מציאה – גרהם נורטון

מציאה – גרהם נורטון

תרגום: שי סנדיק

הוצאת לסה

אוקטובר, 2020.

נקרא כעותק דיגיטלי באתר אינדיבוק

אליזבת קיין מרצה גרושה לשירה רומנטית שמתגוררת בניו יורק, חוזרת לאחר מות אמה,לעיירה הקטנה בה גדלה באירלנד כדי להסדיר את עזבונה של אמה, למכור את הבית אותו ירשה, ולסגור סופית את החלק העגום הזה בחייה. אין באירלנד או בעיירה שום דבר שקושר אותה אליו,או שהיא מתגעגעת אליו, והיא תוהה בינה לבין עצמה אם אי פעם היה שם בכלל משהו בשבילה.

אליזבת מוצאת בית במצב רעוע, כמעט ללא תכולה ושורץ חולדות. היא רק רוצה למכור אותו ולחזור לניו יורק, ולבנה, זק. אבל אז היא מגלה ערימה של מכתבים בחלק האחורי של ארון הבגדים של אמה, מכתבים שנכתבו לפני שנולדה. המכתבים הם של אביה, אדוארד פולי, אדם שמעולם לא הכירה, וכשהיא קוראת אותם היא מוצאת שיש לה הרבה שאלות שלא נמצאה להם תשובה במכתבים, והיא נחושה לגלות את האמת.

הפרקים מתחלפים בין סיפורה של אליזבת בהווה לסיפורה של פטרישיה בעבר, בשנות השבעים,  והם מסומנים בבירור באמצעות הכותרת  "עכשיו"  ו"אז " כדי לשמור על עלילה ברורה לכל ציר זמן.

לאט לאט נחשפים חייה של פטרישיה כאם חד הורית שהקדישה את חייה לבתה אליזבת, ומצד שני מתגלים חייה של אליזבת כאם חד הורית מגוננת לבנה זק, שמבקר את אביו אליוט בקליפורניה, ולגילויים בנוגע אליו שמאלצים אותה להתמודד, ולעשות שינוי בחייה.

אליזבת ואמה פטרישיה, כמו גם תושבי הכפר האיריים הכפריים המשניים, מרגישים "אמיתיים", וכשקראתי את מכתביה של פטרישיה יחד עם אליזבת, מתגלה אישה מורכבת ובלתי מובנת שנראית על פני השטח כאישה חסרת חיבה, אבל בפנים יש בה כל כך הרבה מה לתת. נהניתי גם לראות את אליזבת עוברת מסעה הרגשי , כשהיא לומדת יותר על אמה, ועל ההקבלות הברורות שהן חולקות.

 

האם אליזבת תמצא את האמת או שהעבר ישאר קבור  לנצח?

 

גרהם נורטון מצליח לתאר את חיי האירים על הטוב והרע שבהם, ולשחזר באופן אמין את האווירה, את הדמויות, את מצבי הרוח של אותם ימים בשנות השבעים, כמו את אלה שמתרחשים בהווה. הוא לוכד את המהות של להיות אירי, במיוחד את החום וקבלת הפנים, את הרכילות,  ואת המנטליות של העיירה הקטנה.

יש הרבה כאב לב, אהבה אבודה וסודות שמתגלים בעקבות המכתבים. האהבה בין פטרישיה לאדוארד נכתבה יפה, ובסך הכל הכתיבה זרמה וסקרנה. אהבתי את המסע של אליזבת בספר זה, ומצאתי את עצמי נשאבת לתעלומה מי היא פטרישיה ומה קרה לה לפני שאליזבת נולדה.

הסוף, לעומת זאת, הוא סיפור אחר. אהבתי את הסוף שמתייחס לפטרישיה, אבל מצד שני, הסוף של אליזבת עורר בי ספק. יש עלילה צדדית על בנה של אליזבת, שלדעתי היא  יותר הסחת דעת מאשר תוספת מבורכת. בגלל העלילה הצדדית הזו, סוף הסיפור של אליזבת נראה טוב מכדי להיות אמיתי. בעיני, העלילה היתה עשויה להיות הרבה יותר טובה בלי הסיפור של זק.

 

"מציאה" הוא רומן משפחתי/ רומן פסיכולוגי קריא מאד על החמצות, אהבה ואובדן, וקבלה של מה שאי אפשר לשנות.  סיפור על אמהות שהקדישו את חייהן לילדיהן, סיפור על שברון לב, תככים, בעיות נפשיות וסודות שמבעבעים במשפחות, בעבר ובהווה.

אהבתי לבלות באירלנד!

מומלץ.