היה זה הוא -שטפן צווייג

היה זה הוא -שטפן צווייג

תרגום: הראל קין

הוצא'  זיקית/ מיני זיקית. 2015. 73 עמ'

הסיפור מתרחש באנגליה הכפרית, במקום שקט ורגוע ליד העיר באת', והוא מסופר על ידי גברת בשם בטסי.

היא פותחת את סיפורה באמירה דרמטית:

 "אני עצמי כמעט משוכנעת שהוא היה הרוצח" 

אך מי זה "הוא" ומי נרצח לא ברור, ולקורא לא נותר אלא להמשיך ולקרוא כדי לחשוף את התעלומה.  אין ספק שפתיחה דרמטית מעין זו מעוררת את הסקרנות של הקוראים כבר מההתחלה.

"היה זה הוא" מספר בקולה של בטסי את השתלשלות הארועים, כי בטסי רוצה לנסות לשחזר, בשבילה בלבד, את מהלך הדברים כולו.

לכן, היא מתחילה את הסיפור מההתחלה.

בטסי ובעלה, זוג פנסיונרים, פרשו לקוטג' קטן באזור, בסמוך לתעלה, כדי לבלות בנעימים את שנות הפרישה.

שלוותם מופרת מעט בגלל הגעתם של שכנים, הזוג לימפסיי. זוג צעיר המתחיל את חייו המשותפים. הם בונים קן אהבה בקרבתם. בטסי ובעלה מתוודעים לראשונה לגב' לימפסיי שנראית עצובה ומותשת. ואחר כך לבעלה. הקשר בין הזוגות מתפתח, ומניע את העלילה.

בני הזוג לימפסיי נשואים כבר כמה שנים, וברור מההתחלה שהבעל ג'ון הוא טיפוס שתלטן. אדם מוחצן, מוגזם ,ללא טיפת איפוק, שמכניס את עצמו לסיטואציות ומערכות יחסים, ברעש,עליצות מוגזמת  והתלהבות ומתיש את הסובבים אותו בגלל אותה התלהבות מוגזמת . אשתו נהדרת, תפקידו נפלא...

ברור שיש לו שפע של אנרגיה שצריכה פורקן! אשתו המסכנה מותשת רגשית, ובמובנים רבים מאושרת בסתר כשהוא נעדר מהבית ונמצא בעבודה.

בני הזוג לימפסיי חסרי ילדים, ובטסי חושבת שהם זקוקים לכלב כדי להפיג את בדידותה ושעממונה של גב' לימפסיי ורוכשת חיית מחמד עבורם, גור בולדוג, בשם פונטו. מיותר לציין, שמר לימפסיי מתלהב מהכלב,נכנס לעניין הבעלות עליו בהתלהבות האופיינית לו,  ולא עובר זמן רב והכלב הופך להיות בעל הבית שכולם ממלאים אחר רצונותיו ובין היתר מפתח סלידה עמוקה כלפי השכנים שדי שמחים שיש לו סלידה מפניהם.

החיים מקבלים תפנית כפולה ויוצאת דופן, הן עבור הזוג לימפסיי ,והן עבור פונטו, תפנית שתוביל לתוצאות טרגיות עבור הזוג לימפסיי עצמם ועבור הכלב.

מעבר לכך אני לא יכולה לכתוב מבלי להסתכן ולגלות את הסיפור.

מה שיכול היה להיות סוג של סיפור פשוט ויפה, הופך כאן לסיפור שמשלב תעלומה שהיא מותחן פסיכולוגי ,על מערכות היחסים בין אדם לבעלי חיים, על הסכנות בהתנהגות לא מבוקרת ועל השלכות של רגשות קיצוניים.

צוויג מצליח לחדור לנשמתו של פונטו, ולתאר את מה שעובר בראשו. תאור המזג של פונטו, המשתנה ממסירות לדומיננטיות דרך נטישה ואז הרוע , הוא מרשים, והופך אותו לדמות המרכזית של הסיפור.

אני אוהבת את כתיבתו של סטפן צוויג, והנובלה הזו היתה מרתקת!

סטפן צוויג הוא אמן בריאליזם פסיכולוגי. כמעט כל יצירותיו עוסקות בחוסר מזל ומסתיימות בכניעה טרגית. גם בנובלה הקצרה הזו  הוא הכניס כל כך הרבה, בכל כך מעט דפים, וקולו , קול המספר בעלילה, כאנגליה בדימוס, היה משכנע לחלוטין.

אם עדיין לא קראתם את צוויג, אני ממליצה בחום!

היתה כאן פעם משפחה – ביל קלג

היתה כאן פעם משפחה – ביל קלג

תירגמה מאנגלית: דנה אלעזר הלוי
מספר עמודים: 256
הוצא’ מטר. ספטמבר 2016

תרשו לי להתחיל מבקורת אחת, מבין רבות, שנכתבה על הספר, שמסכמת בדיוק נפלא את הספר:

.רומן שקט בעל עוצמה הרסניתקלג משרטט עלילה שכולה עדינות וליריות מעוררות השתאות… שחושפת את צפונות הלב האנושי. זהו רומן נפלא ומכמיר לב, שמאלץ אותנו להישיר מבט אל מעמקי הלילה האפל של פחדינו העמוקים ביותר, ואז, צעד אחר צעד, מנחה אותנו אל עבר ניצניו הוורודים הראשונים של השחר העולה.                

 (The Guardian)

וואו פשוט וואו!

הספר הזה נכנס  ישר ללב.  מההתחלה. 

כשהתוודעתי לחלק מהדמויות, נזרקתי לטרגדיה איומה.

"היתה כאן פעם משפחה" הוא ספור שקט…טרגי .
לא בכיתי .לא צחקתי.בקושי נשמתי.
 נשאבתי בלי יכולת להניח מהיד.

הכתיבה מדהימה.

הדמויות – כל אחת מהן תפתיע את הקורא בסיפורים, זיכרונות, צלקות.

ערב החתונה של בתה, עולמה של ג’וּן ריד מתמוטט. אסון נורא פוקד את חייה – כל משפחתה נמחקת ברגע אחד: בתה, הארוס של בתה, בעלה לשעבר והחבר שלה, לוּק. רק ג’וּן לבדה נשארת בחיים.

בודדה ללא כל מטרה או כיוון, ג’וּן נוסעת ברחבי הארץ, הרחק מהעיירה הקטנה בקונטיקט שבה היא גרה. בעקבותיה מגיחה ועולה קהילה שלמה, ורשת יפהפייה ומפתיעה של קשרים נארגת בחוטים של שברון לב משותף.

בנות הזוג שמנהלות מוטל על שפת האוקיינוס השקט, שאליו ג’וּן מגיעה לבסוף כדי לחיות חצי-חיים. בעל הקייטרינג שהתבקש להכין אוכל לחתונה ולא קיבל את התשלום המגיע לו. אמו של לוּק, האישה המנודה והשנואה שחייה התנפצו לרסיסים . כל מי שהטרגדיה הזאת נגעה בו הולך ומשתנה, ואמיתוֹת החיים, בעבר הרחוק והקרוב, הולכות ונחשפות.

"היתה כאן פעם משפחה" הוא רומן ביכורים יפהפה ומכמיר לב, אשר מספר סיפור בלתי נשכח שחושף את פניהם היפות של בני אדם שמוצאים בלבם חמלה ותקווה. 

בעיקרו, זהו סיפור על משפחות – המשפחות שנולדנו להן ואלה שאנחנו מקימים. יותר מכל, זהו סיפור של בחירה בחיים.  איך אנשים יכולים להתאחד כדי לעזור אחד לשני לטפס בחזרה אל העולם. 

הרומן “היתה כאן פעם משפחה” היה מועמד לפרס מאן-בוקר לשנת 2015

רוצו לקרוא. ויפה שעה אחת קודם.