תרגום: שי סנדיק
הוצאה: מירבל
יוני 2023. 463 עמ' מודפסים
נקרא עותק דיגיטלי באפליקציה עברית
שיי היא
נערת שליחויות שמתחפשת לנער כדי שתוכל להסתובב ברחובות לונדון כשהיא מעבירה הודעות
עבור האנשים העשירים שחיים בה, ובמקביל עובדת כמאלפת בזים היודעת לחזות את העתיד על
פי דפוסי תנועותיהן של הציפורים. היא שייכת
לקהילה הסוגדת לציפורים כאלים.
עם פתיחת הרומן, שיי משחררת כמה ציפורים משבי בכלובים
בחנות, והיא נרדפת על ידי הבעלים הזועם. עם אינסטינקטים של ציפור בעצמה, היא בורחת
אל הגג, ושם מתרחש המפגש הראשון שלה עם אֵינכּמוֹתי,
ילד מסתורי, שנמכר לתיאטרון והפך לכוכב שלו. הוא עוזר לה להתחמק מהמירדף אחריה
ומכיר לה את עולם התיאטרון. אינכמותי טוען שהוא בנו החטוף של ג'נטלמן גדול, שנאלץ
להופיע בתיאטרון הנערים בלקפריירז(ה-Blackfriars Boys ) הוא מוכשר מאד ויכול להציג
כל דמות, בין אם זו דמות נשית כקליאופטרה, פיראט או נשמה שבורה.
בעקבות המיפגש ביניהם, שיי מתאהבת בתיאטרון,
ובאינכמותי, וכשהקשר ביניהם מעמיק, הם יוצרים את תיאטרון הרפאים, להקת מחתרת
שמציגה במקומות הכי לא צפויים בלונדון, כל מה שאי אפשר לומר באופן ישיר.
בהתחלה שיי מאמינה שהיא חופשית כמו הציפורים
להן היא סוגדת, אבל ככל שהסיפור מתקדם היא מוצאת את עצמה "כלואה" ונאלצת
להופיע לפי דרישה, אך זה לא מונע ממנה לעשות לעצמה שם בתור "הדרור", והאהדה
כלפיה וכלפי אינכמותי גדלה. ההופעות שלהם,
המנצנצות בקסם, במרד ובמהות התיאטרון עצמו, מציתות את לבבות המדוכאים של העיר
ובסופו של דבר מעוררות מרד בקרב המנודים של העיר. כשהמצב בלונדון מחמיר ומגפת הדבר
מתגברת ומתפשטת ברחבי הארץ, המלכה מבקשת משיי לקרוא לה את העתיד, מה שמוביל לכאוס בחייה
של שיי, וברחבי אנגליה כולה, כשהמלכה נוקטת במדיניות אכזרית ומוציאה אותה לפועל.
הדמויות, בעיקר אלה של בני הנוער מהמעמד הנמוך המשתוקקים
לעתיד טוב יותר, מתוארות במיומנות ותורמות לאותנטיות של אותם ימים אך הרבה
מהדמויות אפלות למדי, ודי שטוחות. הדבר
היחיד שהיה לו עומק היה הסוגדים לציפורים והתרבות שלהם. אבל גם במה שקשור אליהם לא
מקבלים סיפור רקע מלא, הסבר לכוחות, נימוקים למה או איך הם הגיעו לסגידה לציפורים.
אוונס, המנהל של תיאטרון הילדים, מסרסר את השחקנים-הבנים, לעשירים ולחזקים ומוצג כמאיים ואלים, ורוב המבוגרים מוצגים ככאלה שרק רוצים
לנצל את הצעירים להנאתם.
אהבתי את שיי ואת האהבה שלה לתיאטרון, וגם את
מערכת היחסים שלה עם אינכמותי,שהקשר ביניהם הניע את הסיפור, למרות שקשה
היה להגדיר את הזוגיות שלהם כרומנטית. אהבתי את הקשר שלה לציפורים, ואת
הסמליות של הציפורים לצד חוויותיה כיוצאת דופן מבחינת הסגידה שלה ואמונתה.
"תיאטרון הרפאים" של מאט אוסמן הוא לא
רומן היסטורי אופייני, וגם לא ממש פנטזיה. הוא ממזג בתוכו עובדות היסטוריות ובדיות
יחד עם אלמנטים של פנטזיה ויוצר עולם שהוא גם מוכר וגם חדש. הוא מתרחש בלונדון של סוף התקופה האליזבתנית, יש
התפרצויות של מגיפה, תסיסה חברתית, התנגשויות בין המעמד הגבוה לנמוך, ניסיונות
מרידה, בתי זונות ותיאטראות, התייחסויות לענפי ספורט אליזבתניים פופולריים (קרבות
תרנגולים ובורות דובים), אבל יש גם כמה אלמנטים דימיוניים כמו פולחן ציפורים.
העלילה עוסקת במוות, בעבדות, באלימות, ברמיזה לתקיפה
מינית ואכזריות כלפי בעלי חיים. מגגות לונדון האליזבתנית אל הבטן האפלה שלה, מאט אוסמן
מחייה את לונדון האליזבתנית ומתאר את העולם התחתון האפל והקודר של לונדון ולעתים
קרובות מוסיף מבט ממעוף הציפור בזמן ששיי מתרוצצת על הגגות. אוסמן מצליח לתאר עיר שאפשר להריח בה את האוויר המעופש של הסמטאות
האחוריות, לשמוע את רפרוף הכנפיים של דוואנה, הציפור של שי, להרגיש את הציפייה
עוצרת הנשימה לערב פתיחה, להריח את הנהר והלכלוך, כמו גם
להצטמרר בקור על התמזה הקפואה.
סגנון הכתיבה והשפה מלאים בתיאורים
חיים ודימויים עשירים ומפורטים, שאם לומר את האמת, די הסיחו את הדעת ולפעמים מצאתי
את עצמי קוראת מספר עמודים מבלי באמת לקלוט אף אחת מהמילים. בעיני, ההתעסקות
בפרטים הקטנים גרם לי להרגיש כאילו אין ממש עלילה, או שהעלילה די קטועה.
זה ספר מאד יוצא דופן שצריך לקרוא לאט כדי לספוג
ולהכיל את כל מה שמתרחש בו, אך בכל מקרה זה סיפור בלתי נשכח, לעיתים מזעזע, המתאר חיים
כפולים, כישוף וקסם, אמנות וכוח, משולבים עם רומן אהבה מר-מתוק. מעל לכל "תיאטרון
הרפאים" מדגיש כיצד סיפורים יכולים לעצב חברות, להצית מהפכות ולחשוף את
הקשרים העמוקים בין בני אדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה