כשהיינו בנות ים – ברברה או'ניל

כשהיינו בנות ים – ברברה או'ניל

תרגום: שרית פרקול

הוצאת קוראים

מרץ, 2020. 352 עמודים

העלילה מספרת על שתי אחיות והצלקות שהן חולקות, הטראומה שרודפת אותן ,והדרך שהן עוברות כדי  להתגבר על משקעי העבר.

קיט, רופאה בחדר מיון בסנטה קרוז, קליפורניה, יודעת שאחותה,  ג'וזי ביאנקי, נהרגה לפני חמש־עשרה שנים בפיגוע טרור ברכבת, בזמן ששהתה בצרפת. אבל כשהיא צופה בשידור טלוויזיה על שריפה במועדון לילה באוקלנד, ניו זילנד, היא רואה מישהי שדומה דמיון מדהים לאחותה המתה. הדמיון כל כך גדול, שאפילו אמה של קיט מזועזעת ומפצירה בה לקחת פסק זמן כדי לבדוק את האפשרות שג'וזי עדיין חיה.

 

קיט טסה לניו זילנד, והחיפוש אחר אחותה מוביל אותה לגילויים מפתיעים שמעוררים זכרונות עבר על הימים שבהם היא ואחותה היו שתי ילדות קטנות, שגדלו בבית על הצוק עם הורים מאוהבים זה בזה עד כדי כך  שהזניחו את בנותיהן והותירו אותן רוב הזמן ללא השגחה. באחד הימים בזמן שפוקדת את האזור סערה, מופיע בדלת ביתם, דילן, נער מתבגר יפה תואר, שעבר הזנחה והתעללות. הוא הופך לחלק ממשפחתן ולמבוגר האחראי, ומעניק להן ביטחון ויציבות ומלמד אותן לגלוש. נראה שהוא המלאך השומר שלהן.

כשקיט מגיעה לניו זילנד היא פוגשת מוזיקאי לטיני מסעיר, ומערכת היחסים המתפתחת ביניהם תופסת מקום גדול בעלילה במקום המקום שהיה צריך להיות מוקדש לדרמה המשפחתית. הקשר ביניהם די פגם בנחישותה של קיט לאתר את אחותה ודי גרע מהעלילה. אבל כשהעבר התחיל להתמזג עם ההווה והחלקים של מערכות היחסים הפכו ליחידה מגובשת, מערכת היחסים הזו קבלה צביון אחר.

 

הסיפור מסופר מנקודת המבט של שתי הדמויות הראשיות ומסגרת הזמן מתחלפת בין ההווה לעבר. לכל אורכו יש פלאשבקים שנותנים תובנות לשנות ילדותן, להזנחה, להתעללות, להתמכרויות, לצד האהבה שהיתה להן זו לזו, לקירבה שחלקו, עד שהכל השתבש, וככל שהסיפור מתקדם הקורא מבין את שתי הדמויות טוב יותר כמו גם את המניעים שלהן. כל אחת מהאחיות הגיבה אחרת לכאב ילדותן שהותיר אותן מצולקות רגשית. קיט, צמצמה את חייה לעבודתה כרופאה, לגלישה בים ולחתול שלה. וג'וזי, שבחרה להיעלם ולבנות חיים חדשים לגמרי, זו שלכאורה יש לה הכל, מבודדת על ידי סודותיה. אף אחד לא מכיר את האני האמיתי שלה.

 

דמותה של ג'וזי שהשאירה את עברה מאחור כאשר עברה לניו זילנד והמציאה את עצמה מחדש כמארי היא דמות מאוד אנוכית. יש לה חיים טובים עם בעלה ושני ילדיהם. היא יודעת שיש סיכון שעברה יתגלה, וכאדם בוגר, היה לי קשה להבין איך היא יכלה להתרחק ממשפחתה במשך חמש עשרה שנים ללא חרטה, לשקר לבעלה במשך יותר מעשור ולחשוב שתוכל להיחלץ מזה. כל מה שהיא עושה זה להצטער בשקט על הדברים ולא להתאמץ לתקן אותם.

התיאורים המפורטים של שיפוץ ביתה של מארי, עד לרמה של ידיות לארונות , לא הוסיף דבר והאט את הסיפור(וזו רק דוגמא אחת). ויותר מהכל, ההיבט הרומנטי בסיפור בלט הרבה יותר מקו הסיפור העיקרי של מציאת ג'וזי.

 

"כשהיינו בנות ים" הוא  רומן שמזכיר לנו שמשפחה היא משפחה, וכי קשרים מסוימים, מסובכים או קשים ככל שיהיו, אינם ניתנים לשבירה. לאט לאט מתגלים סודות שהיו קבורים עמוק, ואמיתות כואבות צפות על פני השטח, וקיט משנה לנצח את תפיסותיה על העבר, ההווה, על משפחתה, ועל עצמה.

 

מה קורה כשכל מה שאתה חושב שאתה יודע הוא שקר?

 על כך  ברומן של ברברה אוניל על אחיות, סודות והזדמנות שנייה.

מלכת הגלידה מרחוב אורצ׳רד - סוזן ג'יין גילמן

מלכת הגלידה מרחוב אורצ׳רד - סוזן ג'יין גילמן

תרגום:שרית פרקול

הוצאה: קוראים הוצאת ספרים

2014.

עותק דיגיטלי. Getbooks

סיפורה של מלכה טריינובסקי/ ביאליסטוקר, שהפכה לליליאן מריה דִינֶלו מסופר בקולה של מלכה/ליליאן כשהעבר וההווה שזורים יחדיו, לאורך כ 70 שנה. היא חוזרת אל ימיה כילדה ענייה מרודה בכפר שכוח אל ברוסיה, אל סיפור ההגירה עם הוריה ואחיותיה לארה"ב בשנת 1913,  אל סיפור ההצלחה כשהיא הופכת למלכת הגלידה, ליליאן דאנקל, ועד לשערוריה המלווה אותה בימי זקנתה.

מלכה בת ה-6 ומשפחתה הגיעו לאליס איילנד בשנת 1913, בחיפוש אחר החלום האמריקאי. מלכה ואביה ראו בדמיונם עיר מרוצפת בזהב, אך הם מגלים רחובות רועשים בבליל שפות צעקניות, מעלי אבק צחנה וזבל, דירות צפופות, וחיי העוני שידעו ברוסיה המשיכו גם כאן. 

שלושה חודשים אחרי הגעתם, פאפא נעלם, מלכה נפצעת בתאונה ועולמה מתהפך, אפילו יותר ממה שכבר היה. היא הופכת להיות נכה, ננטשת על ידי משפחתה, ניצלת מבית יתומים הודות לליבו הרחום של סאלבַטורֶה דִינֶלו, ונלקחת לחיות בביתו. מלכה המסכנה, הלא יפה, הנכה, מחבקת את העסק המשפחתי, ובו בזמן מצטיינת בבית הספר, וחייה מתחילים להשתנות. מונעת מצערה ונטישתה, וכדי לכסות על מעשיה, היא מוטבלת בכנסיה, ומשנה את שמה לליליאן מריה דִינֶלו, כדי להיות אמריקאית יותר וכדי להשתלב במשפחתה החדשה. היא לומדת את היסודות להכנת הגלידה, עובדת קשה ולומדת הכל על העסק המשפחתי.

לאחר נישואיה לאלברט דאנקל, מכונאי מוכשר, גבר יפה תואר, עדין, מגמגם שמתקשה בקריאה וכתיבה, היא נאלצת שלא מרצונה להתנתק ממשפחת דינלו. הודות לחושיה העסקיים וליכולתו המיכנית של אלברט, הם הופכים משאית לחם דו קומתית למשאית גלידה, מרכיבים בה מכונת גלידה, מוסיפים מקפיאים קטנים, מכונת נגינה, ויוצאים לדרכים למכור גלידה. ב 4 ביולי 1936 כשהמשאית יוצאת מכלל שימוש בעקבות תאונה, והגלידה מתרככת, הם עוברים ממשאית גלידה אחת שהיתה ברשותם, למאות חנויות ברחבי ארה"ב והופכים להיות פורצי דרך. למרות שליליאן הייתה הכוח המניע מאחורי עסקי הגלידה של דאנקל, ויצרה ללא הרף טעמים חדשים, ההצלחה לא נזקפה לזכותה, אלא לזכות בעלה, בהתאם לאפליה המיגדרית שהיתה נהוגה באותם זמנים.

ליליאן ואלברט נאבקים במהלך השנים בעוני, במלחמות, בתנועות של שנות השישים, בכלכלה המשתנה ועסקי הגלידות התחרותיים, המהפכה בייצור, בזכיינות, בשיווק וכל אותו הזמן ליליאן ממוקדת מטרה, עובדת בנחישות  עד שהיא מוכתרת כ"מלכת הגלידה של אמריקה "על ידי הנשיא דווייט ד. אייזנהאואר.

ככל שליליאן משיגה תהילה והצלחה, כך היא הופכת לקשה. היא טוטאלית בכל מה שנוגע לעסק ולשמירה על ההצלחה, והיא עושה כל מה שהיא צריכה לעשות כדי לשרוד ולהבטיח שהחברה שלה תישאר במקום הראשון, גם אם זה על חשבון אחרים או חייה האישיים.

מלכה התגלתה בילדותה כילדה בעלת תושייה שנאלצה ללמוד איך להרוויח מספר פרוטות כדי לקבל פרוסה או מעט מרק מידי אמה, וליליאן גדלה להיות  אשה נחושה ועקשנית לא פחות, תובענית, חסרת סבלנות, ביקורתית, עוקצנית, אלכוהוליסטית, ובעלת "חוצ-פה" שבזכות אלה ובעיקר חוכמתה היא הקימה עסק אדיר מימדים שהפך אותה לעשירה גדולה, אך אותן התכונות הביאו אותה למקום בו היא נמצאת בהווה כשהיא עומדת למשפט אזרחי בגין העלמת מס ותקיפת ילדה בתוכנית הטלוויזיה הלאומית. היא לא חוששת להביע דעות בוטות ולהצדיק את הדרכים המפוקפקות שבהן נקטה והתנהלה,  לאור הרקע שבו גדלה, ולאור העובדה שהיתה צריכה להצליח בענף שנשלט על ידי גברים, ששיקרו לה והתייחסו אליה כאל  פחותה.

הדמות של ליליאן היא רב ממדית, והקורא נקרע בין אהבה לשנאה ואמפתיה כלפיה, כי מתחת לחיצוניות החזקה, היא נשארה מלכה, הילדה הנטושה והנכה שהיתה, ילדה שלא ידעה מהי אהבת אם ואב, ילדה שגדלה ללא תחושה של ערך עצמי, שכל חייה ננטשה, והמשיכה לחפש את אותה אהבה.

יש בסיפור הרבה הומור סרקסטי, ביטויים מהנים ומשעשעים ביידיש  שהוסיפו מעט קלילות לכמה מהאירועים הטרגיים בחייה של מלכה הצעירה. התיאורים של החיים בלואר איסט סייד בשנים של תחילת  המאה העשרים בעיר ניו יורק הרגישו אמיתיים והיו לללא ספק החלק האהוב עלי בספר. הכתיבה היתה כל כך טובה, והרקע ההיסטורי כל כך עשיר, עד שהרגשתי כאילו הייתי שם בעצמי.

"מלכת הגלידה של רחוב אורצ'רד" הוא רומן היסטורי שקשה להניח מהיד, ספר סוחף ונפלא המתאר את 50 השנים הראשונות של המאה ה - 20 בניו יורק, וסיפורה של ליליאן הוא רכבת הרים של רגשות שמשתרע על פני עשרות שנים. ההיסטוריה האמריקאית מתוארת בצורה חיה דרך נקודת מבטה של ​​מלכה / ליליאן , ותמיד דרך גלידה.

סוזן גילמן שוזרת במיומנות את סיפור המהפך מעוני לעושר עם ההיסטוריה העולמית בכלל וההיסטוריה של הגלידה בפרט. לצד שתי מלחמות העולם, השפעת הספרדית, מחלת הפוליו, גילוי החיסון לפוליו, ועוד היא יצרה חווית קריאה מרתקת, מצחיקה ונוגעת ללב. 

למרות שליליאן היא דמות פגומה, מבריקה, מסובכת ואמיתית, שאוהבים או שונאים, היא דמות אנושית, רבת פנים ועמוקה, הראויה להערצה על היכולת שלה לקחת את הלימון בחייה ולהפוך אותו ללימונדה, ואי אפשר שלא לחבב אותה, או לא לקוות שהכל יסתדר בשבילה, למרות שאולי "לא מגיע לה", אך כל אלה ללא ספק הם מה שהופכים את סיפורה לסיפור חכם, עצוב ומרתק. 

ספר נפלא! מומלץ מאוד!