ארבעה גברים טובים – שרה גודמן קונפינו

ארבעה גברים טובים – שרה גודמן קונפינו

הוצאת:  פן,ידיעות ספרים

תרגום: רחל פן

ספטמבר 2026. 304 עמודים

 

העלילה מתרחשת בתחילת שנות ה-60 ומספרת על ברברה פלדמן, אלמנה מזה שנתיים, שגרה בפרברי וושינגטון הבירה. בעלה, הארי פלדמן, נפטר בטרם עת ובנסיבות טרגיות. היא מגדלת את שני ילדיהם הקטנים, סוזי ובובי, ונעזרת באמא שלה מאז מותו. ברברה אסירת תודה על עזרתה, אך מרגישה מוכנה לנסות לחיות בכוחות עצמה. אלא שיום לאחר שהיא שולחת את אמה חזרה לביתה, חמותה, רות, מופיעה בפתח הדלת עם חמש מזוודות ותיק נסיעות גדול.

כלה וחמות שגרות תחת אותה קורת גג?? אני כבר רואה צרות באופק

רות היא אישה דומיננטית, דעתנית ושתלטנית. היא נכנסת לבית כמו בולדוזר, ומשבשת את חייה של ברברה בדרכים רבות. היא מזיזה רהיטים, מדביקה טפטים במטבח, בשלנית גרועה, שמצליחה לגרום לתנור להתפוצץ, וברברה מחליטה להגביל את שהותה לשבועיים בלבד.

האם לרות יש תוכניות אחרות? סביר להניח שכן

האם ברברה תצליח  לשלוח את רות מביתה?

האם שתי הנשים, הקשורות זו לזו דרך האובדן המשותף, יצליחו למצוא מכנה משותף?

 

היה מרתק לעקוב אחר התהפוכות במערכת היחסים הקוצנית ומלאת החיכוכים, בין ברברה לחמותה. אין יום אחד ללא בעיות שצצות עקב התערבותה של רות וברברה מרגישה מוצפת. לעומתה, ילדיה של ברברה מאושרים עד הגג כשהסבתא עוברת לגור איתם. זה בהחלט לא אורח החיים שברברה ייחלה לו, אך היא מודעת לכך שהיא זקוקה לעזרה, גם אם מדובר בפתרון זמני.

השתיים צריכות ללמוד לחיות יחד ולסייע זו לזו להמשיך הלאה בחייהן. כמובן שמעורבים בסיפור גם גברים. באין ברירה, ברברה לומדת להישען על אחרים ולהפך, ופותחת פתח לחיבור אמיתי ולקשרים משמעותיים.

 

כל הדמויות בנויות היטב, מערכות היחסים שנרקמות והקשרים שמתחזקים לאורך הסיפור מחממי-לב, והיה קל לחבב את רובן. הצלחתי להזדהות עם התסכול של ברברה, ובו-זמנית התחלתי לחבב את רות, שלמרות שכל פעולותיה מסתיימות באסון, הם נבעו מהדאגה שלה לברברה ולילדים.

אי אפשר שלא להזכיר את ג'ורג' ואדי גרין, שמנהל את חנות המכולת השכונתית. הניסיונות של ג'ורג' לזכות בליבה של רות היו מקסימים, ואדי מתגלה כבחור נהדר ואהוב שאי אפשר שלא לחבב אותו. אחותו של אדי ובתו של ג'ורג' ,ג'נט, היא החברה הכי טובה של ברברה,אשת סודה והמקום בו היא יכולה לפרוק את כל תסכוליה.

 

הספר מעביר היטב את אווירת התקופה. הוא מזכיר אירועים כמו מותו של הנשיא קנדי ​​ודמויות כמו אד סאליבן, אך הוא בדיוני לחלוטין. הוא מצליח להעביר את היחס למעמדן של נשים בחברה ולנשים עובדות, בפרט נשים יהודיות, בשנות ה-60.  אהבתי את האופן שבו הזהות היהודית של המשפחה שולבה לאורך הסיפור.

הופתעתי לפגוש דמויות אחדות מסיפרה "מאחורי כל גבר מוצלח", מגיחות לרגע בספר הזה.

הספר כתוב בגוף ראשון, כולו מנקודת מבטה של ​​ברברה, ובזמן עבר. הפרקים ממוספרים בצורה פשוטה(1,2,3...48).

אני אוהבת את הכתיבה של קונפינו ואת העלילות המתרחשות בשנות ה-60. כמו תמיד, הכתיבה שלה קולחת מעמוד לעמוד ומפרק לפרק, הדמויות מלאות חיים ומציאותיות, והעלילה מהנה, שנונה, משעשעת ושובת-לב. אמנם הספר עוסק באבל ובחיים שאחרי האובדן, אך הוא שזור עם לא מעט אירועים משעשעים, שמץ של רומנטיקה, ותקווה. בסופו של דבר רות עוזרת לברברה להבין עד כמה היא חזקה, וכיצד להתמודד עם החיים כאלמנה ואיך להיאבק למען ילדיה.

 

"ארבעה גברים טובים" הוא סיפור מתוק ומצחיק על אלמנה צעירה וחמותה הדעתנית, בעודן לומדות להתמודד עם האובדן המשותף ולחיות מחדש. כמו ספריה האחרים, הוא כתוב בצורה שגורמת לקורא לרצות לקרוא עוד ועוד, והוא בהחלט מעניק לקורא חומר למחשבה.

אני אהבתי וממליצה בחום. 

אספן התקוות – אביגיל ג'ונסון

אספן התקוות – אביגיל ג'ונסון

תרגום: אילן פן

הוצאת פן,ידיעות אחרונות,ספרי חמד

מאי 2026. 295 עמודים.

הסיפור מתמקד באלפרד, אלמן קשיש המוצא נחמה באיסוף חפצים מפחי אשפה וקניה מחנויות צדקה, ובקיאן, צעיר בן 17 מלא בכעס על העולם, מאז שאמו נטשה אותו ואת אחיו התינוק, כשהיה בן 8.

חלונות ביתו של אלפרד מכוסים בנייר עיתון כדי למנוע מאנשים להציץ לתןך ביתו המלא עד אפס מקום, במגוון חפצים אינסופי, כשגבול דק עובר בין היותו אספן לאגרן. מאז מות אשתו לפני חמש שנים, זה הפך לאובססיה. אלפרד אומר לעצמו שזה לא זבל כי הוא אוסף דברים שמספרים לו סיפור, שמדברים אליו, אך האמת שהדברים יצאו משליטה עד כדי כך שהוא בקושי יכול לזוז בביתו. כאשר קיאן הנסער זורק לבנה דרך חלונו של אלפרד, אלפרד מאושפז בבית החולים עם התקף לב, עובדת סוציאלית נכנסת לתמונה, וקיאן נקלע לצרה חדשה. רשויות  הרווחה והמשפט מחליטות על  טיפול לשניהם בתכנית שנקראת "צדק משקם" במהלכו על קיאן לעזור לאלפרד לפנות את הבית מהחפצים הנאגרים, כך שיהיה ראוי למגורים. קיאן מוצא את עצמו תחת עינו הפקוחה של קצין מבחן די מאיים, שבסוף התהליך אמור לכתוב חוות דעת שתקבע אם הוא יכנס לכלא או לא.

 

קיאן הוא נער פרובוקטיבי, שהחיים לא חייכו אליו. הוא ננטש בילדותו על ידי אימו שעקבותיה נעלמו, והוא  גדל במשפחות אומנה מאז שהוא זוכר את עצמו, וכך גם אחיו הקטן, דן, איתו הוא שומר על קשר הדוק. מאחר והוא בן 17 הוא אינו יכול לקבל משמורת על דן.  אין לו עבודה, הוא חי בדירת חדר ומתקיים מקיצבה. הוא עזב את בית הספר עם מעט מאוד כישורים ואין לו מושג מה הוא רוצה לעשות עם חייו מלבד דבר אחד. הוא רוצה לדאוג לאחיו, להפוך לאפוטרופוס החוקי שלו ושהם יחיו יחד. אך החלום הזה חסר סיכויים. בלי עבודה, בלי דירה נאותה ועם הרבה צרות שהוא מוצא את עצמו מעורב בהן, הוא אובד עצות כיצד יממש את חלומו.

 

אלפרד וקיאן נאלצים לשתף פעולה זה עם זה. ההתחלה לא קלה, היא מלווה בהתנגדות ובטינה. קיאן מזועזע מהמחשבה על כך, וכך גם אלפרד. לכל אחד מהם יש סיבות משלו לא לרצות זאת למרות לחצים מצד עובדי הרווחה ובני משפחה. נראה שמערכת ה"צדק משקם" שנכפתה על שניהם לא תעזור, במיוחד כשהם נלחמים קשה מאוד כדי לא לאפשר זאת. אלפרד הנאחז ב"אוספים" שלו כדרך להתמודד עם אבל, לא רוצה שזר יגע בהם, אך יודע שאם לא ישתף פעולה יועבר לדיור מוגן. הוא נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה של אגרנותו והפחד מהמעבר לדיור המוגן, וקיאן לא רוצה לדרוך בבית, אבל יודע שהאפשרות השניה היא כלא, שימנע את סיכויו לקבל משמורת על דן.

בין השניים מתפתח "קרב" רצונות. בזמן שקיאן מעביר חפצים לפח האשפה ביום, אלפרד מחזיר אותם למקומם בלילה, וממשיך להוסיף עוד חפצים לאוסף.

בלית ברירה, השניים יוצרים ברית בלתי צפויה, שבמהלך הסיפור הופכת לידידות בלתי צפויה. וככל שהסיפור מתקדם, מה שהיו פעם שני אנשים אבודים, שנאלצים לחיות את החיים עם הקלפים שחולקו להם, מגלים שהם דומים יותר אחד לשני ממה שהם מוכנים להודות. השניים עוברים שינוי במערכת היחסים שלהם, מתסכול, לחברות עמוקה ואמיתית, להבנה ואמפתיה. הקשר ביניהם מתעלה על פער הדורות ומוכיח שהבנה הדדית יכולה ליצור קשרים משמעותיים. גם אלפרד וגם קיאן מתמודדים עם אובדן אישי ומאבקים רגשיים, והשניים לומדים בהדרגה להתעמת עם המציאות של חייהם, לפתוח את ליבם לאחרים ולמצוא אפשרויות חדשות.

 

אביגיל ג'ונסון מתמודדת עם נושאים כואבים כמו נטישה, אובדן, בדידות ותקווה . היא כותבת ברגישות שגורמת גם לאלפרד וגם לקיאן להרגיש אמיתיים. מאבקיהם, האחד עם אבל ובידוד, השני עם כעס ונטישה, מטופלים בעדינות, מה שגורם למסע שלהם להרגיש אותנטי. גם לאלפרד וגם לקיאן היו פגמים. אלפרד גאה, עצמאי, ערמומי ועקשן, בעוד שקיאן עקשן, פזיז ובעל הערכה עצמית נמוכה.  נקודת המבט הכפולה, עוזרת לחשוף כל פעם חלק מהעבר, הקשר שלה להווה, עד שמתקבלת התמונה המלאה.

 

"אספן התקוות"  הוא יותר מסתם סיפור על אדם זקן ונער בעייתי, זה ספר ביכורים נהדר עם סיפור מחמם לב על הזדמנויות שניות, על בידוד חברתי, על חברות בין-דורית, על עזרה הדדית  וקהילה. סיפור מכמיר לב וכואב של התמודדות עם טראומה והרס עצמי  של אנשים שחיים ב "בתי כלא" שונים, והדרך בה הם מסכנים את החופש שלהם, במו ידיהם. אבל לפעמים החיים מפתיעים, ואנחנו פוגשים אנשים ומוצאים תקווה במקומות בלתי צפויים, ומגלים  שלב פתוח וחברות בלתי צפויה יכולים לשנות את חיינו בדרכים בלתי נתפסות.

 

מומלץ מאד

שומרי הזמן – אליסון ריצ'מן

שומרי הזמן – אליסון ריצ'מן

תרגום: אילן פן

הוצאה: פן, ידיעות ספרים

מרץ 2026. 327 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציה של E-vrit

"שומרי הזמן" הוא רומן המתרחש על רקע מלחמת וייטנאם, השפעותיה, הפצעים הנפשיים והפיזיים שנושאות כמה מדמויותיה.

זהו סיפורם של באו היתום ואן האפוטרופוסית שלו, פליטים מווייטנאם, שברחו וחוו אובדן טרגי במלחמת וייטנאם, הגיעו לארה"ב במסגרת תוכנית אמריקאית להגנה על נפגעים אזרחיים, ומתקשים להסתגל לחיים החדשים בארץ זרה. 

זהו סיפורו של ג'ק, חייל אמריקאי שנפצע בווייטנאם באופן אנוש, ומסתתר מהציוויליזציה כדי להסתיר את פניו המעוותות. 

זהו גם סיפורה של גרייס, שמעורבת בחייהם, ומשפחתה.

הסיפור מתרחש בלונג איילנד, בשנת 1979, ובווייטנאם של 1968 מוכת המלחמה, וכעשור לאחר מיכן, ב-1978, ומתמקד בגרייס, שלאחר ילדות קשה באירלנד, היגרה לארצות הברית, שם היא  נישאה לטום, יהודי בעל  חנות השעונים "שעות הזהב", אותה ירש מאביו, ששרד את מלחמת העולם השנייה. טום גולדן מתואר כאדם שקט, יציב ובעל חמלה עמוקה, יש לו סבלנות אינסופית לתקן שעונים ובאותה מידה יש לו אינסטינקט טבעי לעזור לאנשים "לתקן" את חייהם. הוא מעסיק את ג'ק בחנותו, שהופכת למקום מפלט ומרחב ריפוי עבורו, ולמקום בו הדמויות נפגשות, עובדות ומוצאות מזור לנפשן. למעשה, החנות מייצגת תיקון של מה ש"שבור", ואיך עם טיפול וזמן, אפשר ל"תקן" בחזרה, שעונים וגם אנשים.

 

חייה של גרייס משתנים מאותו רגע שהיא נתקלת בבאו , שברח ממקום המחסה בו הוא שוהה עם אן ופליטים נוספים. כמי שרואה את הטוב באחרים, גרייס טובת הלב ובעלת החמלה, לוקחת אותו לביתה ואחר כך מביאה אותו לתחנת המשטרה שם היא מתוודעת לדודתו, אן. בעקבות המיפגש גרייס מתחילה להתנדב ולהקנות לאן ולפליטים הנוספים את השפה האנגלית ומנסה לסייע להם להסתגל לחיים בארץ החדשה, ולהפוך להיות עצמאיים. למרות ששתיהן באות מעולמות שונים, מתרבות שונה, הן מתקרבות אחת לשניה בזכות אהבתן לבאו, מוצאות חברות וריפוי מעברן הכואב. הקשר ביניהן משקף את אחד הרעיונות המרכזיים של הרומן, שמשפחה אינה מוגדרת רק על ידי דם, אלא על ידי דאגה ואמון משותפים. ובאמצעות מעשיה, גרייס עוזרת לכל הדמויות להתחבר וליצור מעין משפחה.

הספר העביר אותי מאירלנד לווייטנאם ולארה"ב, בין דמויות ומלחמות בתקופות זמן שונות. הגיבורים, רובם, אנשים טובים, אדיבים ורגילים, שחיים עם הגורל שנפל בחלקם, כל אחד בהתאם לזמן, למקום ולתקופה. הם מנווטים את חייהם בין אהבה ואובדן, געגוע וטראומה. לאורך כל הספר עוברת כחוט השני תחושת הבדידות, התקווה לריפוי, למשפחה וחברות .

לא קראתי הרבה ספרים המתרחשים בתקופת מלחמת וייטנאם, ו"שומרי הזמן" התגלה כסיפורת היסטורית שמידע עובדתי שזור בסיפור הבדיוני שבו. אליסון ריצ'מן שוזרת את מסען של הדמויות המרתקות, שממלאות את הלב ושוברות אותו, רק כדי לחשוף  בזהירות ובדיוק של שען מומחה, פרט אחד בכל פעם, תוך שהיא נותנת לקורא פרספקטיבה על מה שחוו חיילים רבים במלחמה ולאחריה, את האבל, האהבה, האובדן, ההגירה, חברים חדשים, בתים חדשים, השפעות המלחמה, ופוסט טראומה.

 

בהשראת סיפורה האמיתי של פליטה וייטנאמית שהפקידה בידי ריצ'מן את תיאורה הדרמטי של בריחתה מוייטנאם, וגם סיפורו של שורד מלחמה פצוע, ריצ'מן שופכת אור על אלו שחייהם הושפעו לנצח מההרס שהביאה המלחמה ההיא.

"שומרי הזמן" הוא  רומן בלתי נשכח, סיפור מתוק-מריר נוגע ללב, המתאר את חייהם של דמויות שונות שחייהם שזורים בכאב העבר ונפשם נושאת צלקות שעדיין כואבות, דמויות שמתמודדות עם אובדן של אדם אהוב ועם תוצאותיה של פציעה קשה, עם דעות קדומות וגזעניות. אך לצד אלה רואים איך התמיכה שהם העניקו זה לזה עזרה להם להתגבר על האובדן והקשיים, ואיך חנות השעונים הפכה למקלט ומקום מפגש שבו הם יכלו למצוא ריפוי לנפשם.

.אני בהחלט ממליצה על הספר הזה

מכתבים מחבל שמפאן – קייט מקינטוש

מכתבים מחבל שמפאן – קייט מקינטוש

תרגום: רחל פן

הוצאת פן, ידיעות ספרים

ינואר 2026. 319 עמודים

"מכתבים מחבל  שמפאן" מספר על שתי נשים שנשארות לבד ונאלצות למצוא דרך חדשה כדי לשרוד.

העלילה מסופרת בציר זמן כפול, ונעה לסירוגין, בפרקים מתחלפים, בין עבר להווה, בין מכתביה של ברב-ניקול לנינתה אן,  לבין סיפורה של נטלי, גרושה טרייה שעוברת סיפור מורכב של הונאה וגילוי עצמי. 

כל פרק מתחיל במכתבים של ברב-ניקול קליקו לנינתה, ומציג את המכשולים השונים שעמדו בפניה, איתם היתה צריכה להתמודד כדי להצליח. סיפורה של נטלי מתמקד בגירושיה, בטיולה לפריז ובהפיכתה לקורבן של הונאה מורכבת.

ציר העבר מתרחש בתחילת המאה ה-19, ומספר את סיפורה של ברב-ניקול קליקו, אלמנה צעירה שנותרה עם בת לגדל וכרם כושל לנהל. העלילה חוזרת לאחור, לרגעים מרכזיים במסע שהיא עוברת, מאלמנה צעירה לאשת עסקים נבונה המתמודדת עם אתגרים אישיים ומקצועיים בתקופת נפוליאון. בנחישות, בהתמדה ובאומץ, היא  הופכת את עסק השמפניה של בעלה לאימפריה, ומצליחה לנהל עסק משלה, משימה שכמעט אינה ניתנת לביצוע עבור אישה באותה תקופה.

אנו מתוודעים לקורותיה באמצעות מכתביה, המתארים את הדרך והמאבקים שהיה עליה להיאבק כדי לפתור בעיות שפקדו את תעשיית השמפניה במשך שנים, לנווט בשדה המוקשים הפוליטי של חצר נפוליאון, לשבור מחסומים בייצוא, ולגרום לכך שייננים וסוחרים גברים יתייחסו אליה ברצינות. כיצד היא ועמיתה מצילים את היין שלהם בזמן מלחמות נפוליאון ברוסים, ואיזה סיכונים היא לקחה עד שהצליחה ליצור את השמפניה המפורסמת "וו קליקו". הסופרת מציגה את הפגמים והפשרות המוסריות של ברב-ניקול, לצד נחישותה וחדותה העסקית, מה שהופך אותה לאנושית ולא רק "פאואר וומן".

ציר ההווה  מספר על נטלי טיילור, אישה בשנות החמישים לחייה שבעלה ניהל רומן ועזב אותה לאחר 30 שנות נישואין. כגרושה טרייה היא מתמודדת עם אובדן נישואיה, ומחליטה באימפולסיביות לברוח לפריז, מקווה לחוות הרפתקאות ואולי אפילו "סטוץ" לא מחייב, אך בפועל היא עוברת מסע של גילוי עצמי. היא מתיידדת עם סופי, עובדת מלון מועילה ויעילה, ופוגשת את גבריאל, גבר נאה ושרמנטי, בבית הקפה שבמלון.

בדוכן ספרים ליד הסיין, היא מוצאת ספר המכיל את אוסף המכתבים שכתבה ברב-ניקול קליקו לנינתה. היא מתחילה לקרוא אותו, ומוצאת במכתבים שפע של עצות ומילות חוכמה שמהווים עבורה השראה כיצד ליצור לעצמה חיים חדשים ומעצימים.

החופשה שלה מתחילה נהדר.

האומנם?

 

זה סיפור מעורר השראה על הזדמנות שניה, ועל הכוח שיש לאישה להגשים את חלומותיה ולהשיג את ייעודה. הוא בוחן באופן מעמיק מספר נושאים הקשורים זה בזה, כמו עצמאות של נשים בעסקים ובחיים האישיים, מחיר השאפתנות וההצלחה, יחסי אם-בת, מסורת, חדשנות, ועוד. ככל ששתי הנשים מתקדמות לעבר חיים עצמאיים, הסיפור הופך מעניין יותר, ואפשר לראות את ההקבלה בין המאבקים הפמיניסטיים של אז ועכשיו. שתיהן מתמודדות עם רגעים לא נוחים, עם תובנות אישיות וקשיים, ומתחילות לצמוח ולהתפתח, אך לכל אחד מהסיפורים היו בעיות משלו. סיפורה של ברב-ניקול קליקו היה מעניין, מרתק והורגש שנחקר היטב. למדתי על "וו קליקו", ועל אשה מרתקת ומעוררת השראה שבנתה מותג אייקוני בתקופה שלא היה מקובל שאשה תעשה זאת. הסופרת מתארת את אווירת התקופה מבלי להטביע את הקוראים בפרטים מוגזמים, וההיבטים הטכניים של ייצור השמפניה משולבים יפה בעלילה, ומלמדים על הסיפור במקום להציף אותו. 

סיפורה של נטלי הרגיש צפוי וקלישאתי, כאילו לקוח מז'אנר של רומן פשע, בלי להתעמק בו יותר מידי. אמנם העלילה נבנית עם תפניות, עלילות משנה המסיחות את הדעת, ובתמימותה, נטלי שכל כך כמהה להרגיש נאהבת, נופלת למלכודת, אך בסופו של דבר היא משתמשת בהיגיון וברמזים כדי לפצח את התעלומה.

 

אם אף פעם לא שמעתם על האלמנה קליקו ואתם.ן מעוניינים.ות ברומן היסטורי נחמד, שמפניה, תככים, העצמה נשית וסיפור על גרושה טרייה שחווה רגע של "לאכול, להתפלל, לאהוב" בצרפת של ימינו, אזי הספר הזה בשבילכם.ן

 

 

לב המאהב – לילי קינג

  לב המאהב – לילי קינג

תרגום: מעין זיגדון

הוצאת פן, ידיעות ספרים

ינואר 2026. 222 עמודים.

"ידעת שיום אחד אכתוב עליך ספר".

כך מתחיל הספר שהפך להיות הספר האהוב עליי השנה, שהתמכרתי לקריאתו מהשורה הראשונה.

המספרת, קייסי פיבודי, שלאורך כל הרומן שמה אינו גלוי לקוראים, היא סטודנטית שנה אחרונה לתואר ראשון באנגלית. היא מתיידדת עם שני סטודנטים מצטיינים, סאם ויאש, באחד משיעורי הספרות שלה. הם מאמצים אותה במהירות למעגל הקטן שלהם, נותנים לה את הכינוי "ג'ורדן" (על שם ג'ורדן בייקר מ"גטסבי הגדול") ועד מהרה היא מבלה בביתם, יותר מאשר בביתה שלה. הם הופכים לחברים קרובים, חולקים סודות אינטימיים, מנהלים דיונים אקדמיים, משתעשעים במשחקי קלפים קולניים, פלירטוטים ובילויים, וחולמים על הצלחה בעתיד. על הרקע הזה מתפתח משולש אהבה אמיתי ועדין, מלא באותם רגעים מבלבלים של שנות הנעורים.

ג'ורדן מוצאת את עצמה בין שני גברים שונים לחלוטין: סאם השמרן והדתי, שמעניק לה יציבות אך מגביל אותה רגשית, ויאש הכריזמטי והחופשי, שאליו היא חשה משיכה עוצמתית וקשר אינטלקטואלי עמוק. מערכות היחסים שלה עם השניים משתנות במהלך השנה, ומגיע הרגע שהיא צריכה לקבל החלטה גורלית, והיא עושה זאת. שנים מאוחר יותר, כשהיא חיה את החיים שחלמה עליהם, ונראה שהחלטות נעוריה נותרו הרחק בעבר, ביקור מפתיע וחדשות בלתי צפויות מאלצים אותה להתקרב מחדש אל יאש וסאם, והחלטות העבר צצות ואין להם ברירה אלא להתעמת עם עברם והסודות ששמרו.

 

העלילה מתפתחת בשלושה חלקים ללא פרקים, ומסופרת בצירי זמן של עבר והווה. הקורא פוגש את ג'ורדן בשלוש נקודות שונות בחייה.

הראשון מתרחש במהלך שנת הלימודים האחרונה של הקבוצה בסוף שנות ה-80. הוא מתאר את היווצרותו של משולש האהבה המורכב בינה לבין סאם גלאגר ויאש ת'אקר ומספר על תקופת הבגרות המוקדמת, בוחן את הבחירות שהיא עשתה בשנות העשרים של חייה וכיצד הן השפיעו עליה, לטוב ולרע, למשך שארית חייה. אלה השנים בהן העיסוק הוא בנושאים של אהבה ואובדן, כמו גם התבגרות וזהות. בצד החיובי, יש את הריגוש של ההתאהבות, קביעת מטרות לעתיד, להט הנעורים, ואת השמחה של המרדף אחר החלומות, אך מצד שני, הקורא נחשף להשפעה שיש לתיפקוד לקוי של המשפחה, לחרטות, לאובדן והמאבק לסלוח.

החלק השני מתרחש כשני עשורים לאחר אירועי הקולג'. ג'ורדן היא סופרת מצליחה, נשואה לסילאס ואם לשני בנים, חיה חיים יציבים במיין.

החלק השלישי מתרחש מספר שנים מאוחר יותר ומתאר מפגש טעון רגשית בין שלושת הגיבורים, בנסיבות טרגיות ועצובות. זה החלק בו מתבהרות אי-הבנות מהעבר,  ומתרחשת סגירת מעגל רגשית.

 

למרות שהדמויות פגומות, ולעיתים קשה לחבב אותם, במיוחד את סאם הדתי והשמרן מבחינה מוסרית, שהקשר שלו עם ג'ורדן רצוף במתח ורגשות אשמה, יאש הופך לדמות הכי מרתקת, נוכחת ומשמעותית  של הרומן.

ג'ורדן הופכת מנערה אימפולסיבית ופגיעה לאישה נשואה ואם לשניים, המתמודדת עם משברים משפחתיים.  היא שאפה להיות סופרת, והשקיעה את כל כולה בלימודים ובכתיבה, לעיתים על חשבון נוחות אישית. היא מימנה את לימודיה בעצמה באמצעות הלוואות ועבודה כמלצרית, ללא עזרה ממשפחתה. היא דמות נחושה ומציאותית, היא שנונה ומלאת שאיפות, ודרכה בוחנת לילי קינג את המעבר המטלטל בין נעורים לבגרות, וכיצד האהבות של שנות העשרים מעצבות את האישה שהיא הפכה להיות בגיל ארבעים.

 

"לב המאהב"  הוא סיפור יפהפה על חברות ואהבה, שריגש אותי עד דמעות. הוא ממוקד, עדין, כן, וקל להזדהות איתו. לפעמים הוא מתסכל ולפעמים פשוט שובר לב. הוא עוצמתי, סוחף, מעורר מחשבה, מלא כאב, לפעמים שנון, לפעמים מכעיס, אך תמיד אנושי. הוא מתאר את רגעי  השמחה והעצב, העליות והמורדות  שהופכים את החיים למה שהם.

 

זה הרומן הראשון של לילי קינג שקראתי, אבל בודאות לא האחרון.

אני ממליצה בחום♥

האישה ששבה לחיים – בת מילר

האישה ששבה לחיים – בת מילר

תרגום:רחל פן

הוצאת פן, ידיעות ספרים

נובמבר 2022. 367 עמודים

פרל פלאוורס בת ה- 52 גרה בבקתה מקסימה בלב יער בצרפת, עם בעלה, שבנה אותה בשתי ידיו. פרל "מעצבת שיער" לכמה לקוחות בעיירה, ובשאר הזמן מבלה זמן ביצירת האמנות שלה. בעלה דני, שומר עליה ובונה רהיטים יפהפיים בהתאמה אישית.

חייה של פרל צנועים, קפדניים ובטוחים. כל יום מתוכנן: בימי שני היא הולכת בשביל האמצעי שביער, ביום רביעי בשביל הימני, ובימי שישי, היום המיוחד שלה, היא הולכת בשביל השמאלי, הארוך מבין השבילים, אל העיירה. אם היא מקפידה לשמור על שגרת יומה, היא מצליחה להימנע מלחשוב על העבר.

 

שיחת טלפון בלתי צפויה מאחיה הגדול גרג, שחי בבריטניה, מערערת את שיגרת חייה, ומציבה בפניה דילמה גדולה. אביה, פרנסיס, שנטש את משפחתו הראשונה לטובת אשתו השנייה, כשפרל היתה נערה צעירה, גוסס. הניכור בין האב לפרל ושני אחיה, גרג ובנג'י, נמשך למעלה מ-30 שנה, וכעת שהוא גוסס, אחיה מאיץ בה להגיע ולהיפרד ממנו. באופן בלתי צפוי, פרל שלא ראתה את אביה במהלך כל אותן שנים, נוסעת, אבל כשהיא מגיעה זה מאוחר מדי. אביה נפטר ומתברר שהוריש לה דבר מה שהיא יכולה לתבוע רק אם תסכים לבוא להלוויה שלו, ולאחריה לפגישה אצל עורך דינו, לקריאת הצוואה. אין לה מושג מה זה יכול להיות והיא המומה כאשר עורך דינו של אביה מוסר לה אוסף של יומנים שכתב אביה. הם כתובים בקצרנות שלימד אותה כשהייתה עדיין ילדה. כמובן, שאשתו ובתו החורגת מזועזעות ומנסות בכל דרך לשים עליהם את ידן, מודאגות ממה שכתוב בהם.

אילו סודות כתובים בתוכם?

כשפרל מתחילה לקרוא את היומנים, היא מבינה שהאמת שחשבה או ידעה על אביה רחוקה מאוד ממה שציפתה. העובדה שכל עמוד מופנה אליה, הבת שאהב, גורמת לה להטיל ספק בכל מה שחשבה שידעה על עברה. עכשיו היא רואה את חייו כפי שהיו באמת ויודעת שאביה נתן לה מתנה, גם אם זה מאוחר מדי.

נראה שלכל אחד במשפחתה של פרל יש סודות, חלקם חשובים יותר חלקם פחות. גם לפרל יש סוד גדול משלה, שהיא שמרה עליו כל כך הרבה זמן שהיא לא חושבת שתוכל אי פעם לדבר עליו. אבל במותו, אביה פותח בפניה דרך שפרל מעולם לא דמיינה שהיא אפשרית, ועליה להתמודד בפעם הראשונה מזה שנים רבות עם סודות שהוסתרו.

 

האם היא מוכנה סוף סוף להתעמת עם האמת על מה שקרה?

האם דני בעלה באמת מגן עליה או שמא אהבתו היא חומה שסוגרת אותה?

האם פרל תנצל את ההזדמנות השנייה לאושר, עכשיו כשהוא סוף סוף בהישג יד?

 

"האישה ששבה לחיים" עוסק ברבדים של דינמיקה משפחתית מורכבת, ומגוון סודות ורגשות מודחקים. משפחתה של פרל היא משפחה מרוסקת מנטישה ומערכות יחסים סודיות. אחרי שברון לב אחד יותר מדי, פרל ובעלה דני מצאו מקלט בבית הנופש המרוחק שלהם בצרפת, תוך שהם מסתגרים מהעולם בכלל וממשפחתה בפרט, אבל נוכחותה בהלוויה של אביה פותחת תיבת פנדורה.

העלילה מתארת את  הקשיים, שברון הלב, האובדן, ההזדמנויות שהוחמצו, ואלה משולבים עם הומור שמגיע בעיקר מבנג'י, שמדבר בכנות וללא מסיכות. הדמויות, כמו מערכות היחסים ביניהן, מורכבות. לכולן יש מטען, כולן פגועות, כואבות בצורה כזו או אחרת, וחלקן כועסות.

הסיפור מתאר את התקופה שבין השנים 1981 ל-2018, אבל לא כתוב בסדר כרונולוגי. למרות זאת, קל לעקוב אחריו. הוא מסופר מנקודת מבטה של ​​פרל, ודמות נוספת שלא הייתה מוכרת בתחילה בשם קארי. לוקח קצת זמן עד שהקשר בין שתי הדמויות הללו נחשף, אבל זה שווה את ההמתנה. אנחנו גם זוכים לקרוא קטעים מיומניו של פרנסיס, מה שמאפשר לפרל לראות את תהליך החשיבה של אביה ולהתחיל להבין את מניעיו וכוונותיו האמיתיות.

אין כמו מוות כדי לטלטל את הדינמיקה המשפחתית והספר הזה מוכיח זאת בצורה יוצאת דופן.

לעולם אי אפשר לדעת מה עובר בראשו של אדם אחר או מה כוונותיו האמיתיות. לעיתים קרובות מתקבעת דעה שהיא פרי הדמיון . קשה לדעת מהם הקשיים והאתגרים העומדים בפני בן משפחה, אלא אם הוא פותח את ליבו ומספר עליהם, ועל פי רוב, הדברים שכואבים ביותר, הם אלה שנסתרים הכי עמוק מהעין, וכשהאמת מתגלה, היא מתגלה כשכבר מאוחר מדי.

 

אהבתי את האופן שבו הסופרת, בת מילר, לקחה מצבים שכל אחד מאיתנו עלול להתמודד איתם ונתנה להם פרשנות אמפתית וריאליסטית. אהבתי איך היא טיפלה בכל הרגשות  שפרל חווה ובמסע שהיא עוברת.

כצפוי, לספר יש הרבה מה לומר על מה זה אומר להיות הורה. יש לו גם הרבה מה לומר על איך צריך לחיות את החיים האישיים ולהתמודד עם אתגרים.

אני ממליצה בחום על הספר הזה. הוא מחמם לב באותה מידה שהוא קורע לב, ומספר על רגעים רגישים, התמודדות עם העבר וחיבור מחדש עם המשפחה

מומלץ מאד♥

חנות השמלות של גברת שלטון – ג'וליה קלי

חנות השמלות של גברת שלטון – ג'וליה קלי

תרגום: אילן פן

הוצאה: פן, ידיעות ספרים

נובמבר 2025. 412 עמודים

איזי (איזבל) שלטון אהבה את חנות השמלות של אמה. היא הקדישה את חייה לחנות, נטמעה בה לחלוטין, פיתחה כישרון יוצא דופן לעיצוב, וחלמה לייצר בגדים פרי עיצוביה. אחותה הגדולה, סילביה, רק חיכתה לרגע שתוכל לעזוב את הבית, את השכונה והחנות, ובהיותה בת 18 התחתנה ועזבה.

14 שנים חלפו מאז  שסילביה נישאה להוגו, רופא עשיר שאיזי מתעבת, והפנתה עורף למשפחתה. אך לא הכל נוצץ בחייה.

כאשר אמם מתה באופן בלתי צפוי, האחיות נדהמות לגלות שהן ירשו במשותף את העסק המשפחתי. איזי מרגישה נבגדת. היא זו שנשארה, עבדה לצד אמם יום יום, ושמרה על החנות גם כשהיו קשיים. סילביה, לעומת זאת, נטשה את החיים שהכירה פעם. איזי נחושה לקנות את חלקה של סילביה, אך כשהיא מגויסת לחיל האוויר המלכותי, היא נאלצת לבקש את עזרתה של סילביה המנוכרת , ומבקשת ממנה לנהל את החנות ולדאוג שהיא תישאר פתוחה. סילביה מבינה שזו עשויה להיות ההזדמנות היחידה שלה להתפייס עם אחותה,  והיא נחושה להציל את החנות מסגירה וחורבן כלכלי.

 

השתיים יוצרות קשר באמצעות מכתבים, שמטרתם לסייע  לסילביה להתמודד עם הצד העסקי של החנות, אך לאט לאט תוכנם הופך למשהו עמוק יותר. באמצעות נקודות המבט המתחלפות ביניהן נחשפת האישיות המורכבת של כל אחת מהאחיות, וככל שהסיפור מתפתח, מתחילים להבין מדוע סילביה עזבה את המשפחה כל כך מהר וללא התנצלות, וטינתה של איזי כלפי סילביה ותדהמתה מתבהרות, אך מחיקת למעלה מעשור של כאב וחוסר תקשורת אינה קלה. בתכתובת ביניהן עולות שאלות הקשורות בשאריות בד, תלושי קיצוב, התקפות אוויריות, מחסור וחוסר ודאות, ואלה יוצרים תמונה חיה של האתגרים העומדים בפני תופרות ונשים רגילות בתקופה זו. סילביה מוצאת מטרה מחודשת לחייה, ואיזי מגלה מחדש תקווה. האחיות מתחילות להתעמת עם פצעים ישנים, אהבות חדשות ומורשתן המשפחתית.

 

הרומן מתרחש בלונדון, בתקופת מלחמת העולם השניה, ועוסק יותר במה שקורה בחזית העורפית. האלמנטים ההיסטוריים שזורים בתוך העלילה מבלי להאט את הקצב. היה מעניין ומלמד להציץ ל"חייו" של עסק קטן שנאבק לשרוד במהלך המלחמה, לגלות את התושייה של האחיות, המתמודדות עם מצוקה, מעמדות חברתיים, כולל הטיה מגדרית בעולם העסקים. באותה מידה היה מעניין לקרוא על חוויותיה של איזי ביחידת הבלונים בה שרתה. התיאורים הריאליסטיים של שירות חיל האויר המלכותי (WAAF), סיפקו תובנות מרתקות על שירותן של הנשים בזמן מלחמה, במיוחד בעבודה הטכנית התובענית של תחזוקת הבלונים ששימשו כמכשול למטוסי האויב שטסים נמוך.

"חנות השמלות של גברת שלטון"  סיפור מעניין ומעורר השראה, שמספק תובנה מעניינת לגבי תעשיית האופנה במהלך מלחמת העולם השנייה, השפעת תלושי הקיצוב עליה, כשלצד המגבלות, נוצרות הזדמנויות עבור נשים המחפשות עצמאות והגשמה. העלילה המושכת גרמה לי להרגיש מחוברת לדמויות. אהבתי לראות איך האחיות עוברות שינוי משמעותי, כאשר איזי לומדת להעריך את עצמה מעבר לחנות,  וסילביה מתחברת מחדש לשורשיה.

 

כתוב היטב, מעניין ומרגש. מומלץ.

 

(כדאי לקרוא את הערת המחברת בסוף).

הגשר – ג'סיקה אנתוני

הגשר – ג'סיקה אנתוני

תרגום: רחל פן

הוצאה: פן, ידיעות ספרים

נובמבר 2024. 120 עמודים

3 בנובמבר 1957. 

ספוטניק 2 משוגרת לחלל, נושאת איתה את לייקה, הכלבה הסובייטית שגורלה נגזר למות בה, ובני הזוג בקט ושני ילדיהם מתחילים את היום.

 

וירג'יל בקט, סוכן ביטוח, אינו מאושר במיוחד בעבודתו.

קתלין בקט, פעם אלופת טניס מבטיחה, היא כעת אם ועקרת בית.

ביום ראשון חם באופן יוצא דופן של נובמבר, היא מחליטה לא להצטרף למשפחתה בכנסייה. במקום זאת, היא לובשת את בגד הים האדום הישן שלה ויורדת לבריכת השחייה הנטושה של קומפלקס הדירות בו הם גרים, בניוארק, דלאוור.

ואז היא לא יוצאת.

הנחתי שזו הדרך שלה להתמרד כעקרת בית.

אבל האמת, הנחתי לא נכון, כי הספר היה  הרבה יותר עמוק. הוא מספר על נישואים, שני ילדים, בעל שנראה טוב מאוד, ואישה שלא יודעת איך היום הזה ייגמר, ואם נישואיה ישרדו.

 

קתלין ווירג'יל עשו טעויות רבות במערכת היחסים שלהם, וכשקתלין שוהה בבריכה היא מהרהרת בטעויות שעשתה וחושבת איך והאם לחשוף אותן לוירג'יל.

וירג'יל, שהיה שתיין כבד ורודף נשים, מבלה את היום הזה במשחק גולף, תוך כדי הרהור בדברים שעשה בעבר הרחוק והלא רחוק, וכשהוא חוזר הביתה לאשתו שנמצאת עדיין בבריכה, הוא שואל את עצמו  האם עליו לחשוף את סודותיו לקתלין, ועד כמה לחשוף.

 

העלילה מתרחשת בשנות החמישים של המאה הקודמת, ונמשכת כשמונה שעות, אך מסירה את הפלסטר מעל פני השטח של כעשר שנות נישואים אידיליים למראית עין, וחושפת אמיתות שלא נאמרו מעולם.

הסיפור מסופר בפרקים מתחלפים בין וירג'יל וקתלין, ואלה מספקים תובנות לגבי הנישואין האלה, מהתקופה שעדיין לא הכירו זה את זה ועד להווה. לאט לאט הקורא מתוודע לסיפור חייהם המשותפים, לחלומות שאיבדו או שעדיין לא הגשימו.

ג'סיקה אנתוני מקדישה זמן לכל מיני גילויים, קטנים כגדולים, כדי להראות עד כמה שני האנשים שאמורים להיות הכי קרובים אחד לשני, לכודים בנישואים מבלי לדעת ולהבין זה את זה. הדברים שלא נאמרים, התסכולים, החרטות, חוסר האומץ שהוביל את שניהם לבחור בבחירה הקלה יותר, להתפשר במקום לרדוף אחר חלומותיהם הלגיטימיים, מובא במהלך הסיפור האיטי והשקט הזה, שכתוב באופן ישיר ומדויק, ומתאר את הדינמיקה בין בני הזוג. כמו במשחק טניס, הקורא מפנה את מבטו לאישה, אחר כך לבעל, ואז חזרה לאישה, עד שחלקי הפאזל של חייהם ונישואיהם מתחברים.

האם ניתן להציל את הנישואים האלה?

כדי לגלות, צריך לקרוא עד הפרק האחרון.

 

אני לא יכולה להגיד שאהבתי את הרומן, אבל הוא בהחלט כתוב היטב ויש לו הרבה מה לומר.