יום שני, 31 במרץ 2025

כל עולמי – קייטי מארש

כל עולמי – קייטי מארש

תרגום: גיא הרלינג

הוצאת כנרת זמורה דביר

ספטמבר 2017. 384 עמודים


ברומן הביכורים שלה, קייטי מארש מספרת את סיפורם של טום והאנה, זוג צעיר בשנות השלושים המוקדמות, נשואים חמש שנים, שריחוק וניכור עמוק נפער בזוגיות שלהם והם חיים אחד ליד השני. הסופרת בוחנת את מערכת היחסים שלהם בעקבות ארוע שאף אחד מהם לא יכול היה לחזות מראש, ומתארת איך הוא פוגע בשניהם.


האנה מחליטה לעזוב את טום. היא מרגישה לא מובנת, מוגבלת, זו שתמיד נאלצת לוותר על רצונה, במיוחד לאור העובדה שטום ביקורתי כלפיה מרבית הזמן, נעדר מהבית ומכור לעבודתו. התקשורת ביניהם לקויה. אף אחד מהם לא מבטא באמת את רצונותיו, מחשבותיו. כל אחד מהם מסתגר בתוך עצמו . האנה רוצה להגשים את חלומה וליסוע ללמד באפריקה. לאור מערכת היחסים ביניהם היא מקבלת החלטה מבלי להתייעץ עם טום, ומתכננת לספר לו על כך, מחר. לעומתה, למרות הריחוק ביניהם, טום רק רוצה את האנה לצידו.

אבל זה לא קורה.

האנה וטום לא יודעים שמחר, הכל יהיה אחרת.

טום מקבל שבץ. (זה לא ספוילר) וחייהם של השניים משתנים מהקצה אל הקצה ברגע אחד. 

 

האם האנה תבחר בעצמה, באושר האישי שלה, או תוותר על הגשמת החלום שלה מתוך תחושת חובה? 

האם טום יוכל לחזור לחייו הישנים?

האם האירוע הדרמטי שהם עוברים יציע להם הזדמנות חדשה, התחלה חדשה בה הם ימצאו מחדש אחד את השני?

 

האנה היא מישהי שאפשר לסמוך עליה. כל חייה היא הניחה את הצרכים שלה בצד ותמיד היתה שם בשביל אחרים. כל השנים שהיא עם טום, היא ויתרה ובנתה את חייה סביבו. את מה שהיא באמת חושבת, היא אומרת לעתים רחוקות מדי, חוששת מהתגובה. כך עם טום, וכך בעבודתה כמורה.

טום מוציא את הכעס שלו על האנה בגלל לחץ בעבודה. אבל מכיוון שכבר בתחילת הספר, הקורא מתוודע לאירוע הטראומטי שהוא עובר, היחס כלפיו הוא של חמלה. ככל שהסיפור מתקדם, פרקי הפלאשבק ממחישים את נקודת המבט שלו, וטום מתגלה באופן שונה ממה שהקורא לומד כשהאנה מתארת את מערכת היחסים ביניהם.

במקביל, אנו עוקבים אחר סיפורה של אחותו הצעירה של טום, ג'ולי, עם סערות חייה והדרך בה הם נאלצים להתמודד איתה. גם חברתה הטובה של האנה, סטף, נוכחת מאד בעלילה, בעיקר כשהיא מנסה להראות להאנה איך היא תמיד מוותרת על החלומות והצרכים שלה ובוחרת במה שמתאים לטום. (אישית פחות אהבתי את סטף ואת הלחץ שהיא הפעילה על האנה).וניק, חברו של טום, שמסירותו ותמיכתו ראויים להערצה.

 

הסיפור מסופר בגוף שלישי, מנקודת המבט של האנה וטום בשני צירי זמן. האנה מספרת לנו על ההווה והאירועים הנוכחיים, בעוד טום מספר על חייהם במבט לאחור. בשליש האחרון של הספר מתלכדות שתי נקודות המבט, כך שמוצג בפנינו ההווה של האנה וטום כאחד. החיבור הטוב שנוצר בין שניהם והאהבה המחודשת.

 

קייטי מארש כתבה ספר שעוסק בנושא מציאותי שפוגש אנשים רבים בחיים. זה לא רק סיפור על אהבה, נישואים, מערכות יחסים ותחושת חובה. זה הרבה יותר מזה. "כל עולמי" הוא  סיפור על אירוע מנקודות מבט שונות, זוויות שונות, של משתתפים שונים.  זה סיפור על נפגע השבץ שצריך להסתגל למצבו שעפ"ר הוא בלתי הפיך, עד כמה תמיכה משפחתית חיונית להחלמתו, ועל איך החיים משתנים גם עבור בן הזוג.

זה סיפור על חוסר תקשורת ועל אי ההבנות הנובעות ממנו,  זה גם סיפור על איך אורח החיים המודרני, העבודה האינטנסיבית, השאיפה להצליח ולזכות בהכרה, גורם לאנשים להתרחק אחד מהשני, וזה בעיקר סיפור  שמתמקד לא רק בגורלו של טום אלא גם בהזדמנות השנייה, בהחלטות ובשיקולי דעת חסרי אנוכיות. גורלו של טום הוא  דוגמה לכך שלפעמים כל מה שצריך כדי להתעורר זה בעיטה קטנה, שתזכיר לך מה באמת חשוב.

 

"כל עולמי" הוא  סיפור אהבה מרגש, מבט מציאותי על נישואים, טעויות והזדמנות שנייה.

נהניתי לקרוא ואני ממליצה לכל מי שמחפש כמה שעות של בריחה.


 

יום שני, 24 במרץ 2025

תמונה סדוקה – תמי לאונר אראל

תמונה סדוקה – תמי לאונר אראל

הוצאת מישמוש

ינואר 2025. 320 עמודים



רונה בת העשרה הופכת לחברה לעט של סופי מדנמרק.

אף אחת מהן לא שיערה בנפשה שלמרות שלא נפגשו מעולם, חליפת המכתבים ביניהם תימשך לאורך כעשור והן תהפוכנה להיות חברות נפש. הן חושפות את הטוב והרע בחייהן מבלי להסתיר דבר, חולקות את הסודות, השאיפות והאהבות, והופכות להיות הכתף לבכות עליה, לחלוק מצוקות ומכאובי לב, ולקבל עצה ונחמה בשעת משבר. באמצעות המכתבים הקוראים לומדים להכיר את סופי ורונה ואת האנשים הסובבים אותן בחיי היומיום, בני משפחה, בני זוג,  חברים וחברות.

 

צלקות ילדותה של רונה השפיעו לא אחת על הבחירות שעשתה, על מערכות היחסים שלה, על יחסיה עם בני זוגה, ועל הקריירה שלה. הרצון להשתייך, להיות אהובה, מלמד אותנו שבהווה "לא כל מה שנוצץ זהב הוא".

 

בעדינות ובאיטיות מתארת תמי לאונר אראל את התהליך שעוברת רונה הצמאה לאהבה וסובלת מחרדת נטישה, כשהיא חיה בזוגיות רעילה והרסנית עם ירון, בן זוגה הנאה והמוצלח שמתגלה כגבר אלים מילולית. במהלך העלילה הקוראים מתוודעים לדפוס החוזר במערכת היחסים בין השניים, וכיצד רונה מרגישה כלואה, כיצד היא פועלת בשעת עימות ביניהם, מאשימה את עצמה כאחראית להתפרצויות של ירון, מחפשת הצדקה למילוליות המשפילה והמקטינה, עד לאותו רגע שבו כריס, אחיה של סופי, ואלכס בן זוגה של סופי, שהופכים לחבריה הטובים, מאלצים אותה להתבונן לתוך עצמה, כשהיא מגיעה לדנמרק היפה והמושלגת.

 

האם אהבתה של רונה לירון, שהפכה למערכת יחסים הרסנית, מיצתה את עצמה?

האם רונה תצליח להיחלץ ממנה?

האם היא תצליח לאחות את השברים?

 

"תמונה סדוקה" הוא ספר סוחף ומרגש שאי אפשר להניח מהיד. הוא עוקב אחרי מסעה המרתק של רונה, המספרת בכנות ובפשטות כיצד פתחה את ליבה ונסחפה אל תוך מערכת יחסים שחשבה לבריאה ומצמיחה, ולבסוף גילתה שהיא "נלכדה" באהבה הרסנית, בקורי העכביש של גבר נרקיסיסט, החונק את נפשה, גורם לה לחוות חסך ותסכול תמידי, עד כדי כך שהיא מקטינה ומאבדת את עצמה, מתקשה להשתחרר ממנו. נורות האזהרה היו שם, אך היא לא קראה נכון את הסימנים.

הספר עוסק בחברות אמת, בהתמודדות עם אלימות שקופה, סמויה, עם בן זוג שנראה נורמטיבי לחלוטין, אך משליט טרור לא באלימות פיסית, והדרך הלא פשוטה לצאת מקשר הרסני כזה "ולהחזיר את עצמך לעצמך."

 

ספר מצויין וחשוב המבטא את האלימות השקטה שכמעט אין לה מענה.

אני ממליצה מאוד, ובאופן אישי ממתינה לספר הבא של תמי



יום שני, 17 במרץ 2025

הלביאות מטהרן – מרג'אן כמאלי

הלביאות מטהרן – מרג'אן כמאלי

תרגום: דנה אלעזר-הלוי

הוצאת ידיעות ספרים

ינואר 2025. 370 עמודים


העלילה מתרחשת בטהרן במהלך שנות ה-50 וה-60, וממשיכה בארצות הברית וטהרן במהלך שנות ה-70 וה-80 ומסתיימת בשנת 2022. 

היא עוקבת אחר 2 בנות, אלהה ("אלי") והומא, אחת משכונות העוני והשנייה מהמעמד הגבוה, צאצאית בית המלוכה. הן נפגשות בטהרן בכיתה א', כשהן בנות שבע, והופכות לחברות נפש. 

הומא ילדה עוצמתית, חזקה, בעלת הערכה עצמית גבוהה, מלאת בטחון, בעוד שלאלי מעולם לא היה ביטחון עצמי או ההערכה עצמית. אמה של אלי, היא אישה נרכסיסטית, לא מאשרת את החברות הזו, ומנסה להרחיק את שתי הבנות אחת מהשניה, מכתימה את חשיבתה ותפיסת עולמה של אלי, אומרת לה שדברים רעים קרו כי אנשים קינאו בהם והטילו עליהם 'עין רעה'. אבל אלי לא מוותרת. היא אוהבת את החברה הכי טובה שלה ואת המשפחה שלה. גם הומא מרגישה אותו דבר לגבי אלי, וידידות אמיתית צומחת בין השתיים כמו גם חלומות. המטרה שלהם היא לגדול ולהפוך ל"שיר זאן"( הביטוי הפרסי ל'נשים לביאות"). הומא רוצה להיות עורכת דין ושופטת. להילחם עבור אנשים שלא יכולים להילחם עבור עצמם, ואלי, רוצה להתחתן ולהקים משפחה גדולה. בסופו של דבר דרכיהן נפרדות והן מתרחקות. אלי עוברת לשכונה אחרת, לבית ספר אחר, אבל ככל שהסיפור מתפתח, חייהן נשזרים ומצטלבים פעמים רבות והמפגשים ביניהם מותירים את השתיים לא אחת עם כאב לב, והשלכות גורליות.

 

האם החברות תעמוד במבחן הזמן?

 

ב- 1979, איראן על סף מהפכה. כאשר חומייני עולה לשלטון, החיג'אב חובה. משטרת המוסר מחפשת קווצות שיער, בשר חשוף. נשים שהעזו להשתמש בקולן נכלאות,  אבל זה קצה הקרחון ממה שקורה להן.

הומא ואלי  כבר בשנות השלושים לחייהן, והומא נעדרת. זה לא מפתיע במדינה חונקת נשים שיש להן קול, במדינה עם תרבות פטריארכלית.

הסיפור מסופר בעיקר מנקודת המבט של אלי, אם כי אנו מקבלים גם חלקים מנקודת המבט של הומא, והוא מתמקד בידידות, חברות ומשפחה, וכיצד הם משפיעים על חייהן ועל המסע שהן עוברות. שתי הדמויות הראשיות מתוארות היטב והדינמיקה המתפתחת ביניהן לאורך עשרות שנים מרגישה אמיתית ומציאותית.

 

מרג'אן כמאלי מתייחסת לנושאים חשובים, כמו מעמד חברתי, פמיניזם, זכויות נשים, אקטיביזם פוליטי וחווית המהגרים, ובמקביל מאפשרת הצצה לחיים ולתרבות האיראניים. יכולתי לדמיין את הבגדים שלובשים, את המוני האנשים בבזאר הגדול,  יכולתי להריח ולטעום את המאכלים, ולדמיין את החופש שעליו נאבקו הנשים.

 

הרומן מדגיש אירועים היסטוריים מרכזיים באיראן, כמו ה"התמערבות" תחת שלטון השאח, המהפכה האיסלאמית של 1979 ועליית הפונדמנטליזם הדתי. המסע האישי של הדמויות כולל את האירועים האלו, לצד המאבק להישרדות והגדרה עצמית. השפעת הנוף הפוליטי-חברתי המשתנה של איראן ותוצאותיו, שמו דגש על זכויות הנשים. כל אלה  מעוררים מחשבה על כך שלנשים רבות ברחבי העולם יש חירויות שנשים אחרות לא זוכות להן, חירויות שלעתים קרובות מתקבלות כמובנות מאליהן, כמו חופש הקריאה, חופש הביטוי, חופש ההצבעה, החופש להביע דעות שונות מהממשלה, חופש דת והחופש לבחור את הקריירה, ההשכלה ומערכות היחסים ללא חשש מנקמה או רדיפה, מבלי להבין שיש מקומות בעולם שעדיין נלחמים כדי להשיג אותן, גם היום.

 

מרג'אן כמאלי עושה זאת שוב בספר הזה. 

אני ממליצה בחום לקרוא את "הלביאות מטהרן"  שפתח עוד צוהר להבנת המציאות באיראן, להבנת המאבק של הנשים לזכויות ומה הן נאלצו ונאלצות לעבור. זו הסיבה האמיתית שכולם צריכים לקרוא אותו. מצאתי את עצמי חושבת על העלילה והדמויות הרבה אחרי שהפכתי את העמוד האחרון.

 

סיפור סוחף ומעורר מחשבה.



 

יום שני, 10 במרץ 2025

פילים בגינה – רומית סמסון

פילים בגינה – רומית סמסון

הוצאת עם עובד

מרץ 2023. 431 עמודים


"פילים בגינה" הוא ספרה השני של רומית סמסון, המשנה ליועצת המשפטית של עיריית נתניה, שספרה "המטבח האחורי" זיכה אותה בפרס ספיר לספר ביכורים.

בספר הזה הקוראים פוגשים שוב את שירה, אלעד, גבי והעובדים האחרים בעירייה הבדיונית. למרות שהספר עומד בפני עצמו, אני ממליצה לקרוא קודם את "המטבח האחורי" ולהתוודע לדמויות בהרחבה.  

 

הסיפור מתחיל שבע שנים לאחר שמסתיים הספר הראשון, בהכנות של שירה לקראת חתונתה עם אלעד. העלילה מתפתלת בדילוגים בין עבר להווה, בין האירועים השונים שמתרחשים בעירייה, ובין הדמויות, ובהתחלה יש תחושה שהקפיצה מפיסקה שעוסקת בהווה לפיסקה שמספרת על העבר, קוטעת את רצף הקריאה, אבל לא כך הוא. הקורא נדרש למידת ריכוז מסוימת, אך הסיפור מתהדק ומתרכז לאט לאט בגיבוריו הראשיים.

העלילה מתארת את חייה של שירה עם "נער הזהב", בעלה של שירה ששמו לא נזכר, שסובל מפוסט טראומה חמורה בעקבות אירוע קשה שהתרחש בעברו הצבאי, ומתארת את  ההשפעה שיש לכך עליו ועל בני משפחתו, על הקשר שמתחדש ומתהדק בין שירה ואלעד, על העליות והמורדות ביחסיהם, ההתנגדויות לקשר הזה כמו גם לתמיכה ולעידוד שהם זוכים. כל אלה מסופרים על רקע  המכרז לפינוי הזבל, שהעירייה עומדת לקיים, ואיתו נחשפים נסיונות שוחד והטייה, כשהדמויות הסובבות אותה מזהירות אותה שהצדדים היריבים במכרז עלולים להגיע גם אליה. ולמרות שהפעם זה מכרז שנחשב לנפיץ במיוחד, שירה מתעקשת לנהוג לפי החוק ולהישאר נאמנה לתפקידה, כיועצת המשפטית של העירייה.

הדמויות הראשיות, שירה ואלעד, שונות אחת מהשניה לא רק באופיים אלא גם במצבם המשפחתי.

לשירה 3 ילדים, יפים ונבונים, בלגניסטים כמו אמם שאינה מקדישה תשומת לב להופעתה החיצונית. לעומתם אלעד רווק פרפקציוניסט עם "הפרעה" לסדר ונקיון, שחי בדירה לבנה, מסודרת ונקייה ללא רבב.

הדמויות המשניות כל אחת ייחודית, צבעונית, עם גוונים וקול משלה, הוסיפו עומק והאירו את שירה ואלעד מזוית אחרת.


שירה אולי חסרת בטחון, נאיבית, אבל מאד אמיתית, כנה ואנושית. היא מתעקשת להתנהג כלפי חוץ כפי שאמה ציוותה עליה על ערש דווי, לעולם לא להראות את האמת הקשה, העגומה, המבאסת של חייה, לאף אחד. ולמרות שהכל הולך לה עקום, למרות שהמציאות לא חומלת עליה, והיא מקבלת מהחיים "סטירות לחי", היא משתדלת להסתכל על החיים באופטימיות מעוררת הערכה.


האם תהיה הכלה של כל השונה בין שתי הדמויות הראשיות המורכבות?

האם הם יִצְלְחוּ את מבחן המציאות היומיומית?

איך הילדים יקבלו את אלעד? 

ומה על ניגוד האינטרסים המקצועי ביניהם, לאן הוא יוביל אותם?

 

הכתיבה נפלאה וסוחפת, הקצב מעולה, והעלילה  מעוררת מחשבה. אנו נחשפים דרך הסיפור של המיכרז, ליחסים בין שירה ואלעד ויחסם  לדמויות האחרות. נושאי הכתיבה, הלקוחים מהעולם הישראלי, מרתקים ומרעננים, מעצם היותם הצצה אל מאחורי הקלעים של מה שקורה בעיריות על הטוב והרע שבהם.

קראתי בשקיקה, והיה לי כייף להישאב ולהתמסר לעלילה, לדמויות, כשלצד תחושת ההנאה, היתה גם תחושת עצב על דמותו של "נער הזהב" הנוגעת ללב, בפרט לאור אירועי השנה האחרונה.

 

אני אהבתי.

ממליצה בחום.

 

לקריאת הסקירה שלי על "המטבח האחורי":

https://efisbooks.blogspot.com/2025/02/blog-post_19.html

 

יום שלישי, 4 במרץ 2025

חנות ספרים מול האגם - ג'ני קולגן

חנות ספרים מול האגם -  ג'ני קולגן

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת הכורסא

מאי 2024. 448 עמודים


זואי בת ה -28 היא אם חד הורית להארי בן ה- 4 שעובדת קשה כדי לשרוד. היא חיה בתנאים לא תנאים בלונדון. הארי סובל מאילמות סלקטיבית, ואביו של בנה אינו עוזר בגידולו, ולא תומך בהם כלכלית. כשמודיעים לזואי על העלאת שכר דירה שאינה יכולה לעמוד בה, עליה למצוא פתרון. היא פונה לאחותו של אבי בנה, ובסיועה היא מקבלת הצעת עבודה בסקוטלנד, כמטפלת בשלושה ילדים וגם כמוכרת ספרים, ב"חנות הספרים על גלגלים" של נינה, שנמצאת בשמירת הריון.

זואי מחליטה לעשות את הצעד ולעבור עם הארי, בתקווה למצוא אושר ושלווה חדשים. לצערה הרב היא לומדת שהילדים בהם היא אמורה לטפל הבריחו בעבר הלא רחוק לפחות 6 מטפלות, והם נחושים להיפטר ממנה, מטפלת מספר 7,  בהקדם האפשרי.

זואי לא ציפתה למצוא משפחה עם מגוון בעיות כמו הבעיות שיש למשפחה הזו, שלא מנסה אפילו להתמודד איתן, והקוראים לומדים להכיר את ארבעת בני המשפחה שחיים בחוסר תקשורת ובכאוס גדול.

האם האוויר הצח ונופי סקוטלנד היפה ישאירו את זואי בסקוטלנד או שהיא תוותר ותחזור לחייה העלובים בלונדון?

למרות שקשה לה עם הילדים הסוררים שלא סופרים אותה, עוזרת הבית המעצבנת, הלא יעילה והלא מועילה, ואבי הילדים המרוחק מילדיו, יש לה גם לקוחות תובעניים שאינם סומכים על המומחיות שלה, מעסיקה שלא מרוצה מהשינויים שהיא עושה בחנות הספרים הניידת, וחברתו של אבי הילדים  שמנסה לחבל בעבודתה עם הילדים. אבל זואי לא מוותרת, מתמידה ומשיגה לאט לאט ניצחונות קטנים.

 

לחנות הספרים יש תפקיד חשוב בסיפור. מלבד העובדה שהיא מוסיפה כספים לקופת המכירות של חנות הספרים על גלגלים, היא גורמת לזואי והארי לצאת מבית האחוזה, לפגוש אנשים נהדרים בדרך, שנחלצים לעזרתם, ומסייעים לזואי להשתלב ולהרגיש שיש להארי ולה בית. 


חשבתי שאני הולכת לקרוא רומן קליל על אישה שאוהבת ספרים.

כמה טעיתי.

אמנם זה רומן צ'יק ליט, אבל אפשר לסמוך על ג'ני קולגן שתספר סיפור עם דמויות צבעוניות, לא מושלמות עם דילמה אישית, קצת מסתורין, קצת הומור, וסוף "באושר ועושר". לאט לאט למדתי להכיר את הילדים ואת מקור הבעיות של כל אחד מהם, והלב  נפתח אליהם.

אהבתי את העיסוק העדין והרגיש בנושא בריאות הנפש, ואת ההתמודדות עם ההשפעה שלה על הדינמיקה המשפחתית. יש הרבה נושאים נוספים לעבד, כמו אמהות חד הורית, והאופן שבו נטישה משפיעה על ילדים, השמנת יתר בילדים, חרדה, דיכאון ועוד. יש גם שאלות כמו האם חנויות ספרים צריכות למכור "ספרות תיירים" שמשלמת את החשבונות או להתמיד במאמצים למכור ספרים "ספרותיים" בלבד.

 

הספרים של ג'ני קולגן די צפויים, אבל כשאני מחפשת ספר שלא ידרוש ממני הרבה ריכוז ויאפשר אסקפיזם לכמה שעות, הספרים שלה הם בדיוק מה שאני מחפשת. גם אם העלילה צפויה ומתוקה, היא מנחמת,  ואין ויכוח שהעיירה הסקוטית על חוף אגם לוך נס היא בונוס נחמד.

 

אני קראתי בהנאה.

ממליצה.


יום ראשון, 2 במרץ 2025

מונוגמיה – סו מילר

מונוגמיה – סו מילר

תרגום: אביגיל בורשטיין

הוצאת תכלת

נובמבר 2022. 328 עמודים

הסיפור מתמקד באנני וגרהם שנשואים כשלושים שנה. אלה נישואים שניים לשניהם.

גרהם שותף בחנות ספרים, איש גדול עם לב גדול, חברותי, סקרן, להוט לרצות, חובב חיים ואוכל טוב, והמארח החביב של מסיבות תוססות שנערכות לעיתים תכופות בחנות הספרים ובבית שלו ושל אנני, בקיימברידג' , מסצ'וסטס.

אנני, היא ההיפך מגרהם. היא טיפוס מסויג ומופנם. קטנה, שקטה, חיה בצילו של גרהם. היא צלמת שעומדת להציג תערוכה של צילומיה בגלריה נחשבת, לאחר הפוגה של שש שנים, והיא מודאגת שהשנים הטובות בקריירה שלה, מאחוריה.

לאנני וגרהם שני ילדים בוגרים שגרים רחוק מהם. לוקאס, בנו של גרהם מנישואיו הראשונים לפרידה, עובד בניו יורק. בתם של אנני וגרהם, שרה, גרה בסן פרנסיסקו. למרות שפרידה היא חלק בלתי נפרד מהמשפחה, אנני בטוחה שהיא האהבה האחרונה והגדולה ביותר של גרהם.

 

האם היא באמת?

 

כשגרהם נפטר לפתע, אנני אבודה. היא עוברת תקופת אבל אינטנסיבית, מרגישה שאין טעם להמשיך בלעדיו. בזמן שהיא מתאבלת עליו בעוצמה, היא מגלה סוד שגורם לה להסתגר ולהתרחק, מעורר בה כעס וטינה, והיא מתחילה לחשוב על בעלה המנוח, בוחנת את יחסיהם, תוהה עד כמה באמת היא הכירה את הגבר שהיתה נשואה לו.


למרות שגרהם מת כמעט לאורך כל הספר, הוא דמות מרכזית ברומן והוא "מתעורר לחיים" דרך אלה שאהבו אותו והקשרים שהוא יצר במהלך חייו. אשתו הראשונה פרידה נשארה אשת סוד עבורו, ופרידה ואנני, הפכו חברות קרובות, כמו גם ילדיהם, לוקאס ושרה. הדמויות, הראשיות והמשניות, חוות את האובדן בדרכים שונות והקורא מקבל מבט לעבר שלהן, ליחסים ביניהם.


העלילה עוסקת בשאלות כמו איך ולמה אנחנו מתאהבים באלה שאנחנו מתאהבים בהם, איך נשמור על העצמי שלנו במהלך הנישואים, ותוך כדי אנחנו לומדים על הדמויות ומקבלים מבט מעמיק על הדינמיקה ביניהם ובינם לבין חבריהם ובני משפחתם.


"מונוגמיה" הוא סיפור "שקט", איטי, בשל, נוגע ללב ובעיקר מעורר מחשבה על נישואים ויחסי אהבה, אמהות ואבהות במשפחה מורחבת, חברות ואבל. מעין צילום של יחסי אהבה ארוכי שנים עם העליות והמורדות והסודות שמסתתרים שם לעתים קרובות. הוא עוסק בנישואים של אנני וגרהם וגם של חבריהם,  ואנני , כצלמת, בוחנת כמו מבעד לעדשת המצלמה את חייה עם גרהם, יחסיה עם בתה,עם בנה החורג ועם רעייתו הראשונה של גרהם, ותוך כדי מעבדת ומשלימה עם מה שקרה.

הרגשתי שאני מכירה את האנשים האלה, ורציתי לטייל בקיימברידג' ולגלות את חנויות הספרים והברים הנעימים. אהבתי את כל הדמויות עם החוזקות והפגמים שלהן, אבל במיוחד לבי יצא אל שרה. 

 

ספר נהדר. כתוב נפלא.

ממליצה מאד.





יום חמישי, 27 בפברואר 2025

יינקה, איפה הבעל שלך – ליזי דמילולה בלקברן

יינקה, איפה הבעל שלך – ליזי דמילולה בלקברן

תרגום: שי סנדיק

הוצאת אריה ניר, מודן

יולי 2024. 408 עמודים 


יינקה היא אישה בשנות ה-30 המוקדמות לחייה, בריטית ממוצא ניגרי שחיה בלונדון. היא אינה נשואה, היא מובטלת, ולהרגשתה, הבת הפחות אהובה. אמה וכל הדודות שלה לא נותנות לה לשכוח את רווקותה, ומתפללות בשבילה כל הזמן שתמצא האזבנד(=בעל). חבריה לעבודה חושבים שהיא מסורתית מדי, החברות שלה חושבות שהיא צריכה להתגבר כבר על האקס שלה, והגברים בחייה... אלה סיפור בפני עצמו. יינקה מאמינה שאהבה אמיתית תמצא אותה כשיגיע הזמן, ורוב הסיפור היא עסוקה בניסיון לשכנע את משפחתה שהיא בסדר גמור כמו שהיא עכשיו.

 

כשבת דודתה הצעירה מתארסת, הלחץ המשפחתי גובר, ויינקה מתכננת למצוא בן זוג איתו תגיע לחתונה. היא חווה דייטים כושלים, עושה שינויים במראה שלה, ולומדת (לפעמים, בדרך הקשה) איך לאהוב את כל הדברים שהופכים אותה למי שהיא. בסופו של דבר עם קצת עזרה מחבריה, אלוהים והמטפל שלה, היא מוצאת את דרכה חזרה לעצמה והמסע שהיא עוברת אנושי ומחמם לב.

 

יינקה מייצגת הרבה נשים שחוות לחץ חברתי-משפחתי שמוביל לעירעור הביטחון העצמי.

בגלל חוויות שעברה לאורך השנים, היא מאמינה שהיא אשמה ברווקות שלה, ובהיותה בריטית-ניגרית, הרבה מהיבטי התרבות הניגרית שנשזרו בעלילה עזרו להבין את הלחצים הרבים שהופעלו עליה.  היה  מנחם לראות את השינוי שהיא עוברת כשהבינה ששורש הבעיות לא נובע רק מאיך שהיא נראית, או מתנהלת, אלא  גם בגלל האנשים שהיא מוקפת בהם.

 

אהבתי לראות את הדמות של יינקה מתפתחת. האירועים המביכים שאיתם היא מתמודדת, בתוספת ההיבטים התרבותיים לצד האמונה/דת בחייה, האירו את דמותה. גם כשהיא חווה רגעים של חוסר ביטחון לגבי המראה שלה, כשהיא חושבת שאף אחד לא ירצה אותה, ומקבלת החלטות גרועות, המאבק שלה הוא אנושי, במיוחד כשהיא מגיעה לתובנה שהיא לא צריכה לשנות את עצמה כדי למצוא אהבה.

 

סגנון הכתיבה הרגוע והכאילו סתמי מתחזק על ידי תיאורים חיים העוסקים בתרבות הניגרית ובדינמיקה המשפחתית. העלילה מסופרת בפרקים קצרים מנקודת המבט של יינקה, ומשלבת הודעות טקסט, מיילים וכד'. כל אחת מהדמויות בחייה של יינקה ייחודית, צבעונית, עם גוונים וקול משלה, ואלה הוסיפו עומק והומור לסיפור.

 

 

ינקה, איפה ה"האזבנד" שלך? הוא ספר ביכורים  מרענן, משעשע, מלא ברגעים חמים.

זהו סיפור התבגרות של אישה בשנות ה-30 המוקדמות לחייה שלאט לאט מוצאת את דרכה, סיפור על משפחה, חברות, יחסי אם-בת  ואהבה, על לחצים חברתיים משפחתיים ותרבותיים, שמעביר מסר של העצמה ואהבה עצמית,  שמערכת היחסים החשובה ביותר היא זו שיש לך עם עצמך.

 

מומלץ בחום!