בשולי הנוחות –
סייקה מורטה
תרגום: עינת
קופר
הוצאת כתר
" הסדרה הקטנה"
נובמבר 2019 . 145 עמודים
"בשולי
הנוחות" היא נובלה שמתארת את חייה של קייקו, עבודתה בחנות נוחות ואת הלחץ החברתי המופעל עליה
להתאים את עצמה ל"נורמליות" חברתית.
לקייקו פורוקורה, בת ה- 36 אין עניין בקשרים רומנטיים. היא עובדת
בחנות נוחות הסמוכה לתחנת רכבת ביפן ב 18 שנים האחרונות. כל העובדים בחנות כולל
המנהלים מתייחסים לעבודתם במקום כאל עבודה זמנית, ומתחלפים לעיתים תכופות. (הם
חסרי שם כסימן לארעיות שלהם בתפקיד, והיא מכנה אותם בשם מנהל מס. 8, מנהל מס. 6 וכו').
קייקו היא העובדת הותיקה ביותר.
כבר מילדות היא מודעת להיותה
"שונה". היא אינה חווה רגשות, מנותקת חברתית ומפרשת סיטואציות חברתיות
באופן שונה מחבריה. כשהיא הועסקה לראשונה, משפחתה התרגשה מאד, כי הם ראו בכך סימן לצמיחתה
כאדם. היא נחשבה למוזרה, אבל העבודה סייעה לה להפוך סוף סוף ל"אדם
רגיל". חנות הנוחות היא "עולם אמין ונורמלי" שבו היא מוערכת כשווה
בין עמיתיה לעבודה ואינה זוכה לביקורת על חייה האישיים. והכי חשוב, יש מדריך כתוב
שאומר לה בדיוק איך היא צריכה להתנהג. ההנחיות
הברורות שבו מאפשרות לה להשתלב בעבודת החנות כי יותר מהכל היא זקוקה לסדר ושגרה
כדי לתפקד. היא מזדהה עם מטרות החנות, שואפת למלא את כל ההוראות בדיוק ובשלמות
ובעלת מוטיבציה גבוהה לעמידה ביעדי המכירה שמציבה הנהלת רשת חנויות הנוחות. היא
קולטת את האישיות של חבריה לעבודה ומשתמשת בהם כדי לבנות את זהות ה"אדם
הנורמלי" שלה. בנוסף, היא מפתחת הזדהות גופנית עם הפעילות בחנות ומתארת את
רגישותה לצלילי החנות בפתיחת הספר:
"כל הצלילים מתערבבים לקול של חנות
נוחות, וקול זה מלטף את עור התוף שלי כל הזמן.".
אחד מעובדי החנות החדשים הוא שיראבה,
גבר בגילה של קייקו. שיראבה הוא היפוכה של קייקו. הוא שיפוטי לגבי כל דבר. הוא לא
מתאמץ להתאים או אפילו להיות נעים מבחינה חברתית. הוא רוצה להישאר לבד, להסתתר
מהחברה. הוא נתפס כעצלן, רשלן, לא
אכפתי, אינו מתמיד בשום עבודה ומתעב את הסובבים אותו ואת הסדר החברתי שאותו הוא
משווה תמיד לכפר(=ג'ונגל) בכפר כמו בג'ונגל הגברים הם הציידים, וכמו שם
החזקים והמצליחים שבהם זוכים בנשים הצעירות והיפות וכל "הלא מועילים"
שאינם מתחתנים ואינם מולידים ילדים, מגורשים מהכפר. טענתו המרכזית היא שמתקופת האבן מאומה לא השתנה בכפר.
הדבר הזה שנקרא "החברה המודרנית" הוא רק אשליה.
קייקו אינה סובלת מרווקותה ומעבודתה בחנות
הנוחות, אולם היא מוטרדת מהלחץ החברתי להפוך ל"נורמלית". להתחתן, לעזוב
את העבודה בחנות הנוחות ולמצוא עבודה "אמיתית". כולם
הניחו שחנות הנוחות היא רק הצעד הראשון במסע שלה לדברים גדולים וטובים יותר בעתיד,
אבל היא עדיין נמצאת באותו מקום כמעט שני עשורים לאחר מכן. הסימן הגדול ביותר לשינוי
שלה הפך לראיה לחסרונותיה. עכשיו, מופעל
עליה לחץ מצד אחותה, חבריה לעבודה וקבוצת חברות מתקופת התיכון שהחלה להיפגש שוב.
כיוון שקייקו רוצה להיות "נורמלית" היא מציעה לשיראבה, שבינתיים פוטר
מחנות הנוחות, להתחתן איתה. שיראבה המופתע מטיח בה מיד עלבונות לגבי גילה המבוגר,
חוסר מיניותה וחוסר המשיכה שלו אליה. אולם במחשבה שנייה, לאחר שהושלך מדירתו בגלל
אי תשלום שכר דירה, הוא מוצא את הסידור המוצע כנוח וכמשתלם לשניהם. השניים מתחילים
לחלוק את דירתה הקטנה של קייקו כשהם אינם מוצאים שום עניין אחד בשני. קייקו, שזוכה
לעידוד מכל הסובבים אותה בעקבות מציאת בן זוג, מפרנסת את שניהם כיוון שלשיראבה אין
שום כוונה לחפש עבודה. להפך, הוא מנסה לגרום לקייקו לעזוב את עבודתה בחנות הנוחות
ולחפש עבודה אחרת.
"בשולי הנוחות" הוא ספר מעניין
ושונה המאפשר הצצה לחיים ביפן שחורגים מהתבניות
הקבועות והציפיות החברתיות, המצפות שכל אחד יתנהל לפי הדפוס המקובל.
הסופרת מציבה מראה לחברה ולנורמות שהיא
מציבה, לחוסר הסובלנות כלפי מי שהוא חריג הן בצורת החשיבה והן בצורת ההתנהלות, אל אלה
שבשולי החברה, ואל אלה שבוחרים לחיות אחרת. יחד עם זאת קולה הכנה והתמים של קייקו,
מובא ללא טיפת שיפוטיות. חנות
הנוחות משקפת את החיים. החלקים משתנים, אבל השלם נשאר אותו הדבר. כל מי שלא עומד
בסטנדרטים חייב להשתנות וללכת בדרך הנכונה או שהוא ינודה.
הערצתי את קייקו שהיתה מסורה לעבודתה, ביצעה אותה על הצד הטוב ביותר,
עזרה בלב חפץ לכל מי שנזקק לעזרה, והסכימה למלא כל משימה או תוספת אחריות, אך התודה המילולית לעולם לא הדהדה בתלוש המשכורת
שלה ובכל זאת היא לא התלוננה. אהבתי את הגישה
הקרה והגיונית שלה, אהבתי את מערכת היחסים בינה לבין אחותה וכיצד היא התפתחה לאורך
הסיפור. הרגשתי עצב על כך שקייקו היתה נתונה לשיפוט וכיצד היא נאלצה תמיד לתרץ את הבחירות
שבחרה בחייה.
בעיקר אהבתי את העובדה שהרומן "עושה כבוד" לעובדים החיוניים
ולכל מי שאי פעם גרמו לו להרגיש פחות ראוי או "שקוף"בגלל סוג העבודה שבה הוא עובד, או אורח החיים שהוא בחר
לחיות.
על פי ראיון שערכה מורטה עם הפייננשל טיימס, מטרת הספר היתה להוציא לאור את
שלוש הפרות הקדושות ביותר בחברה היפנית: נישואים, מקום העבודה והמושגיות של "חיים
נורמלים". הייתי אומרת שהמשימה הושגה.
סייקה מורטה יצרה פנינה קטנה ומבריקה שכתובה בשפה פשוטה וקלילה.
מומלץ בחום.
****
סַיַיקָה
מוּרַטָה, מהסופרות היפניות הבולטות בנות זמננו.
לנובלה יש
מאפיינים אוטוביוגרפיים רבים. הסופרת הייתה בת 37 בעת יציאתו לאור של "בשולי
הנוחות". במשך 18 שנים, מהיותה סטודנטית בקולג' ועד גיל 38 היא עבדה במשרה
חלקית במספר חנויות נוחות, היא מצאה עבודה זו כמסייעת לה בשמירה על סדר יום
קבוע המאפשר לה להקדיש זמן קבוע לכתיבה. במשך כל אותה תקופה, ונכון ל-2018
היא התגוררה יחד עם הוריה.
"בשולי
הנוחות" זיכה אותה בפרס אַקוּטַגאווה היוקרתי, היה רב־מכר גדול ביפן
ובארצות־הברית ותורגם לעשרות שפות. הוא נבחר לרשימות הספרים הטובים ביותר לשנת
2018 על ידי 'הניו־יורקר', 'בוסטון גלוב', 'מיניאפוליס טריביון', 'אמזון' ואחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה