאלה המציקה הוא יאמר:

“ אֲנַחְנוּ כְּמוֹ כֹּל מִשְׁפָּחָה
רַק שֶׁלִּי יֵשׁ אַבָּא וְאַבָּא… כִּי כָּכָה!”

בשיר “פִילִי טִילִי בָּם” יש לילדה מקל קסמים שיטיס אותה לירח, שיכין עבורה את השעורים, ויגרש את החושך כשמפחיד לישון לבד. אבל הקסם הכי חשוב שעושה מקל הקסמים קשור לאמא שלה, החולה, שהילדה מיחלת להחלמתה.

“יֵשׁ לִי מַקֵּל קְסָמִים
שֶׁמַצְחִיק אֶת אִמָּא כְּשֶׁהִיא עֲצוּבָה,
וּבְכָל פַּעַם שֶׁכּוֹאֵב לָהּ
מְדַגְדֵּג אוֹתָהּ וְנוֹתֵן לָהּ נְשִׁיקָה.”

שולמית כותבת על נושאים שהילדים מתמודדים איתם ביחסים בינם לבין ילדים אחרים, ובינם לבין ההורים או בני משפחה אחרים,  וגם על איך ילדים מתמודדים במצבים שלא הם אחראים להם, אלא המבוגרים.

בשיר “וַהֲכִי אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת” הילדה מונה את הדברים שאינה אוהבת וביניהם את המריבות בין ההורים:

“וַהֲכִי אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת
שֶׁאַבָּא וְאִמָּא רָבִים.
אַבָּא צוֹעֵק, וְאִמָּא כּוֹעֶסֶת,
וְאָז דְּמָמָה – הֵם לֹא מְדַבְּרִים.”

ויש לה פתרון לדממה,  שלא אגלה לכם מהו…

נושאים כמו: גירושי הורים, אבטלה , נישואים חד מיניים, קונפליקטים עם ההורים, חוקים בבית , יחסים בין דוריים, בעיות בבית הספר, התמודדות עם סוגים שונים של פחדים – פחד בעקבות אזעקות, פחד מחושך, פחד ממסיכות בפורים, געגועים לחברה שעזבה, לשכנה מיטיבה שעברה, שׁונוּת חברתית כתוצאה מאלרגיה , הורים שעובדים עד מאוחר ועוד… בין השורות והמילים נפתח צוהר שמבטא חוויה שחווים הילדים -חוויה משפחתית ואישית, ובכל שיר יש מין גילוי סוד על היומיום של כל ילד וילדה כך שאין ילד שלא ימצא את עצמו בתוך השירים האלו.

ספר מקסים עם שירים בגובה העיניים של הילדים על מה שמתחולל אצלם בלב. שירים תקשורתיים, מסקרנים אך מובנים.  יש בהם הומור רך וחיבָּה לבני האדם הצעירים שלמענם נכתבו.  רובם קצרים ובמרכזם סיטואציה אחת, לכל שיר יש קצב ומשקל משלו, את האופי שלו, את הרגש הייחודי שלו, ואת המסר שהוא מנסה להעביר מבעד למילים.

 את הספר חותם מאמר שכתבה ד”ר רוני סולן , פסיכואנליטיקאית, פסיכולוגית קלינית ופסיכותרפיסטית.
אהבתי מאד!!!


***
שולמית זילברברג, כותבת שירה ופרוזה לילדים, מנחה חוגים וסדנאות כתיבה לילדים ולנוער ומחברת ספר הילדים “פְלוֹפִּי הַדּוֹלְפִין בְּמַמְלֶכֶת הַיָּ רֵחַ”.